חוק הגנת הצרכן

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.6</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>חוק הגנת הצרכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1492</id>
    <revision>
      <id>3019686</id>
      <parentid>3019633</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019651] תיקון קישור</comment>
      <origin>3019686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330530" sha1="9cdnoul5wnqx7h1egp6okhzul3zrpm9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000237}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 248|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317312.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 82|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 188|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210965.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 252|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211507.pdf}}, {{ח:תיבה|298|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 201|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 125|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 194|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 574|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 426|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299734.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 96|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299613.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 87|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299884.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299688.pdf}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 14|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300676.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300046.pdf}}, {{ח:תיבה|493|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300809.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300792.pdf}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 305|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300725.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|636|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}, {{ח:תיבה|1021|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301184.pdf}}, {{ח:תיבה|1022|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301307.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 279|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301142.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301329.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 262|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301543.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303846.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 66|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323305.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338807.pdf}}, {{ח:תיבה|897|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343668.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347848.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381088.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382428.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390329.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 126|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489222.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504033.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504039.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 143|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528245.pdf}}, {{ח:תיבה|222|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 98|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_590500.pdf}}, {{ח:תיבה|175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|964|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|546|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2963894.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3028650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 161|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1046|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643029.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 498|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1028|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 594|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 254|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 508|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 694|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 670|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14088.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 945|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7116.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ו־4, תשע״ד־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכיפה מינהלית“ – עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה לחיוב“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיין“ – בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“ – לרבות השכרה, מקח־אגב־שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום העסק“ – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ואיגרות חוב ממשלתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירת נכס או מתן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“, לענין יחיד – השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד – השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה, המסחר והתיירות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}

{{ח:סעיף|2|איסור הטעיה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ח־3, תשע״ז־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
{{ח:תתת|(2)}} המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
{{ח:תתת|(3)}} מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
{{ח:תתת|(3א)}} המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הטיפול בנכס;
{{ח:תתת|(6)}} זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(8)}} מקום הייצור של הנכס;
{{ח:תתת|(9)}} תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
{{ח:תתת|(10)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
{{ח:תתת|(11)}} התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
{{ח:תתת|(12)}} קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
{{ח:תתת|(13)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
{{ח:תתת|(14)}} חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
{{ח:תתת|(15)}} השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
{{ח:תתת|(16)}} שירות אחזקה ותנאיו;
{{ח:תתת|(17)}} תנאי אחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(18)}} כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
{{ח:תתת|(19)}} היות העסקה שלא במהלך עסקים;
{{ח:תתת|(20)}} היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
{{ח:תתת|(21)}} תנאי הביטול של עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

{{ח:סעיף|3|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשע״ד־4, תשע״ו־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
{{ח:תתת|(6)}} ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(7)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(8)}} סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
{{ח:תתת|(9)}} יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
{{ח:תתת|(10)}} מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

{{ח:סעיף|3א|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
{{ח:תת|(ב)}} הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה – הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13083.pdf|י״פ תשפ״ה, 2694}}), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה – ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(2)}} לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
{{ח:תתת|(3)}} סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה – המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות – בכפוף להוראות פסקה (7).
{{ח:תתת|(2)}} נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום – יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(2)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה – יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
{{ח:תתת|(4)}} לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
{{ח:תתת|(6)}} הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תתת|(7)}} נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|4|חובת גילוי לצרכן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק חייב לגלות לצרכן –
{{ח:תתת|(1)}} כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
{{ח:תתת|(3)}} כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסחר ברכב משומש|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה.}}
{{ח:תת}} אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

{{ח:סעיף|4א|חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן|תיקון: תשנ״ה, תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
{{ח:תת|(1)}} האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|בחוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}} (בסעיף זה – חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(2)}} רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

{{ח:סעיף|4ב|זהות העוסק|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, ”תכתובת“ – טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
{{ח:תת|(2)}} הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה שעליו הוא חותם;
{{ח:תת|(4)}} שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

{{ח:סעיף|4ג|חובת גילוי מדיניות החזרת טובין|תיקון: תשס״ה, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
{{ח:תת|(ג)}} לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי מזון או טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
{{ח:תתת|(4)}} טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
{{ח:תתת|(5)}} טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|4ד|חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצרך מזון בפיקוח“ – מצרך מזון {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}} או הוחל עליו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|5|עריכת חוזה בכתב ומסירתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית)|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה באריזה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

{{ח:סעיף|7|אחריות להטעיה בפרסומת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

{{ח:סעיף|7א|פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים)|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|סייגים לשימוש בשם|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
{{ח:תתת|(2)}} ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
{{ח:תתת|(3)}} הכנסותיו, כולן או חלקן, הן –
{{ח:תתתת|(א)}} מפרסום מידע מסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדמי חבר קבועים או חד־פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
{{ח:תתתת|(ה)}} ממתן חסות לפעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(4)}} פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר לשיעורין“ – תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות“ – הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

{{ח:סעיף|9|הודעת פרטים בעסקת אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר באשראי והמחיר במזומן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי־קיום תנאי מתנאי העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו־(6) שנקבעה לעסקה.

{{ח:סעיף|10|נקיבת הפרש כוזב}}
{{ח:ת}} נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

{{ח:סעיף|11|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו}}
{{ח:ת}} לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

{{ח:סעיף|12|תניה לענין תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד – התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

{{ח:סעיף|12א|איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי תשלום“ ו”כרטיס חיוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|13|מקדמות וערובות|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם – תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

{{ח:סעיף|13א|עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד סיום העסקה או ההתחייבות“ – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“;
{{ח:תתתת|(2)}} מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(3)}} מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 7|ו־7 בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה לתקופה קצובה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
{{ח:תתתת|(2)}} עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
{{ח:תתתת|(3)}} עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההודעה“ – התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
{{ח:תתת|(3)}} במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר – 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג – ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השנייה}}, אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)(3)}}; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

{{ח:סעיף|13א1|ביטול עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}; לעניין סעיף זה, ”עסקה לתקופה קצובה“ – לרבות עסקה לרכישת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|14ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 14ו|ו־14ו}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|13ב|משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה – מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ־1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב2)}} סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
{{ח:תת|(ב3)}} בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, ”תשלום קבוע“ – תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

{{ח:סעיף|13ב1|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|13ב2|משלוח הודעת חוב לצרכן|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב1)}}, בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, ”הוצאות גבייה“ – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
{{ח:תתת|(4)}} נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(5)}} הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
{{ח:תתתת|(א)}} שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט החוב ואופן חישובו;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

{{ח:סעיף|13ג|חובות גילוי בעסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתמשכת“ – עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גז“, ”ספק גז“ ו”צרכן גז“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}}, ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13ד|ביטול עסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 31א|וסעיף 31א(א)(2ב)}}, כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

{{ח:סעיף|13ד1|החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב –
{{ח:תתת|(1)}} טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתת|(2)}} מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההחזר), ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|13ה|עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רפואה“ – טיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ו|ובסעיף 13ו}} – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד – יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי עסקה לתקופה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1)}} וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}} יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג(א) ו־(ב)}} ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)(1)}}, רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(א)}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
{{ח:תתת|(2)}} העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

{{ח:סעיף|13ו|ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)(2)}}, לפי המאוחר – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
{{ח:תתת|(2)}} שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיפים 13ד}} {{ח:פנימי|סעיף 14ט|ו־14ט}}.

{{ח:סעיף|13ז|תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ד|בסעיף 13ד(ג)}}, את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
{{ח:תת|(2)}} התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|13ח|תעריף שנקבע לפי דין – איסור גביית עמלה ודרכי תשלום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה – שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאה לחיוב;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
{{ח:תת|(ד)}} אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

{{ח:סעיף|14|עסקה ברוכלות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ח־2, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –
{{ח:תתת|(1)}} במכר – מיום עשיית ההסכם עד ארבעה־עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות, תוך ארבעה־עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – אם טרם הוחל במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) – הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות – ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

{{ח:סעיף|14א|עסקה בענין רכישה של יחידות נופש|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש – פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(5)}} אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה – שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
{{ח:תתת|(6)}} התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה – פרטי הבטוחות;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
{{ח:תתת|(8)}} פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(9)}} מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
{{ח:תתת|(10)}} הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(11)}} זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(12)}} הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
{{ח:תתת|(13)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(14)}} פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה־עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
{{ח:תת|(ד)}} לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר יחידות נופש“ – בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

{{ח:סעיף|14ב|תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}}, לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“, ”מוטב“, ”משלם“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“, של אמצעי תשלום – נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך המעיד על פעולת תשלום“ – מסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”פעולת תשלום במסמך חסר“ שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום}}.

{{ח:סעיף|14ג|עסקת מכר מרחוק|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
{{ח:תתת|(4)}} מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(5)}} התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר אחריות לנכס;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2);
{{ח:תתת|(2)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים החלים על העסקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה –
{{ח:תתת|(1)}} בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|וסעיף 14ג1(ג)}} לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
{{ח:תתת|(1)}} טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
{{ח:תתת|(3)}} מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(4)}} טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הנכס“ – מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

{{ח:סעיף|14ג1|ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – מי שמלאו לו 65 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה חדש“ – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זכאות כעולה“ – תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}, לפי העניין, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}, לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|14ג2|ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}}, עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}} (בסעיף זה – זכות ביטול);
{{ח:תתת|(2)}} מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה – מדיניות ביטול).
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם – את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.
{{ח:תת|(ה)}} נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תיירות“ – שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|14ד||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14ה|תוצאות ביטול עסקה|תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|או 14ג(א) ו־(ב)}}, עקב אי־אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}}, שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
{{ח:תת|(ב2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”דמי ביטול“ – לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

{{ח:סעיף|14ו|החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחזיר אותם לעוסק;
{{ח:תתת|(2)}} הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –
{{ח:תתת|(1)}} הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|14ז|זיכוי בשל ביטול עסקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
{{ח:תתת|(4)}} מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

{{ח:סעיף|14ח|תווי קנייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תו קנייה“ – כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(א)(5)}}, עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

{{ח:סעיף|14ט|דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה – הודעת ביטול):
{{ח:תתת|(1)}} בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} בדואר רשום;
{{ח:תתת|(3)}} בדואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
{{ח:תתת|(5)}} באינטרנט – בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל אמצעי אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, ”בכתב“ – לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות – גם בהודעה על מועד סיום העסקה – הנשלחות לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לעוסק אתר אינטרנט – בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) – בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

{{ח:סעיף|15|מכירה מיוחדת|תיקון: תש״ס, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
{{ח:תת|(ב1)}} עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

{{ח:סעיף|16|מחיר מיוחד}}
{{ח:ת}} עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

{{ח:סעיף|16א|שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה – עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

{{ח:סעיף|16ב|הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16ג|ובסעיף 16ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנייה שיווקית“ – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ג|בסעיף 16ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
{{ח:תת|(ד)}} על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

{{ח:סעיף|16ג|איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
{{ח:תת|(ב)}} נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
{{ח:תת|(ד)}} פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|17|סימון טובין ואריזתם|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שם המצרך וכינויו המסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארץ הייצור“ – לעניין בשר בהמות או עופות – מקום השחיטה, ולעניין דגים – מקום הדיג או שליית הדגים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
{{ח:תתת|(3)}} שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(3)}} חובה לסמן טובין לפני יבואם;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב2)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד)|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכשירים פולטי קרינה“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מייננת“ או ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960}}; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

{{ח:סעיף|17א|הגדרות לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”המחיר הכולל“ – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

{{ח:סעיף|17ב|חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
{{ח:תת|(ב)}} הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
{{ח:תת|(ד)}} המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה)|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|17ג|הצגת מחירי שירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|17ד|פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

{{ח:סעיף|17ה|סייג להצגה של המחיר הכולל|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א עד 17ג}}, רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

{{ח:סעיף|17ו|כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים)|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|17ז|פטור|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} על נכס או שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}}, ובתנאים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17ב|בסעיפים 17ב(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}} {{ח:פנימי|סעיף 17ד|ו־17ד}}, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר – בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|17ח|הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר שקילה“ – מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ״ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|18|איסור מכירה והחזקה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף|18א|אחריות לטובין ולשירותים|תיקון: תש״ס, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ד־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה –
{{ח:תתת|(1)}} תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} מתן השירות במענו של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
{{ח:תתת|(4)}} קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
{{ח:תתת|(2)}} הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות)|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
{{ח:תתת|(5)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
{{ח:תתתת|(ו)}} בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו־19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו־13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק)|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע״ח–2017}}, לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, ”עבודה בגובה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
{{ח:תתת|(3)}} נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
{{ח:תת|(ו)}} נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18ב|מתן שירות טלפוני חינם|תיקון: תשס״ו, תשע״ה, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
{{ח:תתת|(2)}} יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אתר האינטרנט של העוסק.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתתת|(א)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בירור חשבון;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיום התקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו – אישור חריגה).
{{ח:תתתת|(ב)}} נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תתת|(6)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני)|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|18ג|זיהוי טלפוני של עוסק|תיקון: תשע״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עוסק“ – כל אחד מאלה: עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(א)}}, או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשס״ו־4}}

{{ח:סעיף|19|הממונה|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19א|הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|19ב|תקציב הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} יהיה הממונה.

{{ח:סעיף|19ג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|19ד|עובדי הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|20|תפקידי הממונה|תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הממונה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(1א)}} לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
{{ח:תתת|(1ב)}} לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
{{ח:תתת|(3א)}} לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
{{ח:תתת|(4)}} לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

{{ח:סעיף|20א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או – בהסכמת השר – מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

{{ח:סעיף|20א1|הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א1)}}, ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|20ב|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|21|סמכויות פיקוח|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק המחשבים);
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} לא תחול לעניין סמכות זו.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21ב|צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, ”מקום העסק“ – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור – יבטל את הצו.

{{ח:סעיף|21ג|צו מינהלי להפסקת הפרה|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אזרח ותיק“ ו”עולה חדש“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – בתוך שלושה ימי עסקים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|21ד|בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|או 21ג}} (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|22|סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}} וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינוי זה: במקום ”בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור“ יקראו ”מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א1|סעיף 20א1}}“.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}}.

{{ח:סעיף|22א|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} נציג ארגון צרכנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ג)}}, שיקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג העוסקים, שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

{{ח:סעיף|22ב|דין וחשבון שנתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22ג|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4, תשע״ד־6, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־4, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של 22,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש״ח)}}, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(1)}} לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(2)}} לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}};
{{ח:תתת|(7)}} לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
{{ח:תתת|(9)}} לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(10א)}} התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}};
{{ח:תתת|(11)}} לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב1)}};
{{ח:תתת|(13א)}} גבה תשלום קבוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב3)}}, בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(14)}} לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב1|סעיף 13ב1}};
{{ח:תתת|(14א)}} לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(א) או (ה)}};
{{ח:תתת|(14ב)}} נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(15)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא כלל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13ג|בסעיף 13ג(ב)}} במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}} או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ג)}};
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|סעיף 13ח(ב)}};
{{ח:תתת|(20)}} לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}};
{{ח:תתת|(21)}} בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(22)}} עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)}};
{{ח:תתת|(23)}} חייב לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}};
{{ח:תתת|(24)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(25א)}} בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הציע לצרכן חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}} ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|סעיף 14ג2(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(26)}} לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:תתת|(27)}} לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
{{ח:תתת|(28)}} לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ג)}};
{{ח:תתת|(30)}} הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(31)}} לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ד)}};
{{ח:תתת|(31א)}} לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(31ב)}} לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(32)}} הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב2)}};
{{ח:תתת|(33)}} הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב1)}};
{{ח:תתת|(34)}} המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב3)}};
{{ח:תתת|(35)}} לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(35א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(35ב)}} לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(35ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(35ד)}} לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(35ה)}} שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ה) או (ו)(1)}};
{{ח:תתת|(36)}} לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(37)}} לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א), (ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(38)}} חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}};
{{ח:תתת|(39)}} לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ה)}};
{{ח:תתת|(40)}} לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(41)}} פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(42)}} לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתת|(43)}} קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}};
{{ח:תתת|(43א)}} לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ח|סעיף 17ח}};
{{ח:תתת|(44)}} מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(45)}} לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א}};
{{ח:תתת|(46)}} לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(2)}};
{{ח:תתת|(47א)}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(48)}} פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ג|סעיף 18ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 45,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}};
{{ח:תתת|(4)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(7)}} מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}} והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301951.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(10)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ה)}};
{{ח:תתת|(13)}} גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(15)}} לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(16א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:תתת|(16ב)}} פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22טז|סעיף 22טז(ג)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(5) או (6)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 69,120 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} – פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש״ח)}} לכל סוג טובין או שירות.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

{{ח:סעיף|22ד|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג}}, ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב1)}}, לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}}, או קטין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}, ובלבד שהפרות שיוספו {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת האמורה}} יהיו מההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|22ה|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותו סעיף}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יא|סעיף 22יא}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י}};
{{ח:תתת|(5)}} פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

{{ח:סעיף|22ו|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ה|סעיף 22ה}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|22ז|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ט|בסעיף 22ט}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יא|בסעיף 22יא}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(א)}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|22ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|22ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}} והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(ב)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|22י|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יד|בסעיף 22יד}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

{{ח:סעיף|22יא|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ז|בסעיף 22ז}}.

{{ח:סעיף|22יב|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22יג|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יד|סעיף 22יד}}.

{{ח:סעיף|22יד|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

{{ח:סעיף|22טו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}}; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22טז|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22י|בהגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 22י(ב)}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח(ב)}}.

{{ח:סעיף|22יז|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22יח|הפרת התחייבות|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(ג)}} – יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|22יט|השבת העירבון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22כ|ערעור|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם {{ח:הערה|[&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;]}} או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22כא|פרסום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|22כב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22כג|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|22כד|אישור נהלים ופרסומם|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} נהלי הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 22טז|22טז}} {{ח:פנימי|סעיף 22לו|ו־22לו}} טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId{{=}}927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1|באתר האינטרנט של הרשות}}.

{{ח:סעיף|22כה|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, למעט לעניין קביעת נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}} {{ח:פנימי|סעיף 22טז|ו־22טז}}, לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

{{ח:סעיף|22כו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 39), התשע״ד–2014}}.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|22כז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} קטין;
{{ח:תתת|(3)}} חסר ישע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לח|סעיף 22לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“, ”שירותי תשלום“ ו”שירותי תשלום למוטב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטעיה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות מחמירות“ – שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה ”הפרה“ שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

{{ח:סעיף|22כח|קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22כט|הודעת כוונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
{{ח:תתת|(2)}} הנסיבות המחמירות שבהפרה;
{{ח:תתת|(3)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22ל|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

{{ח:סעיף|22לא|החלטת הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22ל|בסעיף 22ל}} (בסעיף זה – תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}}; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(3)}} השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 4.10.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

{{ח:סעיף|22לב|הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לג|הודעת אי־&lt;wbr&gt;קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת אי־קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי־הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לד|ערעור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לב|סעיף 22לב}} ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}}; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

{{ח:סעיף|22לה|פרסום הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
{{ח:תתת|(1)}} מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כא|סעיף 22כא(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לו|קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בעוסק שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(5)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(6)}} בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(7)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(8)}} מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
{{ח:תתתת|(9)}} מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(10)}} עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(11)}} מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בעוסק –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסק שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה – עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה – דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ד)}} בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}} המוחל לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כט|סעיפים 22כט(ג) עד 22לה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לז|אצילת סמכות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:סעיף|22לח|תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח־5, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(5)}} בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א}};
{{ח:תתת|(6)}} הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}};
{{ח:תתת|(6א)}} הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לענין מקדמות וערובות;
{{ח:תתת|(3א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}, או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(4)}} בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}};
{{ח:תתת|(7)}} בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שלושה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} לענין התשלום בסכום הנמוך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ד|17ד}} {{ח:פנימי|סעיף 17ו|או 17ו}} לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירות לפי סעיף קטן (א) – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) – כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
{{ח:תת|(ו)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1) או (2)}} בנסיבות מחמירות – דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1)}} תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

{{ח:סעיף|23ב|הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.

{{ח:סעיף|24|סמכויות נוספות של בית המשפט}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תת|(2)}} כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|25|אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|26||תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|התחייבות העוסק|תיקון: תשמ״ח, [הודעות], תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו –
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)}}, ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
{{ח:תתת|(3)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.

{{ח:סעיף|29|פטור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

{{ח:סעיף|30|צו בית המשפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|31|פיצויים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה או מחדל בניגוד {{ח:פנימי|פרק ב|לפרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג|ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1|או ד׳1}} כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(א1)}} הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ארגון צרכנים“ – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

{{ח:סעיף|31א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ו־5, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב)}}, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(3א)}} – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) ו־(ג)}}, לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(2א)}} בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}, או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ו)(2)}}, לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
{{ח:תתת|(2ב)}} ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}} – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב1)}} טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1}};
{{ח:תתת|(2ג)}} ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ב)}}, או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}} – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(3)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בעקבות ביטול ההסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ב)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ב)(1)}}, בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}} או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז(1)}}, בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4ב)}} ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}}, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(6)}} ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}} – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(5)}} או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(א1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 14ט|פסקה (1) שבו}}; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|ו־14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}} או שניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתת|(2)}} עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
{{ח:תתת|(6)}} גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|או 23א}}, אם קבוע קנס כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|32|ביטול עסקה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה – ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי־גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף)|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|33|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|34|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

{{ח:סעיף|35|סמכויות המכס}}
{{ח:ת}} לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|36|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

{{ח:סעיף|37|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(א1)}} תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

{{ח:סעיף|38|סמכות הממונה לאצול}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30}}, לעובד המדינה אחר.

{{ח:סעיף|39|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף|40|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק המסחר ברכב משומש, התשל״ז–1977;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|בפקודת סימני סחורות}}.}}

{{ח:סעיף|41|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|42|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

{{ח:סעיף|43|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981).

{{ח:סעיף|44|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (א)(3)}})}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|ו־2}}, ”תייר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער המכירה“ – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}}, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין־לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין־לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 3|בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (בחוק זה – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|(3)}} שירות גישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק גז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 13ה|בסעיף 13ה לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטול“ – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|1|עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
{{ח:תתת|(ב)}} עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד השנתי“ – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יחידת נופש“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(ב)(9)}}.

{{ח:סעיף*|2|עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון כושר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי במסלול חלופי“ – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי בעסקה“ – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע״ס כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}} (להלן – תע״ס).

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה – פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(7)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(25א)(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(26)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(27)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(31א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(1)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} – ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ שבסעיף 22ד(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(3)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(8)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(9)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(10)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(13)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(14)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(15)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(16)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} עד 10 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מעל 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון פת'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתיירות
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9cdnoul5wnqx7h1egp6okhzul3zrpm9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019779</id>
      <parentid>3019686</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019717] הגהה</comment>
      <origin>3019779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330193" sha1="rq1zorznxp3vylgtp2j57ogwa5ldnl5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000237}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 248|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317312.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317313.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 82|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 188|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210965.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 252|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211507.pdf}}, {{ח:תיבה|298|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 201|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 125|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300370.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 194|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 574|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 426|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299734.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 96|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299613.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 87|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299884.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299688.pdf}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 14|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300676.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300046.pdf}}, {{ח:תיבה|493|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300809.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300792.pdf}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 305|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300725.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|636|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}, {{ח:תיבה|1021|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301184.pdf}}, {{ח:תיבה|1022|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301307.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 279|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301142.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301329.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 262|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301543.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303846.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 66|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323305.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338807.pdf}}, {{ח:תיבה|897|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343668.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347848.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381088.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382428.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390329.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 126|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489222.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504033.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504039.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 143|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528245.pdf}}, {{ח:תיבה|222|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 98|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_590500.pdf}}, {{ח:תיבה|175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|964|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|546|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2963894.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3028650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 161|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1046|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643029.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 498|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1028|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 594|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 254|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 508|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 694|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 670|שינוי סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14088.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 945|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7116.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ו־4, תשע״ד־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכיפה מינהלית“ – עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה לחיוב“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכיין“ – בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“ – לרבות השכרה, מקח־אגב־שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום העסק“ – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ואיגרות חוב ממשלתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירת נכס או מתן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“, לענין יחיד – השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד – השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה, המסחר והתיירות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה}}

{{ח:סעיף|2|איסור הטעיה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ח־3, תשע״ז־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
{{ח:תתת|(2)}} המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
{{ח:תתת|(3)}} מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
{{ח:תתת|(3א)}} המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הטיפול בנכס;
{{ח:תתת|(6)}} זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(8)}} מקום הייצור של הנכס;
{{ח:תתת|(9)}} תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
{{ח:תתת|(10)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
{{ח:תתת|(11)}} התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
{{ח:תתת|(12)}} קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
{{ח:תתת|(13)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
{{ח:תתת|(14)}} חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
{{ח:תתת|(15)}} השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
{{ח:תתת|(16)}} שירות אחזקה ותנאיו;
{{ח:תתת|(17)}} תנאי אחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(18)}} כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
{{ח:תתת|(19)}} היות העסקה שלא במהלך עסקים;
{{ח:תתת|(20)}} היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
{{ח:תתת|(21)}} תנאי הביטול של עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

{{ח:סעיף|3|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשע״ד־4, תשע״ו־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
{{ח:תתת|(6)}} ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(7)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(8)}} סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
{{ח:תתת|(9)}} יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
{{ח:תתת|(10)}} מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

{{ח:סעיף|3א|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
{{ח:תת|(ב)}} הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה – הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13083.pdf|י״פ תשפ״ה, 2694}}), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה – ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(2)}} לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
{{ח:תתת|(3)}} סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה – המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות – בכפוף להוראות פסקה (7).
{{ח:תתת|(2)}} נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום – יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(2)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה – יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
{{ח:תתת|(4)}} לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
{{ח:תתת|(6)}} הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תתת|(7)}} נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
{{ח:תתת|(2)}} העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|4|חובת גילוי לצרכן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק חייב לגלות לצרכן –
{{ח:תתת|(1)}} כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
{{ח:תתת|(3)}} כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסחר ברכב משומש|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

{{ח:סעיף|4א|חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן|תיקון: תשנ״ה, תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
{{ח:תת|(1)}} האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|בחוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}} (בסעיף זה – חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(2)}} רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

{{ח:סעיף|4ב|זהות העוסק|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, ”תכתובת“ – טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
{{ח:תת|(2)}} הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה שעליו הוא חותם;
{{ח:תת|(4)}} שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

{{ח:סעיף|4ג|חובת גילוי מדיניות החזרת טובין|תיקון: תשס״ה, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
{{ח:תת|(ג)}} לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי מזון או טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
{{ח:תתת|(4)}} טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
{{ח:תתת|(5)}} טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|4ד|חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מצרך מזון בפיקוח“ – מצרך מזון {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}} או הוחל עליו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)|תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|5|עריכת חוזה בכתב ומסירתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית)|תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה באריזה}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

{{ח:סעיף|7|אחריות להטעיה בפרסומת|תיקון: תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

{{ח:סעיף|7א|פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים)|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|7ב|סייגים לשימוש בשם|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
{{ח:תתת|(2)}} ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
{{ח:תתת|(3)}} הכנסותיו, כולן או חלקן, הן –
{{ח:תתתת|(א)}} מפרסום מידע מסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדמי חבר קבועים או חד־פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
{{ח:תתתת|(ה)}} ממתן חסות לפעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(4)}} פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין סוגים של עסקאות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר לשיעורין“ – תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות“ – הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

{{ח:סעיף|9|הודעת פרטים בעסקת אשראי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר באשראי והמחיר במזומן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)|תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי־קיום תנאי מתנאי העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו־(6) שנקבעה לעסקה.

{{ח:סעיף|10|נקיבת הפרש כוזב}}
{{ח:ת}} נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

{{ח:סעיף|11|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו}}
{{ח:ת}} לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

{{ח:סעיף|12|תניה לענין תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד – התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

{{ח:סעיף|12א|איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי תשלום“ ו”כרטיס חיוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|13|מקדמות וערובות|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם – תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

{{ח:סעיף|13א|עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד סיום העסקה או ההתחייבות“ – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“;
{{ח:תתתת|(2)}} מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
{{ח:תתתת|(3)}} מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 7|ו־7 בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה לתקופה קצובה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
{{ח:תתתת|(2)}} עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
{{ח:תתתת|(3)}} עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההודעה“ – התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
{{ח:תתת|(3)}} במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר – 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג – ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השנייה}}, אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה ”עסקה לתקופה קצובה“, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)(3)}}; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

{{ח:סעיף|13א1|ביטול עסקה לתקופה קצובה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}; לעניין סעיף זה, ”עסקה לתקופה קצובה“ – לרבות עסקה לרכישת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|14ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 14ו|ו־14ו}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|13ב|משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ח, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה – מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ־1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב2)}} סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
{{ח:תת|(ב3)}} בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, ”תשלום קבוע“ – תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

{{ח:סעיף|13ב1|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|13ב2|משלוח הודעת חוב לצרכן|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב1)}}, בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, ”הוצאות גבייה“ – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
{{ח:תתת|(4)}} נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
{{ח:תתת|(5)}} הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
{{ח:תתתת|(א)}} שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט החוב ואופן חישובו;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

{{ח:סעיף|13ג|חובות גילוי בעסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתמשכת“ – עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גז“, ”ספק גז“ ו”צרכן גז“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}}, ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13ד|ביטול עסקה מתמשכת|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}}, והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 31א|וסעיף 31א(א)(2ב)}}, כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

{{ח:סעיף|13ד1|החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב –
{{ח:תתת|(1)}} טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתת|(2)}} מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההחזר), ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|13ה|עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רפואה“ – טיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ו|ובסעיף 13ו}} – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד – יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי עסקה לתקופה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1)}} וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}} יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג(א) ו־(ב)}} ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)(1)}}, רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(א)}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
{{ח:תתת|(2)}} העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

{{ח:סעיף|13ו|ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)(2)}}, לפי המאוחר – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
{{ח:תתת|(2)}} שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיפים 13ד}} {{ח:פנימי|סעיף 14ט|ו־14ט}}.

{{ח:סעיף|13ז|תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ד|בסעיף 13ד(ג)}}, את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
{{ח:תת|(2)}} התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|13ח|תעריף שנקבע לפי דין – איסור גביית עמלה ודרכי תשלום|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה – שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאה לחיוב;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
{{ח:תת|(ד)}} אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

{{ח:סעיף|14|עסקה ברוכלות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ח־2, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –
{{ח:תתת|(1)}} במכר – מיום עשיית ההסכם עד ארבעה־עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות, תוך ארבעה־עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – אם טרם הוחל במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) – הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות – ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ב)}} לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)|תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

{{ח:סעיף|14א|עסקה בענין רכישה של יחידות נופש|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה – החוזה);
{{ח:תתת|(2)}} העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש – פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(5)}} אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה – שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
{{ח:תתת|(6)}} התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה – פרטי הבטוחות;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
{{ח:תתת|(8)}} פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(9)}} מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
{{ח:תתת|(10)}} הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(11)}} זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
{{ח:תתת|(12)}} הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
{{ח:תתת|(13)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(14)}} פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה־עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
{{ח:תת|(ד)}} לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר יחידות נופש“ – בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

{{ח:סעיף|14ב|תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}}, לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“, ”מוטב“, ”משלם“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“, של אמצעי תשלום – נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך המעיד על פעולת תשלום“ – מסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”פעולת תשלום במסמך חסר“ שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום}}.

{{ח:סעיף|14ג|עסקת מכר מרחוק|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
{{ח:תתת|(4)}} מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
{{ח:תתת|(5)}} התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר אחריות לנכס;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2);
{{ח:תתת|(2)}} מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים החלים על העסקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה –
{{ח:תתת|(1)}} בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|וסעיף 14ג1(ג)}} לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
{{ח:תתת|(1)}} טובין פסידים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
{{ח:תתת|(3)}} מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(4)}} טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הנכס“ – מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

{{ח:סעיף|14ג1|ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – מי שמלאו לו 65 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה חדש“ – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זכאות כעולה“ – תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}, לפי העניין, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}, לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|ו־14ג}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|14ג2|ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}}, עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג):
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיפים 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}} (בסעיף זה – זכות ביטול);
{{ח:תתת|(2)}} מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה – מדיניות ביטול).
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם – את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.
{{ח:תת|(ה)}} נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תיירות“ – שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|14ד||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ו־5, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14ה|תוצאות ביטול עסקה|תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע, תשע״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג|או 14ג(א) ו־(ב)}}, עקב אי־אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל צרכן חוזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}}, שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
{{ח:תת|(ב2)}} התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”דמי ביטול“ – לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

{{ח:סעיף|14ו|החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחזיר אותם לעוסק;
{{ח:תתת|(2)}} הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –
{{ח:תתת|(1)}} הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)|תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|14ז|זיכוי בשל ביטול עסקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
{{ח:תתת|(4)}} מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

{{ח:סעיף|14ח|תווי קנייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תו קנייה“ – כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(א)(5)}}, עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

{{ח:סעיף|14ט|דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה – הודעת ביטול):
{{ח:תתת|(1)}} בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} בדואר רשום;
{{ח:תתת|(3)}} בדואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
{{ח:תתת|(5)}} באינטרנט – בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל אמצעי אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, ”בכתב“ – לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות – גם בהודעה על מועד סיום העסקה – הנשלחות לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לעוסק אתר אינטרנט – בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) – בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

{{ח:סעיף|15|מכירה מיוחדת|תיקון: תש״ס, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
{{ח:תת|(ב1)}} עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
{{ח:תת|(ב2)}} עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

{{ח:סעיף|16|מחיר מיוחד}}
{{ח:ת}} עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

{{ח:סעיף|16א|שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דואר;
{{ח:תתת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מסרון;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי תקשורת מקוון אחר.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה – עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

{{ח:סעיף|16ב|הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16ג|ובסעיף 16ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנייה שיווקית“ – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ג|בסעיף 16ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
{{ח:תת|(ד)}} על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)|תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

{{ח:סעיף|16ג|איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
{{ח:תת|(ב)}} נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
{{ח:תת|(ד)}} פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סימון טובין והצגת מחירים|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|17|סימון טובין ואריזתם|תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שם המצרך וכינויו המסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארץ הייצור“ – לעניין בשר בהמות או עופות – מקום השחיטה, ולעניין דגים – מקום הדיג או שליית הדגים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
{{ח:תתת|(3)}} שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(3)}} חובה לסמן טובין לפני יבואם;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)|צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב2)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד)|תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכשירים פולטי קרינה“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מייננת“ או ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960}}; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

{{ח:סעיף|17א|הגדרות לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”המחיר הכולל“ – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

{{ח:סעיף|17ב|חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
{{ח:תת|(ב)}} הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
{{ח:תת|(ד)}} המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה)|תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|17ג|הצגת מחירי שירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים)|תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|17ד|פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

{{ח:סעיף|17ה|סייג להצגה של המחיר הכולל|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיפים 17א עד 17ג}}, רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

{{ח:סעיף|17ו|כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים)|תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)|תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|17ז|פטור|תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, ”מחוץ לישראל“ – למעט האזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} על נכס או שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}}, ובתנאים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17ב|בסעיפים 17ב(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}} {{ח:פנימי|סעיף 17ד|ו־17ד}}, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר – בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|17ח|הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר שקילה“ – מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ״ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|18|איסור מכירה והחזקה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אחריות ושירות לאחר מכירה|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף|18א|אחריות לטובין ולשירותים|תיקון: תש״ס, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ד־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה –
{{ח:תתת|(1)}} תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} מתן השירות במענו של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
{{ח:תתת|(4)}} קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)|תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
{{ח:תתת|(2)}} הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות)|תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
{{ח:תתת|(5)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
{{ח:תתתת|(ו)}} בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
{{ח:תתת|(1א)}} לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו־19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו־13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק)|תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע״ח–2017}}, לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, ”עבודה בגובה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
{{ח:תתת|(3)}} נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
{{ח:תת|(ו)}} נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18ב|מתן שירות טלפוני חינם|תיקון: תשס״ו, תשע״ה, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
{{ח:תתת|(2)}} יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אתר האינטרנט של העוסק.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתתת|(א)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בירור חשבון;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיום התקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו – אישור חריגה).
{{ח:תתתת|(ב)}} נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תתת|(6)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני)|תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|18ג|זיהוי טלפוני של עוסק|תיקון: תשע״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עוסק“ – כל אחד מאלה: עוסק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(א)}}, או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשס״ו־4}}

{{ח:סעיף|19|הממונה|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19א|הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|19ב|תקציב הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} יהיה הממונה.

{{ח:סעיף|19ג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|19ד|עובדי הרשות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|20|תפקידי הממונה|תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הממונה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(1א)}} לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
{{ח:תתת|(1ב)}} לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
{{ח:תתת|(3א)}} לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
{{ח:תתת|(4)}} לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

{{ח:סעיף|20א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או – בהסכמת השר – מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

{{ח:סעיף|20א1|הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א1)}}, ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|20ב|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|21|סמכויות פיקוח|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק המחשבים);
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} לא תחול לעניין סמכות זו.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״ו־4, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21ב|צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, ”מקום העסק“ – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור – יבטל את הצו.

{{ח:סעיף|21ג|צו מינהלי להפסקת הפרה|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אזרח ותיק“ ו”עולה חדש“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} – בתוך שלושה ימי עסקים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|21ד|בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|או 21ג}} (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|22|סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}} וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}} בשינוי זה: במקום ”בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור“ יקראו ”מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א1|סעיף 20א1}}“.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}}.

{{ח:סעיף|22א|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} נציג ארגון צרכנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ג)}}, שיקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג העוסקים, שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

{{ח:סעיף|22ב|דין וחשבון שנתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22ג|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־4, תשע״ד־6, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־4, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של 22,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש״ח)}}, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(1)}} לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(2)}} לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב}};
{{ח:תתת|(7)}} לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא קיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
{{ח:תתת|(9)}} לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(10א)}} התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}};
{{ח:תתת|(11)}} לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב1)}};
{{ח:תתת|(13א)}} גבה תשלום קבוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ב3)}}, בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(14)}} לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב1|סעיף 13ב1}};
{{ח:תתת|(14א)}} לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(א) או (ה)}};
{{ח:תתת|(14ב)}} נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב2|סעיף 13ב2(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(15)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא כלל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13ג|בסעיף 13ג(ב)}} במסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}} או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ג)}};
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|סעיף 13ח(ב)}};
{{ח:תתת|(20)}} לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}};
{{ח:תתת|(21)}} בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(22)}} עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)}};
{{ח:תתת|(23)}} חייב לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}};
{{ח:תתת|(24)}} לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב)}};
{{ח:תתת|(25א)}} בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הציע לצרכן חלופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}} ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|סעיף 14ג2(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(26)}} לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:תתת|(27)}} לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
{{ח:תתת|(28)}} לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ג)}};
{{ח:תתת|(30)}} הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(31)}} לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ד)}};
{{ח:תתת|(31א)}} לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(31ב)}} לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(ד) ו־(ה)}};
{{ח:תתת|(32)}} הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב2)}};
{{ח:תתת|(33)}} הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב1)}};
{{ח:תתת|(34)}} המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב3)}};
{{ח:תתת|(35)}} לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(35א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(35ב)}} לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(35ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(35ד)}} לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(35ה)}} שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ה) או (ו)(1)}};
{{ח:תתת|(36)}} לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(37)}} לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א), (ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(38)}} חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}};
{{ח:תתת|(39)}} לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ה)}};
{{ח:תתת|(40)}} לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(41)}} פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(42)}} לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתת|(43)}} קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}};
{{ח:תתת|(43א)}} לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ח|סעיף 17ח}};
{{ח:תתת|(44)}} מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(45)}} לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א}};
{{ח:תתת|(46)}} לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א)(2)}};
{{ח:תתת|(47א)}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב(א1) או (ב)}};
{{ח:תתת|(48)}} פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ג|סעיף 18ג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 45,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}};
{{ח:תתת|(4)}} לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(7)}} מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}} והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301951.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(10)}} המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ה)}};
{{ח:תתת|(13)}} גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(15)}} לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(16א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:תתת|(16ב)}} פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22טז|סעיף 22טז(ג)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(5) או (6)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום של 69,120 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש״ח)}}, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} – פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21ג|בסעיף 21ג}}, בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש״ח)}} לכל סוג טובין או שירות.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

{{ח:סעיף|22ד|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג}}, ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(ב1)}}, לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}}, או קטין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}, ובלבד שהפרות שיוספו {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת האמורה}} יהיו מההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|22ה|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותו סעיף}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יא|סעיף 22יא}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י}};
{{ח:תתת|(5)}} פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

{{ח:סעיף|22ו|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ה|סעיף 22ה}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|22ז|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ט|בסעיף 22ט}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יא|בסעיף 22יא}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(א)}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיף 22ו(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|22ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|22ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}} והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(ב)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|22י|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יד|בסעיף 22יד}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

{{ח:סעיף|22יא|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ז|בסעיף 22ז}}.

{{ח:סעיף|22יב|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22יג|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22יד|סעיף 22יד}}.

{{ח:סעיף|22יד|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22יג|בסעיף 22יג}}, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

{{ח:סעיף|22טו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}}; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ו|בסעיף 22ו}} לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(37) או (38)}} – בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ו|סעיפים 22ו}} {{ח:פנימי|סעיף 22ז|ו־22ז}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22טז|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22י|בהגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 22י(ב)}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ח|סעיף 22ח(ב)}}.

{{ח:סעיף|22יז|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(א)}}, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22יח|הפרת התחייבות|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22י|בסעיף 22י(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 22י|סעיף 22י(ב)}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22טז|בסעיף 22טז(ג)}} – יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|22יט|השבת העירבון|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד־4}}

{{ח:סעיף|22כ|ערעור|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם {{ח:הערה|[&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;]}} או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22כא|פרסום|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|22כב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}}, שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|22כג|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|22כד|אישור נהלים ופרסומם|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} נהלי הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 22טז|22טז}} {{ח:פנימי|סעיף 22לו|ו־22לו}} טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId{{=}}927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1|באתר האינטרנט של הרשות}}.

{{ח:סעיף|22כה|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, למעט לעניין קביעת נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיפים 22ד(א) סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 22יג|22יג}} {{ח:פנימי|סעיף 22טז|ו־22טז}}, לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

{{ח:סעיף|22כו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 39), התשע״ד–2014}}.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|22כז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|בסעיף 14ג1(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} קטין;
{{ח:תתת|(3)}} חסר ישע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לח|סעיף 22לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“, ”שירותי תשלום“ ו”שירותי תשלום למוטב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטעיה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
{{ח:תתת|(3)}} החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות מחמירות“ – שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה ”הפרה“ שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

{{ח:סעיף|22כח|קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22כט|הודעת כוונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
{{ח:תתת|(2)}} הנסיבות המחמירות שבהפרה;
{{ח:תתת|(3)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22ל|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

{{ח:סעיף|22לא|החלטת הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22ל|בסעיף 22ל}} (בסעיף זה – תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}}; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22כח|בסעיף 22כח}}, ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ל|לסעיף 22ל}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(3)}} השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 4.10.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

{{ח:סעיף|22לב|הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לג|הודעת אי־&lt;wbr&gt;קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ({{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – הודעת אי־קביעה).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי־הקביעה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום}};
{{ח:תתת|(2)}} למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי־קביעה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל}}.

{{ח:סעיף|22לד|ערעור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22לב|סעיף 22לב}} ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כ|סעיף 22כ(א)}}; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

{{ח:סעיף|22לה|פרסום הודעת קביעה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
{{ח:תתת|(1)}} מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים על אודות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כא|סעיף 22כא(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לו|קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בעוסק שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(4)}} תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(5)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(6)}} בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(7)}} עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(8)}} מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
{{ח:תתתת|(9)}} מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(10)}} עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתתת|(11)}} מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בעוסק –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסק שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה – עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה – דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה – הודעת כוונה).
{{ח:תת|(ד)}} בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק שירותי תשלום}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78ב|וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ל|סעיף 22ל}} המוחל לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22כט|סעיפים 22כט(ג) עד 22לה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22לז|אצילת סמכות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}} לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:סעיף|22לח|תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין ותרופות}}

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח־5, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ד־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}};
{{ח:תתת|(5)}} בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א}};
{{ח:תתת|(6)}} הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}};
{{ח:תתת|(6א)}} הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שבעה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לענין מקדמות וערובות;
{{ח:תתת|(3א)}} בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}, או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}};
{{ח:תתת|(4)}} בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}};
{{ח:תתת|(7)}} בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שלושה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} לענין התשלום בסכום הנמוך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ג|17ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ד|17ד}} {{ח:פנימי|סעיף 17ו|או 17ו}} לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירות לפי סעיף קטן (א) – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) – כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
{{ח:תת|(ו)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1) או (2)}} בנסיבות מחמירות – דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(1)}} תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

{{ח:סעיף|23ב|הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.

{{ח:סעיף|24|סמכויות נוספות של בית המשפט}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תת|(2)}} כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|25|אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|26||תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|התחייבות העוסק|תיקון: תשמ״ח, [הודעות], תש״ס, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו –
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)}}, ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
{{ח:תתת|(3)}} לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.

{{ח:סעיף|29|פטור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

{{ח:סעיף|30|צו בית המשפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|31|פיצויים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין מעשה או מחדל בניגוד {{ח:פנימי|פרק ב|לפרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג|ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1|או ד׳1}} כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(א1)}} הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ארגון צרכנים“ – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

{{ח:סעיף|31א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ו־5, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב)}}, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(3א)}} – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) ו־(ג)}}, לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(2א)}} בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}, או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ה|סעיף 13ה(ו)(2)}}, לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
{{ח:תתת|(2ב)}} ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט}} – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב1)}} טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 13ד1|סעיף 13ד1}};
{{ח:תתת|(2ג)}} ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ב)}}, או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13ח|בסעיף 13ח(ג)}} – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(3)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בעקבות ביטול ההסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ב)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ב)(1)}}, בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ג)}} או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|או 14ג1(ג)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז(1)}}, בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}} – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(4ב)}} ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}} שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(ד)}}, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(6)}} ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז(ב)}} – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(5)}} או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(א1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(1)}} – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ט|סעיף 14ט(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 14ט|פסקה (1) שבו}}; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיפים 14א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ג1|ו־14ג1(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(4)}} או שניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתת|(2)}} עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
{{ח:תתת|(6)}} גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|או 23א}}, אם קבוע קנס כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|32|ביטול עסקה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה – ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי־גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף)|תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|33|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|34|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

{{ח:סעיף|35|סמכויות המכס}}
{{ח:ת}} לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: תשנ״ד, תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|36|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

{{ח:סעיף|37|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(א1)}} תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

{{ח:סעיף|38|סמכות הממונה לאצול}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30}}, לעובד המדינה אחר.

{{ח:סעיף|39|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף|40|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק המסחר ברכב משומש, התשל״ז–1977;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|בפקודת סימני סחורות}}.}}

{{ח:סעיף|41|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|42|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

{{ח:סעיף|43|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981).

{{ח:סעיף|44|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף 17ז}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (א)(3)}})}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)|תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|ו־2}}, ”תייר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ז|סעיף קטן (ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער המכירה“ – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}}, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין־לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין־לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 3|בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (בחוק זה – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|(3)}} שירות גישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק גז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 13ה|בסעיף 13ה לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטול“ – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|1|עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
{{ח:תתת|(ב)}} עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נופש“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד השנתי“ – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יחידת נופש“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(ב)(9)}}.

{{ח:סעיף*|2|עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר|תיקון: תשע״ז־4|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
{{ח:תת}} מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
{{ח:ת}} '''תנאים לעניין הביטול'''
{{ח:תתת|(א)}} עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
{{ח:תתתת|(1)}} החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
{{ח:תתתת|(2)}} דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
{{ח:תתתת|(2)}} הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון כושר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי במסלול חלופי“ – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר חודשי בעסקה“ – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14ג1|סעיף 14ג1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע״ס כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}} (להלן – תע״ס).

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע״ס.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה – פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטי ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(7)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(ב) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(25א)(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|בסעיף 14ג2}}, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג2|באותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(26)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(27)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(א) או (ד)}} או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(א)(31א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט(א) ו־(ב)}}, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ט|אותו סעיף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(1)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} – ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה ”נסיבות מחמירות“ שבסעיף 22ד(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(3)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(8)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(9)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} או {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_577390.pdf|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(10)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(13)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ו|סעיף 13ו(א)(1) או (2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(14)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ז|סעיף 13ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(15)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 7 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|22ג(ב)(16)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} עד 10 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 8 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מעל 100 מיליון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 מיליון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון פת'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתיירות
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rq1zorznxp3vylgtp2j57ogwa5ldnl5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת העיריות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2553</id>
    <revision>
      <id>3019756</id>
      <parentid>3002510</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019753] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="571539" sha1="oac6hoju1uocjudnhk2my3ruzqt897o" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת העיריות [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000907}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1934, תוס׳ 1, 1|פקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560804.pdf}}, {{ח:תיבה|133|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560832.pdf}}; {{ח:תיבה|1935, תוס׳ 1, 29|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560927.pdf}}, {{ח:תיבה|73|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560960.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561056.pdf}}; {{ח:תיבה|1937, תוס׳ 1, 135|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561103.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 37|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561302.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561314.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 25|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561544.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561620.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561671.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 21|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561692.pdf}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561897.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 261|תקנות ההגנה (תקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 27|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562105.pdf}}, {{ח:תיבה|125|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 220|תקנות ההגנה (תיקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 127|פקודת רשימות־שומה עירוניות (קביעות זמניות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562298.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562396.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 199|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562565.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562640.pdf}}, {{ח:תיבה|310|פקודת רשימות־שומה עירוניות (קביעות זמניות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_56267.pdf}}; {{ח:תיבה|1948, תוס׳ 1, 14 {{מוקטן|[אנגלית]}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 58|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312691.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ח, תוס׳ ב, 53|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 84|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312719.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 7|חוק להארכת תוקף של תקנות־שעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210079.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209174.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 41|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209173.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209172.pdf}}, {{ח:תיבה|173|חוק העיריות (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209171.pdf}}, {{ח:תיבה|307|תיקון מס׳ 2 לחוק העיריות (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209170.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209168.pdf}}, {{ח:תיבה|245|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 52|חוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_210097.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_210096.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209164.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 73|חוק העיריות (אישור פעולות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 38|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209162.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון לפקודת מקומות רחצה ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208307.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 40|חוק שירות התעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209634.pdf}}, {{ח:תיבה|107|חוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208012.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208011.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208010.pdf}}, {{ח:תיבה|215|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209495.pdf}}, {{ח:תיבה|218|חוק הרשויות המקומיות (היטל סעד ונופש)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209501.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209160.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 4|חוק הבחירות לעיריית ירושלים (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208009.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 168|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 126|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 112|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209157.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק הסדרת מקומות רחצה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208308.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ד, 197|פקודת העיריות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525699.pdf}}, {{ח:תיבה|תוספת|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525699.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209156.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209155.pdf}}, {{ח:תיבה|263|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 16|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209154.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209153.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209152.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 10|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209151.pdf}}, {{ח:תיבה|53|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}, {{ח:תיבה|55|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209150.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 6|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 36|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209470.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 11 (מבקר העירייה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 22|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209468.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209147.pdf}}, {{ח:תיבה|200|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209467.pdf}}, {{ח:תיבה|248|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 42|חוק העיריות (ארנונה כללית) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209145.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 1567|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3204.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 4|חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (משמר אזרחי)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210078.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תיקון מס׳ 4 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210184.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211792.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 103|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209144.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209143.pdf}}, {{ח:תיבה|238|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317782.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 42|תיקון מס׳ 3 לחוק רישוי עסקים|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209410.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209142.pdf}}, {{ח:תיבה|157|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209472.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 6|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209141.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209140.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209502.pdf}}, {{ח:תיבה|61|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 153|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 172|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 49|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 86|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 18|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210600.pdf}}, {{ח:תיבה|87|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210652.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210598.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210638.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 18|חוק הרשויות המקומיות (פסלות לכהונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210724.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 94|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 30|חוק שנת הכספים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211706.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf}}, {{ח:תיבה|70|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210723.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210861.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211711.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 135|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210915.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211136.pdf}}, {{ח:תיבה|261|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211024.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (התחלת כהונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 121|חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211094.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211146.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211154.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון לחוק הרשות למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211171.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211179.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211328.pdf}}, {{ח:תיבה|45|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211329.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211327.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 40|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211408.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 8|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211446.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 64|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211449.pdf}}, {{ח:תיבה|68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211465.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 48|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211591.pdf}}, {{ח:תיבה|90|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 71|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300192.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 18|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300275.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300330.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300394.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 42|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300436.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 60|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300582.pdf}}, {{ח:תיבה|152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 14|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299835.pdf}}, {{ח:תיבה|19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299804.pdf}}, {{ח:תיבה|70, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299766.pdf}}, {{ח:תיבה|418|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299805.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299721.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 5 לפקודת המסים (גבייה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299780.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299803.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299816.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299672.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299719.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 97|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299664.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299800.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299707.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|369|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_306561.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299693.pdf}}, {{ח:תיבה|735|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299950.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 34|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299647.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 107|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299966.pdf}}, {{ח:תיבה|317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 124|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300151.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 80|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300053.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 114|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300828.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300879.pdf}}, {{ח:תיבה|631|חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 172, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 422|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301047.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 87|תיקון מס׳ 121|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300722.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|352|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301204.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301029.pdf}}, {{ח:תיבה|732|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301305.pdf}}, {{ח:תיבה|735|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301425.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301416.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|235|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301298.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2353.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301473.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 131|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301280.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 3 לחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 204|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 54|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301621.pdf}}, {{ח:תיבה|54|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301603.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301289.pdf}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301638.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 101 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 39|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322679.pdf}}, {{ח:תיבה|1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 315|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/420/100/o23&amp;amp;fileName{{=}}16100420_o23.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1139|חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456346.pdf}}, {{ח:תיבה|110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462390.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 120 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 146 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504186.pdf}}, {{ח:תיבה|903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 229|תיקון לחוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593574.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 668|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615425.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506195.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4267700.pdf}}, {{ח:תיבה|770|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4279672.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 672|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7349976.pdf}}, {{ח:תיבה|740|תיקון מס׳ 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7709131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 446|שינוי הוראות שבתוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 331|שינוי הוראות שבתוספת השניה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3786.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 959|שינוי הוראות בתוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4231.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 663|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6659.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2008|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השנייה לפקודה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9986.pdf}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 486|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 226|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: כינון עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רובע עירוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: כינון מועצת עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן א|סימן א׳: חברי המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ב|סימן ב׳: ראש העיריה וסגניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ג|סימן ג׳: הנוהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳: סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: ועדות המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: ועדות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: ועדה חקלאית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות בענין הועדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: עובדי העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן א|סימן א׳: מינוי עובדים ופיטוריהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לשירות בעיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: תנאי השירות וגימלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: נכסי העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: חוזים ומכרזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן א|סימן א׳: תקציב העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: דו״ח שנתי וסטטיסטיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: עירייה איתנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: סייגים לחובות ולסמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חובותיה של עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: סמכויותיה של עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: ארנונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: הטלת הארנונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: שומת נכסים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: השגות, עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: שומה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: גביית ארנונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: תפיסה ועיקול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳: גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א סימן ב|סימן ב׳: חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16 סימן א|סימן א׳: עבירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|סימן א׳1: הסמכת פקחים עירוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|אכרזות של עיריות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות להכנת התקציב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ה־3, תשמ״ד, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשע״ד־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בפקודה זו (להלן – הפקודה) –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר מועצה“ – חבר מועצה שנבחר כהלכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים“ – ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169ב|סעיף 169ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, וב־1 באוקטובר, של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עירייה איתנה“ – עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 232א|סעיף 232א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערבות בנקאית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} ערבות שנתן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: כינון עיריה}}

{{ח:סעיף|2|עיריות קיימות}}
{{ח:ת}} תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} הם עיריה.

{{ח:סעיף|3|הקמת עיריות|תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני – בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לא – יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

{{ח:סעיף|4|הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה – יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למטרה אחרת, ויפעל ויורה –
{{ח:תת|(1)}} בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
{{ח:תת|(2)}} בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
{{ח:תת|(3)}} בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
{{ח:תת|(4)}} בכל דבר אחר;
{{ח:ת}} הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.

{{ח:סעיף|5|הקמת עיריה במקום מועצה מקומית}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
{{ח:תת|(2)}} מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רָשות מֵרָשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|6|הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
{{ח:תתת|(א)}} להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
{{ח:תתת|(ב)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
{{ח:תתת|(ג)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
{{ח:ת}} הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|7|עיריה היא תאגיד}}
{{ח:ת}} עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום־תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.

{{ח:סעיף|8|שינוי תחום עיריה}}
{{ח:ת}} ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, להרחיבו או לצמצמו – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.

{{ח:סעיף|8א|הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים|תיקון: תשכ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11ב|סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.

{{ח:סעיף|9|הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום עיריה (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – עיריה קולטת) על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – רשות מקומית מעבירה).

{{ח:סעיף|9א|חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות|תיקון: תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, ”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

{{ח:סעיף|9ב|אזור חלוקת הכנסות|תיקון: תשס״ו־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי חובה“ – מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה – ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 341א|בסעיף 341א(א)}}, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה – אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גבולות אזור חלוקת ההכנסות;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;
{{ח:תתת|(3)}} ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ומהוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו צווי חלוקת הכנסות: {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב)|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר)|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג׳ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג׳ד אל כרום), התשע״ט–2018}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל־קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&amp;quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי״ש וגדרה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד-מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן)|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל־כרמל ועספייא), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ״ה–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025}}.}}

{{ח:סעיף|10|שינוי תיאורו של תחום עיריה}}
{{ח:ת}} השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום עיריה בלא לערוך חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.

{{ח:סעיף|11|ביטול עיריה}}
{{ח:ת}} ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רובע עירוני}}

{{ח:סעיף|12|הסמכות להכריז על רובע עירוני}}
{{ח:ת}} רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|נווה מונוסון שבתחום עיריית יהוד–מונוסון הוכרז כרובע עירוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (רובע עירוני – נווה מונוסון)|תקנות העיריות (רובע עירוני – נווה מונוסון), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מכבים–רעות שבתחום עיריית מודיעין–מכבים–רעות הוכרז כרובע עירוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (רובע עירוני – מכבים-רעות)|תקנות העיריות (רובע עירוני – מכבים–רעות), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|13|ועד רובע עירוני}}
{{ח:ת}} הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.

{{ח:סעיף|14|תקנות רובע עירוני}}
{{ח:ת}} הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} השיטה לבחירת ועד הרובע;
{{ח:תת|(2)}} כשירותם של הבוחרים;
{{ח:תת|(3)}} כשירותם של חברי הועד;
{{ח:תת|(4)}} ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;
{{ח:תת|(5)}} פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
{{ח:תת|(6)}} פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.

{{ח:סעיף|15|אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני}}
{{ח:ת}} נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העֲלוּת שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.

{{ח:סעיף|16|כיסוי הוצאות רובע עירוני}}
{{ח:תת|(א)}} אושרה הוצאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
{{ח:תת|(ב)}} התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: כינון מועצת עיריה}}

{{ח:סעיף|17|מועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לכל עיריה תהיה מועצה.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|מספר חברי המועצה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}}, והנוגע לתחום העיריה, ובצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף קטן (א1); תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
&lt;table style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסוג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר התושבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חברי המועצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5,001 עד 25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 עד 15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־25,001 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 עד 21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21 עד 31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} למספר התושבים כאמור בסעיף קטן (א) יתווסף מספר תושבים שהוא מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור כמספר יחידות הדיור החדשות למגורים באותה עירייה, כפי שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 168א|סעיף 168א(ב)}}; ואולם, לא יימנו תושבים לפי מספר יחידות הדיור, אם המספר שהיה אמור להתווסף נמוך מחמישה אחוזים ממספר התושבים בעירייה באותה העת או אם מספר יחידות הדיור החדשות באותה עירייה נמוך מ־1,000; לעניין זה, ”יחידות דיור חדשות“ – יחידות דיור שטרם ניתנה לגביהן תעודת גמר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שיש לגביהן היתר בנייה בתוקף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|באותו חוק}}, ואישור תחילת עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ב|בסעיף 157ב לחוק האמור}}, למעט יחידות דיור כאמור שהן דירת תמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|התחלת כהונה|תיקון: תשכ״ה־3, תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|24א|הצהרת אמונים של חברי המועצה|תיקון: תשס״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה“.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:סעיף|25|רציפות הכהונה}}
{{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

{{ח:סעיף|26|סמכות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי הדין.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: ועדת בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: פנקס בוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|בעלי זכות לבחור|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה –
{{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: עררים וערעורים על פנקס הבוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: שיטת הבחירות וקביעת המועמדים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: הסכמי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ג|סימן ג׳: נבחרים בלי קלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ד|סימן ד׳: בחירות בקלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ה|סימן ה׳: ההצבעה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|85||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ו|סימן ו׳: חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|97||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|98||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|99||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|100||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|102||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|104||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|106||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|107||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ח|סימן ח׳: בחירות בין חיילים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ט|סימן ט׳: ערעורי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן י|סימן י׳: עבירות בקשר לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה}}
{{ח:קטע3|פרק 7 סימן א|סימן א׳: חברי המועצה}}

{{ח:סעיף|120|פסולים לכהונה|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשמ״ט, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|(3)}} שוטר;
{{ח:תת|(4)}} עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(5)}} עובד בשכר באותה עיריה;
{{ח:תת|(6)}} עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(7)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}}, או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
{{ח:תת|(8)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
{{ח:תת|(9)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}};
{{ח:תת|(10)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

{{ח:סעיף|120א|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

{{ח:סעיף|121|כיהון בפסלות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

{{ח:סעיף|122|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}} (להלן – חוק מס שבח מקרקעין).

{{ח:סעיף|122א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשל״ח־2, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.

{{ח:סעיף|123|העדר מישיבות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

{{ח:סעיף|123א|הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה|תיקון: תשל״ט, תשס״א, תשס״ח־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור –
{{ח:תתת|(1)}} עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} (בפקודה זו – בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;
{{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(8)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
{{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
{{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(10)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);
{{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|123ב|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 123א|סעיף 123א(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9) או (10)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|124|התפטרות חבר מועצה|תיקון: תשנ״ו־3}}
{{ח:ת}} חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

{{ח:סעיף|125|חבר מועצה שחדל מכהונה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

{{ח:סעיף|125א|סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג־2, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}};
{{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הבחירות}} או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרישה מסיעה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה;
{{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה);
{{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תתת}} ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות}} ועד תום כהונתה של המועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“.

{{ח:סעיף|125ב|קביעת פרישתו של חבר המועצה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125א|בסעיף 125א}} ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על־ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ג)}} עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|125ג|העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה|תיקון: תשס״ה־9}}
{{ח:ת}} העיריה תעמיד לרשות כלל הסיעות במועצה ולשימושם של כל חברי המועצה, משרד אחד לפחות, מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה ומחשב.

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ב|סימן ב׳: ראש העיריה וסגניו}}

{{ח:סעיף|126|ראש העיריה|תיקון: תש״ל, תשל״ה־3, תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

{{ח:סעיף|127||תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129||תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ג־4, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|130|יושב ראש המועצה|תיקון: תשל״ה־3, תשמ״ז, תשס״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.
{{ח:תת|(ב)}} על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.

{{ח:סעיף|131|דרכי סיום כהונה|תיקון: תשל״ה־3, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תת|(2)}} התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
{{ח:תת|(3)}} הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.

{{ח:סעיף|132|ישיבה מיוחדת|תיקון: תשל״ה־3, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131}}, ”ישיבה מיוחדת“ – ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.

{{ח:סעיף|133||תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|134||תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ג|סימן ג׳: הנוהל}}

{{ח:סעיף|136|ישיבות המועצה והנוהל בהן|תיקון: תשל״ו־2, תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התקנון שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|הוראות התקנון}}.

{{ח:סעיף|137|חישוב המנין החוקי ופחיתתו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
{{ח:תת|(ב)}} פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
{{ח:תתת|(3)}} למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.

{{ח:סעיף|138|תוצאות פינוי מקום במועצה}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137(ב)}}, שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.

{{ח:סעיף|139|חזקת כשרות}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו –
{{ח:תתת|(1)}} כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה – כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
{{ח:תתת|(2)}} כל האנשים שנכחו בישיבה – כבעלי סגולות הכשרה כדין;
{{ח:תתת|(3)}} כל ועדה שדנה בענין פלוני – כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.

{{ח:סעיף|140|האחריות לביצוע החלטות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה – יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 16|או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|140א|זכות עיון לחברי מועצה וועדות|תיקון: תשל״ג־2, תשנ״ח־2, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(א1)}} לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.
{{ח:תת|(ב)}} זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
{{ח:תת|(ג)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|140ב|דו״ח תלת חדשי|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳: סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|140ג|הגדרות|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־5, תשס״ה־8, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד העיריה“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקציב רגיל“ – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.

{{ח:סעיף|140ד|תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳ של הפרק השביעי}}.

{{ח:סעיף|141|מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת|תיקון: תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין זה, ”אדם מתאים“ – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.

{{ח:סעיף|142|כשאין אפשרות לכנס את המועצה}}
{{ח:ת}} בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.

{{ח:סעיף|142א|מינוי גובה ממונה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדרג החברתי–כלכלי) – חמישים אחוזים או פחות.
{{ח:תתת|(2)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי – חמישים וחמישה אחוזים או פחות.
{{ח:תתת|(3)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי – שישים אחוזים או פחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|המדרג החברתי–כלכלי מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17 עד 18}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (בחוק זה – חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|סעיף 24(ג) לחוק האמור}}, יקראו את {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיף 16א לאותו חוק}} כך שבכל מקום, במקום ”החברה“ ובמקום ”תאגיד“ יבוא ”רשות מקומית“.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה – מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170ב|סעיף 170ב(ג)}} יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ח)}} ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195}}, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ־30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
{{ח:תת|(ט)}} היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148}} לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.

{{ח:סעיף|142ב|מינוי חשב מלווה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146א|סעיף 146א}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.

{{ח:סעיף|142ג|סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|סעיף 142א(א)}}, יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(3)}} דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(6)}} לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
{{ח:תתת|(8)}} לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א(ה)}} הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(9)}} הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא {{ח:פנימי|סעיף 211|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר“ יבוא ”חשב מלווה רשאי, באישור השר“.
{{ח:תת|(ב)}} אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} פיטורי עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת אשראי;
{{ח:תתת|(4)}} הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
{{ח:תתת|(5)}} הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

{{ח:סעיף|142ג1|המצאת העתק כתבי בי־&lt;wbr&gt;דין לחשב מלווה|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בי־הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, ”הליך משפטי“ – לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

{{ח:סעיף|142ג2|חשב מלווה בתאגיד עירוני בבעלות מלאה|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתתת|(2)}} הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתתת|(3)}} הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
{{ח:תתתת|(4)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתתת|(5)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:תתתת|(6)}} החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עירוני בבעלות מלאה“ – חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה ”אמצעי שליטה“, הם בידי אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיפים 142ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 142ג|142ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 142ג1|ו־142ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.

{{ח:סעיף|142ד|תוכנה של תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת|תיקון: תשל״ה־3, תשנ״ד, תשס״ד־3, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|143א|מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בפקודה זו – חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|בפרק האמור}} עליה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 140ד|בסעיף 140ד לפקודת העיריות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|144|מינוי ועדת חקירה}}
{{ח:ת}} ועדת חקירה לענין {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} תמונה על ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|145|יושב ראש ועדה ממונה, סגנו, וסמכויותיהם|תיקון: תשל״ה־3, תשנ״ט־2, תשס״ד־4, תשס״ה־12}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו – גם סגן או סגנים ליושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}} יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:סעיף|146|סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה או ועדה ממונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף|146א|הסדר נושים|תיקון: תש״ס, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

{{ח:סעיף|146ב||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|146ג||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|146ד||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: ועדות המועצה}}
{{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: ועדות כלליות}}

{{ח:סעיף|147|ועדת הנהלה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.

{{ח:סעיף|148|ועדת מכרזים|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

{{ח:סעיף|149|ועדת כספים}}
{{ח:ת}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה.

{{ח:סעיף|149א|ועדות מל״ח|תיקון: תשל״ג־4, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות.
{{ח:תתת|(3)}} היו הדעות בישיבה שקולות – תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע.
{{ח:תתת|(4)}} החלטות הועדה – למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה – אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.

{{ח:סעיף|149ב|ועדת בטחון|תיקון: ק״ת תשל״ד, תשל״ה, תשל״ה־2, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-1|בפקודת המשטרה}} תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} נציגי העיריה שתמנה המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג:
{{ח:תתת}} נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת}} נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד;
{{ח:תתת}} נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149ג|ועדה לעניני ביקורת|תיקון: תשל״ט, תש״ן, תשנ״ח־4, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו״ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו״ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו״ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו״ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;
{{ח:תתת}} לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
{{ח:תתת|(2)}} היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;
{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

{{ח:סעיף|149ד|ועדת הנחות|תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן – הועדה) שסמכויותיה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו – עד 70%; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר – עד 100%.
{{ח:תתת|(2)}} לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 339|סעיף 339}}, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

{{ח:סעיף|149ה|ועדה לקליטת עליה|תיקון: תשנ״ח־5}}
{{ח:ת}} בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד׳ בשבט התש״ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

{{ח:סעיף|149ו|ועדת בטיחות בדרכים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
{{ח:תתת|(5)}} נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(6)}} נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 – 9;
{{ח:תתת|(2)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 – 12;
{{ח:תתת|(3)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 – 15.

{{ח:סעיף|149ז|ועדה לקידום מעמד הילד|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עד חמישה חברי מועצה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף החינוך;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
{{ח:תתת|(4)}} אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגון המורים העל־יסודיים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג ארגון מורי אגודת ישראל – בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, ”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התשי״ט–1949}};
{{ח:תתת|(7)}} נציג הסתדרות המורים;
{{ח:תתת|(8)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
{{ח:תתת|(9)}} יושב ראש ועד ההורים העירוני;
{{ח:תתת|(10)}} מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
{{ח:תתת|(11)}} נציג תנועות הנוער בעיר;
{{ח:תתת|(12)}} נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
{{ח:תתת|(13)}} חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|149ח|ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נרצח פעילות טרור“ – נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|149ט|ועדת חינוך|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל יסודיים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ועד ההורים העירוני;
{{ח:תתת|(5)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:סעיף|149י|ועדה לאיכות הסביבה|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברי מועצה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”ארגון ארצי“ – גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|149יא|ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים|תיקון: תשס״ה־6, תשע״ב־9, תשע״ז־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מחלקת חינוך;
{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;
{{ח:תתת|(6)}} נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות;
{{ח:תתת|(7)}} בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול – המנהל היישובי שמונה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:סעיף|149יב|ועדה למיגור אלימות|תיקון: תשע״א־3, תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של העירייה;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף החינוך בעירייה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל אגף הפיקוח בעירייה;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הביטחון בעירייה;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;
{{ח:תתת|(7)}} היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;
{{ח:תתת|(7א)}} בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול – המנהל היישובי שמונה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;
{{ח:תתת|(9)}} שני חברי המועצה לכל היותר;
{{ח:תתת|(10)}} חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה;
{{ח:תתת|(11)}} נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|150|ועדות שונות}}
{{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.

{{ח:סעיף|150א|ההרכב הסיעתי של ועדות חובה|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, ”נציג אחד לפחות מהאופוזיציה“ – מי שמתקיימים בסיעתו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149ג|פסקה 149ג(ג)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן – סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: ועדה חקלאית}}

{{ח:סעיף|151|הגדרות|תיקון: תשכ״ח, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} שאינו משמש למטרות חקלאיות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|152|איפה תוקם ועדה חקלאית|תיקון: תשכ״ח, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה חקלאית (להלן {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|בסימן זה}} – הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים, או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
{{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

{{ח:סעיף|153|מספר חברי הועדה והרכבה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} (להלן – נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא־חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.

{{ח:סעיף|154|הנציגים החקלאים שבועדה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא־הגנה לישראל, או ברשות הועדה.

{{ח:סעיף|155|פסילת חברות בועדה}}
{{ח:ת}} על פסילת חברותו של חבר ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|הסעיפים 120}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 120|פסקה (1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|ו־121}}.

{{ח:סעיף|156|יושב ראש הועדה וסגנו|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב ראש ימלא סגן היושב ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב ראש הועדה, יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

{{ח:סעיף|157|רציפות הכהונה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} ועדה שנסתיימה תקופת כהונתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163}}, תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|158|תפקידים וסמכויות}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
{{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
{{ח:תת|(3)}} להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}.

{{ח:סעיף|159|סמכויות הועדה כלפי המועצה}}
{{ח:ת}} ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

{{ח:סעיף|160|זכות ערר על החלטת המועצה}}
{{ח:ת}} נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

{{ח:סעיף|161|כספים|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות בענין הועדות}}

{{ח:סעיף|162|הרכב ועדות רשות|תיקון: תשמ״א, תשס״א־4}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150}}, שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:
{{ח:תת|(א)}} 10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ־2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
{{ח:תת|(ב)}} שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}}, כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.

{{ח:סעיף|163|תקופת הכהונה של הועדות}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה בכפוף להוראות הפקודה, וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|164|חדילת חברות בועדות}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.

{{ח:סעיף|165|יושבי ראש הועדות|תיקון: תשל״ג־4}}
{{ח:ת}} ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

{{ח:סעיף|166|הנוהל בעבודת הועדות|תיקון: תשל״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.
{{ח:תת|(אא)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: עובדי העיריה}}
{{ח:קטע3|פרק 9 סימן א|סימן א׳: מינוי עובדים ופיטוריהם}}

{{ח:סעיף|167|מינוי פקידים|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־3, תשנ״ה־6, תשס״א־4, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.
{{ח:תת|(א1)}} ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
{{ח:תת|(א2)}} לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג1)}} לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.
{{ח:תת|(ג2)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
{{ח:תתת|(2)}} נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.

{{ח:סעיף|167א|מועצה שלא מינתה מבקר|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}}, תוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

{{ח:סעיף|167ב|מועצה שלא מינתה גזבר|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ה)(2)}}, לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ה)}}, בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|168|משכורת|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} אנשים שנתמנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}} יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|168א|קביעת מספר תושבי העירייה לעניינים מסוימים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין אישור שכר של עובדים בעירייה בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים בעירייה, ולעניין מספר המשרות התקניות בעירייה שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים בעירייה בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות רישוי מקומית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א1)}}, בתחומה של העירייה במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 30 ימים לפני היום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפני כל אחד מהמועדים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|בסעיף 15(ב)(2) ו־(3) לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תתת|(3)}} ב־1 בנובמבר בכל שנה.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|169א|החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} מינה ראש העיריה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א1)}}, מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} ולא מונה מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}, תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|169ב|ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של העיריה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ד)}} היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.

{{ח:סעיף|170|דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת|תיקון: תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־3, תשס״א־4, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשע״ט, תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} במהלך מינוי למשרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, ”פקח“ – לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(2א)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה.
{{ח:תתת|(3)}} השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל)|תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
{{ח:תת|(ד)}} לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ה)}} ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה)|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ג)(1) עד (4)}}.
{{ח:תת|(ה2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167(ג)(4)}} אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ו)}} עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א(1)}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”עובד ביקורת“ – עובד המבצע פעולת ביקורת.

{{ח:סעיף|170א|תפקידי המבקר|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר:
{{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
{{ח:תת|(ב)}} הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן ”גוף עירוני מבוקר“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 138|סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170א|סעיף 170א(ב)}} לא יחולו על תאגיד מים וביוב.}}
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} על פי שיקול דעתו של המבקר;
{{ח:תתת|(2)}} על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה)|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

{{ח:סעיף|170ב|המצאת מסמכים ומסירת מידע|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
{{ח:תת|(ד)}} עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.

{{ח:סעיף|170ג|דו״ח המבקר|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש העיריה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; הדו״ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ־1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו״ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לעניני ביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה סימן ב|פרק ה׳ סימן ב׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|170ג1|חומר שאינו ראיה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

{{ח:סעיף|170ג1א|צוות לתיקון ליקויים|תיקון: תשס״ה־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הצוות“ – עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (בסעיף זה – חוק מבקר המדינה).
{{ח:תת|(ב)}} הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170ג|סעיף 170ג(ה)(1) או (2)}}, לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.
{{ח:תת|(ג)}} הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה}}.

{{ח:סעיף|170ג2|תפקידי הגזבר|תיקון: תשס״ד־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העירייה, על הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו ועל גביית מסי העירייה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א(א)}}, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} אין במינוי חשב מלווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיף 142ב}} כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|170ג3|הזמנת חובה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.

{{ח:סעיף|170ד||תיקון: תשל״א־2, תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|171|פיטורי עובדים בכירים|תיקון: תשל״ח־3, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשס״ה־11, תשע״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}} לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תת|(א1)}} מנהל כללי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א2)}}, רשאי ראש העיריה לפטרו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה, או מהנדס העיריה שהוא עובד העיריה, או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|171א|פיטורי עובדים אחרים|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}} –
{{ח:תת|(1)}} יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק המשמעת}};
{{ח:תת|(2)}} רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי – מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק המשמעת}}.

{{ח:סעיף|172|ערובה של פקיד למילוי תפקידו}}
{{ח:ת}} המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודַיוּתה.

{{ח:סעיף|173|פועלים ועובדים ארעיים}}
{{ח:ת}} ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.

{{ח:סעיף|173א|תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}} ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 249ב|בסעיף 249ב}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, ”עובד“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|173ב|ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה|תיקון: תשע״א־6, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה – ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.
{{ח:תת|(ב)}} נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ה)}} העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;
{{ח:תתת|(2)}} לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לשירות בעיריה}}

{{ח:סעיף|174|עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן־זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו – קנס 150 לירות.

{{ח:סעיף|174א|סייגים להעסקת קרוב משפחה|תיקון: תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שירות“ – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות{{ח:הערה|, נציגי עיריות}} שמינה השר לענין סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.

{{ח:סעיף|175|נגיעה בדבר שאינה פוסלת}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174}} לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
{{ח:תת|(2)}} מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן־זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.

{{ח:סעיף|176|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיפים 177–181}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת־חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
{{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עיריה“ – עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.

{{ח:סעיף|177|איסור עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ}}
{{ח:ת}} עובד עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת־חוץ.

{{ח:סעיף|178|עיסוק בעבודה מדעית וכו׳ באישור ראש העיריה}}
{{ח:ת}} רשאי עובד עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.

{{ח:סעיף|179|עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ שלא על מנת לקבל פרס}}
{{ח:ת}} רשאי ראש עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ שלא על מנת לקבל פרס.

{{ח:סעיף|180|היתר עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|הסעיפים 167}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}} תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
{{ח:תת|(ב)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל;
{{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
{{ח:תתת|(4)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

{{ח:סעיף|181|עונשין}}
{{ח:ת}} עובד עיריה, העובד בעבודת־חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177–180}}, דינו – קנס פי שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.

{{ח:סעיף|182|שמירת הוראות אחרות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיפים 176–181}} אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיפים 174}} {{ח:פנימי|סעיף 175|ו־175}}.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: תנאי השירות וגימלאות}}

{{ח:סעיף|183|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד שאיננו בר־קיצבה“ – אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת תגמולים“ – קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני־קיצבה, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (5) לסעיף 184}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקיד“ – אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון חובה“ – סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.

{{ח:סעיף|184|תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות|תיקון: תשל״ח־3}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי השירות של פקידיה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} מתן חופשה לפקידיה;
{{ח:תת|(4)}} מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
{{ח:תת|(5)}} הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני־קיצבה.

{{ח:סעיף|185|כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה, לעיקול וכו׳}}
{{ח:ת}} כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (4) לסעיף 184}} ופקדון חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (5) לסעיף 184}}, או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור – לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.

{{ח:סעיף|186|דרך פרסומן של תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}} אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: נכסי העיריה}}

{{ח:סעיף|187|רישום מקרקעין}}
{{ח:ת}} כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)|תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|188|עשיה במקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשל״ט, תשנ״א־5, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, ”תכנית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.

{{ח:סעיף|189|קופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.

{{ח:סעיף|190|תשלומים מקופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.

{{ח:סעיף|191|חתימה על מסמכי תשלום|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|192|האחראי לקופת העיריה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.

{{ח:סעיף|193|בטחונה של קופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישורו של הממונה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי)|תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|194|השקעות מקופת העיריה}}
{{ח:ת}} כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: חוזים ומכרזים}}

{{ח:סעיף|195|חתימת חוזים בשם העיריה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיפים 188}}, {{ח:פנימי|סעיף 190|190}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}}, {{ח:פנימי|סעיף 197|197}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203}}.

{{ח:סעיף|196|חוזים הטעונים אישור|תיקון: תשכ״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

{{ח:סעיף|197|חובת מכרזים}}
{{ח:ת}} לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.

{{ח:סעיף|198|תקנות למכרזים}}
{{ח:ת}} השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי)|תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|198א|פטור ממכרז לעבודות פיתוח|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם פיתוח“ – הסכם לביצוע עבודות פיתוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המקצועית“ – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, ”מחזיק בזכויות“, לגבי שטח מגרשים – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודות פיתוח“ – עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לפיתוח“ – תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ״ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב – גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק;
{{ח:תתת|(3)}} תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל״ב–1972}}, והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב־18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(5)}} הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן;
{{ח:תתת|(6)}} הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה.
{{ח:תת|(ג)}} העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן – היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 196א|סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה}} שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק האמור}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משאר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה.

{{ח:סעיף|198ב|ביטוח תאונות אישיות לתלמידים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח תאונות אישיות לתלמידים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה משותפת“ – חברה שבעלי המניות שלה הן רוב הרשויות המקומיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לימוד חובה“ – {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ביטוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה}}, תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי הביטוח במכרז יהיו כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תתת|(2)}} שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם;
{{ח:תתת|(5)}} החברה המשותפת, או חברה־בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו.

{{ח:סעיף|199|סמכות לחתום על שטרות}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

{{ח:סעיף|200|אחריות אישית שמורה}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}} לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.

{{ח:סעיף|201|סמכות ללוות|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}} רשאית עיריה – מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו – ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:סעיף|202|סמכות לקחת הלוואות זמניות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} עיריה רשאית ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

{{ח:סעיף|202א|סמכות לערוב|תיקון: תשל״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:סעיף|203|חתימה על מסמכים מסויימים|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.
{{ח:תת|(א1)}} הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
{{ח:תתת|(3)}} אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים)|תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש״ך–1959}}.}}

{{ח:סעיף|203א|פנקס חוזים|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} וערבויות שנתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(א)}} יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה}}
{{ח:קטע3|פרק 11 סימן א|סימן א׳: תקציב העיריה}}

{{ח:סעיף|204|תקציב שנתי|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.

{{ח:סעיף|205|שנת כספים|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|206|הכנת התקציב ואישורו|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4, תשס״ה, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר־ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר־ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה – בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:פנימי|סעיף 146|ו־146}}, יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.
{{ח:תת|(ג)}} תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
{{ח:תת|(ה)}} החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה – המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה – שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|207|סמכות השר לתקן התקציב}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה.

{{ח:סעיף|208|צורת התקציב|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב יוכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:סעיף|208א|רזרבה בתקציב עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיפים 210}} {{ח:פנימי|סעיף 211|ו־211}}, לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

{{ח:סעיף|209|פרסום התקציב}}
{{ח:ת}} תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|210|תקציב מילואים|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213(ב)}}, כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}} בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תקציב מילואים טעון אישורו של השר ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ד)}} לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}} יחולו על תקציב המילואים.

{{ח:סעיף|211|העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה|תיקון: תשל״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא – כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

{{ח:סעיף|212|העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.
{{ח:תת|(2)}} להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו)|צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו), תש״ך–1959}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת}}

{{ח:סעיף|213|ניהול חשבון כספי העיריה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

{{ח:סעיף|213א|תקציב בלתי רגיל|תיקון: תשנ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקציב בלתי רגיל“ – תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) – בטל.

{{ח:סעיף|214|מינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|215|הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה}}
{{ח:ת}} ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע־השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע שנה.

{{ח:סעיף|216|עריכת דוחות כספיים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״א־4, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן – הממונה על החשבונות).
{{ח:תת|(ב)}} תמצית הדו״חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה – תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי – בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו״ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, ”עיתון מקומי“ – שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו״חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו״חות, על חשבון העיריה.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדואר לכל מחזיק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}};
{{ח:תתת|(2)}} בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.
{{ח:תת|(ה)}} לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

{{ח:סעיף|217|דוחות כספיים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

{{ח:סעיף|218|תנאי העסקה ואי תלות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|לסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|219|סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
{{ח:תת|(ג)}} היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.

{{ח:סעיף|219א|כללים למינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, תנאי כשירותו, אי־תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

{{ח:סעיף|219ב|סמכויות השר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)|בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995}}, וכי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}} לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219(א) ו־(ד)}} יחולו.

{{ח:סעיף|220|פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

{{ח:סעיף|221|אישור תשלום וחיוב על תשלום אי־&lt;wbr&gt;חוקי|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

{{ח:סעיף|222|סמכות השר לבטל פסילה או חיוב}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.

{{ח:סעיף|223|חזקה לענין אחריות להוצאה}}
{{ח:ת}} אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

{{ח:סעיף|224|העיריה תתבע את סכום החיוב}}
{{ח:ת}} לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}}, וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה להנחת דעתו של רואה החשבון תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה – תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.

{{ח:סעיף|225|פסק הדין בתביעת העיריה}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.

{{ח:סעיף|226|סעד במקרה שהעיריה לא תבעה}}
{{ח:ת}} סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}} או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

{{ח:סעיף|227|הפסקת העסקה על ידי השר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|228|תקנות ביצוע|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: דו״ח שנתי וסטטיסטיקה}}

{{ח:סעיף|229|דו״ח שנתי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו״ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים עשר החדשים שקדמו.

{{ח:סעיף|230|הגשת הדו״ח|תיקון: תשס״א־4}}
{{ח:ת}} הדו״ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

{{ח:סעיף|231|פרסום הדו״ח|תיקון: תשס״א־4}}
{{ח:ת}} העתקים של הדו״ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר.

{{ח:סעיף|232|הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}

{{ח:סעיף|232א|הכרזה על עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ ו”הכנסות עצמיות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“, ”הדוח המבוקר“, ”שיעור גבייה“, ”שיעור גירעון מצטבר“, ו”שיעור גירעון שוטף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואת שעה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(3)}} היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(5)}} העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}};
{{ח:תתת|(2)}} העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

{{ח:סעיף|232ב|ביטול הכרזה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:
{{ח:תתת|(1)}} העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;
{{ח:תתת|(2)}} העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206(ג) ו־(ה)}}, החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

{{ח:סעיף|232ג|דיווח בעניין עיריות איתנות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}} ואי־התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 232א(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: סייגים לחובות ולסמכויות}}

{{ח:סעיף|233|באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין}}
{{ח:ת}} עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|בסימן ב׳}}, וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן ג׳}} – והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העיריות (הקמת תאגידים)|צו העיריות (הקמת תאגידים), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|233א|סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום|תיקון: תשע״ג, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}, שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):
{{ח:תתת|(1)}} השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;
{{ח:תתת|(2)}} פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עירייה מסייעת“ – עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית מסתייעת“ – רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|234|סמכות הממונה}}
{{ח:ת}} בכל הענינים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}} תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חובותיה של עיריה}}

{{ח:סעיף|235|רחובות|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ב}}
{{ח:ת}} בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;
{{ח:תת|(2)}} תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
{{ח:תת|(3)}} תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
{{ח:תת|(4)|(א)}} תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 235א|בסעיף 235א}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

{{ח:סעיף|235א|קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
{{ח:תתת|(5)}} ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:סעיף|236|בנינים}}
{{ח:תת|(א)}} בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
{{ח:תתת|(2)}} תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
{{ח:תתת|(3)}} תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
{{ח:תתת|(4)}} תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
{{ח:תתת|(5)}} תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
{{ח:תתת|(6)}} תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
{{ח:תתת|(7)}} תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
{{ח:תתת|(8)}} תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.

{{ח:סעיף|237|ביוב}}
{{ח:ת}} בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינויים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.

{{ח:סעיף|238|מפעלי מים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
{{ח:תתת|(2)}} תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקַפים והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
{{ח:תתת|(5)}} תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”איכות תברואתית“ ו”מי שתיה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|239|שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון}}
{{ח:ת}} בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם – תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.

{{ח:סעיף|240|בתי מטבחיים}}
{{ח:ת}} בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח –
{{ח:תת|(1)}} בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
{{ח:תת|(2)}} עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;
{{ח:תת|(3)}} סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;
{{ח:תת|(4)}} סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.

{{ח:סעיף|241|מלאכות מסוכנות}}
{{ח:ת}} בענין מלאכות מסוכנות תסווג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.

{{ח:סעיף|242|תברואה, בריאות הציבור ונוחותו}}
{{ח:ת}} בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
{{ח:תת|(3)}} תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נְקָזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;
{{ח:תת|(4)}} תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
{{ח:תת|(5)}} תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
{{ח:תת|(6)}} תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
{{ח:תת|(7)}} תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נֶקֶז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
{{ח:תת|(8)}} תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
{{ח:תת|(9)}} תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
{{ח:תת|(10)}} תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.

{{ח:סעיף|243|תיאטרונים}}
{{ח:ת}} העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת דליקה בהם.

{{ח:סעיף|244|מלונות}}
{{ח:ת}} העיריה תסדיר בתי מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי אירוח, בתי לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|246|מודעות}}
{{ח:ת}} העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.

{{ח:סעיף|247|כלבים ובעלי חיים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.

{{ח:סעיף|248|דליקות}}
{{ח:ת}} העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.

{{ח:סעיף|248א|הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו|תיקון: תשל״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|248ב|אתר אינטרנט של העיריה|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} עיריה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור ללא תשלום, שבו תפרסם, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, ”פרסום“ – פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;
{{ח:תת|(2)}} פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור;
{{ח:תת|(3)}} את הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהעירייה מספקת.

{{ח:סעיף|248ג||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: סמכויותיה של עיריה}}

{{ח:סעיף|249|הסמכויות}}
{{ח:ת}} סמכויותיה של עיריה הן:

{{ח:סעיף*||בנינים ועבודות|עוגן=סעיף 249.1}}
{{ח:תת|(1)}} לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;

{{ח:סעיף*||שירותים, מפעלים ומוסדות|עוגן=סעיף 249.2}}
{{ח:תת|(2)}} להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;

{{ח:סעיף*||מפעלים ציבוריים|עוגן=סעיף 249.3}}
{{ח:תת|(3)}} לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;

{{ח:סעיף*||נאמנים|עוגן=סעיף 249.4}}
{{ח:תת|(4)}} לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;

{{ח:סעיף*||שיכון למעוטי אמצעים|עוגן=סעיף 249.5}}
{{ח:תת|(5)}} לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
{{ח:תתת|(ב)}} להקים שיכונים על כל קרקע;
{{ח:תתת|(ג)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
{{ח:תתת|(ד)}} לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
{{ח:תתת|(ה)}} לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים,
{{ח:תת}} ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, אלא בהתאם להוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|אותה פקודה}};

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|דיור בהישג יד}}|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=סעיף 249.5א}}
{{ח:תת|(5א)}} בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה – להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;
{{ח:תתת|(ב)}} להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(ג)}} לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעלות“ – לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“, ”השכרה במחיר מופחת“ ו”זכאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6|בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};

{{ח:סעיף*||בתי מחסה|עוגן=סעיף 249.6}}
{{ח:תת|(6)}} להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;

{{ח:סעיף*||מרחצאות ציבוריים|עוגן=סעיף 249.7}}
{{ח:תת|(7)}} להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;

{{ח:סעיף*||גנים ציבוריים|תיקון: תשכ״ד, תשס״ז|עוגן=סעיף 249.8}}
{{ח:תת|(8)}} לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

{{ח:סעיף*||עצים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.9}}
{{ח:תת|(9)}} לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;

{{ח:סעיף*||ממכר וכו׳ של רחובות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.10}}
{{ח:תת|(10)}} למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;

{{ח:סעיף*||רחובות ציבוריים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.11}}
{{ח:תת|(11)}} לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;

{{ח:סעיף*||סלילת מדרכות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ד|עוגן=סעיף 249.12}}
{{ח:תת|(12)}} לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;

{{ח:סעיף*||ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב|עוגן=סעיף 249.12א}}
{{ח:תת|(12א)}} לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;

{{ח:סעיף*||הריסת בנינים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.13}}
{{ח:תת|(13)}} לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;

{{ח:סעיף*||שמירת המראה של חזיתות הבתים|תיקון: תשכ״ה־2|עוגן=סעיף 249.13א}}
{{ח:תת|(13א)}} להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|מיגון}}|תיקון: תשמ״ח־3|עוגן=סעיף 249.13ב}}
{{ח:תת|(13ב)}} להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;

{{ח:סעיף*||מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.14}}
{{ח:תת|(14)}} להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;

{{ח:סעיף*||בניית ביבים וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.15}}
{{ח:תת|(15)}} לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;

{{ח:סעיף*||מכירת תוצרת ובעלי־&lt;wbr&gt;חיים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.16}}
{{ח:תת|(16)}} להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;

{{ח:סעיף*||מכירת מצרכי מזון בשעת־&lt;wbr&gt;חירום|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.17}}
{{ח:תת|(17)}} להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;

{{ח:סעיף*||בשר קפוא|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.18}}
{{ח:תת|(18)}} להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;

{{ח:סעיף*||תברואה|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.19}}
{{ח:תת|(19)}} להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;

{{ח:סעיף*||פתיחתן וסגירתן של חנויות|תיקון: תשכ״ד, תשע״ח־2|עוגן=סעיף 249.20}}
{{ח:תת|(20)}} בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|פתיחתן וסגירתן של חנויות מסיבות דתיות}}|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״א־2, תשנ״ח|עוגן=סעיף 249.21}}
{{ח:תת|(21)}} עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי {{ח:פנימי|סעיף 249.20|פסקה (20)}} בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי המנוחה“ – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום תשעה באב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 {{ח:הערה|[צ״ל: התשנ״ח–1997]}}}};

{{ח:סעיף*||ענינים חקלאיים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.22}}
{{ח:תת|(22)}} להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151}};

{{ח:סעיף*||פיקוח על השיט בנהרות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.23}}
{{ח:תת|(23)}} להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;

{{ח:סעיף*||בתי־&lt;wbr&gt;עלמין|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.24}}
{{ח:תת|(24)}} להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;

{{ח:סעיף*||היטל עינוגים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.25}}
{{ח:תת|(25)}} להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
{{ח:תתת|(א)}} לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:סעיף*||אוסף כספים ברחובות וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.26}}
{{ח:תת|(26)}} לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;

{{ח:סעיף*||תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.27}}
{{ח:תת|(27)}} להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;

{{ח:סעיף*||תעודות אישור|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.28}}
{{ח:תת|(28)}} להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;

{{ח:סעיף*||סמכות כללית|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.29}}
{{ח:תת|(29)}} לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;

{{ח:סעיף*||ייסוד חברות ואגודות|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד־4|עוגן=סעיף 249.30}}
{{ח:תת|(30)}} לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה“, ”אגודה שיתופית“ או ”כל אגודה אחרת“ – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;

{{ח:סעיף*||שיתוף עם גורמים אחרים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.31}}
{{ח:תת|(31)}} לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;

{{ח:סעיף*||פעולות לענין צמצום נגע הסמים|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ד, תשע״ב־9, תשע״ז־2, תשפ״א|עוגן=סעיף 249.32}}
{{ח:תת|(32)}} לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי;

{{ח:סעיף*||שמירה, אבטחה וסדר ציבורי|תיקון: תשע״א־5, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב|עוגן=סעיף 249.33}}
{{ח:תת|(33)}} להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)|תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)|תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|249א|תאגידים עירוניים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תש״ס, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}} והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן – תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
{{ח:תת|(2)}} חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
{{ח:תת|(3)}} נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
{{ח:תת|(3א)}} בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 122א|סעיף 122א(א)}} לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 138|סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} קובע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} לא יחולו על תאגיד מים וביוב.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|249ב|חברות עירוניות מיוחדות|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} ויחולו עליה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
{{ח:תתת|(1א)}} בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}} שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוקי עזר}}

{{ח:סעיף|250|הסמכות להתקין חוקי עזר}}
{{ח:ת}} מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.

{{ח:סעיף|251|אגרות, היטלים ופיצויים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־7, תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 250|בסעיף 250}}; למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, ”תעודת חיים“ – תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים;
{{ח:תת|(2)}} מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};
{{ח:תת|(3)}} תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים.

{{ח:סעיף|251א|תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ|תיקון: תשכ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה מועצה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.13א|פסקה (13א) לסעיף 249}}, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –
{{ח:תתת|(1)}} שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
{{ח:תתת|(2)}} שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.

{{ח:סעיף|251ב|הוראות בדבר ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|סעיף 249(12א)}} רשאית מועצה לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|וסעיף 249(12א)}} אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.

{{ח:סעיף|251ג|הוראות בדבר סלילת מדרכות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12|סעיף 249(12)}} רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
{{ח:תתת|(2)}} חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
{{ח:תתת|(3)}} חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים {{ח:הערה|ב}}רחוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה – יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.

{{ח:סעיף|251ד|ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}} בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.
{{ח:תת|(ד)}} השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249.33|סעיף 249(33)}} וסעיף זה, לגבי עיריות שגובות היטל שמירה או אגרת שמירה בהתאם לסמכותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.33|סעיף 249(33)}}, ובכלל זה על הפעילות שמומנה באמצעות היטל השמירה או אגרת השמירה; הדיווח יימסר אחת לשנה, החל משנת 2023, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת הדיווח.

{{ח:סעיף|251ה||תיקון: תשע״ז, בג״ץ 10042/16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|252|סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים}}
{{ח:ת}} הטילה המועצה בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

{{ח:סעיף|252א|פטור מהיטל תיעול או סלילה בשל מיתקן פוטו- וולטאי – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, לא תטיל עירייה בשל מיתקן פוטו־וולטאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שהקמתו החלה בתקופה שמיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.

{{ח:סעיף|253||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|עונשין|תיקון: תשל״ה־4, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ח־4, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

{{ח:סעיף|255|ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר}}
{{ח:ת}} נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן, להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא – בלי לפגוע בעונש האמור {{ח:פנימי|סעיף 254|בסעיף 254}} או בכל תרופה אחרת – לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.

{{ח:סעיף|256|חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע}}
{{ח:ת}} העיריה לא תפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}, אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק עזר, הודעה על פי אותו חוק עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת – על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.

{{ח:סעיף|257|הוצאה שנגרמה לעיריה על ידי הפרת חוק עזר}}
{{ח:ת}} הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק עזר על ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיפים 255}} {{ח:פנימי|סעיף 256|ו־256}}, תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק העזר.

{{ח:סעיף|258|אישור חוקי עזר ופרסומם|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;
{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:סעיף|258א|הסכמת שר הפנים לחוק עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקים“ – מוסדות או מקומות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.20|בסעיף 249(20)}}, למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עינוג ציבורי“ – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258(ב) עד (ה)}}, לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.20|סעיף 249(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 249.21|ו־(21)}} בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.
{{ח:תת|(ג)}} השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.

{{ח:סעיף|259|הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר}}
{{ח:ת}} חוק עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הודעות;
{{ח:תת|(2)}} הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
{{ח:תת|(4)}} סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;
{{ח:תת|(5)}} הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
{{ח:תת|(6)}} האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.

{{ח:סעיף|260|תוקף למפרע}}
{{ח:ת}} שום דרישה של חוק עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק העזר הוראה אחרת מפורשת.

{{ח:סעיף|261|חוקי עזר לשטחים שמחוץ לתחום העיריה}}
{{ח:ת}} רשאית עיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על ידי העיריה או המוקנה לה.

{{ח:סעיף|262|חוקי עזר לדוגמה|תיקון: תשל״א, תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|263|חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה}}
{{ח:ת}} עותקים של חוקי עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.

{{ח:סעיף|264|מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה|תיקון: תשנ״א־6}}
{{ח:ת}} פקיד העיריה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|הסעיפים 167–170}} רשאי, אם הוסמך לכך על ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בחוק {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(2)}} להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|264א|צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה העיריה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.21|סעיף 249(21)}} ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר דין לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|265|עבירות קנס|תיקון: תשל״א, תשל״ה־4, תש״ם־2, תשמ״ב, תשס״ח־4, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –
{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״א, תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|267א||תיקון: תשל״א, תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|268|הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} הגשת עותק של רשומות המכיל חוק עזר או הודעה של השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(ב)}} תהיה הוכחה לחוק העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

{{ח:סעיף|268א|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 251|בסעיף 251(1)}}, יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה – משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: ארנונה|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|269|הגדרות|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק 15|ובפרק שלאחריו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע תפוסה“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמת בנין“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – למעט דייר משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייר משנה“ – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: הטלת הארנונה|תיקון: תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|274א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|274ב|ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ז־2, תשל״ו, תשנ״א־4, תשנ״ג, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע, או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע.
{{ח:תתת|(2)}} על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ־0.5 שקל חדש למ״ר (להלן – התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קווי תשתית“ – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, וכן מנהרה עילית או תת־קרקעית שבה או שמעליה הם עוברים והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על־עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשתית“ – חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני חיבור“ – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת־קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.

{{ח:סעיף|274ב1|הטלת ארנונה על מפעל לייצור נשק|תיקון: תשס״ה־8, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה – מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ־5,499 דונם – 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א׳ או אזור פיתוח ב׳ כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח)|בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס״ג–2002}} – 0.1 שקל חדש למטר רבוע;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה – 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (בסעיף זה – חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים}}.

{{ח:סעיף|274ג|מועדים לתשלום|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.

{{ח:סעיף|274ד|חובת ארנונה – אחת לשנה|תיקון: תשכ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|276|מועד החלטה על ארנונה|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״א, תשע״ד, תשע״ד־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ־1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב־1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.
{{ח:תת|(ד)}} העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה.

{{ח:סעיף|277|פרסום|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״א, תשע״ד, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|278||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|279||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|280||תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״ח־5, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: שומת נכסים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|281||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|282||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|283||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|284||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|286||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|287|השגת ידיעות|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה –
{{ח:תת|(1)}} לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
{{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

{{ח:סעיף|288|עונשין על מניעת ידיעות וסילופן|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו – קנס חמש מאות לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:
{{ח:תתת|(1)}} מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}};
{{ח:תתת|(2)}} עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}.

{{ח:סעיף|288א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|289||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: השגות, עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|290||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|291||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|291א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|292||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|293||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|294||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|295||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|296||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|297||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|298||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: שומה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים}} {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|299א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ב||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ג||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ד||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ה||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ו||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ז||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ח||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום|תיקון: תשכ״ז־2}}

{{ח:סעיף|300|תשלום במועדו|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} כל החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.

{{ח:סעיף|301||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|302||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|303||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|304||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: גביית ארנונות}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: תפיסה ועיקול}}

{{ח:סעיף|305|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה ארנונה“ – מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה – על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}}, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכתר“ – לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.

{{ח:סעיף|306|המצאת הודעה על חיוב בארנונה}}
{{ח:ת}} אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

{{ח:סעיף|307|המצאת הודעה לנעלם או למסרב}}
{{ח:ת}} אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

{{ח:סעיף|308|המצאת הודעה לבעלים משותפים}}
{{ח:ת}} היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

{{ח:סעיף|309|ארנונה בפיגור}}
{{ח:ת}} לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם – לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

{{ח:סעיף|310|תפיסת טובין של החייב בארנונה}}
{{ח:ת}} גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}} יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} – עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.

{{ח:סעיף|311|מכירת התפוס במכירה פומבית}}
{{ח:תת|(א)}} אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עֲלוּת התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}}, יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
{{ח:תת|(ב)}} דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע וַעֲלוּת ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.

{{ח:סעיף|312|צו הרשאה לפריצה}}
{{ח:ת}} רשאי ראש העיריה להוציא צו הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, בפני המוכתר או שניים מנכבדי השכונה, שבה נמצאים הבית או החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו ההרשאה המקורי בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|313|נכסים שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 50|ו־50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|314|תובענה להחזרת טובין או לפיצויים}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עיכוב הטובין;
{{ח:תת|(2)}} נזק לטובין;
{{ח:תת|(3)}} טִרפָּה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;
{{ח:תת|(4)}} הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;
{{ח:ת}} והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}, או כביכול לפיו.

{{ח:סעיף|315|תחולת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|ו־6}} של {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)|תקנות מסים (גביה)}}, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|הסעיפים 309–314}} לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”פקיד מחוז“ ו”ממונה על מחוז“ קרי ”ראש העיריה“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”גובה מסים“ קרי ”גובה ארנונה“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”אוצר המדינה“ קרי ”קופת העיריה“;
{{ח:תתת|(4)}} כל אימת שישתמשו באחד הטפסים {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת|שבתוספת לתקנות מסים (גביה)}}, בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12ט|סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 13|סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה)}} בענין הוצאות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 13|באותו סעיף קטן}}, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|316|גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת}}
{{ח:ת}} מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.

{{ח:סעיף|317|ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 309|בסעיפים 309–315}}, כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|הסעיפים האמורים}}, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.

{{ח:סעיף|318|פנקסים ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו – בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

{{ח:סעיף|319|עיקול דמי שכירות וחובות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|סעיף 309}} לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 306|בסעיף 306}}, וכתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה – לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב.

{{ח:סעיף|320|עיקול שכר עבודה}}
{{ח:ת}} היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי {{ח:פנימי|סעיף 319|סעיף 319}} ובין לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת מסים (גביה)}}, לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.

{{ח:סעיף|321|צורתו של צו עיקול}}
{{ח:ת}} צו לעיקול דמי שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת טופס 9|בטופס ז׳ שבתוספת לתקנות מסים (גביה)}}, וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת טופס 9|בטופס ח׳ שבאותה תוספת}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין ולפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|322|תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 319|הסעיפים 319–321}} על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|הסעיפים 320–322}}, או כביכול לפיהם.

{{ח:סעיף|323|הגשת תובענה להחזרה או לשחרור}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 322|סעיף 322}} אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.

{{ח:סעיף|323א|גביית חובות בעד אספקת מים|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשל״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 308|לסעיפים 308}} {{ח:פנימי|סעיף 316|ו־316}} יחולו בשינויים המחוייבים על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

{{ח:סעיף|323ב||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|323ג||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס}}

{{ח:סעיף|324|העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה|תיקון: תשס״א־4, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
{{ח:תת|(ג)}} אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
{{ח:תת|(ד)}} רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|325|הארנונה בחדילת בעלות או החזקה}}
{{ח:ת}} חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|326|הארנונה ברכישת בעלות או החזקה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

{{ח:סעיף|327|הארנונה בשכירות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|הסעיפים 272}} {{ח:פנימי|סעיף 273|ו־273}}, לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.

{{ח:סעיף|328|דין חלקו של דייר משנה כדין דמי שכירות}}
{{ח:ת}} המחזיק רשאי לגבות מדייר המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיף 327}}, באותה דרך שבה נגבים דמי השכירות המשתלמים על ידי דייר משנה.

{{ח:סעיף|329|תשלום למחזיק כתשלום לעיריה}}
{{ח:ת}} לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 327|הסעיפים 327}} {{ח:פנימי|סעיף 328|ו־328}} כאילו שולם לעיריה.

{{ח:סעיף|330|בנין שנהרס או שניזוק|תיקון: תשע״ב־8}}
{{ח:ת}} נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק –
{{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);
{{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);
{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
{{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
{{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

{{ח:קטע2|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳: גבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע3|פרק 15א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|330א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳}}|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור להעסקת חברת גבייה בידי עירייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(א)}} או אישור להעסקת אדם בחברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת אישורים“ – ועדת האישורים הארצית או ועדת אישורים עירונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האישורים הארצית“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יא|סעיף 330יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת אישורים עירונית“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יב|סעיף 330יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת גבייה“ – תאגיד העוסק בהפעלת אמצעי אכיפה לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חובה שלא שולם במועדו;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי פיגורים;
{{ח:תתת|(3)}} קנס המשולם לקופת עירייה שלא שולם במועדו;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת פיגור שנוספה לקנס שלא שולם במועדו, לפי הוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הריבית וההצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – לרבות מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה“ – מסלול גבייה אזרחי או מסלול גבייה מינהלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה אזרחי“ – גביית ארנונה כללית או תשלום חובה אחר שלא שולמו במועדם ותשלום פיגורים עליהם לפי פסק דין או בדרך של ביצועו כמו פסק דין של בית משפט לפי הוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה מינהלי“ – גביית חוב באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס בשל עבירה של ברירת משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי גבייה“ – השירותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 330ח|סעיף 330ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עזר לגבייה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 330כה|בסעיף 330כה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום חובה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הריבית וההצמדה}}, וכן תשלומים בעד אספקת שירותי מים וביוב שהעירייה גובה כדין בעבור חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 26|סעיף 26(ב)(4) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הריבית וההצמדה}}.

{{ח:סעיף|330ב|כללים לגביית חובות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל עירייה תהיה ועדה לענייני גבייה וזה הרכבה: המנהל הכללי של העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לענייני גבייה תקבע, באישור ראש העירייה, כללים בדבר ההליכים שתנקוט העירייה לגביית כספים המגיעים לה, לפי כל דין, לרבות סוגי החובות שייגבו בכל אחד ממסלולי הגבייה, כללים בדבר מעבר בין מסלולי הגבייה ומדיניות הסדרת חובות באמצעות פריסתם לתשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} כללים כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

{{ח:סעיף|330ג|תשלום חובות לקופת העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} כל סכום חוב המגיע לעירייה ישתלם לקופת העירייה לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר גבייתו, ויירשם בספריה.

{{ח:סעיף|330ד|גביית חוב במסלול גבייה מינהלי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור בכל דין, פעלה העירייה לגביית חוב במסלול גבייה מינהלי, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה לפי כל דין, יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} דרישה ראשונה לתשלום חוב לחייב שלא שילם תשלום במועדו תישלח למענו של החייב בדואר; עירייה המפעילה מערך לשליחת הודעות מקוונות תשלח לחייב דרישה כאמור גם בהודעה מקוונת, ובלבד שבידיה פרטי החייב להתקשרות עימו בדרך זו; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת דואר אלקטרוני של החייב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מען“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי יחיד – מענו הרשום במרשם האוכלוסין, ואם אינו רשום במרשם האוכלוסין – מענו הרשום בספרי העירייה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי תאגיד – מענו הרשום על פי דין או בספרי העירייה.
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום חוב באופן מיידי לפני נקיטת אמצעי אכיפה תישלח למענו של החייב בדואר רשום עם אישור מסירה או תימסר במסירה אישית והוצאות המשלוח כאמור יחולו על החייב.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), הסכים אדם, בכתב, לקבל מהעירייה הודעות מקוונות, ומסר לעירייה פרטי התקשרות לעניין זה, תישלח דרישה כאמור בפסקה (2) למענו של החייב בדואר רשום וכן בהודעה מקוונת לפי פרטי ההתקשרות שמסר החייב לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תישלח לחייב דרישה לתשלום חוב ולא יינקטו נגדו אמצעי אכיפה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, אם הוא זכאי לכך, לפי העניין, על החוב, ואם הוגשו – כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערר או לערעור; הוגשו השגה, ערר או ערעור כאמור, רשאית העירייה לשלוח לחייב דרישה לתשלום או לנקוט נגדו אמצעי אכיפה לעניין חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת.
{{ח:תת|(ד)}} נשלחה או נמסרה לחייב דרישה לתשלום חוב באופן מיידי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), ולא הוטל עיקול בתוך שנה מיום שליחתה או מסירתה, לא יוטל עיקול אלא אם כן נשלחה או נמסרה שוב לחייב דרישה כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב), למעט אם הרשות הודיעה לחייב, אחת לשנה, על קיום החוב.
{{ח:תת|(ה)}} חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הפך חוב לסופי, והעירייה טרם החלה בהפעלת אמצעי אכיפה לגבייתו, לא תנקוט עוד העירייה אמצעי אכיפה כאמור אלא בנסיבות חריגות ובאישור הוועדה לענייני גבייה של העירייה.

{{ח:סעיף|330ה|גביית תשלום חובה במסלול גבייה אזרחי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה רשאית לגבות תשלום חובה שלא שולם במועדו ותשלומי פיגורים במסלול גבייה אזרחי.

{{ח:סעיף|330ו|שכר טרחת עורך דין במסלול גבייה אזרחי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל}}, לעניין גביית תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330ה|בסעיף 330ה}} שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|330ז|דוח תקופתי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה, מדי שנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, דין וחשבון על שירותי הגבייה שניתנו לה בשנה שקדמה למועד הדיווח; בדין וחשבון כאמור תפרט העירייה, בין השאר, את שיעורי הגבייה בכל אחד ממסלולי הגבייה, לפי מיטב ידיעתה, ואם התקשרה עם חברת גבייה – את פעולות הבקרה והפיקוח שביצעה בעניין חברת הגבייה שעימה התקשרה, וכן תלונות שהוגשו לה בעניין חברת הגבייה וממצאי בירורן.

{{ח:קטע3|פרק 15א סימן ב|סימן ב׳: חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|330ח|התקשרות עם חברת גבייה בידי עירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית להתקשר עם חברת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, לשם ביצוע הפעולות האלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} משלוח הודעות חיוב בשל תשלומי חובה ומשלוח הודעות לגבי קנסות שהוטלו;
{{ח:תתת|(2)}} גבייה שוטפת של תשלומי חובה וקנסות, לרבות סיוע טכני לביצוע גבייה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} גביית חובות, לרבות באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
{{ח:תתת|(4)}} סיוע טכני בלבד בטיפול בבקשות למתן הנחה מתשלומי חובה;
{{ח:תתת|(5)}} מתן מידע לחייבים בנוגע לארנונה כללית ולתשלומי חובה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל פעולה הנוגעת לגבייה ומחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לעירייה או לעובד העירייה או לבעל תפקיד בה לפי דין, לא תבוצע בידי חברת הגבייה אלא בידי העירייה או העובד או בעל התפקיד בה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} חברת גבייה לא תבצע פעולות גבייה הכרוכות בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין שהם נכס מוחשי, למעט מסירת דרישות והודעות לחייבים, ותהיה רשאית לבצע עיקול ברישום במרשם המתנהל על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות נוספות שעירייה תוכל לבצע באמצעות חברת גבייה, מעבר לאלה הקבועות בסעיף קטן (א), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|330ט|עידוד תחרות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה במכרז פומבי על פי הוראות כל דין; קבעה העירייה במכרז תנאי בנושא מהנושאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#תוספת|בטור א׳ לתוספת לחוק חובת {{ח:הערה|ה}}מכרזים, התשנ״ב–1992}}, המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#תוספת|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם העירייה, עם רשויות מקומיות אחרות או עם גופים אחרים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}}, תנמק את החלטתה במסמכי המכרז, לאחר שהביאה בחשבון את הצורך לעודד את התחרות בענף חברות הגבייה.
{{ח:תת|(ב)}} התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ולעניין זה יובאו במניין התקופה כל תקופות ההתקשרות הנוספות שלעירייה זכות ברירה להאריך את ההתקשרות בהן לפי תנאי המכרז.

{{ח:סעיף|330י|אישור בר־&lt;wbr&gt;תוקף – תנאי להתקשרות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה לא תתקשר עם חברת גבייה אלא אם כן יש בידי חברת הגבייה אישור בר־תוקף, בכתב, מאת ועדת האישורים הארצית להתקשרותה עם העירייה, ולאחר שהיועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקים או בתחומי הפעילות האחרים של חברת הגבייה, בעלי השליטה בה ונושאי המשרה בה חשש לניגוד עניינים עם פעילותה בעבור העירייה.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה לא תעסיק אדם במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן יש בידיה אישור בר־תוקף בכתב מאת ועדת אישורים עירונית של אותה עירייה להעסקתו.

{{ח:סעיף|330יא|ועדת האישורים הארצית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם ועדה ארצית למתן אישורים לחברות גבייה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד הפנים או עובד בכיר של המשרד שהוא מינה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי של משרד הפנים או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של המשרד;
{{ח:תתת|(3)}} קצין משטרה שהשר לביטחון הפנים מינה לפי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האישורים הארצית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות ועדת האישורים הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים.

{{ח:סעיף|330יב|ועדת אישורים עירונית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעירייה תוקם ועדה למתן אישורים לעובדי חברת גבייה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך, ובאין מנהל כללי לעירייה – מזכיר העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לעירייה או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של העירייה;
{{ח:תתת|(3)}} גזבר העירייה או עובד בכיר של העירייה הכפוף לו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת אישורים עירונית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות ועדת האישורים העירונית לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה; ההחלטות שיפורסמו לא יכללו מידע, לרבות מידע פלילי בעניינו של האדם שלגביו מתבקש האישור.

{{ח:סעיף|330יג|תנאים למתן אישור|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת האישורים הארצית לא תיתן אישור להתקשרות חברת גבייה עם עיריות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה היא תאגיד הרשום בישראל ומקום מושבה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עם חברת הגבייה ולא תלוי ועומד נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי חברת גבייה תתקשר עם עירייה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} ראש הרשות להגנת הפרטיות הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ועדת האישורים הארצית תגיש לראש הרשות להגנת הפרטיות בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו – הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ראש הרשות להגנת הפרטיות לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי־רישום מאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 10|סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא הודיע ראש הרשות להגנת הפרטיות לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת אישורים עירונית לא תיתן אישור להעסקת עובד חברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי העובר עליהן יועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקיו האחרים או במקצועו של אותו אדם משום ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגבייה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכיח, להנחת דעתה של ועדת האישורים, שהוא בקיא בהליכים הנדרשים לביצוע תפקידו בחברת הגבייה, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא סיים 12 שנות לימוד; ראתה ועדת האישורים כי לחברת גבייה אין אפשרות להעסיק את מי שסיים 12 שנות לימוד וכי שירותי הגבייה לעירייה עשויים להיפגע בשל כך, רשאית היא לתת לאדם אישור לפי סעיף קטן זה גם אם לא התקיים לגביו תנאי זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן אישור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} ועדת אישורים לא תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, אם ראתה שבחמש השנים שקדמו למתן האישור התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה או עובד חברת הגבייה (בסעיף זה – מבקש האישור) התנהגו או פעלו באופן המסכן את שלום הציבור שבשלו אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עימם במתן שירותי גבייה;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש האישור התנהג או פעל באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
{{ח:תת|(ה)}} במהלך הדיון בוועדת אישורים תונח לפניה חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים או של העירייה בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת אישורים רשאית לבקש מכל מבקש אישור מידע ומסמכים, אם הם דרושים לה לשם קבלת החלטה בדבר מתן אישור, ביטולו או התלייתו, ורשאית היא לראיין את מבקש האישור.

{{ח:סעיף|330יד|תוקפו של אישור וחידוש אישור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישור ראשון לחברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(א)}} או לעובד חברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(ב)}} או אישור כאמור שחודש יעמוד בתוקפו עד יום 31 בדצמבר בשנה העוקבת לשנה שלאחר השנה שבה הוא ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש אישור תוגש לוועדת האישורים לעניין חברת גבייה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני תום תקופת תוקפו, ולעניין עובד חברת גבייה – לא יאוחר משלושה חודשים; הוגשה בקשה במועד כאמור, יעמוד האישור שחידושו התבקש בתוקפו עד החלטת ועדת האישורים בעניינו או עד תום שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|330טו|אי־&lt;wbr&gt;חידוש אישור, ביטול אישור או פסילה מקבלת אישור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה ועדת אישורים כי מתקיים אחד מאלה, רשאית היא לבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה או לסרב לחדשו, לאחר שנתנה לחברת הגבייה או לעובד חברת הגבייה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה פעלו בניגוד להוראות הדין או בניגוד להנחיות שנתן להם גזבר עירייה או מי שהוא מינה לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה נותנים שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטלה ועדת אישורים אישור או סירבה לחדשו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא שלא לתת אישור לאותה חברת גבייה, למי ששולט בה או נשלט על ידיה או למי שנשלט על ידי מי מהם או לאותו עובד חברת גבייה, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד החלטתה, בהתחשב בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת אישורים תבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה, תסרב לחדשו או תפסול חברת גבייה או עובד חברת גבייה מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה, אם ראתה שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימה בחברת הגבייה או בעובד חברת הגבייה עילה שהיה בה כדי למנוע מתן אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יג|סעיף 330יג(א) עד (ד)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה קיבלו את האישור על יסוד פרטים שאינם נכונים או כוזבים.

{{ח:סעיף|330טז|בירור תלונות נגד חברת גבייה ועובדיה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדת אישורים עירונית תלונה נגד עובד חברת גבייה, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא הסתיים בירור התלונה בתוך חודשיים מיום ההתליה – ההתליה בטלה זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את ההתליה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה ועדת אישורים עירונית, בעקבות תלונה שהוגשה לה נגד חברת גבייה או עובד חברת הגבייה או בעקבות מידע אחר שהגיע אליה, שחברת גבייה נותנת שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות העירייה, שלא לפי הוראות הדין או שלא לפי הנחיות שנתן לה גזבר העירייה או מי שהגזבר מינה לעניין זה, רשאית היא, לאחר שנתנה לחברת הגבייה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניה, להורות על הפסקת ההתקשרות של העירייה עם חברת הגבייה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת, בדין או בחוזה, המאפשרת לעירייה להפסיק את התקשרותה עם חברת הגבייה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על תלונות הציבור בעירייה יברר תלונות נגד חברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה או נגד עובד חברת הגבייה כאמור, ורשאי הוא, אם ראה שהדבר מצדיק זאת, להעביר את ממצאי בירור התלונה גם לוועדת האישורים הארצית.
{{ח:תת|(ד)}} עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה ובאמצעים נוספים כפי שתקבע, בסמוך למקום שבו מתפרסם מידע הנוגע לחיובי ארנונה כללית ותשלומי חובה ולתשלום חובות אחרים לעירייה, מידע בדבר דרכי הגשת תלונות נגד חברת גבייה שהתקשרה עימה ועובדיה ואופן בירורן.

{{ח:סעיף|330יז|דיווח של ועדת אישורים עירונית לוועדת האישורים הארצית ופעולות על פיו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה ועדת אישורים עירונית לסרב לתת אישור לעובד חברת גבייה או שלא לחדש אישור כאמור, או החליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330טו|בסעיפים 330טו}} {{ח:פנימי|סעיף 330טז|או 330טז}} לגבי עובד של חברת גבייה, תמסור על כך דיווח מפורט ללא דיחוי לוועדת האישורים הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה ועדת האישורים הארצית דיווח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא, אם מצאה חומרה מיוחדת בהתנהלות העובד ולאחר שנתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע כי החלטת ועדת האישורים העירונית כאמור תחול לגביו גם בכל הנוגע להעסקתו כעובד של חברת גבייה בכלל הרשויות המקומיות או בחלק מהן, כפי שתקבע.

{{ח:סעיף|330יח|הגבלות על עיסוק בתחום העירייה ועל קיום קשר כלכלי עם העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה ועובד חברת גבייה כאמור לא יעסקו בתחומי אותה עירייה בגביית חובות שלא בעבור העירייה, למעט גבייה בעבור רשות ציבורית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך משום ניגוד עניינים, ושלא יעסקו בתחומי אותה עירייה במדידת נכסים או בסיווגם לעניין ארנונה; לעניין זה, ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה, תאגיד עזר לגבייה, מי ששולט בהן או מי שנשלט על ידי מי מהן, לא יקיימו כל קשר כלכלי עם העירייה, למעט זה הנוגע לביצוע תפקידי חברת הגבייה או תאגיד עזר לגבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}; לעניין זה, ”קשר כלכלי“ – מתן או קבלה של הלוואות או של מקדמות כספיות על חשבון גבייה עתידית או דמי זיכיון, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות או שותפות בנכסים.

{{ח:סעיף|330יט|קבלת מידע בידי חברת גבייה והטיפול במידע|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה רשאית להעביר לחברת הגבייה שעימה התקשרה מידע שברשותה כדין בדבר כתובתו של חייב, נכסיו, לרבות נכסי מיטלטלין, מקורות הכנסתו, פרטי חובו ופרטי ההתקשרות עימו, אם הדבר נדרש לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} על מסירת מידע לפי סעיף זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} לעניין החזקת מידע, שמירתו ודרכי מסירתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חברת גבייה אחראית לאבטחת המידע המתקבל מהעירייה והמידע שנצבר אצלה אגב מתן שירותי הגבייה לעירייה, ובכלל זה מניעת שימוש לרעה במידע, פיקוח ובקרה על הגישה למידע ועל השימוש בו ואבטחה של מערכות המחשוב שבהן המידע מוחזק.
{{ח:תת|(ד)}} סיימה חברת גבייה לתת שירותי גבייה לעירייה, תעביר את המידע שבידיה לידי העירייה ולידי חברת הגבייה שנבחרה במקומה, אם נבחרה, לפי הנחיות העירייה; נותר בידי חברת הגבייה מידע לאחר ביצוע ההוראות האמורות, תשמיד את המידע שהגיע אליה עקב מתן שירותי הגבייה לעירייה ותודיע על כך לעירייה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין השמדת המידע.
{{ח:תת|(ה)}} חברת גבייה ועובדיה לא יגלו מידע שהגיע אליהם עקב מתן שירותי גבייה לעירייה ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לעובד חברת הגבייה המחזיק באישור בר־תוקף מוועדת אישורים.
{{ח:תת|(ז)}} לשם מתן שירותי גבייה לעירייה, חברת גבייה ועובדיה לא יעשו שימוש בכל מידע אחר שברשותם אשר מקורו אינו בעירייה או בפעולות שנקטו לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה; ואולם, חברת הגבייה ועובדיה רשאים לעשות שימוש במידע אחר כאמור בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדובר במידע שהעירייה הייתה רשאית לעשות בו שימוש ולאסוף אותו, לצורכי גבייה, אם הייתה מבצעת את מתן שירותי הגבייה בעצמה;
{{ח:תתת|(2)}} איסוף המידע והשימוש בו בידי חברת הגבייה מותרים לפי דין.
{{ח:תת|(ח)}} השימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי נוהל עבודה שיקבע לעניין זה גזבר העירייה ושיכלול את סוגי המידע, הדרך והתנאים לשימוש במידע, לרבות האמצעים הנדרשים לניטור, לפיקוח ולבקרה על פעולת חברת הגבייה לפי הנוהל.
{{ח:תת|(ט)}} מסר חייב לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה ידיעות על ענייניו הפרטיים, לרבות מידע, לשם העברתו לעירייה, לא ישמרו חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה את המידע כאמור, לא יאגרו אותו במאגר מידע ולא יעשו בו כל שימוש אחר זולת העברתו לעירייה ללא דיחוי.

{{ח:סעיף|330כ|פעולת חברת גבייה לפי הנחיות מטעם גזבר העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה תפעל לפי הנחיות גזבר העירייה או לפי נוהל עבודה שיקבע הגזבר, והכול בכפוף להוראות לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה לא תנקוט אמצעי אכיפה, למעט משלוח דרישה ראשונה לתשלום בכתב, אלא לפי החלטה פרטנית בכתב של גזבר העירייה או של מי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות או נוהל כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

{{ח:סעיף|330כא|סייג לתשלום לחברת גבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} שכר או תמורה אחרת שהעירייה משלמת, במישרין או בעקיפין, לחברת גבייה בעבור שירותי גבייה של חובות שלגביהם הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה וסכומם תלוי בסכום החוב שגבתה חברת הגבייה בפועל, יחושבו רק לפי סכום החוב כפי שהיה במועד שבו הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה.

{{ח:סעיף|330כב|פיקוח, בקרה וביקורת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה תפקח על חברת הגבייה שעימה התקשרה ותקיים בקרה על פעולותיה, והכול לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקורת מבקר העירייה תיעשה גם לגבי חברת גבייה שהתקשרה עם העירייה לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה ויראו לעניין זה את חברת הגבייה כגוף עירוני מבוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170א|בסעיף 170א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברת גבייה שהתקשרה עם עירייה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, לעניין שירותי הגבייה שהיא נותנת לעירייה.

{{ח:סעיף|330כג|קביעת אמות מידה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה תקבע אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברת גבייה ותאגיד עזר לגבייה לספק לה, לתושביה ולחייבים אחרים בתחום העירייה, ובכלל זה אמות מידה והוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} קיום מרכז קבלת קהל, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
{{ח:תת|(2)}} קיום מוקד שירות טלפוני, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
{{ח:תת|(3)}} קיום אתר אינטרנט באמצעותו ניתן לקבל מידע ומענה לפניות;
{{ח:תת|(4)}} שפות מתן השירות;
{{ח:תת|(5)}} נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תת|(6)}} זמני מענה לפניות המתקבלות בכתב, ובכלל זה בדואר אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} חובת תיעוד פעולות ומענה לפניות;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים עתיים לעירייה על פעולותיה.

{{ח:סעיף|330כד|ביצוע פעולות גבייה מיוחדות באמצעות בעל תפקיד|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית לנקוט אמצעי אכיפה הכרוכים בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין (בסעיף זה – פעולות גבייה מיוחדות) באמצעות הטלת ביצוען על בעל תפקיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} (בסעיף זה – בעל תפקיד), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע עיקול נכס לא מוחשי באמצעות חברת גבייה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תפקיד לא יועסק ולא יהיה קשור בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, לחברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה, לבעל שליטה בחברת הגבייה או לנושא משרה בה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל תפקיד יהיה רשאי לבצע פעולות גבייה מיוחדות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, ולעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיפים 5 עד 5ח לחוק ההוצאה לפועל}} יראו פעולות שביצע בעל תפקיד לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} כאילו הוטלו עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בעת ביצוע פעולות גבייה מיוחדות בהתאם להוראות פקודה זו, יענוד בעל תפקיד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויחזיק ברשותו את האישור שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}} ואת ההוראה שנתן לו הגורם המוסמך לכך בעירייה לביצוע הפעולות, ויציגם לפי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} על פעולות בעל תפקיד כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיפים 330יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כ|330כ}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כב|330כב}} {{ח:פנימי|סעיף 330כו|ו־330כו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} סמכויות ועדת האישורים הפועלת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5ז|סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו גם לעניין תלונות על פעולת בעל תפקיד לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הטלת ביצוען של פעולות כאמור בסעיף זה על עובד העירייה, לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|330כה|תחולת הוראות על תאגיד עזר לגבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית להעסיק תאגיד עזר לגבייה לשם מתן שירותי גבייה שאינם כוללים נקיטת אמצעי אכיפה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד עזר לגבייה יהיה רשאי לסייע לעירייה בטיפול בבקשות להנחה מתשלומי חובה, ובלבד שתאגיד העזר לגבייה, מי ששולט בו או מי שנשלט על ידי מי מהם לא התקשר עם העירייה כחברת גבייה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיפים 330יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כב|330כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כו|330כו}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כז|330כז}} {{ח:פנימי|סעיף 330כח|ו־330כח(א)}} יחולו על תאגיד עזר לגבייה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|330כו|תקנות – {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בידי חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה, לרבות אופן הפקדת הכספים שגבתה חברת הגבייה וסדרי הבקרה והפיקוח של העירייה על פעולות חברת הגבייה, ובלבד שלא יהיה בהוראות לפי פסקה זו כדי לתת לחברת גבייה סמכויות פיקוח ואכיפה שאינן נתונות לה לפי דין;
{{ח:תתת|(2)}} דרך הפעולה של עובד חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה במסגרת עבודתו בחברת הגבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי תפקידים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי כל דין, לעניין חובות אבטחת המידע של העירייה ושל חברת הגבייה לגבי המידע המועבר לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} ולעניין חובות הפיקוח של העירייה על קיום החובות האמורות בידי חברת הגבייה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מידע נוספים על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 330יט|בסעיף 330יט(א)}}, שעירייה רשאית להעביר לחברת גבייה שעימה התקשרה, אם הם נדרשים לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|330כז|מסירת מידע ותחולת {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת הגבייה תמסור לעירייה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי חובותיה ותפקידיה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו את המידע שמחזיקה חברת גבייה עקב פעולותיה לפי חוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: פקודה זו]}} כמידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע}}, הנמצא ברשות העירייה.

{{ח:סעיף|330כח|עונשין|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיף 330יט(ה), (ז) או (ט)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חברת גבייה העוסק במתן שירותי גבייה לעירייה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, דינו, בפעולתו במתן שירותי גבייה לעירייה, כדין עובד הציבור, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה עשר: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק 16 סימן א|סימן א׳: עבירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|331|הודעות כוזבות בטפסים}}
{{ח:ת}} המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.

{{ח:סעיף|332|הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם}}
{{ח:תת|(א)}} המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.

{{ח:סעיף|333|סירוב לתת קבלה לדייר משנה}}
{{ח:ת}} מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}}, המסרב לתת לדייר משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|334|מתן קבלה כוזבת}}
{{ח:ת}} הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיף 333}}.

{{ח:סעיף|334א|פרסום דו״ח ביקורת או ממצא ביקורת|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} המפרסם דו״ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את {{ח:פנימי|סעיף 170ג|סעיף 170ג(ו)}} או תנאי בהיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170ג|הסעיף האמור}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|335|עבירות שלא נקבע להן עונש}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו – קנס 75 לירות.

{{ח:סעיף|336|חיוב באגרות ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הרשיע בית משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם – בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט – כל האגרות ותשלומי החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי עֲנוּשים נגבים על פי כל דין.

{{ח:סעיף|337|כספי הענשים ישולמו לקופת העיריה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} כל הקנסות, האגרות, תשלומי החובה ודמי הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה; והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שנעברה בתחומה.

{{ח:קטע3|פרק 16 סימן א1|סימן א׳1: הסמכת פקחים עירוניים|תיקון: תשפ״ה־2}}

{{ח:סעיף|337א|הסמכת פקחים עירוניים|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עירייה רשאי להסמיך, מקרב עובדי העירייה, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|פרק {{ח:הערה|[צ״ל: סימן]}} זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח עירוני;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|סימן זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, אם השר הורה עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.

{{ח:סעיף|337ב|סמכויות פקח עירוני|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 337ג|סעיף 337ג}} –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בסמכויות פקח עירוני לפי {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|פרק {{ח:הערה|[צ״ל: סימן]}} זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|337ג|זיהוי פקח עירוני|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|סימן זה}}, אלא בתחום העירייה שהוא עובד בה, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

{{ח:סעיף|337ד|סייג לסמכויות פקח עירוני|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 16 סימן א1|סימן זה}} כלפי אלה:
{{ח:תת|(1)}} מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
{{ח:תת|(2)}} ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, ”כוחות הביטחון“ ו”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע3|פרק 16 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|338|מחיקת סכומים באישור הממונה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

{{ח:סעיף|339|מחיקת סכומים באישור השר|תיקון: תשנ״ה־5, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה, באישורו של השר, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה – תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנחות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 149ד|סעיף 149ד(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|340|ייצוג העיריה במשפט}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת־פעל לעיריה.

{{ח:סעיף|341|חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור}}
{{ח:ת}} כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.

{{ח:סעיף|341א|אבטחת אישיות מאוימת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישיות מאוימת“ – ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות אבטחה“ – פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות אבטחה מאושרות“ – פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין ביטחון“ – עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13א|13א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 14|ו־14 לחוק להסדרת הביטחון}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 11|ו־11 לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א}}, רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|342|דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה|תיקון: תשכ״ד, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 69|סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יחולו על פקידי עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|343|חובת הפרסום}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}} אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.

{{ח:סעיף|344|מסירת הודעות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
{{ח:תת|(2)}} הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
{{ח:תת|(3)}} נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
{{ח:תת|(4)}} הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.

{{ח:סעיף|345|מְעִינת הודעות}}
{{ח:ת}} מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר ”הבעל“ או ”המחזיק“ של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

{{ח:סעיף|346|אופן פרסומם של מסמכים}}
{{ח:ת}} מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

{{ח:סעיף|347|תקנות|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו״ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||אכרזות של עיריות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אום־אל־פחם {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 198; תשנ״א, 791; תשס״ה, 1012)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אופקים {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1569; תשס״ב, 127; תשע״ד, 1143)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אור יהודה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 977; תשמ״ט, 583; תשנ״ז, 459; תש״ס, 437; תשס״ח, 701; תש״ע, 801; תשע״ב, 829; תשע״ג, 1218)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אור עקיבא {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 932; תשס״ה, 558; תש״ע, 1365)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אילת {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 2248; תשכ״ח, 1836; תשנ״ג, 699; תשס״א, 632; תשס״ז, 174; תשע״ו, 1341)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל־טייבה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 691)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל־טירה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1169; תשנ״ב, 1412; תשע״א, 1347)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אלעד {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 181; תש״ע, 256; תשע״ב, 830)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אשדוד {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 188, 1863; תשנ״ב, 662, 1027; תשנ״ו, 505, 809; תשנ״ח, 1121; תש״ע, 750; תשע״ו, 415)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אשקלון {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 1397, תשכ״ו, 520; תשכ״ז, 106; תשנ״ז, 507; תשס״ח, 1202)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באקא־ג׳ת – איחוד רשויות (ק״ת תשס״ז, 1132), ביטול איחוד רשויות (ס״ח תש״ע, 646), הוראות נוספות (ק״ת תשע״ב, 622, 1154)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} באר שבע {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 564; תשכ״ח, 450; תש״ס, 370; תשס״ה, 613, 1013; תשס״ז, 1130)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בית שאן {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ט, 318; תשע״ג, 256)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בית שמש {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1055, תשנ״ד, 26; תשס״ג, 445; תשס״ז, 376; תשע״ד, 1141)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בני ברק {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ז, 1606; תש״ע, 805; תשע״ג, 1219)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בת־ים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1670; תשכ״ח, 2298; תשמ״ט, 578; תש״ע, 802; תשע״ד, 2)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גבעת שמואל {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 124; תש״ע, 753; תשע״ד, 1798)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גבעתיים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 335, 641; תשכ״א, 2018; תשס״ז, 1134; תשע״ג, 1220)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דימונה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 19; תשס״ה, 167, 613; תשס״ו, 1071; תשע״ה, 442)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הוד השרון {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 659, 749; תשנ״ג, 462)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרצליה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1041; ק״ת תשכ״א, 1798, תשמ״ט, 1071; תשנ״ו, 1008; תשנ״ח, 298; תשס״ז, 1135; תש״ע, 107; תשע״ג, 1221)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חדרה {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 796; תשי״ט, 628; תשכ״ד, 96; תשמ״א, 340; תשנ״ב, 1171; תשנ״ו, 1461; תשס״א, 1002; תשס״ז, 343; תש״ע, 1366)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חולון {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1306; תשי״ז, 1364; תש״ך, 1672; תשכ״ח, 1532, 1739; תשל״ג, 1945; תשנ״ו, 1461; תשס״ט, 32; תשע״ד, 4)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חיפה {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 865, 1262; תשי״א, 64; תשט״ו, 1333; תשי״ז, 639, 1440; תשי״ט, 1194; תשכ״ד, 1795; תשכ״ז, 1051; תשל״א, 1579; תשל״ב, 332; תשל״ו, 1914; תשל״ז, 278; תשנ״ה, 364, 1208, 1579; תשנ״ו, 665; תשס״א, 295, 1038; תשס״ו, 80, 260; תשס״ח, 1017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טבריה {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 224, 881; תשט״ו, 53; תשי״ט, 1108, תש״ם, 2124; תשס״ג, 639; תשס״ו, 267; תשע״ג, 93)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טייבה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 691; תש״ע, 884)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טירת־כרמל {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1480; תשנ״ו, 666; תשנ״ז, 1247; תשס״ו, 67; תשס״ז, 183)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יבנה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 1177; תשנ״ה, 747; תשס״ב, 817; תש״ע, 256)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יהוד־מונוסון {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 182; תשנ״ז, 458; תשס״ו, 268; תש״ע, 1110)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יקנעם עילית {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ז, 463; תשס״ח, 981; תשע״ג, 60; תשע״ו, 264)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ירושלים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 495; תשי״ב, 1287; תשי״ט, 973; תשכ״ג, 1479, תשכ״ז, 2694; תשמ״ה, 808; תשנ״ג, 863; תשס״ד, 69; תשס״ח, 1144; תשע״ז, 296)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר יונה {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ד, 1401)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר סבא {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1539; תשכ״ה, 353, 1609; תשס״ד, 697; תשס״ז, 1137; תש״ע, 923; תשע״ד, 1799)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר קאסם {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 645; תשע״ג, 154; תשע״ו, 1565)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כרמיאל {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 480; תשנ״ב, 1204; תשנ״ד, 789; תשס״ג, 444; תשס״ד, 69; תשס״ז, 171; תשע״ג, 79)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לוד {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 521; תשי״ח, 1601; תשכ״ז, 171; תשמ״ח, 531; תשנ״ד, 27; תשנ״ח, 319, 745; תש״ע, 924)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מגדל העמק {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 1104; תשס״א, 649; תשע״ב, 1654)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מודיעין־מכבים־רעות {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ב, 108; תש״ע, 748; תשע״א, 628)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מעלות תרשיחא {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 561; תשס״ו, 1066; תשע״ג, 94)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נהריה {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 1350, 1752; תש״ן, 692; תשס״ה, 815; תשס״ט, 1065; תשע״ג, 1225)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נוף הגליל {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1377; תשל״ו, 2646; תשנ״א, 752; תשנ״ד, 1273; תשנ״ה, 1653; תש״ס, 435; תשע״ג, 755)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נס ציונה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1511; תשנ״ט, 308; תשס״ז, 1131; תשע״א, 163)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נצרת {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 62; תשכ״ג, 182; תשכ״ט, 1694; תשל״ו, 2645; תש״ם, 1054; תשנ״א, 753, תשנ״ד, 1274; תשנ״ה, 1655; תשע״ב, 1493)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נשר {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1508; תשס״ד, 745, 994; תשע״ב, 1184)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נתיבות {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 378; תשס״ו, 269; תשע״ה, 403)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נתניה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 49, 109, 185; תש״י, 309, 1322; תשי״א, 375; תשי״ט, 1110; תשכ״ב, 1907; תשכ״ו, 2044; תשכ״ז, 27; תשנ״ד, 1092; תש״ע, 921; תשע״ה, 822)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סח׳נין {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1311; תשע״ג, 259)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עיר כרמל {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ו, 1148)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עכו {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 965; תשי״א, 500; תשכ״ב, 1907; תשכ״ה, 2617; תשל״א, 903; תש״ן, 611; תשנ״א, 196; תשנ״ה, 1209; תש״ע, 1364; תשע״ג, 757; תשע״ז, 107)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עפולה {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 408; תשנ״ט, 217; תשס״א, 650; תשס״ה, 197; תשע״ג, 61; תשע״ו, 409)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עראבה {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ו, 1417)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ערד {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 883; תש״ע, 1629; תשע״ה, 443)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פתח תקוה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 131; תשי״א, 714, 1163; תשט״ז, 348; תשי״ז, 1068; תש״ך, 989, 1296, 1412; תשכ״ב, 451; תשכ״ה, 501; תשמ״ה, 135; תשנ״ב, 1026; תשנ״ה, 1509; תשס״ו, 818; תשס״ז, 599; תש״ע, 751; תשע״א, 1152; תשע״ג, 887)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} צפת {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 380; תשכ״ה, 1706; תשל״ז, 1558; תשע״ג, 81)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קלנסווה {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 379; תש״ע, 885)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית אונו {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1444; תשנ״ו, 163; תש״ס, 438; תשס״ח, 700; תשע״ג, 889)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית אתא {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 2209; תשנ״ד, 667; תשנ״ה, 494; תשנ״ו, 163; תשס״ה, 737; תשס״ו, 263; תשס״ח, 603; תשע״ב, 253; תשע״ו, 1500)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית ביאליק {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1854; תשנ״ג, 732; תשס״ב, 190; תשס״ז, 172; תשע״ג, 1428)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית גת {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 264; תש״ם, 192; תשמ״א, 192; תשנ״ו, 560; תשס״א, 903; תשע״א, 964; תשע״ג, 45)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית ים {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1917; תש״ם, 458; תשנ״ה, 365; תשס״ז, 170)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית מוצקין {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1855; תשל״ח, 1364; תשל״ט, 1050; תשנ״ו, 917; תשנ״ט, 924; תשס״ד, 699; תשס״ז, 170)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית מלאכי {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ח, 708)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית שמונה {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1241; תשמ״ח, 591; תש״ס, 762; תשע״ג, 261)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ראש העין {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ד, 1240; תש״ע, 252; תשע״ג, 154)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ראשון לציון {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1285; תשי״ב, 627; תשי״ח, 1521; תשל״ד, 14, 368; תשל״ה, 105; תשמ״ח, 666; תשמ״ט, 579; תש״ן, 1267; תשס״ג, 552; תשס״ט, 31; תש״ע, 251)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רהט {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ד, 1160; תשס״ג, 551)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רחובות {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 569,51; תשי״ג, 391; תשי״ח, 167; תשכ״ב, 2618; תש״ע, 804; תשע״ג, 888)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמלה {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 344; תשכ״ו, 1488; תשנ״ד, 26; תשס״ב, 111, 758; תש״ע, 803; תשע״ב, 1383)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמת־גן {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 437, 722; תשי״ג, 391; תשי״ד, 1307; תשכ״א, 2018; תשכ״ב, 516; תשל״ה, 85; תשנ״ב, 1298; תשנ״ו, 916; תשנ״ח, 214; תשס״ז, 1134; תשס״ח, 698; תש״ע, 1111; תשע״ב, 625; תשע״ג, 1223; תשע״ד, 1795)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמת השרון {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ג, 55)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רעננה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״א, 1184; תשס״ד, 698; תשס״ה, 816; תשס״ז, 36; תשס״ח, 182; תש״ע, 883)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שגור {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ה, 739)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שדרות {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 710; תשס״ה, 615)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שפרעם {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 1756; תש״ם, 348; תשנ״ב, 507; תשנ״ח, 262; תשס״ו, 265; תשע״ג, 78)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תל־אביב־יפו {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 47, 197; תש״י, 1038; תשי״א, 51, 569; תשי״ד, 1307; תשט״ו, 899, 1020; תשי״ח, 588; תשכ״א, 2580; תשכ״ח, 2300, תשל״ג, 1947; תש״ם, 1605; תשנ״ב, 1297; תשנ״ג, 534; תשס״א, 511; תשס״ה, 166; תש״ע, 754; תשע״ה, 378)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תמרה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 879; תשע״ג, 46)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשל״ו־2, ק״ת תשס״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה ממונה“ – ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143(א) רישה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ישיבות המועצה“ – עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}} נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.

{{ח:סעיף*|2|מועדים|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העיריה סגורים לא יבואו במניין הימים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|3|ישיבות המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|4|זימון|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 4|לפרק הרביעי}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 2|פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין}}

{{ח:סעיף*|5|מספר הישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבה מן המניין ({{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 2|בפרק זה}} – ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.

{{ח:סעיף*|6|מועד ישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, ולרבות מוצאי יום המנוחה.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתקנון זה}}, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.
{{ח:תת|(ה)}} ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 58|בסעיף 58 לתקנון זה}} ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.

{{ח:סעיף*|7|שינוי מועד ישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 3|פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין}}

{{ח:סעיף*|8|סמכות ראש עיריה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} ראש עיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.

{{ח:סעיף*|9|כינוס ישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6 לתקנון זה}}, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

{{ח:סעיף*|10|ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת הממונה|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העיריה לא כינס את המועצה בתוך שבעה ימים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|בסעיף 9(א) לתקנון זה}}, ולא נהג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור}}, יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים, זאת אם נקבע מועד אחר לזימון הישיבה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}; כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 31|בסעיף 31(ב) לתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|11|ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6 לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 3|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 4|פרק רביעי: זימון ישיבות}}

{{ח:סעיף*|12|משלוח הזמנות|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, ואולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|סעיף 10 לתקנון זה}}, יחתום הממונה או מי שהוא מינה; הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.

{{ח:סעיף*|13|תוכן ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} בהזמנה לישיבה יצוין –
{{ח:תתת|(1)}} אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;
{{ח:תתת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה;
{{ח:תתת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום – לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
{{ח:תתת|(5)}} בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום;
{{ח:תתת|(6)}} בישיבות שעניינן אישור עסקה – החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

{{ח:סעיף*|14|מסירת ההזמנות|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

{{ח:סעיף*|15|מען למסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה הרשומים במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז ישיבות המועצה – לפי אותו מען.

{{ח:סעיף*|16|פגם במסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה לפני היועץ המשפטי לעיריה מיד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה; היועץ המשפטי לעיריה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר, להעלאת הטענה ויושב ראש המועצה חייב לפעול על פיה.

{{ח:סעיף*|17|זימון בעלי תפקידים|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} מרכז ישיבות המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המניין ושלא מן המניין, את עובדי העיריה כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167 לפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
{{ח:תת|(3)}} עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 5|פרק חמישי: פומביות הדיונים}}

{{ח:סעיף*|18|פומביות הדיון וסייגיו|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.

{{ח:סעיף*|19|איסור גילוי|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטות המועצה.

{{ח:סעיף*|20|מקום הישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.

{{ח:סעיף*|20א||תיקון: ק״ת תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 20א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 6|פרק שישי: מניין המשתתפים}}

{{ח:סעיף*|21|מניין חוקי|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} מניין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

{{ח:סעיף*|22|העדר מניין חוקי|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.
{{ח:תת|(ב)}} הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(ב) ו־(ג) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|23|התמעטות משתתפים|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} נפתחה ישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21|סעיף 21 לתקנון זה}}, יהא המשך ישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|הסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 7|פרק שביעי: סדר היום}}

{{ח:סעיף*|24|קביעת סדר היום|עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף*|25|עדיפות|עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:תת|(א)}} עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|בסעיף 53 לתקנון זה}}, בתשובה לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 29|סעיף 29 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24(ב) לתקנון זה}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.

{{ח:סעיף*|26|נאומים מהמקום|עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:תת|(א)}} חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.
{{ח:תת|(ב)}} נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.

{{ח:סעיף*|27|הצעות נוספות של חברי המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ־72 שעות לפני הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ־4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.

{{ח:סעיף*|28|דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} הצעה לסדר היום תובא לפני המועצה בידי חבר המועצה המגיש אותה או מי מטעמו; היתה התנגדות לדון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד; היו יותר ממציע אחד או יותר ממתנגד אחד, רשאים המציעים או המתנגדים, לפי העניין, לחלק את הזמן האמור ביניהם; בתום ההתנגדות רשאית המועצה להחליט אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלא לכלול את הנושא בסדר היום;
{{ח:תת|(2)}} להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;
{{ח:תת|(3)}} לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.

{{ח:סעיף*|29|הסרת הצעה מסדר היום|עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למרכז ישיבות המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה.

{{ח:סעיף*|30|דחיית הדיון בסעיפים|עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 50|סעיף 50 לתקנון זה}}, עניינים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המניין ולא נסתיים הדיון בהם, יועברו לסדר היום של הישיבה מן המניין שלאחריה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 8|פרק שמיני: ניהול הישיבה}}

{{ח:סעיף*|31|ניהול הישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 31}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, ”הוותיק מבין חברי המועצה“ – מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף*|32|תפקיד היושב ראש|עוגן=תוספת 2 פרט 32}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד {{ח:פנימי|תוספת 2|לתקנון זה}}, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

{{ח:סעיף*|33|רשות דיבור|עוגן=תוספת 2 פרט 33}}
{{ח:ת}} לאחר דברי הפתיחה לנושא שעל סדר היום, ייתן יושב ראש הישיבה את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת ההנהלה, ייתן היושב ראש את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאינה מיוצגת כאמור.

{{ח:סעיף*|34|זמן לדיבור|עוגן=תוספת 2 פרט 34}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.
{{ח:תת|(ג)}} בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.

{{ח:סעיף*|35|סמכויות היושב ראש|עוגן=תוספת 2 פרט 35}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}};
{{ח:תת|(2)}} להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;
{{ח:תת|(3)}} להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
{{ח:תת|(4)}} ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;
{{ח:תת|(5)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 9|פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות}}

{{ח:סעיף*|36|הגשת שאילתה ותשובה|עוגן=תוספת 2 פרט 36}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

{{ח:סעיף*|37|שאילתה נוספת|עוגן=תוספת 2 פרט 37}}
{{ח:ת}} השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

{{ח:סעיף*|38|הגשת שאילתה ישירה|עוגן=תוספת 2 פרט 38}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|סעיף 36 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.

{{ח:סעיף*|39|הודעה אישית|עוגן=תוספת 2 פרט 39}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון – בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.

{{ח:סעיף*|40|הודעה על פי דין|עוגן=תוספת 2 פרט 40}}
{{ח:ת}} חבר מועצה רשאי, בכל עת שחלה עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

{{ח:סעיף*|41|הגשת חומר בידי חבר מועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 41}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.

{{ח:סעיף*|42|הצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 42}}
{{ח:תת|(א)}} לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
{{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשת חבר מועצה ובהצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.

{{ח:סעיף*|43|שיטת ההצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 43}}
{{ח:ת}} ההצבעה תהיה בהרמת ידיים זולת אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה החליטו על הצבעה שמית.

{{ח:סעיף*|44|החלטות על פי רוב קולות|עוגן=תוספת 2 פרט 44}}
{{ח:ת}} החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין, יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול, תידחה ההצעה; ואולם בכל מקרה שדרוש בו רוב של חברי המועצה, יהיה מניין חברי המועצה על פי קביעת השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לפקודה}}.

{{ח:סעיף*|45|מניית הקולות|עוגן=תוספת 2 פרט 45}}
{{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.

{{ח:סעיף*|46|דיון חוזר בהחלטה|עוגן=תוספת 2 פרט 46}}
{{ח:תת|(א)}} לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף*|47|החלטה שלא בישיבת מועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 47}}
{{ח:תת|(א)}} ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.
{{ח:תת|(ג)}} דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.

{{ח:סעיף*|48|משך זמן ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 2 פרט 48}}
{{ח:ת}} ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה, אלא אם כן נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה שני שלישים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה באותה שעה; בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 58|בסעיף 58 בתקנון זה}}, ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

{{ח:סעיף*|49|המשך ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 2 פרט 49}}
{{ח:תת|(א)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 11|פרק אחד עשר: פרוטוקול}}

{{ח:סעיף*|50|פרוטוקול וניהולו|עוגן=תוספת 2 פרט 50}}
{{ח:תת|(א)}} כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
{{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצוינו –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;
{{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן;
{{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו;
{{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;
{{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן;
{{ח:תתת|(7)}} עיקרי הדיון;
{{ח:תתת|(8)}} החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;
{{ח:תתת|(9)}} הודעות.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.

{{ח:סעיף*|51|אישור פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 51}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה ומרכז ישיבות המועצה, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ־14 ימים לאחר קיום הישיבה ולפני מועד הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הדבר נמנע בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למרכז ישיבות המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

{{ח:סעיף*|52|בקשה לתיקון פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 52}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.

{{ח:סעיף*|53|דיון בהצעה לתיקון פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 53}}
{{ח:ת}} הגיש חבר מועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מרכז ישיבות המועצה בישיבה, מיד עם פתיחתה, ואם אין הסכמה לתיקון המוצע, הדבר יוכרע בהצבעה.

{{ח:סעיף*|54|תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה|עוגן=תוספת 2 פרט 54}}
{{ח:ת}} תיקון פרוטוקול של ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות יידון בישיבה שתנוהל בדלתיים סגורות.

{{ח:סעיף*|55|שמירת פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 55}}
{{ח:ת}} פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרד המנהל הכללי של העיריה ובמקום נוסף בעיריה ועל גבי אמצעי מדיה מגנטית.

{{ח:סעיף*|56|עיון בפרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 56}}
{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf|סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 110), התשס״ח–2007}}.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 12|פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים}}

{{ח:סעיף*|57|דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות|עוגן=תוספת 2 פרט 57}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216 לפקודה}}, שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 170ג|בסעיף 170ג לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|58|ישיבות בעניינים מיוחדים|עוגן=תוספת 2 פרט 58}}
{{ח:תת|(א)}} בישיבות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 57|בסעיף 57 לתקנון זה}} (בסעיף זה – עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|בסעיף 48 לתקנון זה}}, תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|סעיף 48 לתקנון זה}} לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.
{{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7(א) לתקנון זה}}, הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) ו־(ג)}} יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 13|פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש}}

{{ח:סעיף*|59|סמכויות יושב ראש המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 59}}
{{ח:ת}} בחרה המועצה לעצמה יושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 62|בסעיף 62 לתקנון זה}}, סמכויות של ראש עיריה בעניין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.

{{ח:סעיף*|60|מילוי מקום יושב ראש המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 60}}
{{ח:ת}} נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח ראש העיריה את הישיבה וינהל אותה.

{{ח:סעיף*|61|זימון וסדר יום|עוגן=תוספת 2 פרט 61}}
{{ח:ת}} במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
{{ח:תת|(2)}} יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
{{ח:תת|(3)}} לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה – אף לנהלה;
{{ח:תת|(4)}} נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;
{{ח:תת|(5)}} יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.

{{ח:סעיף*|62|המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה|עוגן=תוספת 2 פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}} לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 153|סעיפים 153}} {{ח:פנימי|סעיף 154|ו־154}})}}|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים}}

{{ח:סעיף*|1|צוות הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיף 152(ד) לפקודה}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).
{{ח:תת|(ב)}} חברי צוות הבחירות יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודת צוות הבחירות.

{{ח:סעיף*|2|רשימת חקלאים|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 151|בהגדרה ”חקלאי“ שבסעיף 151 לפקודה}}.

{{ח:סעיף*|3|דין תאגיד|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

{{ח:סעיף*|4|דין שותפות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לצוות הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

{{ח:סעיף*|5|ערר|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

{{ח:סעיף*|6|החלטה בערר|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של צוות הבחירות בערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף*|7|דרישת יחסיות של הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 154|בסעיף 154(א) לפקודה}} תיערך בכתב, תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לצוות הבחירות לא יאוחר מהיום ה־15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

{{ח:סעיף*|8|החלטה בדבר יחסיות של הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה־7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

{{ח:סעיף*|9|קביעת מספר חברי הועדה|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה־22 מיום פרסום רשימת החקלאים; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

{{ח:סעיף*|10|מועד הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה־70 ממינוי חברי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.

{{ח:סעיף*|11|אסיפה כללית|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.

{{ח:סעיף*|12|הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה־7 לפני יום הבחירות.

{{ח:סעיף*|13|יושב ראש האסיפה|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.

{{ח:סעיף*|14|מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.

{{ח:סעיף*|15|הבחירות ותוצאותיהן|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו הנציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת ידים, או בקלפי אם לפחות שניים מהנוכחים דרשו זאת, והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציגי החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך צוות הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

{{ח:סעיף*|16|בחירת סגנים|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 18|בסעיף 18}}; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.

{{ח:סעיף*|17|תוצאות הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה עשר יום מיום היבחרה.

{{ח:סעיף*|18|מילוי המקום של נציג חקלאי|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|סעיף 16}}; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
{{ח:תת|(2)}} נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף*|19|תקנות|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות להכנת התקציב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי החובה, דמי השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי הכנסה כוללים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} בסעיף ”שונות“ לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} הפרט ”תלויות“ או ”שונות“ – יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי משנה חדשים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה – עבודות אחרות.

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשס״ה־6|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}}
{{ח:ת}} בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה אם החליטה המועצה לעשות כן.

{{ח:סעיף*|10ב||תיקון: תשס״ח־7|עוגן=תוספת 4 פרט 10ב}}
{{ח:ת}} בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים – רשימת המשרות:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מנהל כללי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזכיר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מהנדס;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} מנהל מחלקת חינוך;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} מבקר;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} גזבר.

{{ח:חתימות|כ״ד באב תשכ״ד (2 באוגוסט 1964).}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oac6hoju1uocjudnhk2my3ruzqt897o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת התעבורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4586</id>
    <revision>
      <id>3019769</id>
      <parentid>3002422</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:02:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019733] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="486807" sha1="ss5j4en5nxf56gd05jceplbr6uwvctq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת התעבורה [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000933}} '''נוסח ישן:''' ''פקודת ההובלה בדרכים:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ח, עמ׳ 1271|פקודת ההובלה בדרכים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563586.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 98|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 32|תקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1942, תוס׳ 2, 1183|תקנות ההגנה (תקון פקודת ההובלה בדרכים)}}, {{ח:תיבה|1508|תקנות ההגנה (תקון פקודת ההובלה בדרכים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1944, תוס׳ 1, 27|תקון}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 781|תקנות ההגנה (הפקעה)}}, {{ח:תיבה|תוס׳ 1, 124|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 60|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 51|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312705.pdf}}, {{ח:תיבה|תוס׳ א׳, 169|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312731.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ג, 42|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209792.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209794.pdf}}, {{ח:תיבה|VI|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 123|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 94|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209791.pdf}}, {{ח:תיבה|116|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317425.pdf}}. ''חוק חגורות בטיחות ברכב:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ג, 250|חוק חגורות בטיחות ברכב|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208408.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 86|חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס׳ 31)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211114.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״א, 173|פקודת התעבורה [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_vn_525696.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ב, 8|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317426.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209790.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 115|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209789.pdf}}, {{ח:תיבה|183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 58|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 146|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209786.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 224|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209784.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 83|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209783.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 90|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209782.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209781.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 18|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209780.pdf}}, {{ח:תיבה|58|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 315|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 30|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210112.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 56|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210413.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 198|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210513.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 50|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210584.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 29|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 175|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 12|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210836.pdf}}, {{ח:תיבה|35|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210851.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 23 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210882.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210865.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 34 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211732.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 72|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}, {{ח:תיבה|138|רישיונות להפעלת מונית – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210816.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 86|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 26|תיקון מס׳ 32 – הסדר חניה ארצי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210944.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק רשות השידור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 154|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211149.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211157.pdf}}, {{ח:תיבה|197|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211167.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211168.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211181.pdf}}, {{ח:תיבה|346|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211192.pdf}}, {{ח:תיבה|486|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 82|תיקון מס׳ 10 לחוק רשות השידור|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211346.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211360.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 96|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211447.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1621.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211432.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 43 (הוראת שעה ותיקון הפקודה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211417.pdf}}, {{ח:תיבה|201|חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211418.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 54|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211521.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 97|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 73|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300178.pdf}}, {{ח:תיבה|103|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300179.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 62|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300584.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300598.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300599.pdf}}, {{ח:תיבה|415|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 306|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299758.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299855.pdf}}, {{ח:תיבה|419|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299728.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299732.pdf}}, {{ח:תיבה|504|מס׳ 63 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 421|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|430|תיקון מס׳ 64|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299886.pdf}}, {{ח:תיבה|456|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299704.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299686.pdf}}, {{ח:תיבה|728|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299706.pdf}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299699.pdf}}, {{ח:תיבה|747|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 33|חוק נתיבים מהירים לרכב ציבורי (נתיבי אגרה) (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299990.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299925.pdf}}, {{ח:תיבה|107|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299949.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299874.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הנהיגה הספורטיבית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299729.pdf}}, {{ח:תיבה|381|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300021.pdf}}, {{ח:תיבה|383|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299962.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 13|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300155.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300078.pdf}}, {{ח:תיבה|383|תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}, {{ח:תיבה|430|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300068.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 97|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300108.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|147|חוק אגרה בעבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300812.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300882.pdf}}, {{ח:תיבה|232|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300693.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300660.pdf}}, {{ח:תיבה|466|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300876.pdf}}, {{ח:תיבה|467|תיקון מס׳ 88 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300709.pdf}}, {{ח:תיבה|605|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300093.pdf}}, {{ח:תיבה|646|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300897.pdf}}, {{ח:תיבה|783|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 132|תיקון מס׳ 21 והוראת שעה לחוק רשות השידור|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_301939.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 237|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300979.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301143.pdf}}, {{ח:תיבה|621|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 38|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301174.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300954.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 97|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301018.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301111.pdf}}, {{ח:תיבה|1025|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300945.pdf}}, {{ח:תיבה|1203, 1204|תיקון מס׳ 6 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 2|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|57|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301264.pdf}}, {{ח:תיבה|221|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301246.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301344.pdf}}, {{ח:תיבה|350|תיקון מס׳ 27 לחוק רשות השידור|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301429.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301470.pdf}}, {{ח:תיבה|605|תיקון מס׳ 107|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301323.pdf}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 406|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301570.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303827.pdf}}, {{ח:תיבה|744|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303851.pdf}}, {{ח:תיבה|812|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 238|תיקון מס׳ 113|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313647.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 325|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319023.pdf}}, {{ח:תיבה|654|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|832|תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340801.pdf}}, {{ח:תיבה|976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 46|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366876.pdf}}, {{ח:תיבה|67|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382381.pdf}}, {{ח:תיבה|1009|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 112|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462391.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489250.pdf}}, {{ח:תיבה|493|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|661|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504231.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 123|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501324.pdf}}, {{ח:תיבה|748, 748|תיקון מס׳ 3 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519391.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528256.pdf}}, {{ח:תיבה|232|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון מס׳ 120 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 120 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_604131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 113|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622750.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 182|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 466|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3964028.pdf}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 6 לפקודת הנמלים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4730206.pdf}}, {{ח:תיבה|1342|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 104|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5224045.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 137|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5526359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 38|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10234830.pdf}}, {{ח:תיבה|361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ב, 388|החלפת התוספת לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 1142|תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 8)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 382|תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 10)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5002.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 712|שינוי התוספות לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 938|שינוי התוספת השישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 674|שינוי התוספות לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5415.pdf}}, {{ח:תיבה|950|שינוי התוספת הראשונה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5433.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 327|שינוי התוספת השישית|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1304|שינוי התוספת הרביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1554|שינוי התוספות השניה והרביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 199|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5798.pdf}}, {{ח:תיבה|862|שינוי התוספות השניה והרביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5835.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 654|שינוי התוספת הראשונה והתוספת הרביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 83|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 364|שינוי התוספות השניה, הרביעית והחמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6217.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 277|שינוי התוספות הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 210|שינוי התוספת הראשונה, הרביעית והחמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6533.pdf}}, {{ח:תיבה|595|שינוי התוספת השביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 476|שינוי התוספות הרביעית והשביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6647.pdf}}, {{ח:תיבה|855|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 162|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1389|תיקון התוספת השביעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1191|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 52|שינוי התוספות הראשונה, הרביעית, השביעית והתשיעית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 912|שינוי התוספת החמישית לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12220.pdf}}.''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 840|דחיית תחילתו של תיקון מס׳ 76 לפקודה}}, {{ח:תיבה|1042|דחיית תחילתו של תיקון מס׳ 76 לפקודה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}. ''הארכת תקופת רשיונות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 148|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1190|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 564|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 683|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7611.pdf}}, {{ח:תיבה|1458|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7677.pdf}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 142|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הודעות אגרת שידור:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 377|תוספת אגרה בעבור רשות השידור}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 328|תוספת אגרה בעבור רשות השידור}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 974|תוספת אגרה בעבור רשות השידור}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1196|תוספת אגרה בעבור רשות השידור}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 368|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 330|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 579|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 682|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 624|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 641|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 874|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 883|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7099.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 801|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 954|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 968|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 798|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 728|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 955|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2296|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 514|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2086|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9187.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2136|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1749|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1193|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1368|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12274.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1128|צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7244.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישוי ורישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב ורישום רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון נהיגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון להפעלת מונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג2|סימן ג׳2: נסיעה שיתופית במונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: רשיון הוראה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: רשיון למיתקן תחבורתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: פטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק שישי־1: סדרי הסעה באוטובוס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6-2|פרק שישי2: אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: עבירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״א, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ח־3, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג־5, תשס״ד־4, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחן נהיגה“ ו”בוחן רכב“ – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין לתעבורה“, ”החלטה להטיל קנס“, ”החלטה סופית להטיל קנס“ ו”הפרת תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הרשום ברשיון הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מִקָח־אגב־שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
{{ח:תתת|(4)}} לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופס – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין רכב עצמאי שניתן לגביו היתר הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו}} – בעל היתר ההפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר נהיגה“ – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התליה“, של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף לתחבורה ציבורית“ – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפרות תעבורה מינהליות“ – {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נתיבים מהירים“ – {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניה תפעולית“ – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה מרכזית“ – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין־עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין־עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין־עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תחבורתי“ – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“ – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות מותאם ביקוש“ לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין – מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“ – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מגביל מהירות“ – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים|בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נהג חדש“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נהג חדש צעיר“ – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת־אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה)|צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס״ד–2004}}, לפיו קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב עבודה“ – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב עצמאי“ – רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16ד|בסעיף 16ד}}, ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ציבורי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“ – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת קנס“ – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלה“ – רכב הנגרר על ידי בהמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוליסה“ – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}, ולרבות הודעת כיסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הביטוח“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על התעבורה“ – מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, ”עובד ציבור“ – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מרכזית“, ”רשות תימרור מקומית“ ו”תמרור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון להפעלת מונית“ – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון נהיגה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת ביטוח“ ו”תעודת ערובה“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישוי ורישום}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב ורישום רכב}}

{{ח:סעיף|2|רשיון רכב|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תָּקֵף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם רכב מנועי שמותקנת בו מערכת נהיגה עצמאית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 16ד|בסעיף 16ד}}, אלא אם כן נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רישיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה ובכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יד|סעיף 16יד}}.

{{ח:סעיף|3|תקופת תקפו של רשיון רכב|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ה־3, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(ג)}} בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|4|סמכות להסדיר רישוי רכב|תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן – בהתייעצות עם שר המשפטים – כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|5|בעל רכב בלי רשיון חייב באגרה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.

{{ח:סעיף|6|רישום רכב|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.

{{ח:סעיף|7|תו רישום|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|8|אגרת רישום}}
{{ח:ת}} בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.

{{ח:סעיף|9|תו־&lt;wbr&gt;סוחר|תיקון: תש״ם, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו־סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

{{ח:סעיף|9א|רכב של מערכת הביטחון – הוראות לעניין רישום ורישוי|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לפי פקודה זו, רשות הרישוי רשאית לרשום רכב שמערכת הביטחון ייבאה לישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 224|סעיף 224 לחוק הרישוי}}, וכן לתת לו רישיון רכב לפי פקודה זו, אף אם הרכב אינו עומד בתנאים לרישום ורישוי לפי פקודה זו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרישוי“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת לרכב“ ו”מערכת הביטחון“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}}.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון נהיגה}}

{{ח:סעיף|10|איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ־לארץ.

{{ח:סעיף|11|כשירות לרשיון נהיגה|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}}, ואם המבקש הוא נהג חדש צעיר – היתר נהיגה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.

{{ח:סעיף|11א|סייג למתן רישיון|תיקון: תשס״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים}}, כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 37א|סעיף 37א לפקודת הסמים}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין סופי“ – פסק דין שאין עליו ערעור עוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הסמים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף|12|רשיון נהיגה לקטין|תיקון: תשע״ב־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא שהשר רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה; ואולם לעניין רישיון נהיגה לרכב פרטי, לא יינתן רישיון לאדם שלא מלאו לו 16 שנים ותשעה חודשים, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע גיל אחר; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.

{{ח:סעיף|12א|נהג חדש|תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ג, תשנ״ה־5, תשס״ז, תשע״ב־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות}}, בשל עבירת תעבורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק האמור}} – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשישה חודשים מיום 8.2.2026):}} נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשל עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות}}, לפי העניין – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} פקע תוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג החדש לפני תום ההליכים המשפטיים או לפני תשלום הקנס, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, תחדש רשות הרישוי את רישיון הנהיגה שלו לתקופה נוספת של שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה או שהודעה על החלטה להטיל קנס, שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות}}, בוטלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}}, לפי העניין, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|12א1|נהג חדש צעיר|תיקון: תשנ״ח־3, תש״ס־2, תשס״ד־5, תשס״ז, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} נהג חדש צעיר חייב בביצוע תכנית הליווי שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), (בסעיף זה – תכנית הליווי) כל עוד לא מלאו לו 24 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(א)}}, תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – בעל רישיון להוראת נהיגה).
{{ח:תת|(ד)}} בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:
{{ח:תתת|(1)}} בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} בשעות הלילה – בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כאמור בסעיף קטן (ב)(2) – כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, ”שעות הלילה“ – השעות שבין 21:00 ל־6:00.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי, שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי ופטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;
{{ח:תתת|(2)}} כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 12א2|וסעיף 12א2}} לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר־תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|בסימן זה}}, ”מלווה“ – כל אחד מאלה, ובלבד שלא ייחשב מלווה בעת היותו שיכור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 64ב|בסעיף 64ב}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, ומלאו לו 24 שנים, ואם הוא בעל רישיון להוראת נהיגה – אף אם טרם מלאו לו 24 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף לאותו סוג רכב שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 30 שנים.

{{ח:סעיף|12א2|הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה {{ח:פנימי|סעיף 12א1|בסעיף 12א1}}, לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

{{ח:סעיף|12ב|דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב|תיקון: תש״ם, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
{{ח:תת|(ד)}} מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) – ייאשם בעבירה.

{{ח:סעיף|12ג||תיקון: תש״ן, תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|12ד|רישום תאריך הלידה ברישיון נהיגה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תרשום ברישיון נהיגה שנתנה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} את תאריך הלידה העברי והלועזי של מי שהרישיון ניתן לו, ואולם מי שזכאי לקבל רישיון רשאי להודיע לרשות הרישוי, באופן שתורה, כי הוא מבקש שיירשם תאריך הלידה הלועזי שלו בלבד, ואם הודיע כאמור לאחר שניתן לו הרישיון, תיתן לו רשות הרישוי כפל רישיון, שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד.

{{ח:סעיף|13|סמכות להסדיר רישוי נהגים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|13א|רישיון להפעלת מונית|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.
{{ח:תת|(ג)}} השר –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשום כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.

{{ח:סעיף|14|זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשל״א, תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ב־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תשע״ט־3, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:ת}} זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(3)}} לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;
{{ח:תת|(4)}} שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה(א)}}.

{{ח:סעיף|14א|ועדת מוניות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.
{{ח:תת|(ג)}} נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

{{ח:סעיף|14ב|הסדרים להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|14ג|הוצאת רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ז־4, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14}}, במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

{{ח:סעיף|14ד|העברת רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14}} ושקיבל היתר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.

{{ח:סעיף|14ה|אגרות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 אלף שקלים חדשים (להלן – אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, ”עיסוק עיקרי“ – עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;
{{ח:תתת|(2)}} החל בשנת 2000, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ־6 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} החל בשנת 2000 יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.

{{ח:סעיף|14ו|ערעור על החלטת ועדת המוניות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ה־6, תשנ״ח, תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|14ז|הגדרות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח, תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות למוניות“ – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנסיעת שירות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14יא|בסעיף 14יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון קו שירות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח(א2)}}.

{{ח:סעיף|14ח|רישיון להפעלת קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
{{ח:תת|(א1)}} המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טז|סעיף 14טז}}.
{{ח:תת|(א2)}} לא יפעיל אדם קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
{{ח:תת|(א3)}} המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לגבי קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14טז1|סעיף 14טז1}}.
{{ח:תת|(א4)}} לא ייתן המפקח על התעבורה רישיון המשלב קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות, אולם הוא רשאי לתת למונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, רישיון קו שירות למוניות וכן רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, ובלבד שהמונית לא תפעל תחת שני הרישיונות באותו הזמן.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות או לשם הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות;
{{ח:תתת|(1א)}} הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3א)}} המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת –
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיף 71ב}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות; ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר)}} בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ־225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 – ייווסף לסכום הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין)}}, כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל־35 או חלק מהן;
{{ח:תתת|(9)}} הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ב|14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה}}, תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} רישיונות להפעלת מונית שיינתנו לפי פסקה (1) יעמדו לרשותו של בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות (בפסקה זו – הרישיון) לשם הפעלת המוניות בקו השירות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות, לפי העניין, בלבד, כל עוד הרישיון שלו בתוקף וניתנו לגבי אותן מוניות רישיונות לנסיעת שירות; רישיונות כאמור אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו; אין להשתמש ברישיונות כאמור לשם הסעת נוסעים אלא בקו השירות או בקו השירות מותאם ביקוש למוניות שלגביו ניתנו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|14ט||תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14י|פרטים ותנאים ברישיון קו שירות וברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רישיון קו שירות – פרטי קו השירות למוניות שלשם הפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(5)}} ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו, ולעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות – אזור הפעילות של קו השירות מותאם הביקוש, לרבות תחנות מוצא, יעד, חניון ותחנות אוטובוס שבהן תיאסר עצירה, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.

{{ח:סעיף|14יא|רישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14יב|סייג להעברת רישיונות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.

{{ח:סעיף|14יג|ביטול רישיונות וחילוט ערבויות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות, כבעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות או את קו השירות מותאם הביקוש למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או חדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(1א)}};
{{ח:תתת|(6)}} ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14יד|עדכון סכומי ערבות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(8)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018); לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|14טו|תוקף רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, [ק״ת הארכת תקופת רשיונות], תשע״ז, תשע״ז־4, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תוקפם של רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של שנה, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, ובלבד שרישיון קו שירות או שרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יחודש אלא עד לתום התקופה שנקבעה לגבי קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהליך התחרותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(1א)}}.

{{ח:סעיף|14טז|פרסום רשימות קווי שירות למוניות והגבלת מספר הרישיונות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}} – הרשימה), ובכלל זה קווי השירות שלגביהם יינתן רישיון קו שירות אחד, ככל שיינתן; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן, מזמן לזמן, את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הרשימה ובעדכונה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום השירות בענף וקידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;
{{ח:תתת|(4)}} מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;
{{ח:תתת|(5)}} הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|לסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14טז1|פרסום אזורי הפעילות של קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פירוט אזורי הפעילות של קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות, שלגביהם יינתנו רישיונות קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן מזמן לזמן את הפרסום האמור, ובלבד שחלפה שנה ממועד העדכון האחרון.

{{ח:סעיף|14יז||תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14יז1||תיקון: תשע״ב־6, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14יח|תקנות לענין רישיונות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות, לרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;
{{ח:תת|(1א)}} מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקווים אלה, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} נוסח הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} שיש להפקידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(8)}}, מועדי חידושה ואופן חילוטה.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג2|סימן ג׳2: נסיעה שיתופית במונית|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|14יט|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג2|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“, ”נסיעה מיוחדת“ ו”רישיון לנסיעה מיוחדת“ – כמשמעותם לפי הפקודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר משוער לנסיעה מיוחדת“ – המחיר שהיה משולם בעד נסיעה ליעד המבוקש אילו היתה מתקיימת כנסיעה מיוחדת, כפי שהוא מוערך בהתאם לכללי חישוב המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או בדרך אחרת שנמסרה לגביה הודעה באתר האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה שיתופית“ – נסיעה במונית של כמה נוסעים שהזמינו את נסיעתם מראש, ממקום איסוף אחד או יותר אל יעד אחד או יותר, בהתאם לבחירת כל נוסע, שכל אחד מהנוסעים משלם בעדה בנפרד.

{{ח:סעיף|14כ|נסיעה שיתופית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} במונית שניתן לגביה רישיון לנסיעה מיוחדת מותר להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג2|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|14כא|הזמנת נסיעה שיתופית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} נהג מונית יסיע בנסיעה שיתופית רק נוסע שהזמין את נסיעתו מראש באמצעות שירות מקוון או טלפוני, ובלבד שבעת ההזמנה מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14כב|סעיף 14כב}};
{{ח:תתת|(ב)}} המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;
{{ח:תתת|(ג)}} הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;
{{ח:תתת|(ד)}} מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;
{{ח:תת|(2)}} מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14כב|סעיף 14כב}};
{{ח:תתת|(ב)}} מקום האיסוף וההורדה שלו;
{{ח:תתת|(ג)}} מועד האיסוף המשוער שלו.

{{ח:סעיף|14כב|מחיר נסיעה שיתופית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14כא|סעיף 14כא(2)(א)}} יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר, ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו התעבורה (שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת לצורך קביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1134), שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת, לצורך רביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית, יהיה 20 אחוזים לפחות.}}
{{ח:תת|(ב)}} בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.

{{ח:סעיף|14כג|תקנות בדבר נסיעה שיתופית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הזמנת נסיעה שיתופית;
{{ח:תתת|(2)}} אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;
{{ח:תתת|(3)}} פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: רשיון הוראה}}

{{ח:סעיף|15|בתי ספר לנהיגה}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

{{ח:סעיף|16|מורים לנהיגה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: רשיון למיתקן תחבורתי|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף|16א|מיתקן תחבורתי|תיקון: תש״ס, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

{{ח:סעיף|16ב|שימוש במיתקן תחבורתי|תיקון: תש״ס, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר – יקבעו השר ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|16ג|מטרה – {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} לקבוע הסדרים שיאפשרו הפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים ברכב ועוברי הדרך ושימוש במגוון טכנולוגיות, כדי להביא לגיבוש תשתית ידע לגבי בטיחות הרכב העצמאי, יכולתו להשתלב באופן בטוח בין עוברי הדרך ולתת שירות לנוסעים והשפעתו על התנועה בדרך, לאפשר הנגשה של הידע האמור לציבור ולבסס את אמון הציבור בו.

{{ח:סעיף|16ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – אירוע שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו של רכב עצמאי, לרבות הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי חמור“ – אירוע בטיחותי שבשלו נפגע אדם או נגרם נזק של ממש לרכוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגנת סייבר“ – הגנה על מחשב, על חומר מחשב ועל תקשורת הנתונים אל המחשב וממנו מפני תקיפת סייבר, ובכלל זה פעולות לאיתור תקיפה כאמור, היערכות לה, מניעתה או טיפול בה וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה, במהלכה או לאחריה; לעניין זה, ”תקשורת נתונים“ – מעבר של חומר מחשב ממחשב אחד למחשב אחר באמצעות התקשרות או התחברות של מחשב עם מחשב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה של רכב עצמאי למטרת ניסוי, שנתן המפקח הארצי על התעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“, לעניין רכב עצמאי – מתן פקודה בשפה קריאת מחשב, למערכת נהיגה עצמאית, הגורמת לנסיעה אחת או יותר של רכב עצמאי, בלא נהג, ללא תלות ביעד הנסיעה או במסלול הנסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי“ – הפעלה למטרת ביצוע ניסוי ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו רישה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16כא|סעיף 16כא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“, ”פלט“, ”שפה קריאת מחשב“ ו”תוכנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת נהיגה עצמאית“ – מערכת חומרה ותוכנה המותקנת ברכב, עומדת בדרישות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יד|סעיף 16יד}} ומסוגלת בעצמה לעשות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבצע בלא נהג את פעולת הנהיגה ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} לקיים תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
{{ח:תתת|(3)}} לעבור למצב סיכון מזערי ולפעול במצב כאמור, כאשר קיימת מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב סיכון מזערי“ – מצב הפעלה של רכב עצמאי, שנועד לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בעוברי דרך, לגרימת נזק לרכוש או להפרעה לתנועה, בידי הרכב, ובכלל זה מצב עצירה מוחלטת של הרכב העצמאי בצד הדרך ובמידת האפשר שלא בנתיב הנסיעה בדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יח|סעיף 16יח}} כמפקח לעניין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב הפעלה“, לעניין מערכת נהיגה עצמאית – התנאים הסביבתיים והפיזיים שבהם מערכת נהיגה עצמאית יכולה לפעול, ובכלל זה תנאים הנוגעים למרחב גאוגרפי, היקף התנועה, זמן, מזג האוויר וסוג הדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז בקרה“ – מיתקן מאויש העומד בכל עת לרשות בעל היתר, שניתן לקיים באמצעותו תקשורת דו־כיוונית מאובטחת עם מערכת לנהיגה עצמאית, לשם כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית לבצע פעולת נהיגה מסוימת;
{{ח:תתת|(2)}} מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית להעביר רכב למצב סיכון מזערי כאשר יש מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת, ביוזמתו או לפי חיווי מאת המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת הודעות ממערכת הנהיגה העצמאית, ובכלל זה הודעה על העברת רכב למצב סיכון מזערי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“, ברכב עצמאי – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב עצמאי, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך של אותה טכנולוגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקיפת סייבר“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולה המבוצעת בחומר מחשב שנועדה לפגוע במחשב, בחומר מחשב או בתקשורת הנתונים אל המחשב או ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} גישה לחומר מחשב או לתקשורת נתונים אל המחשב או ממנו, בלא הרשאה.

{{ח:סעיף|16ה|חובת קבלת היתר הפעלה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם רכב מנועי, בדרך, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, אלא אם כן בידו היתר הפעלה לגבי אותו רכב, ובהתאם לתנאיו ולהוראות לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתקשר מי שבבעלותו או בהחזקתו רכב עצמאי עם אדם אחר בהסכם להפעלת הרכב אלא אם כן בידי האדם האחר היתר הפעלה לגבי אותו רכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|מתקנות התעבורה}} מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|אותן תקנות}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור.

{{ח:סעיף|16ו|תנאים למתן היתר הפעלה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, אחד או יותר, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי ברכב, לרבות תוך הסעת נוסעים, בשכר או שלא בשכר, למי שהגיש בקשה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ז|סעיף 16ז}} (בסעיף זה – המבקש), אם מתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד):
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}} (בסעיף זה – חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}};
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו־כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;
{{ח:תתת|(5)}} המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת הארבע עשרה}} והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;
{{ח:תתת|(7)}} המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יב|סעיף 16יב}};
{{ח:תתת|(8)}} בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}} שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16יז|בסעיף 16יז(ג)}} – בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;
{{ח:תתת|(9)}} קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן – המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}};
{{ח:תתת|(11)}} מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}} לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין –
{{ח:תתתת|(א)}} קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה – תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|16ז|בקשה להיתר הפעלה ומתן ההיתר|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה בקשה להיתר הפעלה; המפקח הארצי על התעבורה יורה בדבר אופן הגשתה של בקשה להיתר הפעלה, ובכלל זה הגשה באמצעים דיגיטליים.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה על מתן היתר הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בטיחות עוברי דרך במהלך הפעלת הרכב העצמאי, ובכלל זה בטיחות הנוסעים בו;
{{ח:תתת|(2)}} ההשפעה הצפויה על זרימת התנועה בדרכים ועל אפשרות הפעולה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודה זו, כתוצאה מההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי, והשפעות אחרות שעשויות להיות להפעלה על התנועה ועל עוברי דרך.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה הוועדה המייעצת לשר דוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16כא|סעיף 16כא(ג)(7)}}, יביא המפקח הארצי על התעבורה את האמור בו בחשבון, בבואו לתת החלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי לדרוש ממבקש היתר הפעלה כל מידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר הפעלה, והמבקש ימסור לו כל מידע שנדרש ממנו כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נתן המפקח הארצי על התעבורה היתר הפעלה לפי הוראות סעיף זה, יידע ללא דיחוי את ראש אגף התנועה במשטרת ישראל על מתן ההיתר ועל פרטיו.

{{ח:סעיף|16ח|תנאים בהיתר הפעלה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהיתר הפעלה יקבע המפקח הארצי על התעבורה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לביצוע ההפעלה הניסיונית, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לעניין הסעת נוסעים ברכב עצמאי שנעשה בו שימוש במסגרת ההפעלה הניסיונית, בשכר או שלא בשכר;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל – אזור, אחד או יותר, שבו תבוצע ההפעלה הניסיונית; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר יכולה לפעול רק אם מוגדר בה מרחב הפעלה ובהתאם לאותו מרחב – מרחב ההפעלה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות לעניין הגנת סייבר;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב העצמאיים כאמור שבעל ההיתר רשאי להפעיל במסגרת ההפעלה הניסיונית, וכן פרטים לעניין כלי הרכב האמורים שקבע השר, אם קבע.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי לקבוע בהיתר הפעלה חובות שיחולו על בעל ההיתר נוסף על החובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יב|סעיף 16יב}}, והוראות לעניין ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, שיחולו נוסף על ההוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בכל עת בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לשנות, ובכלל זה להוסיף או לגרוע, תנאים שקבע בהיתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שנתן קודם לכן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; שינוי תנאים כאמור יכול שיהיה, בין השאר, בהתאם לתחקיר אירוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16טו|בסעיף 16טו(ד)}}; שונו תנאים כאמור, יודיע על כך המפקח הארצי על התעבורה, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} בעת קביעת תנאים וחובות ושינויים בהם לפי סעיף זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16ז|בסעיף 16ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|16ט|תקופת היתר הפעלה וחידושו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של היתר הפעלה יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מבקש ההיתר ביקש כי היתר ההפעלה יינתן לו לתקופה קצרה יותר או אם המפקח הארצי על התעבורה החליט לתיתו לתקופה קצרה יותר, מנימוקים שיפרט בהחלטתו.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יא|סעיף 16יא}}, המפקח הארצי על התעבורה, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה לתקופות נוספות לפי בקשת בעל ההיתר, ובלבד שסך תקופות תוקפו של ההיתר לא יעלה על תשע שנים; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 14 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר נדרש לשם השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו}} והתנאים בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ח|בסעיף 16ח}}, ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה; החלטה של המפקח הארצי על התעבורה בדבר חידוש ההיתר תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הגשת הבקשה לחידוש תוקפו של ההיתר.

{{ח:סעיף|16י|איסור העברה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היתר הפעלה שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} אינו ניתן להעברה אלא באישור המפקח הארצי על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה.

{{ח:סעיף|16יא|ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו;
{{ח:תתת|(5)}} רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור;
{{ח:תתת|(6)}} תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|16יב|חובות בעל היתר הפעלה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל ההיתר הפעלה ימלא אחר החובות המוטלות עליו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר הפעלה ישמור את המידע שנאסף כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}} ומידע נוסף שהשר רשאי לקבוע (בסעיף קטן זה – מידע), וימסור אותו למפקח הארצי על התעבורה וכן לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו; לעניין החובה למסור מידע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו, בעל היתר הפעלה ימסור מידע גם בזמן אמת, אם הדבר נדרש למשטרת ישראל בדחיפות בשל אירוע הקשור להפעלת רכב עצמאי.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח הארצי על התעבורה ימסור את המידע שקיבל לפי פסקה (1) למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן לגורם אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשם מילוי תפקידיהם לפי דין.
{{ח:תתת|(3)}} בעל היתר הפעלה לא ימסור מידע המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ולא הסכים למסירת מידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} איסוף ושמירה של מידע לפי סעיף זה יתבצעו באופן הממזער ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב העצמאי ושל עוברי דרך אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע העברת מידע ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למערך הסייבר הלאומי לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין פעילותו לפי היתר ההפעלה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה {{ח:פנימי|תוספת 14|ובתוספת הארבע עשרה}} ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר.
{{ח:תת|(ו)}} בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי.
{{ח:תת|(ז)}} בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו.

{{ח:סעיף|16יג|פטור מתחולה, תחולה בהתאמות או החלת הוראות לעניין רכב עצמאי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתתת|(א)}} כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שיקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 16ז|בסעיף 16ז(ב)}}, ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה שלשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהיה פטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|ו־ג׳ לתוספת השלוש עשרה}}, כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו עליו בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו על בעל ההיתר במקום ההוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלוש עשרה}} אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת האמורה}} – לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שיסכימו עליה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין הפעלת רכב עצמאי כמונית, לא יקבע השר או המפקח הארצי על התעבורה תקנות או הוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, בדבר פטור, התאמות או שינויים מהוראות לפי פקודה זו הנוגעות להפעלת מונית, ובכלל זה בדבר רישיון להפעלת מונית ואגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}}, אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור בלא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|16יד|רישיון רכב עצמאי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי פקודה זו לעניין מתן רישיון רכב, רשות הרישוי תיתן רישיון רכב לרכב עצמאי בהתאם להוראות ולתנאים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאית;
{{ח:תת|(2)}} תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר;
{{ח:תתת|(ב)}} התאמת המערכת לרכב העצמאי;
{{ח:תת|(3)}} דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} התנאים המנויים בפסקה (1), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצהרה מטעם יצרן הרכב או המערכות;
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים המנויים בפסקה (2), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה.

{{ח:סעיף|16טו|אירוע בטיחותי ואירוע בטיחותי חמור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי, ידווח על כך בעל היתר הפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע, בכתב, למפקח הארצי על התעבורה ולראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בתוך 24 שעות מקרות האירוע, ולעניין אירוע כאמור שהוא אירוע בטיחותי חמור – ללא דיחוי; הדיווח יימסר באמצעות בעל תפקיד האחראי לעניין אצל בעל היתר ההפעלה, כפי שהמפקח הארצי על התעבורה יקבע בהיתר ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול בין השאר את תיאור האירוע הבטיחותי, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, מידע ממצלמות וחיישנים ברכב העצמאי, פרטיו של רכב אחר שהיה מעורב באירוע, אם ישנו, וכל פרט אחר שעשוי לתרום להבנת נסיבות האירוע וגורמיו, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך הדיווח, הפרטים שייכללו בו וחובת דיווח על מידע נוסף הקשור לאירוע שברשותו של בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”תחקיר אירוע“ – דוח הכולל תחקור של אירוע בטיחותי והלקחים שהופקו בעקבותיו.
{{ח:תתת|(2)}} אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה.
{{ח:תתת|(3)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע תחקיר אירוע למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שייקבע בהיתר ההפעלה.
{{ח:תתת|(4)}} המפקח הארצי על התעבורה יעביר בהקדם האפשרי תחקיר אירוע שהוגש לפי פסקאות (2) ו־(3) לראש אגף תנועה במשטרת ישראל; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר המפקח הארצי על התעבורה את תחקיר האירוע גם לראש מערך הסייבר הלאומי.
{{ח:תתת|(5)}} המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין.
{{ח:תת|(ה)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ח|בסעיף 16ח(ג)}}, לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יא|סעיף 16יא}}, אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ז)}} בוצעה תקיפת סייבר נגד מערכות רכב עצמאי שעלולה להביא לאירוע בטיחותי, או שיש חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}.

{{ח:סעיף|16טז|מידע לציבור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה יפרסם לציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע כמפורט להלן, ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים על הפעלה של רכב עצמאי שהוא סבור כי יש להביאם לידיעת הציבור, או לפרסמם, כולם או חלקם, בדרכים נוספות:
{{ח:תתת|(1)}} מידע על היתרי הפעלה תקפים, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזורים שבהם ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר והתנאים המהותיים שנקבעו בו;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יא|סעיפים 16יא}} {{ח:פנימי|סעיף 16טו|ו־16טו(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התרחש אירוע בטיחותי חמור, יפרסם המפקח הארצי על התעבורה, בהקדם האפשרי לאחר קרות האירוע, מידע על האירוע שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|16יז|ביטוח|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בעל היתר הפעלה אינו רשאי לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”הפול“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר)|בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו הוגשה לראשונה בקשה כלשהי להיתר הפעלה על ידי מי ממבקשי ההיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ז|סעיף 16ז}}; השר יפרסם ברשומות הודעה על המועד האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות הסיכון הטהור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 7א|בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח}}.

{{ח:סעיף|16יח|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יט|סעיף 16יט}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:סעיף|16יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}, רשאי המפקח הארצי על התעבורה או מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מבעל היתר הפעלה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} או להקל את ביצוען; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט;
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לכל מקום שמבוצעת בו פעולה הנוגעת להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, לרבות למרכז בקרה או לרכב עצמאי כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקות במערכות המחשב ברכב, ובכלל זה במערכת הנהיגה העצמאית, במערכות מרכז הבקרה ובמערכות התקשורת עם הרכב העצמאי, במטרה לפקח על עמידתן בהוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} לעניין הגנת סייבר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח בבדיקה לפי סעיף קטן (א)(4) כי חל שינוי במערכות כאמור באותו סעיף קטן המעלה חשש לפגיעה בבטיחות בשל אי־עמידה בהוראות כאמור לעניין הגנת סייבר, מאז בדיקתן האחרונה, ובכלל זה לפני מתן היתר ההפעלה, רשאי הוא להורות על העמדת הרכב העצמאי והמערכות שבו לבדיקה במעבדה שתימשך עד שלושה ימי עסקים; בדיקה במעבדה כאמור תתקיים לא יותר מפעמיים בשנה ובכל פעם יועמד לבדיקה רק רכב אחד מאותו אב־טיפוס; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – מעבדה שרשות הרישוי הסמיכה לעניין בדיקות סייבר לרכב עצמאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – לרבות עדכונים ושינויים בגרסאות תוכנה.

{{ח:סעיף|16כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המפקח הארצי על התעבורה או מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח ושאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|16כא|ועדה מייעצת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדה מייעצת לשר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה השר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה, שימנה המנהל הכללי;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, או עובד הרשות האמורה, שימנה המנהל הכללי;
{{ח:תתת|(5)}} הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או עובד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שימנה הממונה;
{{ח:תתת|(6)}} ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציגו;
{{ח:תתת|(7)}} היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוא עובד משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(8)}} המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד לביטחון הפנים, שימנה המנהל הכללי;
{{ח:תתת|(9)}} מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או עובד הרשות שימנה מנהל הרשות;
{{ח:תתת|(10)}} ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שימנה ראש המערך;
{{ח:תתת|(11)}} שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בנושאים הנוגעים לסמכויות הוועדה המייעצת, שימנה השר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות עובד בכיר ממשרדו הכשיר להיות חבר הוועדה המייעצת כממלא מקום יושב ראש הוועדה; מי שמוסמך למנות חבר בוועדה המייעצת, מוסמך למנות לו ממלא מקום, ובלבד שהוא עומד באותם תנאי כשירות למינויו.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המייעצת –
{{ח:תתת|(1)}} תעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בתחום הרכב המופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית וההתפתחויות בעולם בתחום שיטות ההפעלה של רכב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תעקוב אחרי הממצאים המתקבלים מהפעלת רכב באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, בארץ ובעולם, בין השאר על בסיס המידע שהעביר לה המפקח הארצי על התעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16כט|סעיף 16כט}};
{{ח:תתת|(3)}} תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר שבהם היו מעורבים כלי רכב המופעלים באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואירועים חריגים שהתרחשו במהלך הפעלתם ואופן ההתמודדות עימם;
{{ח:תתת|(4)}} תבחן את השפעת ההפעלה של רכב עצמאי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} על שירותי התחבורה הציבורית וגודש התנועה בדרכים;
{{ח:תתת|(5)}} תבחן את אופן השימוש במידע הנאסף במהלך הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, באמצעות מערכות הרכב העצמאי או מרכז הבקרה, הצורך בשיתוף במידע כאמור והגנה על הפרטיות ואבטחת מידע אגב שימוש או שיתוף כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} תבחן את היכולת המקצועית הנדרשת מעובדי מרכז בקרה;
{{ח:תתת|(7)}} תגיש לשר, מזמן לזמן, לבקשתו או מיוזמתה, דוחות בעניינים הנוגעים לתפקידיה כאמור בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תתת|(8)}} תבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הוראות ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|בסימן זה}} וההתאמות הנדרשות בהן בעקבות הניסיון שהצטבר מיישומו, ואם מצאה כי נדרש שינוי בהסדר, תמליץ על כך לשר, ותמסור לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח הכולל את המלצותיה כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} תייעץ לשר לעניין התקנת תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יז|סעיף 16יז}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (ג)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להתייעצות בעניין, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים (בסעיף זה – התקופה להתייעצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה בתקופה להתייעצות, יראו, בתום אותה תקופה, את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה, אולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין התקנתן של אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה במועד ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית;
{{ח:תתת|(2)}} קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ודרכים לצמצומה;
{{ח:תתת|(3)}} היבטים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים מהפעלה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות;
{{ח:תתת|(6)}} הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות;
{{ח:תתת|(7)}} הצורך בשיפור שירותי התחבורה בישראל והפחתת גודש התנועה בדרכים;
{{ח:תתת|(8)}} מידת הטמעת הטכנולוגיה של כלי רכב עצמאיים בקרב הציבור.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.

{{ח:סעיף|16כב|סייגים למינוי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|16כג|מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן בה כחבר מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת כאמור היושב ראש, יודיע על כך לשר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של חבר הוועדה;
{{ח:תתתת|(2)}} אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

{{ח:סעיף|16כד|הפסקת כהונה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה המייעצת, ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16כב|בסעיף 16כב}}, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר הוועדה המייעצת;
{{ח:תתת|(5)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור – השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת ולאחר שנתן לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, רשאי להעבירו מכהונתו אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר משלוש ישיבות שקיימה הוועדה בשנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר נציג ציבור או נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחברותו בוועדה המייעצת או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16כא|סעיף 16כא}}; התפטר חבר בוועדה המייעצת שהוא נציג אחד מבעלי התפקידים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 16כא|בסעיף 16כא(א)(3) עד (10)}}, יכהן במקומו בעל התפקיד האמור {{ח:פנימי|סעיף 16כא|בסעיף האמור}} או ימנה נציג אחר מטעמו.

{{ח:סעיף|16כה|החלת דינים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} נציגי ציבור חברי הוועדה המייעצת, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור.

{{ח:סעיף|16כו|תוקף פעולות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

{{ח:סעיף|16כז|סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המייעצת יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המלצות הוועדה המייעצת יהיו מנומקות, ויכללו פירוט של דעות מיעוט, אם היו.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המייעצת רשאית להזמין לישיבותיה נציגים של בעלי היתר הפעלה ונציגים אחרים מקרב הציבור.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המייעצת רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|16כח|גמול לחברי הוועדה המייעצת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה המייעצת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בעד השתתפות בישיבות הוועדה המייעצת, בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|16כט|העברת מידע לוועדה המייעצת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המפקח הארצי על התעבורה יעביר לוועדה המייעצת את ממצאי פעולות הפיקוח שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יט|סעיף 16יט}}, וכן מידע לעניין אירוע בטיחותי שנמסר לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טו|סעיף 16טו}} וכל מידע אחר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שהגיע לידיו לפי פקודה זו, ולמעט מידע כאמור המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ההפעלה ושלא הסכים למסירת מידע כאמור.

{{ח:סעיף|16ל|התקנת תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳}} – שיקולים, הליכים ושמירת סמכויות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 16יז|סעיף 16יז}}, יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16כא|סעיף 16כא(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעת התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (א) ישקול השר את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה על הבטיחות בדרכים תוך זרימה יעילה של התנועה;
{{ח:תתת|(2)}} הפחתת גודש התנועה בדרכים;
{{ח:תתת|(3)}} שיפור שירותי התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה;
{{ח:תתת|(4)}} קידום התחרות בתחום הרכב העצמאי;
{{ח:תתת|(5)}} עידוד הפיתוח של מגוון טכנולוגיות חדשניות בתחום הרכב העצמאי וביסוס אמון הציבור בהן;
{{ח:תתת|(6)}} שמירה על עניין ציבורי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (5), קידומו או עידודו.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות בתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} ייקבעו באופן שיאפשר שימוש במגוון טכנולוגיות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכותו של השר לפי פקודה זו לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין רכב עצמאי.

{{ח:סעיף|16לא|{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳}} – סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} לא יחולו על רכב עצמאי כשנוהג בו נהג והוא אינו מופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, ויחולו על רכב כאמור ההוראות לפי פקודה זו החלות על רכב מנועי.

{{ח:סעיף|16לב|{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳}} – שמירת דינים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}} כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לעמוד בהוראות כל דין, ובכלל זה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, ובהוראות הדין לעניין חובת ביטוח, ובכלל זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}.

{{ח:סעיף|16לג|הוראות לעניין {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת הארבע עשרה}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}} יחולו על רכב עצמאי, על בעל היתר הפעלה, על הפעלה ועל מתן רישיונות רכב והיתרי הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן זה}}, כל עוד לא התקין השר תקנות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} ביקש השר לבטל במלואו סעיף אחד או יותר {{ח:פנימי|תוספת 14|מהתוספת הארבע עשרה}} או את {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת}} כולה, רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות במקום הסעיף או במקום {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת}} כולה, בעניינים המוסדרים {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|בסימן זה}} שנקבעו לגביהם הוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע עשרה}}, ולא יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש השר לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת הארבע עשרה}} שלא כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הוא לעשות כן בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; שינוי {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|סעיפים 1(א)(1)}}, {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 2|2(ב)(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 3|ו־3(ו) לתוספת הארבע עשרה}} טעון התייעצות עם השר לביטחון הפנים; לא מסר השר לביטחון הפנים לשר את עמדתו בתוך 45 ימים מיום שהשר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 16כא|סעיף 16כא(ד)}}, לאחר שהשר שקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 16ל|בסעיף 16ל(ב)}} ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ל|סעיף 16ל(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יראו את ההפניה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|בסימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 14|לתוספת הארבע עשרה}} כהפניה לתקנות האמורות.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: פטור}}

{{ח:סעיף|17|פטורים על פי דין|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו –
{{ח:תתת|(1)}} אמבולנס של מגן דוד אדום;
{{ח:תתת|(2)}} רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:
{{ח:תתתת|(א)}} ארגון האומות המאוחדות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציגות של ארגון בינלאומי אחר – בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)|חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, התשמ״א–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;
{{ח:תתת|(4)}} טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו – בטל.

{{ח:סעיף|18|סמכות לפטור|תיקון: תשנ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי)|תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (פטור רכב לשעת חירום מאגרות רשיון רכב)|תקנות התעבורה (פטור רכב לשעת חירום מאגרות רשיון רכב), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (פטור מרישום ורישוי של גרורים למגורים מסוג מסויים)|תקנות התעבורה (פטור מרישום ורישוי של גרורים למגורים מסוג מסויים), התשנ״א–1990}}.}}

{{ח:סעיף|19|פטור באישור ועדת הכספים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע –
{{ח:תת|(1)}} סוגי אנשים – מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;
{{ח:תת|(2)}} רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים – מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|20|רכב של צה״ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רכב של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא־הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין; שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב1)}} שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל, {{ח:פנימי|סעיף 16|וסעיף 16}} לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.

{{ח:סעיף|21|מתלמד}}
{{ח:ת}} מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי, אינו זקוק לרשיון נהיגה.

{{ח:סעיף|22|אופניים ותלת־&lt;wbr&gt;אופן}}
{{ח:ת}} אופניים ותלת־אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשכ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|סמכותו של שופט תעבורה|תיקון: תשכ״ב־2, תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ה־3, תש״ם, תש״ם־2, תשנ״ה־2, תשס״ג־5, תשס״ו־5, תשס״ח־11, תשע״ו־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון באלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירות תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 2|הסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 39|39}}, {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 41|41}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 46|ו־46 לפקודת הביטוח}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 48|סעיף 48 לפקודה האמורה}} במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} עבירות על {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
{{ח:תתת|(4)}} עבירות על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(5)}} עבירות על {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, תשכ״א–1961}}, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;
{{ח:תתת|(6)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
{{ח:תתת|(7)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תתת|(8)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 23|סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}};
{{ח:תתת|(9)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;
{{ח:תתת|(10)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(11)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 59ו|סעיפים 59ו}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 59יח|ו־59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(12)}} ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות}}.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי העבירות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) עד (11), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(12) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

{{ח:סעיף|26|מינוי שופטי תעבורה|תיקון: תשכ״ב־2, תשנ״א־3, תשנ״ה־2, תשס״ד, תשס״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 4|סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.

{{ח:סעיף|27|הודעה בכתב ודו״ח בוחן|תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״א, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט או בית הדין הדן בעבירת תעבורה או בהפרת תעבורה רשאי, לענין העבירה או ההפרה, לקבל כראיה –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו״ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה;
{{ח:תת}} ובלבד שהודעה או דו״ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה ודו״ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בכתב ודו״ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 237|סעיף 237 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו״ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו״ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

{{ח:סעיף|27א|צילום רכב – ראיה קבילה|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ט, תש״ם, תשע״ה, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
{{ח:תתת|(2)}} מקום הימצא הרכב בעת הצילום;
{{ח:תתת|(3)}} הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות ”עמוד“ או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
{{ח:תתת|(4)}} זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} מהירות נסיעתו של הרכב;
{{ח:תתת|(6)}} מספר הנוסעים ברכב;
{{ח:תת}} ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט)|תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סרט“ – לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.

{{ח:סעיף|27א1|אכיפת עבירות תעבורה והפרות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה והפרות תעבורה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}} (בסעיף זה – עבירות);
{{ח:תתת|(2)}} להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה או הפרת תעבורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 11 פרט 1|בפרט 1 לתוספת האחת עשרה}}; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לאותו חוק}}, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
{{ח:תת|(ב1)}} הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 4|בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות}} בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לעניין עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 11 פרט 1|בפרט 1 לתוספת האחת עשרה}}, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}.
{{ח:תת|(ד)}} בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 27א|בסעיף 27א(א)}}, כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
{{ח:תת|(ו)}} מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
{{ח:תת|(ט)}} שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
{{ח:תת|(י)}} צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים {{ח:פנימי|סעיף 27א|שבסעיף 27א(א) סיפה}}; ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א(ב)}} יחולו לעניין זה.
{{ח:תת|(יא)}} קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(יב)}} הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
{{ח:תת|(יג1)}} רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 11 פרט 1|בפרט 1 לתוספת האחת עשרה}}, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה – הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
{{ח:תת|(יג2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים|בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תתת|(3)}} הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
{{ח:תת|(יג3)}} רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(יג4)|(1)}} מצא השר, לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 11 פרט 1|בפרט 1 לתוספת האחת עשרה}}, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
{{ח:תתת|(2)}} לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ז|סעיף 61ז}} יאכפו את העבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 11 פרט 1|בפרט 1 לתוספת האחת עשרה}} בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
{{ח:תת|(יד)}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
{{ח:תתת|(2)}} אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ט) ומשך שמירת הצילומים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
{{ח:תתת|(4)}} אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
{{ח:תת|(טו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרך עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתיב תחבורה ציבורית“ – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
{{ח:תתתת|(2)}} רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
{{ח:תתתת|(3)}} רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.

{{ח:סעיף|27ב|אחריות בעל הרכב|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ט, תש״ם, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
{{ח:תת|(ג)}} הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

{{ח:סעיף|27ב1|אחריות בעלים של בעל חיים או של מחזיק בו|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
{{ח:תת|(ג)}} הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל חיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים}}, שמנוהל לגביו מרכז רישום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ בבעל חיים – לרבות מי שמוליכו בדרך או מי שבידו ההשגחה עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז הרישום“ – מרכז הרישום שהוקם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מחלות בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|27ג|טכוגרף|תיקון: תשנ״ח־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} מהירות נסיעתו של הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מרחק נסיעתו של הרכב;
{{ח:תת}} ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט או לבית הדין הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה או ההפרה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט או לבית הדין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט)|תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|27ד|רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מספר הנוסעים ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ההגשה לבית המשפט או לבית הדין של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.
{{ח:תתת|(2)}} ”פלט“ ו”רשומה אלקטרונית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ט|בסעיף 4ט(א) לחוק נתיבים מהירים}}.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס|תיקון: תשס״ח־7}}

{{ח:סעיף|28|סמכות לעצור בלי צו}}
{{ח:ת}} כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}}, אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.

{{ח:סעיף|29|עבירת קנס בנסיבות מחמירות|תיקון: תשכ״ב־2, תשל״א, תשל״ה, תש״ם, תשס״ח־7, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} ”נסיבות מחמירות“, לענין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים והשר ופורסמו ברשומות, בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם מתפרסם בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נקבעו {{ח:חיצוני|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס}} (י״פ תשס״ט, 1111).}}

{{ח:סעיף|30|עבירת קנס|תיקון: תשכ״ה־3, תשל״ה, תש״ם, תש״ם־2, תשנ״ו־2, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשס״ח־10, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב}}, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב}}; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודה זו, מקרים או נסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|סמכות שוטר בעבירות או הפרות תעבורה באופניים|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה או הפרת תעבורה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו־במקום למניעת המשך העבירה או ההפרה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב|תיקון: תשנ״ז־3}}

{{ח:סעיף|35|סמכות בית המשפט|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ח־3, תשפ״ב־2|אחר=[לפסול רשיון נהיגה]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר או במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.

{{ח:סעיף|36|פסילה על תנאי|תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשמ״א, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה – תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
{{ח:תת|(ה)}} מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.
{{ח:תת|(ו)}} בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.
{{ח:תת|(ז)}} בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ח)}} האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

{{ח:סעיף|36א|פסילה לכל דרגות הרשיון|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.

{{ח:סעיף|36ב|הנוהג ברכב ללא רשות בעלו|תיקון: תשל״א, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי־תשלום אגרת הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

{{ח:סעיף|37|פסילת מינימום שני חדשים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם על עבירה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|38|פסילת מינימום שלושה חדשים|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם –
{{ח:תת|(1)}} על עבירה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} על עבירה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;
{{ח:תת|(3)}} על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,
{{ח:ת}} דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|39|פסילת מינימום שנה אחת}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}}, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|או השניה}} שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|39א|פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} הורשע אדם על עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(3)}}, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|40|פסילת מינימום שלוש שנים|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} הורשע אדם על עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א}}, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|40א|פסילה בשל הרשעות חוזרות|תיקון: תשס״ח־6, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הורשע אדם על עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 64א|64א}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(א)(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 67|או 67}}, או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
{{ח:תתת|(2)}} נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הורשע אדם על עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים.
{{ח:תתת|(2)}} נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
{{ח:תתת|(3)}} נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת.
{{ח:תת|(ה)}} במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300660.pdf|חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס׳ 86), התשס״ח–2008}}, למעט הרשעות בעבירות קנס.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.

{{ח:סעיף|41|שינויים בתוספות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה־3, תשל״א, תשע״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן, ובלבד שלא יוספו {{ח:פנימי|תוספת 11|לתוספת האחת עשרה}} עבירות שאינן עבירות קנס; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שעניינן שינוי {{ח:פנימי|תוספת 11|התוספת האחת עשרה}} יותקנו בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|41א|סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;
{{ח:תתת|(2)}} אם הורשע האדם על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|42|פסילה וחישוב תקופתה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה־3, תש״ם, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

{{ח:סעיף|43|המסתייע ברכבו לעוון או לפשע}}
{{ח:ת}} בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי – בנוסף על כל עונש אחר – לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

{{ח:סעיף|44|המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|44א|פסילה מהחזיק רשיון רכב|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן – עבירת הסעה), רשאי בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|45|פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשו הודעות אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא־כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ב)}} פסילה כאמור תהיה ל־30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.

{{ח:סעיף|45א|פסילת רישיון נהיגה בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־7}}
{{ח:ת}} נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ד1 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל}}, מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על־תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה עלֿ־תנאי כאמור.

{{ח:סעיף|46|פסילה עד גמר הדין|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה {{ח:פנימי|סעיף 35|שסעיפים 35 עד 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|או 43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}} {{ח:פנימי|סעיף 44א|ו־44א}} חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו – רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיפים 48–50}}.

{{ח:סעיף|46א|דחיית הפסילה|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

{{ח:סעיף|46ב|פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם|תיקון: תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

{{ח:סעיף|47|פסילה בידי קצין משטרה|תיקון: תשל״א, תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.
{{ח:תת|(ד)}} לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} בעבירה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.
{{ח:תת|(ו)}} לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}.
{{ח:תת|(ו1)}} נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ד1 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל}}, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|פרטים (1)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 6|(6)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|(8)}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|או (11) בתוספת הרביעית}}, כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ד1 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.
{{ח:תת|(ז)}} פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.
{{ח:תת|(ט)}} בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו־(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 64א|בסעיף 64א}}.
{{ח:תת|(יא)}} קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.

{{ח:סעיף|48|ביטול פסילה}}
{{ח:ת}} מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

{{ח:סעיף|49|עיון חוזר וערר|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשס״ג־5, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46}}, {{ח:פנימי|סעיף 46ב|46ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50}} ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.

{{ח:סעיף|50|בטילת הפסילה|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל הרשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיפים 46}} {{ח:פנימי|סעיף 47|או 47}} ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיפים 46}} {{ח:פנימי|סעיף 47|או 47}} ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|51|פסילה מטעמי כושר}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.

{{ח:סעיף|51א|פסילת רישיון לנהוג באוטובוס בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} נפסל אדם בידי המנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2א|סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל}}, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל}}, או שהמנהל החליט להתלות את רישיונו כאמור, רשאית רשות הרישוי לפסול את אותו אדם מלהחזיק ברישיון לנהוג באוטובוס לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שימולאו תנאים שקבעה בהחלטה, בהתאם לתנאים ולתקופה כאמור בהחלטת המנהל, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה כאמור; בסעיף זה, ”אוטובוס“ – למעט אוטובוס זעיר פרטי כמשמעותו לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|52|התליית רשיון מטעמי בטיחות|תיקון: תשכ״ה־3, תשס״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52א|מבחן חוזר|תיקון: תשנ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא כדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ב)}} נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

{{ח:סעיף|53|התניית תנאים מטעמי כושר}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.

{{ח:סעיף|54|חיוב בהדרכה}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.

{{ח:סעיף|55|ערעור מינהלי|תיקון: תשנ״א, תשס״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55א|בסעיף 55א(ב)}}, תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א|ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה|תיקון: תשמ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר השר בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}} על החלטת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיע לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

{{ח:סעיף|56|סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים}}
{{ח:ת}} היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.

{{ח:סעיף|57|ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה|תיקון: תשכ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}}, רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.
{{ח:תת|(ב)}} פסילה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.
{{ח:תת|(ג)}} שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.

{{ח:סעיף|57א|איסור מנהלי על שימוש ברכב|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשס״ה־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – לבעל הרכב, הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 57ג|סעיף 57ג}} – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
{{ח:תתת|(2)}} היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ג), (ד) ו־(ו)}} יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 57ג|סעיף 57ג}} – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעת איסור שימוש יצויינו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, ”מטען עודף“ – מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;
{{ח:תתת|(2)}} המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – בהצעתו של בעל הרכב, מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שייועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה)|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב)|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.

{{ח:סעיף|57ב|פניה לבית המשפט|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א}} וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57א|בסעיף 57א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

{{ח:סעיף|57ג|איסור שיפוטי על שימוש ברכב|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־3, תשס״ח־7, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירת תעבורה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן – צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, מבין המגרשים שיועדו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ־60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג1)}} בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;
{{ח:תתת|(2)}} איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב)|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
{{ח:תת|(ו)}} לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.

{{ח:סעיף|57ד|הוצאות בשל שינוע רכב למגרש והעמדתו בו|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} הוצאות בשל שינוע רכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיפים 57א עד 57ג}} ובשל העמדתו במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א(ב)(2)}}, ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|57ה|ערעור|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:ת}} על החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיפים 57ב עד 57ד}} ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

{{ח:סעיף|57ו|איסור שימוש ברכב – ביצוע ופיקוח|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיפים 57א עד 57ג}}, לרבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיפים 57א עד 57ג}}, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.

{{ח:סעיף|57ז|החזרת רשיון הרכב|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:ת}} רשיון הרכב יוחזר לבעל הרכב בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מעבירה שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב)|תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|58|סדרי דין|תיקון: תשכ״ב־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בדיון לפני שופט התעבורה בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן)|תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|59|הפסקת הפסילה}}
{{ח:ת}} לא ניתנה החלטת שופט התעבורה תוך 60 יום מיום החלטת רשות הרישוי על הפסילה ולא הורה השופט הוראה אחרת תופסק הפסילה עד שתינתן החלטת השופט.

{{ח:סעיף|60|ערעור לפני בית המשפט המחוזי|תיקון: תשס״ה־7}}
{{ח:ת}} החלטת שופט התעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי הדין בערעור לפי סעיף 55 לפקודת התעבורה)|תקנות התעבורה (סדרי הדין בערעור לפי סעיף 55 לפקודת התעבורה), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|61|חובה להמציא רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.

{{ח:סעיף|61א|מאגר מידע – נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־7, ק״ת תשס״ז־3, ק״ת תשס״ז־4, תשע״ט־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, שבו ייכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ב), לגבי כל אדם שהורשע בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו, בפסק דין אחד, מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה – פסילה).
{{ח:תת|(ב)}} מאגר המידע יכלול נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיפים 36א}} {{ח:פנימי|סעיף 41א|ו־41א}}.
{{ח:תת|(ג)}} קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי.
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע.
{{ח:תת|(ה)}} מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה – בקשה).
{{ח:תתת|(2)}} משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין –
{{ח:תתתת|(א)}} עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרכי הגשת בקשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|61א1|העברת מידע למנהל לעניין מסילת ברזל מקומית, בנוגע לרישיונות נהיגה שנפסלו|תיקון: תשע״א־7}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2א|סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל}}, מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו:
{{ח:תת|(1)}} הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46כז|סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל}}, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.

{{ח:קטע2|פרק 6-1|פרק שישי־1: סדרי הסעה באוטובוס|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף|61ב|כרטיסים|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה, שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכרטוס שקבע המפקח על התעבורה לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – כרטיס).
{{ח:תת|(ב)}} נוסע יציג את כרטיסו, לפי דרישה, לפני נציג של בעל הרישיון להפעלת קו השירות באוטובוס, שהוסמך לעניין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לפי הוראות המפקח על התעבורה ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – נציג בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.

{{ח:סעיף|61ג|חובת הזדהות|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ב|בסעיף 61ב(ב)}}, חייב למסור את שמו ומענו לנציג בעל הרישיון ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת, לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|61ד|זיהוי נציג בעל רישיון|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} נציג בעל הרישיון לא ימלא את תפקידו, אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

{{ח:סעיף|61ה|הנוסע בלא כרטיס|תיקון: תש״ע־3, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הנוסע בלא כרטיס, וכן מי שאינו מציג או שאינו מוסר את כרטיסו לפי דרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ב|בסעיף 61ב(ב)}}, חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע לפי תעריף מוגדל שפרסם המפקח על התעבורה ברשומות, ובלבד שלא יעלה על 180 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל כאמור בפסקה (1), בשיעורים שונים, בהתחשב בדמי אותה נסיעה ובהתאם לנסיבות, וכן יקבע נסיבות שבהן יהיה אדם פטור מתשלום התעריף המוגדל;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת מדד חודש יולי 2008, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לעניין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס, יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.
{{ח:תת|(ג)}} התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף, או בשל אי־הצגה או אי־מסירה של כרטיס לפי דרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ב|בסעיף 61ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|61ו|עונשין|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(1)}} נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ב|בסעיף 61ב(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61ה|סעיף 61ה}}.

{{ח:קטע2|פרק 6-2|פרק שישי2: אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|61ז|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 6-2|פרק זה}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 6-2|פרק זה}} כפי שהורה השר, ולעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ט|סעיף 61ט}} – כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:סעיף|61ח|אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ז|בסעיף 61ז}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27א1|סעיף 27א1}}, ויהיו למפקח הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27א1|הסעיף האמור}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו ”משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית“;
{{ח:תת|(2)}} סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;
{{ח:תת|(3)}} במקום סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יקראו:
{{ח:תתת|”(ב)}} מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}.“
{{ח:תתת|”(ב1)}} הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 4|בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות}} בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}}.“;
{{ח:תת|(4)}} בסעיף קטן (ו), במקום ”ברשות המקומית“ יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
{{ח:תת|(5)}} במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
{{ח:תתת|”(ח)}} מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.“;
{{ח:תת|(6)}} בסעיף קטן (ט), במקום ”ברשות המקומית“, יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
{{ח:תת|(7)}} סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו.

{{ח:סעיף|61ט|סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ז|בסעיף 61ז}}, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(3)}} אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
{{ח:תתתת|(א)}} רכב ציבורי;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסחרי;
{{ח:תתתת|(ג)}} אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
{{ח:תתתת|(ד)}} רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;
{{ח:תתת|(4)}} למסור הודעת תשלום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ז|בסעיף 61ז}};
{{ח:תתת|(5)}} להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות}}, והכול בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: עבירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|62|עבירות|תיקון: תשכ״ה־3, תש״ם, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשנ״ו־2, תשנ״ח־3, תש״ס־3, תשס״ד־4, תשס״ו־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16ד|בסעיף 16ד}} – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תת|(1)}} מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;
{{ח:תת|(2)}} נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה, או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור;
{{ח:תת|(3)}} הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, ”שיכור“ ו”ממונה על הרכב“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64ב|בסעיף 64ב}};
{{ח:תת|(4)}} בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה או להפרת תעבורה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
{{ח:תת|(5)}} בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה או הפרת תעבורה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
{{ח:תת|(6)}} בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;
{{ח:תת|(7)}} בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
{{ח:תת|(8)}} מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;
{{ח:תת|(9)}} מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;
{{ח:תת|(10)}} משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;
{{ח:תת|(11)}} משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65א|סעיף 65א}};
{{ח:תת|(12)|(א)}} מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך;
{{ח:תתת|(ב)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה לנכים“ – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ ו”תג נכה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף|62א|מאסר בפועל|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.

{{ח:סעיף|62ב|עבודה בבית חולים|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, ”שירות לציבור“ ו”צו שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|בסימן ד1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|63|הדין כשיש עבירות קודמות|תיקון: תשכ״ב, תש״ם}}
{{ח:ת}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|פסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע – או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|או השניה}} ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.

{{ח:סעיף|64|גרימת מוות בנהיגה רשלנית|תיקון: תש״ם, תשנ״ו־2, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} העובר עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} תוך כדי שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

{{ח:סעיף|64א|הפקרה אחרי פגיעה|תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על־תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הזעיק עזרה“ – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

{{ח:סעיף|64א1|חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64א|בסעיף 64א(ב) או (ג)}}; העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 64א|בסעיף 64א(ב) או (ג)}}, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.

{{ח:סעיף|64ב|בדיקת שכרות|תיקון: תש״ם, תשנ״א, תשנ״ח־2, תשס״ו־2, תשס״ח־8, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הרכב“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א1|סעיפים 12א1}} {{ח:פנימי|סעיף 12א2|או 12א2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיכור“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
{{ח:תתתת|(3א)}} אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם:
{{ח:תתתתת|(א)}} נהג חדש;
{{ח:תתתתת|(ב)}} נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
{{ח:תתתתת|(ג)}} נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
{{ח:תתתתת|(ד)}} נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
{{ח:תת|(א1)}} שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(א3)|(1)}} שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
{{ח:תתת|(2)}} תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה.
{{ח:תתת|(4)}} לא יורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(3)}} על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).
{{ח:תת|(ב1)}} נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, ”שוטר“ – כפי שקבע השר.
{{ח:תת|(ב2)}} שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64ד|בסעיף 64ד}}.
{{ח:תת|(ב3)|(1)}} נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.
{{ח:תתת|(2)}} נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.
{{ח:תתת|(3)}} נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
{{ח:תת|(ב4)}} בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
{{ח:תת|(ב5)}} לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 73|בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הדן בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(3)}} רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).
{{ח:תת|(ה)}} ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|חוק החיפוש}} לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|64ג|דין וחשבון על בדיקת שכרות|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64ב|סעיף 64ב}} (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.
{{ח:תת|(ב)}} דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;
{{ח:תתת|(2)}} נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
{{ח:תתת|(3)}} התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
{{ח:תתת|(4)}} שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;
{{ח:תתת|(5)}} שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
{{ח:תת|(ג)}} העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64ב|סעיף 64ב(ב) או (ב1)}} – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

{{ח:סעיף|64ד|סירוב לבדיקת שכרות|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64ב|בפסקה (1) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב}}, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64ב|באותו סעיף}}, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סירב ממונה על הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64ב|בפסקה (2) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב}}, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64ב|באותו סעיף}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 64ב|בסעיף 64ב(ב4)}}.

{{ח:סעיף|65|עצירת רכב לפני מסילת ברזל|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת – בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;
{{ח:תתת|(3)}} רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

{{ח:סעיף|65א|מיתקן מגביל מהירות|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע כי ברכב מסוג מסוים שקבע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יותקן מיתקן מגביל מהירות.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יירשם הרכב ולא יחודש רישיון הרכב לפי הוראות פקודה זו אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} לא ינהג אדם ברכב, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשו לאחר לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות, והמיתקן תקין ופועל כהלכה.

{{ח:סעיף|65ב|אפוד זוהר – חובת החזקה ושימוש|תיקון: תשס״ה־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר.
{{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב; ואולם, ברכב עצמאי יימצא האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנוסעים ברכב.
{{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב מנועי, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – הנוסע ברכב, בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי – נוסע אחר מנוסעי הרכב, יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי כלי רכב שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (פטור מהחזקה ומשימוש באפוד זוהר)|תקנות התעבורה (פטור מהחזקה ומשימוש באפוד זוהר), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפוד זוהר“ – אפוד מחזיר אור, העומד בדרישות שנקבעו לענין זה בתקן רשמי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרך עירונית“ ו”מדרכה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}.

{{ח:סעיף|65ג|חובת חבישת קסדת מגן|תיקון: תשס״ז־4, תשע״א־5, תשע״ט־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים, ולא ירכיב אדם אחר, אלא אם כן הם חובשים קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע השר, הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה ואולם חובת חבישת קסדת מגן כאמור לא תחול על בגיר בדרך עירונית כהגדרתה לפי פקודה זו אלא אם כן הוא רוכב על אופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה.
{{ח:תת|(ב)}} בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע השר, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”אופניים“ – לרבות גלגשת (skateboard), גלגיליות (roller skates), גלגיליות להב (rollerblades), קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו, ולמעט תלת־אופן.

{{ח:סעיף|65ד|רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב|תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לדיווח ומעקב“ – מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות עובד של קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, המועסק בתאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין בטיחות“ – אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(23א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70א1|בסעיף 70א1(א)}}; הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב;
{{ח:תתת|(2)}} במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22:00, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.
{{ח:תת|(ג)}} על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.
{{ח:תת|(ד)}} קצין בטיחות –
{{ח:תתת|(1)}} יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
{{ח:תתת|(2)}} יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.
{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:
{{ח:תתת|(1)}} צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(7)}} רשות כבאות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק האמור}} או מי מטעמו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}}}
{{ח:תתת|(8)}} לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:
{{ח:תתתת|(א)}} יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעשייה האווירית לישראל בע״מ;
{{ח:תתתת|(ג)}} התעשייה הצבאית לישראל בע״מ;
{{ח:תתתת|(ד)}} רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע״מ.

{{ח:סעיף|66|קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים לרשות הרישוי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד; וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור – בטל.

{{ח:סעיף|67|נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים|תיקון: תש״ם, תשנ״ז־3}}
{{ח:ת}} מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|68|העונש לעבירה על התקנות|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} העובר על תקנה שהותקנה לפי פקודה זו, דינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61ו|בסעיפים 61ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}} או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.

{{ח:סעיף|68א|חובת פיקוח של בעל רכב|תיקון: תשס״ד־3, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|69|אחריות פלילית ואזרחית שמורה}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר־תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.

{{ח:סעיף|69א|ניקוד בעבירות תעבורה|תיקון: תש״ם, תשס״ג־2, תשע״ד־3, תשע״ו, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ג)}} אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, ”אמצעי תיקון“ ו”נקודות תקפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ז|בחלק ז׳ לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

{{ח:סעיף|69א|תקנות לעניין שיטת הניקוד|תיקון: תש״ם, תשס״ג־2, תשע״ד־3, תשע״ו, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף זה):}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות וההפרות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית להטיל קנס.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
{{ח:תת|(ג)}} אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה או נוסף על כל החלטה של בית דין לתעבורה או בית משפט שעניינה הטלת קנס בשל הפרת התעבורה שביצע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה או בשל הפרת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה או אם תינתן לגביו החלטה סופית להטיל קנס, לפי העניין, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות או הפרות התעבורה וסוגי העבירות או הפרות התעבורה שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, ”אמצעי תיקון“ ו”נקודות תקפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ז|בחלק ז׳ לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

{{ח:סעיף|69ב||תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ג|סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״א־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 252א|סעיף 252א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64 עד 67}} או שהיא עבירה הנכללת {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר}}

{{ח:סעיף|70|תקנות כלליות|תיקון: תשכ״ה־3, תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשנ״ח־3, תשס״ו־3, תשס״ח־4, תשס״ח־11, תשע״ח־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים, לרבות לעניין צמצום זיהום האוויר, ולעניין איסור חניה במקום חניה פרטי, ובכלל זה כללים, בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים; תקנות לעניין איסור חניה במקום חניה פרטי ולעניין קביעת כתיב אחיד כאמור יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;
{{ח:תת|(3)}} השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;
{{ח:תת|(4)}} קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי הרכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;
{{ח:תת|(5)}} רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;
{{ח:תת|(6)}} חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;
{{ח:תת|(7)}} אופן החזקת הרשיון;
{{ח:תת|(8)}} פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;
{{ח:תת|(9)}} מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי ורישומו של שינוי כזה;
{{ח:תת|(10)}} תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי־תשלום במועד;
{{ח:תת|(11)}} בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות־נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;
{{ח:תת|(12)}} בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;
{{ח:תת|(13)}} החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;
{{ח:תת|(14)}} בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;
{{ח:תת|(15)}} הסמכת המפקח על התעבורה, לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כלי רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
{{ח:תת|(16)}} המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני;
{{ח:תת|(17)}} מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם; ואולם, תקנות לעניין פליטת מזהמים מרכב, לרבות לעניין בדיקת הפליטה, יותקנו על ידי השר להגנת הסביבה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(17א)}} מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש;
{{ח:תת|(17ב)}} מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם;
{{ח:תת|(17ג)}} חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;
{{ח:תת|(17ד)}} מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|(17ה)}} חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|(18)}} דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;
{{ח:תת|(19)}} הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;
{{ח:תת|(20)}} מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון או עקב ביצוע הפרת תעבורה, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;
{{ח:תת|(21)}} דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;
{{ח:תת|(22)}} כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
{{ח:תת|(22א)}} הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב;
{{ח:תת|(23)}} התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום –
{{ח:תתת|(א)}} כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או הפרות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; תקנות לפי פסקת משנה זו טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(ב)}} המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו, לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}};
{{ח:תת|(23א)}} סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|(24)}} ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.

{{ח:סעיף|70א|אחריות לחניה וסמכותו של שוטר|תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.
{{ח:תת|(ג)}} לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.
{{ח:תת|(ה)}} רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על־פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ז)}} קבע בית משפט או בית הדין לתעבורה במשפטו של בעל רכב על עבירה או הפרת תעבורה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן; לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון.
{{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;
{{ח:תתת|(2)}} תחום תחנת אוטובוסים, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} שטח הפרדה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 1|בתקנות התעבורה}};
{{ח:תתת|(4)}} מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.

{{ח:סעיף|70א1|חניה בתחנת אוטובוס בימי מנוחה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית תציב, בתחום תחנת אוטובוס, תמרור הקובע כי ניתן להחנות או להעמיד רכב פרטי בתחום תחנת האוטובוס, משעה 20:00 בערב יום מנוחה ועד שעה 16:00 ביום המנוחה; בסעיף זה, ”ימי מנוחה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוצב תמרור כאמור באותו סעיף קטן –
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שאינה דרך עירונית;
{{ח:תתת|(2)}} בנתיב הנסיעה בדרך, למעט בנתיב שבו הותרה החניה לפני תחום תחנת האוטובוס ואחריו;
{{ח:תתת|(3)}} בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
{{ח:תתת|(4)}} במסוף לתחבורה ציבורית;
{{ח:תתת|(5)}} בתחום תחנת אוטובוס המשמשת קו שירות לאוטובוס שלפי תנאי רישיונו פועל גם ביום מנוחה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תרחיק או תגרור רכב פרטי החונה או עומד בניגוד לתמרור שהוצב לפי סעיף קטן (א) למקום החסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}.

{{ח:סעיף|70א2|סייגים להגבלת שעות חניה של נכים|תיקון: תשע״א, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} רשות תימרור מקומית המציבה תמרור שמסמן חניה במקום מסוים לנכה שניתן לו תג נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}} (בסעיף זה – תג נכה), לא תגביל בתמרור כאמור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מקום החניה מוקצה לרכב מסוים הנושא תג נכה, סמוך למקום העבודה הקבוע של הנכה שניתן לו תג נכה לגבי אותו רכב, והגבלת השעות נקבעה בהתאם לדיווח שמסר על שעות עבודתו לרשות התימרור המקומית שמקום החניה נמצא בתחומה;
{{ח:תת|(2)}} מקום החניה מוקצה סמוך למקום ציבורי, ובלבד שהגבלת השעות נקבעה בהתחשב בשעות שבהן עומד המקום או חלק ממנו לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, או בשעות שבהן ניתן שירות ציבורי באותו מקום ציבורי; בפסקה זו, ”מקום ציבורי“ ו”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיפים 19ז}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19י|ו־19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|70ב|הסדר חניה ארצי אחיד|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״א־7, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה ארצי אחיד, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית שבה מצויה אותה דרך הסדר חניה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הסדר חניה ארצי אחיד“ – כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים והשר יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר עבור החניה על־פי הסדר החניה הארצי האחיד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד)|תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד), התש״ס–2000}}, לפיהן המחיר המרבי בעבור חניה על פי הסדר חניה ארצי אחיד הוא 6.30 ש״ח לשעת חניה (מעודכן לינואר 2019).}}
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנית הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת המעבר, המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה המחיר המרבי כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית}}; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין מחיר עבור חניה שקבעה הרשות המקומית בחוק עזר, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית}}, אם נקבע בחוק העזר כי המחיר עבור חניה בתחומי אותה רשות מקומית הוא המחיר המרבי כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} בתקופת המעבר, ישתנה המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בפסקה (1) ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל, לצורך התשלום, לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 אגורות, וסכום של 5 אגורות יעוגל כלפי מטה; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2020.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד, כפי שהשתנה לפי פסקה (3).
{{ח:תת|(ג2)}} קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו התעריף עבור חניה לתושב הרשות המקומית שונה מהתעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, לא יעלה הפער בין התעריפים כאמור על 30%; קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו כלל תושבי הרשות המקומית פטורים מתשלום בעד חניה, בזמנים ובשעות כפי שקבעה, לא יעלה התעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, בזמנים ובשעות כאמור, על המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד או על התעריף עבור חניה על פי הסדר החניה שקבעה אותה רשות מקומית, לפי הנמוך; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות רשות מקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}; תחילתו של סעיף קטן זה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או בסמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה – מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה, ”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוכחו השר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית.
{{ח:תתת|(3)}} נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|70ב1|דמי חניה בחניון|תיקון: תשס״ח־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי יחידות זמן של 15 דקות; הוראות סעיף קטן זה יחולו החל מתום שעת החניה הראשונה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.12.2025):}} המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי לפי זמן החניה, כשהוא מחושב לפי דקות; בתשלום במזומן יעוגלו דמי החניה כלפי מעלה לסכום הקרוב בשקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע גבייה של דמי חניה כוללים בעד יום, שבוע או חודש, באופן קבוע או חד־פעמי.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, משיקולי תחרות בענף ומשיקולי תחבורה, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים של חניונים או לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים, כפי שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.12.2025):}} שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים או לגבי סוגים של חניונים, ובכלל זה לגבי חניונים שדמי החניה הנגבים בהם נמוכים מסכום מסוים שיקבע בהתאם לאזור שהחניון נמצא בו, והכול כפי שיקבע בדרך האמורה.

{{ח:סעיף|70ב2|הצבת תמרור במקום חניה לנכה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהקצה לפי כל דין מקום חניה לנכה במקום ציבורי, ימסור הודעה לרשות תימרור מקומית על מקום החניה שהקצה; רשות התימרור המקומית תציב תמרור לסימון מקום החניה בתוך 30 ימים מיום שקיבלה הודעה כאמור, או מיום שקיבלה הודעה מאדם אחר על הקצאת מקום החניה האמור, והכל זולת אם רשות התימרור המרכזית הורתה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקום חניה שהוקצה לנכה לפי כל דין במקום המשמש למגורים שאינו מקום ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|70ב3|סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיו לעניין העמדת רכב וחנייתו, רשאי עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיך כדין לעניין האמור (בסעיף זה – פקח), לאחר שהזדהה, להיכנס למקום חניה שהוצב בו תמרור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב2|סעיף 70ב2}}, לרבות למקום חניה שאינו דרך, ובלבד שלא ייכנס –
{{ח:תתת|(1)}} למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(2)}} למקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש בידו אישור כניסה למקום מאת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, וכל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בפסקה זו, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(ד)}} מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}, בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששר הביטחון אישר לעניין סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ה)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(ו)}} שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} פקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף זה, אלא בהתאם לדין שמכוחו הוסמך.

{{ח:סעיף|70ג|הסדר חניה לרכב להסעת תלמידים|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תמרור מקומית תציב, בצמוד לבית ספר, תמרור האוסר חניה או העמדת רכב, והיא רשאית לקבוע כי איסור החניה יחול רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות שבהם משמש מקום החניה להעלאה ולהורדה של תלמידים.
{{ח:תת|(ב)}} גודלו של מקום שחניית רכב או העמדת רכב בו אסורה כאמור בסעיף קטן (א) יספיק לחניית רכב אחד לפחות המיועד להסעת 30 תלמידים ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה לפי כל דין לקבוע הסדרי חניה לרבות הקצאת מקומות חניה והפקעה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”בית ספר“ – מוסד חינוך רשמי או מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, או בית ספר שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על בתי ספר|חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ובו ניתן חינוך קדם־יסודי, חינוך יסודי, וחינוך על־יסודי לתלמידים עד לגיל 18, ולתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד עד גיל 21.

{{ח:סעיף|70ד|בטיחות בקרבת בתי ספר|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית, באישור רשות תימרור מרכזית, תקבע הסדרי תנועה בדרך שבקרבת בית ספר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בית ספר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}}.

{{ח:סעיף|70ה|הסדרי בטיחות ברכב להסעת תלמידים|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} נוהג רכב לא יסיע תלמידים ברכב להסעת תלמידים, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשה לאחר להסיע תלמידים ברכב, אלא אם כן הותקנו בו –
{{ח:תתת|(1)}} מערכת איתות חזותית, המיועדת להתריע, לפחות לפנים ומאחור, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות, העומדות בדרישות שקבע השר.
{{ח:תתת|(2)}} שלט נראה לעין, שבו רשומה המילה ”ילדים“, בגודל, במקום ובצורה שיקבע השר, ובלבד שהשלט יותקן ברכב מלפנים ומאחור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב להסעת תלמידים“ – רכב, מסוג שקבע השר, אשר משמש דרך קבע להסעת תלמידים לבית ספר או בחזרה ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}}.

{{ח:סעיף|71|תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי|תיקון: תשנ״א־7, תשנ״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בנוסף על סמכותו הכללית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, רשאי השר להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות;
{{ח:תת|(2)}} הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו;
{{ח:תת|(3)}} הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה – שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם;
{{ח:תת|(4)}} קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך;
{{ח:תת|(5)}} קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב;
{{ח:תת|(6)}} חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו;
{{ח:תת|(7)}} ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל;
{{ח:תת|(7א)}} איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, ”ימי מנוחה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:תת|(8)}} כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.

{{ח:סעיף|71א|תמלוגים ותשלומים אחרים|תיקון: תשנ״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו השר ושר האוצר או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.

{{ח:סעיף|71א1|נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} מי שניתן לו תג נכה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}} רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסעת המונים שאינו אוטובוס.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג בעבורו ברכב.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הנתיבים שבהם רשאי לנהוג מי שניתן לו תג נכה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של סעיף זה.

{{ח:סעיף|71א2|נסיעת רכב מיוחד בנתיב תחבורה ציבורית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הנוהג ברכב המיועד להצלת חיי אדם, שמירה על הביטחון או על שלום הציבור, זיהוי קורבנות אסון או הובלת נפטרים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 16|בתוספת השש עשרה}}, רשאי להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 27א1|בסעיף 27א1(טו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.6.2026):}} גוף המפעיל רכב כאמור בסעיף קטן (א) יעביר לרשות הרישוי רשימה של מספרי הרישום של כלי הרכב כאמור ויעדכן אותה מזמן לזמן; נתונים כאמור יהיו זמינים לעיון לכל רשות מקומית.

{{ח:סעיף|71ב|מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית|תיקון: תשע״א־4, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על התעבורה יקים מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (בפקודה זו – מרכז מידע ארצי), לשם מתן מידע לציבור על שירותי תחבורה ציבורית, ובין השאר מידע על שילוב בין קווי השירות לאוטובוס, והכל באמצעות הטלפון, ובכלל זה הודעות מסרון (SMS), והאינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן מידע כאמור בסעיף קטן (א), ירכז מרכז המידע הארצי נתונים שנמסרו לו, בין השאר בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), על כל קווי השירות לאוטובוס ועל שילוב ביניהם ועל קווי שירות למוניות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז}} וקווי שירות מותאמי ביקוש למוניות, וכן יעדכן באופן שוטף את הנתונים, ובכלל זה את הנתונים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} משך הנסיעה המשוער של אוטובוס בין תחנה לתחנה ומשך הנסיעה המשוער בקו שירות למוניות בין תחנת מוצא לתחנת יעד;
{{ח:תתת|(2)}} המועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה;
{{ח:תתת|(3)}} כל שינוי שלא תוכנן מראש בנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס ימסור למפקח על התעבורה, לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי, נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו שירות שהוא מפעיל, כמפורט להלן: מהלך קו השירות, מקום התחנות המשמשות אותו, לוח הזמנים המתוכנן למתן השירות לרבות מועד תחילתו, סיומו ותדירות הקו, משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות, מחיר הנסיעה ונגישות האוטובוסים הפועלים בקו השירות לאנשים עם מוגבלות; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 14ז|בסעיף 14ז}} ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי נתונים מלאים ומעודכנים, לפי העניין, על מספר המוניות שהוא מפעיל, לוח הזמנים המתוכנן למתן שירות המוניות וכן מועדי תחילת השירות, סיומו ותדירותו; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל; בכפוף להוראות כל דין, יחליט המפקח על התעבורה אם לכלול פרטים כאמור, כולם או חלקם, במרכז המידע הארצי.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח על התעבורה ייתן הוראות לעניין העברת מידע מבעלי רישיונות כאמור בסעיף קטן (ג) למרכז המידע הארצי, ובכלל זה לעניין דרכי הפיקוח על מהימנות המידע ועדכניותו, המערכות הטכנולוגיות שישמשו בעל רישיון כאמור להעברת המידע ואופן העברת המידע לשם קליטתו במרכז המידע הארצי; נתן השר היתר בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), ייתן המפקח על התעבורה הוראות גם לעניין הפעלת מרכז המידע הארצי ומסירת המידע לציבור, ככל שלא נקבעו בהיתר תנאים בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי ליתן היתר להפעלת מרכז המידע הארצי; בהיתר ייקבעו, בין השאר, תנאים לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אמות מידה למתן השירות לציבור על ידי מרכז המידע הארצי ודרכי הפיקוח על מהימנות המידע שיימסר לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לקבל מידע על קווי השירות מכל בעלי הרישיונות, לצורך הפעלת המרכז;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לתחזק באופן שוטף את המערכות הטכנולוגיות המשמשות להפעלת המרכז, לרבות תיקון תקלות;
{{ח:תתת|(4)}} חובות דיווח למפקח על התעבורה, שיחולו על מפעיל מרכז המידע הארצי;
{{ח:תתת|(5)}} קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי מפעיל מרכז המידע הארצי.
{{ח:תת|(ו)}} היתר שניתן לפי סעיף קטן (ה) אינו ניתן להעברה, אלא באישור השר.

{{ח:סעיף|71ג|שילוט ומידע בתחנות אוטובוס ובתחנות מונית בקו שירות|תיקון: תשע״א־4, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יציב בכל תחנה לאיסוף נוסעים המשמשת קו שירות שהוא מפעיל, מפה המפרטת את מהלך קו השירות, וכן שילוט שבו יוצגו זמני מתן השירות בקו למעט בימי חג ומועד, תדירות הקו ודרכי התקשרות עם בעל הרישיון ועם מרכז המידע הארצי.
{{ח:תתת|(2)}} לא יוצבו מפה ושילוט לפי הוראות פסקה (1), בתחנה בבעלות או בהחזקה של רשות מקומית או אדם אחר, אלא לאחר שבעל הרישיון הודיע על כך לבעל התחנה או למחזיק, לפי העניין, ונתן להם הזדמנות להביע את עמדתם לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט; לא הושגה הסכמה בין בעל הרישיון לבין מי שנמסרה לו הודעה כאמור לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, יחליט המפקח על התעבורה לגבי אופן ההצבה באותה תחנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יוודא, אחת לחודש לפחות, את תקינותם ועדכניותם של המפה והשילוט שהוצבו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המפקח על התעבורה יקבע את צורתם, מידותיהם ואפיונים נוספים של מפה ושילוט המוצבים לפי סעיף זה, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:סעיף|71ד|שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח על התעבורה יכין, לא יאוחר מ־31 בינואר בכל שנה, תכנית שנתית להצבת שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס, שבו יוצג מידע מעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71ב|בסעיף 71ב(ב)(1) עד (3)}} (בסעיף זה – שילוט אלקטרוני); בהכנת תכנית כאמור תינתן עדיפות להצבת שילוט, בהתחשב בין השאר באלה:
{{ח:תתת|(1)}} סמיכות התחנה לתחנות המשמשות אמצעי תחבורה ציבורית אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} סמיכות התחנה למקומות המשמשים את הציבור הרחב, לרבות מקומות עבודה, מוסדות חינוך ובריאות, מקומות בילוי ומרכזי קניות;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום התחנה בכביש, בנתיב או בחלק מהם, שניתנת בהם עדיפות לתחבורה ציבורית;
{{ח:תתת|(4)}} תדירות של כלל קווי השירות המגיעים לתחנה;
{{ח:תתת|(5)}} גודלה של הרשות המקומית שבה נמצאת התחנה, מרכזיותה של הרשות מבחינה תחבורתית באזור שבו היא נמצאת, או היותה כלולה במטרופולין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 77א|בסעיף 77א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה יודיע על התכנית שהכין כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות התימרור המקומיות הכלולות בה, ויפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשות תימרור מקומית הכלולה בתכנית רשאית להודיע למפקח על התעבורה על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה בהתאם לתכנית.
{{ח:תת|(ג)}} הודיעה רשות תימרור מקומית על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה כאמור בסעיף קטן (ב), יוצב השילוט בתחומה בהתאם לתכנית ולהסכמה שהושגה בינה לבין המפקח על התעבורה, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי לספק לרשות התימרור המקומית את השילוט האלקטרוני, להציבו ולדאוג לתחזוקתו השוטפת, והכל במימונו;
{{ח:תתת|(2)}} רשות התימרור המקומית תקים את התשתיות הנדרשות להצבת השילוט האלקטרוני, תדאג לתחזוקתן ותסדיר הספקת חשמל קבועה לשם הפעלתו של השילוט, והכל במימונה.
{{ח:תת|(ד)}} נגרמו לשילוט אלקטרוני שהוצב לפי סעיף זה נזקים חוזרים ונשנים, רשאי המפקח על התעבורה להסירו או להורות, בהסכמת רשות התימרור המקומית, על הסדר אחר לעניין שילוט כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} ההוראות החלות לפי סעיף זה על רשות תימרור מקומית לעניין שילוט אלקטרוני, יחולו, בתחנות שבתחומי מיתקן תחבורתי, על בעל רישיון למיתקן תחבורתי, ואם לא ניתן רישיון כאמור – על מי שמפעיל מיתקן תחבורתי.
{{ח:תת|(ו)}} המפקח על התעבורה יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של השילוט האלקטרוני, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:סעיף|71ה|מסירת מידע על שירותי תחבורה ציבורית – ללא תשלום|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} מרכז המידע הארצי, בעל רישיון להפעלת קו שירות, רשות תימרור מקומית, בעל רישיון למיתקן תחבורתי או מי שמפעיל מיתקן תחבורתי לא יגבו כל תשלום בעד מסירת מידע או הצגתו לציבור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים 71ב עד 71ד}}.

{{ח:סעיף|71ו|אי־&lt;wbr&gt;חידוש רישיון להפעלת קו שירות או למיתקן תחבורתי|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} לא מילא בעל רישיון להפעלת קו שירות או בעל רישיון למיתקן תחבורתי את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים 71ב עד 71ה}}, רשאי המפקח על התעבורה שלא לחדש את רישיונו, אלא אם כן נוכח כי בעל הרישיון עשה כל שביכולתו כדי למלא אחר ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71ב|הסעיפים האמורים}}.

{{ח:סעיף|71ז|מידע על שירותי תחבורה ציבורית – שמירת דינים|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 71ב|סעיפים 71ב עד 71ה}} כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|71ח|הוראות המפקח להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19|סעיף 19(ג3) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, יקבע המפקח על התעבורה, ברישיון קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים, עירוניים ובין־עירוניים, הוראות להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות; הוראות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם הנציבות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|72|תקנות בדבר ביטוח או ערובה|תיקון: תש״ם, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין, שכל הפונה, לפי פקודה זו או לפי התקנות, לרשות הרישוי בבקשת רשיון רכב מנועי או בבקשת חידושו של רשיון כאמור או בבקשת אישור להעבירו, יציג תעודת ביטוח או תעודת ערובה או יביא כל ראיה אחרת שתיקבע להוכיח אחת משתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} כי ביום שהרשיון או חידושו ייכנס לתקפו, או ביום שבו יינתן האישור, תהיה בתקפה הפוליסה או שטר הערובה הדרושים לשימוש ברכב המנועי על ידי המבקש או על ידי אחרים לפי הוראתו או ברשותו;
{{ח:תת|(2)}} כי הרכב המנועי הוא רכב שלא חל עליו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת הביטוח}}, כל עוד הוא נהוג בידי בעל הרכב או בידי שָריתו אגב עבודתו, או כל עוד הרכב נתון באופן אחר לפיקוחו של בעליו.

{{ח:סעיף|73|קיום תקפן של הוראות אחרות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70–72}} כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס׳ 2), 1942, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 1945, רואים אותן כאילו הותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיפים האמורים}} כפי שתוקנו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf|בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945}}.

{{ח:סעיף|74|סמכות להחיל את ההוראות או לפטור מהן|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי להודיע ברשומות שהוראות הפקודה או התקנות, כולן או מקצתן, יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושלא היו חלים עליהם אילולא ההודעה, או שלא יחולו על סוגי מקומות שציינו בהודעה ושהיו חלים עליהם אילולא ההודעה.

{{ח:סעיף|75|מתן תוקף לאמנות בין־&lt;wbr&gt;לאומיות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין־לאומית שמטרתה להקל את התנועה הבין־לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני, או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.

{{ח:סעיף|76|סמכות להקים רשויות|תיקון: תשכ״ב־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה; השר יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)}} ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.

{{ח:סעיף|76א|ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים|תיקון: תשמ״ד, ק״ת תשמ״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן:
{{ח:תתת|(1)}} לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשטרה ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.
{{ח:תת|(ג)}} על חברי הועדות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 118|ו־118 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|77|סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר|תיקון: תשכ״ה־3, תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ב־8, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, להתקין חוקי עזר בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית, בדרך איסור או בדרך אחרת, ובלבד שלא תתנה חניה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוגין בצבע כחול; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת סימון כאמור או באופן אחר בשול דרך אף אם אין בה אבני שפה, ונסיבות למתן פטור מחובת הסימון בדרך, בתנאים או בלא תנאים, ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א(ח)}}, ובלבד שרכב שננעל כאמור –
{{ח:תתתת|(א)}} ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על־פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;
{{ח:תתת|(5)}} להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;
{{ח:תתת|(6)}} כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמתן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;
{{ח:תתת|(7)}} רישוים של אופניים ותלת־אופן למעט אופנוע ותלת־אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות, ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע השר בהתייעצות עם שר הפנים; בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת־האופן.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 120,000 ומעלה, לא תקבע מועצה של עירייה או של מועצה מקומית פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (בסעיף זה – אזורי חניה מוסדרים); פטור כאמור יינתן רק לתושבים המתגוררים באזור שנקבע כאזור חניה מוסדר, ולגביו בלבד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין.
{{ח:תת|(א2)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה מוסדרים ברשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 120,000 ומעלה; תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו, ממועד כניסתן לתוקף, על רשות מקומית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} שקבעה לראשונה אזורי חניה מוסדרים;
{{ח:תתת|(2)}} שביצעה שינויים באזורי חניה מוסדרים שקבעה בתחומה.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1), בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), יעמדו בתוקפן הוראות שקבעה מועצת הרשות המקומית, ערב תקופת המעבר, הפוטרות את תושבי הרשות המקומית מתשלום עבור חניה רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות המקומית אזורי חניה מוסדרים בתחומה כאמור באותו סעיף קטן; השר ימסור לרשויות המקומיות, שישה חודשים לפני תום תקופת המעבר, הודעה על כך שתוקפן של ההוראות שקבעו לעניין פטור מתשלום עבור חניה כאמור עומד לפקוע, אלא אם כן יקבעו אזורי חניה מוסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין השר על פי {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיפים 70–72}}.

{{ח:סעיף|77א|תכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר|תיקון: תשס״ח־4, תשס״ח־11, תשע״א־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|ובסעיפים 77ב עד 77ה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות סמוכות המקיימות ביניהן זיקה עירונית, שהשר ושר הפנים לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, קבעו את גבולותיו בהודעה שפורסמה ברשומות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל, או נציגם לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש האגף“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב נקי“ – רכב שאינו גורם לזיהום אוויר במישרין במהלך פעולתו וכן רכב מסוג אחר שהשר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קבע אותו לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תחבורה ציבורית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב ציבורי בקו שירות;
{{ח:תתתת|(2)}} רכבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית להכין הצעה לתכנית רב־שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה (בסעיף זה – הצעה לתכנית).
{{ח:תת|(ג)}} הצעה לתכנית תכלול, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} יעדים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים שבכוונת הרשות המקומית לנקוט לשם עמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת מקצועיות, ערוכות בידי מומחה, בעניין ההשפעה הצפויה מהפעלת התכנית על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנועה בדרכים, ובכלל זה על שירותי התחבורה הציבורית ועל הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית ובתחום רשויות מקומיות סמוכות; חוות דעת כאמור תהיה ערוכה בידי מומחה שהוא מהנדס תנועה;
{{ח:תתתת|(ג)}} נגישות באמצעות תחבורה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתחום המוסדר בתכנית, בו ובסביבתו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הצעה לתכנית תוכן לאחר התייעצות עם המפקח, ראש האגף, המנהל הכללי של משרד הפנים, וקצין משטרה, בהתאם להוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית תמסור לגורמים כאמור בפסקה (1) טיוטת הצעה לתכנית, והם רשאים למסור את המלצותיהם לגביה בתוך שישים ימים ממועד המסירה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את התכנית כפי שנמסרה בטיוטת ההצעה לתכנית.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תמסור לרשויות מקומיות גובלות או סמוכות את טיוטת ההצעה לתכנית לעיונן, ואם התכנית נוגעת לתחום במטרופולין – גם לעיונן של הרשויות המקומיות הכלולות בו; רשות מקומית שנמסרה לה טיוטת הצעה לתכנית רשאית, בתוך שישים ימים ממועד המסירה, למסור, בכתב, את הערותיה לטיוטה.
{{ח:תת|(ו)}} לאחר חלוף המועד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), רשאית הרשות המקומית לגבש הצעה לתכנית; ההצעה לתכנית וכן המלצות והערות שהתקבלו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית ויועמדו לעיון הציבור במשרדיה.
{{ח:תת|(ז)}} כל אדם רשאי להגיש לרשות המקומית הערות מנומקות בכתב לעניין ההצעה לתכנית בתוך 45 ימים ממועד פרסומה.
{{ח:תת|(ח)}} מועצת הרשות המקומית תדון בהצעת התכנית ובהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז), ואולם המועצה רשאית להחליט כי עקב מספר המעירים או מהות ההערות שהוגשו מן הראוי למנות נציג או נציגים מטעמה שידונו בהערות ויגישו לה את תמצית ההערות והמלצתם לגביהן (בסעיף זה – נציג); נציג יהא אדם בלתי תלוי שלדעת המועצה הוא בעל מומחיות מתאימה לדון בהערות.
{{ח:תת|(ט)}} המועצה או נציג רשאים שלא לדון בהערה אם מצאו כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(י)}} בתום הדיון תחליט המועצה אם לאשר את ההצעה לתכנית או לאשרה בשינויים, ככל שהדבר מתחייב מהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(יא)}} אישרה מועצת הרשות המקומית את ההצעה לתכנית, תפרסם הרשות המקומית את התכנית באתר האינטרנט שלה, והיא תעמוד בתוקפה חמש שנים מיום אישורה (להלן – התכנית המאושרת).
{{ח:תת|(יב)|(1)}} השר רשאי לקבוע את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} השר להגנת הסביבה רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הכנתה של הצעה לתכנית, מסמכים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג)(3) שייכללו בה וכן את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(א).
{{ח:תתת|(3)}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים לפרסום הודעות על הצעה לתכנית ועל תכנית מאושרת.
{{ח:תת|(יג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יד)}} רשויות מקומיות במטרופולין או רשויות מקומיות גובלות או סמוכות רשאיות להכין יחד הצעה לתכנית בהתאם להוראות סעיף זה; הצעה לתכנית כאמור טעונה אישור של כל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות האמורות; שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי הדיון בהערות להצעה לתכנית כאמור.

{{ח:סעיף|77ב|חוקי עזר והסדרי תנועה של רשויות מקומיות לצמצום זיהום האוויר|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לשם צמצום זיהום האוויר בתחומה הנובע מתחבורה רשאית מועצת רשות מקומית, לאחר התייעצות עם המפקח, עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, להתקין חוקי עזר בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת התנועה של כלי הרכב בתחומה, כולו או חלקו, על ידי איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של רכב מנועי באזור שתקבע;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים שיינקטו לגבי רכב הנוסע בניגוד לאיסור או להגבלה שנקבעו לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} חיוב הנוהג ברכב או בעליו בתשלום הוצאות הכרוכות בפינויו של הרכב מאזור שבו נקבעו איסור או הגבלה לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} פטור מלא או חלקי מתחולת הוראות חוקי העזר לרכב ציבורי או לסוגים של רכב ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה מועצת רשות מקומית חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), יחתום עליו ראש הרשות המקומית וחוק העזר יפורסם ברשומות; ואולם לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור תשעים ימים מהיום שהביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת השר ושר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, רשאית לקבוע הסדרי תנועה באזור שהוגדר בתכנית המאושרת, לרבות בדרך של הצבת תמרור, ויהיו לה לעניין זה סמכויות של רשויות התימרור לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ייקבע חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) או הסדר תנועה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוק העזר או הסדר התנועה נקבע בכפוף להוראות תכנית מאושרת ולתקופה שאינה עולה על תקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית המאושרת כוללת הסדרים למתן עדיפות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בדרכים ובנתיבים באזור שהוגדר בתכנית, המבטיחים חלופות תחבורה נאותות לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} המלצות המפקח, קצין משטרה או נציג שר הביטחון, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), לפי העניין, יימסרו לרשות המקומית בתוך שישים ימים מיום פנייתה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את חוק העזר או את הסדר התנועה לפי העניין, כפי שהציעה הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} המפקח רשאי לקבוע, בצו שיפורסם ברשומות, כי אזור, דרך או נתיב חיוניים לתנועה בין־עירונית או לזרימה תקינה של התנועה ברשויות מקומיות גובלות או סמוכות, או לתנועה של שירותי תחבורה ציבורית (להלן – דרך חיונית), ואולם לא יקבע המפקח כאמור, אלא אם כן קבע בהם, לאחר התייעצות עם איגוד ערים שבתחומו הם נמצאים, ובהעדר איגוד ערים כאמור – עם הרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, הסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה; לעניין זה, ”איגוד ערים“ – איגוד ערים שהוסמך בצו הכינון לטפל בנושא זיהום האוויר;
{{ח:תתת|(2)}} קבע המפקח דרך חיונית לפי הוראות פסקה (1), לא יחולו לגביה חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג), ואולם רשאי המפקח לקבוע כי חוקי עזר או הסדרי תנועה כאמור לא יחולו רק לגבי שירותי תחבורה ציבורית;
{{ח:תתת|(3)}} הסדרי תנועה שנקבעו לפי פסקה (1) יעמדו בתוקפם בתקופת תוקפה של התכנית המאושרת והמפקח רשאי לחדשם ובלבד שיבחן אמצעים נוספים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה.
{{ח:תת|(ז)}} חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג) לא יחולו על רכב ביטחון, כהגדרתו לפי פקודה זו, בעת מילוי תפקידו, על רכב של צבא הגנה לישראל במסגרת פעילות מבצעית וכן על רכב הנושא תג נכה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.
{{ח:תת|(ח)}} הסמכויות הנתונות לרשות מקומית לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכותה כרשות תימרור מקומית לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|77ג|קרן לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תנהל קרן שתקבוליה יהיו כספי הקנסות אשר ייגבו בשל הפרת חוקי העזר והסדרי התנועה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}} (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} כספי הקרן ישמשו לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, ובלבד שמחציתם תשמש אך ורק לשם עידוד השימוש בשירותי תחבורה ציבורית וברכב נקי, בין השאר על ידי הקמה ושיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי ברשות המקומית, מתן הנחות למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בתחומה או למטרת החזר הלוואה שנטלה הרשות למימון אחד מאלה.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן תנוהל בידי גזבר הרשות המקומית וכספיה יוחזקו בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הקרן; הקרן תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו למטרות השונות.
{{ח:תת|(ד)}} כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לשעבוד לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לשיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בתחומה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של תשתית כאמור או למימון כל אחד מאלה (בסעיף זה – התקשרות לביצוע תשתיות); בסעיף קטן זה, ”שעבוד“ – לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז.
{{ח:תת|(ה)}} כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לעיקול אם העיקול הוטל בידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהתקשרות לביצוע תשתיות, בשל אי־תשלום כספים לפי התקשרות כאמור.

{{ח:סעיף|77ד|מינוי פקחים וסמכויותיהם|תיקון: תשס״ח־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} או בשל החלטה סופית להטיל קנס שניתנה לגביו, לעניין הפרת תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.
{{ח:תת|(ח)}} סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.

{{ח:סעיף|77ה|ייחוד סמכויות ותפקידים|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} הוקם איגוד ערים או הוקמה בחוק רשות ציבורית אחרת, יהיו להם כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומם, בעניינים הקשורים לסמכויותיהם ולתפקידיהם וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיפים 77א עד 77ד}}, בעניינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים את איגוד הערים או לפי החוק המקים את הרשות הציבורית האמורה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: שונות}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ז־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78א|פטור מתחולה או תחולה בהתאמות לעניין רכב בעל עצמאות מותנית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“, ברכב בעל עצמאות מותנית – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב בעל עצמאות מותנית“ – רכב מנועי שמותקנת בו מערכת חומרה ותוכנה, שמסוגלת, בעצמה, לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לשם נהיגת הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, כדי לאפשר הפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית למטרת ניסוי, בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר ברכב שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה, לקבוע בתקנות כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, החלה לעניין רכב מנועי, בעל רכב כאמור או נהיגתו, לא תחול לעניין רכב כאמור, עורך ניסוי ברכב כאמור או הפעלה של רכב כאמור, או שתחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע ניסוי ברכב בעל עצמאות מותנית בידי עורך ניסוי מסוים, להורות לעורך הניסוי כי לעניין רכב כאמור, עורך הניסוי או הפעלה של רכב כאמור, לא תחול גם הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}, נוסף על ההוראות שנקבעו בתקנות לפי פסקה (1), או שהוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}} תחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מתן פטור כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16טז|סעיף 16טז}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראות שייתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|79|חלקה של רשות מקומית באגרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר ושר האוצר רשאים להקציב למועצות של העיריות ושל המועצות המקומיות, חלק מן האגרות ששולמו בעד רשיון רכב; שיעורו של החלק ייקבע על ידי השרים בצו, ומותר לקבוע בצו שהסכומים המוקצבים, כולם או מקצתם, ישמשו לביצוע פקודה זו או לשיפור תנאי התעבורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התעבורה (הקצבת אגרות)|צו התעבורה (הקצבת אגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|80|הסכם עם ממשלות שכנות|תיקון: תש״ם, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה, מכולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|81|תחולה על שירות המדינה|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

{{ח:סעיף|82|מסירת מידע ממאגר מידע|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, פרטי מידע ממאגר מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, המנוהל על ידה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|83|מסירת מידע לגבי תאונות דרכים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ז־5, תשס״ו־6, ק״ת תשע״ג־2, תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת; המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיו, אולם רשאי הוא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76א|סעיף 76א}}.

{{ח:סעיף|84|תוספת לאגרה עבור תאגיד השידור הישראלי|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ג־4, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״ב־5, תשע״ב־9, תשע״ד־4, ק״ת תשע״ה־2, ק״ת תשע״ה־3, תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־5, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן – אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום י״ב בניסן התשנ״ו (1 באפריל 1996), בסכום של 94 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאפריל 1996; מאפריל 2021 עד מרץ 2024, 148 ש״ח; מאפריל 2024 עד מרץ 2025, 141 ש״ח; מאפריל 2025 עד מרץ 2026, 139 ש״ח; החל מאפריל 2026, 135 ש״ח)}} (להלן – הסכום הנוסף).
{{ח:תת|(ב)}} כל סכום נוסף ייגבה עבור תאגיד השידור הישראלי ויועבר אליו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנוסף יפחת, ב־1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב־1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג) ובלי לגרוע מהוראת העדכון הקבועה בסיפה של הסעיף הקטן האמור –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמיום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008) עד יום כ״ה באדר ב׳ התשע״א (31 במרס 2011) לא יפחת הסכום הנוסף;
{{ח:תתת|(1א)}} ב־1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ג1).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: ק״ת תשל״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).

{{ח:סעיף*|1א||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 1א}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א1|סעיף 12א1(ד)}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ה־3|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(7)}}.

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: ק״ת תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 2א}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א2|סעיף 12א2}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|סעיף 338(1) או (4) לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ב־2, ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 26|תקנות 26(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ד)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|84(ב)}}, כשההסעה היא בשכר, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 144|144}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 308|או 308(ד) לתקנות התעבורה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: ק״ת תשל״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 65|או 65}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשמ״ה, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 320|תקנה 320(א) לתקנות התעבורה}} או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳ לפרק השלישי בחלק ד׳ לתקנות האמורות}}, אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשמ״ה, ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנות 22(א)}} לגבי אי־מתן זכות קדימה לפי תמרור, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 26|26(4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|27(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 45|45(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 51|51}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 57|57}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 64|64(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 99|99(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 436|436}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 438|או 438 לתקנות התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|תקנה 54(א)(1) עד (4) לתקנות התעבורה}} לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: ק״ת תשל״ב, תש״ם}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עבירות התעבורה המפורטות להלן ובכלל זה עבירות התעבורה המהוות הפרות תעבורה:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}} {{ח:פנימי|סעיף 65|או 65 לפקודה זו}}.

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנה 22 לתקנות התעבורה}}, לגבי אי־ציות נוהג רכב לרמזור ואי־מתן זכות קדימה, עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 26|תקנות 26(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 57|או 57 לתקנות האמורות}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 144|תקנה 144 לתקנות האמורות}}, לגבי אי־הודעה על תאונת דרכים או אי־הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשמ״ד, ק״ת תש״ן}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירת נוהג ברכב מנועי לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנה 22 לתקנות התעבורה}} לגבי אי־ציות לתמרורים 301 ו־302 לענין אי־מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 26|תקנה 26(2) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|תקנה 27(א) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה}} לגבי עקיפה בדרך לא פנויה;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה}} לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|תקנה 54(א)(1) עד (4) ו־(ה) לתקנות התעבורה}} לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה;

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג|עוגן=תוספת 4 פרט 6א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(6ב)||תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג|עוגן=תוספת 4 פרט 6ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|תקנה 67 לתקנות התעבורה}} תוך גרימת סיכון להולך הרגל;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 8א}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה}}, כשההסעה היא בשכר;

{{ח:סעיף*|(8ב)||תיקון: ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 8ב}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה}} כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב־25% או יותר על המשקל הכולל המותר;

{{ח:סעיף*|(8ג)||תיקון: ק״ת תשס״ז, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 פרט 8ג}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 502|תקנה 502 לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א1|סעיף 12א1(ד) לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: ק״ת תשס״ז|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א2|סעיף 12א2 לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(3) לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65 לפקודה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|&lt;u&gt;הגוף שלו ימסר המידע&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;פרטי המידע שיימסר&lt;/u&gt;}} }}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע״מ | שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו }}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | חברות ביטוח באמצעות איגוד חברות הביטוח או איגוד שמאי הרכב | שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שנת הייצור של הרכב, תוצר הרכב, רישום אבדן גמור }}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | עורך דין המייצג לקוח | שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי עורך הדין נחוצים להליך משפטי }}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ב, תשס״ו, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מי שבידו זכיון בר־תוקף להפעלת כביש אגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת נתיב מהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}} ומי שמפעיל מטעמו את הנתיב המהיר, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|בחוק האמור}}, או מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת כביש אגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל)|חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995}} ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל)|בחוק האמור}} | שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו או כתובתו למשלוח דואר, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|בחוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}, התאריך והשעה של רישום הבעלות על שמו, בעלים של הרכב בתקופת החיוב ותאריכים ושעות של רישום הבעלות על שמם, תאריך חידוש רישיון הרכב, סוג הרכב ומשקלו, שם יצרן הרכב, דגם הרכב, צבע הרכב, תאריכים ושעות של ביטול רישיון הרכב, תאריכים ושעות של רישום גניבה ומציאה של הרכב, רשימת מספרי רישוי ושאר פרטי המידע בפרט זה באשר לכלי רכב נוספים שבבעלות בעל הרכב, ככל שפרטים אלה מצויים בידי רשות הרישוי, ובלבד שהדבר דרוש לשם הפעלת כביש אגרה או נתיב מהיר, לפי הענין, והסמכויות לפי הזיכיון }}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־6|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: ק״ת תשס״ג, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}} | שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר רישיון הנהיגה, דרגת הרישיון הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים שניתנו לו ומועדי נתינתם, מועד תשלום אגרת הרישיון ופרטים על שלילות רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון }}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשס״ח־2|עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | עמותת אור ירוק ע״ר 58-033352-4 | שמו ומעניו של מבקש רישיון נהיגה, שעבר בהצלחה את המבחן העיוני, ושהוא מבקש רישיון נהיגה שיחול עליו {{ח:פנימי|סעיף 12א1|סעיף 12א1 לפקודה}} עם קבלת הרישיון, ובלבד שייעשה שימוש במידע רק לצורך הצעת הדרכה בדבר אופן ביצוע חובת הליווי לנהג חדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א1|באותו סעיף}} }}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: ק״ת תשע״ז, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | קצין בטיחות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 579|בתקנה 579 לתקנות התעבורה}}, לצורך ביצוע האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 585א|בתקנה 585א לתקנות האמורות}} ובכפוף לעמידתו בתנאים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 585ב|בתקנה 585ב לאותן תקנות}} |
{{ח:תת|(1)}} פרטי רישיון נהיגה כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 585א|בתקנה 585א(ח) לתקנות התעבורה}}
{{ח:תת|(2)}} לעניין נהגים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 585א|בתקנה 585א(א)(1) או (ד) לתקנות התעבורה}}, גם מידע תעבורתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 585א|בתקנה 585א(ח) לתקנות האמורות}}. }}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}})}}}}
{{ח:קטע3||הודעה על תאונת דרכים}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 6 פרט א}}
{{ח:ת}} '''מועד התאונה'''
{{ח:ת}} התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 6 פרט ב}}
{{ח:ת}} '''פרטי התאונה'''
{{ח:תת|1.}} המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).
{{ח:תת|2.}} מספר הק״מ או מספר הבית.
{{ח:תת|3.}} שם צומת עם דרך או עם רחוב.
{{ח:תת|4.}} מאפיינים מיוחדים (כגון: עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).
{{ח:תת|5.}} מזג האוויר.
{{ח:תת|6.}} מצב הראות.
{{ח:תת|7.}} מצב הכביש.
{{ח:תת|8.}} נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).
{{ח:תת|9.}} ליקויים בדרך.

{{ח:סעיף*|ג||תיקון: ק״ת תשנ״א|עוגן=תוספת 6 פרט ג}}
{{ח:ת}} '''כלי רכב המעורבים בתאונה'''
{{ח:תת|1.}} סוג הרכב ושם היצרן.
{{ח:תת|2.}} שנת ייצור.
{{ח:תת|3.}} מספר הנוסעים ברכב.
{{ח:תת|4.}} זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס ”אגד“, מונית וכו׳.
{{ח:תת|5.}} תקינות.
{{ח:תת|6.}} המספר הרשום של הרכב.

{{ח:סעיף*|ד||תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ג|עוגן=תוספת 6 פרט ד}}
{{ח:ת}} '''נהגים ונפגעים'''
{{ח:תת|1.}} גיל.
{{ח:תת|2.}} מין.
{{ח:תת|3.}} ותק בנהיגה וסוג רשיון.
{{ח:תת|4.}} מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.
{{ח:תת|5.}} חומרת הפגיעה.
{{ח:תת|6.}} מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב, וכן שמו.

{{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 6 פרט ה}}
{{ח:ת}} '''התרחשות התאונה'''
{{ח:תת|1.}} פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.
{{ח:תת|2.}} פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).

{{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 6 פרט ו}}
{{ח:ת}} '''תוצאות התאונה'''
{{ח:תת|1.}} נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).
{{ח:תת|2.}} נזק אחר.

{{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת 6 פרט ז}}
{{ח:ת}} '''סיבה משוערת של גורמי התאונה.'''

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א}})}}|תיקון: תשע״ט־2}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה}} כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברשיון הרכב;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84א|תקנה 84א לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 502|תקנה 502 לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 168|תקנה 168 לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 308|תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 7 פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 7 פרט 7}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב(ג) לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: ק״ת תשס״ד|עוגן=תוספת 7 פרט 8}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67 לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 7 פרט 9}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א1|סעיפים 12א1}} {{ח:פנימי|סעיף 12א2|או 12א2 לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 7 פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(3) לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 7 פרט 11}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 12}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 26|תקנה 26(2) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשס״ז־2|עוגן=תוספת 7 פרט 13}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 14}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|תקנה 56(א)(1) או (4) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 15}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|תקנה 47(ד) ו־(ה)(5) לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(16)||תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 16}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנה 22(א) לתקנות התעבורה}} לגבי אי־ציות לתמרור 701;

{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 7 פרט 17}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|תקנה 27(א) לתקנות התעבורה}}, באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 307|בתקנה 307 לתקנות התעבורה}}:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המכלול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מהות הליקוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגל הגה משוחרר ממוט ההגה עד כדי הפרעה לסיבוב ההגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרטי ומסחרי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגל הגה יוצא בקלות מהתושבת במוט ההגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרטי ומסחרי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגל הגה שבור לגמרי או עלול לפצוע את ידי הנהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרטי ומסחרי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חסרים 50 אחוז ויותר מהאומים של גלגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחרי מעל 7,500 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלמים מאטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב שמותקנים בו בלמים המופעלים בלחץ אוויר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנגנון חיבור אוויר לגרורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מחובר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנגנון צימוד גרורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סדק נראה לעין בתושבת מנגנון החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב מחובר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מושב הנהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מושב הנהג איננו מחובר למקומו, באופן שהמושב האמור איננו יציב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הסוגים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דוושת הבלם יורדת לרצפת הרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הסוגים, למעט רכב עם בלמי אוויר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(י)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תא בילום (בוסטר) באחד הגלגלים איננו פועל – מנותק או חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב עם בלמי אוויר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(יא)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חסר גלגל אחד או יותר באחד הסרנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;N3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עבירות התעבורה המפורטות להלן ובכלל זה עבירות התעבורה המהוות הפרות תעבורה:

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה}} לענין הובלת מטען ברכב מסחרי;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 168|תקנה 168 לתקנות התעבורה}};

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 308|תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה}} לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 71א1|סעיף 71א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} תג נכה התואם במראהו את תמרור 437: חניה לרכב של נכה – משותק רגלים, בהתאם {{ח:חיצוני|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים)|להודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש״ל–1970}}.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 40א|סעיף 40א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}, שנעברה על ידי בגיר, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40א|בסעיף 40א(א)(1) לפקודה}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנה 22 לתקנות התעבורה}}, לעניין אי ציות לרמזור אדום.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|תקנה 47 לתקנות התעבורה}}, למעט עבירת קנס.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|תקנה 54 לתקנות התעבורה}}, למעט עבירת קנס.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 10 פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|תקנה 67 לתקנות התעבורה}}, למעט עבירת קנס.

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27א1|סעיף 27א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 11 פרט 1}}
{{ח:ת}} שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27א1|סעיף 27א1}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} קטעי הדרך באחת מהדרכים המפורטות להלן שהשר קבע אותם כנתיב מהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים}}:
{{ח:תת|(א)}} כביש ארצי מספר 1;
{{ח:תת|(ב)}} כביש ארצי מספר 2;
{{ח:תת|(ג)}} כביש ארצי מספר 5;
{{ח:תת|(ד)}} כביש ארצי מספר 20.

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳ בפרק שני לפקודה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימנים ג׳ עד ג׳2 בפרק שני}} {{ח:פנימי|פרק 6-1|ופרק שישי 1 לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 13 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ה|חלקים ה׳}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ו|ו־ו׳ לתקנות התעבורה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיפים 70א}}, {{ח:פנימי|סעיף 70א1|70א1}} {{ח:פנימי|סעיף 70ב|ו־70ב לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 13 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 2|פרקים שני}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 4|רביעי}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 5|וחמישי בחלק ב׳ לתקנות התעבורה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיפים 16ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 16יב|16יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 16יד|16יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 16טו|16טו}} {{ח:פנימי|סעיף 16לג|ו־16לג}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|תנאים למתן היתר הפעלה|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} במרכז הבקרה העומד לרשותו של המבקש או שהמבקש התקשר עימו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו(א)(3)}}, מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל יכולת לקיים, בכל עת, תקשורת דו־כיוונית באמצעות טלפון עם משטרת ישראל, אגודת מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה ולפעול על פי הוראותיהם; התקשורת עם משטרת ישראל תהיה באמצעות מספר טלפון ייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל יכולת לקיים תקשורת, בכל עת, עם הגורם המרכז את ניהול ובקרת התנועה בכל אזור שבו הוא מבקש לבצע הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, אם יש גורם כזה;
{{ח:תתת|(3)}} יש בו מערכת מחשוב שיכולה לתת לרכב עצמאי הנחיות, ובכלל זה הוראה לעצירה מוחלטת;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הגנת סייבר, התקיימו הוראות סעיף קטן (ח) ברכב העצמאי שבכוונתו להפעיל, במרכז הבקרה ובתקשורת בינו ובין הרכב שלגביו הוגשה בקשה לרישום כרכב עצמאי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא בעל יכולת לקיים ניטור סייבר רציף, בכל עת, של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, המחובר למרכז ניטור, שליטה ובקרה לאירועי סייבר (SOC – Security Operating Center) שמפעיל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תתת|(6)}} עובדיו הם בעלי ידע בתחומי מערכות הרכב, מערכות מחשב, מערכות תקשורת והגנת סייבר המאפשר להם לבצע את תפקידי מרכז הבקרה לפי פקודה זו, להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה; מספר העובדים כאמור יהיה כנדרש לשם מילוי תפקידים אלה בהתחשב במספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} עומדת לרשותו של המבקש מערכת מחשוב המסוגלת לבצע איסוף ושמירה של המידע שעל בעל ההיתר לאסוף ולשמור לפי {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 3|סעיף 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש הציג תיעוד ומסמכים להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה, המפרטים את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו ואת הידע המקצועי של העובדים שהוא מעסיק, הכשרתם והשכלתם ואופן חישוב מספר העובדים הנדרשים וסוגם, והכול כנדרש לשם עמידה בדרישות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} המבקש הוא בעל יכולת לזהות תקיפת סייבר ולדווח עליה לפי {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 3|סעיף 3}} למפקח הארצי על התעבורה.
{{ח:תת|(ה)}} ביכולתו של המבקש להפעיל מרכז שירות לנוסעי הרכב העצמאי שניתן ליצור עימו קשר במהלך הנסיעה, וכן לפניה או אחריה.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש יגיש תוכנית הפעלה באופן שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, שתכלול בין השאר את אלה, ופרטים נוספים כפי שיורה לו המפקח:
{{ח:תתת|(1)}} מספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש, ואם בכוונתו לשנות את מספרם בתקופת ההיתר – יפרט את הצפי למועדי השינוי הידועים לו בעת הגשת הבקשה ומספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל בעקבות כל שינוי;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי כלי הרכב העצמאיים שיופעלו, ובכלל זה דרישות התקינה שהם עומדים בהן, אופן חיבור מערכת הנהיגה העצמאית לרכב העצמאי, ביצועי מערכת הנהיגה העצמאית, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי, תפישת הבטיחות ואמצעי ההגנה מפני תקיפת סייבר המותקנים ברכב;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי המערכות של איסוף ושמירת הנתונים על ידי הרכב העצמאי וההגנה על הנתונים;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט מצבי כשל אפשריים של מערכת הנהיגה העצמאית שהוא מפעיל העלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך, מסמך שערך להערכת הסיכון הנשקף ממצבים אלה והאמצעים שיינקטו לניהולם;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט האמצעים המותקנים ברכב העצמאי המבטיחים כי יציית להוראות כל גורם המוסמך על פי דין לתת הוראה לעובר דרך ותגובות הרכב העצמאי לתנועת רכב ביטחון בסביבתו; בפסקה זו, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:תתת|(6)}} פירוט האמצעים המותקנים ברכב לשם שמירה על שלום הנוסעים ברכב העצמאי ולשם יצירת קשר על ידם עם מרכז הבקרה, הנחיות התנהגות לנוסעים במקרה חירום ואופן יידוע הנוסעים על קיום האמצעים כאמור והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(7)}} פרטי מוקד שירות לנוסעים ברכב העצמאי ואופן יידוע הנוסעים על קיומו ועל האמצעים ליצירת קשר עימו.
{{ח:תת|(ז)}} המבקש הוכיח שהוא בעל יכולת לוודא את קיומם של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עדכון שוטף של מערכותיו הממוחשבות של הרכב העצמאי, ובכלל זה עדכוני תוכנה;
{{ח:תתת|(2)}} תחזוקה ואבטחה של הרכב העצמאי ושל מערכותיו באמצעות מוסך בעל רישיון להפעלת מוסך לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, ובלבד שמערכות המחשוב של מוסך כאמור לא יגרעו מהגנת הסייבר על הרכב העצמאי לפי סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ח)}} המבקש המציא למפקח הארצי על התעבורה אחד או יותר מהמסמכים שלהלן, כפי שיורה לו המפקח, ותוכנם הניח את דעתו של המפקח לעניין הגנת סייבר על מרכז הבקרה, הרכב העצמאי ומערכותיו והתקשורת ביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים המפרטים את מערכת ניהול הגנת הסייבר של הרכב, מערכת הנהיגה העצמאית, אמצעי התקשורת הדו־כיוונית המאובטחת בין מרכז הבקרה והרכב העצמאי, והתאמתם למתן מענה להגנת סייבר מול מיפוי האיומים שערך המפקח הארצי על התעבורה, בהתאם לניהול סיכונים פרטני, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת זו}};
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות בדיקות תיאורטיות ובדיקות מעשיות בפן הטכני ובפן התהליכי, כדי להוכיח את מימוש דרישות ההגנה על המערכות שעליהן הורה המפקח הארצי על התעבורה ולגלות פרצות בהגנה עליהן למרות מימוש הדרישות שהוגדרו, ובין השאר מבדקי הערכת פגיעות ומבדקי חדירות;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי תֶכֶן־על לגבי כל ציוד המחשוב והציוד האלקטרוני של המערכת ומרכיביה הנדרשים לביצוע בדיקות כאמור בפסקה (2), ובכלל זה כלל בקרות הסייבר הממומשות;
{{ח:תתת|(4)}} מסמכי ניתוח איומים;
{{ח:תתת|(5)}} מסמכי ניהול סיכונים;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט פתרונות מפצים לפרצות אפשריות בהגנה על הרכב, על מערכת הנהיגה העצמאית, על מערכות מרכז הבקרה ועל התקשורת בין כל אלה.

{{ח:סעיף*|2|תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי|עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש הוכיח את יכולת מערכת הנהיגה המותקנת בו להיות מערכת נהיגה עצמאית באמצעות תיעוד של יצרן המערכת כפי שתדרוש ממנו רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש הוכיח, באמצעות דוח בדיקה של הרכב העצמאי על ידי מעבדה שאישרה רשות הרישוי ובחינה מעשית בנסיעה בדרך על ידי בוחן נהיגה, את יכולתו של הרכב העצמאי לעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לציית להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}} החלות על רכב עצמאי, ובכלל זה הוראות הניתנות בתמרור, על ידי שוטר או על ידי מי שהוסמך לפי דין לתת הוראה לעובר דרך בדבר התנהגותו בדרך, לרבות לעניין הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנות 22}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 23|ו־23 לתקנות התעבורה}}, כאילו הרכב העצמאי הוא עובר דרך;
{{ח:תתת|(2)}} להימנע מגרימת תאונת דרכים העלולה לגרום לפגיעה באדם או ברכוש שניתן לחזותה וניתן למונעה באופן סביר;
{{ח:תתת|(3)}} להשתלב בתנועה באופן שלא יפגע בזרימתה;
{{ח:תתת|(4)}} לזהות את גבול מרחב ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} לעבור למצב סיכון מזערי בכל מקרה שבו מערכת הנהיגה העצמאית אינה יכולה להמשיך בנהיגת הרכב, ובכלל זה הפסקת נסיעת הרכב, תוך כדי יצירת תקשורת אוטומטית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
{{ח:תתת|(6)}} בעת היותו במצב סיכון מזערי, להעביר למרכז הבקרה נתונים הדרושים לו לשם מתן הנחיות בדבר אופן המשך הנהיגה או הימנעות ממנה ולנהוג את הרכב העצמאי על פי הנחיות מרכז הבקרה, אלא אם כן יש בהנחיות אלה כדי לסכן את עוברי הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} לרכב העצמאי יש יכולת לתעד נתונים על הפעלתו, כנדרש לפי הפקודה {{ח:פנימי|תוספת 14|ותוספת זו}}, ולשמור אותם.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין הגנת סייבר, הרכב עומד בדרישות הגנת הסייבר הקבועות ברגולציה של האיחוד האירופי UNECE wp29 או בתקן בין־לאומי ISO/SAE 21434 או שהתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|סעיף 1(ח)}} בו ובציוד התקשורת בינו ובין מרכז הבקרה.

{{ח:סעיף*|3|חובות בעל היתר ההפעלה|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} להפעיל מערכת מחשוב ואמצעים לשמירת מידע הממוקמים בישראל, או במדינה אחרת שאישר המפקח הארצי על התעבורה ובכפוף לתנאי האישור, המבצעים תיעוד, בעברית או באנגלית, של הפעלת כל רכב עצמאי הכלול בהיתר ההפעלה ושומרים אותו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מועדים של תחילת ההפעלה של כל רכב עצמאי והפסקתה, מתן הנחיה לשינוי אופן תפעול הרכב או מעבר של רכב למצב סיכון מזערי, בין ביוזמת מערכת הנהיגה העצמאית ובין ביוזמת מרכז הבקרה;
{{ח:תתת|(2)}} תיעוד נתוני תאונות דרכים שהרכב העצמאי היה מעורב בהן שנאספו על ידי חיישני הרכב העצמאי ומצלמותיו ושמירתם, ובכלל זה פרק זמן שלפני התאונה ואחריה, כפי שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} תיעוד אירועי כשל בפעולת כלי רכב עצמאי, שגרמו או שהיו עלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
{{ח:תתת|(4)}} תיעוד אירועים שהרכב העצמאי עבר בהם למצב סיכון מזערי;
{{ח:תתת|(5)}} פעולות שנעשו מטעם בעל היתר ההפעלה, לטיפול בתקלות בפעולת רכב עצמאי, ובכלל זה זיהוי הרכב העצמאי שטופל כאמור, מועד ביצוען, המקום שבו בוצעו, אופי התקלות שטופלו והאופן שבו טופלו.
{{ח:תת|(ב)}} לעדכן את מרכז ניהול התנועה האזורי, אם קיים, ואת מרכז ניהול התחבורה הציבורית באזור הכלול בהיתר ההפעלה או בסביבתו, אם רכב עצמאי שהוא מפעיל היה מעורב באירוע שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על זרימת התנועה באותו אזור.
{{ח:תת|(ג)}} ליישם מערכת ניהול הגנה בסייבר CSMS (Automotive Cyber Security Management) ויישומי בקרה הגנתית, שתעמוד בדרישות שהמפקח הארצי על התעבורה הורה לו עליהן.
{{ח:תת|(ד)}} לקבוע נוהל לטיפול באירועי סייבר בזמן אמת (Incident response).
{{ח:תת|(ה)}} לדווח למפקח הארצי על התעבורה על תקיפת סייבר בתוך שש שעות מרגע שהתגלתה, ואם היה בתקיפה האמורה כדי ליצור סיכון לחיי אדם – באופן מיידי.
{{ח:תת|(ו)}} לציית, בזמן אמת, באמצעות מרכז הבקרה, להוראות שוטר הנוגעות לנסיעה של הרכב העצמאי שניתנו בהתאם לסמכויותיו על פי דין.
{{ח:תת|(ז)}} להגיש למפקח הארצי על התעבורה, באמצעי דיגיטלי, דיווחים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דיווח תקופתי, אחת לשלושה חודשים, בתוך שבועיים מסיומם, שיכלול בין היתר את הפרטים כמפורט להלן, וכן כל פרט מידע אחר שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, ובלבד שלא יכלול מידע המאפשר לזהות את הנוסעים ברכב העצמאי או כל אדם אחר:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הנוסעים בכלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל ופילוחו לפי מועד הנסיעה, מקדם המילוי של כל רכב, וכל פילוח כמותי אחר שיבקש המפקח הארצי על התעבורה; לעניין זה, ”מקדם מילוי“ – סך שעות נסיעה ברכב של כלל הנוסעים ברכב העצמאי שהפעיל בפרק זמן נתון, מחולק בסך שעות נסיעתם של כלי הרכב האמורים באותו פרק זמן;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הנסועה של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, ממוצע הנסועה לרכב, ופירוט נקודות איסוף והורדה שכיחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר כולל של הנוסעים שנרשמו אצל בעל היתר ההפעלה לשם אפשרות נסיעה ברכב העצמאי;
{{ח:תתתת|(ד)}} רשימה של אירועים בטיחותיים חמורים שאירעו ושל הפרות {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}} לעניין ההתנהגות בדרך, ומועדיהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} פירוט אירועים חריגים שאירעו במהלך הנסיעות, שבהם היו מעורבים נוסעים ברכב עצמאי, ואופן הטיפול באותם אירועים;
{{ח:תתת|(2)}} דיווח מסכם ראשוני לגבי כלל תקופת היתר ההפעלה, שלושה חודשים לפני תום תקופת היתר ההפעלה, ודיווח מסכם סופי בתוך שלושה חודשים מתום תקופת היתר ההפעלה; הדוחות המסכמים יוגשו בין שהיתר ההפעלה חודש לתקופה נוספת ובין שלאו, ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לעניין כל תקופת ההפעלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סיכום הנתונים האמורים בפסקה (1), לגבי כל תקופת תוקף ההיתר, וניתוח מגמות שינוי בהם בתקופה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מרחק נסיעה ממוצע וחציוני, משך נסיעה ממוצע וחציוני, וניתוח מגמות שינוי בהם, לגבי תקופת תוקף היתר ההפעלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע נוסף שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה בעקבות קבלת הדיווח המסכם הראשוני.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל היתר הפעלה מחובת דיווח של פרט אחד או יותר מהפרטים המנויים באותו סעיף קטן, לתקופה או באופן קבוע, אם ראה כי יש מניעה טכנולוגית לאסוף את אותו פרט לשם הדיווח.

{{ח:סעיף*|4|אירוע בטיחותי|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} דיווח על אירוע בטיחותי יועבר באמצעים דיגיטליים ויכלול את מאפייני תנועת הרכב, כגון כיוון ומהירות, ליקויים או אי־תפקוד בפעולתה של כל אחת ממערכות הרכב העצמאי, פירוט גרסת התוכנה שהייתה מותקנת ברכב העצמאי וכל מידע אחר שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליו מראש או לעניין אירוע בטיחותי מסוים.
{{ח:תת|(ב)}} היה האירוע הבטיחותי כרוך בתקיפת סייבר או שהוא מעלה חשד לתקיפה כאמור, יציין זאת בעל היתר ההפעלה בדיווח כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|תוספת 15|תוספת חמש עשרה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78א|סעיף 78א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 15 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימנים א׳ עד ג׳2 לפרק שני}}, {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק שישי1}} {{ח:פנימי|סעיף 70א|וסעיפים 70א}}, {{ח:פנימי|סעיף 70א1|70א1}} {{ח:פנימי|סעיף 70ב|ו־70ב לפקודה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 15 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 2|פרקים שני}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 4|רביעי}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב פרק 5|וחמישי בחלק ב׳ לתקנות התעבורה}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ו|וחלק ו׳ לתקנות האמורות}}.

{{ח:קטע2|תוספת 16|תוספת שש עשרה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 71א2|סעיף 71א2}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 16 פרט 1}}
{{ח:ת}} אמבולנס כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ואמבולנס של מגן דוד אדום;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 16 פרט 2}}
{{ח:ת}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות מטעמו;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 16 פרט 3}}
{{ח:ת}} רכב המשמש למתן שירותי רפואה דחופים במקרים הדורשים תגובה מיידית, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 16 פרט 4}}
{{ח:ת}} רכב של משטרת ישראל שניתן לגביו היתר מהמפקח הכללי של המשטרה או מטעמו, לעניין רכב מסוים או סוג רכב, ונושא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} לוחית זיהוי בצבע המעיד על כך, לפי ההיתר כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} סימון אחר המעיד על כך, כפי שאישר המפקח על התעבורה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 16 פרט 5}}
{{ח:ת}} רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} משימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;
{{ח:תת|(ב)}} ליווי של אסירים או עצירים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 16 פרט 6}}
{{ח:ת}} רכב לכיבוי שריפות, וכן רכב של הרשות הארצית לכבאות והצלה שאישרה רשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 1|פסקה (8) להגדרה ”רכב ביטחון“ בתקנות התעבורה}} או שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 16 פרט 7}}
{{ח:ת}} רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאישר ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו שהוא רכב שיטור משולב;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 16 פרט 8}}
{{ח:ת}} רכב של עמותת זק״א – איתור חילוץ והצלה, ורכב של עמותת רגע של אמת זק״א – זיהוי קורבנות אסון, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 16 פרט 9}}
{{ח:ת}} רכב ייעודי להובלת נפטרים של גוף המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, בעת הובלת נפטרים, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה ובאזורים כפי שאישרה.

{{ח:חתימות|ח׳ באב תשכ״א (21 ביולי 1961).}}
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ss5j4en5nxf56gd05jceplbr6uwvctq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התכנון והבניה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6199</id>
    <revision>
      <id>3019720</id>
      <parentid>3018255</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:51:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1204275" sha1="frdfgy3xox1if4jced2v4cys9m80zuz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה–1965

&lt;מאגר 2000613 תיקון 2203070 תקן 148917 קוד a163Y00000DuDEJQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2069867 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ב, עמ' 1411|פקודת בנין ערים, 1921|0:563627)). &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)). --&gt; '''חוק קודם:''' &lt;!-- 2000836 --&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|0:563896)), ((227|תיקון|0:563971)); ((1938, תוס' 1, 13|תקון|0:561260)); ((1939, תוס' 1, 7|תקון|0:561370)); ((1941, תוס' 1, 83|תקון|0:561761)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 16|תיקון|2:203719)); ((תשי&quot;ד, 232|תיקון|2:208087)); ((תשי&quot;ז, 135|תיקון|3:208086)); ((תשי&quot;ט, 93|תיקון|3:208085)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517976)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000613 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 307|חוק התכנון והבניה|5:209758)), ((XIV|ת&quot;ט|ec:5:517768)); ((תשכ&quot;ו, 2|ת&quot;ט|ec:6:317377)); ((תשכ&quot;ז, 10|תיקון|6:209778)); ((תשכ&quot;ט, 172|תיקון מס' 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|6:208297)), ((223|תיקון מס' 3|6:209777)); ((תש&quot;ל, 31|ת&quot;ט|ec:7:317378)); ((תשל&quot;ג, 228|תיקון מס' 4|7:209776)); ((תשל&quot;ו, 12|ת&quot;ט|ec:8:317379)), ((233|חוק שירותי תיירות|8:209699)), ((253|תיקון מס' 6|8:209775)), ((253|תיקון מס' 7|8:209774)); ((תשל&quot;ז, 21|הוראת שעה|8:209773)); ((תשל&quot;ח, 15|תיקון מס' 8|9:209772)), ((180|תיקון מס' 9|9:209771)); ((תשל&quot;ט, 14|תיקון מס' 10|9:209768)); ((תש&quot;ם, 42|תיקון מס' 11|9:209770)); ((תשמ&quot;א, 14|תיקון מס' 12|9:209769)), ((46|תיקון מס' 13|9:210235)), ((107|הוראת שעה|9:209766)), ((108|תיקון מס' 14|9:209767)), ((109|תיקון מס' 15|9:209765)), ((111|תיקון מס' 16|9:209764)), ((166|תיקון מס' 17|9:209763)), ((184|תיקון מס' 18|9:211680)), ((278|ת&quot;ט|ec:9:317380)); ((תשמ&quot;ב, 229|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 25, 29|תיקון מס' 20|10:209762)), ((40|ת&quot;ט|ec:10:317381)), ((63|ת&quot;ט|ec:10:317493)); ((תשמ&quot;ד, 146, 146|תיקון מס' 21|10:210223)); ((תשמ&quot;ו, 129|תיקון מס' 22|11:210431)), ((130|תיקון מס' 23|11:210486)), ((150|תיקון מס' 24|11:210492)); ((תשמ&quot;ח, 20|תיקון מס' 25|11:210559)), ((144|תיקון מס' 26|11:210685)); ((תשמ&quot;ט, 7, 7|תיקון מס' 27|12:210703)), ((56|תיקון מס' 26 (תיקון)|12:210743)); ((תש&quot;ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|12:211618)), ((168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211688)); ((תשנ&quot;א, 164|תיקון מס' 31 (תכנית לשימור אתרים)|12:211770)), ((213|תיקון מס' 32|12:210716)), ((220|תיקון מס' 33|12:211677)); ((תשנ&quot;ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|12:210749)), ((159|תיקון מס' 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211690)); ((תשנ&quot;ג, 21|תיקון מס' 36|13:210971)); ((תשנ&quot;ד, 98|תיקון מס' 37|13:211365)), ((123|תיקון מס' 38|13:211013)), ((242|תיקון מס' 39|13:210999)); ((תשנ&quot;ה, 55|תיקון מס' 40|13:211052)), ((128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|13:211098)), ((338|תיקון מס' 42|13:211184)), ((450|תיקון מס' 43|13:211768)); ((תשנ&quot;ו, 110|תיקון מס' 44|13:211247)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317851)); ((תשנ&quot;ז, 167|ת&quot;ט|ec:14:317859)); ((תשנ&quot;ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|14:211511)), ((290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|14:211532)); ((תשנ&quot;ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)), ((219|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((277|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס&quot;א, 44|תיקון מס' 53|15:300281)), ((208|הוראת שעה|15:300352)), ((238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((132|תיקון מס' 59|15:300459)), ((157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((206|תיקון מס' 61|15:300474)), ((427|תיקון מס' 62|15:300501)), ((490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס&quot;ג, 56|תיקון מס' 63|15:300578)), ((118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((208|ת&quot;ט|15:300614)), ((497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((503|תיקון מס' 68|16:299814)), ((546|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס&quot;ה, 105|תיקון מס' 70|16:299926)), ((276|תיקון מס' 72|16:299657)), ((323|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((660|תיקון מס' 73|16:299630)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((155|תיקון מס' 78|17:299973)), ((412|תיקון מס' 79|17:300655)); ((תשס&quot;ח, 8|תיקון מס' 80|17:300088)), ((17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|17:300111)), ((62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|17:300786)), ((196|תיקון מס' 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|17:300839)), ((411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|17:300778)), ((462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|17:300830)), ((632, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה|17:300885)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((798|תיקון מס' 86|17:300770)), ((840|תיקון מס' 87|17:300896)); ((תשס&quot;ט, 82|תיקון מס' 88|17:300134)), ((82|תיקון מס' 89|17:300837)), ((216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330, 331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 232|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|18:301077)), ((366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((415|תיקון מס' 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|18:301075)), ((450|תיקון מס' 94|18:300970)), ((555|תיקון מס' 95|18:300944)); ((תשע&quot;א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((669|תיקון מס' 96|18:306566)); ((תשע&quot;ב, 19|ת&quot;ט|2320)), ((458|תיקון מס' 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|18:301325)), ((511|תיקון מס' 98|18:301229)), ((741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 207|תיקון מס' 100|19:301578)), ((474|תיקון מס' 101|19:301600)), ((667|תיקון מס' 102|19:303842)); ((תשע&quot;ה, 212, 214|תיקון מס' 103 והוראת שעה|20:313585)); ((תשע&quot;ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((328|הוראת שעה|20:319029)), ((691|תיקון מס' 106|20:338721)), ((1146|תיקון מס' 107 והוראת שעה|20:348516)), ((1149|תיקון מס' 108 - הוראת שעה|20:348517)), ((1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((328|ת&quot;ט|fr:20:369869)), ((489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|20:381800)), ((584|תיקון מס' 115|20:382410)), ((884|תיקון מס' 116|20:382860)), ((1152|תיקון מס' 117 - הוראת שעה|20:390430)), ((1170|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע&quot;ח, 74, 77|תיקון מס' 119|20:456379)), ((142|תיקון מס' 120|20:489235)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((244, 246|תיקון מס' 122|20:491908)), ((494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((749, 749|תיקון מס׳ 125|20:504040)), ((754|תיקון מס' 126|20:504076)), ((831|תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון)|20:504197)); ((תשע&quot;ט, 81|תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין|20:527182)); ((תש&quot;ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((106|תיקון מס' 101 (תיקון מס' 5)|23:573950)); ((תשפ&quot;א, 126|תיקון מס' 2 לחוק מקורות אנרגיה|23:591405)), ((248|תיקון מס' 34 לחוק המקרקעין|23:593721)); ((תשפ&quot;ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((674|תיקון מס' 136|24:616234)), ((692|תיקון מס' 137 והוראת שעה|24:616359)), ((963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1062|תיקון מס' 139|24:648304)); ((תשפ&quot;ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)), ((192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((538|תיקון מס' 145|25:2900638)); ((תשפ&quot;ד, 60|תיקון מס' 146|25:3506179)), ((137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|25:3547072)), ((155|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((256|תיקון מס' 149 והוראת שעה|25:3626730)), ((270|תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3674214)), ((624|תיקון מס' 151|25:4236080)), ((626|תיקון מס' 152|25:4236080)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1368|תיקון מס' 155|25:4768580)), ((1380|תיקון מס' 156 - הוראת שעה|25:4769219)); ((תשפ&quot;ה, 24|תיקון מס' 157|25:5143098)), ((38|תיקון מס' 158|25:5154786)), ((110|תיקון מס' 159|25:5253077)), ((532, 539|תיקון מס' 160 והוראות שעה|25:6235571)), ((652|תיקון מס' 161|25:6956680)), ((720|תיקון מס' 162 - הוראת שעה|25:7597621)), ((750|תיקון מס' 163|25:7816298)); ((תשפ&quot;ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-5 --&gt;

''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7587)); ((תשע&quot;ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7723)), ((1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס' 2){{ריק}})|7723)); ((תשע&quot;ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|7917)); ((תש&quot;ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|8311)); ((תשפ&quot;ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|11018)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|1380)).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשס״ד–3, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ח–2, תשס״ח–4, תשס״ח–6, תשס״ח–7, תשס״ט–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ו, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–4, תשע״ז–7, תשע״ח, תשע״ח–7, תשע״ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-3)
: בחוק זה –
:- ”אדריכל רשוי” ו”מהנדס רשוי” – כמשמעותם לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;בית חולים ציבורי&quot; - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אחד מאלה:
::: (א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
::: (ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
::: (ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
::: (ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ&quot;ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
:- ”בטיחות הטיסה” – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
:- ”בית סוהר” – בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב–1971]], למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו [[בפקודה האמורה]] ותאי מעצר בתחנות משטרה;
:- ”בנין” – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
:: (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
:: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
:- ”בנין חורג” – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”בעל” – לרבות חוכר לדורות כאמור [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:- ”בקר” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ה׳3]];
:- ”בקר מורשה” – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי [[סעיף 158כב]];
:- ”בקרת ביצוע” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”בקרת תכן” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
:- ”גורם מאשר” – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”דרך” – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
:- ”היתר” – לרבות הרשאה;
:- ”הנדסאי” – הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]], הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
:- ”הקלה” – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי [[סעיף 145]] בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
:- ”ועדה מקומית עצמאית” – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי [[סעיף 31א]];
:- ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת” – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי [[סעיף 31א]];
:- ”חברה ממשלתית” – כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]], לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק האמור]];
:- ”חוק גנים לאומיים” – [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק ההנדסאים והטכנאים” - [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012]];
:- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק המהנדסים והאדריכלים” – [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק לקידום תשתיות לאומיות&quot; - [[חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]];
:- ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית” – [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016]];
:- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״ – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק שמאי מקרקעין” – [[חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001]];
:- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]];
:- ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין” – מי שמונה לפי [[סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין]];
:- &quot;יחידת דיור&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
:- ”יועץ סביבתי” – (((נמחקה);))
:- ”ימי עבודה” – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
:- ”יישוב מיעוטים” – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מבנה דרך” – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016]].))
:- &quot;מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי&quot; - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת-קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
:: (1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי;
:: (2) מבנה לניהול מי נגר;
:: (3) בניין אחר שקבע שר הפנים;
:- ”מגרש” – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
:- ”מגרש תלת־ממדי” – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
:- ”מהנדס הועדה” – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
:- &quot;מורשה להיתר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים]], שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
:- ״מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה״ ו״מורשה לנגישות השירות״ – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:- ”מוסד תכנון” – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
:- ”מינהל התכנון” – (((פקעה);))
:- ”מסילת ברזל” – כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;מיתקן לאגירת אנרגיה&quot; - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
:- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
:- ”מיתקני דרך” – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
:- ”מיתקני תקשורת” – תחנת שידור, כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
:- ”מיתקני תשתית” – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם [[בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות]], וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]];
:- ”מכון בקרה” – גוף שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:- ”מקרקעי ישראל” – כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- ”מרחב מוגן” – מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]];
:- ”מתחם פינוי ובינוי”, &quot;הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot; ו&quot;תכנית לפינוי ובינוי&quot; – כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
:- ”סביבה חופית” – כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”קרוב”, לאדם פלוני –
:: (1) בן זוג;
:: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
:: (3) אח או אחות ובני זוגם;
:: (4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
:- ”רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית;
:- ”רשות עירונית” – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
:- ”שטח כולל המותר לבניה” – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
:- ”שימוש חורג”, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
:- ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם” – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
:- ”תחנה לתחבורה ציבורית” – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
:- ”תכן הבנייה” – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
:- ”תכנית” – תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג׳]], לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
:- ”תכנית דרך” – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך” – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
:- &quot;תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38)&quot; - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ&quot;א 38);
:- ”תכנית בסמכות ועדה מקומית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור [[בסעיף 62א]];
:- ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
:- ”תסקיר השפעה על הסביבה” או ”תסקיר” – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003]].))
:- ”תשתיות לאומיות” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם [[בסעיף 202ב]], תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
:- ”תשתית תיירות” – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות [[סעיף 76ב1]].

@ 1א. פרסום בעתון (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) ”פרסום בעתון” לעניין חוק זה,
:: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
:: (2) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
:: (3) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
: (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
: (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”.
: (ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור [[בסעיף 1ב]] הכוללת את שמות המתחם של האתרים.

@ 1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט (תיקון: תשס״ח-10, תשע״ה)
: (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”, כמפורט להלן:
:: (1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי [[סעיף 149]], תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
: (ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות [[סעיף 1א(א)]], בשינויים המחויבים.

@ 1ג. אתר אינטרנט (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
: (ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי [[סעיף 149]] לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
: (ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
:: (2) צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
:: (3) מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
:: (4) תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
:: (5) פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.

== פרק ב׳: מוסדות תכנון ==
=== סימן א': המועצה הארצית ===

@ 2. מועצה ארצית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל״ו–4, תשנ״ה–4, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס״ב–7, תשס״ו–2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ד-6)
: (א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
: (ב) וזה הרכב המועצה הארצית:
:: (1) שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
:: (2) 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
:: (5) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
:: (6) ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
:: (7) ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993]], ו”הנגב” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991]];
:: (8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958]], וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, &quot;קבלן לעבודות הנדסה בנאיות&quot; - כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
:: (10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
:: (11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
:: (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
:: (13א) (((פקעה);))
:: (14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
:: (15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית.
: (ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
: (ד)(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
: (ה) (((בוטל).))

@ 3. פרסום ברשומות
: מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.

@ 4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר
: חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.

@ 5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
: (ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.

@ 6. ועדות משנה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ז–5, תשפ&quot;ב-6)
: (א) המועצה הארצית רשאית –
:: (1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
:: (2) למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
:: (3) לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
: (ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
: (ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור [[בסעיף 12(ה)]]; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ד)(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי [[סעיף 109א(ב)(2)]] או בבקשות שהועברו לה לפי [[סעיף 145(ג1)]]; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
::: (א) שני חברים לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ב) חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות [[סעיף 62א(ו)]] חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
:: (2א) בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
:: (2ב) לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
:: (3) דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
: (ה)(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
::: (א) יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ג) נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ד) נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ה) נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה;
::: (ו) מנהל מינהל התכנון או נציגו;
::: (ז) שלושה חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו-(7) של סעיף 2(ב)]];
::: (ח) שני חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]].
:: (2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
:: (4) מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
:: (5) לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות [[פרק ג']] בשינויים המחויבים.
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

=== סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3) ===

@ 6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ט–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–7, תשע״ח, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה)
: (א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג ראש הממשלה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר לתשתיות לאומיות;
:: (5) נציג שר התחבורה;
:: (6) נציג שר האוצר;
:: (7) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (9) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (9א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) נציג שר הביטחון;
:: (11א) (((פקעה);))
:: (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
:: (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה;
:: (14) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
:: (14א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
:: (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
: (א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
: (א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי [[סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה]] או נציגים שימונו בהתאם להוראות [[תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף]] לעניין סעיף קטן זה.
: (א3) בדיון בתוכנית לפי [[סעיף 76ב(ב1)]], יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
: (א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
: (ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
: (ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
: (ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.

@ 6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ז–3, תשע״ח–9, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה-4)
: (א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
: (ב)(1) על אף האמור [[בפרק ה']], לעניין מתן היתר לפי [[אותו פרק]] לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
::: (א) רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם [[לסעיף 76ב(ב1)]], תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
::: (ב) הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות [[סעיף 152(א)]] לא יחולו;
::: (ג) מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
::: (א) היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
::: (ב) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
::: (ג) הרשאה כאמור [[בסעיף 145(ו)(1א)]];
::: (ד) היתר על פי תמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ה) היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
::: (ו) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
::: (ז)(1) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו - התשתית המוצעת);
:::: (2) לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
::: (ח) היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת-קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד - אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות&quot; - כל אחת מאלה:
:::: (1) תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
:::: (2) תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:::: (3) תוכנית מיתאר ארצית לפי [[סעיף 145(ח)(3)]];
:::- &quot;תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית&quot; - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
:::- &quot;תוכנית תשתית בלא תשריט&quot; - תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
: (ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(ו)(1)]], וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
:: (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
:: (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי [[סעיף 145(ו)(1)]]; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר” – למעט בקשה להרשאה לפי [[סעיף 261(ה) או (ה1)]].
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 261(ה) ו-(ה1)]], לעניין הרשאה כאמור [[באותו סעיף]] לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז” יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (2) בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”, אחרי ”ויאשרו אותה” יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,” ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס” יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (3) בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”;
:: (4) פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
:: (5) בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית” יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות”.
: (ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה [[בסעיף 145(א3) ו-(ג2)]], ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
:: (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
: (ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;מתכנן הוועדה לתשתיות&quot;.
: (ח) בסעיף זה, &quot;בעל תשתית&quot; - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.

@ 6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן (תיקון: תשס״ב–3)
: (א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
: (ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.

@ 6ד. ועדת משנה להשגות (תיקון: תשס״ב–3)
: הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
: (1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
: (2) נציג שר המשפטים;
: (3) מתכנן הועדה;
: (4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
: (5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.

@ 6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ה)
: (א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
: (ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
: (ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
: (ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.

@ 6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות (תיקון: תשס״ב–3)
: על אף האמור [[בסעיף 48ב]], החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.

=== סימן ב׳: ועדה מחוזית ===

@ 7. ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ב–2, תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ג–4, תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ו–7, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
:: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר הבטחון;
:: (4) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (5) נציג שר הבריאות;
:: (6) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (6א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (7) נציג שר המשפטים;
:: (8) נציג שר התחבורה;
:: (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (9א) (((פקעה);))
:: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (11) מתכנן המחוז כאמור [[בסעיף 8(א)]];
:: (12) חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
:: (13) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
: (א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
: (ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.

@ 8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א)(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: (2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
: (ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.

@ 9. תקופת כהונה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ח, תשפ&quot;ד-6)
: (א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה [[בסעיף 7(א)]] שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת [[סעיף 7|באותו סעיף קטן]]; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים [[בסעיף 7(א)(11) ו־(12)]] כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
: (ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
: (ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.

@ 10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית (תיקון: תשס״ב–3)
: כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

@ 10א. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 11. ועדת משנה להתנגדויות (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי [[פרק ג׳ סימן ו׳]] (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) חבר מבין הנציגים הקבועים;
:: (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
:: (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית.
: (ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

@ 11א. ועדת משנה לעררים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי [[סעיף 111]] (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
: (ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

@ 11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים (תיקון: תש״ע–3, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”שיכון ציבורי” – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות [[סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964]];
::- ”תכנית לשיכון ציבורי” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי [[פקודת המועצות המקומיות]], והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
: (ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (4א) (((פקעה);))
:: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
:: (6) מתכנן המחוז;
:: (7) נציג רשות מקרקעי ישראל.
: (ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
: (ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (ח)(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
:: (2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.

@ 11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (תיקון: תשע״ו)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
::- ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים” – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
::- ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
: (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר המשפטים;
:: (3) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
:: (7) מתכנן המחוז.
: (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
: (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
:: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
:: (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
: (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]].
: (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
: (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
: (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.

@ 11א3. (תיקון: תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (((פקע).))

@ 11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית (תיקון: תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”תכנית להתחדשות עירונית” – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
::: (1) תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
::: (2) תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
: (ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר המשפטים;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) נציג שר הפנים;
:: (6) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (7) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
:: (8) מתכנן המחוז;
:: (9) נציג כאמור [[בסעיף 7(13)]].
: (ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
: (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
: (ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
: (ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
: (ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה.
: (ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי [[סעיף 62א(ו)]].

@ 11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: (א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור [[בסעיף 145(ח)(3)]] (בסעיף זה - ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) מתכנן המחוז;
:: (3) נציג שר האנרגיה והתשתיות;
:: (4) נציג השר להגנת הסביבה;
:: (5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 7(א)(12)]].
: (ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו-11ה]] לא יחולו על ההחלטה.

@ 11ב. ועדות משנה אחרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.

@ 11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.

@ 11ד. החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

@ 11ה. דין החלטת ועדת משנה (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף להוראות [[סעיף 11ד]], דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.

@ 12. מרחב תכנון מחוזי (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ה-4)
: (א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי [[סימן ג׳]] או מרחב תכנון מיוחד לפי [[סימן ד׳]], יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי [[פרק ה']], שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה - מרחב תכנון מחוזי).
: (ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
: (ג) לעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם [[בסעיף 158ס]], כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
: (ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 6(ג)]].

=== סימן ב׳1: ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4) ===

@ 12א. ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
:: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
:: (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
:: (3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (4)(א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
::: (ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
::: (ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
: (ב) בדיון בערר לפי [[סעיף 12ב(א)(3)]] על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
:: (1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
:: (2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
: (ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
: (ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

@ 12ב. סמכויות ועדת הערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ב, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
:: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי [[סעיף 12ו]];
:: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי [[פרק ד׳]], או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
:: (2א) לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נז]];
:: (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]] ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
:: (3א) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי [[סעיף 145ד(ז)]];
:: (3ב) לדון ולהחליט בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]];
:: (3ג) לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי [[סעיף 152(א3)]];
:: (4) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
:: (5) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי]].
: (ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
: (ב1) &lt;!-- (((לא חל על עררים שהדיון בהם החל לפני יום 1.1.2022):)) --&gt; בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, &quot;תכנית להתחדשות עירונית&quot; - תכנית לפינוי ובינוי לפי [[סעיף 62א(א2)]] או תכנית כהגדרתה [[בפסקה (2) להגדרה &quot;תכנית להתחדשות עירונית&quot; שבסעיף 11א4(א)]].
: (ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
: (ד)(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
:: (2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי [[סעיף 111]].
: (ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]], על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

@ 12ג. הקמת ועדות ערר נוספות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי [[סימן זה]], למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
: (ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.

@ 12ד. סדרי דין (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))

@ 12ה. הוצאות ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
: (ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
: (ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.

=== סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2) ===

@ 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשע״ה)
: לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
: (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
: (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

@ 12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ז–7, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2)
: ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי [[פרק ח׳1]];
: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי [[פרק ט׳]];
: (3) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי]], ובדרישה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)]], [[+|28א]], [[+|45]] [[ו־53 לחוק האמור]];
: (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי [[סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]].

@ 12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ח)
: הוראות [[סעיפים 12א(ב1)]], [[12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)]], [[12ד]] [[ו־12ה(א)]] יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג׳: ועדה מקומית ===

@ 13. מרחב תכנון מקומי (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
: (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

@ 14. תכנו ופרסומו של צו תכנון
: צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

@ 15. תחילתו של צו תכנון
: צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.

@ 16. שינוי מרחב תכנון (תיקון: תשע״ה, תשע״ו)
: (א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי [[סעיף 13]].
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 17. ועדה מקומית
: לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

@ 18. ועדה ברשות מקומית אחת (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ט–4, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
: (ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
:: (1) נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
:: (2) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
:: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
:: (5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
: (ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
: (ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015]].))
: (ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
: (ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
: (ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
:: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
:: (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
:: (3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
: (ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
: (ז)(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
:: (2) שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.

@ 19. ועדה במספר רשויות מקומיות (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ג, תשנ״ה–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
:: (1) יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
::: (א) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
::: (ב) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
:: (2) שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה).))
:: ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
: (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
::: (ב) שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
::: (ג) כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
::: (ד) הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
:: (2)(א) הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
::: (ב) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
::: (ג) על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]], ונוסף על המנויים [[בסעיף 18(ז)(2)]], גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור [[באותו סעיף]], שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
: (א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות [[סעיף 18(ג1) עד (ד)]].
: (ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.

@ 20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ב, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]], והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות [[+|סעיפים 5א]], [[+|6]] [[ו־6א לחוק האמור]] יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
: (ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]].

@ 20א. מבקר הוועדה המקומית (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
: (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
: (ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות [[פקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.

@ 20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
: (ב) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975]], יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
: (ג) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

@ 21. תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשע״ה)
: כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

@ 22. פרסום ברשומות
: הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית [[שסעיף 21]] דן בו, תפורסם ברשומות.

@ 23. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 24. תקציב (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה)
: (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
: (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
: (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
: (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
: (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

@ 25. גביית האגרות (תיקון: תשנ״ה–4)
: אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.

@ 26. הקניית מקרקעין
: (א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
: (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

@ 27. ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית
: (א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
: (ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.

@ 28. כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
: (ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
: (ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.

@ 28א. ועדה ממונה (תיקון: תשס״ד, תשע״ה)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי [[סעיף 19]]:
:: (1) הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
:: (2) הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
: (ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
: (ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.

@ 28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
: (ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
: (ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
: (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
: (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
: (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 29. (תיקון: תשכ״ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית (תיקון: תשל״ג, תשע״ה)
: ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999]].))

@ 30. רשות רישוי (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2)
: יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי [[סעיף 145]].

@ 31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה)
: ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
: (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
: (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
: (3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
: (3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
: (3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
: (4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

@ 31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-4)
: (א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א1) או (ג)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
: (ב)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים [[בסעיף 18(ב)(3) או (3א)]], ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
::: (א) בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
::: (ב) נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]], שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים [[בסעיף 18(ב)(1)]], משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
: (ג)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (2) טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
: (ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו [[בסעיף 203]] ומנהל פיקוח כמשמעותו [[בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]];
:: (2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות [[סעיף 254טז]] וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
: (ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]]; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
: (ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א2)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
: (ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
: (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
: (ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות [[סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)]], לפי העניין.
: (ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
: (ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
: (ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, כאמור [[בסעיף 20(ב)]].
: (ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
:: (2) המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
:: (3) המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (4) לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
:: (5) מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
: (ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

@ 31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
: (ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.

@ 31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.

=== סימן ד׳: ועדה מיוחדת ===

@ 32. מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשפ&quot;ב-14)
: (א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
:: (1) בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
:: (2) ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
: (ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
: (ג) [[סעיפים 14 עד 16]] יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין [[בסימן זה]] או [[בסימן ה׳ לפרק ג׳]] הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
: (ד) (((בוטל).))

@ 33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ&quot;ב-12)
: (א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
: (ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה [[בסעיף 32]], להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
: (ג) (((פקע).))

@ 33א. (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ז, תשס״ח–11, תשס״ט–4, תשע״ד-3, תשע״ה, תשע״ו–9) : (((בוטל).))

@ 34. ועדה מיוחדת והרכבה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ&quot;ב-12)
: (א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
:: (2) שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
:: (3) נציג אחד של שר הבריאות;
:: (4) נציג אחד של שר המשפטים;
:: (5) נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
:: (6) נציג אחד של שר התחבורה;
:: (7) נציג אחד של שר הבטחון;
:: (7א) (((פקעה);))
:: (8) ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
:: (9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]], שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
: (ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
: (ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))

@ 35. מזכיר הועדה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4)
: מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.

@ 36. הסמכויות והתפקידים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-12)
: (א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי [[שסעיף 13]] חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
: (ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
: (ג) (((פקע).))

===סימן ה׳: ועדה משותפת ===

@ 37. הקמת ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).

@ 38. הרכבן של ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
: (ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
: (ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.

@ 39. סמכויות הועדה המשותפת (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ה)
: לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.

@ 40. פרסום ברשומות
: כל צו לפי [[סימן זה]] יפורסם ברשומות.

=== סימן ו׳: הוראות כלליות ===

@ 41. מקום פנוי במוסד
: שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו [[בסעיף 7(א)(13)]] [[או 18(ב)(3)]], לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.

@ 42. מנין חוקי (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
: (ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.

@ 43. דעות שקולות בהצבעה (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.

@ 44. סדרי הדיון והעבודה (תיקון: תשמ״ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
: (ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
: (ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.

@ 44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
: (ב)(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
:: (2) יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
: (ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
: (ד)(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
:: (2) פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
: (ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי [[סעיף 48א]], לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון” – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.

@ 44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”הוועדה לבחינת השעיה” – כמשמעותה [[בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי [[סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]];
::- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]].
: (ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
: (ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות [[סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.

@ 44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ([[בפרק זה]] – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.

@ 44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – כהגדרתו [[בסעיף 44ב]];
::- ”היועץ המשפטי” – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
::- ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים” – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
: (ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
: (ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
: (ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
: (ה)(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
:: (2) אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
: (ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
: (ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי [[חוק חופש המידע]].
: (ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.

@ 45. התפטרות חבר (תיקון: תשע״ה)
: חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי [[סימן ה׳]] שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.

@ 46. שמירת סוד (תיקון: תשע״ד–2)
: חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.

@ 47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים (תיקון: תשל״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ח–7, תשע״ד–2)
: (א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
:: (1) יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
:: (2) לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
: (ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
: (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
: (ד) (((בוטל).))

@ 47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי [[סעיף 62(ד)]], אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
:: (2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי [[פרק ו׳]].
: (ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
: (ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 48. (תיקון: תשל&quot;ח–2, תשנ״ה–4, תשע״ז–9) : (((בוטל).))

@ 48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (תיקון: תשל״ג, תש״ן–2, תשע״ד–2, תשע״ח)
: (א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
: (ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
: (ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
: (ג1)(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ([[בסימן זה]] – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
:: (2) ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
: (ד) [[סעיף 45]] יחול אף על ממלא מקום.

@ 48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]], יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
: (ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]] יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי [[סעיף 61ב]] בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו [[בסעיף 48ג]], אלא בהסכמת שר הביטחון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))

@ 48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 48ד]] –
::- ”חוק חופש המידע” – (((נמחקה);))
::- ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים” – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן [[בפרק ו׳]];
::- ”ממונה ביטחון” – כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
::- ”מסמך” – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
: (ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
: (ג)(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור [[בסעיף 19]], שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].
:: (2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
: (ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.

@ 48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
: (ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) סדר היום ושינויים שנערכו בו;
:: (3) שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
:: (4) קיומו של מניין חוקי לפי [[סעיף 42]];
:: (5) שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
:: (6) מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
:: (7) החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
:: (8) הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
: (ג)(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
:: (2) פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 48ה]].
: (ד)(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
:: (2) דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
: (ה)(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
:: (2) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
:: (1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
:: (2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
: (ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
:: (1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
:: (2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.

@ 48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
: (ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
: (ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.

@ 48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
:: (2) יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
:: (3) לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]].

== פרק ג׳: תכניות ==

=== סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית ===

@ 49. הוראות תכנית מיתאר ארצית (תיקון: תשמ״ב)
: תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
: (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
: (3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
: (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
: (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
: (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
: (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
: ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

@ 50. תכנית חלקית
: המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.

@ 51. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.

@ 51א. (תיקון: תשע״ו–2) : (((פקע).))

@ 52. מסירת העתק לועדות המחוזיות (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
: (ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
: (ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.

@ 53. אישור תכנית (תיקון: תשע״ז–5)
: (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
:: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
:: (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
:: (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
: (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. 

@ 53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 53]], החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית - בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
: (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות]], וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
:: (2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
::: (א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
::: (ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
::: (ג) שר הפנים;
::: (ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
::: (ה) השר להגנת הסביבה.

@ 54. פרסום (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה)
: (א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.

=== סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית ===

@ 55. מטרות התכנית
: המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

@ 56. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה)
: כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.

@ 57. הוראות התכנית (תיקון: תשמ״ב)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
: (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
: (2) שטחים חקלאיים;
: (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
: (4) שטחי ייעור ועתיקות;
: (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
: (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
: (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
: (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
: (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

@ 58. הוראות המועצה הארצית (תיקון: תשע״ה)
: (א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי [[סימן זה]], וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
: (ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי [[סימן זה]], תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.

@ 59. סמכויות של ממונה לביצוע (תיקון: תשע״ה)
: מי שמונה על ידי שר הפנים על פי [[סעיפים 56]] [[או 58]] יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.

@ 60. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

=== סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 61. מטרות התכנית (תיקון: תשס״ב–6, תשס״ט)
: מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
: (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
: (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת” – לרבות מקוואות טהרה;
: (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
: (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
: (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם. 

@ 61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ז–7, תשע״ז–11, תשע״ח, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
: (ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
:: (1) מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה” – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
::: (א) פגיעה כמשמעותה [[בפרק ט׳]] בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי [[פרק ח׳]];
::: (ב) העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
:: (2) לעניין בית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
: (ב2)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
:: (2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
: (ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
:: (2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
:: (3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
::: (א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
::: (ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
: (ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א1)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א2)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
:: (1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות [[סעיף 62א(ד)]], לא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
:: (2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור [[בסעיף 62א(א)(3)]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
:: (2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
:: (3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
:: (4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
::: (א) עיקרי התכנית ומטרותיה;
::: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
::: (ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]];
::: (ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור [[בסימן ח׳]], החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ד)]], ולהוראות כאמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
::: (ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
::: (ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי [[סעיף 12 לתוספת הרביעית]] – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
::: (ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
::: (ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
: (ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות [[סעיף 62]], ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.

@ 61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-6)
: (א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג2)]], כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
: (ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; שבסעיף 188(ב)]];
:: (2) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]];
:: (3) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.

@ 62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשס״ח–5)
: (א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
: (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב]]; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
: (ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
: (ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.

@ 62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–5, תשע״ז–6, תשע״ח, תשע״ח–3, תשע״ח–9, תשע״ח–13, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-7)
: (א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
:: (1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם [[בסימן ז׳]] וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז׳]], והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
:: (2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
:: (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
:::- ”צורכי ציבור” – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין [[סעיף 188]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016]].))
:::- ”מיתקני תשתית מקומיים” – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
:: (4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
:: (4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
:: (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
:: (6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
:: (7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
:: (9)(א) כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי [[סעיף 147]], בכפוף להוראות [[סעיף 151]] או כל עניין ששר הפנים קבע לפי [[סעיף 145(ב)(2)]] שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
::: (ב) אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי [[סעיף 147]] או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי [[סעיף 145(ב)(2)]], ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
::: (ג) לעניין פסקת משנה (א), [[בסעיף 147(ב)]], הסיפה החל במילים &quot;לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה&quot; ופסקאות (1) ו-(2) - לא ייקראו;
::: (ד) שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997]].))
:: (10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק” – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
:: (11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (11א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
::: (ב) הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
:: (12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
:: (13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]] (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (13א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, &quot;תעסוקה&quot; - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
:: (13ב)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית - עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
:::: (1) נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:::: (2) נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
:::: (3) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין - כל אחד מאלה:
::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) בפסקה זו -
::::- &quot;שטח מרבי&quot; -
::::: (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 - 1,000 מ&quot;ר;
::::: (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 - 2,000 מ&quot;ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ&quot;ר;
::::: (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 - 3,500 מ&quot;ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ&quot;ר;
::::- &quot;תוכנית להתחדשות עירונית&quot; - תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
::: (ג) אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו-(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
::: (ד) הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
:: (13ג)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור -
:::: (1) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
:::: (2) במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
::: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
:: (14) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו עליה;
:: (15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
:: (16)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
:::: (1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
:::: (2) במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית -
::::: (א) למגורים בבנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ&quot;ר, לפי הקטן;
::::: (ב) למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ&quot;ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ&quot;ר; בפסקת משנה זו, &quot;בנייה רוויה&quot; - בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ&quot;ט בתמוז התשמ&quot;ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
:: (17)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
::: (ד) על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור [[בסעיף 151(ב)]], וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור [[בסעיף 151(ב2)]], יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
:: (18)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
::: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
:::: (2) המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
::: בפסקה זו, &quot;מבני ציבור&quot; - מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
:: (19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור [[בסעיף 63(8)]] ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
:: (20) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
:: (21) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ב]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (22) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ג]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (23) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ד]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (24) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ה]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']];
:: (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ&quot;ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
::: (ב) סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
:: (26) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):))
::: שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו - שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו - שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של [[25:7597621|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 - הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] (((ביום 7.7.2025))), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא &quot;או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי [[סעיף 106(ב)]] - גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;&quot;;
::: (ב) התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
::: (ג) שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
::: (ד) השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ&quot;ר בכל יישוב;
::: (ה)(1) מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ&quot;ר;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ-30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
:::: (3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה &quot;שטח מרבי&quot; שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
:::- &quot;&quot;שטח מרבי&quot; - שטח שאינו עולה על 5,000 מ&quot;ר;&quot;;
:: (2)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ-200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו - תוספת השטח);
:::: (2) נקבע בתכנית כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו על תוספת השטח;
:::: (3) מתקיימות הוראות [[סעיף 63ג]];
::: (ב) (((נמחקה);))
:: (3) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
::: (ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
::: בסעיף קטן זה, ”תעסוקה” – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
:: (4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
:: (5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)” יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)”;
:: (6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
:: (7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
:: (8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
:: (9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה” שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
::: (ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
:: (10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
:: (11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
:: (12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים” – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
::: (ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
::: (ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
:: (13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
:: (14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
::: (א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
:::: (1) בית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012]];
:::: (2) דיור בהישג יד כהגדרתו [[בתוספת השישית]] שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] והתקיימו לגביו הוראות [[סעיף 63ג]];
:::: (3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
::: (ב) בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
:: (15) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
: (א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
:: (1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ&quot;ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית” – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
::: (א) כל שטח מרחב התכנון המקומי;
::: (ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
::: (ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי” – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
::: (ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[בסעיף האמור]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
::: (א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
::: (ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::: (ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
::: (ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
::: (ה) הנחיות לענין גובה הבנינים;
:: (5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] או למיתקני תשתית מקומיים.
: (ד)(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו.
::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו-(26) שבו.
:: (1א)(א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
:::: (1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
:::: (3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
::: (ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 64(ב)]].
::: (ד) בפסקה זו, &quot;מגרש&quot; - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] או מגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג]] [[או 70ה]].
:: (2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
::: (ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
: (ה)(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי [[סעיף 31א]] (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
:: (2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
:: (3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
:: (4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
:: (5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
:: (6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ה1)(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]], יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
::: (א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]];
::: (ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו-(17) שבו.
:: (2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות [[סימן ד']].
: (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159]], או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
:: (2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
:: (3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי [[סעיף 160(3א)]], אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
:: (4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
: (ו1)(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]].
:: (2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::: (ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
:: (3)(א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
::: (ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
::: (ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 119א1]], הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
:: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ז(1)(א)]].
: (ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור [[בסעיף 61א(ב2)]] להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
:: (1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], לדרך או לתשתית כהגדרתה [[בסעיף 61א(ב2)]], לרבות תכנית דרך;
:: (2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
:: (3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה [[בסעיף 11א1]];
:: (4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ&quot;ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]];
:: (5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
:: (6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
: (ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
:: (1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
:: (2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
::: (א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
::: (ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
::: (ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
:: (4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
: (ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 129 עד 131]] [[וסעיף 147]].

@ 62א1. תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2)
: ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]], תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי [[סעיף 62א]], ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
: (1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה [[בסעיף 62א(ג)]], באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי [[הסעיף האמור]];
: (2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).

@ 62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות [[התוספת השישית]] חלות עליה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות [[התוספת השישית]]; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
:: (2) התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
:: (3) הוראות [[סעיף 63ג]].
: (ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
: (ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.

@ 62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: (א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי [[סעיף 62(ב) או (ג)]].
: (ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]], יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור [[בסעיף 7]], ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
: (ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים [[בסעיף 85(ב)(1)]].
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי [[סעיף 62א]], על ידי מהנדס הועדה המקומית.

@ 63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה–4, תשע״ז–7)
: מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
: (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
:: [א] שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
:: [ב] מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
:: [ג] רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
:: [ד] קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
:: [ה] קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
:: [ו] קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
:: [ז] קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
:: [ח] איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
: (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
: (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
: (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
: (5) צפיפות הבניה המותרת;
: (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
: (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות [[סעיפים 147 עד 153]];
: (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
: (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור [[בסעיף 26]];
: (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

@ 63א. מעונות לחוסים (תיקון: תשנ״ה–3, תשס״ב–5, תשע״ה, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ה-2)
: (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
: (א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים [[#תוספת פרט ב|בסעיף ((())1(())) לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].
: (ב) בסעיף זה –
::- &quot;בית מאזן&quot; - מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
::- ”מעון” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965]];
::- ”חוסים” – כמשמעותם בהגדרת מעון;
::- ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה” – [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]] (((במקור ההגדרה נכתבה הפוך)));
::- ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור” – סוגי דיור כמפורט [[בתוספת החמישית]];
::- ”מתמודד נפש” – כהגדרתו [[בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]].

@ 63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ&quot;ה-8)
: (א) בסעיף זה, ”דירות קטנות” – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ&quot;ר.
: (ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
:: (1) התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
:: (2) צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
:: (2) נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
: (ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.

@ 63ג. דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) נקבע בתכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
:: (2) התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש” – הגשת בקשה להיתר;
:: (3) מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
:: (4) לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
: (ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (1) נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
:: (2) קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי-אפשר יהיה ליישם את התכנית.
: (ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
: (ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד” ו”השכרה במחיר מופחת” – כהגדרתם [[בתוספת השישית]].

@ 64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ו–9, תשפ&quot;ב-14)
: (א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי [[סעיף 28]].
: (ב)(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
:: (2) תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
::: (א) דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ז]];
::: (ב) לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) -
:::: (1) קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
:::: (2) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: (3) קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
:: (3) תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף האמור]] לגבי מגרשים מסוימים.
:: (4) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.

@ 65. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))

=== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 66. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).))

@ 69. הוראות תכנית מפורטת (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ&quot;ב-8)
: (א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי [[סעיף 63]], וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
:: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
:: (1א) הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::: (ב) גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
:::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
::: (ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
:::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ&quot;ד-2024]].))
:: (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים (([צ״ל: ומחסים])) ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
:: (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
:: (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
:: (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
:: (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
:: (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
:: (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
:: (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
:: (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
:: (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
:: (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת -
:: (1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.

@ 70. התאמת מגרשים
: (א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
:: (1) המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
:: (2) המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות [[סימן ז׳]], בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
: (ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
: (ג) בסעיף זה, ”בעל” – למעט שוכר.

=== סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 70א. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: [[סימן ד|בפרק (([צ&quot;ל: בסימן])) זה]] -
:- &quot;מבנה הטעון חיזוק&quot; - בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש-70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י&quot;ב בטבת התש&quot;ם (1 בינואר 1980);
::: (ב) ניתן היתר לבנייתו בין יום י&quot;ב בטבת התש&quot;ם (1 בינואר 1980) ליום ז' בטבת התשמ&quot;ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]] כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (2) לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
:: (3) הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה&quot; - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- &quot;תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר&quot; - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
:- &quot;תעודת גמר&quot; - אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי [[סעיף 157א]] לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור [[בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף]];
:- &quot;תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה&quot; - ת&quot;י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

@ 70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה - שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו -
::: (א) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
::: (ב) בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט' באייר התשס&quot;ה (18 במאי 2005);
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) -
:: (1) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי [[סימן ז']] לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
::: (ב) בשטח המגרשים כאמור - שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
:: (2) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
::: (ב) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

@ 70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת-קרקעיות;
::: (ב) סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
:: (3)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש אחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (4) קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי [[סעיף 70ב]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ב]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ב]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[אותו סעיף]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
:: (4) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]] באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
:: (1) שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
:: (2) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

@ 70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]] והוראות [[סעיף 70ב(ג)(2)(ב)]];
:: (2) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
:: (3) קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
:: (2) מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
:: (3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי [[החוק האמור]] או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי [[אותו חוק]], אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]].
:: (4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי [[סעיף 145(ב3)]] או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
:: (5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
: (ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).

@ 70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]];
:::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
:: (2)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]];
::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, &quot;צורכי ציבור&quot; - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובמגרש האחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א);
:: (3) בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) - קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ב)(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות [[סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו-(5)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) נקבעו בתכנית הוראות כאמור [[בסעיף 70ד(ב)(3) ו-(4)]].
:: (3) נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
: (ג)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי [[סעיף 70ד]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ד]].
:: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ד]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[סעיף 70ד]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
:: (3) אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).

@ 70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
: (ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]].

@ 70ז. תנאים להפקדה (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
:: (א) היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, &quot;תכנון מתחמי&quot; - תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
:: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
: (2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי [[סעיף 61א(ג)(4)(ה)]] קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
: (3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי [[סעיפים 70ב(א)(3)]], [[70ג(א)(3)]], [[70ד(א)(2)]] [[או 70ה(א)(2)]], או לעניין תכנית לפי [[סעיף 70ב(ג)(1)]] הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח - הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
: (4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]] - הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי [[סעיף 70ד(ב)(1)]], כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]].

@ 70ח. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור [[בסימן זה]], מתקיים אחד מאלה:
: (1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]];
: (2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור [[בתוספת הרביעית]] או תנאים בהודעה לפי [[סעיף 77]] או [[סעיף 78]].

@ 70ט. דחיית תכנית (תיקון: תשפ&quot;ב-14)
: (א) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.

=== סימן ה׳: תכנית מיוחדת ===

@ 71. תכנית מיוחדת
: ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

@ 72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי [[סעיף 109]]; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור [[בסעיף 100]], לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

@ 73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי [[סעיף 116]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970]].))

@ 74. ערר על החלטות אחרות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית [[שסעיפים 72]] [[ו־73]] אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))

@ 75. דין תכנית מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: בכפוף לאמור [[בסימן זה]] יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.

@ 76. תקנות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.

=== סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) ===

@ 76א. תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א)
: על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות [[התוספת הרביעית]].

=== סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3) ===

@ 76ב. תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ו–7, תשע״ז–7, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ה)
: (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
: (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות -
:: (1) בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ&quot;א 35):
::: (א) תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
::: (ב) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
::: (ג) מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
:: (2) במקרקעין מיועדים.
: (ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
: (ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]], יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]], בשינויים המחויבים.
: (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי [[סעיף 76ב1(ד)]] או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ([[בסימן זה]] – מגיש תכנית).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
: (ה1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]] או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
:: (2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת תחבורה עתירת נוסעים&quot; - כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
::- &quot;מקרקעין מיועדים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::- &quot;מרכז תחבורה משולב&quot; ו&quot;תוכנית מטרו&quot; - כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]];
::- &quot;תיקון מס' 4&quot; - [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]].

@ 76ב1. הוראות לעניין תשתית תיירות (תיקון: תשע״ו–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן אכסון מלונאי” – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
::- ”יחידת אירוח” – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
::- ”תכנית לתשתית תיירות” – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
: (ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
:: (1) מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
:: (2) מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (3) מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
:: (4) תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 76ב(ב)]], בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)]], להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות [[סעיף 76ב(ג)]].
: (ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
: (ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
: (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות [[20:348516|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016]], לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-5)
: בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
: (1) הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
:: (א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
: (3)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
:: (ב) מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
: (4)(א)(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
::: (2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
:: (ב) חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
:: (ג) התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
:: (ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
:: (ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
: (5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; [[בסימן זה]], חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
: (6)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
:: (ב) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
::: (1) תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”;
::: (2) תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים [[בסעיף 119ב(9)(א)]];
:: (ג) תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו [[בסעיף 107א(א)]], לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
: (8) כל מי שרשאי, לפי [[סעיף 100]], להגיש התנגדות לתכנית כאמור [[באותו סעיף]], רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
: (9)(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
:: (ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
: (10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
: (10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות [[סעיף 53א]], ולעניין זה יקראו את [[הסעיף האמור]] כך שבמקום &quot;מזכיר המועצה הארצית&quot; יבוא &quot;מזכיר הוועדה לתשתיות&quot; ובמקום &quot;במועצה&quot; יבוא &quot;בוועדה לתשתיות&quot;;
: (11) על אף האמור [[בסעיף 156]], לא יחולו [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] על תכנית לתשתית לאומית.

@ 76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תא שטח&quot; - יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
::- &quot;תא שטח שהתווסף&quot; - תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
::- &quot;תוכנית מאושרת&quot; - תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
::- &quot;תוכנית שינוי&quot; - תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
: (ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
:: (2) השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
::: (א) שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
::: (ב) תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ&quot;ר - לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי - על 100 מ&quot;ר, והכול לפי הנמוך;
::: (ג) תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
::: (ד) שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ&quot;ר;
::: (ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך - הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
::: (ו) הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ&quot;ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
::: (ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] -
:::: (1) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
:::: (2) שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ&quot;ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ&quot;ר;
:: (3) הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי [[סעיף 76ג(6)]] או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
: (ג)(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור [[בסעיף 76ג(6)]], היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(8)]], לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
:: (2) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(6)]], וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
: (ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
: (ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם [[לסעיף 76ג(10א)]] בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
: (ו) הוראות [[פסקאות (2) עד (5) ו-(11) של סעיף 76ג]] יחולו על תוכנית השינוי.

@ 76ג2. תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[סעיף 76ג1]] יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
:: (1) המועצה הארצית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות&quot; שבסעיף 6ב(ב)(3)]];
:: (2) הוועדה המחוזית - לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)(3)]].
: (ב) [[בסעיף 76ג1]], במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
:: &quot;(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.&quot;.

=== סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה (תיקון: תשס״ח–9) ===

@ 76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר (תיקון: תשס״ח–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר”, ”הליך משותף” – כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008]] (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
: (ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.

=== סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות ===

@ 77. הודעה על הכנת תכנית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]]; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

@ 78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור [[בסעיף 77]], רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור -
:: (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
:: (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.

@ 79. פטור מתשלומי חובה (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח [[סעיף 78]], רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

@ 80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה
: המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.

@ 81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה
: מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.

@ 82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה
: (א) נדחתה הצעה לפי [[סעיף 81]], רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
: (ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.

@ 83. תשריט (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
: (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

@ 83א. מסמכי לוואי לתכנית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
: (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

@ 83א1. מועד הגשת תכנית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור [[בסעיפים 83א]] [[ו־85(א)]], מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

@ 83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשס״ב–2, תשס״ח–9)
: (א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
: (א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה [[בסעיף 76ד]], יחולו הוראות [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]].
: (ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).

@ 83ג. שמירה על עצים בוגרים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עץ בוגר” – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
::- ”תכנית” – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי [[סעיף 83]].
: (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
: (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו [[בפקודת היערות]], טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 84. שלבי ביצוע
: כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.

@ 85. הפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה [[בסימן זה]], אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
: (ב)(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
:: (2) דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי [[סעיף 83א]] כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור [[בסעיף 62ב(ב)]], יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
: (ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.

@ 86. שינויים לפני ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;, תשע״ד–2)
: (א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
: (ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
: (ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
: (ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
: (ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי [[סעיף 109א]].

@ 86א. הפקדת תכנית מצומצמת (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-2)
: (א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)]], החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים אלה:
:: (1) הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
:: (2) הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי [[סעיף 62ב(ה)]] תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
:: (3) יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 85(ב)(1)]], יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 86]], יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
:: (6) הוראות [[סעיפים 78]], [[89א(ג)]], [[97]], [[97א]], [[98]], [[108(ג)]] [[ו־201]] לא יחולו על תכנית מצומצמת.
: (ב)(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה [[בסעיף 18(ה)]], ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
:: (2) כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
:: (3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]].
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.

@ 87. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 88. מקום ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 89. הודעה על הפקדת תכנית (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.

@ 89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה (תיקון: תשס״ג, תשס״ה–4, תשע״ה, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות [[סעיף 92]] וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
: (ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
: (ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
: (ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
: (ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004]].))

@ 90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית
: הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור [[בסעיף 89]] ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.

@ 91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה (תיקון: תשל״ג)
: (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
:: (1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
:: (3) לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
: (ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.

@ 92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקון: תשל״ג, תשס״ח–10)
: (א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
: (ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

@ 93. הודעות על הפקדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.

@ 94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה
: הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.

@ 95. מניעת טענות
: טענה כי הודעת הפקדה לפי [[סעיפים 91]] [[או 93]] לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.

@ 96. עיון בתכנית
: כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

@ 96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי [[סעיף 18(ג2)]], חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי [[סעיף 61ב(ב)]], יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
: (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
: (ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

@ 97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א)(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור [[בסעיף 61א]], ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
: (ב)(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 61א]] ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
:: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.

@ 97א. היתר על־פי תכנית שהופקדה (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ג, תשנ״ה–4)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 97]] [[ו־145(ב)]], רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
:: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
:: (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
: (ב) לענין [[פרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[ו-ט׳]], יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.

@ 98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: (א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.

@ 99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות
: הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

@ 100. התנגדות (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
: (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
: (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
:: ((פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז), אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (ק&quot;ת תשל&quot;ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק&quot;ת תשל&quot;ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 738); אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק&quot;ת תשס&quot;א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק&quot;ת תשס&quot;ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1887); ((ה))מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 606).))
: (4) כל משרד ממשרדי הממשלה;
: (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

@ 101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה
: (א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
: (ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור [[בסעיף 82]], והוראות [[אותו סעיף]] יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 102. המועד להגשת התנגדות (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–4, תשס״ח–5)
: התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

@ 103. מקום הגשת התנגדות (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
: (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

@ 103א. הנמקת התנגדות (תיקון: תשמ״ו–2)
: (א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.

@ 104. עיון בהתנגדויות (תיקון: תשע״ה)
: רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי [[סעיף 101]] פתוחה לעיון.

@ 105. המחליטים בהתנגדות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

@ 106. דיון והכרעה בהתנגדות (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2)
: (א) הוגשה התנגדות –
:: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 102]], אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
:: (2) לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי [[סעיף 102]];
:: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
: (ב) מוסד תכנון כאמור [[בסעיף 105]], שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (ד)(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
:: (2) מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
:: (3) (((נמחקה).))

@ 107. שמיעת התנגדויות בפומבי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.

@ 107א. מינוי חוקר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”חוקר” – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
:: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
:: (2) מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
:: (3) מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
:: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
: (ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
: (ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
: (ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב) ו־(ג)]] [[ו־107]] בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
: (ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
: (ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.

@ 108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי [[סעיף 106(א)]] והמלצות החוקר לפי [[סעיף 107א(ד)]], אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
: (ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106]].
: (ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 102]], יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי [[סעיף 109]], לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי [[אותו סעיף]].
: (ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.

@ 109. סמכויות השר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
: (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.

@ 109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ג-4)
: (א)(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות [[סעיף 86א]] – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי [[סעיף 11ב]]; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 11ד]]; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] יחולו הוראות [[סעיף 110]].
:: (4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי [[סעיף 86א]], יראו את התכנית כבטלה.
: (ב)(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
:: (2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
:: (3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי [[סעיף 6(ד)]].
:: (4) בסעיף קטן זה, &quot;תוכנית למגורים&quot; - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה [[בסימן ז']].
: (ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי [[סעיף 52]], ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
: (ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.

@ 110. ערר בפני המועצה הארצית (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
:: (1) בזכות –
::: (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
::: (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
::: (א) מגיש התכנית;
::: (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
::: (ג) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
: (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
: (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
: (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
: (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
: (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית (תיקון: תשכ״ז, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-4)
: (א) על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 112]] רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
:: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
:: (2) מגיש התכנית;
:: (3) מגיש התנגדות;
:: (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי [[סעיף 106(ב)]];
:: (5) חבר ועדת הערר;
:: (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
:: (8) מהנדס הועדה המקומית;
:: (9) מהנדס הרשות המקומית.
: (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
: (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 112. ערר בפני ועדת הערר (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשפ&quot;ג-4)
: (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62א]] או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
:: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
:: (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]];
:: (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
:: (4) מתכנן המחוז;
:: (5) מגיש התכנית;
:: (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
:: (7) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]].
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
:: (1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
:: (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
:: (3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
: (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
: (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
: (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

@ 113. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 115. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 116. סמכויות מוסד תכנון בערר (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: (א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
: (ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.

@ 117. פרסום אישור תכנית ודחייתה
: הודעה על אישור תכנית לפי [[סימן זה]] ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

@ 118. שמירת תכנית שאושרה ופרסומה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תימצא –
:: (1) בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
: (ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
:: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 119. תחילתה של תכנית (תיקון: תשל&quot;ט, תשנ״ה–4, תשס״ח–10)
: (א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי [[סימן זה]], היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
: (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי [[סעיף 197]].
: (ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.

@ 119א. חובת מסירת מידע (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2)
: ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי [[סעיף 77]] וכן תנאים לפי [[סעיף 78]] החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

@ 119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ב-14)
: החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות [[סעיפים 31א]] [[או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)]], למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.

@ 119א2. (תיקון: תשפ&quot;ו-5) : (((פקע).))

=== סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל (תיקון: תשנ״ד) ===

@ 119ב. הוראות מיוחדות לדרכים (תיקון: תשנ״ד)
: בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
: (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות [[סעיף 119ג]];
: (2) לענין הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] –
:: (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך במקום ”בשני עתונים” יבוא &quot;בשלושה עתונים” ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ” יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים”;
:: (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]];
: (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
: (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
: (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
: (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים [[שבסעיף 119ג]], ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
: (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
: (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
: (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
:: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים [[בסעיף 91]], גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
:: (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי” – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
:: (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
:: (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
:: (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
:: (ו) המועדים האמורים [[בסעיף 109(א) ו־(ב)]] יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור [[בסעיף 109(ב)]] 60 ימים;
: (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין [[פרק ט׳]], בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

@ 119ג. תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ([[בסימן זה]] – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
: (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
: (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
: (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
: (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
: (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
: (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
: (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

@ 119ד. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע״ז–8)
: (א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור [[בסעיף 119ב(1)]] או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197]] עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
: (א2)(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
::: (א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
::: (ג) נציג שר הפנים;
::: (ד) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
::: (ה) יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
: (א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
: (א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
: (ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 198]] [[ו־199]] בשינויים אלה:
:: (1) מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי [[סעיף 197]] וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
:: (2) החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).

=== סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי (תיקון: תשס״ב) ===

@ 119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: לענין מיתקן גז כאמור [[בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי]], יחולו, גם ההוראות לפי [[הסעיף האמור]].

@ 119ו. רישוי מיתקני גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו–4)
: (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז [[שסעיף 119ה]] חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992]];
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006]].))

@ 119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – הוועדה).
: (ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
:: (1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
:: (3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים [[בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)]].
: (ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ד) הוראות [[סעיף 6(ב)]] לא יחולו על הוועדה.

=== סימן ז׳: חלוקה חדשה ===

@ 120. הגדרה
: [[בסימן זה]], ”מגרש” – לרבות דרך.

@ 121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ט, תשפ&quot;ב-8)
: בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
: (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
: (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
: (3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות [[סעיף 69(א)(1א)]].

@ 122. חלוקה שלא בהסכמה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
: (2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
: (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
: (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי [[סימן זה]], תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות [[חוק הבוררות, התשכ״ח–1968]], בכפוף להוראות סעיף זה;
: (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

@ 123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשנ״ה–4)
: הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.

@ 124. תחילה (תיקון: תשנ״ה–4)
: תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.

@ 125. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשנ״ט)
: (א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו [[בפקודת המדידות]] (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
: (ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
: (ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח [[סעיף 124]].

@ 126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים (תיקון: תשכ״ז)
: (א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
: (ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ג) בסעיף זה, ”שעבוד” – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.

@ 127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
: (ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
: (ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות [[סעיף 125]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה
: הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח [[סעיף 122]] או מכוח [[סעיף 127]] והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.

=== סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות ===

@ 129. תכנית מיתאר מקומית
: תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.

@ 130. תכנית מיתאר מחוזית
: תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.

@ 131. תכנית המיתאר הארצית
: תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.

@ 132. תקנות לפי החוק
: תקנות לפי [[פרק י״א]] – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.

=== סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן ===

@ 133. סמכות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4)
: מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.

@ 134. סמכות הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.

@ 135. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 136. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות ==

@ 137. תשריט חלוקת קרקע
: בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן [[פרק זה|בסימן זה (([צ&quot;ל: בפרק זה]))]] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.

@ 138. פרטי התשריט
: תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.

@ 138א. תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי (תיקון: תשע״ט)
: (א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:: (2) גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].))
: (ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי [[פרק זה]] לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 139. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 140. ערר על תשריט חלוקה (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
: (ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.

@ 141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי [[פקודת המודדים]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.

@ 142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.

@ 143. הגבלה על חלוקת קרקע
: לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי [[פרק זה]] או על פי [[סימן ז׳ לפרק ג׳]]; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.

@ 144. איחוד
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק ה׳: רישוי ==

@ 145. עבודות טעונות היתר (תיקון: תשל״ח–2, תשמ״א–7, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ה–2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–5, תשע״ז–9, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
:: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
:: (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
::: בפסקה זו -
:::- ”שינוי פנימי” - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
:::- ”דירה” - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
:: (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967]].))
: (א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
:: (1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
:: (2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר” – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
:: (3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
:: (5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
: (א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
: (א3)(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
:: (2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]] או לפי [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]], יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
:: (3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
:: (4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ב)(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]] (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות [[סעיף 149]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
::: (ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
::: (ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]].))
: (ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
: (ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 146 עד 149]], יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
: (ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
: (ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
: (ג1)(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
:: (2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
:: (3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]]; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
:: (3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]] בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
:: (4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
:: (5) בסעיף קטן זה –
:::- ”מוסד התכנון המוסמך” – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
:::- ”תכנית למגורים” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור. 
: (ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאי פורט במידע להיתר;
:: (2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
:: (3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
: (ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
: (ד)(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
:: (2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
: (ה)(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992]].))
: (ו)(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
:: (1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) [[ובסעיף 6ב(ב1)]], ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 6ב(ב)(1)]], אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
:: (1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 6ב(ב1)]], לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
:: (2) לענין [[פרק י׳]], עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
:: (3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
: (ו1)(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
:: (2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
:: (3) בסעיף קטן זה –
:::- ”רישיון ספק שירות חיוני” – כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]];
:::- ”רשת חשמל עילית” – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
:::- ”רשת כבלים אופטיים” – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק” – כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998]].))
: (ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
:: (1) פירוט יעודי הקרקע;
:: (2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
:: (3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
:: (4) שטחי הבניה המותרים.
: (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
:: (1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
:: (2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של [[19:301578|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013]], אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
::: (ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
::: (ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
::: (ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
:: (3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
::: (א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום &quot;הוועדה המקומית&quot; יקראו &quot;הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי [[סעיף 11א5]], אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)&quot;;
::: (ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
::: (ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
:: (4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, &quot;מיגונית&quot; - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ&quot;ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי [[פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959]], שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.

@ 145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
: (ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

@ 145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר (תיקון: תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תכנית לרישוי מהיר&quot; - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור [[בסעיף 70ב]], תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור [[בסעיף 70ד]], תוכנית לפי [[סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)]] לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי [[סעיף 62א(ה1)]], ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 145]], הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
: (ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים [[בסעיף 145(ב1)]] וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 145(ג2)]] (בסעיף זה - החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
: (ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
:: (2) תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
:: (3) תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
:: (4) מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
:: (5) הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(א3)]] ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
:: (6) הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ&quot;ד-2023]].))
: (ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 83א1]], יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו-(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
: (ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו-(ג3) עד (ה)]], אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי [[סעיפים 70ב]] [[או 70ד]], לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי [[סעיף 62א]].

@ 145ב. רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשע&quot;ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
:: (1) הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
:: (2) הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] וכן שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
: (ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)]], בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה” יקראו ”25 ימי עבודה”;
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
:: (3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים [[בסעיף 145(ד)(1)]] בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 145(א3)]];
:: (4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
::: (א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
::: (ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
:: (5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
::: (א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת [[סעיף 145(א2)(4)]] – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(א3)(4)]];
::: (ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
::: (ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
:: (8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
:: (9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי [[סעיף 152(א2)]], לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))

@ 145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
:: (1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, &quot;גורם נוסף&quot; - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]], שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
:: (2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
::: (א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
::: (ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
: (ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
:: (2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
:: (3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
:: ((ראו [[סימן ט' לחלק ב' לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].))
: (ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
: (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].

@ 145ג. פטור מהיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
:: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית;
:: (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
:: (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]] - השפעתם על הסביבה מעטה;
:: (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
: (ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
:: (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
: (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
: (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור [[בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)]].

@ 145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיף 145ב1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 145ג]].

@ 145ד. הנחיות מרחביות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, תשפ&quot;ד-4)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
: (ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
: (ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
: (ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
: (ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
: (ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי [[סעיף 1א]] או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
: (ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
: (ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.

@ 145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר (תיקון: תשע״ז)
: (א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
:: (2) התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור [[בסעיף 279]];
:: (3) הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
:: (4) הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
:: (5) השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
: (ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
: (ג)(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
:: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
: (ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (ו) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.

@ 146. שימוש חורג (תיקון: תשמ״ח–2, תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
: (ב) (((בוטל).))

@ 147. הקלות (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו–8, תשע״ז–10, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ה-4)
: (א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בנושאים שנקבעו לפי [[סעיף 151(ב)(1)]], אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]], שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בכפוף להוראות [[סעיף 151(ב)(2)]], לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
:: (1) הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]] שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]];
:: (2) הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)]]; לעניין זה, &quot;תוכנית חדשה&quot; - תוכנית שאושרה אחרי יום ג' בניסן התשפ&quot;ה (1 באפריל 2025).

@ 147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בית דיור מוגן&quot; ו&quot;מעונות לתלמידים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 62א(א1)(14)(א)]];
::- &quot;השטח הכולל&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי [[סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א]], שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ&quot;ב (14 בנובמבר 2021);
::- &quot;השכרה לטווח ארוך&quot; - כהגדרתה [[בתוספת השישית]];
::- &quot;שימוש ציבורי&quot; - מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
::- &quot;שימושים אחרים למגורים&quot; - דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
::- &quot;תכנית מפורטת&quot; - למעט תכנית שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ&quot;ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
::- &quot;תעסוקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 62א(א1)]].
: (ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ-30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
: (ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
:: (1) השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
:: (2) לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
:: (3) לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
::: (א) הוראות [[התוספת השישית]];
::: (ב) השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ&quot;ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, &quot;דירת מגורים&quot; - מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
: (ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ&quot;ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ&quot;ר בנוי לשימוש ציבורי.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
: (ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, &quot;צורכי ציבור&quot; - מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
:: (2) טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
:: (3) אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
:: (4) התמלאו הוראות [[סעיף 149(א)]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
: (ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017).
: (ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה - מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
: (י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות [[סעיפים 197 עד 200]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
: (יא) לעניין [[התוספת השלישית]], יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
: (יב) על אף הוראות [[פרק זה]], על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
: (יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

@ 147ב. הקלה לפיצול דירות (תיקון: תשפ&quot;ד-10)
: (א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה - יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה - התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
:: (1) שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ&quot;ר לפחות - אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
:: (2) תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ&quot;ר (בסעיף זה - תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן  ייכלל בתוספת השטח;
:: (3)(א) שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ&quot;ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
::: (ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]];
::: (ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט&quot;ו באב התשע&quot;ז (7 באוגוסט 2017);
:: (5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
:: (6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].
: (ג)(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
:: (2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
:: (3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
: (ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
::: (א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
::: (ב) אם הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 149]] לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
:: (2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
: (ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ&quot;א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו;
:: (2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של [[25:4768580|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ&quot;ד-2024]].
: (ו)(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי [[סעיף 147]], תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
:: (2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות [[סעיף 147]].
: (ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בתוספת השלישית]].
: (ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ&quot;ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
: (ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ&quot;ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ&quot;ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
: (י) על אף האמור [[בסעיף 145]], ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)]], ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145ג(ב)]].
: (יא) על אף האמור [[בתוספת השלישית]], על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה &quot;מימוש זכויות&quot; [[שבתוספת השלישית]], לאחר מתן ההקלה.
: (יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
:: (2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
: (יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
: (יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי [[סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], אם נקבע, לפי המאוחר.
: (טו) בסעיף זה -
::- &quot;יחידת דיור צמודת קרקע&quot; - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
::- &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::- &quot;שטח יחידת דיור&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

@ 148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון: תשנ״ה–4)
: היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.

@ 149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תש״ע–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח)
: (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
:: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
:: (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
:: (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
::: (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
::: (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
::: הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
:: (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי [[סעיף 100(3)]].
:: (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
:: (4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
::: (ב) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
::: (ג) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
::: (ד) נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
: (ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
: (ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996]].))
: (ד)(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות” ו”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתם [[בסעיף 158ו1]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות [[סעיף 151(ב1) ו־(ג)]], רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
::: (ב) התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
:: (3) החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.

@ 150. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 151. סטיה ניכרת (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ז–9, תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-8, תשפ&quot;ו-4)
: (א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
: (ב)(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
:: (2) לעניין הקלה כאמור [[בסעיף 147(ב)]], לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ&quot;ט בתמוז התשמ&quot;ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], או לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
::: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
::: (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
::: (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
::: (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי [[פרק י׳]], להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
:: (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
:: (3) הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
:: (4)(א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:::: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
:::: (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
::: (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 197 עד 200]], בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
:: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020).
: (ב3) (((פקע).))
: (ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]],
:: (1) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ&quot;ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (2) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ&quot;ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת-קרקעי - לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ&quot;ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
:: (3) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, &quot;חלל כלוא בגשר&quot; - חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
: (ג)(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים &quot;תוספת של עד 3 מ&quot;ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול&quot; - לא ייקראו; בפסקה זו -
:::- &quot;אזור עימות&quot; - (((נמחקה);))
:::- &quot;בניין רב-קומות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 158טו1]];
:::- &quot;דירה קטנה&quot; - דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ&quot;ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
:::- &quot;מרחב מוגן דירתי&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:::- &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ&quot;ה-2025]] (((ביום 22.7.2025))).
: (ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] או לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
: (ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]] או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]].))

@ 151א. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח–11) : (((פקע).))

@ 151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים (תיקון: תשפ&quot;ב-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היתר להפעלת מעון&quot; - היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
::- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]];
::- &quot;היום הקובע&quot; - כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::- &quot;מבנה מגורים&quot; - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
::- &quot;מבקש ההיתר&quot; - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
::- &quot;מעון יום לפעוטות&quot; - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
::- &quot;פעוט&quot;, &quot;רישיון&quot;, &quot;רישיון זמני&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח]].
: (ב) על אף ההוראות לפי [[פרק זה]], על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
:: (2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
: (ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
:: (1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
:: (2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
::: (א) כתובת הדירה;
::: (ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
::: (ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
::: (ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (3) בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
::: (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי [[סעיף 89א]], בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
::: (ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות [[סעיף 149(א)(2א)(א) ו-(ב)]], או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, &quot;הודעה מקוונת&quot; - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
: (ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
: (ה)(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
:: (2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז).
: (ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
: (ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי [[חוק הפיקוח]]; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור [[בסעיף 4 לחוק הפיקוח]].
: (ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
: (י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה [[בתוספת השלישית]].
: (יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
: (יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה [[בסעיף 147((())י(()))(13)]], שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
: (יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
:: (1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
:: (2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
: (יד) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.

@ 152. ערר והשגה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשמ״ט–3, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–9, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4)
: (א)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי [[פרק זה]] או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 149(א)]] רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
:: (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי [[פרק זה]] או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
:: (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה [[בסעיף 158ס]] לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי [[פרק זה]], ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]] בלבד.
: (א1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]], לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[באותו סעיף]], לפי [[פרק זה]] בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ&quot;א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
:: (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי [[סעיף 6ב(ג)]], בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
: (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור [[בסעיף 145ב(ב)(2)]] רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
: (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1)]]; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
: (ב)(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, &quot;היתר&quot; - למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
: (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

@ 153. סדרי הערר (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: לדיון בערר לפי [[פרק זה]], יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.

@ 154. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 155. זכויות לפי דינים אחרים
: זכות ערר לפי [[פרק זה]] אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.

@ 156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית (תיקון: תשס״ד–3)
: (א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי [[פרק זה]] אלא בהתאם לאמור [[בתוספת השניה]].

@ 157. מועד להכרעה בבקשות (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 145(ב1)]], יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
: (ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) (((פקע).))
: (ו) (((פקע).))
: (ז) (((פקע).))
: (ח) (((פקע).))

@ 157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון (תיקון: תשמ״א–6, תשמ״ו, תשנ״א–3, תשנ״ה–4, תשס״א–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-11, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”החברה” – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
::- ”המנהל” – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
::- ”הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי [[סעיף 18]] יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
::- ”ספק” – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי״ט–1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]] (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
::- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
::- &quot;הספקת חשמל&quot; - חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
: (ב)(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
:: (2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
:: (4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
:: (5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
:: (6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
: (ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ד)(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
:: (2) לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
: (ה)(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי [[סעיף 145]] לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב]], אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
: (ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
: (ה2) (((בוטל).))
: (ה3) ניתן היתר לפי [[פרק זה]] בלי ששולמו החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
: (ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
: (ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
: (ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
: (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור [[בסעיף 83א1]] המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת);
::: (ב) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
:::: (2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
:::: (3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
:: (1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
:: (1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
:::: (1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
:::: (2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
:::: (3)(א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]], שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
::::: (ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
::::: (ג) ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::::: (ד) הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
::: (ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
::: (ג) (((החל מיום 30.9.2026):)) בפסקה זו -
::::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:::::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
:: (1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
:: (2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.

@ 157ב. אישור תחילת עבודה (תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור [[בסעיף 157ג]] לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
: (ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר.
: (ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי [[פרק ה'4]], הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]], וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו [[בסעיף 158מז]], ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
: (ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]] לא תצורף הודעה כאמור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה)]] או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה1)]] לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.

@ 157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה–2, תשפ&quot;ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; (((החל מיום 1.1.2027):)) שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))

@ 158. (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2) : (((בוטל).))

@ 158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים (תיקון: תשמ״א–4, תשס״א–5, תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
: (א1)(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]], שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
:: (2) לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
:: (3) בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004]].))
: (ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
: (ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
: (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
: (ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
: (ו)(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
:: (2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
::: (א) מעלית נגישה;
::: (ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
::: (ג) פיר למעלית.
:: (3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות [[פרק ה׳1א]], וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות [[פרק ה׳1א]].
:: (4) בסעיף זה –
:::- ”אגף” – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
:::- ”בנין נגיש” – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.

@ 158א1. הצמדת מקומות חניה (תיקון: תשנ״ד–3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”דירה” – כהגדרתה [[בסעיף 145(א)(2)]];
::- ”מקום חניה” – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
: (ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
: (ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))

@ 158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה)
: (א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי” – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]].
: (ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
: (ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.

@ 158א3. (תיקון: תשע״ב–2, תשפ&quot;ב-14) : (((בוטל).))

== פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים (תיקון: תשמ״א–5) ==

@ 158ב. הגדרות (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בנין ציבורי” – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ&quot;א-1981]].))
:- ”היתר” – היתר לבניה לפי [[פרק ה׳]].

@ 158ב1. תחולת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס״ה–3)
: [[פרק זה]] והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי [[סעיף 158ו1]] ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם [[#פרק ה1 סימן ז סימן משנה ב|ב((חלק ב' ל))סימן ז׳ ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

@ 158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשמ״א–5, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
: (ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
: (ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור [[בסעיף 147]] מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
: (ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח–1968]] (להלן [[בפרק זה]] – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי [[סעיף 158ה]], אם ההוראה לא תקויים.
: (ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

@ 158ד. ערעור (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה)
: (א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור [[בסעיף 158ג(א)]] או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור [[בסעיף 158ג(ב)]], והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור [[בסעיף 158ג]] בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
: (ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
: (ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

@ 158ה. ביטול רשיון עסק (תיקון: תשמ״א–5, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ה)
: (א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי [[סעיף 158ג]] תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 158ו. מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשמ״א–5)
: הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה (([צ״ל: בהוראה])) זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי [[סעיף 145(ב)]] או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

== פרק ה׳1א((׳)): נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס״ה–3) ==

@ 158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס״ה–3)
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”אדם עם מוגבלות”, ”אנשים עם מוגבלות”, ”גוף ציבורי”, ”נגישות”, ”התאמות נגישות”, ”מוסד חינוך”, ”נציבות”, ”נציב”, ”נטל כבד מדי”, ”רשות ציבורית” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
::- ”מקום ציבורי” – מקום מהמקומות המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
::- ”מקום ציבורי חדש” – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
::- ”תקן ישראלי” – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי״ג–1953]].
: (ב) לכל מונח [[בפרק זה]] שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות [[שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
: (ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]], וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
:: (1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
::: (א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
::: (ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
:: (2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
::: (ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
::: (ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
::: (ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
:: (1) מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
:: (2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
:: (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי [[סימן ו׳ ((לפרק ה'1)) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]];
:: (4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
: (ז)(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק ה׳1]], שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
::: (א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
::: (ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
::: (ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
::: (ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
: (ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
:: (1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
:: (2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
: (ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))

@ 158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה, תשפ&quot;ב-14)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנין מגורים חדש” – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
::- ”יחידת דיור” – (((נמחקה);))
::- ”שטח משותף בבנין מגורים” – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
: (ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
:: (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
:: (2) מעלית, ככל שהותקנה;
:: (3) פתחי הגישה לדירות המגורים;
:: (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
:: (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
:: (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
: (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
:: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
:: (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
:: (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
: (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
:: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
:: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
:: (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
:: (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
:: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
:: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים.
: (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
: ((ראו [[פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].))

@ 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה)
: (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו [[בסעיף 158ו1(ז)]] או לבנין מגורים חדש כהגדרתו [[בסעיף 158ו2]], או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
:: (1) [[פרק זה]];
:: (2) [[סעיף 158א]];
:: (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם [[פרק ה׳1]];
:: השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי [[פרק זה]];
:: (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו [[16:299916|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005]], שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי [[פרק זה]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”היתר” – כמשמעותו [[בסעיף 145]];
::- ”אישור” – כמשמעותו [[בסעיף 157א]];
::- ”תעודת גמר” – כמשמעותה [[פרק ט לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970]].

@ 158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך (תיקון: תשס״ה–3)
: החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.

== פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת (((בוטל))) (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2) ==

@ 158ז. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשס״ז–3, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ח. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158ט. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158י. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).))
@ 158יא. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).))
@ 158יב. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (((בוטל).))

== פרק ה׳3: מכוני בקרה (תיקון: תשנ״א–3, תשס״ה–2, תשע״ד–2&lt;!--נוצר מחדש--&gt;) ==

=== סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ד–2) ===

@ 158יג. הגדרות – [[פרק ה׳3]] (תיקון: תשע״ד–2)
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל מכון” – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
:- ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]];
:- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]].

@ 158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
:: (1) לבצע בקרת תכן;
:: (2) לבצע בקרת ביצוע;
:: (3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

@ 158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ([[בפרק זה]] – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) פועלים בשירותו כל אלה:
::: (א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]];
::: (ג) בקרים כאמור [[בסעיף 158יח]];
::: (ד) בקרים מורשים כאמור [[בסעיף 158כא]];
:: (2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
:: (3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
:: (4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
:: (5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
:: (6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, (((החל מיום 1.1.2027):)) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
: (ג)(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
:: (2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
:: (2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.

@ 158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–5, תשפ&quot;ב-8)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בנייה רוויה” – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
::- ”בניין רב־קומות” – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
::- ”הקמת בניין מגורים חדש” – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
::- ”כניסה קובעת לבניין” – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
::- ”מידע להיתר” – כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], בתקופה שמיום פרסומו של [[20:491908|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018]] (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]]), עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
:: ((התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1038).))
:: (1) שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים [[בסעיף 158כא]];
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא]], ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות [[סעיפים 145(ב3)]], [[157ב(ב)]], [[158יח(ב)]], [[158כג(א)]] [[או 261(ה)(3א)]], לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
:: (3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]], יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
: (ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.

@ 158טו1א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי [[סעיף 158לא]], ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי [[סעיף 158טו]], אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
: (ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
: (ג) ניתן רישיון לפי [[פרק זה]], יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
: (ה) רישיון לפי [[פרק זה]] אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

@ 158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
:: (2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 158טו]];
:: (3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור [[בסעיף 158טז(ב)]].
: (ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
:: (2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
: (ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
: (ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

=== סימן ב׳: בקרים (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-9, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-11, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
: (ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי [[סעיף 145(א1)]], תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה - תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
:: (2) בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
:: (3) נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

@ 158יט. רישום בקרים (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הרשמים כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] [[ובחוק ההנדסאים והטכנאים]] ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
: (ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ]], והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
: (ג) על בקר יחולו הוראות [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] לעניין האתיקה ועונשין או הוראות [[פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים]], בשינויים המחויבים, ולפי העניין.

@ 158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
:: (2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024]].))
: (ב) לשם קיום הוראות לפי [[פרק זה]] לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]].
: (ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”אדריכל רשום” ו”מהנדס רשום” – כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”הנדסאי רשום” – כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]].

=== סימן ג׳: בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
:: (1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
:: (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]].
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין [[חוק גנים לאומיים]] ולעניין [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]].

@ 158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5, תשפ&quot;ו)
: (א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי [[סעיף 158כא]] או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור [[בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)]], ((&lt;s&gt;לפי העניין&lt;/s&gt;,)) או השר הממונה על גורם מאשר כאמור [[בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף]], לפי העניין ([[בסימן זה]] – השר הממונה), (((החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,)) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018]]; פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf | תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
: (ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
: (ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
:: (2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
:: (3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
:: (4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
: (ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
:: (2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור [[בסעיף 158טו(א)(3)]];
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
:: (4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
:: (5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור [[בסעיף 158כג]];
:: (6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
:: (7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
: (ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.

@ 158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–5, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-9, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
: (ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
: (ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ([[בפרק זה]] – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
:: ((פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf | הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו]].))
: (ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]].
: (ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
: (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
:: (2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
:: (3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.

=== סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5)
: (א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 158כב(א)]].
: (ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.

@ 158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
: (ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
: (ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

@ 158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
: (ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.

@ 158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2)
: דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור [[בסעיף 158טו(א)(1)]] כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]];
: (3) [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]] – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

@ 158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי [[סעיף 158טו(א)(1)]], לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם [[בסעיף 158טו(א)(1)]], לפי העניין.
: (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

@ 158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשפ&quot;ו)
: שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
: (1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; ((החל מיום 1.1.2027):)) תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
: (3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
: (4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

=== סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
: (ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

@ 158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א)(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
: (ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
: (ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
: (ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 158לא1. האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ח–5)
: (((סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).))
: (א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
: (ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
: (ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 158כד(א)]] או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
: (ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור [[בסעיף 158כג(ה)]] (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
: (ה)(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
:: (2) הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

=== סימן ו׳: עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2) ===

@ 158לב. עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) [[בסימן זה]], ”הממונה” – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
: (ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 158טו(א)(1)]];
:: (2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי [[סעיף 158טז(ב)]], והמנויים [[בתוספת השביעית]];
:: (3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות [[סעיף 158כה(ב)]];
:: (4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 158כו(ב)]];
:: (5) הפר חובות דיווח לפי [[סעיף 158ל(א)]];
:: (6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 158ל(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].

@ 158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ([[בסימן זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 158לד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 158לו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 158לד. זכות טיעון (תיקון: תשע״ד–2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 158לג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 158לד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 158לז]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 158לד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 158לז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 158לד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 158מד]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 158לה]].

@ 158מ. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 158מא. גבייה (תיקון: תשע״ד–2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון: תשע״ד–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 158מה. פרסום (תיקון: תשע״ד–2)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ג) הוגש ערעור לפי [[סעיף 158מד]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 158מו. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–3)
: שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]] ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)]] או לפי [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]].

== פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8) ==

@ 158מז. הגדרות - [[פרק ה'4]] (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בקשה להיתר&quot; - בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ(א)]];
:- &quot;היטל השבחה&quot; - כמשמעותו [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;החיובים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]];
:- &quot;השבחה&quot; ו&quot;שמאי מקרקעין&quot; - כהגדרתם [[בתוספת השלישית]];
:- &quot;מידע למורשה להיתר&quot; - פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
:- &quot;תעודת גמר&quot; - תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.

@ 158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: על אף האמור [[בסעיף 145(א)]], בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
: (1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה - מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
: (2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
:: (א) להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, &quot;מיועד בעיקרו למגורים&quot; - אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
:: (ב) להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
:: (ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, &quot;מבנה ציבור&quot; - מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
:: (ד) להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
: (3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
: (4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
: (5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
:: (א) אתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]], המיועד לשימור לפי תכנית;
:: (ב) אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה [[בסעיף 12 לתוספת הרביעית]];
:: (ג) בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
:: (ד) בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
: (6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.

@ 158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
: (ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
: (ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
:: (1) שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
:: (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

@ 158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]].
: (ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
:: (1) תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים [[בסעיפים 158מח]] ו-158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 158נה]]; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
:: (2) תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
: (ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
: (ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם [[לסעיף 145(א3)]] ולהוראות מכוחו.

@ 158נא. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
: (ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת המורשה להיתר);
:: (2) המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.
: (ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי [[סעיף 265(17)]] לא תחול על היתר לפי סעיף זה.

@ 158נב. מתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות [[פרק זה]] אם התקיימו לגביה כל אלה:
:: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]];
:: (2) כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
:: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]];
:: (4) שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא(ג)]], בכפוף להוראות [[סעיף 158נא(ד)]], וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור [[בסעיף 158נא(ז)]];
:: (5) התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]] לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
: (ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
: (ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 145(ה)(2)]] או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.

@ 158נג. תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 157א]], הסמכות לתת תעודת גמר לפי [[פרק זה]] תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי [[פרק זה]], והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
:: (2) כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
:: (3) התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]].
: (ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.

@ 158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה [[בסעיף 158נא(ז)(1)]], יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
: (ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.

@ 158נה. ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי [[פרק זה]] אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.

@ 158נו. פרסום היתרים (תיקון: תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.

@ 158נז. ערר על היתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור [[בסעיף 158נב(ב)]], רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות [[פרק זה]], להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
:: (1) חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
:: (2) חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
:: (3) חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
:: (4) חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
:: (5) חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
: (ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים - לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
: (ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
: (ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

@ 158נח. החלפת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 158נג(א)]], נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי [[פרק זה]], רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי [[פרק זה]].

@ 158נט. תקנות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי [[סעיף 157ב(ג1)]] ומתן תעודת גמר, לפי [[פרק זה]].

@ 158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.

== פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי (תיקון: תשפ&quot;ג-4) ==

@ 158ס. הגדרות - [[פרק ה'5]] (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת המשנה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 6(ה)]];
:- &quot;מהנדס מוסד רישוי ארצי&quot; - אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;מוסד רישוי ארצי&quot; - רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
:- &quot;מוסד רישוי מקומי&quot; - רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
:- &quot;רשות רישוי ארצית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 158סא]].

@ 158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו)
: (א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
: (ב) על אף האמור [[בפרק ה']], מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
:: (1)(א) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 157]], אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]];
:: (2) שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור [[בסעיף 158סג]].
: (ג)(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
:: (2) מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
:: (3) החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
:: (4) הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]].
: (ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
: (ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
: (ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
: (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.

@ 158סב. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הועברה בקשה להיתר לפי [[סעיף 158סא(ג)]], או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות [[סעיף 158סא(ב)(2)]], מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]] בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
: (ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון).
: (ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
: (ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו [[בתוספת השלישית]], שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת מבקש ההיתר);
:: (2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח);
:: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
:: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
:: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 158מז]];
:: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]];
:: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית.

@ 158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: (א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור [[בסעיף 158סד]], כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ([[בפרק זה]] - הכרזת שר הפנים).
: (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: (א)(1) עד ליום כ&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 158סג]].
:: (2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; [[בפרק זה]], &quot;המנהלים&quot; - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
:: (3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]], יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
: (ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]] בעניינה של רשות רישוי מקומית.
: (ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
:: (1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
:: (2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
:: (4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
:: (5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי [[סעיף 158מט]] למורשה להיתר במועד שנקבע.
: (ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).

== פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה ==

@ 159. הגדרות (תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה–4)
: [[בפרק זה]] –
:- ”ועדה מחוזית” או ”ועדה מקומית” – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
:- ”מיתקן בטחוני” – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך [[פרק זה]] על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון” – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.

@ 160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה)
: על בקשה להיתר לפי [[פרק ה׳]] במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
: (1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
: (2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
: (3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
: (3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
: (3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור [[בסעיף 177]];
: (4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
: (5) [[סעיפים 149 עד 154]] לא יחולו;
: (6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.

@ 161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות (תיקון: תשנ״ה–4)
: המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.

@ 162. המנין החוקי
: המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.

@ 163. עניני טיסה אזרחית
: בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.

@ 164. קרקעות חקלאיות
: [[התוספת הראשונה לחוק זה]] לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.

@ 165. תחולת [[פרק ז׳]] 
: שימוש בסמכויות לפי [[פרק ז׳]] לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.

@ 166. ועדת ערר (תיקון: תשע״ה)
: (א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי [[סעיף 160]], רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
: (ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.

@ 167. דיון בערר בהרכב של שלושה
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.

@ 168. היושב ראש
: יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.

@ 169. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 170. סודיות הדיונים (תיקון: תשנ״ה–4)
: חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.

@ 171. סדרי הדיון
: הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.

@ 172. פטור 
: מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
: (1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
: (2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.

@ 173. תקנות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי [[סעיף 265]] וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי [[פרק ה׳]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].))

@ 174. מניעת מכשולי טיסה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
: (ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
: (ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
: (ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
: (ו) ”מקרקעין”, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.

@ 175. הוראת שינוי (תיקון: תשע״ה)
: (א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
: (ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו [[בחוק החשמל, תשי״ד–1954]], של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
: (ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
: (ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
: (ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
: (ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
: (ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
: (ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
: (י) הוראות [[סימן ט׳ לפרק ג׳]] לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
: (יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
: (יב) ”הוראת שינוי”, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
:: (1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
:: (2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.

@ 176. פיצויים
: מי שנפגע על ידי הוראה על פי [[סעיף 174]] או על ידי הוראת שינוי כאמור [[בסעיף 175]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות [[פרק ט׳]] בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי [[174|הסעיפים האמורים]] כאילו נכללה בהוראות המנויות [[בסעיף 200]].

@ 177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני (תיקון: תשנ״ה–4)
: הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
: (1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
: (2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
: (3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי [[סעיף 104]];
: (4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.

@ 177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר (תיקון: תשע״ו–6)
: (א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים [[בתוספת השמינית]] (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין [[פרק זה]] עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
: (ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים [[$ תוספת 8|בפרטים (3)]] [[או (4) לתוספת השמינית]], תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי [[בפרט (4) לתוספת השמינית]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
:: (1) לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
:: (2) לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
: (ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
: (ו) הוראות [[סעיף 172(2)]] יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
:: (1) שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 172]], הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין [[בפרט (3) לתוספת השמינית]] – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
:: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
: (ח) בסעיף זה –
::- ”מועד ההפרטה” – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
::- ”תכנית למיתקן” – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

== פרק ז׳: שימוש חורג ==

@ 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4)
: מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
: (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
: (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).

@ 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ״ה–4)
: נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור [[בסעיף 178]], ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.

@ 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ״ה–4)
: לכל בנין חורג לפי [[סעיף 178]] תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
: (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
: (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
: (3) מידתה ואפיה של החריגה;
: (4) אפיו הציבורי של הבנין.

@ 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.

@ 182. אישור התקופה המרבית (תיקון: תשנ&quot;ה-4&lt;!--החלפה--&gt;)
: הציעה הועדה המקומית, מכוח [[פרק זה]], לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור [[בסעיף 179]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.

@ 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4)
: (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
: (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.

@ 185. אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי [[סעיף 184]], לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.

@ 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית
: לא קויים צו של בית המשפט לפי [[סעיפים 183]] [[או 185]] ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי [[פקודת בזיון בית המשפט]], ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.

@ 187. שיכון חלוף
: היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות [[פרק זה]] בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

== פרק ח׳: הפקעות ==

@ 188. מטרת ההפקעה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ג-4)
: (א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות [[סעיף 189]], להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
: (ב) ”צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה: 
:: (1) דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
:: (2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
:: ((פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014]].))

@ 189. סמכות הועדה המקומית (תיקון: תשפ&quot;ב-6)
: (א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; שבסעיף 188(ב)]], אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
:: (2) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]] או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה &quot;צורכי ציבור&quot; בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.

@ 190. ביצוע ההפקעה (תיקון: תש״ע–2, תשע״ה)
: (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
:: (1) [[סעיף 20 לפקודה האמורה]] יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר [[באותו סעיף]] על ”רבע” יבוא ”ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
:: (2) שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי [[סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה]];
:: (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
:: (4) לענין [[סעיף 12 לפקודה האמורה]] יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
:: (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
:: (6) [[+|סעיפים 5א]], [[+|7ב]], [[+|14(1א) ו־(1ב)]], [[+|14א עד 14ד]] [[ו־21 לפקודה האמורה]] לא יחולו;
:: (7) [[סעיף 9א לפקודה האמורה]] יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
: (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

@ 191. חילופי קרקע
: הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

@ 192. הסכם אינו היתר לחריגה
: שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי [[פרק זה]] לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

@ 193. דין רכוש שהופקע
: מקרקעין שהופקעו לפי [[פרק זה]] ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

@ 194. שיכון חלוף
: בהליכי הפקעה מכוח [[פרק זה]] לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

@ 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה (תיקון: תשע״ה)
: מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
: (1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
: (2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

@ 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום
: (א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
: (ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין [[סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

== פרק ח׳1: היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) ==

@ 196א. היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8)
: ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו [[בתוספת השלישית]] ועל פיה.

== פרק ט׳: פיצויים ==

@ 197. תביעת פיצויים (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה)
: (א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור [[בסעיף 200]].
: (ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971]].))

@ 197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון: תשע״ז–8)
: (א)(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי [[סעיף 197]], בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
:: (2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
: (ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 198. תביעה לפיצויים (תיקון: תשנ״ה-4&lt;!--החלפה--&gt;, תש״ס–2, תשס״ג–3, תשס״ה, תשס״ה–5, תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תש״ע, תשע״ה, תשפ&quot;ב-8)
: (א) הוגשה תביעה לפי [[סעיף 197]], תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ([[בפרק זה]] – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
: (ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
: (ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות [[סעיף 200]], רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4)(א) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
::: (ב) פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו [[17:300885|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008]].
: (ה1)(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
::: (א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש&quot;ח)));
::: (ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש&quot;ח)));
::: שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
:: (2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
:: (5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
:: (6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
: (ו)(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
: (ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
: (ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות [[סעיף 14א(א) לתוספת השלישית]], והוראות [[תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור. 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].))

@ 199. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).))

@ 200. פטור מתשלום פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-8)
: (א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
:: (1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
:: (2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
:: (3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
:: (4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
:: (5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
:: (6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
:: (7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
:: (8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
:: (9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
:: (10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
:: (11) הוראה בתכנית שחל עליה [[סעיף 81]].
: (ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של [[25:3626730|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
:: (1) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
::: (ב) התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]] שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או - אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) - מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026);
:: (2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.

@ 201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית
: לא ישולמו פיצויים לפי [[פרק זה]] בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי [[סעיף 89]].

@ 202. פיצויים על הפסקת חריגה
: מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי [[פרק ז׳]] הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

@ 202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2)
: נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות [[סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי]]; בסעיף זה –
:- ”מיתקן גז” ו”התכניות למערכת ההולכה” – כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- ”תכנית” – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי [[סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשס״ו, תשע״ח–7, תשפ&quot;ב-13)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם [[לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת]].
: (ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי [[סעיף 197]] ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

== פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) ==

@ 202ג. רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 202ד]], רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
: (ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
: (ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.

@ 202ד. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס״ח–7, תשע״ה)
: (א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ([[בפרק זה]] – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
:: (1) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
:: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
:: (4) שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
:: (5) היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
:: (6) שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
:: (7) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות” – כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969]].
: (ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

@ 202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
: (2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור [[בפרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[או ט׳]];
: (3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
: (4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
: (5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
: (6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; [[בפרק זה]], ”עניין אישי או תפקיד אחר” – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.

@ 202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 202ה(6)]], תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
: (ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
: (ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.

@ 202ז. איסור ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
: (ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
: (ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.

@ 202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי [[הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין]], למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
:: (2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
:: (3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.

@ 202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 202ה(1) עד (5)]], לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור [[בסעיף 202ה(6)]], זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור [[בסעיף 202ו]].
: (ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 202ה(3)]];
:: (2) אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי [[הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין]].
: (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.

@ 202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור [[בסעיפים 202ו(ג)]] [[או 202ט]], או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור [[בסעיף 202ז]], יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
: (ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.

@ 202יא. עונשין (תיקון: תשס״ח–7)
: שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות [[סעיף 202ז]], דינו – מאסר שלוש שנים.

@ 202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7)
: (א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]].
: (ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק האמור]], כפי שנקבעו [[בחוק האמור]], יהיו נתונות לוועדה המייעצת.

@ 202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7, תשפ&quot;ב-8)
: (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
:: (1) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
:: (2) סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009]].))

== פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין (תיקון: תשע״ז–9) ==

=== סימן א׳: הגדרות (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 203. הגדרות – [[פרק י׳]] (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ב-8)
: [[בפרק זה]] –
:- ”גן לאומי” ו”שמורת טבע” – כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”הריסה” – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי [[פרק זה]];
:- ”ועדה מרחבית” – ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]];
:- ”יושב ראש ועדה מקומית” – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – יושב ראש הוועדה המחוזית;
:- ”היחידה הארצית לאכיפה” – הרשות לאכיפה במקרקעין;
:- ”מהנדס הוועדה” – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – מתכנן המחוז;
:- ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין” – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
:- ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה” – מנהל היחידה שמונה לפי [[סעיף 204]];
:- ”מנהל רשות הטבע והגנים” – כמשמעותו [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 205]];
:- ”מפקח מיוחד” – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי [[סעיף 205]], לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
:- ”עבודה אסורה” – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
:- ”צו מינהלי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור [[בסעיף 216]];
:: (2) צו להריסת תוספת בנייה כאמור [[בסעיף 217]];
:: (3) צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור [[בסעיף 219]];
:: (4) צו לסגירת בניין או מקום כאמור [[בסעיף 220]];
:: (5) צו הריסה מינהלי כאמור [[בסעיף 221]];
:- ”צו שיפוטי” – כל אחד מאלה:
:: (1) צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור [[בסעיף 234]];
:: (2) צו הפסקה שיפוטי כאמור [[בסעיף 236]];
:: (3) צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור [[בסעיף 239]];
:- ”רשות אוכפת” – כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) היחידה הארצית לאכיפה;
:: (2) ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
:: (3) רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
:: (4) רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור [[בסעיף 233]];
:- ”רשות הטבע והגנים” – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:- ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה” – רשות מרחבית שהוסמכה לפי [[סעיף 254יב]];
:- ”שימוש אסור” – כל אחד מאלה:
:: (1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
:: (2) שימוש בעבודה אסורה;
:- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].

=== סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
: (ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
: (ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
: (ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.

@ 205. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
:: (1) עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
:: (2) עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
:: (3) עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
: (ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
: (ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
: (ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור [[בסעיף 204(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.

@ 206. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
::: (א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
::: (ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#2|סעיפים ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))2((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))]] [[#3|ו-((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בשינויים המחויבים.
: (ד) אין בסמכויות מפקח לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

@ 207. חובת הזדהות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
: (ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
:: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

=== סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סימן זה]] נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.

@ 209. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”חוק להסדרת הביטחון” – [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:: (6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 159]] שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין [[פרק ו׳]] כאמור [[באותו סעיף]];
:- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי [[סעיף 205]], ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות [[סעיף 213]] [[או 214]] – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות [[213|אותם סעיפים]], לפי העניין;
:- ”נוהל עבודה” – נוהל שנקבע לפי [[סעיף 212]];
:- ”קצין בכיר” – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
:- ”קצין מוסמך” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון”, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
:: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
:: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
:: (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
:: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
:- ”השר הממונה” –
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.

@ 210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9)
: מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]].

@ 211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(4)]] קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
::: (א) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
::: (ב) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
::: (ג) מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
:: (2) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
: (ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
::: (א) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
::: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
: (ז)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(ב)(2)]] לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

@ 212. נוהל עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות [[סימן זה]] בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”.
: (ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

@ 213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בפרק ו׳]], שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
:: (1) מתקיימת בו פעילות סודית;
:: (2) קיים צורך דחוף בהקמתו;
:: (3) הוא נועד לפעילות מבצעית.
: (ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]], בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 205]].
: (ג)(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימן זה]] במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
:: (2) קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.

@ 214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו [[בסעיף 213]], שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור [[בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 213]] על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
: (ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]] יופעלו, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
: (ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.

@ 215. נהלים ראשונים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]].
: (ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
: (ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

=== סימן ד׳: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]] ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותה עבודה.
: (ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ([[בסימן זה]] – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
:: (2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי [[סעיף 225]] יושלמו בהקדם האפשרי.
: (ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]],  על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]], להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ([[בפרק זה]] – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
: (ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
: (ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 216(ב)]] ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
: (ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

@ 218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי [[סעיף 243(א) או (ב)]] באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
: (ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]] [[ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות [[פרק זה]]:
:: (1) בכל מקום –
::: (א) אחרי ”רכב” יקראו ”או ציוד מכני הנדסי”;
::: (ב) אחרי ”ברכב” יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי”;
::: (ג) אחרי ”הרכב” יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי”;
::: (ד) אחרי ”שהרכב” יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי”;
:: (2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|אותם סעיפים]], הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]], ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
:: (3) הסמכות הנתונה [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|באותם סעיפים]] לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
:: (4) תקנות לפי [[-|סעיפים 57א(ב)(2)]] [[-|ו־57ו(א)]] יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
: (ג) בסעיף זה –
::- ”ציוד מכני הנדסי” – ציוד כהגדרתו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]];
::- ”רכב” – כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]].

@ 219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
: (ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
:: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותו שימוש אסור;
:: (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
: (ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

@ 220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], על סגירת הבניין או המקום ([[בפרק זה]] – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
: (ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
: (ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 219(ד)]], את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
: (ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

@ 221. צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ([[בפרק זה]] – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
: (ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]];
:: (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
:: (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור [[בסעיף 222(ג)]] ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור [[בסעיף 223]];
:: (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]];
:: (7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
: (ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי [[סעיף 221(ב)]], ואולם –
:: (1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 228]] ועוכב ביצועו לפי [[סעיף 254ח]], ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
:: (2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 254ט]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
::: (ב) דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
: (ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

@ 223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
: (ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 222(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי [[סעיף 223]], רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

@ 225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
:: (1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
:: (2) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו [[בסעיף 12]] – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
:: (3) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
: (ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

@ 226. המצאת צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

@ 227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו מינהלי לפי [[סימן זה]], יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

@ 228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי [[סעיף 226]].
: (ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
:: (1) לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
:: (2) לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

@ 229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9)
: לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור [[בסימן זה]], או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

@ 230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].

@ 231. פיצויים (תיקון: תשע״ז–9)
: צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
: (1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
: (2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
: (3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

@ 232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי [[סעיף 219]] ולצו לסגירת בניין או מקום לפי [[סעיף 220]] לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
: (ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

@ 233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בסעיף זה, ”תכנית” – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי [[סימן זה]] ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לעניין חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
:: (2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור [[בסימן זה]] – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
: (ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 231]] לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[באותו סעיף]].

=== סימן ה׳: צווים שיפוטיים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 234. צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ([[בסימן זה]] – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
: (ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי [[פרק זה]] – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
:: (2) אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]], בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

@ 235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 234(א)]], בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 236. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ([[בסימן זה]] – צו הפסקה שיפוטי).
: (ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
: (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי [[פרק זה]].
: ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)]].))

@ 237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]].
: (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
: (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
:: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
:: (3) פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
:: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
:: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]].
: (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
: (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 236(א)]], ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
: (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9)
: ניתן צו כאמור [[בסעיף 235(א)]] או [[בסעיף 237(א)]] (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות [[סעיף 229]], בשינויים המחויבים.

@ 239. צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9, תשע״ח–4)
: (א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]] רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
:: (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
:: (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
:: (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
:: (5) התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי [[סימן ו׳]].
: (ב) הוראות [[סעיף 226(ב)]] יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

@ 240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9)
: הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי [[סעיף 239(א)]], אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור [[בסעיף 226(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 239(ב)]].

@ 241. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9)
: אין בביצוע צו שיפוטי כאמור [[בסימן זה]] כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]].

=== סימן ו׳: עונשין (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 242. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע״ז–9)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בעל שליטה במקרקעין” – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”קנס נוסף על עבירה נמשכת” – כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]];
:: (2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].

@ 243. עבודה אסורה ושימוש אסור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]:
:: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות”;
:: (2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
:: (3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי [[התוספת הראשונה]];
:: (4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
:: (5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
: (ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
:: (2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
:: (6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
:: (7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].
: (ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
:: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
:: (2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
:: (3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
:: (5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
: (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס לפי [[סעיף 245]].
: (ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]].

@ 245. קנסות נוספים (תיקון: תשע״ז–9)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 243]] [[או 244]], רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
: (1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי [[סעיף 254י]], אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
: (2) בעבירה לפי [[סעיפים 243(א) או (ב)]] [[ו־244(א)]] – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
: (3) בעבירה לפי [[סעיפים 243(ד) או (ה)]] [[ו־244(ב)]] - קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.

@ 246. אי־קיום צו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי [[פרק זה]], במועד שנקבע לכך לפי הוראות [[הפרק האמור]] או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

@ 247. עבירה לפי [[פרק ה׳1]] (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור [[בסעיף 158ג]] בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

@ 248. הפרעה במילוי תפקיד (תיקון: תשע״ז–9)
: המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.

@ 249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה” – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
: (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.

@ 250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי [[סעיף 145ב(ב)(7) או (8)]], על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר - בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
: (ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) לעניין [[פרק זה]] יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.

@ 251. מתן אישור או היתר שלא כדין (תיקון: תשע״ז–9)
: העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
: (1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
: (2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
: (3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.

@ 251א. עבירות של מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: (א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) נותן היתר בניגוד להוראות [[סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)]] או [[סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)]];
:: (2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות [[סעיף 157ב(ג1)]];
:: (3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות [[סעיף 158נג(א)]].
: (ב) עבירות לפי [[סעיף 251א(א)]] הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשע״ז–9)
: מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[פרק ה׳3]] בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 158יד(א)]], או בעל רישיון לפי [[הפרק האמור]] שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.

@ 253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.

@ 254. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 254א. תשלום קנסות (תיקון: תשע״ז–9)
: קנס שהוטל בפסק דין לפי [[פרק זה]] ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
: (1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
: (3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

=== סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254ב. צווים במסגרת גזר דין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי [[סימן ו׳]], יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
:: (1) לעניין עבודה אסורה –
::: (א) על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
::: (ב) על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
:: (2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
: (ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי [[סימן ו׳]] ולא הרשיעו בה.

@ 254ג. ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית משפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ([[בפרק זה]] – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]] בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי [[סעיף 254ד]], ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
:: (2) בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.

@ 254ד. מועד ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
: (ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
:: (1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
:: (2) תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
:: (3) תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי [[סעיף 254י]].

@ 254ה. סמכויות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ניתן צו לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור [[בסעיף 207]], ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
: (ב)(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
:: (2) הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי [[סעיף 254ו]].

@ 254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור [[בסעיף 254ג(ב)]], ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.

@ 254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: הוראות [[סעיפים 254ג(ב)]], [[254ה]] [[ו־254ו]] לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי [[פרק זה]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

=== סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי [[סעיף 228]], [[238]] [[או 240]], או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
: (ב)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]] [[או 239]] ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיף 254ב]], אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.

@ 254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי [[סעיף 235]] [[או 237]], או צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], או מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 254ח]], הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות [[סעיף 254ח]], רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
:: (1) אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
:: (2) אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]].
: (ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
: (ג)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
: (ד)(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]], [[239]] [[או 254ב]] אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
: (ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
: (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
: (ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם.
: (ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.

=== סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי [[סעיפים 243]], [[244]] [[או 246]] לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
: (ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
: (ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי [[סעיף 202ג]], שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי [[סעיף 202יג]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
: (ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
: (ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.

=== סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי [[סימן ו׳]], שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור [[בסעיף 254ב]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
: (ב) נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 239]] [[או 254ב]], יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
: (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי [[סעיף 221]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
: (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
: (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי [[סימן זה]], למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.

=== סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי [[פרק זה]]; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
:: (1) יראו אותה, לעניין הוראות [[פרק זה]], כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות [[פרק זה]], את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
:: (2) יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי [[פרק זה]] לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
: (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי [[פרק זה]] שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
: (ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
:: (3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
: (ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
:: (2) הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]].
: (ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
: (ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.

@ 254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי [[פרק זה]] לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי [[פרק זה]].
: (ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.

@ 254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
: (ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
:: (2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]];
:: (3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
: (ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
:: (2) היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי [[סימן זה]], במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
::: (א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
::: (ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
::: (ג) מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
:: (4) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
:: (5) למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע” – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.

=== סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254טו. דיווח על פעולות אכיפה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א)(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
:: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

@ 254טז. סקר עבירות בנייה (תיקון: תשע״ז–9)
: (א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]], ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
: (ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
: (ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה” – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.

=== סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות (תיקון: תשע״ז–9) ===

@ 254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ב-8)
: (א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור [[בסעיף 31ג(ג)]].
: (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
: (ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.

@ 254יח. ניהול הליכים בידי תובע (תיקון: תשע״ז–9)
: רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי [[פרק זה]] בידי תובע.

@ 255. סדרי דין (תיקון: תשע״ז–9)
: כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי [[סעיף 268]], סדרי דין להליכים לפי [[פרק זה]], יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.

== פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה (((בוטל))) (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) ==
&lt;!-- (([[13:211098|בתיקון מס׳ 41]] נוסף פרק י׳1, ובו סעיפים 255א עד 255ז. [[13:211768|בתיקון מס׳ 43]] נוסף פרק י׳1 בשנית, ובו סעיפים 255א עד 255ו. [[ec:14:317859|בתיקון טעות (ק״ת תשנ״ז, 167)]] פרק י׳1 שנוסף בתיקון מס׳ 41 סומן מחדש כפרק י׳2, וסעיפים 255א עד 255ו סומנו כסעיפים 255ז עד 255יב בהתאמה.)) --&gt;

@ 255א. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ב. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ג. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ד. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ה. (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ז, תש״ס–2) : (((בוטל).))
@ 255ו. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).))

== פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) ==

@ 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:- ”חוק הזכיון” – [[=חוק הזכיון|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961]];
:- ”שטר הזכיון” – שטר הזכיון [[שבתוספת לחוק הזכיון]];
:- ”בעל הזכיון” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]] ולרבות בעל זכיון משנה;
:- ”בעל זכיון משנה” – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי [[-#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון]];
:- ”ים המלח” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]];
:- ”קרקעות חכורות” ו”קרקעות שמורות” – כהגדרתן [[תוספת לחוק הזכיון|בשטר הזכיון]] ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
:- ”חוק הוראות השעה” – [[=חוק הוראות השעה|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994]];
:- ”שטח הזכיון” – כהגדרתו [[בחוק הוראות השעה]];
:- ”יום התחילה” – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).

@ 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף [[לחוק הוראות השעה]] ולהוראות [[פרק זה]].

@ 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
: (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]].

@ 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.

@ 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.

@ 255יב. אי תחולת [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז)
: [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.

@ 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז, תשע״ד–2)
: (א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]], לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
: (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.

== פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות (תיקון: תשע״ז–7) ==

@ 255יד. הגדרות (תיקון: תשע״ז–7)
: [[בפרק זה]] –
:- ”הגורם המפעיל”, ”יום התחילה”, ”נכסי הפעילות”, ”פעילות”, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון” ו”תקופת הזיכיון” – כהגדרתם [[בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]];
:- ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל” - [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]];
:- ”נפט” – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
:- ”רצועת הקרקע” – כמשמעותה [[פרט 6 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון]];
:- ”רשות הרישוי” – כמשמעותה [[בסעיף 255כג]].

@ 255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) אישור שנתן שר האוצר לפי [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] או לפי [[#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959]], עד יום התחילה ([[בפרק זה]] – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 255טז(א)]].
: (ב) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 265(1)]] לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
: (ג) הוראות [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי [[-#תוספת א פרט 5|אותו סעיף]] שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.

@ 255טז. אישור תשריט (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]].
: (ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
:: (1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
:: (2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
: (ג) נתן שר האוצר אישור לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
: (ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
: (ה) הוראות [[סעיפים 117]] [[ו־118]] יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.

@ 255יז. הגשת תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.

@ 255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]], היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
:::- ”מתחם אילת” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
:::- ”מתחם אשקלון” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
:: (2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ואם אושר תשריט לפי [[סעיף 255טז]] – את התשריט;
:: (3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
: (ב) ההוראות לפי [[סעיף 149]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
: (ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
: (ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]] עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
: (ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.

@ 255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה (תיקון: תשע״ז–7)
: אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]], ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]], לפי בחירתו.

@ 255כ. ערר (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור [[בסעיפים 255טז]]((,)) [[255יח]] [[ו־255יט]] ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
: (ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
:: (1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]] – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי [[סעיף 119ז]];
:: (2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – הוועדה לתשתיות.
: (ג) הוראות [[סעיף 152(א)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות [[סעיף 152(א1)(1) ו־(2)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

@ 255כא. פיצויים והיטל השבחה (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)]] [[ו־255טז]], לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור [[255טו|באותם סעיפים]], כתכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]] או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין [[התוספת השלישית]].
: (ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי [[סעיף 255טו(ג)]] ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255יח]], יחולו הוראות [[סעיף 197]] [[והתוספת השלישית]] החלות לעניין תכנית.

@ 255כב. רציפות (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
: (ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
:: (1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
:: (2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.

@ 255כג. רשות הרישוי (תיקון: תשע״ז–7)
: (א) רשות הרישוי לעניין [[פרק זה]] תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי [[סעיף 119ו]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי [[סעיף 6ב(ב)(1)]].

== פרק י״א: שונות ==

@ 256. בוררות
: מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, [[חוק הבוררות|ופקודת הבוררות]] תחול.

@ 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ״ח–2)
: נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.

@ 257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה (תיקון: תשע״ז–9, תשפ&quot;ד-9)
: לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.

@ 257א. (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ז–9) : (((בוטל).))

@ 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ״א–2, תשע״ז–9)
: ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי [[פרק י׳]] יחולו הוראות [[סעיף 254יח]].

@ 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״א–9, תשמ״ג, תשס״ט–4, תשע״ז–9)
: (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות [[סימן ו׳ בפרק י׳]]; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
: (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
: (ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות [[סימן ד׳ בפרק י׳]] ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם [[בסעיף 203]], בלבד.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות [[פרק י׳]] אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960]] –
:: (1) ”חכירה לדורות” – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
:: (2) ההוראות [[שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית]] לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
:: (3) ההוראות [[שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית]] לא יחולו.

@ 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה
: מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.

@ 261. דרכים ותשתיות (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ו–4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–7, תשע״ז–9, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-13, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
: (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62]], ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, [[וסעיף 110]] יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
: (ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]], שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
:: (1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
::: (א) המדינה;
::: (ב) רשות שהוקמה לפי דין;
::: (ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
::: (ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
::: (ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ו) רשות מקומית;
::: (ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
::: (ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]] – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], למעט הקמת רשת בבית משותף לפי [[סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור]] – ספק מורשה כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק האמור]];
::: (י) גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
:: (2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי [[+|סעיפים 25]] [[או 25א לחוק משק הגז הטבעי]] או אישור בהליך מהיר כהגדרתו [[#2|בחוק האמור]]; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור [[בסעיף 145(ח)]], כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
:: (3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
:: (4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016]].))
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה  ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]], תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145 לחוק זה]].
:: (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
:: (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
:: (3א) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
:: (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
:: (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
:: (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות [[פרק י׳]] ככל שהן חלות על המדינה.
:: (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
:: (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004]].))
: (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).

@ 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז
: ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.

@ 263. עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] (תיקון: תשל״ח, תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
: (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
: (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
: (ד) [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978]], יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).

@ 264. סמכויות הממשלה
: על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.

@ 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ״ו, תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז–2, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-4)
: שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
: (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) 
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020]].))
: (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990]].))
: (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
: (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
: (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
: (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
: (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
: (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי [[פרק י׳]] להריסת מבנים או חלק מהם;
:: ((סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).))
: (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
: (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].))
: (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
: (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
: (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
: (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור [[בפרק ז׳]];
: (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
: (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי [[פרק ב׳ סימן ב׳1]], באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
: (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985]].))
: (19) דרכי הביצוע של תכניות;
: (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
: (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי [[סעיף 70]] ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
: (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
: (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
: (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי [[סעיף 89א]] לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי [[הסעיף האמור]];
: (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
: (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
: (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
: (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].))
: (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
: (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
: (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
: (30) הוראות בדבר ביצוע [[התוספת השלישית]], לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו [[בתוספת השלישית]];
: (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992]].))
: (31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
: (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ&quot;ח-1987]].))
: (33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו [[בסעיף 202ב(א)]], לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות [[סעיף 149]] לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
: (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]], וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי [[פקודת היערות]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
: (35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ״ח–2, תשפ&quot;ב-8)
: על תשלומים לפי [[סעיפים 69(א)(12)]] [[ו־122(3) לחוק]] יחול [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980]], ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם [[באותו חוק]].

@ 266. פטור באזורים כפריים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]]; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001]].))

@ 266א. (תיקון: תש״ס–3) : (((בוטל).))
@ 266ב. (תיקון: תש״ס–3, תש&quot;ס-4, תשע&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס״א–6, תשע״ה, תשע״ח–7, תשפ&quot;ב-13)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145]]; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018]].))
: (ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], ו”מיתקן גישה אלחוטית”, ”מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]].

@ 266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–7)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם [[בסעיף 202ב(א)]].
: (ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006]], כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו־7 לחוק האמור]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]] (((החוק פורסם ביום 22.3.2018))).

@ 266ג2. הגדרות - [[סעיפים 266ג3 עד 266ג7]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בסעיף זה [[ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7]] -
:- &quot;אנטנה&quot; - התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]];
:- &quot;גג בניין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]], לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
:- &quot;חוק הקרינה&quot; - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מהנדס מבנים&quot; - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]], לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
:- &quot;הממונה על הקרינה&quot; - ממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]];
:- &quot;נכס גובל&quot; - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו [[בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- &quot;ציוד נלווה&quot; - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
:- &quot;עצם קיים&quot; - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.

@ 266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות [[סעיפים 266ג4]], [[266ג5]] [[או 266ג6]], לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

@ 266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי [[סעיף 145]], ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
:: (3) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
:: (4) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
::: (א) אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה [[בסעיף 158טו1(א)]];
::: (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים [[בסעיף 145ג(א)]];
:: (5) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]], והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
:: (6) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (7) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
:: (8) המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ב) הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]];
::: (ג) הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו [[בתוספת השנייה]], למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות [[סעיף 4(ה) לתוספת השנייה]];
::: (ד) הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי [[חוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:: (9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין -
:::: (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
:::: (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
:::: (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
::: (ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
: (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
:: (1) הצהרת בעל הרישיון -
::: (א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
::: (ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור [[בסעיף 266ג3]];
:: (2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו-(7) שבסעיף קטן (א);
:: (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
:: (4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
:: (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות [[סעיף 202ב]].
: (ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
: (ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
: (ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.

@ 266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
::: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
::: (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
:: (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב-20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
:: (5) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (6) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
: (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
: (ג)(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. 
: (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).

@ 266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
:: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
:: (4) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
:: (5) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות [[סעיף 266ג5(א)(3)]];
:: (6) שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר - לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
:: (7) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
::: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
::: (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
: (ב)(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
:: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]].
:: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]].
: (ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 266ג4(ג)]].

@ 266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ממי שהוסמך לכך לפי [[אותה פקודה]];
:: (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק הקרינה]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
:: (3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
:: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
:: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
:: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
:: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
:: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן;
:: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
: (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
: (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] (((החוק פורסם ביום 18.11.2021))).

@ 266ד. אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית (תיקון: תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ה, תשע״ו–9)
: (א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי [[סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית]], יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]].
: (ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]], או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]] יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))

@ 266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה)
: (א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
:: (2) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
:: (3) השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
:: (4) ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
: (ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016]], &lt;!-- [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ט–2019]], --&gt; [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל - חצרים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח &quot;דליה אנרגיה&quot;, &quot;אי–פי–אם באר טוביה&quot; ו&quot;או–פי–סי מישור רותם&quot;) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]].))
: (ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
: (ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים [[בסעיף 119ב(9)(א)]], ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
: (ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.

@ 266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-3)
: (א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה - מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי [[פרק ה']] או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
:: (1) שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
:: (2) העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
:: (3) העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים - גם בידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
:: (4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
:: (5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
:: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025]].))
: (ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
:: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
:: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש;
:: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
:: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
:: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
: (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
: (ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 266ה(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
: (ה)(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
: (ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
:: (2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
:: (4) התוכנית נכנסה לתוקף.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
: (ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
: (ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
: (י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;אזור התחולה&quot; - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
::- &quot;מיתקן תשתית מקומי&quot; - אחד או יותר מאלה:
::: (1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
::: (2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
::: (3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
::: (4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או להספקת שידורים כהגדרתם [[בסעיף 13ב לחוק האמור]];
::- &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
::- &quot;צורכי ציבור&quot; - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
::- &quot;שטח המיועד לבינוי&quot; - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
::- &quot;שטח צמוד ליישוב&quot; - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[25:3674214|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2023]] (((ביום 10.12.2023))).

@ 267. בניה לפי מיפרטים (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.

@ 268. תקנות סדרי דין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008]].)) 
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))
  	
@ 269. אצילת סמכויות (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.

== פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר ==

@ 269א. הגדרות (תיקון: תשכ״ז)
: [[בפרק זה]] –
:– ”תכנית ממלכתית” – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז-1966]].

@ 270. ביטול (תיקון: תשמ״א–8)
: פקודת בנין ערים, 1936 (((להלן – ”הפקודה”))) – בטלה.

@ 271. שטח תכנון במרחב תכנון
: שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי [[סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק זה]]; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי [[שסעיף 12 לחוק זה]] חל עליו.

@ 272. ענינים תלויים ועומדים
: ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.

@ 273. אישור תקנות ותכניות קיימות (תיקון: תשל״ו)
: רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.

@ 274. אישרור
: תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.

@ 275. המשך בהליכים
: (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
: (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.

@ 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק
: במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.

@ 277. הפסקת שימוש חורג
: הוראות [[פרק י׳]] יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.

@ 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור [[בסעיף 269א]], להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי [[פרק ה׳]].

@ 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.

@ 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ״ז)
: שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי [[סעיף 277א]], רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.

@ 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי [[סעיף 277א]], או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.

@ 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ״ז)
: תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור [[בסעיף 277ד]], יראו אותה כתכנית שאושרה לפי [[פרק ג׳]]; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי [[אותו פרק]].

@ 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ״ז)
: על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966]] – פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]] החל מיום תחילתו של חוק זה.

@ 277ז. דרכים (תיקון: תשכ״ז)
: התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך [[שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי [[סעיף 3 לאותה פקודה]], לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי [[פרק ג׳]].

@ 278. פרשנות
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על [[חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע ממנה.

@ 279. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

@ 280. פרסום
: על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.

== התוספת הראשונה ==
==== ((([[סעיף 156(א)]]))) ====

@ 1. הועדה (תיקון: תשנ״ה–4&lt;!--החלפה--&gt;)
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[בתוספת זו]] – הועדה).

@ 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ט–4, תשע״ה, תשפ&quot;ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) שני נציגים של שר הפנים;
:: (2) שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (2א) שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) נציג שר השיכון;
:: (4) נציג שר הבטחון;
:: (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (6) נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
:: (7) שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
:: (8) שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
:: (9) נציג רשות מקרקעי ישראל;
:: (10) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (11) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
:: (12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]];
:: (13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.

@ 3. יושב ראש הועדה (תיקון: תשע״ה)
: שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.

@ 4. הנוהל
: הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.

@ 5. הכרזה על קרקע חקלאית (תיקון: תשע״ד–2)
: המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).

@ 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשפ&quot;ג-5)
: (א) בכפוף להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 9]], לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
:: (1א) התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
:: (2) התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך [[תוספת זו]];
:: (3) התוכנית היא למיתקן אגרו-וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו-וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
: (ב) בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית” – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.

@ 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2)
: (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של [[$ תוספת זו|סעיף 6]] או אם הסכימה לכך הועדה.
: (ב) ”מטרה לא חקלאית”, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
: (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.

@ 8. הגבלות על קביעת מפעלים
: היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.

@ 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשפ&quot;ד-6)
: (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה [[$ תוספת זו|בסעיף 6(ב)]], למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים [[$ תוספת זו|בסעיף 6(א)]], יעבירה מוסד התכנון לועדה.
: (ב) ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7(א)]] [[$ תוספת זו|ו־8]].
: (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|7]] [[$ תוספת זו|או 8]], או על סירובה לתת אותם.

@ 9. מתן הודעה לועדה המחוזית
: הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי [[סעיפים 6]], [[7]] [[או 8]] או על סירובה לתת אותם.

@ 10. בדיקת תכניות קיימות
: הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.

@ 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ״ה–4)
: לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.

@ 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: על אף האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.

@ 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין [[תוספת זו]].
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|9]], [[$ תוספת זו|11א]] [[$ תוספת זו|או 16]] או לתת את הסכמתה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7]] [[$ תוספת זו|או 8]], רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לא החליטה הועדה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 9(ד)]], רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
: (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי [[התוספת הזאת]].
: (ה) אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.

@ 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה)
: שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].))

@ 14. דין המדינה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ&quot;ט-2, תשנ״ה–4)
: (א) [[$ תוספת זו|סעיף 7]] יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]].
: (ב) בערר על החלטת הועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 11א]], כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]] ויחולו הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 12]].

@ 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.

@ 16. הוראות מעבר
: תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.

== תוספת שניה (תיקון: תשס״ד–3&lt;!--החלפה--&gt;) ==
==== ((([[סעיף 156(ב)]]))) ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: [[בתוספת זו]] –
:- &quot;המועד הקובע” –
:: (1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של [[16:300986|תיקון 69]];
:: (2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של [[17:300111|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007]];
:: (3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008]];
:- ”קו החוף” ו”תחום חוף הים” – כהגדרתם [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]];
:- ”תיקון 69” - חוק זה כנוסחו לפי [[סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]].

@ 2. הועדה לשמירת הסביבה החופית
: תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן [[בתוספת זו]] – הועדה).

@ 3. הרכב הועדה (תיקון: תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ&quot;ד-6)
: (א) ואלה יהיו חברי הועדה:
:: (1) נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
:: (3) נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
:: (4) נציג שימנה שר הביטחון;
:: (5) נציג שימנה שר התיירות;
:: (6) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
:: (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
:: (8) נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
:: (8א) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (9) נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:: (10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
:: (11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
:: (12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]], שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
:: (13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
:: (14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

@ 4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6, תשע״ו–7, תשע״ח–13)
: (א) לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
: (ב) לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
: (ג) לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ד) לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
: (ה) הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול  שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
: (ו) (((פקע).))

@ 5. סייג למתן היתרים
: מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות [[$ תוספת זו|סעיף 4]], או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות [[$ תוספת זו|סעיף 11]].

@ 6. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשע״ה, תשפ&quot;ו)
: (א) ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
: (ב) הרכב ועדת המשנה:
:: (1) אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג השר לאיכות הסביבה;
:: (3) אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
:: (4) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
:: (5) נציג לפי [[סעיף 3(א)(10) לתוספת זו]].
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 3(א)(1)]] רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
::: (ב) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
:: (2) החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
: (ג) לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור - מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
: (ד) החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
: (ה) לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
: (ו) חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]].

@ 7. סמכויות הועדה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
: (ב) לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
: (ג) הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם [[$ תוספת זו|לסעיף 6]].

@ 8. ערר
: הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 4]] [[$ תוספת זו|או 5]], או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

@ 9. סמכויות המועצה הארצית בערר
: (א) המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
: (ב) המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע [[בסעיף 7 לתוספת]].
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].))

@ 10. שמירת דינים וסמכויות
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

@ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6)
: אין בהוראות [[תוספת זו]] כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.

@ 12. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ח–6)
: (א) הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
:: (1) אתר ספיר;
:: (2) אתר פוליה;
:: (3) מכון טבריה;
:: (4) מוצא הכנרת – סכר דגניה;
:: (5) כניסת הירמוך;
:: (6) תחנת עמק הירדן.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013]].))

@ 13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ג-5)
: הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין [[תוספת זו]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשמ״א–8) ==
==== ((([[סעיף 196א]]))) ====

@ 1. פרשנות (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח–2, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ז, תשע״ח–12, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד)
: (א) [[בתוספת זו]] –
::- ”השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
::- ”חכירה לדורות” – כמשמעותה [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
::- ”מימוש זכויות”, במקרקעין – אחת מאלה:
::: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
::: (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי [[סעיף 145ה]] כמימוש זכויות;
::: (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]; בפסקה זו, &quot;פירוד&quot; - כל אחת מאלה:
:::: (א) התרת נישואין כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]], או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
::- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
::- ”שומה סופית” – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
::- ”שמאי מקרקעין” – כמשמעותו [[בחוק שמאי מקרקעין]];
::- ”תכנית” – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4)
: (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור [[בתוספת זו]] (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
: (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
: (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.

@ 3. שיעור ההיטל
: שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.

@ 3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת זאת|בסעיף 3]], החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
:: (2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
: (ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
: (ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום ל' בניסן התשפ&quot;ב (1 במאי 2022);
::- &quot;תכנית פינוי ובינוי&quot; - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]];
::- &quot;תכנית שהוגשה&quot; - לפי הוראות [[סעיף 83א1]].

@ 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ח–12, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-9)
: על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
: (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
: (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות [[$ תוספת זו|סעיף 6(ג)]] יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
: (3) (((בוטלה);))
: (4)(א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
:: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
:: (ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:: (ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]], בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]]” – למעט לפי הוראות [[פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף]];
: (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
: (5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ&quot;א 70, כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] (בסעיף זה - תמ&quot;א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ&quot;א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
: (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי [[פרק ח׳ לחוק זה]], לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
: (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
: (8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

@ 5. לוח שומה
: אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.

@ 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה, תשפ&quot;ה)
: (א) לוח שומה שנערך לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
: (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]] או להגיש שומה מטעמו כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]].
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981]].))
: (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
: (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.

@ 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
: (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

@ 8. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשע״ה)
: (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981]].))

@ 9. הצמדה (תיקון: תשמ״ג)
: עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.

@ 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי [[תוספת זו]], או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, &quot;משכנתה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981]].))
: (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

@ 11. שותפים במקרקעין (תיקון: תשע״ח–12)
: (א) שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
::- ”בית משותף” – כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו;
::- ”בעל דירה”, ”דירה” ו”רכוש משותף” – כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- ”הרחבה” - כהגדרתה [[בסעיף 71א לחוק המקרקעין]];
::- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]].

@ 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ״ג)
: במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור [[בסעיף 19 לחוק זה]], יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי [[סעיף 24 לחוק זה]], לצורך המטרות המפורטות [[$ תוספת זו|בסעיף 13]].

@ 12א. (תיקון: תשמ״ג, תש״ס) : (((בוטל).))

@ 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשמ״א–9, תשנ״א, תשע״ב–3, תשע״ה)
: (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי [[תוספת זו]], לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו [[בסעיף 188 לחוק זה]], ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
:: (2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
:: (3) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
::: (ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
:: (4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
:: (5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
:: (6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
:: (7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
::: (א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]], המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
::: (ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).))
: (ה) בסעיף זה –
::- ”אשראי”, ”גירעון מצטבר”, ”גירעון שוטף” ו”הדוח המבוקר” – כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
::- ”השקעה בחינוך” – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
::- ”יתרת ההכנסות” – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
::- ”מוסד חינוך” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953]];
::- ”שנת כספים” – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
::- ”תכנית השלמה” ו”תכנית נוספת” – כמשמעותן [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953]];
::- ”תלמיד” – מי שחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]].

@ 13א. שיעור החיוב בהיטל (תיקון: תשס״ח–7, תשפ&quot;ה)
: חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות [[פרט 4|סעיף 4]] או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 5]], או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(ב1)]] או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.

@ 13ב. ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיף 13(א)]], רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
:: (2) כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
:: (3) התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
: (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;יתרת היטלי ההשבחה&quot; - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי [[תוספת זו]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;נכס ציבורי&quot; - נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]];
::- &quot;תחזוקה ארוכת טווח&quot; - תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
::- &quot;תחזוקת מנע&quot; - פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
::- &quot;תחזוקת שבר&quot; - פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
::- &quot;תחזוקה שוטפת&quot; - פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
::- &quot;תקציב בלתי רגיל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]].

@ 14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשפ&quot;ה)
: (א) על שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
:: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
:: (4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] או בלוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]], וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה - השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
:: (2)(א) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו - המועד להחלטה).
::: (ב) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
::: (ג) החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
::: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
:::: (1) השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
:::: (2) השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
:: (3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
:: (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
:: (5) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
: (ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
:: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
:: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
:: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
: (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
: (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי [[$ תוספת זו|סעיף 8(ב)]] יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
: (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].))

@ 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו–3, תשס״ח–7, תשס״ח–8)
: (א) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]], או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי [[תוספת זו]], ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
: (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע [[תוספת זו]]; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
: (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה-1985]].))

@ 15. הצמדה
: על תשלום ההיטל יחול [[=חוק ההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980]] (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה [[בחוק ההצמדה]] ואת ההיטל כאילו היה כלול [[בתוספת לחוק האמור]].

@ 16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון: תשס״ח–7&lt;!--החלפה--&gt;)
: בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.

@ 17. החזר היטל
: הוחלט בהליכים לפי [[תוספת זו]] על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק ההצמדה]], [[וסעיף 6 לחוק ההצמדה]] לא יחול.

@ 18. גביה (תיקון: תשע״ז)
: היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו [[פקודת המסים (גבייה)]], כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.

@ 19. פטור מהיטל (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4, תשמ״ד, תשמ״ח–2, תשס״א, תשס״א–3, תשס״ה–3, תשס״ו–2, תשס״ו–5, תשס״ז–3, תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשע״ז, תשע״ז–8, תשע״ח–8, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-8)
: (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
: (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
:: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
:: (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
:: (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו [[בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965]];
:: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
:: (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
:: (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
:: (7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור [[בסעיף 151(ב1)]];
:: (8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית” – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
:: (9)(א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
::: (ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
::: (ג) פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]], וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של [[25:7816298|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ&quot;ה-2025]];
:: (10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
::: (א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
::: (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ&quot;א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]];
::: (ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
:: (10א)(א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור [[בסימן ד' לפרק ג']], יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים [[בסעיף 62א(א) או (א1)]], שנכללו במסגרת אותה תכנית;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1)]], לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ&quot;ב-2022]], יחולו הוראות אותה פסקה;
::: (ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
:: (11) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
::: (ג) מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ד) תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: בפסקה זו -
:::- &quot;מיתקן אגירה קטן&quot; - מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט-שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ&quot;ר;
:::- &quot;שימוש עצמי&quot; - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי [[החוק האמור]];
:: (11א) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ&quot;ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
:: (12) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
:: (13) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
::: (ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
::: (ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
:: (14) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין;
::: (ב) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ&quot;ר.
: (ב1) (((פקע).))
: (ב2)(1) על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו-(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
:: (3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
: (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה [[בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין]], שמתקיימים בה כל התנאים האמורים [[באותו סעיף]], שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין [[תוספת זו]] ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
::- &quot;קשיש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין]].
: (ב4) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):))
:: (1) רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ&quot;ה בטבת התש&quot;ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
:: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
:: (3) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
:: (4) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
: (ג)(1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
:: (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה” – כמשמעותו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]].
: (ג1) לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים” ו”דירת מגורים” – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
: (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
:: (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך [[סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
:: (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981]].))

@ 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה)
: מועד שנקבע [[בתוספת זו]], רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.

@ 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: תשמ״ו–3, תשנ״ט)
: לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק יסוד: מקרקעי ישראל]], שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור [[בתוספת זו]] במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של [[9:211680|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשנ״א) ==
==== ((([[סעיף 76א]]))) ====

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]], ”אתר” – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

@ 2. תכנית לשימור
: (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
: (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף [[$ תוספת זו|לסעיף 3]].

@ 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשע״ה)
: (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
: (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.

@ 4. הוראות בשלב הביניים
: הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות [[סעיפים 77]], [[78]] [[ו־79]] לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
: לענין זה, ”תקופת הכנה” – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.

@ 5. הודעה
: החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.

@ 6. שינויים על פי תכנית
: בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.

@ 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור
: (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
: (ב) בסעיף זה, ”שינוי” – כל פעולה הטעונה היתר לפי [[סעיף 145 לחוק]], לרבות ”שינוי פנימי” – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.

@ 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים
: (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי [[סעיפים 197]] [[ו־198]], והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
: (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.

@ 9. פטור ממסים (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור [[בסעיף 197]], ולפי הוראות [[סעיף 200(א)]] לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות [[סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי [[-|הפקודה]] הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
: (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
: (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.

@ 10. ועדה לשימור
: כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
: (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי [[סעיף 18 לחוק]] – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי [[סעיף 19 לחוק]] – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
: (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
: (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
: (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

@ 11. הזמנת משתתפים
: לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.

@ 12. רשימת אתרים לשימור
: (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
: (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
: (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
: (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
: (ה) הוראות [[סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק]] יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.

@ 13. תפקידי ועדה לשימור
: בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 12]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|ו־15]], תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

@ 14. עבודות אחזקה
: (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
: (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972]] (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 70 לחוק האמור]].
: (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
: (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
: (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות [[בסעיף 257 לחוק]].

@ 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תש״ע–2)
: (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]], וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
: (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
: (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
: (ד)(1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
:: (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
:: (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות [[בתוספת זו]], תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה.

@ 16. ערר (תיקון: תש״ס–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 9]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|או 15(א)]], רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
: (ב)(1) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 9]], רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
:: (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 14]], רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות [[פרט 14|בסעיף]], וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
:: (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 15(א)]], רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 17. שמירת דינים
: הוראות [[תוספת זו]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

== התוספת החמישית (תיקון: תשס״ב–5) ==
==== ((([[סעיף 63א]]))) ====
=== סוגי הדיור ===

@ : מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:
@ 1. : דיור עצמאי;
@ 2. : דיור לוויין;
@ 3. : דיור מוגן;
@ 4. : דיור מוגן מתוגבר;
@ 5. : הוסטל;
@ 6. : הוסטל לצעירים;
@ 7. : הוסטל מתוגבר;
@ 8. : הוסטל כוללני.

== תוספת שישית (תיקון: תשע״ד–2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 62א]]))) ====
===  דיור בהישג יד ===

=== פרק א׳: הגדרות ופרשנות ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: [[בתוספת זו]] –
:- ”בעלים”, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק זה]];
:- ”בעל שליטה” – כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”בן המקום” – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
:- ”בן משפחה” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
:- ”גוף מוסדי” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:- ”דיור בהישג יד” – אחד מאלה:
:: (1) השכרה במחיר מופחת;
:: (2) השכרה לטווח ארוך;
:- ”הסכם שכירות” – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
:- ”השכרה במחיר מופחת” – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:- ”השכרה לטווח ארוך” – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
:: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
:: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
:: (3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1), (2) ו-(3)]];
:: (4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
:- ”זכאי” – מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)]], כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
:: (2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי [[$ תוספת זו|סעיף 15(ב)]];
:- ”זכות”, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד” -
:: (1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
:: (2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
:- ”המנהל” – מי שהשר מינה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 9]];
:- ”מחיר מופחת” – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]];
:- ”רכוש משותף” – כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]];
:- ”שוכר” – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
:- ”תכנית” – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
:- ”תקופת העמדה לשכירות” – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
:- ”תקופת השכירות” – תקופה של שנה אחת לפחות;
:- ”תקרת דמי השכירות המופחתים” – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א)]], כשהוא מוכפל ב־1.1;
:- ”השר” – שר האוצר.
:: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).))

=== פרק ב׳: דיור בהישג יד ===

@ 2. שימוש בדיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
: (ג)(1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
:: (2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
:: (3) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
:: (4)(א) מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
::: (ב) הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
:: (5) השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
:: (6) על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
:: (7) לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]] או לפי [[סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014]].
:: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ&quot;ה-2024]].))
: (ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית” – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות [[פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009]].

@ 3. הגבלה על בעלות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
: (ג) לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 4. חובת ניהול ואחזקה תקינה (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
: (ג) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
: (ד) בסעיף זה, ”אחזקה תקינה” – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.

@ 5. דמי השכירות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א)(1) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
:: (1א) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (1ב)(א) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
:::: (2) דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
:::: (3) לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
::: (ב) החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
::: (ג) על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
:: (2) בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
: (ב) לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4(ב)]], ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות [[סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971]].
: (ג) השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
: (ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.

@ 5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
: (ב) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.

=== פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין ===

@ 6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות [[תוספת זו]], רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ([[בתוספת זו]] – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
:: (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
:: (4) נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי [[סעיף 126 לחוק המקרקעין]], אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ג) בסעיף זה, ”עסקה” – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.

@ 7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל [[שתוספת זו]] חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
:: (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
:: (3) הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
:: (4) התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה, ”העברת זכויות” – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.

@ 8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור (תיקון: תשע״ח–3)
: (א) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי [[$ תוספת זו|סעיף 6(א)]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
: (ב) לבקשת בעל זכות במגרש כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]], רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור [[פרט 7 לתוספת זו|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]].

=== פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3) ===

@ 9. מינוי המנהל (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
: (ב) המנהל ייתן אישורים לפי [[תוספת זו]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי [[תוספת זו]].

@ 10. חובת דיווח (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9)
: (א) קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ב) העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
: (ג) מוסד תכנון שאישר תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.

@ 11. (תיקון: תשע״ח–3) : (((בוטל).))

@ 12. ניהול רישום (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
:: (1) רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
:: (2) רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.

@ 13. בירור פניות ציבור (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) המנהל יברר פניות ציבור לעניין [[תוספת זו]], לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
: (א1) המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
: (ב) מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
: (ג) קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של [[תוספת זו]] או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
: (ד) החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.

=== פרק ה׳: עיצום כספי ===

@ 14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ה, תשע״ח–3)
: (א) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 2]], או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 3(ג)]];
:: (2) העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2א) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 10(א) או (ב)]].
: (א1) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
:: (1) גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]] ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור [[פרט 5|באותו סעיף]], או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]];
:: (2) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]];
:: (3) ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], המנויות [[בתוספת השביעית]].
: (ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות [[סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה” יבוא ”למנהל” ובכל מקום, במקום ”הממונה” יבוא ”המנהל”.

=== פרק ו׳: הוראות שונות (תיקון: תשע״ח–3) ===

@ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ&quot;ב-10)
: (א) השר ממונה על ביצוע [[תוספת זו]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי [[תוספת זו]], ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.

@ 15א. עונשין (תיקון: תשע״ח–3)
: בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], בניגוד לתקנות לפי [[פרט 2|אותו סעיף]], דינו – מאסר שנה.

@ 15ב. סעדים על הפרת הוראות (תיקון: תשע״ח–3)
: נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי [[תוספת זו]], יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], ויחולו הוראות [[סעיף 39 לחוק האמור]].

@ 16. (תיקון: תשע״ז–11, תשע״ח–3) : (((בוטל).))

== תוספת שביעית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ח–3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 158לב(ב)]] או [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]] [[וסעיף 158מו]]))) (תיקון: תשע״ח–3) ====
=== חלק א׳: הפרת הוראות לפי [[פרק ה׳3]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===
=== חלק ב׳: הפרת הוראות לפי [[התוספת השישית]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) ===

== תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–6) ==
==== ((([[סעיף 177א]]))) ====
@ (1) : כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (2) : כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (3) : כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.
@ (4) : כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* משה חיים שפירא, שר הפנים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>frdfgy3xox1if4jced2v4cys9m80zuz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק-יסוד: השפיטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6415</id>
    <revision>
      <id>3019664</id>
      <parentid>2950633</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019661] ביקורת שיפוטית על חיקוק היא פעולה פרשנית (קביעה לפיה משהו אחר גובר על החיקוק), לא תיקון חקיקה.</comment>
      <origin>3019664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24189" sha1="4bsn2ldn2701qkba2w7yma25lyc2i39" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: השפיטה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000042}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 78|חוק־יסוד: השפיטה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_211737.pdf}}, {{ח:תיבה|82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 71|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 598|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300551.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 548|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2997865.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 5658/23|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/23/580/056/V31&amp;amp;fileName{{=}}23056580_V31.pdf&amp;amp;type{{=}}4}};{{ח:תיבה|תשפ״ה, 434|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: השופטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בתי המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}

{{ח:סעיף|1|סמכות שפיטה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;
{{ח:תת}} בחוק זה, ”שופט“ – שופט של בית משפט כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית דין דתי;
{{ח:תתת|(2)}} בית דין אחר;
{{ח:תתת|(3)}} רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

{{ח:סעיף|2|אי תלות}}
{{ח:ת}} בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|3|פומביות הדיון}}
{{ח:ת}} בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: השופטים}}

{{ח:סעיף|4|מינוי שופטים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שני חברי הכנסת שייבחרו בכנסת, אחד מסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות, כפי שייקבע בחוק או {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}};
{{ח:תתתת|(ד)}} שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד – חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} החלטה של הוועדה תתקבל ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בכל אחת מפסקאות (1) עד (3) שלהלן, המכהנים בוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט;
{{ח:תתת|(2)}} שר, חבר כנסת מקרב סיעות הקואליציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר כנסת מקרב סיעות האופוזיציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה;
{{ח:תת}} והכול כשאין בחוק יסוד זה הוראה אחרת לעניין זה או אם נקבע בחוק רוב גדול יותר.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) רישה, בחירת הוועדה בשופט לבית המשפט העליון – תהיה ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(2) ואחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(3).
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} מנו סיעות הקואליציה יותר מ־80 חברי הכנסת, יחולו על הוועדה הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הוועדה שהם שרים וחבר הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו כל אחד מסיעה אחרת, והחלטת הוועדה חייבת להתקבל על דעת שניים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד), הכנסת תבחר את שני נציגי הציבור המנויים בו;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת חבר הכנסת המנוי בסעיף קטן (ד)(3).

{{ח:סעיף|4א|מינוי שופטים לבית המשפט העליון בהעדר רוב בוועדה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ה)}}, הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון מהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר, ובחלוף אותה שנה הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לשם בחירת שופטים במקומם ובהצבעה שנערכה בה לא נבחר שופט, רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי להחליט כאמור בפסקה (1) פעם אחת בלבד בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, והודעה על החלטתו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט שר המשפטים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)(2)}} כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)(3)}} כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} המועמדים שייבחרו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו יחד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוצעו מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שנבחר מהם מועמד, רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים לבחור אחד מהם, והוא ימונה כאמור בסעיף קטן (ג) או כאמור בפסקה (2), לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} הוצעו מועמדים בידי חברי הוועדה המנויים רק בפסקה (1) או בפסקה (2) שבסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שחברי הוועדה המנויים בפסקה האחרת הציעו מועמדים, המועמד שייבחר ימונה לבד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.

{{ח:סעיף|4ב|תקופה שאין לבחור בה שופטים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:ת}} בתקופה שתחילתה באחד המועדים שלהלן ועד שייבחרו לוועדה חברים במקום החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד)}}, לא תבחר הוועדה שופטים; החלטות אחרות של הוועדה בתקופה כאמור יתקבלו על דעת כל החברים המכהנים בוועדה:
{{ח:תת|(1)}} מהיום ה־90 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:תת|(2)}} מיום היווצרות עילה לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|סעיף 34}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|או 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיף 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}};
{{ח:תת|(3)}} מיום התפטרות הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 20|20}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 21|21}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(א) לחוק־יסוד: הממשלה}};
{{ח:תת|(4)}} מיום ההחלטה של הכנסת להביע אי־אמון בממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 28|סעיף 28 לחוק־יסוד: הממשלה}}.

{{ח:סעיף|5|אזרחות}}
{{ח:ת}} לא יתמנה שופט אלא אזרח ישראל.

{{ח:סעיף|6|הצהרת אמונים}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

{{ח:סעיף|7|תקופת כהונה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה;
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
{{ח:תת|(4)}} על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;
{{ח:תת|(5)}} על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

{{ח:סעיף|8|שופט שפרש}}
{{ח:ת}} שופט שיצא לקיצבה יכול שיתמנה לתפקיד של שופט, לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|9|סייג לשינוי כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

{{ח:סעיף|10|משכורת וגמלאות}}
{{ח:תת|(א)}} משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4065.pdf|י״פ תשנ״ג, 591}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

{{ח:סעיף|11|ייחוד הכהונה}}
{{ח:ת}} שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

{{ח:סעיף|12|שיפוט פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|13|שיפוט משמעתי}}
{{ח:תת|(א)}} שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

{{ח:סעיף|14|השעיה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בתי המשפט}}

{{ח:סעיף|15|בית המשפט העליון|תיקון: תשפ״ג, בג״ץ 5658/23}}
{{ח:תת|(א)}} מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –
{{ח:תתת|(1)}} לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;
{{ח:תתת|(3)}} לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין־שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, ”החלטה“ – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|16|בתי משפט אחרים}}
{{ח:ת}} בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים – הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.

{{ח:סעיף|17|ערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|18|דיון נוסף}}
{{ח:ת}} ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

{{ח:סעיף|19|משפט חוזר}}
{{ח:ת}} בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

{{ח:סעיף|20|הלכה פסוקה}}
{{ח:תת|(א)}} הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|21|רשמים}}
{{ח:ת}} לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|22|יציבות החוק}}
{{ח:ת}} אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|23|הוראות בחוק}}
{{ח:ת}} בענינים אלה יקבעו הוראות בחוק:
{{ח:תת|(1)}} דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;
{{ח:תת|(2)}} כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;
{{ח:תת|(3)}} דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;
{{ח:תת|(4)}} התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;
{{ח:תת|(5)}} הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;
{{ח:תת|(6)}} הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;
{{ח:תת|(7)}} הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;
{{ח:תת|(8)}} דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|וחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|24|הוראות לפי חוק}}
{{ח:ת}} בענינים אלה ייקבעו הוראות לפי חוק:
{{ח:תת|(1)}} סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;
{{ח:תת|(2)}} סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}} {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה)|וכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986}}, וכן {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(3)}} דרך התפטרותו של שופט;
{{ח:תת|(4)}} דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;
{{ח:תת|(5)}} מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר א׳ התשמ״ד (28 בפברואר 1984).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: השפיטה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4bsn2ldn2701qkba2w7yma25lyc2i39</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019763</id>
      <parentid>3019664</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019743] נקבע שהתיקון נחקק תוך חריגה מהסמכות המכוננת. לא מדובר במהלך פרשני, אלא בקביעה שהוא נחקק שלא בסמכות, ולכן אין לו תוקף. אפשר להתווכח על הפסיקה, אך זה המצב המשפטי הנוהג</comment>
      <origin>3019763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24263" sha1="f4ot53uo304im5joyl7br8fw2shn472" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: השפיטה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000042}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 78|חוק־יסוד: השפיטה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_211737.pdf}}, {{ח:תיבה|82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 71|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 598|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300551.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 548|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2997865.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 5658/23|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/23/580/056/V31&amp;amp;fileName{{=}}23056580_V31.pdf&amp;amp;type{{=}}4}};{{ח:תיבה|תשפ״ה, 434|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: השופטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בתי המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}

{{ח:סעיף|1|סמכות שפיטה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;
{{ח:תת}} בחוק זה, ”שופט“ – שופט של בית משפט כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית דין דתי;
{{ח:תתת|(2)}} בית דין אחר;
{{ח:תתת|(3)}} רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

{{ח:סעיף|2|אי תלות}}
{{ח:ת}} בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|3|פומביות הדיון}}
{{ח:ת}} בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: השופטים}}

{{ח:סעיף|4|מינוי שופטים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שני חברי הכנסת שייבחרו בכנסת, אחד מסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות, כפי שייקבע בחוק או {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}};
{{ח:תתתת|(ד)}} שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד – חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} החלטה של הוועדה תתקבל ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בכל אחת מפסקאות (1) עד (3) שלהלן, המכהנים בוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט;
{{ח:תתת|(2)}} שר, חבר כנסת מקרב סיעות הקואליציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר כנסת מקרב סיעות האופוזיציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה;
{{ח:תת}} והכול כשאין בחוק יסוד זה הוראה אחרת לעניין זה או אם נקבע בחוק רוב גדול יותר.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) רישה, בחירת הוועדה בשופט לבית המשפט העליון – תהיה ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(2) ואחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(3).
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} מנו סיעות הקואליציה יותר מ־80 חברי הכנסת, יחולו על הוועדה הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הוועדה שהם שרים וחבר הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו כל אחד מסיעה אחרת, והחלטת הוועדה חייבת להתקבל על דעת שניים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד), הכנסת תבחר את שני נציגי הציבור המנויים בו;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת חבר הכנסת המנוי בסעיף קטן (ד)(3).

{{ח:סעיף|4א|מינוי שופטים לבית המשפט העליון בהעדר רוב בוועדה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ה)}}, הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון מהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר, ובחלוף אותה שנה הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לשם בחירת שופטים במקומם ובהצבעה שנערכה בה לא נבחר שופט, רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי להחליט כאמור בפסקה (1) פעם אחת בלבד בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, והודעה על החלטתו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט שר המשפטים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)(2)}} כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)(3)}} כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} המועמדים שייבחרו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו יחד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוצעו מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שנבחר מהם מועמד, רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים לבחור אחד מהם, והוא ימונה כאמור בסעיף קטן (ג) או כאמור בפסקה (2), לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} הוצעו מועמדים בידי חברי הוועדה המנויים רק בפסקה (1) או בפסקה (2) שבסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שחברי הוועדה המנויים בפסקה האחרת הציעו מועמדים, המועמד שייבחר ימונה לבד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.

{{ח:סעיף|4ב|תקופה שאין לבחור בה שופטים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}}
{{ח:ת}} בתקופה שתחילתה באחד המועדים שלהלן ועד שייבחרו לוועדה חברים במקום החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד)}}, לא תבחר הוועדה שופטים; החלטות אחרות של הוועדה בתקופה כאמור יתקבלו על דעת כל החברים המכהנים בוועדה:
{{ח:תת|(1)}} מהיום ה־90 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:תת|(2)}} מיום היווצרות עילה לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|סעיף 34}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|או 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיף 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}};
{{ח:תת|(3)}} מיום התפטרות הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 20|20}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 21|21}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(א) לחוק־יסוד: הממשלה}};
{{ח:תת|(4)}} מיום ההחלטה של הכנסת להביע אי־אמון בממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 28|סעיף 28 לחוק־יסוד: הממשלה}}.

{{ח:סעיף|5|אזרחות}}
{{ח:ת}} לא יתמנה שופט אלא אזרח ישראל.

{{ח:סעיף|6|הצהרת אמונים}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

{{ח:סעיף|7|תקופת כהונה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה;
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
{{ח:תת|(4)}} על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;
{{ח:תת|(5)}} על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

{{ח:סעיף|8|שופט שפרש}}
{{ח:ת}} שופט שיצא לקיצבה יכול שיתמנה לתפקיד של שופט, לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|9|סייג לשינוי כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

{{ח:סעיף|10|משכורת וגמלאות}}
{{ח:תת|(א)}} משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4065.pdf|י״פ תשנ״ג, 591}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

{{ח:סעיף|11|ייחוד הכהונה}}
{{ח:ת}} שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

{{ח:סעיף|12|שיפוט פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|13|שיפוט משמעתי}}
{{ח:תת|(א)}} שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

{{ח:סעיף|14|השעיה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בתי המשפט}}

{{ח:סעיף|15|בית המשפט העליון|תיקון: תשפ״ג, בג״ץ 5658/23}}
{{ח:תת|(א)}} מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –
{{ח:תתת|(1)}} לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;
{{ח:תתת|(3)}} לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין־שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(תיקון מס׳ 3 בוטל בבג״ץ 5658/23):}} &lt;s&gt;על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, ”החלטה“ – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

{{ח:סעיף|16|בתי משפט אחרים}}
{{ח:ת}} בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים – הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.

{{ח:סעיף|17|ערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|18|דיון נוסף}}
{{ח:ת}} ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

{{ח:סעיף|19|משפט חוזר}}
{{ח:ת}} בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

{{ח:סעיף|20|הלכה פסוקה}}
{{ח:תת|(א)}} הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|21|רשמים}}
{{ח:ת}} לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|22|יציבות החוק}}
{{ח:ת}} אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|23|הוראות בחוק}}
{{ח:ת}} בענינים אלה יקבעו הוראות בחוק:
{{ח:תת|(1)}} דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;
{{ח:תת|(2)}} כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;
{{ח:תת|(3)}} דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;
{{ח:תת|(4)}} התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;
{{ח:תת|(5)}} הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;
{{ח:תת|(6)}} הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;
{{ח:תת|(7)}} הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;
{{ח:תת|(8)}} דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|וחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|24|הוראות לפי חוק}}
{{ח:ת}} בענינים אלה ייקבעו הוראות לפי חוק:
{{ח:תת|(1)}} סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;
{{ח:תת|(2)}} סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}} {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה)|וכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986}}, וכן {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(3)}} דרך התפטרותו של שופט;
{{ח:תת|(4)}} דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;
{{ח:תת|(5)}} מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר א׳ התשמ״ד (28 בפברואר 1984).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: השפיטה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>f4ot53uo304im5joyl7br8fw2shn472</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אם תחפצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>96163</id>
    <revision>
      <id>3019698</id>
      <parentid>962146</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1831" sha1="nmxu3hj0qkod3a9plvppvwsdunmlb0n" xml:space="preserve">*'''סימן''': אבו שמעון אלשבזי
*'''משקל''':שתי תנועות ויתד, שתי תנועות ויתד, שתי תנועות ויתד

{{נשיד|'''א'''ם תחפצה בן איש לסודות נבחרו|תקנה לך חבר ורעים יקרו:}}
{{נשיד|'''ב'''עבור יחי לבך ותשמח נפשך|שכל והנפש בטוב יתחברו:}}
{{נשיד|'''ו'''לבש ענוה מימי בחרותך|ומאס עצת רקים אשר יתיהרו:}}
{{נשיד|'''ש'''ם טוב לך יצא ותשיג חפצך|חפש במסכתות גאונים חברו:}}
{{נשיד|'''מ'''שנת חכמים מאבותם קבלו|יום סבבו סיני בשכלם נהרו:}}
{{נשיד|'''ע'''לה אבי כל הנביאים עד מרום|אל הערפל פעמיו מיהרו:}}
{{נשיד|'''ו'''גלגל ואדריכל מלוים לו בחן|עלה ופתח כל שערים נסגרו:}}
{{נשיד|'''נ'''וכח פני סיני שבטי נקהלו|גם מלאכי מעלה דגלים עברו:}}
{{נשיד|'''א'''ש ירדה מהשכינה סחרה|קולות וברקים וענן נחברו:}}
{{נשיד|'''ל'''וחות שניים הם ביושר נכתבו|בם דברות עשר בעדות נחקרו:}}
{{נשיד|'''ש'''מעו לאנכי ולא יהיה לך|מפי גבורה הם ותורה שמרו:}}
{{נשיד|'''ב'''רוך אשר זכה עדתו לחזות|תורה תמימה בה נפשות כשרו:}}
{{נשיד|'''ז'''כרה אדון הכל לחן תורתך|קבץ פזורינו אשר נתפזרו:}}
{{נשיד|'''י'''שר דרכינו למען חסדך|כי על יראיך חסדים גברו:}}

[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]</text>
      <sha1>nmxu3hj0qkod3a9plvppvwsdunmlb0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעתי מפאתי תימן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>135610</id>
    <revision>
      <id>3019701</id>
      <parentid>962138</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:38:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2977" sha1="gpds2wmbw7tnbxhsh2fvycoa7m1uu4r" xml:space="preserve">*'''סימן''': שלם שבזי משתא.
*'''משקל''': שלש תנועות בפותח, שתי תנועות, יתד ושתי תנועות בסוגר
&lt;poem&gt;
'''שָׁ'''מַעתִּי, מִפַּאֲתֵי תֵימָן
קוֹל יָדִיד, קִיַּם בְּרִית נֶאמָן:

'''לִ'''שׁכֵנָיו, שִׂמַּח בְּרֹב גִּילָה
הִזמִינָם, לִראוֹת בְּרִית מִילָה
רְפָא צוּרִי, בֵּן זֶה וְהַצִּילָה
אַתָּה אֵל, מֶלֶך וְגַם רַחמָן:

'''מִ'''ילָתוֹ, רֵאשִׁית לְכָל מִצוָה
יִתרַפָּא, יִזכֶּה לְרֹב שַׁלוָה
בְּסוֹד הֶגיוֹן, תּוֹרָה וְגַם חֶדוָה
וּמזוֹנוֹ, יָפֶה וְגַם מִשׁמָן:

'''שָׁ'''לוֹם לָך, נִמּוֹל כְּמוֹ נָהָר
וְאָבִיךָ, יִזכֶּה אֲשֶׁר נִזהָר
ואביך בַּמִּילָה, מִיּוֹם עֲלוֹת בָּהָר
יוֹם קִבַּל, מִצוֹת וְקִיּוּמָן:

'''בְּ'''רִית מִילָה, תַּחלִישׁ לְיֵצֶר רָע
וּקלִפָּה, שֵׁנִית אֲשֶׁר יִפרָע
הִיא זֻהמַת, נָחָשׁ אֲשֶׁר נִגרָע
וְהַמִּילָה, לַדָּת תְּהֶא סִימָן:

'''זְ'''כוּת מִילָה, תַּגִּין עֲלֵי יָדִיד
מִשָּׂטָן, רָשָׁע שְׁהוּא מַמרִיד
וְהוּא נִרגָּן, אַלּוּף וְדוֹד מַפרִיד
הַמַּטעֶה, גּוּפוֹת וּמַזהִימָן:

'''י'''וֹם הִטעָה, חַוָּה בְּעֵץ דַּעַת
אֲשֶׁר יַיִן, הִשׁקָהּ לְקֻבַּעַת
גָּרַם לָהּ, מִיתָה בְּיוֹם טָעַת
וְגַם אָדָם, נִכלָם וְשָׁב נִטמָן:

'''מִ'''יּוֹם בָּא, אֵיתָן בְּהַאמָנָה
נִצטַוָּה, לִמּוֹל לִשׁמוֹנָה
וְכֵן נָהֲגוּ, זֶרַע מִי מָנָה
סוֹד מִילָה, נִתקַיְּמָה בִשׁמָן:

'''שֶׁ'''פַע טוֹב, יוֹסִיף לְזֶה שֶׁמָּל
וּבחַיִּים, טוֹבִים יְהֶא נִגמָל
נִתָּן לוֹ, מִיּוֹצְרוֹ מַחמָל
וּבחָרוֹ, מִיּוֹם אֲשֶׁר זֻמָּן:

'''תִּ'''זדַּכֵּך, נַפשׁוֹ וְגַם שִׂכלוֹ
וְאֵלִיָּה, יָבֹא וְיֵעִיד לוֹ
בְּגַן עֵדֶן, חֶלקוֹ וְגַם חֶבלוֹ
וּמהוּלִים, הַחֵן יַקדִּימָן:
 
'''אַ'''הבַת יִשׂרָאֵל מְאֹד רָמָה
בַּמִּצוֹת, תִּזרַח בְּהַקדָּמָה
לָהֶם דָּת, נִגלָה וְנֶעלָמָה
זְכוּת אָבוֹת, תּוֹסִיף לְהַעצִימָן:
&lt;/poem&gt;

[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>gpds2wmbw7tnbxhsh2fvycoa7m1uu4r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019704</id>
      <parentid>3019701</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:40:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3026" sha1="s8hwrax30t2eke48aawh8jw0n22pctv" xml:space="preserve">
*'''סימן''': שלם שבזי משתא.
*'''משקל''': שלש תנועות בפותח, שתי תנועות, יתד ושתי תנועות בסוגר
&lt;poem&gt;
'''שָׁ'''מַעתִּי, מִפַּאֲתֵי תֵימָן
קוֹל יָדִיד, קִיַּם בְּרִית נֶאמָן:

'''לִ'''שׁכֵנָיו, שִׂמַּח בְּרֹב גִּילָה
הִזמִינָם, לִראוֹת בְּרִית מִילָה
רְפָא צוּרִי, בֵּן זֶה וְהַצִּילָה
אַתָּה אֵל, מֶלֶך וְגַם רַחמָן:

'''מִ'''ילָתוֹ, רֵאשִׁית לְכָל מִצוָה
יִתרַפָּא, יִזכֶּה לְרֹב שַׁלוָה
בְּסוֹד הֶגיוֹן, תּוֹרָה וְגַם חֶדוָה
וּמזוֹנוֹ, יָפֶה וְגַם מִשׁמָן:

'''שָׁ'''לוֹם לָך, נִמּוֹל כְּמוֹ נָהָר
וְאָבִיךָ, יִזכֶּה אֲשֶׁר נִזהָר
ואביך בַּמִּילָה, מִיּוֹם עֲלוֹת בָּהָר
יוֹם קִבַּל, מִצוֹת וְקִיּוּמָן:

'''בְּ'''רִית מִילָה, תַּחלִישׁ לְיֵצֶר רָע
וּקלִפָּה, שֵׁנִית אֲשֶׁר יִפרָע
הִיא זֻהמַת, נָחָשׁ אֲשֶׁר נִגרָע
וְהַמִּילָה, לַדָּת תְּהֶא סִימָן:

'''זְ'''כוּת מִילָה, תַּגִּין עֲלֵי יָדִיד
מִשָּׂטָן, רָשָׁע שְׁהוּא מַמרִיד
וְהוּא נִרגָּן, אַלּוּף וְדוֹד מַפרִיד
הַמַּטעֶה, גּוּפוֹת וּמַזהִימָן:

'''י'''וֹם הִטעָה, חַוָּה בְּעֵץ דַּעַת
אֲשֶׁר יַיִן, הִשׁקָהּ לְקֻבַּעַת
גָּרַם לָהּ, מִיתָה בְּיוֹם טָעַת
וְגַם אָדָם, נִכלָם וְשָׁב נִטמָן:

'''מִ'''יּוֹם בָּא, אֵיתָן בְּהַאמָנָה
נִצטַוָּה, לִמּוֹל לִשׁמוֹנָה
וְכֵן נָהֲגוּ, זֶרַע מִי מָנָה
סוֹד מִילָה, נִתקַיְּמָה בִשׁמָן:

'''שֶׁ'''פַע טוֹב, יוֹסִיף לְזֶה שֶׁמָּל
וּבחַיִּים, טוֹבִים יְהֶא נִגמָל
נִתָּן לוֹ, מִיּוֹצְרוֹ מַחמָל
וּבחָרוֹ, מִיּוֹם אֲשֶׁר זֻמָּן:

'''תִּ'''זדַּכֵּך, נַפשׁוֹ וְגַם שִׂכלוֹ
וְאֵלִיָּה, יָבֹא וְיֵעִיד לוֹ
בְּגַן עֵדֶן, חֶלקוֹ וְגַם חֶבלוֹ
וּמהוּלִים, הַחֵן יַקדִּימָן:
 
'''אַ'''הבַת יִשׂרָאֵל מְאֹד רָמָה
בַּמִּצוֹת, תִּזרַח בְּהַקדָּמָה
לָהֶם דָּת, נִגלָה וְנֶעלָמָה
זְכוּת אָבוֹת, תּוֹסִיף לְהַעצִימָן:
&lt;/poem&gt;

[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>s8hwrax30t2eke48aawh8jw0n22pctv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהבת הדסה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>161905</id>
    <revision>
      <id>3019705</id>
      <parentid>2814961</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:42:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2180" sha1="8rn3xhxccp3dl233b6xw87rjgm1rlpb" xml:space="preserve">אהבת הדסה
*סימן: אלשבזי משתא
&lt;poem&gt;
'''אַ'''הֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי נִקְשְׁרָה
::::וַאְנִי בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי צוֹלְלִים

'''ל'''וּ יֵשׁ רְשׁוּת לִי אֶעֱלֶה אֶתְחַבְּרָה
::::תּוֹךְ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר הֵם נֶהְלְלִים

'''שַׁ'''חְרִית וְעַרְבִּית בַּת נְדִיבִים אֶזְכְּרָה
::::לִבִּי וְרַעְיוֹנַי בְּחֵשֶׁק נִבְהֲלִים

'''בִּ'''נְעִים זְמִירוֹת מִנְּדוֹד אֶתְעוֹרְרָה
::::וַאְנִי וְרַעְיָתִי בְּרִנָּה צוֹהֲלִים

בִּינוּ עֲדַת קֹדֶשׁ בְּשִׁירָה חֻבְּרָה
::::חָתָן וְהַכַּלָּה בְּחֻפָּה נִכְלְלִים

'''זֶ'''ה יוֹם שְׂמָחוֹת לַאֲיֻמָּה יָקְרָה
::::כִּי הִיא וְדוֹדָהּ חֵן וְחֶסֶד גּוֹמְלִים

'''יַ'''חְדָּו עֲלֵי שֻׁלְחָן וְכוֹס דּוֹדִי קְרָא
::::זַמֵּן שְׂרִידֵינוּ וְכָל הַנִּסְגְּלִים

מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשְׂמְחָה וַאְזַמְּרָה
::::אוֹצִיא לְכָל סוֹדִי וְאָשִׁיב שׁוֹאֲלִים

שֵׁם טוֹב לְמַשְׂכִּילִים בְּדַעַת יָשְׁרָה
::::כִּי הֵם עֲלֵי יִצְרָם בְּוַדַּאי מוֹשְׁלִים

תַּאְוַת לְבָבָם לַעֲשׂוֹת טוֹב גָּבְרָה
::::יַעְלוּ לְגַן עֵדֶן וְחַיִּים נוֹחֲלִים

אַהְבַת יְחִידָתִי לְטוּב אֵל נָהֲרָה
::::בָּרוּךְ שְׁהוּא נוֹתֵן שְׂכַר כָּל פּוֹעֲלִים

שָׁלוֹם כְּנָהָר לַעֲדָתִי יִנְהֲרָה
זָקֵן וְגַם בָּחוּר וְכָל הָעוֹלְלִים
&lt;/poem&gt;
[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>8rn3xhxccp3dl233b6xw87rjgm1rlpb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164007</id>
    <revision>
      <id>3019714</id>
      <parentid>2695011</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T06:43:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3019714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3860" sha1="dwf51e8nqmpmdy8kuragasml4nhzh6f" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|כז|כח|כט}}
{{צתב|אם ראה תראה, אר&quot;א אמרה חנה לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, ויקנא בי וישקני מי סוטה ואין אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר ונקתה ונזרעה זרע|ברכות|לא|ב}}.

הניחא למ&quot;ד אם היתה עקרה נפקדת כו', אלא למ&quot;ד אם היתה יולדת כו' דברה תורה כלשון ב&quot;א. יסוד המחלוקת בין מ&quot;ד אם היתה עקרה נפקדת למ&quot;ד אם היתה יולדת בצער כו'. משום שהקשה עליו א&quot;כ ילכו כל העקרות כו' ולא מסתבר לי' שיהי' חק מדיני התורה בפרט ע&quot;י העברת חוקי הצניעות שיועיל לשנות בתמידות הגזרה העליונה. אמנם מ&quot;ד שאם היתה עקרה נפקדת לא חש להא משום דסובר שלפי ערך רוב הבזיון והחרדה שהי' נעשה לסוטה שהי' דבר מר ממות, ואין זה בחק הטבע לפי התשוקה הטבעית של הולדת בנים שתמצא אשה שבשביל זה תכניס עצמה למדה זו, ע&quot;כ אין להקשות כלל &quot;שילכו כל העקרות&quot;. אמנם כ&quot;ז הוא רק באשה שרצונה להיות לה בנים אינו כ&quot;א רצון טבעי, ע&quot;כ לא יוכל להתקומם לפני דבר טבעי גדול ממנו. אמנם אשת חיל זאת, אשר ברוח אלקים אשר עלי' חפצה להוליד בנים לתכלית יותר נשגבה מהתשוקה הטבעית, כי חשה בעצמה שהבן שתוליד יצא להיות מאיר עיני ישראל ומנהלם על מי מנוחות של השלימות הכללי, לחשק אדיר כזה, שהוא חזיון רחוק למצא, אין שום פחד שיניא מעשות כל מיני השתדלות להשיג המבוקש. והנה תכלית כל נסיון כבר נודע שהוא רק להוציא השלימות הצפון בעומק הנפש מן הכח אל הפועל הגמור, ע&quot;כ חנה, אם שחשה בעצמה שתשוקתה הגדולה להעמיד בן הוא נעלה מכל תשוקה טבעית, חשבה בנפשה אולי עוד לא יצא אצלה זה השלימות מן הכח אל הפועל לגמרי, וצריכה היא פעולה ממשית שמורה על חשקה הנעלה מכח טבעי של רגש האנושי, שמזה יתברר חפצה שהוא רק בשביל תכלית הנשגב והאדיר, שבשבילו ראוי לחולל ג&quot;כ נפלאות ושינויים של ארחות הטבע. ע&quot;כ אם ראה מוטב, הכונה אם כבר יצא אל הפועל חפצי הנשגב והוא כבר נקי מתערובות תשוקה טבעית מוטב, כבר כדאי הדבר שתעשה הבקשה חוץ לדרכי הטבע. ואם לאו שעוד לא יצא לגמרי ולא ניקיתי מתערובות חשק הטבעי, תראה, אעשה פעולה שתתחבר בזה תכונתי הפנימית ואז תראה מחק התורה ואהי' מוכנת באמת ג&quot;כ להעשות בקשתי, כ&quot;ז למ&quot;ד אם היתה עקרה נפקדת. אבל למ&quot;ד אם יולדת בצער כו' הוא סובר שיוכל ג&quot;כ חשק הטבעי להתגבר על הבוז והעלבון של סדר השקאת מי סוטה, אין זה בירור לתכונתה הפנימית של חפצה האדיר, אמר ראה תראה, דברה תורה כלשון בנ&quot;א, להורות על רגשותיה הפנימיות הכפולות מחק ההשקפה החיצונה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|כז|כח|כט}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה כח]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dwf51e8nqmpmdy8kuragasml4nhzh6f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קטו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259105</id>
    <revision>
      <id>3019721</id>
      <parentid>1409607</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34818-23</username>
        <id>45799</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <origin>3019721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10068" sha1="gjemx7pgpphcziu28xbt4fobswkk28s" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קיד|קטו|קטז|דיני היוצאת בלא כתבה והמפסדת כתבתה|10|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
אלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת  משה ויהודית. ואיזו היא דת משה, שהאכילה את בעלה שאינו מעושר, או אחד מכל האיסורים, או ששימשתו נידה, ונודע לו אחר כך, כגון שאמרה: פלוני חכם תיקן לי הכרי הזה או התיר לי חתיכה זו או טיהר לי הדם הזה, ונמצאת שקרנית. ודוקא שהכחישה בעדים, כגון שהעידו שבאותה שעה שאמרה שפלוני תיקן לה לא היה אותו פלוני בעיר, וגם יש עדים שאמרה לו שהוא מתקן ושהוא אכלו על פיה; אבל אם אין עדים והיא כופרת שלא האכילתו, או שמכחשת החכם שאומר שלא תיקן לה, והיא אומרת שתיקן לה, נאמנת. ודוקא שהכשילתו ואכל על פיה, אבל אם רצתה להאכילו דבר אסור, לא אבדה כתובתה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החזקה נדה בשכנותיה, שראוה לובשת בגדי נדתה, ואמרה לו: טהורה אני, ובא עליה, יוצאת בלא כתבה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
הנודרת ואינה מקימת, תצא בלא כתבה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם  עברה על השבועה או על החרם (הגהות מימוניות פרק כ&quot;ד). אבל אם היא מביאה עדים שגם הוא עובר על נדרים ושבועה וחרם, לא אבדה כתבתה אף אם היא עוברת (בתשובת מימוני ובתשובת הרשב&quot;א סימן תתס&quot;ו). אשה שהמירה דתה וחזרה בה, אינה אלא כעוברת על דת, ולא הפסידה כתבתה אלא אחר התראה (תשובת הרא&quot;ש כלל ל&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפלש או בחצר שהרבים בוקעים  בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכסה במטפחת; או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או לחיה, כדרך שעושות הגויות הפרוצות; או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם, {{רמ&quot;א|ורגילה  בכך (רשב&quot;א סימן תקע&quot;א)}}; או שהיתה משחקת עם הבחורים; או שהיתה תובעת התשמיש בקול  רם מבעלה עד ששכנותיה שומעות אותה מדברת על עסקי תשמיש; או שהיתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה, {{רמ&quot;א|ויש אומרים דהוא הדין אם קללה אפלו אבי בעלה בפני עצמו (וכן משמע מפרש&quot;י בגמרא הביאו הבית יוסף), ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קנד|סימן קנ&quot;ד]], הוא הדין המקללת בעלה בפניו (הרמב&quot;ן סימן ק&quot;ב)}}; 

בכל אחד מאלו תצא בלא כתבה, אם יש עדים שהתרה בה  תחלה ועברה על התראתו. ואם אין עדים, תשבע שהוא כדבריה. ואם רצה לקים  אותה אחר כך, אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואינה יכולה לעכב על ידו שלא יגרשנה, ויכול לגרשה בעל כרחה, ואין בזה משום חרם רבנו גרשם (תשובת מור&quot;ם בהגהות מרדכי דיבמות וכן הוא ברשב&quot;א סימן תקנ&quot;ז). ואשה שגזמה לבעלה שרצונה להשכיר עליו כותים להרגו אם יעשה לה דבר, מקרי עוברת על דת (הגהות מימוני פרק כ&quot;ד). אשה הרגילה להתיחד עם כותים, נקראת עוברת על דת ([[תרומת הדשן/א/רמב|תרומת הדשן סימן רמ&quot;ב]])}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
כל אלו אין להם לא עקר כתבה ולא תנאי כתבה ולא תוספת, אבל תטל מה שהכניסה לו והוא בעין, בין מנכסי צאן ברזל בין מנכסי מלוג. ואם כלה או נגנב או נאבד, אין מוציאין ממנו. וכן הדין במי שזנתה או שיוצאת משום שם רע, שאבדה עקר כתבה ותוספת, ונוטלת מה שהוא בעין מכל מה שהכניסה. וכן הדין בכל אותם ששנינו בהן תצא מזה ומזה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין עדים שזנתה, אלא שהיא אומרת שזנתה, אין חוששין לדבר זה לאסרה, דשמא עיניה נתנה באחר, {{רמ&quot;א|ודוקא שאין  רגלים לדבר, אבל אם יש רגלים לדבר נאמנת (פסקי מהרא&quot;י סימן רכ&quot;ב)}}, אבל אבדה כתבתה, עקר ותוספת ומה שאינו בעין ממה שהכניסה לו. 
: {{רמ&quot;א|ואם חזרה בה ונתנה אמתלא  לדבריה למה אמרה בתחלה כן, נאמנת (הגהות מרדכי דקדושין)}}. 

ואם היה מאמינה ודעתו סומכת על דבריה, הרי זה חיב  להוציאה, אבל אין כופין אותו להוציאה. אבל אם נאנסה, לא הפסידה כתבתה, לא אשת ישראל ולא אשת  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח#סעיף ט|סימן קע&quot;ח סעיף ט']]. אמר אחד על אשה אחת שזנתה עמו, נאמן עליה כעד אחד, דפלגינן  דבורה (רשב&quot;א סימן תקנ&quot;ב). ואם היא הודית לפני אחד שנטמאת, הנחשד מצטרף  עם אחד לאסרה על בעלה (פסקי מהרא&quot;י סימן רכ&quot;ב). הודית לפני אחד שזנתה, ואחר כך אומרת ששקר הוא, ומכחשת העד המעיד עליה, מתרת לבעלה אף אם מאמין הבעל לעד המעיד עליה, דאמרינן בתחלה שהודית נתנה עיניה באחר ועכשו חוזרת בה (במהרי&quot;ק שרש פ&quot;ב). אשה שאמרה לבעלה שזנתה, אף על פי שאינה נאמנת, אם עמד וגרשה, אסור  להחזירה; ואפלו אם החזירה, יש לחוש (מהר&quot;ם פדוואה סימן ל&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
מי שראה אשתו  שזנתה, או שאמר לו אחד מקרוביו או מקרובותיה, שהוא מאמינם וסומכת דעתו עליהם, שזנתה אשתו, בין שהיה האומר איש בין שהיתה אשה, הואיל וסמכה דעתו לדבר זה שהוא אמת, הרי זה חיב להוציאה ואסור לו לבוא עליה, ויתן כתבה. ואם הודית לו שזנתה, תצא בלא כתבה. לפיכך, משביעה בנקיטת חפץ שלא זנתה תחתיו, אם ראה אותה בעצמו, ואחר כך תגבה כתבתה. אבל בדברי אחר אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול. 
: {{רמ&quot;א|הגה: הרבה קרובים, כלם אינם רק כעד אחד (הגהות מרדכי דיבמות). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח#סעיף ט|סימן קע&quot;ח סעיף ט']]. ויש אומרים דלא יכול לומר שמאמין לעד אלא אם מאמין לו גם כן בשאר דברים, אבל אם אינו מאמין לו בשאר  דברים, רק בדבר זה, משום דבלאו הכי נחשדה לו קצת, לא נאסרה עליו משום זה (מהרי&quot;ק שרש פ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
האומר לאשתו בפני עדים: אל תסתרי עם איש פלוני, ויש עדים שנכנסה עמו בסתר ושהתה עמו כדי טמאה, אסורה לבעלה ותצא בלא כתבה. ואסור לו להתיחד עמה, וכופין אותו להוציאה מביתו. 
: {{רמ&quot;א|ודוקא שאמר לה בלשון קנוי (מהרי&quot;ו סימן ח'), וכדרך שיתבאר לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח|סימן קע&quot;ח]])}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
אמר לה בינו לבינה: אל תסתרי עם איש פלוני, וראה אותה שנסתרה ושהתה עמו כדי טמאה, אסורה לו וחיב להוציאה ויתן לה כתבה, ואם הודית שנסתרה אחר שהתרה בה, תצא בלא כתבה. לפיכך, משביעה על זה ואחר כך נותן לה כתבה:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
אם השביע אשתו שלא תדבר עם פלוני, ועברה ודברה עמו, עוברת על  דת היא, והפסידה כתבתה אם התרו בה תחלה: אם תעברי על שבועתיך תפסידי כתבתיך:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>gjemx7pgpphcziu28xbt4fobswkk28s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019722</id>
      <parentid>3019721</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:53:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34818-23</username>
        <id>45799</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <origin>3019722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10066" sha1="j52mvua59yyvse6jams03iforvmilw1" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קיד|קטו|קטז|דיני היוצאת בלא כתבה והמפסדת כתבתה|10|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
אלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת  משה ויהודית. ואיזו היא דת משה, שהאכילה את בעלה שאינו מעושר, או אחד מכל האיסורים, או ששימשתו נדה, ונודע לו אחר כך, כגון שאמרה: פלוני חכם תיקן לי הכרי הזה או התיר לי חתיכה זו או טיהר לי הדם הזה, ונמצאת שקרנית. ודוקא שהכחישה בעדים, כגון שהעידו שבאותה שעה שאמרה שפלוני תיקן לה לא היה אותו פלוני בעיר, וגם יש עדים שאמרה לו שהוא מתקן ושהוא אכלו על פיה; אבל אם אין עדים והיא כופרת שלא האכילתו, או שמכחשת החכם שאומר שלא תיקן לה, והיא אומרת שתיקן לה, נאמנת. ודוקא שהכשילתו ואכל על פיה, אבל אם רצתה להאכילו דבר אסור, לא אבדה כתובתה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החזקה נדה בשכנותיה, שראוה לובשת בגדי נדתה, ואמרה לו: טהורה אני, ובא עליה, יוצאת בלא כתבה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
הנודרת ואינה מקימת, תצא בלא כתבה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם  עברה על השבועה או על החרם (הגהות מימוניות פרק כ&quot;ד). אבל אם היא מביאה עדים שגם הוא עובר על נדרים ושבועה וחרם, לא אבדה כתבתה אף אם היא עוברת (בתשובת מימוני ובתשובת הרשב&quot;א סימן תתס&quot;ו). אשה שהמירה דתה וחזרה בה, אינה אלא כעוברת על דת, ולא הפסידה כתבתה אלא אחר התראה (תשובת הרא&quot;ש כלל ל&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפלש או בחצר שהרבים בוקעים  בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכסה במטפחת; או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או לחיה, כדרך שעושות הגויות הפרוצות; או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם, {{רמ&quot;א|ורגילה  בכך (רשב&quot;א סימן תקע&quot;א)}}; או שהיתה משחקת עם הבחורים; או שהיתה תובעת התשמיש בקול  רם מבעלה עד ששכנותיה שומעות אותה מדברת על עסקי תשמיש; או שהיתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה, {{רמ&quot;א|ויש אומרים דהוא הדין אם קללה אפלו אבי בעלה בפני עצמו (וכן משמע מפרש&quot;י בגמרא הביאו הבית יוסף), ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קנד|סימן קנ&quot;ד]], הוא הדין המקללת בעלה בפניו (הרמב&quot;ן סימן ק&quot;ב)}}; 

בכל אחד מאלו תצא בלא כתבה, אם יש עדים שהתרה בה  תחלה ועברה על התראתו. ואם אין עדים, תשבע שהוא כדבריה. ואם רצה לקים  אותה אחר כך, אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואינה יכולה לעכב על ידו שלא יגרשנה, ויכול לגרשה בעל כרחה, ואין בזה משום חרם רבנו גרשם (תשובת מור&quot;ם בהגהות מרדכי דיבמות וכן הוא ברשב&quot;א סימן תקנ&quot;ז). ואשה שגזמה לבעלה שרצונה להשכיר עליו כותים להרגו אם יעשה לה דבר, מקרי עוברת על דת (הגהות מימוני פרק כ&quot;ד). אשה הרגילה להתיחד עם כותים, נקראת עוברת על דת ([[תרומת הדשן/א/רמב|תרומת הדשן סימן רמ&quot;ב]])}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
כל אלו אין להם לא עקר כתבה ולא תנאי כתבה ולא תוספת, אבל תטל מה שהכניסה לו והוא בעין, בין מנכסי צאן ברזל בין מנכסי מלוג. ואם כלה או נגנב או נאבד, אין מוציאין ממנו. וכן הדין במי שזנתה או שיוצאת משום שם רע, שאבדה עקר כתבה ותוספת, ונוטלת מה שהוא בעין מכל מה שהכניסה. וכן הדין בכל אותם ששנינו בהן תצא מזה ומזה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין עדים שזנתה, אלא שהיא אומרת שזנתה, אין חוששין לדבר זה לאסרה, דשמא עיניה נתנה באחר, {{רמ&quot;א|ודוקא שאין  רגלים לדבר, אבל אם יש רגלים לדבר נאמנת (פסקי מהרא&quot;י סימן רכ&quot;ב)}}, אבל אבדה כתבתה, עקר ותוספת ומה שאינו בעין ממה שהכניסה לו. 
: {{רמ&quot;א|ואם חזרה בה ונתנה אמתלא  לדבריה למה אמרה בתחלה כן, נאמנת (הגהות מרדכי דקדושין)}}. 

ואם היה מאמינה ודעתו סומכת על דבריה, הרי זה חיב  להוציאה, אבל אין כופין אותו להוציאה. אבל אם נאנסה, לא הפסידה כתבתה, לא אשת ישראל ולא אשת  כהן. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח#סעיף ט|סימן קע&quot;ח סעיף ט']]. אמר אחד על אשה אחת שזנתה עמו, נאמן עליה כעד אחד, דפלגינן  דבורה (רשב&quot;א סימן תקנ&quot;ב). ואם היא הודית לפני אחד שנטמאת, הנחשד מצטרף  עם אחד לאסרה על בעלה (פסקי מהרא&quot;י סימן רכ&quot;ב). הודית לפני אחד שזנתה, ואחר כך אומרת ששקר הוא, ומכחשת העד המעיד עליה, מתרת לבעלה אף אם מאמין הבעל לעד המעיד עליה, דאמרינן בתחלה שהודית נתנה עיניה באחר ועכשו חוזרת בה (במהרי&quot;ק שרש פ&quot;ב). אשה שאמרה לבעלה שזנתה, אף על פי שאינה נאמנת, אם עמד וגרשה, אסור  להחזירה; ואפלו אם החזירה, יש לחוש (מהר&quot;ם פדוואה סימן ל&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
מי שראה אשתו  שזנתה, או שאמר לו אחד מקרוביו או מקרובותיה, שהוא מאמינם וסומכת דעתו עליהם, שזנתה אשתו, בין שהיה האומר איש בין שהיתה אשה, הואיל וסמכה דעתו לדבר זה שהוא אמת, הרי זה חיב להוציאה ואסור לו לבוא עליה, ויתן כתבה. ואם הודית לו שזנתה, תצא בלא כתבה. לפיכך, משביעה בנקיטת חפץ שלא זנתה תחתיו, אם ראה אותה בעצמו, ואחר כך תגבה כתבתה. אבל בדברי אחר אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול. 
: {{רמ&quot;א|הגה: הרבה קרובים, כלם אינם רק כעד אחד (הגהות מרדכי דיבמות). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח#סעיף ט|סימן קע&quot;ח סעיף ט']]. ויש אומרים דלא יכול לומר שמאמין לעד אלא אם מאמין לו גם כן בשאר דברים, אבל אם אינו מאמין לו בשאר  דברים, רק בדבר זה, משום דבלאו הכי נחשדה לו קצת, לא נאסרה עליו משום זה (מהרי&quot;ק שרש פ&quot;ב)}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
האומר לאשתו בפני עדים: אל תסתרי עם איש פלוני, ויש עדים שנכנסה עמו בסתר ושהתה עמו כדי טמאה, אסורה לבעלה ותצא בלא כתבה. ואסור לו להתיחד עמה, וכופין אותו להוציאה מביתו. 
: {{רמ&quot;א|ודוקא שאמר לה בלשון קנוי (מהרי&quot;ו סימן ח'), וכדרך שיתבאר לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קעח|סימן קע&quot;ח]])}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
אמר לה בינו לבינה: אל תסתרי עם איש פלוני, וראה אותה שנסתרה ושהתה עמו כדי טמאה, אסורה לו וחיב להוציאה ויתן לה כתבה, ואם הודית שנסתרה אחר שהתרה בה, תצא בלא כתבה. לפיכך, משביעה על זה ואחר כך נותן לה כתבה:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קטו י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
אם השביע אשתו שלא תדבר עם פלוני, ועברה ודברה עמו, עוברת על  דת היא, והפסידה כתבתה אם התרו בה תחלה: אם תעברי על שבועתיך תפסידי כתבתיך:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>j52mvua59yyvse6jams03iforvmilw1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק-יסוד: השפיטה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273327</id>
    <revision>
      <id>3019661</id>
      <parentid>2950623</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T20:05:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>ביקורת שיפוטית על חיקוק היא פעולה פרשנית (קביעה לפיה משהו אחר גובר על החיקוק), לא תיקון חקיקה.</comment>
      <origin>3019661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19972" sha1="2pluu42bxdui4ga7hysyeagy9wjhj6z" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: השפיטה

&lt;מאגר 2000042 תיקון 2207472 תקן 174450 קוד a163Y00000DuHHHQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 78|חוק-יסוד: השפיטה|10:211737)), ((82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)); ((תשנ&quot;ב, 71|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|12:211794)); ((תשס&quot;ב, 598|תיקון מס' 2|15:300551)); ((תשפ&quot;ג, 548|תיקון מס' 3|25:2997865)); ((בג&quot;ץ 5658/23|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת|23056580.V31));((תשפ&quot;ה, 434|תיקון מס' 4|25:6165425)).

__TOC__

== פרק א': הוראות יסוד ==

@ 1. סמכות שפיטה
: (א) אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:
:: (1) בית המשפט העליון;
:: (2) בית משפט מחוזי;
:: (3) בית משפט שלום;
:: (4) בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;
:: בחוק זה, &quot;שופט&quot; - שופט של בית משפט כאמור.
: (ב) סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:
:: (1) בית דין דתי;
:: (2) בית דין אחר;
:: (3) רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.
: (ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

@ 2. אי תלות
: בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

@ 3. פומביות הדיון
: בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

== פרק ב': השופטים ==

@ 4. מינוי שופטים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.
: (ב) הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.
:: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
:: (1) הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם -
::: (א) נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
::: (ב) שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה;
::: (ג) שני חברי הכנסת שייבחרו בכנסת, אחד מסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות, כפי שייקבע בחוק או [[בתקנון הכנסת]];
::: (ד) שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד - חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או [[בתקנון הכנסת]].
:: (2) שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.
: (ג) הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
: (ד) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) החלטה של הוועדה תתקבל ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בכל אחת מפסקאות (1) עד (3) שלהלן, המכהנים בוועדה:
:: (1) שופט;
:: (2) שר, חבר כנסת מקרב סיעות הקואליציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה;
:: (3) חבר כנסת מקרב סיעות האופוזיציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה;
:: והכול כשאין בחוק יסוד זה הוראה אחרת לעניין זה או אם נקבע בחוק רוב גדול יותר.
: (ה) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) על אף האמור בסעיף קטן (ד) רישה, בחירת הוועדה בשופט לבית המשפט העליון - תהיה ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(2) ואחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(3).
: (ו) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) מנו סיעות הקואליציה יותר מ-80 חברי הכנסת, יחולו על הוועדה הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
:: (1) חברי הוועדה שהם שרים וחבר הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו כל אחד מסיעה אחרת, והחלטת הוועדה חייבת להתקבל על דעת שניים מהם;
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד), הכנסת תבחר את שני נציגי הציבור המנויים בו;
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), החלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת חבר הכנסת המנוי בסעיף קטן (ד)(3).

@ 4א. מינוי שופטים לבית המשפט העליון בהעדר רוב בוועדה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 4(ה)]], הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון מהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר, ובחלוף אותה שנה הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לשם בחירת שופטים במקומם ובהצבעה שנערכה בה לא נבחר שופט, רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם להוראות סעיף זה.
:: (2) שר המשפטים רשאי להחליט כאמור בפסקה (1) פעם אחת בלבד בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, והודעה על החלטתו תפורסם ברשומות.
: (ב) החליט שר המשפטים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 4(ד)(2)]] כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם;
:: (2) חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 4(ד)(3)]] כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם.
: (ג) המועמדים שייבחרו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו יחד, לפי [[סעיף 4(א)]].
: (ד)(1) הוצעו מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שנבחר מהם מועמד, רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים לבחור אחד מהם, והוא ימונה כאמור בסעיף קטן (ג) או כאמור בפסקה (2), לפי העניין.
:: (2) הוצעו מועמדים בידי חברי הוועדה המנויים רק בפסקה (1) או בפסקה (2) שבסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שחברי הוועדה המנויים בפסקה האחרת הציעו מועמדים, המועמד שייבחר ימונה לבד, לפי [[סעיף 4(א)]].

@ 4ב. תקופה שאין לבחור בה שופטים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
: בתקופה שתחילתה באחד המועדים שלהלן ועד שייבחרו לוועדה חברים במקום החברים המנויים [[בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד)]], לא תבחר הוועדה שופטים; החלטות אחרות של הוועדה בתקופה כאמור יתקבלו על דעת כל החברים המכהנים בוועדה:
: (1) מהיום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי [[סעיף 9 לחוק-יסוד: הכנסת]];
: (2) מיום היווצרות עילה לקיום בחירות לפי [[+|סעיף 34]] [[או 36א לחוק-יסוד: הכנסת]] או לפי [[+|סעיף 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק-יסוד: הממשלה]];
: (3) מיום התפטרות הממשלה לפי [[+|סעיפים 18]], [[+|19]], [[+|20]], [[+|21]] [[או 29(א) לחוק-יסוד: הממשלה]];
: (4) מיום ההחלטה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלה לפי [[סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה]].

@ 5. אזרחות
: לא יתמנה שופט אלא אזרח ישראל.

@ 6. הצהרת אמונים
: מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
:: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים&quot;.

@ 7. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ב)
: כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
: (1) בצאתו לקיצבה;
: (2) בהתפטרותו;
: (3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
: (4) על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;
: (5) על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

@ 8. שופט שפרש
: שופט שיצא לקיצבה יכול שיתמנה לתפקיד של שופט, לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק.

@ 9. סייג לשינוי כהונה
: (א) לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.
: (ב) לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

@ 10. משכורת וגמלאות
: (א) משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
:: ((הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 591 [4065]).))
:: ((פורסמה [[החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981]].))
: (ב) לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

@ 11. ייחוד הכהונה
: שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

@ 12. שיפוט פלילי
: (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

@ 13. שיפוט משמעתי
: (א) שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.
: (ב) בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.
: (ג) הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

@ 14. השעיה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

== פרק ג': בתי המשפט ==

@ 15. בית המשפט העליון (תיקון: תשפ&quot;ג, בג&quot;ץ 5658/23)
: (א) מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.
: (ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
: (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
: (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -
:: (1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
:: (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;
:: (3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
:: (4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.
: (ד1) על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.
: (ה) סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

@ 16. בתי משפט אחרים
: בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים - הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.

@ 17. ערעור
: פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

@ 18. דיון נוסף
: ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

@ 19. משפט חוזר
: בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

@ 20. הלכה פסוקה
: (א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
: (ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

@ 21. רשמים
: לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 22. יציבות החוק
: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

@ 23. הוראות בחוק
: בענינים אלה יקבעו הוראות בחוק:
: (1) דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;
: (2) כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;
: (3) דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;
: (4) התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;
: (5) הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;
: (6) הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;
: (7) הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;
: (8) דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.
: ((ראו [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד–1984]], [[חוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט–1969]], [[חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995]] [[וחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000]].))

@ 24. הוראות לפי חוק
: בענינים אלה ייקבעו הוראות לפי חוק:
: (1) סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;
: (2) סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;
:: ((ראו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984]] [[וכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ&quot;ז-1986]], וכן [[כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ&quot;ז-1986]].))
: (3) דרך התפטרותו של שופט;
: (4) דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;
: (5) מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באדר א' התשמ&quot;ד (28 בפברואר 1984).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* חיים הרצוג, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: השפיטה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>2pluu42bxdui4ga7hysyeagy9wjhj6z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019743</id>
      <parentid>3019661</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:34:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-35016-68</username>
        <id>45800</id>
      </contributor>
      <comment>נקבע שהתיקון נחקק תוך חריגה מהסמכות המכוננת. לא מדובר במהלך פרשני, אלא בקביעה שהוא נחקק שלא בסמכות, ולכן אין לו תוקף. אפשר להתווכח על הפסיקה, אך זה המצב המשפטי הנוהג</comment>
      <origin>3019743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20030" sha1="hr733n7evgiq08occ9hn2uxrwqwfdaw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: השפיטה

&lt;מאגר 2000042 תיקון 2207472 תקן 174450 קוד a163Y00000DuHHHQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 78|חוק-יסוד: השפיטה|10:211737)), ((82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)); ((תשנ&quot;ב, 71|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|12:211794)); ((תשס&quot;ב, 598|תיקון מס' 2|15:300551)); ((תשפ&quot;ג, 548|תיקון מס' 3|25:2997865)); ((בג&quot;ץ 5658/23|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת|23056580.V31));((תשפ&quot;ה, 434|תיקון מס' 4|25:6165425)).

__TOC__

== פרק א': הוראות יסוד ==

@ 1. סמכות שפיטה
: (א) אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:
:: (1) בית המשפט העליון;
:: (2) בית משפט מחוזי;
:: (3) בית משפט שלום;
:: (4) בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;
:: בחוק זה, &quot;שופט&quot; - שופט של בית משפט כאמור.
: (ב) סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:
:: (1) בית דין דתי;
:: (2) בית דין אחר;
:: (3) רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.
: (ג) לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

@ 2. אי תלות
: בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

@ 3. פומביות הדיון
: בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

== פרק ב': השופטים ==

@ 4. מינוי שופטים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.
: (ב) הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.
:: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
:: (1) הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם -
::: (א) נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו;
::: (ב) שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה;
::: (ג) שני חברי הכנסת שייבחרו בכנסת, אחד מסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות, כפי שייקבע בחוק או [[בתקנון הכנסת]];
::: (ד) שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד - חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או [[בתקנון הכנסת]].
:: (2) שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.
: (ג) הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.
: (ד) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) החלטה של הוועדה תתקבל ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בכל אחת מפסקאות (1) עד (3) שלהלן, המכהנים בוועדה:
:: (1) שופט;
:: (2) שר, חבר כנסת מקרב סיעות הקואליציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה;
:: (3) חבר כנסת מקרב סיעות האופוזיציה או נציג הציבור שבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה;
:: והכול כשאין בחוק יסוד זה הוראה אחרת לעניין זה או אם נקבע בחוק רוב גדול יותר.
: (ה) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) על אף האמור בסעיף קטן (ד) רישה, בחירת הוועדה בשופט לבית המשפט העליון - תהיה ברוב של חמישה חברים ובהם אחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(2) ואחד מהמנויים בסעיף קטן (ד)(3).
: (ו) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) מנו סיעות הקואליציה יותר מ-80 חברי הכנסת, יחולו על הוועדה הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
:: (1) חברי הוועדה שהם שרים וחבר הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו כל אחד מסיעה אחרת, והחלטת הוועדה חייבת להתקבל על דעת שניים מהם;
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1)(ד), הכנסת תבחר את שני נציגי הציבור המנויים בו;
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), החלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת חבר הכנסת המנוי בסעיף קטן (ד)(3).

@ 4א. מינוי שופטים לבית המשפט העליון בהעדר רוב בוועדה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 4(ה)]], הסתיימה כהונתם של שני שופטים של בית המשפט העליון וחלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו של הראשון מהם או מיום תחילת כהונתה של כנסת חדשה, לפי המאוחר, ובחלוף אותה שנה הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לשם בחירת שופטים במקומם ובהצבעה שנערכה בה לא נבחר שופט, רשאי שר המשפטים להחליט כי בחירת שני שופטים במקומם תהיה בהתאם להוראות סעיף זה.
:: (2) שר המשפטים רשאי להחליט כאמור בפסקה (1) פעם אחת בלבד בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, והודעה על החלטתו תפורסם ברשומות.
: (ב) החליט שר המשפטים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 4(ד)(2)]] כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם;
:: (2) חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 4(ד)(3)]] כאחד יציעו שלושה מועמדים ויתר חברי הוועדה יבחרו אחד מהם.
: (ג) המועמדים שייבחרו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו יחד, לפי [[סעיף 4(א)]].
: (ד)(1) הוצעו מועמדים כאמור בסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שנבחר מהם מועמד, רשאים חברי הוועדה שהציעו את אותם מועמדים לבחור אחד מהם, והוא ימונה כאמור בסעיף קטן (ג) או כאמור בפסקה (2), לפי העניין.
:: (2) הוצעו מועמדים בידי חברי הוועדה המנויים רק בפסקה (1) או בפסקה (2) שבסעיף קטן (ב), וחלף חודש בלי שחברי הוועדה המנויים בפסקה האחרת הציעו מועמדים, המועמד שייבחר ימונה לבד, לפי [[סעיף 4(א)]].

@ 4ב. תקופה שאין לבחור בה שופטים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):))
: בתקופה שתחילתה באחד המועדים שלהלן ועד שייבחרו לוועדה חברים במקום החברים המנויים [[בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד)]], לא תבחר הוועדה שופטים; החלטות אחרות של הוועדה בתקופה כאמור יתקבלו על דעת כל החברים המכהנים בוועדה:
: (1) מהיום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי [[סעיף 9 לחוק-יסוד: הכנסת]];
: (2) מיום היווצרות עילה לקיום בחירות לפי [[+|סעיף 34]] [[או 36א לחוק-יסוד: הכנסת]] או לפי [[+|סעיף 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק-יסוד: הממשלה]];
: (3) מיום התפטרות הממשלה לפי [[+|סעיפים 18]], [[+|19]], [[+|20]], [[+|21]] [[או 29(א) לחוק-יסוד: הממשלה]];
: (4) מיום ההחלטה של הכנסת להביע אי-אמון בממשלה לפי [[סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה]].

@ 5. אזרחות
: לא יתמנה שופט אלא אזרח ישראל.

@ 6. הצהרת אמונים
: מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
:: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים&quot;.

@ 7. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ב)
: כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
: (1) בצאתו לקיצבה;
: (2) בהתפטרותו;
: (3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
: (4) על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;
: (5) על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

@ 8. שופט שפרש
: שופט שיצא לקיצבה יכול שיתמנה לתפקיד של שופט, לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק.

@ 9. סייג לשינוי כהונה
: (א) לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.
: (ב) לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

@ 10. משכורת וגמלאות
: (א) משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
:: ((הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 591 [4065]).))
:: ((פורסמה [[החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981]].))
: (ב) לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

@ 11. ייחוד הכהונה
: שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

@ 12. שיפוט פלילי
: (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

@ 13. שיפוט משמעתי
: (א) שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.
: (ב) בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.
: (ג) הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

@ 14. השעיה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

== פרק ג': בתי המשפט ==

@ 15. בית המשפט העליון (תיקון: תשפ&quot;ג, בג&quot;ץ 5658/23)
: (א) מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.
: (ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
: (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
: (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -
:: (1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
:: (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;
:: (3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
:: (4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.
: (ד1) (((תיקון מס' 3 בוטל בבג&quot;ץ 5658/23):)) &lt;s&gt;על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; - כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.&lt;/s&gt;
: (ה) סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

@ 16. בתי משפט אחרים
: בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים - הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק.

@ 17. ערעור
: פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

@ 18. דיון נוסף
: ענין שפסק בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט העליון בחמישה או יותר, בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

@ 19. משפט חוזר
: בענין פלילי שנפסק בו סופית ניתן לקיים משפט חוזר בעילות שנקבעו בחוק ובדרך שנקבעה לפי חוק.

@ 20. הלכה פסוקה
: (א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
: (ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

@ 21. רשמים
: לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 22. יציבות החוק
: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.

@ 23. הוראות בחוק
: בענינים אלה יקבעו הוראות בחוק:
: (1) דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;
: (2) כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;
: (3) דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;
: (4) התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;
: (5) הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;
: (6) הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;
: (7) הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;
: (8) דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.
: ((ראו [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד–1984]], [[חוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט–1969]], [[חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995]] [[וחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000]].))

@ 24. הוראות לפי חוק
: בענינים אלה ייקבעו הוראות לפי חוק:
: (1) סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;
: (2) סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;
:: ((ראו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984]] [[וכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ&quot;ז-1986]], וכן [[כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ&quot;ז-1986]].))
: (3) דרך התפטרותו של שופט;
: (4) דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;
: (5) מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באדר א' התשמ&quot;ד (28 בפברואר 1984).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* חיים הרצוג, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: השפיטה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>hr733n7evgiq08occ9hn2uxrwqwfdaw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הצרכן</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273350</id>
    <revision>
      <id>3019649</id>
      <parentid>3002570</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T19:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>3019649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="276032" sha1="8lfc0xqylp40tfzd5uflj6fx22ay39q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000237 תיקון 2206851 תקן 148395 קוד a163Y00000DuD6JQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 248|חוק הגנת הצרכן|9:209363)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317312)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317814)); ((תשמ&quot;ב, 16|ת&quot;ט|ec:10:317313)); ((תשמ&quot;ח, 82|תיקון|11:210526)); ((תשנ&quot;ג, 188|תיקון מס' 2|13:210965)); ((תשנ&quot;ד, 252|תיקון מס' 3|13:211055)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4|13:211153)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((182|תיקון מס' 6|14:211507)), ((298|תיקון מס' 7|14:211534)); ((תשנ&quot;ט, 151|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש&quot;ס, 201|תיקון מס' 9|15:300215)); ((תשס&quot;א, 125|תיקון מס' 10|15:300370)); ((תשס&quot;ב, 194|תיקון מס' 11|15:300479)), ((427|תיקון מס' 12|15:300500)); ((תשס&quot;ג, 574|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ד, 426|תיקון מס' 13|16:299734)), ((454|תיקון מס' 14|16:299730)); ((תשס&quot;ה, 96|תיקון מס' 15|16:299613)), ((97|תיקון מס' 16|16:299847)); ((תשס&quot;ו, 87|תיקון מס' 17|16:299884)), ((104|תיקון מס' 18|16:299688)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 27|ת&quot;ט|2073)); ((תשס&quot;ח, 14|תיקון מס' 21|17:300676)), ((490|תיקון מס' 22|17:300046)), ((493|תיקון מס' 23|17:300809)), ((576|תיקון מס' 24|17:300792)), ((606|תיקון מס' 25|17:300798)); ((תש&quot;ע, 305|תיקון מס' 26|18:300725)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((636|תיקון מס' 28|18:301159)); ((תשע&quot;א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)), ((1021|תיקון מס' 30|18:301184)), ((1022|תיקון מס' 31|18:301307)); ((תשע&quot;ב, 279|תיקון מס' 32|18:301142)), ((280|תיקון מס' 33|18:301329)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((615|תיקון מס' 35|18:301330)); ((תשע&quot;ד, 262|תיקון מס' 36|19:301543)), ((402|תיקון מס' 37|19:577390)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((622|תיקון מס' 39|19:303824)), ((734|תיקון מס' 40|19:303846)), ((734|תיקון מס' 41|19:303847)); ((תשע&quot;ה, 66|תיקון מס' 42|19:306602)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((620|תיקון מס' 44|20:323305)), ((717|תיקון מס' 45|20:338807)), ((897|תיקון מס' 46|20:343668)), ((1094|תיקון מס' 47|20:347848)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((442|תיקון מס' 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|20:381088)), ((593|תיקון מס' 51|20:382428)), ((1044|תיקון מס' 52|20:390329)), ((1156|תיקון מס' 53|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 126|תיקון מס' 54|20:489222)), ((742|תיקון מס' 55|20:504033)), ((748|תיקון מס' 56|20:504039)), ((878|תיקון מס' 57|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 143|תיקון מס' 58|20:528245)), ((222|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 98|תיקון מס' 61|23:590500)), ((175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((964|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((546|תיקון מס' 65|25:2963894)), ((662|תיקון מס' 66|25:3028650)); ((תשפ&quot;ד, 161|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1046|תיקון מס' 70|25:4643029)), ((1177|תיקון מס' 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|25:4733951)); ((תשפ&quot;ה, 498|תיקון מס' 72|25:6191595)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).  &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-1 --&gt;
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1028|שינוי סכומים|4599)); ((תשמ&quot;ו, 594|שינוי סכומים|4909)); ((תשמ&quot;ח, 254|שינוי סכומים|5071)); ((תשנ&quot;א, 508|שינוי סכומים|5331)); ((תשנ&quot;ג, 694|שינוי סכומים|5511)); ((תשנ&quot;ה, 670|שינוי סכומים|5658)); ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|10239)); ((תשפ&quot;ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|13456)); ((תשפ&quot;ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|14088)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 945|שינוי התוספת לחוק|6419)); ((תשס&quot;ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|6732)); ((תשע&quot;ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|7116)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אכיפה מינהלית&quot; - עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 22א]];
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה שנתמנה לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;הרשאה לחיוב&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;זכיין&quot; - בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות לפיו;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק שירותי תשלום&quot; - [[חוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מכר&quot; - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
:- &quot;מספר זהות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החברות]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות [[סעיף 20א]];
:- &quot;מקום העסק&quot; - מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;נכס&quot; - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ואיגרות חוב ממשלתיות;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
:- &quot;עסקה&quot; - מכירת נכס או מתן שירות;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסומת&quot; - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
:- &quot;שם&quot;, לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
:- &quot;השר&quot; - שר התעשיה, המסחר והתיירות.

== פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה ==

@ 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ״א-2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו-2, תשס&quot;ח-3, תשע״ז–2, תשפ&quot;ד-5)
: (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
:: (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
:: (3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
:: (3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:: (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
:: (5) דרכי הטיפול בנכס;
:: (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
:: (7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
:: (8) מקום הייצור של הנכס;
:: (9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
:: (10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
:: (11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
:: (12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
:: (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
:: (14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
:: (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
:: (16) שירות אחזקה ותנאיו;
:: (17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
:: (18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
:: (19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
:: (20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
:: (21) תנאי הביטול של עסקה.
: (ב) לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
: (ב1) לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
: (ב2) עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 3. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
:: (4) ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (5) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
:: (6) ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (7) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
:: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
:: (9) יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
:: (10) מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

@ 3א. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
: (ב) הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה - הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2694 [13083]), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).))
: (ג)(1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה - ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
:: (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה - השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]]; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]]; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
:: (3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
: (ד)(1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה - המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות - בכפוף להוראות פסקה (7).
:: (2) נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום - יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
:: (3) לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי [[סעיף 21(2)]] לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה - יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
:: (4) לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
:: (6) הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
:: (7) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
:: (2) העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
:: (3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ו)(1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (2) פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

@ 4. חובת גילוי לצרכן (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) עוסק חייב לגלות לצרכן -
:: (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
:: (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
:: (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ&quot;ג-1993]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ&quot;ה-1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע&quot;ה-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע&quot;ז-2016]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018]].))
::: ((פורסמו [[תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה.}}
:: אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

@ 4א. חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
: (1) האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]] (בסעיף זה - חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

@ 4ב. זהות העוסק (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
: (1) תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, &quot;תכתובת&quot; - טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
: (2) הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
: (3) חוזה שעליו הוא חותם;
: (4) שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

@ 4ג. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז)
: (א) עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות [[סעיף 2(ב2)]].
: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
: (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על -
:: (1) מוצרי מזון או טובין פסידים;
:: (2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
:: (3) טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
:: (4) טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
:: (5) טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 4ד. חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצרך מזון בפיקוח&quot; - מצרך מזון [[שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי [[פרק ה' לחוק האמור]] או הוחל עליו פיקוח לפי [[פרק ו' לחוק האמור]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 5. עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה)
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב) עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 6. אחריות להטעיה באריזה
: (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

@ 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 7א. פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7ב. סייגים לשימוש בשם (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
: (ב)(1) פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
:: (2) ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
:: (3) הכנסותיו, כולן או חלקן, הן -
::: (א) מפרסום מידע מסחרי;
::: (ב) מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
::: (ג) מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
::: (ד) מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
::: (ה) ממתן חסות לפעילות מסחרית.
:: (4) פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

== פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות (תיקון: תשס&quot;ח-3) ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מחיר במזומן&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר באשראי&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר לשיעורין&quot; - תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מכירה מיוחדת&quot; - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
:- &quot;עסקה באשראי&quot; - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- &quot;מקדמה&quot; - תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
:- &quot;רוכלות&quot; - הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן - מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

@ 9. הודעת פרטים בעסקת אשראי
: (א) השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) המחיר באשראי והמחיר במזומן;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
:: (2) שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ&quot;ד-1983]].))
:: (3) מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
:: (4) שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות - של דמי השכירות, ומועדיהם;
:: (5) כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;
:: (6) כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
:: (7) כל פרט אחר.
: (ב) השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.

@ 10. נקיבת הפרש כוזב
: נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי [[סעיף 9]], או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

@ 11. אי-קיום צו
: לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי [[סעיף 9]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

@ 12. תניה לענין תשלומים
: (א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
: (ב) בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

@ 12א. איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אמצעי תשלום&quot; ו&quot;כרטיס חיוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 13. מקדמות וערובות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
: (ב) שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם - תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

@ 13א. עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד סיום העסקה או ההתחייבות&quot; - אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
::: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;;
::: (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
::: (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
::- &quot;עסקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן [[+|בסעיפים 6]] [[ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
::: (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
::: (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
::- &quot;תקופת ההודעה&quot; - התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
: (ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
:: (3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר - 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג - ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי [[בפרט 2 לתוספת השנייה]], אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
: (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
:: (2) הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על -
:: (1) טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]], וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים [[באותה תוספת]];
:: (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו [[בסעיף 31(ב)(3)]]; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
::: (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
: (ה) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

@ 13א1. ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה [[באותה תוספת]]; לעניין סעיף זה, &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - לרבות עסקה לרכישת נכס.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]].
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]], [[14א]], [[14ג]], [[14ג1]] [[ו-14ו]] ולא לגרוע מהן.

@ 13ב. משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה - מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ב1)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
:: (2) לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
:: (3) פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב2) סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
: (ב3) בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

@ 13ב1. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.
: (ג) עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

@ 13ב2. משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
: (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור [[בסעיף 13ב(ב1)]], בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
: (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, &quot;הוצאות גבייה&quot; - לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
: (ד)(1) העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור - למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
:: (3) הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
:: (4) נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
:: (5) הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
::: (א) שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
::: (ב) פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
::: (ג) פירוט החוב ואופן חישובו;
::: (ד) דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
: (ה) ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
: (ו) תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

@ 13ג. חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
::- &quot;גז&quot;, &quot;ספק גז&quot; ו&quot;צרכן גז&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]].
: (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
:: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
:: (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה;
:: (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג]], ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור [[בסעיף 14ג]], רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ה) (((בוטל).))

@ 13ד. ביטול עסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום - בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו - מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
: (ד) מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 31א(א)(2ב)]], כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

@ 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד)
: (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב -
:: (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה - סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
:: (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה - סכום ההחזר), ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
: (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

@ 13ה. עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::- &quot;מעון&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;שירותי רפואה&quot; - טיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
: (ב) לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה [[ובסעיף 13ו]] - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ג) עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד - יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
:: (2) פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
:: (3) פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
:: (4) לגבי עסקה לתקופה קצובה - משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
:: (5) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(1)]] וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(2)]];
:: (6) פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
: (ד) הוראות [[סעיף 13ג]] יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג(א) ו-(ב)]] ולא לגרוע מהן;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 13א(ג)(1)]], רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה [[בסעיף 13א(א)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
:: (2) העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
: (ז) לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

@ 13ו. ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד -
:: (1) שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות [[סעיף 13ה(ב)(2)]], לפי המאוחר - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
:: (2) שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 13ד]] [[ו-14ט]].

@ 13ז. תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3)
: משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
: (1) ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו [[בסעיף 13ד(ג)]], את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
: (2) התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

@ 13ח. תעריף שנקבע לפי דין - איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::- &quot;בנק הדואר&quot; - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
::- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;עמלה&quot; - תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
: (ב)(1) עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה - שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
:: (2) הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
: (ג) עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
:: (1) הרשאה לחיוב;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
: (ד) אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
: (ה) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

@ 14. עסקה ברוכלות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -
:: (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - אם טרם הוחל במתן השירות.
: (ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] -
:: (1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) - הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות - ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
:: (2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ה) השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

@ 14א. עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-2)
: (א) לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ב) העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
:: (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
:: (3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
:: (4) מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
:: (5) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
:: (6) התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;
:: (7) פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
:: (8) פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
:: (9) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
:: (10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
:: (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
:: (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
:: (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (14) פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: (ג) בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
: (ד) לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אתר יחידות נופש&quot; - בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
::- &quot;יחידת נופש&quot; - זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

@ 14ב. תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור [[בסעיף 14א]], בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 14א(ג)]], לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot;, &quot;מוטב&quot;, &quot;משלם&quot; ו&quot;שירותי תשלום למשלם&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
::- &quot;מנפיק&quot;, של אמצעי תשלום - נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
::- &quot;מסמך המעיד על פעולת תשלום&quot; - מסמך כאמור [[בפסקאות (1) או (2) להגדרה &quot;פעולת תשלום במסמך חסר&quot; שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום]].

@ 14ג. עסקת מכר מרחוק (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4)
: (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
:: (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
:: (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
:: (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
:: (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
:: (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
:: (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
:: (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]].
: (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
:: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
:: (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
:: (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]];
:: (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
:: (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
:: (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -
:: (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 14ג1(ג)]] לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -
:: (1) טובין פסידים;
:: (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
:: (3) מידע כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
:: (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מחיר הנכס&quot; - מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

@ 14ג1. ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;אזרח ותיק&quot; - מי שמלאו לו 65 שנים;
::- &quot;עולה חדש&quot; - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14ג(ו)]];
::- &quot;תעודת זכאות כעולה&quot; - תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
: (ב) בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ד)]], לפי העניין, לפי המאוחר.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ג(ב)]], לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
: (ד) ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
:: (1) תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
:: (2) תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
:: (3) תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (4) תעודה המנויה [[בתוספת החמישית]]; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]] [[ו-14ג]] ולא לגרוע מהן.

@ 14ג2. ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]], עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג):
:: (1) זכות ביטול לפי הוראות [[סעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]] (בסעיף זה - זכות ביטול);
:: (2) מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה - מדיניות ביטול).
: (ב) לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם - את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ג) פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים [[בסעיף 14ה]].
: (ה) נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
: (ו) לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;שירותי תיירות&quot; - שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
::- &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 14ד. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 14ה. תוצאות ביטול עסקה (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי [[סעיפים 14א(א) ו-(ב)]] [[או 14ג(א) ו-(ב)]], עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור [[בסעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]], שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
: (ב2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;דמי ביטול&quot; - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

@ 14ו. החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -
:: (1) הוא יחזיר אותם לעוסק;
:: (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
: (ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן -
:: (1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
:: (2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע&quot;א-2010]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 14ז. זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
:: (3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
:: (4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
:: (5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
: (ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4א]], לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
: (ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

@ 14ח. תווי קנייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;תו קנייה&quot; - כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
: (ב) מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
: (ג) הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
: (ד) עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 14ז(א)(5)]], עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

@ 14ט. דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה - הודעת ביטול):
:: (1) בעל פה - בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
:: (2) בדואר רשום;
:: (3) בדואר אלקטרוני;
:: (4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
:: (5) באינטרנט - בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
:: (6) בכל אמצעי אחר שקבע השר.
: (ב) לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
: (ג) בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) - פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
: (ד) עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, &quot;בכתב&quot; - לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
: (ה) עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות - גם בהודעה על מועד סיום העסקה - הנשלחות לצרכן;
:: (2) אם יש לעוסק אתר אינטרנט - בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) - בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי [[סעיף 14ו]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

@ 15. מכירה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-5)
: (א) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
: (ב) הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
: (ב1) עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
: (ב2) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
: (ב3) אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

@ 16. מחיר מיוחד
: עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

@ 16א. שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שינוי&quot; - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- &quot;התכנית&quot;, &quot;תכנית הטבות&quot; - התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
::- &quot;תנאי התכנית&quot; - תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה - עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8]], שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

@ 16ב. הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 16ג]] -
::- &quot;המאגר&quot; - המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::- &quot;פנייה שיווקית&quot; - פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
::- &quot;שיחה&quot; - לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
: (ב) הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור [[בסעיף 16ג]].
: (ג) צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
: (ד) על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
:: (2) אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

@ 16ג. איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
: (ב) נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
: (ג) ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
: (ד) פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים [[בתוספת השישית]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים (תיקון: תשס&quot;ב) ==

@ 17. סימון טובין ואריזתם (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר -
:: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
:: (2) ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו -
:::- &quot;ארץ הייצור&quot; - לעניין בשר בהמות או עופות - מקום השחיטה, ולעניין דגים - מקום הדיג או שליית הדגים;
:::- &quot;תוצרת חקלאית&quot; - פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
:: (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
:: (4) כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
: (ב) השר רשאי לקבוע בצו -
:: (1) טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
:: (2) פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
:: (3) חובה לסמן טובין לפני יבואם;
:: (4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב1) השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].))
: (ב2) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס&quot;ב-2002]].))
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מכשירים פולטי קרינה&quot; -
:::: (א) מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
:::: (ב) מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
:::- &quot;קרינה בלתי מייננת&quot; או &quot;קרינה&quot; - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
: (ג) הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
: (ד) ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
::: ((פורסם [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960]]; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) - ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

@ 17א. הגדרות לענין [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;המחיר הכולל&quot; - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות -
: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

@ 17ב. חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
: (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
:: (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
:: (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
: (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 17ג. הצגת מחירי שירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

@ 17ה. סייג להצגה של המחיר הכולל (תיקון: תשס&quot;ב)
: על אף הוראות [[סעיפים 17א עד 17ג]], רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

@ 17ו. כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ&quot;א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))

@ 17ז. פטור (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו -
:: (1) על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) על נכס או שירות המפורט [[בחלק א' של התוספת הראשונה]], ובתנאים הקבועים בה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 17ב(ב)(1)]], [[17ג]] [[ו-17ד]], הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
: (ג) השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר - בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 17ח. הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מכשיר שקילה&quot; - מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
::- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].
: (ב) עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ&quot;ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

@ 18. איסור מכירה והחזקה (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח [[פרק זה]].

== פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה (תיקון: תש&quot;ס) ==

@ 18א. אחריות לטובין ולשירותים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה -
:: (1) תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
:: (2) מתן השירות במענו של הצרכן;
:: (3) הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
:: (4) קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
:: (5) מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס&quot;ו-2006]].))
: (א1)(1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
:: (2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
:: (3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
::: (א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
::: (ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
:: (5) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
: (ג)(1) נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות -
::: (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
::: (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
::: (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
::: (ד) לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
::: (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
::: (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
:: (1א) לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע&quot;ח-2017]], לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, &quot;עבודה בגובה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]].))
:: (2) זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
:: (3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
: (ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
:: (1) תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
:: (2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
: (ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
: (ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

@ 18ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-4)
: (א) עוסק המנוי [[בתוספת השניה]] -
:: (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
:: (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
::: (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
::: (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
::: (ג) אתר האינטרנט של העוסק.
: (א1)(1) עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
::: (א) טיפול בתקלה;
::: (ב) בירור חשבון;
::: (ג) סיום התקשרות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
:: (3) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
:: (4)(א) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו - אישור חריגה).
::: (ב) נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
:: (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (2) לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 18ג. זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון: תשע&quot;ד-6)
: (א) נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
: (ב)(1) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
:: (2) לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עוסק&quot; - כל אחד מאלה: עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]], עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(א)]], או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(ב)]].

== פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשס&quot;ו-4) ==

@ 19. הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 19א. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.

@ 19ב. תקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה לענין [[החוק האמור]] יהיה הממונה.

@ 19ג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 19ד. עובדי הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 20. תפקידי הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4)
: (א) תפקידי הממונה יהיו -
:: (1) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
:: (1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
:: (1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
:: (2) לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
:: (3) לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
:: (3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
:: (4) לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
: (ב) הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

@ 20א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או - בהסכמת השר - מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
: (ג) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

@ 20א1. הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 20א]], מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור [[בסעיף 22(א1)]], ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 20ב. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 21. סמכויות פיקוח (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק המחשבים);
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי [[סעיף 20ב]] לא תחול לעניין סמכות זו.

@ 21א. (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 21ב. צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות [[סעיף 17]], רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, &quot;מקום העסק&quot; - לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
: (ב) הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות [[סעיף 17]], ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור - יבטל את הצו.

@ 21ג. צו מינהלי להפסקת הפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
:: (1) הוראות [[סעיף 3(א)]] [[או 3א]];
:: (2) הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה -
:::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;אזרח ותיק&quot; ו&quot;עולה חדש&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]].
: (ב)(1) הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]] - בתוך שלושה ימי עסקים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
: (ג) הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 21ד. בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי [[סעיפים 21ב]] [[או 21ג]] (בסעיף זה - הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 22. סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (3) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינויים המחויבים.
: (א1) היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור [[בסעיף 23א]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים]] וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינוי זה: במקום &quot;בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור&quot; יקראו &quot;מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 20א1]]&quot;.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים]].

@ 22א. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור [[בסעיף 22ב]] ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
:: (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (2) עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) נציג ארגון צרכנים כהגדרתו [[בסעיף 31(ג)]], שיקבע השר;
:: (5) נציג העוסקים, שיקבע השר.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
: (ד) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

@ 22ב. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

== פרק ה'1: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22ג. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש&quot;ח))), ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש&quot;ח))):
:: (1) הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
:: (2) הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4(א)(3)]];
:: (4) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(1)]] לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
:: (5) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(2)]] לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
:: (6) לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]];
:: (7) לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]];
:: (8) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4ד]] לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
:: (9) לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5(א)]] או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 5(ב)]];
:: (10) קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]];
:: (10א) התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12א]];
:: (11) לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ב)]];
:: (12) לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 13ב(א)]];
:: (13) לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות [[סעיף 13ב(ב1)]];
:: (13א) גבה תשלום קבוע, כהגדרתו [[בסעיף 13ב(ב3)]], בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (14) לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות [[סעיף 13ב1]];
:: (14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות [[סעיף 13ב2(א) או (ה)]];
:: (14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות [[סעיף 13ב2(ב) או (ג)]];
:: (15) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ב)]];
:: (16) לא כלל את הפרטים האמורים [[בסעיף 13ג(ב)]] במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]] או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 13ה(ב)]];
:: (19) גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות [[סעיף 13ח(ב)]];
:: (20) לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]];
:: (21) בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14(ד)]];
:: (22) עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 14א(א)]];
:: (23) חייב לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 14ב]];
:: (24) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(א)]];
:: (25) לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] -
::: (א) הציע לצרכן חלופות כאמור [[באותו סעיף]] ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג2(ב) ו-(ג)]];
::: (ב) לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]];
:: (26) לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]];
:: (27) לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
:: (28) לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ז(ב)]];
:: (29) לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(ג)]];
:: (30) הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות [[סעיף 14ח(ב) ו-(ג)]];
:: (31) לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות [[סעיף 14ח(ד)]];
:: (31א) לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (31ב) לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות [[סעיף 14ט(ד) ו-(ה)]];
:: (32) הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים [[בסעיף 15(א)]] או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב2)]];
:: (33) הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 15(ב1)]];
:: (34) המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב3)]];
:: (35) לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות [[סעיף 16]];
:: (35א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ב)(1)]];
:: (35ב) לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב)(2)]];
:: (35ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ג)(1)]];
:: (35ד) לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ג)(2)]];
:: (35ה) שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ה) או (ו)(1)]];
:: (36) לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17]];
:: (37) לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות [[סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג)]];
:: (38) חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(ד)]];
:: (39) לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ב(ה)]];
:: (40) לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (41) פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (42) לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות [[סעיף 17ה]];
:: (43) קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], בניגוד להוראות [[סעיף 17ז(ב)]];
:: (43א) לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ח]];
:: (44) מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח [[פרק ד']], בניגוד להוראות [[סעיף 18]];
:: (45) לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18א]];
:: (46) לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א)(1) או (ב)]];
:: (47) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 18ב(א)(2)]];
:: (47א) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א1) או (ב)]];
:: (48) פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות [[סעיף 18ג(ב)]].
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש&quot;ח))):
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]];
:: (2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
:: (3) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו]];
:: (4) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)(1) או (2)]];
:: (5) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 7(ג)]];
:: (6) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7א]];
:: (7) מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7ב(ב)]] והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(א)]];
:: (8) המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]];
:: (9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:301951|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]];
:: (10) המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (11) לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 13ד1(א)]];
:: (12) התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ה(ה)]];
:: (13) גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]];
:: (14) לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (15) לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (16) לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (16א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
:: (16ב) פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות [[סעיף 16ג]];
:: (17) הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות [[סעיף 22טז(ג)]].
: (ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(5) או (6)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 69,120 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 38,415 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש&quot;ח))).
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת [[סעיף 3(א)]] - פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 22ג(ב)]].
:: (2) הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש&quot;ח))) לכל סוג טובין או שירות.
:: (2) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
:: (3) לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השמינית]], ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

@ 22ד. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 22ג]], ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין הפרה כאמור [[בסעיף 22ג(ב1)]], לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;;
:: (2) שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בתוספת השביעית]], שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]], או קטין;
::: (ב) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
::: (ג) אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]], ובלבד שהפרות שיוספו [[לתוספת האמורה]] יהיו מההפרות המנויות [[בסעיף 22ג(א) או (ב)]].

@ 22ה. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]] או לפי [[סעיף 22ד]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 22יא]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 22י]];
:: (5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

@ 22ו. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 22ה]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 22ז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 22ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22ט]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 22יא]].
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 22ו(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 22ו(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 22ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014]].))

@ 22ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 22ו]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ(א)]] והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 22כ(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 22ג]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 22י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 22יג]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 22יד]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

@ 22יא. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 22ז]].

@ 22יב. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22יג. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 22י]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22יד]].

@ 22יד. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 22יג]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

@ 22טו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 22י(א)]]; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור [[בסעיף 22ו]] לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22טז. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן א']].
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה [[בהגדרה &quot;הפרה חוזרת&quot; שבסעיף 22י(ב)]], לפי העניין ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ג) הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה -
:: (1) החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
:: (2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
: (ד) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 22ח(ב)]].

@ 22יז. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
: (ב) לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 22יח. הפרת התחייבות (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 22י(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 22טז(ג)]] - יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 22יט. השבת העירבון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: ((מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):)) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22כ. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם (([&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;])) או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 22כא. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 22כב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: ((מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):)) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 22כג. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 22כד. אישור נהלים ופרסומם (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2)
: נהלי הממונה לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]], [[22טז]] [[ו-22לו]] טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו [https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId=927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1 באתר האינטרנט של הרשות].

@ 22כה. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]], למעט לעניין קביעת נהלים לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]] [[ו-22טז]], לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

@ 22כו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[19:303824|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע&quot;ד-2014]].

== פרק ה'2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==


@ 22כז. הגדרות - [[פרק ה'2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:: (2) קטין;
:: (3) חסר ישע, כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:: (4) אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי [[סעיף 22לח]];
:- &quot;גוף פיננסי מפוקח&quot;, &quot;שירותי תשלום&quot; ו&quot;שירותי תשלום למוטב&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הפרה&quot; - הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
:: (1) הטעיה;
:: (2) הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
:: (3) החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מנהל מערכת ההוצאה לפועל&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל]];
:- &quot;נסיבות מחמירות&quot; - שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה &quot;הפרה&quot; שהוא אחד מאלה:
:: (1) נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
:: (2) נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(7)]];
:: (3) נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

@ 22כח. קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות [[פרק זה]], כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ([[בפרק זה]] - עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22כט. הודעת כוונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ([[בפרק זה]] - הודעת כוונה).
: (ב) בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
:: (2) הנסיבות המחמירות שבהפרה;
:: (3) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (4) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]].
: (ג) הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22ל. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
: (ב) הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

@ 22לא. החלטת הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה [[בסעיף 22ל]] (בסעיף זה - תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]].
: (ב)(1) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
:: (2) לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות [[סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]]; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם.
:: (3) השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות [[פרק זה]]; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4642902|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 4.10.2024))).
: (ג) לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

@ 22לב. הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ([[בפרק זה]] - הודעת קביעה).
: (ב) הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור [[בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור [[בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לג. הודעת אי-קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ([[בפרק זה]] - הודעת אי-קביעה).
: (ב) הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי-הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לד. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על קביעת הממונה לפי [[סעיף 22לב]] ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות [[סעיף 22כ(א)]]; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

@ 22לה. פרסום הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
:: (1) מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות המפר;
:: (3) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות [[סעיף 22כא(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 22לו. קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל השפעה&quot;, בעוסק שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
::- &quot;בעל זיקה&quot;, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (2) בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (3) תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (4) תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
::: (5) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (6) בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (7) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (8) מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
::: (9) מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (10) עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (11) מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
::- &quot;נושא משרה&quot;, בעוסק -
::: (1) לגבי עוסק שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]];
::: (2) לגבי עוסק שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
::- &quot;קרוב&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]].
: (ב) היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה - עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
:: (1) העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
:: (2) בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה - דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
: (ג) שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה - הודעת כוונה).
: (ד) בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (3) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]] המוחל לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיפים 22כט(ג) עד 22לה]], בשינויים המחויבים.

@ 22לז. אצילת סמכות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

@ 22לח. תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות [[פרק זה]].

== פרק ו': עונשין ותרופות ==

@ 23. עונשין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין) -
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ג)]];
:: (2) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7(ג)]];
:: (4) פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 7א]];
:: (5) בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות [[סעיף 14א]];
:: (6) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיפים 21]] [[ו-22]];
:: (6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (7) (((נמחקה).))
: (ב) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות [[סעיף 7ב]];
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 13]] לענין מקדמות וערובות;
:: (3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
::: (א) לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 13ה]];
::: (ב) בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]], או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (4) בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי [[סעיף 14]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות [[סעיף 14ג]];
:: (7) בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיף 5]] לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 10]] לענין התשלום בסכום הנמוך;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיפים 17ב(א) עד (ג)]], [[17ב(ד)]], [[17ג]], [[17ד]] [[או 17ו]] לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה שניתנה לפי [[סעיף 21(4)]];
::- &quot;צו&quot; - צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 30]].
: (ה) עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו -
:: (1) בעבירות לפי סעיף קטן (א) - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
:: (2) בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
: (ו) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
: (ז) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 23א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1) או (2)]] בנסיבות מחמירות - דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - אחת מאלה:
:: (1) המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
:: (3) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
:: (4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1)]] תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

@ 23ב. הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]] (תיקון: תשס&quot;ח)
: בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]].

@ 24. סמכויות נוספות של בית המשפט
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות -
: (1) כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
: (2) כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

@ 25. אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 23]] בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23]] בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 26. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 28. התחייבות העוסק (תיקון: תשמ&quot;ח, [הודעות], תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות [[סעיף 25]], רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו -
:: (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור [[בסעיף 23(א)]], ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי [[סעיף 25]] בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
: (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
:: (1) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
:: (2) להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
:: (3) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסעיף זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.

@ 29. פטור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין [[סעיפים 2]], [[4]], [[6]] [[ו-7]], ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

@ 30. צו בית המשפט למניעת עבירה
: לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

@ 31. פיצויים (תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס&quot;ח)
: (א) דין מעשה או מחדל בניגוד [[לפרקים ב׳]], [[ג׳]], [[ד׳]] [[או ד׳1]] כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (א2) [[פרק ו׳1]] לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
: (ב)(1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
:: (2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
:: (3) בסעיף קטן זה – ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) בסעיף זה, ”ארגון צרכנים” – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

@ 31א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשס״ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תש״ע-3, תשע״א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-4, תשע״ו–5, תשע״ז–2, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ט)
: (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב)]], לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור [[בסעיף 2(א)(3א)]] – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
:: (2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב) ו־(ג)]], לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי [[סעיף 13א(ג)]], או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי [[סעיף 13א(ד)]] או לפי [[סעיף 13ה(ו)(2)]], לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
:: (2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]] – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת [[סעיף 13ד1]];
:: (2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור [[בסעיף 13ח(ב)]], או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]] – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי [[סעיף 14(ב)]], בעקבות ביטול ההסכם לפי [[סעיף 14(א)]] [[או 14ג1(ב)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
:: (4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי [[סעיף 14ה(א)(1)]] [[או 14ה(ב)(1)]], בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי [[סעיף 14א(ג)]] או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי [[סעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי [[סעיף 13ז(1)]], בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4ב) ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור - והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי [[סעיף 17ב(ד)]], אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], לפי [[סעיף 17ז(ב)]] – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
:: (7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(5)]] או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(א1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
:: (8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי [[סעיף 14ט(א)]], למעט [[14ט|פסקה (1) שבו]]; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור [[בסעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[ו־14ג1(ג)]].
: (ג)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן [[בסעיף 23א(ב)]].
:: (2) בסעיף קטן זה –
:::- ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי [[סעיף 23]];
:::- ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי [[סעיף 21(4)]] או שניתן צו לפי [[סעיף 30]], או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי [[סעיף 23]].
: (ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
:: (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
:: (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
:: (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
:: (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
:: (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי [[סעיפים 23]] [[או 23א]], אם קבוע קנס כאמור.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי [[סעיף 31]] או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

@ 32. ביטול עסקה (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3]], והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה - אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
: (ב) בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס - ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה - ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986]].))

@ 33. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: (א) בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
: (ב) הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 34. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 35. סמכויות המכס
: לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד [[לסעיפים 2(ב)]] [[ו-17]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].

== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) ==

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ג. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ד. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ה. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ו. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ז. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ח. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ט. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35י. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 36. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 37. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (א1) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

@ 38. סמכות הממונה לאצול
: הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי [[סעיפים 28]] [[או 30]], לעובד המדינה אחר.

@ 39. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג)
: הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
: (3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 40. ביטול
: בטלים -
: (1) חוק המסחר ברכב משומש, התשל&quot;ז-1977;
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני סחורות]].))

@ 41. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 42. דין המדינה
: לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

@ 43. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום א' באב התשמ&quot;א (1 באוגוסט 1981).

@ 44. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 17ז]]))) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (א)(3)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : לענין [[פרטים 1]] [[ו-2]], &quot;תייר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

=== חלק ב' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (ב)]]))) ====

@ : [[בחלק זה]] -
:- &quot;השער היציג&quot;, של מטבע חוץ פלוני - השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
:- &quot;שער המכירה&quot; - שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ד) : תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
@ 2. : טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו [[בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]], ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-3) : שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו [[בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
@ 4. : שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 18(ב)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (בחוק זה - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים האלה:
: (1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (3) שירות גישה לאינטרנט.
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) :  (((נמחק).))
@ 3. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]].
@ 4. : בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;א-2) : בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]].
@ 6. : בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 7. : ספק מים כמשמעותו [[בחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].
@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה [[13ה|בסעיף 13ה לחוק]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 13א]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
@ 2. : שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3) : (((נמחק).))

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 13א1]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;דמי ביטול&quot; - כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי - בתום אותו מועד
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
:: (ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
: בפרט זה -
:- &quot;יחידת נופש&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;המועד השנתי&quot; - התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:- &quot;מחיר יחידת נופש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14א(ב)(9)]].

@ 2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
:: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
::: (1) 25% מהתמורה - אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
::: (2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
: בפרט זה -
:- &quot;מכון כושר&quot; - כהגדרתו [[בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]], וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
:- &quot;מחיר חודשי במסלול חלופי&quot; - המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
:- &quot;מחיר חודשי בעסקה&quot; - המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
:- &quot;תמורה&quot; - כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-5) ==
==== ((([[סעיף 14ג1]]))) ====

@ 1. : תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
@ 2. : תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].
@ 3. (תיקון: תשע״ז) : החלטת ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
@ 4. : אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע&quot;ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - תע&quot;ס).
@ 5. : תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.
@ 6. : אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 16ג(ה)]]))) ====

@ 1. : עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
@ 2. : עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה - פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
@ 3. : עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
@ 4. : צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22ד(ב)(2)]]))) ====
=== סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות ===
: {|
! הסעיף !! פרטי ההפרה !! תנאים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. [[22ג(א)(2)]] || הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. [[22ג(א)(7)]] || לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. [[22ג(א)(25א)(ב)]] || בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]], לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. [[22ג(א)(26)]] || לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. [[22ג(א)(27)]] || לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. [[22ג(א)(31א)]] || לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. [[22ג(ב)(1)]] || עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]] || לעניין [[סעיף 2(ג)]] - ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; שבסעיף 22ד(ב)]]
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. [[22ג(ב)(3)]] || הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[3|פסקאות (5) עד (7) שבו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. [[22ג(ב)(8)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. [[22ג(ב)(9)]] || לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:577390|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]] ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. [[22ג(ב)(10)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. [[22ג(ב)(13)]] || גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. [[22ג(ב)(14)]] || לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]] ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. [[22ג(ב)(15)]] || לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. [[22ג(ב)(16)]] || לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]] ||
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ד-4) ==
==== ((([[סעיף 22ג(ד)]]))) ====
: {|
! מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים) !! סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. עד 10 מיליון || 500,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון || מיליון
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון || 5 מיליון
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מעל 100 מיליון || 10 מיליון
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1982).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* גדעון פת, שר התעשיה המסחר והתיירות
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>8lfc0xqylp40tfzd5uflj6fx22ay39q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019651</id>
      <parentid>3019649</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T19:36:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <origin>3019651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="276032" sha1="578eyjyg52yme18bqp1ew8ff6alned3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000237 תיקון 2206851 תקן 148395 קוד a163Y00000DuD6JQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 248|חוק הגנת הצרכן|9:209363)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317312)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317814)); ((תשמ&quot;ב, 16|ת&quot;ט|ec:10:317313)); ((תשמ&quot;ח, 82|תיקון|11:210526)); ((תשנ&quot;ג, 188|תיקון מס' 2|13:210965)); ((תשנ&quot;ד, 252|תיקון מס' 3|13:211055)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4|13:211153)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((182|תיקון מס' 6|14:211507)), ((298|תיקון מס' 7|14:211534)); ((תשנ&quot;ט, 151|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש&quot;ס, 201|תיקון מס' 9|15:300215)); ((תשס&quot;א, 125|תיקון מס' 10|15:300370)); ((תשס&quot;ב, 194|תיקון מס' 11|15:300479)), ((427|תיקון מס' 12|15:300500)); ((תשס&quot;ג, 574|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ד, 426|תיקון מס' 13|16:299734)), ((454|תיקון מס' 14|16:299730)); ((תשס&quot;ה, 96|תיקון מס' 15|16:299613)), ((97|תיקון מס' 16|16:299847)); ((תשס&quot;ו, 87|תיקון מס' 17|16:299884)), ((104|תיקון מס' 18|16:299688)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 27|ת&quot;ט|2073)); ((תשס&quot;ח, 14|תיקון מס' 21|17:300676)), ((490|תיקון מס' 22|17:300046)), ((493|תיקון מס' 23|17:300809)), ((576|תיקון מס' 24|17:300792)), ((606|תיקון מס' 25|17:300798)); ((תש&quot;ע, 305|תיקון מס' 26|18:300725)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((636|תיקון מס' 28|18:301159)); ((תשע&quot;א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)), ((1021|תיקון מס' 30|18:301184)), ((1022|תיקון מס' 31|18:301307)); ((תשע&quot;ב, 279|תיקון מס' 32|18:301142)), ((280|תיקון מס' 33|18:301329)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((615|תיקון מס' 35|18:301330)); ((תשע&quot;ד, 262|תיקון מס' 36|19:301543)), ((402|תיקון מס' 37|19:577390)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((622|תיקון מס' 39|19:303824)), ((734|תיקון מס' 40|19:303846)), ((734|תיקון מס' 41|19:303847)); ((תשע&quot;ה, 66|תיקון מס' 42|19:306602)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((620|תיקון מס' 44|20:323305)), ((717|תיקון מס' 45|20:338807)), ((897|תיקון מס' 46|20:343668)), ((1094|תיקון מס' 47|20:347848)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((442|תיקון מס' 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|20:381088)), ((593|תיקון מס' 51|20:382428)), ((1044|תיקון מס' 52|20:390329)), ((1156|תיקון מס' 53|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 126|תיקון מס' 54|20:489222)), ((742|תיקון מס' 55|20:504033)), ((748|תיקון מס' 56|20:504039)), ((878|תיקון מס' 57|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 143|תיקון מס' 58|20:528245)), ((222|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 98|תיקון מס' 61|23:590500)), ((175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((964|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((546|תיקון מס' 65|25:2963894)), ((662|תיקון מס' 66|25:3028650)); ((תשפ&quot;ד, 161|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1046|תיקון מס' 70|25:4643029)), ((1177|תיקון מס' 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|25:4733951)); ((תשפ&quot;ה, 498|תיקון מס' 72|25:6191595)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).  &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-1 --&gt;
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1028|שינוי סכומים|4599)); ((תשמ&quot;ו, 594|שינוי סכומים|4909)); ((תשמ&quot;ח, 254|שינוי סכומים|5071)); ((תשנ&quot;א, 508|שינוי סכומים|5331)); ((תשנ&quot;ג, 694|שינוי סכומים|5511)); ((תשנ&quot;ה, 670|שינוי סכומים|5658)); ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|10239)); ((תשפ&quot;ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|13456)); ((תשפ&quot;ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|14088)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 945|שינוי התוספת לחוק|6419)); ((תשס&quot;ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|6732)); ((תשע&quot;ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|7116)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אכיפה מינהלית&quot; - עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 22א]];
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה שנתמנה לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;הרשאה לחיוב&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;זכיין&quot; - בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות לפיו;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק שירותי תשלום&quot; - [[חוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מכר&quot; - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
:- &quot;מספר זהות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החברות]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות [[סעיף 20א]];
:- &quot;מקום העסק&quot; - מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;נכס&quot; - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ואיגרות חוב ממשלתיות;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
:- &quot;עסקה&quot; - מכירת נכס או מתן שירות;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסומת&quot; - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
:- &quot;שם&quot;, לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
:- &quot;השר&quot; - שר התעשיה, המסחר והתיירות.

== פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה ==

@ 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ״א-2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו-2, תשס&quot;ח-3, תשע״ז–2, תשפ&quot;ד-5)
: (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
:: (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
:: (3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
:: (3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:: (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
:: (5) דרכי הטיפול בנכס;
:: (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
:: (7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
:: (8) מקום הייצור של הנכס;
:: (9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
:: (10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
:: (11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
:: (12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
:: (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
:: (14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
:: (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
:: (16) שירות אחזקה ותנאיו;
:: (17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
:: (18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
:: (19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
:: (20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
:: (21) תנאי הביטול של עסקה.
: (ב) לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
: (ב1) לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
: (ב2) עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 3. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
:: (4) ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (5) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
:: (6) ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (7) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
:: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
:: (9) יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
:: (10) מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

@ 3א. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
: (ב) הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה - הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2694 [13083]), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).))
: (ג)(1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה - ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
:: (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה - השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]]; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]]; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
:: (3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
: (ד)(1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה - המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות - בכפוף להוראות פסקה (7).
:: (2) נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום - יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
:: (3) לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי [[סעיף 21(2)]] לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה - יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
:: (4) לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
:: (6) הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
:: (7) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
:: (2) העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
:: (3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ו)(1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (2) פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

@ 4. חובת גילוי לצרכן (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) עוסק חייב לגלות לצרכן -
:: (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
:: (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
:: (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ&quot;ג-1993]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ&quot;ה-1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע&quot;ה-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע&quot;ז-2016]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018]].))
::: ((פורסמו [[תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978]]; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה.))
:: אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

@ 4א. חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
: (1) האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]] (בסעיף זה - חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

@ 4ב. זהות העוסק (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
: (1) תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, &quot;תכתובת&quot; - טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
: (2) הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
: (3) חוזה שעליו הוא חותם;
: (4) שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

@ 4ג. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז)
: (א) עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות [[סעיף 2(ב2)]].
: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
: (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על -
:: (1) מוצרי מזון או טובין פסידים;
:: (2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
:: (3) טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
:: (4) טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
:: (5) טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 4ד. חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצרך מזון בפיקוח&quot; - מצרך מזון [[שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי [[פרק ה' לחוק האמור]] או הוחל עליו פיקוח לפי [[פרק ו' לחוק האמור]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 5. עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה)
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב) עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 6. אחריות להטעיה באריזה
: (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

@ 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 7א. פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7ב. סייגים לשימוש בשם (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
: (ב)(1) פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
:: (2) ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
:: (3) הכנסותיו, כולן או חלקן, הן -
::: (א) מפרסום מידע מסחרי;
::: (ב) מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
::: (ג) מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
::: (ד) מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
::: (ה) ממתן חסות לפעילות מסחרית.
:: (4) פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

== פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות (תיקון: תשס&quot;ח-3) ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מחיר במזומן&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר באשראי&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר לשיעורין&quot; - תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מכירה מיוחדת&quot; - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
:- &quot;עסקה באשראי&quot; - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- &quot;מקדמה&quot; - תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
:- &quot;רוכלות&quot; - הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן - מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

@ 9. הודעת פרטים בעסקת אשראי
: (א) השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) המחיר באשראי והמחיר במזומן;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
:: (2) שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ&quot;ד-1983]].))
:: (3) מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
:: (4) שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות - של דמי השכירות, ומועדיהם;
:: (5) כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;
:: (6) כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
:: (7) כל פרט אחר.
: (ב) השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.

@ 10. נקיבת הפרש כוזב
: נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי [[סעיף 9]], או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

@ 11. אי-קיום צו
: לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי [[סעיף 9]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

@ 12. תניה לענין תשלומים
: (א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
: (ב) בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

@ 12א. איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אמצעי תשלום&quot; ו&quot;כרטיס חיוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 13. מקדמות וערובות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
: (ב) שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם - תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

@ 13א. עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד סיום העסקה או ההתחייבות&quot; - אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
::: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;;
::: (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
::: (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
::- &quot;עסקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן [[+|בסעיפים 6]] [[ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
::: (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
::: (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
::- &quot;תקופת ההודעה&quot; - התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
: (ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
:: (3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר - 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג - ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי [[בפרט 2 לתוספת השנייה]], אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
: (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
:: (2) הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על -
:: (1) טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]], וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים [[באותה תוספת]];
:: (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו [[בסעיף 31(ב)(3)]]; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
::: (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
: (ה) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

@ 13א1. ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה [[באותה תוספת]]; לעניין סעיף זה, &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - לרבות עסקה לרכישת נכס.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]].
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]], [[14א]], [[14ג]], [[14ג1]] [[ו-14ו]] ולא לגרוע מהן.

@ 13ב. משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה - מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ב1)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
:: (2) לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
:: (3) פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב2) סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
: (ב3) בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

@ 13ב1. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.
: (ג) עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

@ 13ב2. משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
: (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור [[בסעיף 13ב(ב1)]], בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
: (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, &quot;הוצאות גבייה&quot; - לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
: (ד)(1) העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור - למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
:: (3) הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
:: (4) נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
:: (5) הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
::: (א) שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
::: (ב) פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
::: (ג) פירוט החוב ואופן חישובו;
::: (ד) דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
: (ה) ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
: (ו) תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

@ 13ג. חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
::- &quot;גז&quot;, &quot;ספק גז&quot; ו&quot;צרכן גז&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]].
: (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
:: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
:: (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה;
:: (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג]], ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור [[בסעיף 14ג]], רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ה) (((בוטל).))

@ 13ד. ביטול עסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום - בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו - מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
: (ד) מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 31א(א)(2ב)]], כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

@ 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד)
: (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב -
:: (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה - סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
:: (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה - סכום ההחזר), ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
: (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

@ 13ה. עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::- &quot;מעון&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;שירותי רפואה&quot; - טיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
: (ב) לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה [[ובסעיף 13ו]] - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ג) עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד - יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
:: (2) פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
:: (3) פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
:: (4) לגבי עסקה לתקופה קצובה - משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
:: (5) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(1)]] וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(2)]];
:: (6) פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
: (ד) הוראות [[סעיף 13ג]] יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג(א) ו-(ב)]] ולא לגרוע מהן;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 13א(ג)(1)]], רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה [[בסעיף 13א(א)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
:: (2) העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
: (ז) לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

@ 13ו. ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד -
:: (1) שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות [[סעיף 13ה(ב)(2)]], לפי המאוחר - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
:: (2) שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 13ד]] [[ו-14ט]].

@ 13ז. תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3)
: משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
: (1) ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו [[בסעיף 13ד(ג)]], את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
: (2) התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

@ 13ח. תעריף שנקבע לפי דין - איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::- &quot;בנק הדואר&quot; - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
::- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;עמלה&quot; - תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
: (ב)(1) עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה - שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
:: (2) הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
: (ג) עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
:: (1) הרשאה לחיוב;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
: (ד) אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
: (ה) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

@ 14. עסקה ברוכלות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -
:: (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - אם טרם הוחל במתן השירות.
: (ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] -
:: (1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) - הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות - ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
:: (2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ה) השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

@ 14א. עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-2)
: (א) לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ב) העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
:: (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
:: (3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
:: (4) מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
:: (5) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
:: (6) התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;
:: (7) פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
:: (8) פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
:: (9) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
:: (10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
:: (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
:: (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
:: (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (14) פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: (ג) בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
: (ד) לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אתר יחידות נופש&quot; - בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
::- &quot;יחידת נופש&quot; - זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

@ 14ב. תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור [[בסעיף 14א]], בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 14א(ג)]], לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot;, &quot;מוטב&quot;, &quot;משלם&quot; ו&quot;שירותי תשלום למשלם&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
::- &quot;מנפיק&quot;, של אמצעי תשלום - נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
::- &quot;מסמך המעיד על פעולת תשלום&quot; - מסמך כאמור [[בפסקאות (1) או (2) להגדרה &quot;פעולת תשלום במסמך חסר&quot; שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום]].

@ 14ג. עסקת מכר מרחוק (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4)
: (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
:: (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
:: (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
:: (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
:: (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
:: (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
:: (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
:: (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]].
: (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
:: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
:: (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
:: (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]];
:: (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
:: (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
:: (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -
:: (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 14ג1(ג)]] לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -
:: (1) טובין פסידים;
:: (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
:: (3) מידע כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
:: (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מחיר הנכס&quot; - מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

@ 14ג1. ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;אזרח ותיק&quot; - מי שמלאו לו 65 שנים;
::- &quot;עולה חדש&quot; - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14ג(ו)]];
::- &quot;תעודת זכאות כעולה&quot; - תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
: (ב) בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ד)]], לפי העניין, לפי המאוחר.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ג(ב)]], לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
: (ד) ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
:: (1) תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
:: (2) תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
:: (3) תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (4) תעודה המנויה [[בתוספת החמישית]]; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]] [[ו-14ג]] ולא לגרוע מהן.

@ 14ג2. ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]], עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג):
:: (1) זכות ביטול לפי הוראות [[סעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]] (בסעיף זה - זכות ביטול);
:: (2) מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה - מדיניות ביטול).
: (ב) לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם - את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ג) פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים [[בסעיף 14ה]].
: (ה) נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
: (ו) לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;שירותי תיירות&quot; - שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
::- &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 14ד. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 14ה. תוצאות ביטול עסקה (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי [[סעיפים 14א(א) ו-(ב)]] [[או 14ג(א) ו-(ב)]], עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור [[בסעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]], שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
: (ב2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;דמי ביטול&quot; - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

@ 14ו. החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -
:: (1) הוא יחזיר אותם לעוסק;
:: (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
: (ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן -
:: (1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
:: (2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע&quot;א-2010]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 14ז. זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
:: (3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
:: (4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
:: (5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
: (ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4א]], לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
: (ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

@ 14ח. תווי קנייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;תו קנייה&quot; - כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
: (ב) מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
: (ג) הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
: (ד) עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 14ז(א)(5)]], עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

@ 14ט. דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה - הודעת ביטול):
:: (1) בעל פה - בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
:: (2) בדואר רשום;
:: (3) בדואר אלקטרוני;
:: (4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
:: (5) באינטרנט - בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
:: (6) בכל אמצעי אחר שקבע השר.
: (ב) לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
: (ג) בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) - פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
: (ד) עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, &quot;בכתב&quot; - לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
: (ה) עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות - גם בהודעה על מועד סיום העסקה - הנשלחות לצרכן;
:: (2) אם יש לעוסק אתר אינטרנט - בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) - בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי [[סעיף 14ו]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

@ 15. מכירה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-5)
: (א) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
: (ב) הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
: (ב1) עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
: (ב2) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
: (ב3) אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

@ 16. מחיר מיוחד
: עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

@ 16א. שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שינוי&quot; - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- &quot;התכנית&quot;, &quot;תכנית הטבות&quot; - התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
::- &quot;תנאי התכנית&quot; - תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה - עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8]], שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

@ 16ב. הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 16ג]] -
::- &quot;המאגר&quot; - המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::- &quot;פנייה שיווקית&quot; - פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
::- &quot;שיחה&quot; - לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
: (ב) הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור [[בסעיף 16ג]].
: (ג) צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
: (ד) על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
:: (2) אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

@ 16ג. איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
: (ב) נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
: (ג) ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
: (ד) פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים [[בתוספת השישית]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים (תיקון: תשס&quot;ב) ==

@ 17. סימון טובין ואריזתם (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר -
:: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
:: (2) ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו -
:::- &quot;ארץ הייצור&quot; - לעניין בשר בהמות או עופות - מקום השחיטה, ולעניין דגים - מקום הדיג או שליית הדגים;
:::- &quot;תוצרת חקלאית&quot; - פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
:: (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
:: (4) כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
: (ב) השר רשאי לקבוע בצו -
:: (1) טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
:: (2) פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
:: (3) חובה לסמן טובין לפני יבואם;
:: (4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב1) השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].))
: (ב2) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס&quot;ב-2002]].))
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מכשירים פולטי קרינה&quot; -
:::: (א) מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
:::: (ב) מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
:::- &quot;קרינה בלתי מייננת&quot; או &quot;קרינה&quot; - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
: (ג) הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
: (ד) ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
::: ((פורסם [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960]]; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) - ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

@ 17א. הגדרות לענין [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;המחיר הכולל&quot; - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות -
: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

@ 17ב. חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
: (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
:: (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
:: (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
: (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 17ג. הצגת מחירי שירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

@ 17ה. סייג להצגה של המחיר הכולל (תיקון: תשס&quot;ב)
: על אף הוראות [[סעיפים 17א עד 17ג]], רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

@ 17ו. כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ&quot;א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))

@ 17ז. פטור (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו -
:: (1) על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) על נכס או שירות המפורט [[בחלק א' של התוספת הראשונה]], ובתנאים הקבועים בה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 17ב(ב)(1)]], [[17ג]] [[ו-17ד]], הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
: (ג) השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר - בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 17ח. הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מכשיר שקילה&quot; - מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
::- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].
: (ב) עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ&quot;ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

@ 18. איסור מכירה והחזקה (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח [[פרק זה]].

== פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה (תיקון: תש&quot;ס) ==

@ 18א. אחריות לטובין ולשירותים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה -
:: (1) תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
:: (2) מתן השירות במענו של הצרכן;
:: (3) הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
:: (4) קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
:: (5) מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס&quot;ו-2006]].))
: (א1)(1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
:: (2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
:: (3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
::: (א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
::: (ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
:: (5) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
: (ג)(1) נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות -
::: (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
::: (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
::: (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
::: (ד) לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
::: (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
::: (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
:: (1א) לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע&quot;ח-2017]], לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, &quot;עבודה בגובה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]].))
:: (2) זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
:: (3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
: (ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
:: (1) תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
:: (2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
: (ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
: (ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

@ 18ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-4)
: (א) עוסק המנוי [[בתוספת השניה]] -
:: (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
:: (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
::: (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
::: (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
::: (ג) אתר האינטרנט של העוסק.
: (א1)(1) עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
::: (א) טיפול בתקלה;
::: (ב) בירור חשבון;
::: (ג) סיום התקשרות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
:: (3) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
:: (4)(א) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו - אישור חריגה).
::: (ב) נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
:: (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (2) לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 18ג. זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון: תשע&quot;ד-6)
: (א) נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
: (ב)(1) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
:: (2) לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עוסק&quot; - כל אחד מאלה: עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]], עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(א)]], או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(ב)]].

== פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשס&quot;ו-4) ==

@ 19. הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 19א. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.

@ 19ב. תקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה לענין [[החוק האמור]] יהיה הממונה.

@ 19ג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 19ד. עובדי הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 20. תפקידי הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4)
: (א) תפקידי הממונה יהיו -
:: (1) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
:: (1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
:: (1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
:: (2) לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
:: (3) לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
:: (3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
:: (4) לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
: (ב) הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

@ 20א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או - בהסכמת השר - מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
: (ג) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

@ 20א1. הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 20א]], מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור [[בסעיף 22(א1)]], ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 20ב. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 21. סמכויות פיקוח (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק המחשבים);
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי [[סעיף 20ב]] לא תחול לעניין סמכות זו.

@ 21א. (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 21ב. צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות [[סעיף 17]], רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, &quot;מקום העסק&quot; - לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
: (ב) הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות [[סעיף 17]], ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור - יבטל את הצו.

@ 21ג. צו מינהלי להפסקת הפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
:: (1) הוראות [[סעיף 3(א)]] [[או 3א]];
:: (2) הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה -
:::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;אזרח ותיק&quot; ו&quot;עולה חדש&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]].
: (ב)(1) הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]] - בתוך שלושה ימי עסקים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
: (ג) הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 21ד. בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי [[סעיפים 21ב]] [[או 21ג]] (בסעיף זה - הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 22. סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (3) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינויים המחויבים.
: (א1) היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור [[בסעיף 23א]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים]] וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינוי זה: במקום &quot;בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור&quot; יקראו &quot;מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 20א1]]&quot;.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים]].

@ 22א. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור [[בסעיף 22ב]] ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
:: (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (2) עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) נציג ארגון צרכנים כהגדרתו [[בסעיף 31(ג)]], שיקבע השר;
:: (5) נציג העוסקים, שיקבע השר.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
: (ד) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

@ 22ב. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

== פרק ה'1: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22ג. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש&quot;ח))), ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש&quot;ח))):
:: (1) הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
:: (2) הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4(א)(3)]];
:: (4) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(1)]] לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
:: (5) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(2)]] לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
:: (6) לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]];
:: (7) לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]];
:: (8) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4ד]] לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
:: (9) לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5(א)]] או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 5(ב)]];
:: (10) קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]];
:: (10א) התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12א]];
:: (11) לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ב)]];
:: (12) לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 13ב(א)]];
:: (13) לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות [[סעיף 13ב(ב1)]];
:: (13א) גבה תשלום קבוע, כהגדרתו [[בסעיף 13ב(ב3)]], בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (14) לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות [[סעיף 13ב1]];
:: (14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות [[סעיף 13ב2(א) או (ה)]];
:: (14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות [[סעיף 13ב2(ב) או (ג)]];
:: (15) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ב)]];
:: (16) לא כלל את הפרטים האמורים [[בסעיף 13ג(ב)]] במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]] או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 13ה(ב)]];
:: (19) גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות [[סעיף 13ח(ב)]];
:: (20) לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]];
:: (21) בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14(ד)]];
:: (22) עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 14א(א)]];
:: (23) חייב לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 14ב]];
:: (24) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(א)]];
:: (25) לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] -
::: (א) הציע לצרכן חלופות כאמור [[באותו סעיף]] ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג2(ב) ו-(ג)]];
::: (ב) לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]];
:: (26) לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]];
:: (27) לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
:: (28) לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ז(ב)]];
:: (29) לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(ג)]];
:: (30) הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות [[סעיף 14ח(ב) ו-(ג)]];
:: (31) לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות [[סעיף 14ח(ד)]];
:: (31א) לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (31ב) לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות [[סעיף 14ט(ד) ו-(ה)]];
:: (32) הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים [[בסעיף 15(א)]] או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב2)]];
:: (33) הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 15(ב1)]];
:: (34) המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב3)]];
:: (35) לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות [[סעיף 16]];
:: (35א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ב)(1)]];
:: (35ב) לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב)(2)]];
:: (35ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ג)(1)]];
:: (35ד) לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ג)(2)]];
:: (35ה) שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ה) או (ו)(1)]];
:: (36) לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17]];
:: (37) לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות [[סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג)]];
:: (38) חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(ד)]];
:: (39) לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ב(ה)]];
:: (40) לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (41) פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (42) לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות [[סעיף 17ה]];
:: (43) קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], בניגוד להוראות [[סעיף 17ז(ב)]];
:: (43א) לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ח]];
:: (44) מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח [[פרק ד']], בניגוד להוראות [[סעיף 18]];
:: (45) לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18א]];
:: (46) לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א)(1) או (ב)]];
:: (47) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 18ב(א)(2)]];
:: (47א) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א1) או (ב)]];
:: (48) פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות [[סעיף 18ג(ב)]].
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש&quot;ח))):
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]];
:: (2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
:: (3) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו]];
:: (4) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)(1) או (2)]];
:: (5) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 7(ג)]];
:: (6) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7א]];
:: (7) מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7ב(ב)]] והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(א)]];
:: (8) המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]];
:: (9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:301951|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]];
:: (10) המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (11) לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 13ד1(א)]];
:: (12) התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ה(ה)]];
:: (13) גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]];
:: (14) לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (15) לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (16) לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (16א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
:: (16ב) פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות [[סעיף 16ג]];
:: (17) הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות [[סעיף 22טז(ג)]].
: (ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(5) או (6)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 69,120 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 38,415 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש&quot;ח))).
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת [[סעיף 3(א)]] - פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 22ג(ב)]].
:: (2) הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש&quot;ח))) לכל סוג טובין או שירות.
:: (2) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
:: (3) לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השמינית]], ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

@ 22ד. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 22ג]], ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין הפרה כאמור [[בסעיף 22ג(ב1)]], לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;;
:: (2) שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בתוספת השביעית]], שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]], או קטין;
::: (ב) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
::: (ג) אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]], ובלבד שהפרות שיוספו [[לתוספת האמורה]] יהיו מההפרות המנויות [[בסעיף 22ג(א) או (ב)]].

@ 22ה. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]] או לפי [[סעיף 22ד]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 22יא]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 22י]];
:: (5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

@ 22ו. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 22ה]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 22ז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 22ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22ט]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 22יא]].
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 22ו(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 22ו(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 22ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014]].))

@ 22ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 22ו]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ(א)]] והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 22כ(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 22ג]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 22י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 22יג]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 22יד]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

@ 22יא. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 22ז]].

@ 22יב. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22יג. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 22י]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22יד]].

@ 22יד. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 22יג]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

@ 22טו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 22י(א)]]; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור [[בסעיף 22ו]] לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22טז. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן א']].
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה [[בהגדרה &quot;הפרה חוזרת&quot; שבסעיף 22י(ב)]], לפי העניין ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ג) הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה -
:: (1) החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
:: (2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
: (ד) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 22ח(ב)]].

@ 22יז. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
: (ב) לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 22יח. הפרת התחייבות (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 22י(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 22טז(ג)]] - יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 22יט. השבת העירבון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: ((מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):)) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22כ. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם (([&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;])) או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 22כא. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 22כב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: ((מיום י״ח בתשרי התשפ״ז (30 בספטמבר 2026):)) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 22כג. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 22כד. אישור נהלים ופרסומם (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2)
: נהלי הממונה לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]], [[22טז]] [[ו-22לו]] טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו [https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId=927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1 באתר האינטרנט של הרשות].

@ 22כה. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]], למעט לעניין קביעת נהלים לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]] [[ו-22טז]], לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

@ 22כו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[19:303824|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע&quot;ד-2014]].

== פרק ה'2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==


@ 22כז. הגדרות - [[פרק ה'2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:: (2) קטין;
:: (3) חסר ישע, כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:: (4) אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי [[סעיף 22לח]];
:- &quot;גוף פיננסי מפוקח&quot;, &quot;שירותי תשלום&quot; ו&quot;שירותי תשלום למוטב&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הפרה&quot; - הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
:: (1) הטעיה;
:: (2) הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
:: (3) החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מנהל מערכת ההוצאה לפועל&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל]];
:- &quot;נסיבות מחמירות&quot; - שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה &quot;הפרה&quot; שהוא אחד מאלה:
:: (1) נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
:: (2) נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(7)]];
:: (3) נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

@ 22כח. קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות [[פרק זה]], כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ([[בפרק זה]] - עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22כט. הודעת כוונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ([[בפרק זה]] - הודעת כוונה).
: (ב) בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
:: (2) הנסיבות המחמירות שבהפרה;
:: (3) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (4) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]].
: (ג) הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22ל. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
: (ב) הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

@ 22לא. החלטת הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה [[בסעיף 22ל]] (בסעיף זה - תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]].
: (ב)(1) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
:: (2) לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות [[סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]]; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם.
:: (3) השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות [[פרק זה]]; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4642902|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 4.10.2024))).
: (ג) לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

@ 22לב. הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ([[בפרק זה]] - הודעת קביעה).
: (ב) הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור [[בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור [[בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לג. הודעת אי-קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ([[בפרק זה]] - הודעת אי-קביעה).
: (ב) הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי-הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לד. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על קביעת הממונה לפי [[סעיף 22לב]] ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות [[סעיף 22כ(א)]]; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

@ 22לה. פרסום הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
:: (1) מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות המפר;
:: (3) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות [[סעיף 22כא(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 22לו. קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל השפעה&quot;, בעוסק שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
::- &quot;בעל זיקה&quot;, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (2) בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (3) תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (4) תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
::: (5) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (6) בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (7) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (8) מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
::: (9) מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (10) עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (11) מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
::- &quot;נושא משרה&quot;, בעוסק -
::: (1) לגבי עוסק שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]];
::: (2) לגבי עוסק שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
::- &quot;קרוב&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]].
: (ב) היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה - עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
:: (1) העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
:: (2) בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה - דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
: (ג) שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה - הודעת כוונה).
: (ד) בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (3) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]] המוחל לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיפים 22כט(ג) עד 22לה]], בשינויים המחויבים.

@ 22לז. אצילת סמכות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

@ 22לח. תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות [[פרק זה]].

== פרק ו': עונשין ותרופות ==

@ 23. עונשין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין) -
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ג)]];
:: (2) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7(ג)]];
:: (4) פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 7א]];
:: (5) בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות [[סעיף 14א]];
:: (6) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיפים 21]] [[ו-22]];
:: (6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (7) (((נמחקה).))
: (ב) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות [[סעיף 7ב]];
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 13]] לענין מקדמות וערובות;
:: (3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
::: (א) לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 13ה]];
::: (ב) בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]], או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (4) בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי [[סעיף 14]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות [[סעיף 14ג]];
:: (7) בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיף 5]] לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 10]] לענין התשלום בסכום הנמוך;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיפים 17ב(א) עד (ג)]], [[17ב(ד)]], [[17ג]], [[17ד]] [[או 17ו]] לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה שניתנה לפי [[סעיף 21(4)]];
::- &quot;צו&quot; - צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 30]].
: (ה) עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו -
:: (1) בעבירות לפי סעיף קטן (א) - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
:: (2) בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
: (ו) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
: (ז) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 23א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1) או (2)]] בנסיבות מחמירות - דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - אחת מאלה:
:: (1) המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
:: (3) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
:: (4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1)]] תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

@ 23ב. הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]] (תיקון: תשס&quot;ח)
: בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]].

@ 24. סמכויות נוספות של בית המשפט
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות -
: (1) כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
: (2) כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

@ 25. אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 23]] בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23]] בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 26. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 28. התחייבות העוסק (תיקון: תשמ&quot;ח, [הודעות], תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות [[סעיף 25]], רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו -
:: (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור [[בסעיף 23(א)]], ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי [[סעיף 25]] בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
: (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
:: (1) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
:: (2) להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
:: (3) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסעיף זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.

@ 29. פטור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין [[סעיפים 2]], [[4]], [[6]] [[ו-7]], ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

@ 30. צו בית המשפט למניעת עבירה
: לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

@ 31. פיצויים (תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס&quot;ח)
: (א) דין מעשה או מחדל בניגוד [[לפרקים ב׳]], [[ג׳]], [[ד׳]] [[או ד׳1]] כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (א2) [[פרק ו׳1]] לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
: (ב)(1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
:: (2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
:: (3) בסעיף קטן זה – ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) בסעיף זה, ”ארגון צרכנים” – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

@ 31א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשס״ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תש״ע-3, תשע״א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-4, תשע״ו–5, תשע״ז–2, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ט)
: (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב)]], לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור [[בסעיף 2(א)(3א)]] – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
:: (2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב) ו־(ג)]], לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי [[סעיף 13א(ג)]], או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי [[סעיף 13א(ד)]] או לפי [[סעיף 13ה(ו)(2)]], לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
:: (2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]] – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת [[סעיף 13ד1]];
:: (2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור [[בסעיף 13ח(ב)]], או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]] – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי [[סעיף 14(ב)]], בעקבות ביטול ההסכם לפי [[סעיף 14(א)]] [[או 14ג1(ב)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
:: (4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי [[סעיף 14ה(א)(1)]] [[או 14ה(ב)(1)]], בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי [[סעיף 14א(ג)]] או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי [[סעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי [[סעיף 13ז(1)]], בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4ב) ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור - והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי [[סעיף 17ב(ד)]], אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], לפי [[סעיף 17ז(ב)]] – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
:: (7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(5)]] או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(א1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
:: (8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי [[סעיף 14ט(א)]], למעט [[14ט|פסקה (1) שבו]]; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור [[בסעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[ו־14ג1(ג)]].
: (ג)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן [[בסעיף 23א(ב)]].
:: (2) בסעיף קטן זה –
:::- ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי [[סעיף 23]];
:::- ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי [[סעיף 21(4)]] או שניתן צו לפי [[סעיף 30]], או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי [[סעיף 23]].
: (ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
:: (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
:: (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
:: (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
:: (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
:: (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי [[סעיפים 23]] [[או 23א]], אם קבוע קנס כאמור.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי [[סעיף 31]] או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

@ 32. ביטול עסקה (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3]], והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה - אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
: (ב) בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס - ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה - ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986]].))

@ 33. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: (א) בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
: (ב) הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 34. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 35. סמכויות המכס
: לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד [[לסעיפים 2(ב)]] [[ו-17]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].

== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) ==

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ג. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ד. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ה. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ו. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ז. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ח. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ט. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35י. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 36. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 37. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (א1) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

@ 38. סמכות הממונה לאצול
: הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי [[סעיפים 28]] [[או 30]], לעובד המדינה אחר.

@ 39. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג)
: הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
: (3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 40. ביטול
: בטלים -
: (1) חוק המסחר ברכב משומש, התשל&quot;ז-1977;
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני סחורות]].))

@ 41. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 42. דין המדינה
: לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

@ 43. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום א' באב התשמ&quot;א (1 באוגוסט 1981).

@ 44. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 17ז]]))) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (א)(3)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : לענין [[פרטים 1]] [[ו-2]], &quot;תייר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

=== חלק ב' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (ב)]]))) ====

@ : [[בחלק זה]] -
:- &quot;השער היציג&quot;, של מטבע חוץ פלוני - השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
:- &quot;שער המכירה&quot; - שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ד) : תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
@ 2. : טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו [[בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]], ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-3) : שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו [[בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
@ 4. : שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 18(ב)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (בחוק זה - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים האלה:
: (1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (3) שירות גישה לאינטרנט.
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) :  (((נמחק).))
@ 3. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]].
@ 4. : בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;א-2) : בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]].
@ 6. : בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 7. : ספק מים כמשמעותו [[בחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].
@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה [[13ה|בסעיף 13ה לחוק]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 13א]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
@ 2. : שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3) : (((נמחק).))

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 13א1]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;דמי ביטול&quot; - כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי - בתום אותו מועד
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
:: (ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
: בפרט זה -
:- &quot;יחידת נופש&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;המועד השנתי&quot; - התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:- &quot;מחיר יחידת נופש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14א(ב)(9)]].

@ 2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
:: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
::: (1) 25% מהתמורה - אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
::: (2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
: בפרט זה -
:- &quot;מכון כושר&quot; - כהגדרתו [[בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]], וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
:- &quot;מחיר חודשי במסלול חלופי&quot; - המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
:- &quot;מחיר חודשי בעסקה&quot; - המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
:- &quot;תמורה&quot; - כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-5) ==
==== ((([[סעיף 14ג1]]))) ====

@ 1. : תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
@ 2. : תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].
@ 3. (תיקון: תשע״ז) : החלטת ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
@ 4. : אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע&quot;ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - תע&quot;ס).
@ 5. : תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.
@ 6. : אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 16ג(ה)]]))) ====

@ 1. : עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
@ 2. : עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה - פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
@ 3. : עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
@ 4. : צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22ד(ב)(2)]]))) ====
=== סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות ===
: {|
! הסעיף !! פרטי ההפרה !! תנאים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. [[22ג(א)(2)]] || הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. [[22ג(א)(7)]] || לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. [[22ג(א)(25א)(ב)]] || בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]], לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. [[22ג(א)(26)]] || לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. [[22ג(א)(27)]] || לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. [[22ג(א)(31א)]] || לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. [[22ג(ב)(1)]] || עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]] || לעניין [[סעיף 2(ג)]] - ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; שבסעיף 22ד(ב)]]
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. [[22ג(ב)(3)]] || הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[3|פסקאות (5) עד (7) שבו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. [[22ג(ב)(8)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. [[22ג(ב)(9)]] || לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:577390|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]] ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. [[22ג(ב)(10)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. [[22ג(ב)(13)]] || גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. [[22ג(ב)(14)]] || לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]] ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. [[22ג(ב)(15)]] || לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. [[22ג(ב)(16)]] || לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]] ||
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ד-4) ==
==== ((([[סעיף 22ג(ד)]]))) ====
: {|
! מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים) !! סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. עד 10 מיליון || 500,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון || מיליון
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון || 5 מיליון
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מעל 100 מיליון || 10 מיליון
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1982).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* גדעון פת, שר התעשיה המסחר והתיירות
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>578eyjyg52yme18bqp1ew8ff6alned3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019717</id>
      <parentid>3019651</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:42:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="275912" sha1="38crhv7e4922f2p1t76ck30op1z4t7q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000237 תיקון 2206851 תקן 148395 קוד a163Y00000DuD6JQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 248|חוק הגנת הצרכן|9:209363)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317312)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317814)); ((תשמ&quot;ב, 16|ת&quot;ט|ec:10:317313)); ((תשמ&quot;ח, 82|תיקון|11:210526)); ((תשנ&quot;ג, 188|תיקון מס' 2|13:210965)); ((תשנ&quot;ד, 252|תיקון מס' 3|13:211055)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4|13:211153)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((182|תיקון מס' 6|14:211507)), ((298|תיקון מס' 7|14:211534)); ((תשנ&quot;ט, 151|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש&quot;ס, 201|תיקון מס' 9|15:300215)); ((תשס&quot;א, 125|תיקון מס' 10|15:300370)); ((תשס&quot;ב, 194|תיקון מס' 11|15:300479)), ((427|תיקון מס' 12|15:300500)); ((תשס&quot;ג, 574|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ד, 426|תיקון מס' 13|16:299734)), ((454|תיקון מס' 14|16:299730)); ((תשס&quot;ה, 96|תיקון מס' 15|16:299613)), ((97|תיקון מס' 16|16:299847)); ((תשס&quot;ו, 87|תיקון מס' 17|16:299884)), ((104|תיקון מס' 18|16:299688)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((320|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 27|ת&quot;ט|2073)); ((תשס&quot;ח, 14|תיקון מס' 21|17:300676)), ((490|תיקון מס' 22|17:300046)), ((493|תיקון מס' 23|17:300809)), ((576|תיקון מס' 24|17:300792)), ((606|תיקון מס' 25|17:300798)); ((תש&quot;ע, 305|תיקון מס' 26|18:300725)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((636|תיקון מס' 28|18:301159)); ((תשע&quot;א, 981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)), ((1021|תיקון מס' 30|18:301184)), ((1022|תיקון מס' 31|18:301307)); ((תשע&quot;ב, 279|תיקון מס' 32|18:301142)), ((280|תיקון מס' 33|18:301329)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((615|תיקון מס' 35|18:301330)); ((תשע&quot;ד, 262|תיקון מס' 36|19:301543)), ((402|תיקון מס' 37|19:577390)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((622|תיקון מס' 39|19:303824)), ((734|תיקון מס' 40|19:303846)), ((734|תיקון מס' 41|19:303847)); ((תשע&quot;ה, 66|תיקון מס' 42|19:306602)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((620|תיקון מס' 44|20:323305)), ((717|תיקון מס' 45|20:338807)), ((897|תיקון מס' 46|20:343668)), ((1094|תיקון מס' 47|20:347848)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((442|תיקון מס' 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|20:381088)), ((593|תיקון מס' 51|20:382428)), ((1044|תיקון מס' 52|20:390329)), ((1156|תיקון מס' 53|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 126|תיקון מס' 54|20:489222)), ((742|תיקון מס' 55|20:504033)), ((748|תיקון מס' 56|20:504039)), ((878|תיקון מס' 57|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 143|תיקון מס' 58|20:528245)), ((222|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 98|תיקון מס' 61|23:590500)), ((175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((964|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((546|תיקון מס' 65|25:2963894)), ((662|תיקון מס' 66|25:3028650)); ((תשפ&quot;ד, 161|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1046|תיקון מס' 70|25:4643029)), ((1177|תיקון מס' 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|25:4733951)); ((תשפ&quot;ה, 498|תיקון מס' 72|25:6191595)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).  &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-1 --&gt;
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1028|שינוי סכומים|4599)); ((תשמ&quot;ו, 594|שינוי סכומים|4909)); ((תשמ&quot;ח, 254|שינוי סכומים|5071)); ((תשנ&quot;א, 508|שינוי סכומים|5331)); ((תשנ&quot;ג, 694|שינוי סכומים|5511)); ((תשנ&quot;ה, 670|שינוי סכומים|5658)); ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 3945|עדכון סכומי עיצום כספי|10239)); ((תשפ&quot;ה, 8414|עדכון סכומי עיצום כספי|13456)); ((תשפ&quot;ו, 2212|עדכון סכומי עיצום כספי|14088)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 945|שינוי התוספת לחוק|6419)); ((תשס&quot;ט, 231|שינוי התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|6732)); ((תשע&quot;ב, 1099|שינוי התוספת השנייה לחוק|7116)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אכיפה מינהלית&quot; - עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 22א]];
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה שנתמנה לפי [[סעיף 19]];
:- &quot;הרשאה לחיוב&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;זכיין&quot; - בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות לפיו;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק שירותי תשלום&quot; - [[חוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;מכר&quot; - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
:- &quot;מספר זהות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החברות]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות [[סעיף 20א]];
:- &quot;מקום העסק&quot; - מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;נכס&quot; - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ואיגרות חוב ממשלתיות;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
:- &quot;עסקה&quot; - מכירת נכס או מתן שירות;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסומת&quot; - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
:- &quot;שם&quot;, לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
:- &quot;השר&quot; - שר התעשיה, המסחר והתיירות.

== פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה ==

@ 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ״א-2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו-2, תשס&quot;ח-3, תשע״ז–2, תשפ&quot;ד-5)
: (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
:: (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
:: (3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
:: (3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:: (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;
:: (5) דרכי הטיפול בנכס;
:: (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
:: (7) השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
:: (8) מקום הייצור של הנכס;
:: (9) תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
:: (10) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;
:: (11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;
:: (12) קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;
:: (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;
:: (14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
:: (15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
:: (16) שירות אחזקה ותנאיו;
:: (17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
:: (18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
:: (19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
:: (20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
:: (21) תנאי הביטול של עסקה.
: (ב) לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.
: (ב1) לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
: (ב2) עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 3. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
:: (4) ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (5) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן;
:: (6) ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (7) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;
:: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;
:: (9) יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;
:: (10) מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

@ 3א. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
: (ב) הוכרז מצב חירום ושוכנע השר כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין חיוניים או שירותים חיוניים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז כי בתקופה שיקבע לפי סעיף קטן (ו)(1) יחולו הוראות סעיף זה, במדינה או בחלק ממנה כפי שיקבע (בסעיף זה - הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום); לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מהיום שבו השר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסמה הכרזה על איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2694 [13083]), לפיה השר הכריז כי הוראות סעיף 3א יחולו בכל שטח המדינה לתקופה מיום 13.1.2025 ועד יום 26.2.2025).))
: (ג)(1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין חיוניים ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), והכול בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה - ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן.
:: (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין או שירות כאמור בפסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה - השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]]; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]]; אין במחלוקת כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים שעליהם יש הסכמה.
:: (3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה.
: (ד)(1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין חיוניים או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג, כפי שנקבע בנוהל לפי פסקה (6), על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה - המחיר הממוצע), ולעניין פירות או ירקות - בכפוף להוראות פסקה (7).
:: (2) נמכרו הטובין או השירותים על ידי העוסק בתקופה קצרה משלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום - יחושב המחיר הממוצע לפי אותה תקופה.
:: (3) לא נמכרו הטובין או השירותים על ידי אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, או שהעוסק לא מסר לממונה או למפקח ידיעה או מסמך לפי [[סעיף 21(2)]] לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף זה - יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, כפי שנמכרו על ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק.
:: (4) לא נמכרו הטובין על ידי אותו עוסק ועל ידי עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, יחושב המחיר הממוצע כמחיר הממוצע של מוצר דומה לאותם טובין כפי שנמכרו על ידי אותו עוסק בתקופה האמורה; לעניין זה, יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו.
:: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר שחלפה שנה מהיום שבו הוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת.
:: (6) הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
:: (7) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים, בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) העלייה במחיר הטובין או השירותים נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום;
:: (2) העלייה במחיר הטובין או השירותים נובעת מהתייקרות העלויות שהעוסק נדרש לשאת בהן כדי לספק את הטובין או השירות;
:: (3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ו)(1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על 75 ימים, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (2) פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, יפקע תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הכריז השר הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

@ 4. חובת גילוי לצרכן (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) עוסק חייב לגלות לצרכן -
:: (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;
:: (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;
:: (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978]].)) &lt;!-- ; התקנות הותקנו במקור מכוח חוק המסחר ברכב משומש, שבוטל בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק זה. --&gt;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), התשנ&quot;ג-1993]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב), התשנ&quot;ה-1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר), התשע&quot;ה-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), התשע&quot;ז-2016]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע״ח–2018]].))
:: אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

@ 4א. חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין:
: (1) האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]] (בסעיף זה - חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

@ 4ב. זהות העוסק (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:
: (1) תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, &quot;תכתובת&quot; - טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;
: (2) הצעה מטעמו לכריתת חוזה;
: (3) חוזה שעליו הוא חותם;
: (4) שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

@ 4ג. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז)
: (א) עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות [[סעיף 2(ב2)]].
: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.
: (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על -
:: (1) מוצרי מזון או טובין פסידים;
:: (2) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;
:: (3) טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;
:: (4) טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;
:: (5) טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 4ד. חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;מצרך מזון בפיקוח&quot; - מצרך מזון [[שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי [[פרק ה' לחוק האמור]] או הוחל עליו פיקוח לפי [[פרק ו' לחוק האמור]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 5. עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה)
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית), התש״ן–1989]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב) עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 6. אחריות להטעיה באריזה
: (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

@ 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל - אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 7א. פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7ב. סייגים לשימוש בשם (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.
: (ב)(1) פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.
:: (2) ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
:: (3) הכנסותיו, כולן או חלקן, הן -
::: (א) מפרסום מידע מסחרי;
::: (ב) מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך;
::: (ג) מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;
::: (ד) מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;
::: (ה) ממתן חסות לפעילות מסחרית.
:: (4) פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

== פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות (תיקון: תשס&quot;ח-3) ==

@ 8. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מחיר במזומן&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר באשראי&quot; - המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מחיר לשיעורין&quot; - תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- &quot;מכירה מיוחדת&quot; - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;
:- &quot;עסקה באשראי&quot; - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- &quot;מקדמה&quot; - תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;
:- &quot;רוכלות&quot; - הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן - מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

@ 9. הודעת פרטים בעסקת אשראי
: (א) השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:
:: (1) המחיר באשראי והמחיר במזומן;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ&quot;ג-1983]].))
:: (2) שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ&quot;ד-1983]].))
:: (3) מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;
:: (4) שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות - של דמי השכירות, ומועדיהם;
:: (5) כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;
:: (6) כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;
:: (7) כל פרט אחר.
: (ב) השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.

@ 10. נקיבת הפרש כוזב
: נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי [[סעיף 9]], או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

@ 11. אי-קיום צו
: לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי [[סעיף 9]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

@ 12. תניה לענין תשלומים
: (א) התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד - התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.
: (ב) בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מידי של יתרת הסכום.

@ 12א. איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות התשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על אמצעי תשלום כפי שיקבע שאינו כרטיס חיוב.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אמצעי תשלום&quot; ו&quot;כרטיס חיוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 13. מקדמות וערובות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.
: (ב) שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם - תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית שקלית, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

@ 13א. עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד סיום העסקה או ההתחייבות&quot; - אחד ממועדים אלה, לפי העניין:
::: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;;
::: (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;
::: (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;
::- &quot;עסקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן [[+|בסעיפים 6]] [[ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;
::: (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;
::: (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;
::- &quot;תקופת ההודעה&quot; - התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.
: (ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;
:: (3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר - 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג - ביום שלאחר השבת או החג; ואולם לעניין עוסק המנוי [[בפרט 2 לתוספת השנייה]], אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
: (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
:: (2) הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על -
:: (1) טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]], וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים [[באותה תוספת]];
:: (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot;, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו [[בסעיף 31(ב)(3)]]; ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;
::: (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
: (ה) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

@ 13א1. ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-5)
: (א) צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה [[באותה תוספת]]; לעניין סעיף זה, &quot;עסקה לתקופה קצובה&quot; - לרבות עסקה לרכישת נכס.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הרביעית]].
: (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]], [[14א]], [[14ג]], [[14ג1]] [[ו-14ו]] ולא לגרוע מהן.

@ 13ב. משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב, ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה - מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.
: (ב1)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה המתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.
:: (2) לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק.
:: (3) פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב2) סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.
: (ב3) בעסקה מתמשכת, לרבות בעסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז, שבה גובה העוסק תשלום קבוע, יפרט העוסק בחשבונית או בהודעת התשלום הנשלחת לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם; לא פירט העוסק את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, לא יהיה רשאי לגבות תשלום קבוע; בסעיף קטן זה, &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום נפרד מהתשלום על פי היקף הצריכה או השימוש שעושה הצרכן בטובין או בשירותים שהעוסק מספק לו או תשלום נלווה לתשלום על פי היקף כאמור, יהיה כינוים אשר יהיה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

@ 13ב1. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.
: (ג) עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

@ 13ב2. משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).
: (ב) עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור [[בסעיף 13ב(ב1)]], בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.
: (ג) עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, &quot;הוצאות גבייה&quot; - לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.
: (ד)(1) העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור - למענו הרשום במרשם האוכלוסין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין.
:: (3) הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר.
:: (4) נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק.
:: (5) הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:
::: (א) שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;
::: (ב) פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;
::: (ג) פירוט החוב ואופן חישובו;
::: (ד) דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.
: (ה) ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.
: (ו) תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

@ 13ג. חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;
::- &quot;גז&quot;, &quot;ספק גז&quot; ו&quot;צרכן גז&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]].
: (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:
:: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה;
:: (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה;
:: (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג]], ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקת מכר מרחוק כאמור [[בסעיף 14ג]], רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ה) (((בוטל).))

@ 13ד. ביטול עסקה מתמשכת (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום - בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו - מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
: (ד) מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]], והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 31א(א)(2ב)]], כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

@ 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ד)
: (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב -
:: (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה - סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים;
:: (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת ריבית שקלית, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה - סכום ההחזר), ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
: (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
: (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

@ 13ה. עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-4)
: (א) בחוק זה -
::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::- &quot;מעון&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;שירותי רפואה&quot; - טיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.
: (ב) לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה [[ובסעיף 13ו]] - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה - טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ג) עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד - יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;
:: (2) פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;
:: (3) פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;
:: (4) לגבי עסקה לתקופה קצובה - משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים להארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);
:: (5) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(1)]] וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 13ו(א)(2)]];
:: (6) פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.
: (ד) הוראות [[סעיף 13ג]] יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובות הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 4ב]] [[ו-14ג(א) ו-(ב)]] ולא לגרוע מהן;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ה) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 13א(ג)(1)]], רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה [[בסעיף 13א(א)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;
:: (2) העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
: (ז) לא יהיה תוקף לתנאי בחוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

@ 13ו. ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד -
:: (1) שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות [[סעיף 13ה(ב)(2)]], לפי המאוחר - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;
:: (2) שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטל אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) - לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 13ד]] [[ו-14ט]].

@ 13ז. תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון: תש&quot;ע-3)
: משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
: (1) ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו [[בסעיף 13ד(ג)]], את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;
: (2) התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

@ 13ח. תעריף שנקבע לפי דין - איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
::- &quot;בנק הדואר&quot; - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
::- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;עמלה&quot; - תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.
: (ב)(1) עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה - שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים.
:: (2) הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספק שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.
: (ג) עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:
:: (1) הרשאה לחיוב;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.
: (ד) אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.
: (ה) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

@ 14. עסקה ברוכלות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -
:: (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - אם טרם הוחל במתן השירות.
: (ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] -
:: (1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) - הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות - ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;
:: (2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) או [[סעיף 14ג1(ב)]] לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ה) השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

@ 14א. עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-2)
: (א) לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה - החוזה);
:: (2) העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי [[סעיף 4א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.
: (ב) העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:
:: (1) פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;
:: (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;
:: (3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;
:: (4) מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;
:: (5) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;
:: (6) התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;
:: (7) פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;
:: (8) פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;
:: (9) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;
:: (10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;
:: (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;
:: (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;
:: (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (14) פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: (ג) בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.
: (ד) לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אתר יחידות נופש&quot; - בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;
::- &quot;יחידת נופש&quot; - זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

@ 14ב. תשלום בדרך של מתן הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף)
: (א) התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור [[בסעיף 14א]], בדרך של מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, לא יחייב מנפיק אמצעי התשלום את המשלם בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה הוראת תשלום; הודיע המשלם למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 14א(ג)]], לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot;, &quot;מוטב&quot;, &quot;משלם&quot; ו&quot;שירותי תשלום למשלם&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
::- &quot;מנפיק&quot;, של אמצעי תשלום - נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את אמצעי התשלום;
::- &quot;מסמך המעיד על פעולת תשלום&quot; - מסמך כאמור [[בפסקאות (1) או (2) להגדרה &quot;פעולת תשלום במסמך חסר&quot; שבסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום]].

@ 14ג. עסקת מכר מרחוק (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4)
: (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
:: (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
:: (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
:: (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
:: (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
:: (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
:: (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
:: (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]].
: (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
:: (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
:: (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
:: (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או [[סעיף 14ג1(ג)]];
:: (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
:: (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
:: (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -
:: (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
:: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 14ג1(ג)]] לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -
:: (1) טובין פסידים;
:: (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
:: (3) מידע כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
:: (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מחיר הנכס&quot; - מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

@ 14ג1. ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון: תשע&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;אזרח ותיק&quot; - מי שמלאו לו 65 שנים;
::- &quot;עולה חדש&quot; - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;
::- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14ג(ו)]];
::- &quot;תעודת זכאות כעולה&quot; - תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.
: (ב) בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ד)]], לפי העניין, לפי המאוחר.
: (ג) בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ג(ב)]], לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
: (ד) ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסמכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:
:: (1) תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;
:: (2) תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;
:: (3) תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (4) תעודה המנויה [[בתוספת החמישית]]; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיפים 14]] [[ו-14ג]] ולא לגרוע מהן.

@ 14ג2. ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]], עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל, רשאי להציע לצרכן, לגבי אותו שירות שהוצע, לבחור בין החלופות שלהלן, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג):
:: (1) זכות ביטול לפי הוראות [[סעיפים 14ג(ג)]] [[ו-14ה]] (בסעיף זה - זכות ביטול);
:: (2) מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה - מדיניות ביטול).
: (ב) לא יציע עוסק לצרכן עסקה הכוללת מדיניות ביטול, אלא אם כן מסר לצרכן בעת השיווק מרחוק וטרם ההתקשרות מידע בדבר מדיניות הביטול בעסקאות מהסוג המוצע, ובכלל זה אם היא כוללת זכות לבטל את העסקה; כללה מדיניות הביטול זכות כאמור, יכלול המידע גם את מועדי הביטול, ואם ישנם - את דמי הביטול והאפשרות לקבל החזר כספי; עוסק ימסור לצרכן פרטים כאמור גם במסמך לפי [[סעיף 14ג(ב)]].
: (ג) פרסם עוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן זכות ביטול ומדיניות ביטול, יפרסם גם מידע בדבר מדיניות הביטול, ובכלל זה את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בחר צרכן בחלופה של מדיניות ביטול והיא כוללת זכות לבטל את העסקה ולהחזר כספי, ובכלל זה דמי ביטול, ישיב העוסק לצרכן את הכספים המגיעים לו בתוך המועדים הקבועים [[בסעיף 14ה]].
: (ה) נטל ההוכחה לעניין מדיניות הביטול, לרבות גילויה לצרכן כאמור בסעיף זה, מוטל על העוסק.
: (ו) לעניין סעיף זה, בעסקת מכר מרחוק לרכישת כרטיס טיסה מישראל או אליה הכוללת חניית ביניים מחוץ לישראל, לא יראו בקטע הטיסה מיעד ביניים ליעד ביניים אחר או ליעד הסופי, שירות הניתן במלואו מחוץ לישראל.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;שירותי תיירות&quot; - שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי;
::- &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 14ד. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 14ה. תוצאות ביטול עסקה (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-5)
: (א) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי [[סעיפים 14א(א) ו-(ב)]] [[או 14ג(א) ו-(ב)]], עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב) ביטל צרכן חוזה לפי [[סעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) -
:: (1) יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.
:: (2) קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.
: (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור [[בסעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]], שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.
: (ב2) התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;דמי ביטול&quot; - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

@ 14ו. החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -
:: (1) הוא יחזיר אותם לעוסק;
:: (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.
: (ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן -
:: (1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;
:: (2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע&quot;א-2010]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 14ז. זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:
:: (1) שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;
:: (2) הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;
:: (3) שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;
:: (4) מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;
:: (5) לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.
: (ב) תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4א]], לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.
: (ג) מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

@ 14ח. תווי קנייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;תו קנייה&quot; - כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.
: (ב) מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.
: (ג) הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.
: (ד) עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 14ז(א)(5)]], עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

@ 14ט. דרכי ביטול עסקה וחובת גילוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה - הודעת ביטול):
:: (1) בעל פה - בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
:: (2) בדואר רשום;
:: (3) בדואר אלקטרוני;
:: (4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;
:: (5) באינטרנט - בעסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באמצעי זה;
:: (6) בכל אמצעי אחר שקבע השר.
: (ב) לעניין עסקה שניתן להתקשר לגביה עם צרכן באינטרנט, ייצור עוסק בדף הראשי של אתר האינטרנט שלו קישור ייעודי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(5), שימוקם באופן מובלט וברור.
: (ג) בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) - פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שעל צרכן למסור בהודעת הביטול.
: (ד) עוסק יגלה לצרכן, בכתב, את הדרכים למסירת הודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (א), את פרטי ההתקשרות הנוגעים לכל דרך ביטול כאמור באותו סעיף קטן, ואת הפרטים שיש לכלול בהודעת ביטול כאמור בסעיף קטן (ג), והכול לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; לעניין זה, &quot;בכתב&quot; - לרבות בחוזה, בטופס גילוי או במסמך המפרט את עיקרי העסקה.
: (ה) עוסק ימסור לצרכן מידע כאמור בסעיף קטן (ד) גם בכל אחד מאלה:
:: (1) בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום, ולגבי עסקה לתקופה קצובה שלא נדרשת לגביה הסכמה מפורשת של הצרכן להמשך ההתקשרות - גם בהודעה על מועד סיום העסקה - הנשלחות לצרכן;
:: (2) אם יש לעוסק אתר אינטרנט - בדף הראשי של האתר, ואם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב) - בסמוך לקישור הייעודי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) פרטי מידע שיש לגלותו לצרכן לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה לפי [[סעיף 14ו]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות נוספות וכן סוגי עוסקים שהוראות הסעיף, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם.

@ 15. מכירה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-5)
: (א) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת.
: (ב) הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.
: (ב1) עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.
: (ב2) עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.
: (ב3) אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

@ 16. מחיר מיוחד
: עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

@ 16א. שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שינוי&quot; - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- &quot;התכנית&quot;, &quot;תכנית הטבות&quot; - התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום;
::- &quot;תנאי התכנית&quot; - תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין העוסק שמפעיל את התכנית ובין הצרכן או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור -
:: (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין העוסק גם את זכותו של הצרכן לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; עוסק כאמור ישלח לצרכן הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו לצרכן באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הצרכן לקבל הודעות מהעוסק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הצרכן לעוסק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
:: (1) דואר;
:: (2) דואר אלקטרוני;
:: (3) מסרון;
:: (4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
: (ו) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות הכוללת הטבות או זכויות שמציע עוסק שאינו העוסק המפעיל את התכנית (בסעיף קטן זה - עוסק אחר), או סיום תכנית כאמור, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי העוסק האחר צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק האחר הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק האחר חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 8]], שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

@ 16ב. הקמת מאגר להגבלת פניות שיווקיות וניהולו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 16ג]] -
::- &quot;המאגר&quot; - המאגר שהוקם לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::- &quot;פנייה שיווקית&quot; - פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;
::- &quot;שיחה&quot; - לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית.
: (ב) הרשות תקים ותנהל מאגר שבו יירשמו רק מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל פנייה שיווקית אליהם מאת עוסקים או מי מטעמם כאמור [[בסעיף 16ג]].
: (ג) צרכן רשאי לבקש כי במאגר יירשם מספר טלפון אחד או יותר, והוא רשאי לבקש בכל עת לשנות את המספר או להסירו מהמאגר; הרשות תנקוט אמצעים סבירים למניעת רישומו של מספר טלפון במאגר, שינויו או הסרתו, שלא על דעת הצרכן.
: (ד) על המאגר יחולו ההוראות החלות על מאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשה של צרכן לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו;
:: (2) אופן בירור מידע הרשום במאגר על ידי עוסק וצרכן.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הטיפול בבקשת עוסק לקבלת מידע מהמאגר, ובכלל זה את סכום האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

@ 16ג. איסור פנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
: (ב) נרשם מספר טלפון במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל פנייה שיווקית לאותו מספר טלפון.
: (ג) ביקש עוסק לפנות לצרכן בפנייה שיווקית, יוודא שמספר הטלפון שאליו הוא מבקש לפנות אינו רשום במאגר.
: (ד) פנה עוסק בפנייה שיווקית מטעם עוסק אחר למספר טלפון הרשום במאגר, יראו את הפנייה כאילו נעשתה גם בידי העוסק שמטעמו היא נעשתה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים [[בתוספת השישית]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים (תיקון: תשס&quot;ב) ==

@ 17. סימון טובין ואריזתם (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר -
:: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
:: (2) ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו -
:::- &quot;ארץ הייצור&quot; - לעניין בשר בהמות או עופות - מקום השחיטה, ולעניין דגים - מקום הדיג או שליית הדגים;
:::- &quot;תוצרת חקלאית&quot; - פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;
:: (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו;
:: (4) כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
: (ב) השר רשאי לקבוע בצו -
:: (1) טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;
:: (2) פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;
:: (3) חובה לסמן טובין לפני יבואם;
:: (4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ב1) השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.
:: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998]].))
: (ב2) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.
: (ב3)(1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס&quot;ב-2002]].))
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מכשירים פולטי קרינה&quot; -
:::: (א) מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;
:::: (ב) מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;
:::- &quot;קרינה בלתי מייננת&quot; או &quot;קרינה&quot; - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.
: (ג) הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.
: (ד) ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.
::: ((פורסם [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960]]; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) - ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

@ 17א. הגדרות לענין [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;המחיר הכולל&quot; - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות -
: (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;
: (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

@ 17ב. חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
: (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
:: (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
:: (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
: (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 17ג. הצגת מחירי שירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע&quot;ב-2012]].))

@ 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

@ 17ה. סייג להצגה של המחיר הכולל (תיקון: תשס&quot;ב)
: על אף הוראות [[סעיפים 17א עד 17ג]], רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

@ 17ו. כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים (תיקון: תשס&quot;ב)
: השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ&quot;א-1991]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע&quot;ו-2015]].))

@ 17ז. פטור (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] לא יחולו -
:: (1) על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, &quot;מחוץ לישראל&quot; - למעט האזור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) על נכס או שירות המפורט [[בחלק א' של התוספת הראשונה]], ובתנאים הקבועים בה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 17ב(ב)(1)]], [[17ג]] [[ו-17ד]], הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.
: (ג) השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר - בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 17ח. הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מכשיר שקילה&quot; - מכשיר שקילה אלקטרוני, שניתן לגביו אישור דגם כמשמעותו לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], ואינו מיועד לשימוש אישי או ביתי לפי אותו אישור;
::- &quot;קמעונאי גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].
: (ב) עוסק שהוא קמעונאי גדול ומציע למכירה טובין לפי משקל שלא ניתן לגביהם שירות שקילה לפני התשלום בעדם יציב במקום עסקו מכשיר שקילה תקין אחד לפחות, ובלבד ששטח המכירה של מקום העסק הוא 300 מ&quot;ר לפחות; מכשיר השקילה יוצב במקום גלוי ונגיש לצרכן וסמוך לטובין האמורים.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עוסקים נוספים שיחולו עליהם הוראות סעיף קטן (ב), וכן הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה שיוצבו בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

@ 18. איסור מכירה והחזקה (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח [[פרק זה]].

== פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה (תיקון: תש&quot;ס) ==

@ 18א. אחריות לטובין ולשירותים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה -
:: (1) תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;
:: (2) מתן השירות במענו של הצרכן;
:: (3) הדרכים והמועדים לביצוע השירות;
:: (4) קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;
:: (5) מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס&quot;ו-2006]].))
: (א1)(1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות).
:: (2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.
:: (3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (4) על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:
::: (א) הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;
::: (ב) הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי.
:: (5) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
: (ג)(1) נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות -
::: (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות, לרבות בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א);
::: (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן;
::: (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל;
::: (ד) לשם בדיקות תקופתיות במיתקני גז ביתיים;
::: (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר;
::: (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.
:: (1א) לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד), ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק), התשע&quot;ח-2017]], לפיהן חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות שהן שעות חשיכה, לא תחול על טובין שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט חדר מדרגות וחדר כניסה והשירות כאמור כרוך בטיפול בחשמל בגז או בעבודה בגובה; לעניין זה, &quot;עבודה בגובה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]].))
:: (2) זמן ההמתנה לנותן שירות לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
:: (3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית הביקור, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
: (ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
:: (1) תואם מועד לביקור בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
:: (2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
: (ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
: (ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

@ 18ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-4)
: (א) עוסק המנוי [[בתוספת השניה]] -
:: (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
:: (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
::: (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
::: (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
::: (ג) אתר האינטרנט של העוסק.
: (א1)(1) עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
::: (א) טיפול בתקלה;
::: (ב) בירור חשבון;
::: (ג) סיום התקשרות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק כאמור באותה פסקה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
:: (3) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
:: (4)(א) נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק המנוי [[בתוספת השנייה]] הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו סמכויות להסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי עוסק כאמור רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בפסקה (3) בסוגי השירותים המפורטים בפסקה (1), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד (בפסקה זו - אישור חריגה).
::: (ב) נתן שר או גוף אישור חריגה, ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע באישור, על עמידתם של העוסקים בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסקים מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפו של האישור - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי או הגוף, לפי העניין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף קטן זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי, יודיע העוסק לצרכן, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
:: (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף קטן זה.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), התשע&quot;ב-2012]].))
:: (2) לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 18ג. זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון: תשע&quot;ד-6)
: (א) נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.
: (ב)(1) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק.
:: (2) לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עוסק&quot; - כל אחד מאלה: עוסק המנוי [[בתוספת השנייה]], עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(א)]], או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור [[בסעיף 18א(ב)]].

== פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשס&quot;ו-4) ==

@ 19. הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 19א. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
: (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות.

@ 19ב. תקציב הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה לענין [[החוק האמור]] יהיה הממונה.

@ 19ג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 19ד. עובדי הרשות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 20. תפקידי הממונה (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4)
: (א) תפקידי הממונה יהיו -
:: (1) לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;
:: (1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;
:: (1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;
:: (2) לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;
:: (3) לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;
:: (3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;
:: (4) לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.
: (ב) הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

@ 20א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או - בהסכמת השר - מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.
: (ג) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

@ 20א1. הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי להסמיך, מקרב המפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 20א]], מפקחים שתהיה נתונה להם סמכות חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור לשם ביצוע צו כאמור [[בסעיף 22(א1)]], ואולם לא יוסמכו מפקחים כאמור אלא לאחר שעברו הכשרה נוספת הנדרשת לצורך הפעלת הסמכויות כאמור, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 20ב. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 21. סמכויות פיקוח (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק המחשבים);
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי [[סעיף 20ב]] לא תחול לעניין סמכות זו.

@ 21א. (תיקון: תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 21ב. צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות [[סעיף 17]], רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, &quot;מקום העסק&quot; - לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.
: (ב) הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות [[סעיף 17]], ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור - יבטל את הצו.

@ 21ג. צו מינהלי להפסקת הפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-4)
: (א) נוכח הממונה שעוסק מפר הוראה מההוראות שלהלן, רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה, לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה או לתקנה כדי לקיים את הוראת החוק שהופרה ולהודיע לממונה על הפסקת ההפרה, ביצוע הפעולה למניעת ההפרה או תיקון ההפרה, לפי העניין, באופן, בתנאים ובמועדים שייקבעו בצו:
:: (1) הוראות [[סעיף 3(א)]] [[או 3א]];
:: (2) הוראות לפי חוק זה, באופן העלול לפגוע בשיקול הדעת בביצוע עסקה של צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - לרבות אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; לעניין זה -
:::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot;, &quot;אזרח ותיק&quot; ו&quot;עולה חדש&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]].
: (ב)(1) הממונה לא ייתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, או בעל פה לפי בקשת העוסק ובאישור הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים, ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]] - בתוך שלושה ימי עסקים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נוכח הממונה כי יש אפשרות ממשית שמתן הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה עלול לסכל את מטרת הוצאת הצו ויש צורך בהוצאתו באופן מיידי, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, אולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה לו הממונה, בהקדם האפשרי לאחר הוצאת הצו ולא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הוצאתו.
: (ג) הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 21ד. בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי [[סעיפים 21ב]] [[או 21ג]] (בסעיף זה - הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום, בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 22. סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים;
:: (3) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינויים המחויבים.
: (א1) היה לממונה או למפקח חשד סביר כי עוסק עבר עבירה כאמור [[בסעיף 23א]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים]] וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]] בשינוי זה: במקום &quot;בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור&quot; יקראו &quot;מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 20א1]]&quot;.
: (ב) בסעיף זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך וכן מחשב וחומר מחשב כהגדרתם [[בחוק המחשבים]].

@ 22א. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור [[בסעיף 22ב]] ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.
: (ב) הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:
:: (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (2) עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) נציג ארגון צרכנים כהגדרתו [[בסעיף 31(ג)]], שיקבע השר;
:: (5) נציג העוסקים, שיקבע השר.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.
: (ד) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

@ 22ב. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

== פרק ה'1: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22ג. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש&quot;ח))), ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש&quot;ח))):
:: (1) הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
:: (2) הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4(א)(3)]];
:: (4) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(1)]] לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
:: (5) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4א(2)]] לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
:: (6) לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות [[סעיף 4ב]];
:: (7) לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]];
:: (8) לא קיים את ההוראות לפי [[סעיף 4ד]] לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;
:: (9) לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5(א)]] או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 5(ב)]];
:: (10) קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]];
:: (10א) התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12א]];
:: (11) לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ב)]];
:: (12) לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 13ב(א)]];
:: (13) לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות [[סעיף 13ב(ב1)]];
:: (13א) גבה תשלום קבוע, כהגדרתו [[בסעיף 13ב(ב3)]], בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (14) לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות [[סעיף 13ב1]];
:: (14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות [[סעיף 13ב2(א) או (ה)]];
:: (14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות [[סעיף 13ב2(ב) או (ג)]];
:: (15) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ב)]];
:: (16) לא כלל את הפרטים האמורים [[בסעיף 13ג(ב)]] במסמך לפי הוראות [[סעיף 14ג(ב)]] או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 13ה(ב)]];
:: (19) גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות [[סעיף 13ח(ב)]];
:: (20) לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]];
:: (21) בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14(ד)]];
:: (22) עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי [[סעיף 14א(א)]];
:: (23) חייב לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 14ב]];
:: (24) לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(א)]];
:: (25) לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 14ג(ב)]];
:: (25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] -
::: (א) הציע לצרכן חלופות כאמור [[באותו סעיף]] ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 14ג2(ב) ו-(ג)]];
::: (ב) לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]];
:: (26) לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]];
:: (27) לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;
:: (28) לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים [[בסעיף 14ז(ב)]];
:: (29) לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(ג)]];
:: (30) הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות [[סעיף 14ח(ב) ו-(ג)]];
:: (31) לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות [[סעיף 14ח(ד)]];
:: (31א) לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (31ב) לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות [[סעיף 14ט(ד) ו-(ה)]];
:: (32) הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים [[בסעיף 15(א)]] או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב2)]];
:: (33) הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 15(ב1)]];
:: (34) המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב3)]];
:: (35) לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות [[סעיף 16]];
:: (35א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ב)(1)]];
:: (35ב) לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב)(2)]];
:: (35ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 16א(ג)(1)]];
:: (35ד) לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ג)(2)]];
:: (35ה) שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ה) או (ו)(1)]];
:: (36) לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17]];
:: (37) לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות [[סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג)]];
:: (38) חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(ד)]];
:: (39) לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ב(ה)]];
:: (40) לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (41) פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (42) לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות [[סעיף 17ה]];
:: (43) קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]], שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], בניגוד להוראות [[סעיף 17ז(ב)]];
:: (43א) לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ח]];
:: (44) מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח [[פרק ד']], בניגוד להוראות [[סעיף 18]];
:: (45) לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18א]];
:: (46) לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א)(1) או (ב)]];
:: (47) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 18ב(א)(2)]];
:: (47א) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 18ב(א1) או (ב)]];
:: (48) פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות [[סעיף 18ג(ב)]].
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 45,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש&quot;ח))):
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]];
:: (2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
:: (3) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[סעיף 3|פסקאות (5) עד (7) שבו]];
:: (4) לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)(1) או (2)]];
:: (5) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 7(ג)]];
:: (6) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7א]];
:: (7) מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7ב(ב)]] והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(א)]];
:: (8) המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]];
:: (9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:301951|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]];
:: (10) המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (11) לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 13ד1(א)]];
:: (12) התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ה(ה)]];
:: (13) גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]];
:: (14) לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (15) לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (16) לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (16א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
:: (16ב) פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות [[סעיף 16ג]];
:: (17) הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות [[סעיף 22טז(ג)]].
: (ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(5) או (6)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 69,120 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש&quot;ח))), ואם הוא אינו תאגיד - בסכום של 38,415 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש&quot;ח))).
: (ג)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת [[סעיף 3(א)]] - פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 22ג(ב)]].
:: (2) הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור [[בסעיף 21ג]], בשל הפרת הוראות [[סעיף 3א]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש&quot;ח))) לכל סוג טובין או שירות.
:: (2) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.
:: (3) לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השמינית]], ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

@ 22ד. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 22ג]], ובלבד שלעניין נסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;, לא יטיל הממונה עיצום כספי כאמור אלא בהתאם לנהלים שהורה עליהם.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין הפרה כאמור [[בסעיף 22ג(ב1)]], לא יטיל הממונה עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot;;
:: (2) שיעור העיצום הכספי שיוטל על הפרה שמתקיימות לגביה נסיבות מחמירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; לא יעלה על פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בתוספת השביעית]], שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]], או קטין;
::: (ב) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
::: (ג) אדם שניכר שאינו שולט בשפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]], ובלבד שהפרות שיוספו [[לתוספת האמורה]] יהיו מההפרות המנויות [[בסעיף 22ג(א) או (ב)]].

@ 22ה. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]] או לפי [[סעיף 22ד]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 22יא]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 22י]];
:: (5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, אם יש.

@ 22ו. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 22ה]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימות נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 22ז. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ו]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 22ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22ט]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 22יא]].
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 22ו(א)]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 22ו(ב)]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 22ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ה–2014]].))

@ 22ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 22ו]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ(א)]] והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 22כ(ב)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 22ג]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 22י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 22יג]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 22יד]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

@ 22יא. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 22ז]].

@ 22יב. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22יג. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 22י]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22יד]].

@ 22יד. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 22יג]], רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) הוא לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

@ 22טו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 22י(א)]]; דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור [[בסעיף 22ו]] לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 22ג(א)(37) או (38)]] - בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות [[סעיפים 22ו]] [[ו-22ז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22טז. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן א']].
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה [[בהגדרה &quot;הפרה חוזרת&quot; שבסעיף 22י(ב)]], לפי העניין ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ג) הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה -
:: (1) החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;
:: (2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.
: (ד) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 22ח(ב)]].

@ 22יז. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.
: (ב) לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 22טז(א)]], ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 22יח. הפרת התחייבות (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 22י(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 22י(ב)]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 22טז(ג)]] - יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]].

@ 22יט. השבת העירבון (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (((החל מיום 30.9.2026):)) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד-4) ===

@ 22כ. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת הסכום ששולם (([&lt;s&gt;ששולם&lt;/s&gt;])) או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 22כא. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 22כ]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 22כב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]], שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 22כג. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות [[בסעיף 22ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 22כד. אישור נהלים ופרסומם (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2)
: נהלי הממונה לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]], [[22טז]] [[ו-22לו]] טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו [https://www.gov.il/he/collectors/policies?OfficeId=927abd8f-4179-4bc9-927b-7178d326cbd1 באתר האינטרנט של הרשות].

@ 22כה. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-3)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]], למעט לעניין קביעת נהלים לפי [[סעיפים 22ד(א) סיפה]], [[22יג]] [[ו-22טז]], לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

@ 22כו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[19:303824|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע&quot;ד-2014]].

== פרק ה'2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==


@ 22כז. הגדרות - [[פרק ה'2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם עם מאפיינים מיוחדים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם [[בסעיף 14ג1(א)]];
:: (2) קטין;
:: (3) חסר ישע, כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:: (4) אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי [[סעיף 22לח]];
:- &quot;גוף פיננסי מפוקח&quot;, &quot;שירותי תשלום&quot; ו&quot;שירותי תשלום למוטב&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;הפרה&quot; - הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
:: (1) הטעיה;
:: (2) הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
:: (3) החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;מנהל מערכת ההוצאה לפועל&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל]];
:- &quot;נסיבות מחמירות&quot; - שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה &quot;הפרה&quot; שהוא אחד מאלה:
:: (1) נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
:: (2) נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)(7)]];
:: (3) נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.

@ 22כח. קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: ביצע עוסק הפרה בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה לקבוע, לפי הוראות [[פרק זה]], כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ([[בפרק זה]] - עוסק מפר בנסיבות מחמירות), לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22כט. הודעת כוונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) שוכנע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ובכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ימסור לעוסק הודעה על כוונתו כאמור ([[בפרק זה]] - הודעת כוונה).
: (ב) בהודעת כוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה והוראת החוק או התקנה שהופרה;
:: (2) הנסיבות המחמירות שבהפרה;
:: (3) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, אם תיקבע, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (4) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]].
: (ג) הממונה ימסור העתק של הודעת הכוונה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם הפסקת העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 18א(ב) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליכים וכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת הכוונה, כאמור [[בסעיף 78ב(ב) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22ל. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) עוסק שנמסרה לו הודעת כוונה רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה כפי שיורה הממונה, בתוך 14 ימים ממועד מסירת הודעת הכוונה.
: (ב) הממונה יאריך תקופה זו, לבקשת עוסק שהוגשה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

@ 22לא. החלטת הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) טען העוסק את טענותיו לפני הממונה במהלך התקופה האמורה [[בסעיף 22ל]] (בסעיף זה - תקופת השימוע), יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]].
: (ב)(1) הממונה ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם, והוא רשאי מטעמים מיוחדים להאריך תקופה זו בשבעה ימים נוספים.
:: (2) לא נתן הממונה את החלטתו בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יודיע על כך לנותן שירותי תשלום למוטב, ויחולו הוראות [[סעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]]; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממונה לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 22כח]], ובלבד שלא חלפו 45 ימים מתום תקופת השימוע, או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם [[לסעיף 22ל]], לפי המוקדם.
:: (3) השר, על פי הצעת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם נוכח כי הדבר נדרש ליישום הוראות [[פרק זה]]; השר רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה בחלוף 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4642902|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 4.10.2024))).
: (ג) לא טען העוסק את טענותיו בתקופת השימוע, יקבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.

@ 22לב. הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קבע הממונה כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ויפרט בה את נימוקי החלטתו ([[בפרק זה]] - הודעת קביעה).
: (ב) הממונה ימסור העתק של הודעת הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לשם הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובת מוטב שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם השבת כספים למשלם ולשם הגבלת ההתקשרות בחוזה שירותי תשלום עם המוטב, כאמור [[בסעיף 18א(ג) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם מניעת פתיחתם של תיקים חדשים לטובת זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ולשם המשך עיכוב הכספים וההליכים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לשם סגירת תיקים קיימים כאמור ולשם השבת הכספים שהתקבלו בהם לחייבים, כאמור [[בסעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לג. הודעת אי-קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור הודעה על כך לעוסק ([[בפרק זה]] - הודעת אי-קביעה).
: (ב) הממונה ימסור בלא דיחוי העתק של הודעת אי-הקביעה לכל אחד מאלה:
:: (1) לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, לשם העברת כספים למוטב שהוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[בסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום]];
:: (2) למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם ביטול עיכוב ההליכים והכספים בתיקים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת אי-קביעה, כאמור [[סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל]].

@ 22לד. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על קביעת הממונה לפי [[סעיף 22לב]] ניתן לערער לבית משפט המוסמך לפי הוראות [[סעיף 22כ(א)]]; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעוסק הודעת הקביעה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על קביעת הממונה כדי לעכב את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות מכוח קביעת הממונה כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך.

@ 22לה. פרסום הודעת קביעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה הכוללת פרטים אלה לעניין הודעת קביעה:
:: (1) מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות המפר;
:: (3) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) על פרסום הודעת הקביעה יחולו הוראות [[סעיף 22כא(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 22לו. קביעה לגבי עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל השפעה&quot;, בעוסק שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העוסק, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בעוסק; לעניין זה יראו מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות של העוסק כבעל השפעה בו;
::- &quot;בעל זיקה&quot;, לעוסק מפר בנסיבות מחמירות - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (2) בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (3) תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (4) תאגיד שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהות להרכב כאמור של העוסק המפר בנסיבות מחמירות;
::: (5) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (6) בעל השפעה בעוסק שהוא יחיד שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (7) עוסק שהוא יחיד שבעל השפעה בו הוא בעל השפעה או בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (8) מי שאחראי מטעם העוסק המפר בנסיבות מחמירות על תשלום שכר העבודה;
::: (9) מי שמכהן כנושא משרה אצל עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (10) עוסק שמי שמכהן בו כנושא משרה כיהן כנושא משרה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות;
::: (11) מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר;
::- &quot;נושא משרה&quot;, בעוסק -
::: (1) לגבי עוסק שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]];
::: (2) לגבי עוסק שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של העוסק, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
::- &quot;קרוב&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]].
: (ב) היה עוסק בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות (בסעיף זה - עוסק בעל זיקה) והתקיימה לגבי הפעילות העסקית שלו אחת מהנסיבות המנויות להלן, רשאי הממונה לקבוע כי גם בעל הזיקה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות:
:: (1) העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר את עיקר פעילותו העסקית לפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה;
:: (2) בהתאם לנהלים שעליהם הורה הממונה - דפוס ההתנהגות של העוסק בעל הזיקה כלפי הצרכן דומה לדפוס ההתנהגות שבשלו ניתנה הודעת הקביעה לעוסק המפר בנסיבות מחמירות.
: (ג) שוכנע הממונה כי העוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות וכי מתקיימות לגבי פעילותו העסקית הנסיבות שבסעיף קטן (ב), ובכוונת הממונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כאמור (בסעיף זה - הודעת כוונה).
: (ד) בהודעת הכוונה יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) הנסיבות שבשלהן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) ההגבלות שיחולו על העוסק בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לפי [[סעיף 18א לחוק שירותי תשלום]] [[וסעיף 78ב לחוק ההוצאה לפועל]];
:: (3) זכותו של העוסק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 22ל]] המוחל לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) נמסרה לעוסק בעל זיקה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיפים 22כט(ג) עד 22לה]], בשינויים המחויבים.

@ 22לז. אצילת סמכות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] לסגנו, והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

@ 22לח. תקנות לעניין צרכנים עם מאפיינים מיוחדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו אנשים עם מאפיינים מיוחדים לעניין הוראות [[פרק זה]].

== פרק ו': עונשין ותרופות ==

@ 23. עונשין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;א)
: (א) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין) -
:: (1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ג)]];
:: (2) הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7(ג)]];
:: (4) פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 7א]];
:: (5) בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות [[סעיף 14א]];
:: (6) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיפים 21]] [[ו-22]];
:: (6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 21ג]];
:: (7) (((נמחקה).))
: (ב) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שבעה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות [[סעיף 7ב]];
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 13]] לענין מקדמות וערובות;
:: (3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה -
::: (א) לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 13ה]];
::: (ב) בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]], או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות [[סעיף 13ז]];
:: (4) בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי [[סעיף 14]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות [[סעיף 14ג]];
:: (7) בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות [[סעיף 14ה]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) עוסק שעשה אחד מאלה, דינו - קנס פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיף 5]] לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 10]] לענין התשלום בסכום הנמוך;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיפים 17ב(א) עד (ג)]], [[17ב(ד)]], [[17ג]], [[17ד]] [[או 17ו]] לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה שניתנה לפי [[סעיף 21(4)]];
::- &quot;צו&quot; - צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 30]].
: (ה) עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו -
:: (1) בעבירות לפי סעיף קטן (א) - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;
:: (2) בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.
: (ו) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
: (ז) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 23א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1) או (2)]] בנסיבות מחמירות - דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - אחת מאלה:
:: (1) המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;
:: (2) המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;
:: (3) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;
:: (4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (5) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23(א)(1)]] תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

@ 23ב. הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]] (תיקון: תשס&quot;ח)
: בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי [[סעיף 31א]].

@ 24. סמכויות נוספות של בית המשפט
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 23]], רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות -
: (1) כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
: (2) כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

@ 25. אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 23]] בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 23]] בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 26. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ד-4) : (((בוטל).))

@ 28. התחייבות העוסק (תיקון: תשמ&quot;ח, [הודעות], תש&quot;ס, תשע&quot;ד-4)
: (א) היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות [[סעיף 25]], רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו -
:: (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור [[בסעיף 23(א)]], ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי [[סעיף 25]] בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.
: (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
:: (1) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;
:: (2) להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;
:: (3) לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסעיף זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.

@ 29. פטור (תיקון: תשמ&quot;ב)
: נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין [[סעיפים 2]], [[4]], [[6]] [[ו-7]], ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

@ 30. צו בית המשפט למניעת עבירה
: לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט -
: (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;
: (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

@ 31. פיצויים (תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, [הודעות], תשנ״ט, תשס&quot;ח)
: (א) דין מעשה או מחדל בניגוד [[לפרקים ב׳]], [[ג׳]], [[ד׳]] [[או ד׳1]] כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור [[בסעיף 2]].
: (א2) [[פרק ו׳1]] לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.
: (ב)(1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
:: (2) שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
:: (3) בסעיף קטן זה – ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) בסעיף זה, ”ארגון צרכנים” – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

@ 31א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשס״ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תש״ע-3, תשע״א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-4, תשע״ו–5, תשע״ז–2, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ט)
: (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב)]], לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור [[בסעיף 2(א)(3א)]] – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;
:: (2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי [[סעיף 4ג(ב) ו־(ג)]], לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי [[סעיף 4ג(א)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;
:: (2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי [[סעיף 13א(ג)]], או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי [[סעיף 13א(ד)]] או לפי [[סעיף 13ה(ו)(2)]], לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;
:: (2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות [[סעיף 14ט]] – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]];
:: (2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת [[סעיף 13ד1]];
:: (2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור [[בסעיף 13ח(ב)]], או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 13ח(ג)]] – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי [[סעיף 14(ב)]], בעקבות ביטול ההסכם לפי [[סעיף 14(א)]] [[או 14ג1(ב)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;
:: (4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי [[סעיף 14ה(א)(1)]] [[או 14ה(ב)(1)]], בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי [[סעיף 14א(ג)]] או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי [[סעיף 14ג(ג)]] [[או 14ג1(ג)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי [[סעיף 13ז(1)]], בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (4ב) ביקש צרכן שהתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]] שיש לו זכות לבטלה לפי מדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל, כי העוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם, או ביקש צרכן לבטל את חיובו בעקבות ביטול עסקה כאמור - והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;
:: (5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי [[סעיף 17ב(ד)]], אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;
:: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], לפי [[סעיף 17ז(ב)]] – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;
:: (7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(5)]] או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(א1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;
:: (8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי [[סעיף 18א(1)]] – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי [[סעיף 14ט(א)]], למעט [[14ט|פסקה (1) שבו]]; לעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור [[בסעיפים 14א(ג)]], [[14ג(ג)]] [[ו־14ג1(ג)]].
: (ג)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן [[בסעיף 23א(ב)]].
:: (2) בסעיף קטן זה –
:::- ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי [[סעיף 23]];
:::- ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי [[סעיף 21(4)]] או שניתן צו לפי [[סעיף 30]], או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי [[סעיף 23]].
: (ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
:: (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
:: (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;
:: (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;
:: (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק;
:: (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי [[סעיפים 23]] [[או 23א]], אם קבוע קנס כאמור.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי [[סעיף 31]] או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

@ 32. ביטול עסקה (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע)
: (א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3]], והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה - אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.
: (ב) בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס - ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה - ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.
: (ב1) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.
: (ג) השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ״ז–1986]].))

@ 33. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: (א) בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.
: (ב) הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 34. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 35. סמכויות המכס
: לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד [[לסעיפים 2(ב)]] [[ו-17]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].

== פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) ==

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ג. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ד. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ה. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ו. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ז. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ח. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35ט. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35י. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 36. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 37. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (א1) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.
: (ב) תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

@ 38. סמכות הממונה לאצול
: הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מסמכויות לפי [[סעיפים 28]] [[או 30]], לעובד המדינה אחר.

@ 39. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג)
: הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
: (3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 40. ביטול
: בטלים -
: (1) חוק המסחר ברכב משומש, התשל&quot;ז-1977;
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];))
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני סחורות]].))

@ 41. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 42. דין המדינה
: לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

@ 43. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום א' באב התשמ&quot;א (1 באוגוסט 1981).

@ 44. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 17ז]]))) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (א)(3)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : לענין [[פרטים 1]] [[ו-2]], &quot;תייר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

=== חלק ב' ===
==== ((([[17ז|סעיף קטן (ב)]]))) ====

@ : [[בחלק זה]] -
:- &quot;השער היציג&quot;, של מטבע חוץ פלוני - השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;
:- &quot;שער המכירה&quot; - שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ד) : תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.
@ 2. : טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו [[בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]], ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-3) : שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו [[בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
@ 4. : שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 18(ב)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (בחוק זה - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים האלה:
: (1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
: (3) שירות גישה לאינטרנט.
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) :  (((נמחק).))
@ 3. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[חוק התקשורת]].
@ 4. : בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;א-2) : בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]].
@ 6. : בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 7. : ספק מים כמשמעותו [[בחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].
@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : (((נמחק).))
@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ב) : עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה [[13ה|בסעיף 13ה לחוק]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 13א]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]].
@ 2. : שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3) : (((נמחק).))

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 13א1]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;דמי ביטול&quot; - כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי - בתום אותו מועד
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.
:: (ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).
: בפרט זה -
:- &quot;יחידת נופש&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;המועד השנתי&quot; - התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:- &quot;מחיר יחידת נופש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14א(ב)(9)]].

@ 2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: '''דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף'''
:: מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
: '''תנאים לעניין הביטול'''
:: (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
::: (1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
::: (2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.
:: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:
::: (1) 25% מהתמורה - אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;
::: (2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
: בפרט זה -
:- &quot;מכון כושר&quot; - כהגדרתו [[בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]], וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;
:- &quot;מחיר חודשי במסלול חלופי&quot; - המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;
:- &quot;מחיר חודשי בעסקה&quot; - המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;
:- &quot;תמורה&quot; - כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-5) ==
==== ((([[סעיף 14ג1]]))) ====

@ 1. : תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
@ 2. : תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].
@ 3. (תיקון: תשע״ז) : החלטת ועדת אבחון לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]], בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
@ 4. : אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע&quot;ס כהגדרתן [[בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - תע&quot;ס).
@ 5. : תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.
@ 6. : אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע&quot;ס.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 16ג(ה)]]))) ====

@ 1. : עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.
@ 2. : עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה - פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.
@ 3. : עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.
@ 4. : צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22ד(ב)(2)]]))) ====
=== סעיפי הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות ===
: {|
! הסעיף !! פרטי ההפרה !! תנאים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. [[22ג(א)(2)]] || הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. [[22ג(א)(7)]] || לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 4ג(ב) או (ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. [[22ג(א)(25א)(ב)]] || בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור [[בסעיף 14ג2]], לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור [[בסעיף 14ג2]], אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור [[באותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. [[22ג(א)(26)]] || לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14ו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. [[22ג(א)(27)]] || לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן - שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות [[סעיף 14ז(א) או (ד)]] או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. [[22ג(א)(31א)]] || לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 14ט(א) ו-(ב)]], לפי הוראות [[אותו סעיף]] ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. [[22ג(ב)(1)]] || עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ג)]] || לעניין [[סעיף 2(ג)]] - ובלבד שהפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים מסוג המנוי [[בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבפסקה (2) להגדרה &quot;נסיבות מחמירות&quot; שבסעיף 22ד(ב)]]
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. [[22ג(ב)(3)]] || הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור [[בסעיף 3(ב)]], למעט [[3|פסקאות (5) עד (7) שבו]] ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. [[22ג(ב)(8)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 13א(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. [[22ג(ב)(9)]] || לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי [[בתוספת הרביעית]], בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות [[סעיף 13א1]] או [[19:577390|סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע&quot;ד-2014]] ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. [[22ג(ב)(10)]] || המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ד(ג)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. [[22ג(ב)(13)]] || גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות [[סעיף 13ו(א)(1) או (2)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. [[22ג(ב)(14)]] || לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 13ז]] ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. [[22ג(ב)(15)]] || לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות [[סעיף 14(ב)]] ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. [[22ג(ב)(16)]] || לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]] ||
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ד-4) ==
==== ((([[סעיף 22ג(ד)]]))) ====
: {|
! מחזור המכירות לפי מיטב השפיטה {{ש}} (בשקלים חדשים) !! סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. עד 10 מיליון || 500,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מעל 10 מיליון ועד 20 מיליון || מיליון
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מעל 20 מיליון ועד 100 מיליון || 5 מיליון
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מעל 100 מיליון || 10 מיליון
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1982).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* גדעון פת, שר התעשיה המסחר והתיירות
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>38crhv7e4922f2p1t76ck30op1z4t7q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:דיווח על טעויות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>273657</id>
    <revision>
      <id>3019707</id>
      <parentid>3016448</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:44:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>/* מי נשקני מנשיקות אהבה */ דיווח חדש</comment>
      <origin>3019707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8411" sha1="srffzeddud5ofkushuw896xxmn6zjqh" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] ==

{{מצב|חדש}}
שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים.
אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו.
עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו&quot;ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב&quot;י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה.
אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל.
מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך.
השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי.
בברכה
דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST)

:מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST)

:למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT)

== [[:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט|1674378389968}}

== [[:רבינו שמשון על שביעית י]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}}

== [[:משנה ברכות ט ד]] ==

{{מצב|ממתין לטיפול}}
{{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}}

== [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}}

== [[:דרשת הרמב&quot;ן קהלת]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:דרשת הרמב&quot;ן קהלת|1709020711998}}

== [[:ירמיהו כתיב מסומן]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}}

== [[:ש&quot;ך על חושן משפט עד]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ש&quot;ך על חושן משפט עד|1710973640054}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}}

== [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}}

== [[:חוק בית הדין לעבודה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}}

== [[:משנה שבת ג]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}}

== [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] ==

בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)
בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ&quot;ל 471 (לפי הרשומות).
[https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות]


{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}}

== [[:שבע ברכות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}}

== [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}}

== [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}}

== [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}}

== [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}}

== [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] ==

{{מצב|חדש}}
במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30668-68|&amp;#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:30, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:תבנית:רא&quot;ש]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא&quot;ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים.
תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:10, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}}

== [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] ==

{{מצב|טופל}}
כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-21538-72|&amp;#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] ==

{{מצב|טופל}}
מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-16312-58|&amp;#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT)

== [[:רש&quot;י על שמות יב לא]] ==

{{מצב|לא טעות}}
{{#lst:שיחה:רש&quot;י על שמות יב לא|1777409330316}}

== [[:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|1778794740457}}

== [[:מי נשקני מנשיקות אהבה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה|1781412276484}}</text>
      <sha1>srffzeddud5ofkushuw896xxmn6zjqh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3019691</id>
      <parentid>3019433</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3019691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1805" sha1="3xyan6pepo50y24bhfajxlnldy3m9vy" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק המסחר ברכב משומש]] {{*}}
[[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}}
[[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}}
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3xyan6pepo50y24bhfajxlnldy3m9vy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>277226</id>
    <revision>
      <id>3019750</id>
      <parentid>3002559</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:53:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50487" sha1="awgluogb507ssuq30rsjw1eu9ru0jy5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל&quot;ה-1974

&lt;מאגר 2000385 תיקון 2006830 תקן 147587 קוד a163Y00000DuCtjQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשל&quot;ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|8:208568)); ((תשל&quot;ו, 134|תיקון|8:208570)), ((238|ת&quot;ט|ec:8:317336)); ((תשמ&quot;א, 70|תיקון מס' 2|9:208572)); ((תש&quot;ס, 277|תיקון מס' 3|15:300257)); ((תשס&quot;ח, 418|תיקון מס' 4|17:300807)), ((426|תיקון מס' 5|17:300881)), ((618|ת&quot;ט|2162)); ((תשס&quot;ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 281|ת&quot;ט|2218)); ((תשע&quot;ד, 60|תיקון מס' 7|19:301520)); ((תשע&quot;ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 528|תיקון מס' 9|20:382389)); ((תשפ&quot;ד, 158|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 365|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 754|הודעה|6984)); ((תשע&quot;ב, 618|הודעה|7077)); ((תשע&quot;ג, 641|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 762|הודעה)); ((תשע&quot;ה, 848|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 899|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 1111|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 845|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 2236|הודעה)); ((תש&quot;ף, 418|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 1590|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 1870|הודעה|9958)); ((תשפ&quot;ג, 926|הודעה|10524)); ((תשפ&quot;ד, 1770|הודעה|11164)); ((תשפ&quot;ה, 1026|הודעה|11716)); ((תשפ&quot;ו, 992|הודעה|12243)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ו, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור [[בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;הלוואה לרכישת דירה&quot; - הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין;
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;ליווי פיננסי&quot; - מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח;
:- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;מוכר&quot; - מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על-ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה;
:- &quot;מחיר הדירה&quot; - כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה;
:- &quot;ממונה&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 3ד]] כממונה לעניין חוק זה;
:- &quot;הממונה על שוק ההון&quot; - הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;המפקח על הבנקים&quot;, ו&quot;הוראות ניהול בנקאי תקין&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (להלן - פקודת הבנקאות);
:- &quot;מימון לפרויקט בנייה&quot; - שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן - חשבון הליווי);
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;המפקח על נותני שירותים פיננסיים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;רישיון מורחב למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;פרויקט בנייה&quot; - בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תאגיד מלווה&quot; - תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי;
:- &quot;השר&quot; - שר הבינוי והשיכון.

@ 2. הבטחת כספי הקונה (תיקון: תשל&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר:
: (1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע&quot;מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית;
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) מסר לקונה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע&quot;מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר:
:: (א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי - בהסכמת המפקח על הבנקים;
:: (ב) לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח - בהסכמת הממונה על שוק ההון;
:: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (ערבות בנקאית), התשע״א–2010]].))
: (2) ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע&quot;מ, כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]], הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח;
: (3) שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1);
: (4) רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ&quot;ט-1969]], ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה;
: (5) העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי.

@ 2א. החלפת ערובה (תיקון: תשל&quot;ו, תשס&quot;ח-2)
: מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2(1) או (2)]] יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי [[סעיף 2(3), (4) או (5)]], ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3]].
: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 2א1. חובת יידוע בכתב (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה.
: (ב) מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה.
:: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ&quot;ב-2021]].))

@ 2ב. הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשס&quot;ט, תש&quot;ע)
: (א) היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי [[סעיף 2]] אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה:
:: (1) הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר;
::: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ&quot;א-2021]].))
:: (2) נמסרה ההחזקה בדירה לקונה;
:: (3) נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן - הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה.
: (ב) חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ&quot;א בשבט תשל&quot;ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב' בניסן תשל&quot;ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה.
: (ג) חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי.

@ 2ג. הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור [[בסעיף 2(1)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה;
::- &quot;מבטח&quot; - מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה.
: (ב) מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח (((החל מיום 30.9.2026: או לנותן ערבות אחר))), לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח [[שבתוספת]], ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה - ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה:
:: (1) ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה;
:: (2) ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה;
:: (3) ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה;
:: (4) (((החל מיום 30.9.2026):)) ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3).
: (ג) פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח (((החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר))) כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח (((החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר))), יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) יעבירה לקונה.

@ 3. סייג לתשלומים (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]].
: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה), תשל״ה–1975]].))

@ 3א. תשלום הוצאות על ידי המוכר (תיקון: תש&quot;ס, תשפ&quot;ו)
: (א) כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן - ההוצאות), יחולו על המוכר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה.

@ 3א1. הפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: כספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים [[בסעיף 2(1)]].

@ 3ב. ליווי פיננסי לפרויקט בנייה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם.
: (ב) הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים [[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]] - לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח.
: (ג) התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) כאמור [[בסעיף 2(1)]] או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(2)]], לטובת הקונה.
: (ה) תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע&quot;מ כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]] הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]]; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן ערבות אחר))) לפי כל דין.

@ 3ג. חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ז)
: נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא -
: (1) להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה;
: (2) להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]] או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור.

@ 3ג1. שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע&quot;מ (תיקון: תשע&quot;ז)
: נתן מוכר בטוחה כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע&quot;מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, &quot;רכיב המע&quot;מ&quot; - מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר.

@ 3ג2. השבת רכיב המע&quot;מ בעת מימוש בטוחה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בטוחה&quot; - ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או פוליסת ביטוח כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]];
::- &quot;רכיב המע&quot;מ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 3ג1]];
::- &quot;הקרן&quot; - הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) מומשה בטוחה בנסיבות האמורות [[בסעיף 2(1) או (2)]], תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי, (((החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר))) או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע&quot;מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור [[בסעיף 3א1]] על הכספים שהובטחו כאמור [[בסעיף 2(1) או (2)]], בהתאם להוראות אלה:
:: (1) התאגיד הבנקאי, (((החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר))) או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע&quot;מ;
:: (2) בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי, (((החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר))) או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע&quot;מ מהקרן לתאגיד הבנקאי, (((החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר))) או למבטח;
:: (3) עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע&quot;מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי, (((החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר))) או המבטח לידי הקונה.
: (ג) החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע&quot;מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות.
: (ד) החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 3ד. מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן.
: (ב) הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]].
: (ג)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר.
:: (2) מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן - ממצאי הבירור).
:: (3) מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה.
:: (4) החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור -
::: (א) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
::: (ב) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה.
: (ד) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי (((החל מיום 30.9.2026: או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי))) יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי (((החל מיום 30.9.2026: או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי))) וכן לממונה; על אף הוראות [[הסעיף האמור]], המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא.
: (ה) קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח, (((החל מיום 30.9.2026: לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי))) יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות [[סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח]], ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח, (((החל מיום 30.9.2026: לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי))) וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא.

@ 3ה. חובת דיווח של מוכר לממונה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 2]].
: (ב) השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה.
:: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע&quot;ט-2019]].))

@ 3ו. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס&quot;ח)
: לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה -
: (1) לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט.

@ 3ז. סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין.
: (ב) מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי [[סעיף 3ח]].

@ 3ח. סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ב]], או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי [[סעיף 3ג]], רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון.

@ 3ט. דיווח שנתי מטעם הממונה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר.

@ 4. עונשין (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין):
:: (1) לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות [[סעיף 2א1]];
:: (1א) קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 3]];
:: (2) לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]].
: (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 2]];
:: (2) לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]].
: (ג) העושה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]];
:: (2) לא המציא ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]];
:: (3) לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]].
: (ד) הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו [[בחוק האמור]], לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
: (ה) הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן [[=חוק רישום קבלנים|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]] (בחוק זה - חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם - לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט.

@ 4א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]] על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס כאמור [[בסעיף 4(א) או (ב)]], לפי העניין; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) הורשע תאגיד בעבירה לפי [[סעיף 4(א) או (ב)]], חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי [[הסעיף האמור]], אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 4ב. הטלת עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, [ק&quot;ת הודעות], תשפ&quot;ו)
: (א) על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] בסכום המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אי-דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ה]] - עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 33,010 ש&quot;ח)));
:: (2) מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת [[סעיף 2א1]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 66,010 ש&quot;ח)));
:: (3) אי-יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] - עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 66,010 ש&quot;ח)));
:: (4) אי-מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ד)]] - עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 264,040 ש&quot;ח)));
:: (5) קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] - עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 528,080 ש&quot;ח))).
: (ב) על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן ערבות אחר))), יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))), הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות [[סעיף 4יד]] בסכום של מיליון שקלים חדשים:
:: (1) אי-הפקת פנקס שוברי תשלום או אי-הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ג)]];
:: (2) אי-הוצאת ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או פוליסת ביטוח או אי-וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 3ב(ה)]];
:: (3) אי-יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי-וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]].

@ 4ג. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-3)
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בסעיף 4ב]] הפר הוראה כאמור (להלן - המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
: (1) המעשה המהווה את ההפרה;
: (2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]];
: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 4ז]].

@ 4ד. טיעון בפני הממונה (תיקון: תשס&quot;ח)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 4ה. הודעת חיוב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 4ד]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 4ח]].
: (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן - הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
: (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 4ד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 4ו. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 4ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי [[סעיף 4ה]], וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר.
: (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז' בתשרי התשס&quot;ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

@ 4ז. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ `4ח. סכומים מופחתים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011]].))

@ 4ט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ח)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור [[בסעיף 4ה]].

@ 4י. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; בחוק זה -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 4יא. גביה (תיקון: תשס&quot;ח)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 4יב. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]].
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 4ב]], לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 4יג. ערר (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק רישום קבלנים]] (בסעיף זה - ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי [[החוק האמור]].
: (ב) הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב.
: (ג) אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת.
: (ד) שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 4יד. הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח (((החל מיום 30.9.2026: על נותן ערבות אחר))) (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על תאגיד בנקאי (((החל מיום 30.9.2026: או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי))) בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 14טו לפקודת הבנקאות]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 4ג עד 4יג]] יחולו על מבטח, (((החל מיום 30.9.2026: בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי))) בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי [[4ג|אותם סעיפים]] יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות [[סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 5. תחולה
: הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה.

@ 6. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשס&quot;ח)
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב(1)]].
: ((פורסמו [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 7. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;א בשבט תשל&quot;ה (2 בפברואר 1975).

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 2ג]])))  ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז) : (((הושמטה)))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בכסלו תשל&quot;ה (18 בנובמבר 1974).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אברהם עופר, שר השיכון
* אפרים קציר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>awgluogb507ssuq30rsjw1eu9ru0jy5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת העיריות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279635</id>
    <revision>
      <id>3019753</id>
      <parentid>3002504</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:58:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="479492" sha1="8kgweqffmdleoopcm7hxy4wrxrbag9c" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת העיריות [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000907 תיקון 2203535 תקן 2001834 קוד a163Y00000DuNSbQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000906 --&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 1|פקודת העיריות|0:560804)), ((133|תקון|0:560832)); ((1935, תוס' 1, 29|תקון|0:560927)), ((73|תקון מס' 2|0:560960)), ((158|תקון מס' 3|0:561056)); ((1937, תוס' 1, 135|תקון|0:561103)); ((1938, תוס' 1, 37|תקון|0:561302)), ((76|תקון מס' 2|0:561314)); ((1940, תוס' 1, 25|תקון|0:561544)), ((113|תקון מס' 2|0:561620)), ((234|תקון מס' 3|0:561671)); ((1941, תוס' 1, 21|תקון|0:561692)); ((1943, תוס' 1, 13|תקון|0:561897)); ((1944, תוס' 2, 261|תקנות ההגנה (תקון פקודת העיריות, 1934))); ((1945, תוס' 1, 27|תיקון|0:562105)), ((125|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1945, תוס' 2, 220|תקנות ההגנה (תיקון פקודת העיריות, 1934))); ((1946, תוס' 1, 127|פקודת רשימות-שומה עירוניות (קביעות זמניות)|0:562298)), ((202|תיקון|0:562396)); ((1947, תוס' 1, 199|תיקון|0:562565)), ((278|תיקון מס' 2|0:562640)), ((310|פקודת רשימות-שומה עירוניות (קביעות זמניות)|0:56267)); ((1948, תוס' 1, 14 {{מוקטן|[אנגלית]}}|תיקון|1657)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 58|תיקון|0:312691)); ((תש&quot;ח, תוס' ב, 53|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת העיריות, 1934))); ((תש&quot;ט, תוס' א', 84|תיקון|0:312719)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 7|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום|1:210079)), ((140|תיקון|1:209174)); ((תש&quot;י, 41|תיקון|1:209173)), ((145|תיקון מס' 2|1:209172)), ((173|חוק העיריות (הוראות שונות)|1:209171)), ((307|תיקון מס' 2 לחוק העיריות (הוראות שונות)|1:209170)); ((תשי&quot;ב, 138|תיקון|2:209168)), ((245|תיקון מס' 2|2:209167)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209166)); ((תשט&quot;ו, 52|חוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|2:210097)), ((96|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|2:210096)), ((100|תיקון|2:209164)), ((120|תיקון מס' 2|2:209165)); ((תשט&quot;ז, 73|חוק העיריות (אישור פעולות)|3:209163)); ((תשי&quot;ז, 38|תיקון|3:209162)), ((135|תיקון לפקודת מקומות רחצה ציבוריים|3:208307)), ((16|תיקון|3:209161)); ((תשי&quot;ט, 40|חוק שירות התעסוקה|3:209634)), ((107|חוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208012)), ((131|תיקון לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208011)), ((148|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208010)), ((215|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|3:209495)), ((218|חוק הרשויות המקומיות (היטל סעד ונופש)|3:209501)), ((218|תיקון מס' 16|3:209160)); ((תש&quot;ך, 4|חוק הבחירות לעיריית ירושלים (הוראות שונות)|4:208009)); ((תשכ&quot;א, 168|תיקון מס' 17|4:209159)); ((תשכ&quot;ג, 126|תיקון מס' 18|5:209158)); ((תשכ&quot;ד, 112|תיקון מס' 20|5:209157)), ((174|חוק הסדרת מקומות רחצה|5:208308)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000907 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ד, 197|פקודת העיריות [נוסח חדש]|vn:5:525699)), ((תוספת|ת&quot;ט|vn:5:525699)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 127|תיקון|5:209156)), ((215|תיקון מס' 2|5:209155)), ((263|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|5:209465)); ((תשכ&quot;ז, 16|תיקון מס' 4|6:209154)), ((56|תיקון מס' 5|6:209153)), ((74|תיקון מס' 6|6:209152)); ((תשכ&quot;ח, 10|תיקון מס' 7|6:209151)), ((53|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש)|6:209146)), ((55|תיקון מס' 2 (תיקון)|6:209150)); ((תש&quot;ל, 6|תיקון מס' 9|7:209148)); ((תשל&quot;א, 36|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|7:209470)), ((168|תיקון מס' 11 (מבקר העירייה)|7:209149)); ((תשל&quot;ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2)|7:209469)); ((תשל&quot;ג, 22|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 3)|7:209468)), ((40|תיקון מס' 13|7:209147)), ((200|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 4)|7:209467)), ((248|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5)|7:209466)); ((תשל&quot;ד, 42|חוק העיריות (ארנונה כללית) (הוראת שעה)|8:209145)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1567|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי)|3204)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ה, 4|חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (משמר אזרחי)|8:210078)), ((88|תיקון מס' 4 לפקודת המשטרה|8:210184)), ((216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|8:211792)), ((219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תשל&quot;ו, 103|תיקון מס' 19|8:209144)), ((142|תיקון מס' 20|8:209143)), ((238|ת&quot;ט|ec:8:317782)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317785)); ((תשל&quot;ח, 42|תיקון מס' 3 לחוק רישוי עסקים|9:209410)), ((96|תיקון מס' 21|9:209142)), ((157|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|9:209472)); ((תשל&quot;ט, 6|תיקון מס' 24|9:209141)), ((74|תיקון מס' 24 (תיקון)|9:209140)); ((תש&quot;ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|9:209502)), ((61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשמ&quot;א, 153|תיקון מס' 27|9:209139)); ((תשמ&quot;ב, 172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)); ((תשמ&quot;ד, 49|תיקון מס' 30|10:210133)); ((תשמ&quot;ז, 86|תיקון מס' 31|11:210590)); ((תשמ&quot;ח, 18|תיקון מס' 32|11:210600)), ((87|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|11:210652)), ((95|תיקון מס' 34|11:210598)), ((165|תיקון מס' 36|11:210638)), ((165|תיקון מס' 37|11:210655)); ((תשמ&quot;ט, 18|חוק הרשויות המקומיות (פסלות לכהונה)|12:210724)); ((תש&quot;ן, 94|תיקון מס' 39|12:210748)); ((תשנ&quot;א, 30|חוק שנת הכספים|12:211706)), ((34|תיקון מס' 40|12:210653)), ((70|תיקון מס' 42|12:210723)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|12:210861)), ((121|תיקון מס' 44|12:211711)), ((213|תיקון מס' 32 לחוק התכנון והבנייה|12:210716)); ((תשנ&quot;ב, 135|תיקון מס' 46|12:210915)), ((204|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)); ((תשנ&quot;ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|13:211136)), ((261|תיקון מס' 49|13:211024)), ((262|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (התחלת כהונה)|13:211137)); ((תשנ&quot;ה, 121|חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)|13:211094)), ((148|תיקון מס' 53|13:211146)), ((159|תיקון מס' 54|13:211154)), ((206|תיקון לחוק הרשות למלחמה בסמים|13:211171)), ((328|תיקון מס' 55|13:211179)), ((388|תיקון מס' 57|13:211213)); ((תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)), ((44|תיקון מס' 59|13:211328)), ((45|תיקון מס' 60|13:211329)), ((58|תיקון מס' 61|13:211327)); ((תשנ&quot;ז, 40|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((154|תיקון מס' 63|14:211408)); ((תשנ&quot;ח, 8|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|14:211446)), ((10|תיקון מס' 64|14:211449)), ((68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((109|תיקון מס' 67|14:211465)), ((336|תיקון מס' 68|14:211556)); ((תשנ&quot;ט, 48|תיקון מס' 69|14:211591)), ((90|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 71|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((149|תיקון מס' 72|15:300192)), ((280|תיקון מס' 73|15:300260)); ((תשס&quot;א, 18|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון)|15:300275)), ((144|תיקון מס' 75|15:300330)), ((450|תיקון מס' 76|15:300394)), ((514|תיקון מס' 77|15:300409)); ((תשס&quot;ב, 42|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|15:300436)), ((83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((120|תיקון מס' 80|15:300454)); ((תשס&quot;ג, 60|תיקון מס' 82|15:300582)), ((152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2)|16:300987)); ((תשס&quot;ד, 14|תיקון מס' 2 לחוק הרשות למלחמה בסמים|16:299835)), ((19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|16:299804)), ((70, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((411|תיקון מס' 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|16:299766)), ((418|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|16:299805)), ((500|תיקון מס' 91|16:299721)), ((502|תיקון מס' 5 לפקודת המסים (גבייה)|16:299780)), ((529|תיקון מס' 93|16:299803)), ((529|תיקון מס' 94|16:299808)); ((תשס&quot;ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|16:299816)), ((48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|16:299672)), ((58|תיקון מס' 95|16:299719)), ((216|תיקון מס' 97|16:299664)), ((217|תיקון מס' 98|16:299800)), ((226|תיקון מס' 99|16:299707)), ((333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((369|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((696|תיקון מס' 102|16:306561)), ((734|תיקון מס' 103|16:299693)), ((735|תיקון מס' 104|16:299950)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 34|תיקון מס' 106|16:299647)), ((106|תיקון מס' 107|16:299966)), ((317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 124|תיקון מס' 109|17:300151)); ((תשס&quot;ח, 80|תיקון מס' 110|17:300080)), ((100|תיקון מס' 111|17:300053)), ((104|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((214|תיקון מס' 114|17:300828)), ((522|תיקון מס' 115|17:300879)), ((631|חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון)|17:300629)); ((תשס&quot;ט, 172, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 422|תיקון מס' 119|18:301047)), ((642|תיקון מס' 120|18:301113)); ((תשע&quot;א, 87|תיקון מס' 121|18:300722)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((352|תיקון מס' 122|18:301204)), ((692|תיקון מס' 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|18:301029)), ((732|הוראת שעה|18:301305)), ((735|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)); ((תשע&quot;ב, 94|הוראת שעה (תיקון)|18:301425)), ((136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|18:301416)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((235|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301298)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((474|תיקון מס' 129|18:301473)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((590|תיקון מס' 131|18:301280)), ((614|תיקון מס' 3 לחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים|18:301452)); ((תשע&quot;ג, 204|תיקון מס' 133|19:301480)); ((תשע&quot;ד, 54|תיקון מס' 134|19:301621)), ((54|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|19:301603)), ((296|תיקון מס' 135|19:301289)), ((413|תיקון מס' 136|19:301638)), ((538|תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבנייה|19:301600)); ((תשע&quot;ו, 39|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)), ((323|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|20:319022)), ((580|תיקון מס' 139|20:322679)), ((1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)); ((תשע&quot;ז, 315|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((בג&quot;ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|16100420_o23)); ((תשע&quot;ז, 1139|חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|20:390427)); ((תשע&quot;ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|20:456346)), ((110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|20:462390)), ((151|תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה|20:489235)), ((252|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((825|תיקון מס' 146 - הוראת שעה|20:504186)), ((903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|20:504225)); ((תשע&quot;ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|23:573946)); ((תשפ&quot;א, 229|תיקון לחוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|23:593574)), ((296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 668|תיקון מס' 150|24:615425)), ((1098|תיקון מס' 151|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)), ((62|תיקון מס' 2 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי|25:3506195)), ((750|תיקון מס' 156 - הוראת שעה - החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024|25:4267700)), ((770|תיקון מס' 157|25:4279672)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 672|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|25:7349976)), ((740|תיקון מס' 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|25:7709131)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-1 --&gt;
''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 446|שינוי הוראות שבתוספת השניה|3627)); ((תשל&quot;ח, 331|שינוי הוראות שבתוספת השניה (תיקון)|3786)); ((תשמ&quot;א, 959|שינוי הוראות בתוספת השניה|4231)); ((תשס&quot;ח, 663|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השניה לפקודה|6659)); ((תשפ&quot;ב, 2008|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השנייה לפקודה (הוראת שעה)|9986)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 486|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 226|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (תיקון))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)|6877)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).   

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ו)
: בפקודה זו (להלן - הפקודה) -
:- &quot;מועצה&quot; - מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
:- &quot;חבר מועצה&quot; - חבר מועצה שנבחר כהלכה;
:- &quot;בעל&quot; - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
:- &quot;היום הקובע&quot; - כמשמעותו [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על המחוז;
:- &quot;ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים&quot; - ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות [[סעיף 169ב]];
:- &quot;מדרכה&quot; - חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;
:- &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה;
:- &quot;עירייה איתנה&quot; - עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות [[סעיף 232א]];
:- &quot;ערבות בנקאית&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) ערבות שנתן אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

== פרק שני: כינון עיריה ==

@ 2. עיריות קיימות
: תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור [[בתוספת הראשונה]] הם עיריה.

@ 3. הקמת עיריות (תיקון: תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-3)
: (א) ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני - בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לא - יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן [[בפרק זה]] - ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.
: (ב) השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

@ 4. הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה - יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למטרה אחרת, ויפעל ויורה -
: (1) בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
: (2) בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
: (3) בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
: (4) בכל דבר אחר;
: הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.

@ 5. הקמת עיריה במקום מועצה מקומית
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:
: (1) העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
: (2) מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
: (3) חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (4) כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רָשות מֵרָשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
: (5) מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
: (6) רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 6. הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן - רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:
: (1) לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (2) השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר -
:: (א) להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
:: (ב) לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
:: (ג) לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
: הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 7. עיריה היא תאגיד
: עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום-תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.

@ 8. שינוי תחום עיריה
: ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר [[בתוספת הראשונה]] או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח [[סעיף 3]], להרחיבו או לצמצמו - אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת - רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.

@ 8א. הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים (תיקון: תשכ&quot;ז-3)
: (א) רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי [[סעיף 8]], להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי [[סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]].
: (ב) הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.

@ 9. הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיף 6]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום עיריה (להלן [[בפרק זה]] - עיריה קולטת) על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן [[בפרק זה]] - רשות מקומית מעבירה).

@ 9א. חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, &quot;הכנסות מהיטלי השבחה&quot; - הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי [[+|סעיף 24]] [[וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

@ 9ב. אזור חלוקת הכנסות (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות מהיטלי השבחה&quot; - הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי [[+|סעיף 24]] [[וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה]];
::- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית לפי [[חוק התכנון והבניה]];
::- &quot;תשלומי חובה&quot; - מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
: (ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה - ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו [[בסעיף 341א(א)]], שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה - אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.
: (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:
:: (1) גבולות אזור חלוקת ההכנסות;
:: (2) שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;
:: (3) ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.
: (ה) לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).
: (ו) תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 9א]] ומהוראות [[סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות]].
: ((פורסמו צווי חלוקת הכנסות: [[צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע&quot;ד-2014]], [[צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג'ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע&quot;ח-2018]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג'ד אל כרום), התשע&quot;ט-2018]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע&quot;ט-2019]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש&quot;ף-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן), התש&quot;ף-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי&quot;ש וגדרה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ&quot;ה-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025]] ו[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025]].))

@ 10. שינוי תיאורו של תחום עיריה
: השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום עיריה בלא לערוך חקירה כאמור [[בסעיף 8]], ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.

@ 11. ביטול עיריה
: ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה - אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת - רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.

== פרק שלישי: רובע עירוני ==

@ 12. הסמכות להכריז על רובע עירוני
: רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.
: ((נווה מונוסון שבתחום עיריית יהוד–מונוסון הוכרז כרובע עירוני לפי [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון), התשס&quot;ו-2006]].))
: ((מכבים–רעות שבתחום עיריית מודיעין–מכבים–רעות הוכרז כרובע עירוני לפי [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות), התשס&quot;ז-2006]].))

@ 13. ועד רובע עירוני
: הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.

@ 14. תקנות רובע עירוני
: הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר -
: (1) השיטה לבחירת ועד הרובע;
: (2) כשירותם של הבוחרים;
: (3) כשירותם של חברי הועד;
: (4) ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;
: (5) פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
: (6) פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.

@ 15. אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני
: נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העֲלוּת שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.

@ 16. כיסוי הוצאות רובע עירוני
: (א) אושרה הוצאה כאמור [[בסעיף 15]], מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
: (ב) התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
: (ג) הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

== פרק רביעי: כינון מועצת עיריה ==

@ 17. מועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: לכל עיריה תהיה מועצה.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 19. מספר חברי המועצה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949]], והנוגע לתחום העיריה, ובצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף קטן (א1); תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
{| style=&quot;text-align: center;&quot;
! הסוג !! מספר התושבים !! מספר חברי המועצה
|-
| א' || עד 5,000 || 9
|-
| ב' || מ-5,001 עד 25,000 || 9 עד 15
|-
| ג' || מ-25,001 עד 100,000 || 15 עד 21
|-
| ד' || למעלה מ-100,000 || 21 עד 31
|}
: (א1) למספר התושבים כאמור בסעיף קטן (א) יתווסף מספר תושבים שהוא מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור כמספר יחידות הדיור החדשות למגורים באותה עירייה, כפי שנמסר לפי [[סעיף 168א(ב)]]; ואולם, לא יימנו תושבים לפי מספר יחידות הדיור, אם המספר שהיה אמור להתווסף נמוך מחמישה אחוזים ממספר התושבים בעירייה באותה העת או אם מספר יחידות הדיור החדשות באותה עירייה נמוך מ-1,000; לעניין זה, &quot;יחידות דיור חדשות&quot; - יחידות דיור שטרם ניתנה לגביהן תעודת גמר לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], ובלבד שיש לגביהן היתר בנייה בתוקף כמשמעותו [[באותו חוק]], ואישור תחילת עבודה כהגדרתו [[בסעיף 157ב לחוק האמור]], למעט יחידות דיור כאמור שהן דירת תמורה כהגדרתה [[בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

@ 20. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 24. התחלת כהונה (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשנ&quot;ד-3)
: (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי [[סעיף 66 לחוק הבחירות]], יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
: (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 24א. הצהרת אמונים של חברי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד-6)
: (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה&quot;.
: (ב) חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
: (ג) חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

@ 25. רציפות הכהונה
: מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

@ 26. סמכות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי הדין.

== פרק חמישי: הכנת הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': ועדת בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 27. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': פנקס בוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 32. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 35. בעלי זכות לבחור (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה -
:: (1) אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
:: (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

@ 36. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': עררים וערעורים על פנקס הבוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 38. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

== פרק ששי: הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': שיטת הבחירות וקביעת המועמדים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 46. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 54. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 55. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 56. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 57. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הסכמי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 59. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 60. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 61. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': נבחרים בלי קלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 63. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ד': בחירות בקלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 65. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 66. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 69. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 70. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 71. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 73. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 74. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ה': ההצבעה (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 75. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 76. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 77. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 81. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 82. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 83. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 84. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 85. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 86. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 87. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 88. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 91. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 92. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ו': חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 94. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 95. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 96. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 97. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 98. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 99. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 100. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 101. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ז': הוראות כלליות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 102. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 103. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 104. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 105. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 106. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 107. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ח': בחירות בין חיילים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 108. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 109. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 110. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ט': ערעורי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 111. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 112. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 113. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן י': עבירות בקשר לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 115. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 116. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

== פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה ==

=== סימן א': חברי המועצה ===

@ 120. פסולים לכהונה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2)
: ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
: (1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
: (2) מי שהוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
: (3) שוטר;
: (4) עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (5) עובד בשכר באותה עיריה;
: (6) עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (7) מי שהוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]], או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
: (8) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
: (9) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 7 לחוק הבחירות]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק האמור]];
: (10) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, &quot;חוב סופי&quot; - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

@ 120א. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
: (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
: (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

@ 121. כיהון בפסלות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

@ 122. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח-2)
: (א) חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים -
:: (1) יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
:: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;קרוב&quot; - כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]] (להלן - חוק מס שבח מקרקעין).

@ 122א. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול -
:: (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
:: (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
:: (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
: (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין]].
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
: (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
: (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 122]].
: (ט) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי [[סעיף 123]];
:: (2) הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי [[סעיף 124]];
:: (3) הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.

@ 123. העדר מישיבות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.
: (ג) לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

@ 123א. הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 123]], ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.
: (ב) נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 123]], ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
: (ג) בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור -
:: (1) עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]] (בפקודה זו - בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;
:: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(8)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
: (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(9)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
: (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(10)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה:
:: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב);
:: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם -
::: (א) בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
::: (ב) בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
:: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
:: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

@ 123ב. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2)
: (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 120א]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 123א(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 125]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 120(9) או (10)]], יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות [[סעיף 125(א) או (ב)]].

@ 124. התפטרות חבר מועצה (תיקון: תשנ&quot;ו-3)
: חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

@ 125. חבר מועצה שחדל מכהונה (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.
: (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

@ 125א. סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ס-3)
: (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
: (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
: (ד) לענין סעיף זה -
::- &quot;סיעה&quot; - רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות);
::- &quot;התפלגות סיעה&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור [[בסעיף 24]];
::: (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הבחירות]] או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
::- &quot;פרישה מסיעה&quot; -
::: (1) הודעה על פרישה מסיעה;
::: (2) הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
:::: (א) אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור [[בסעיף 206]];
:::: (ב) בחירת ראש העיריה לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה);
:::: (ג) בחירת סגן ראש העיריה לפי [[+|סעיף 14]] או [[סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה]];
::: ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי [[סעיף 25 לחוק הבחירות]] ועד תום כהונתה של המועצה;
::- &quot;עמדת הסיעה&quot; - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת &quot;פרישה מסיעה&quot;.

@ 125ב. קביעת פרישתו של חבר המועצה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ב-2)
: (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור [[בסעיף 125א]] ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.
: (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על-ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.
: (ג) עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.
: (ד) החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 29 לחוק הבחירות]], לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי [[סעיף 25 לחוק האמור]].

@ 125ג. העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה (תיקון: תשס&quot;ה-9)
: העיריה תעמיד לרשות כלל הסיעות במועצה ולשימושם של כל חברי המועצה, משרד אחד לפחות, מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה ומחשב.

=== סימן ב': ראש העיריה וסגניו ===

@ 126. ראש העיריה (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ה-3, תשל&quot;ט)
: (א) עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], או לפי כל דין אחר.
: (ב) ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

@ 127. (תיקון: תשל&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 128. (תיקון: תשל&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 129. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 130. יושב ראש המועצה (תיקון: תשל&quot;ה-3, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ד-9)
: (א) מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.
: (ב) על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות [[סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחוייבים.
: (ג) החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
: (ד) ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
: (ה) יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.

@ 131. דרכי סיום כהונה (תיקון: תשל&quot;ה-3, תשמ&quot;ז)
: יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) חדל להיות חבר המועצה;
: (2) התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
: (3) הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.

@ 132. ישיבה מיוחדת (תיקון: תשל&quot;ה-3, תשמ&quot;ז)
: לענין [[סעיפים 130]] [[ו-131]], &quot;ישיבה מיוחדת&quot; - ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.

@ 133. (תיקון: תשל&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 134. (תיקון: תשל&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 135. (תיקון: תשל&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הנוהל ===

@ 136. ישיבות המועצה והנוהל בהן (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-3)
: (א) ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי [[תוספת 2|התקנון שבתוספת השניה]].
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את [[תוספת שנייה|הוראות התקנון]].

@ 137. חישוב המנין החוקי ופחיתתו
: (א) לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
: (ב) פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
:: (2) להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
:: (3) למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.

@ 138. תוצאות פינוי מקום במועצה
: בכפוף לאמור [[בסעיף 137(ב)]], שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.

@ 139. חזקת כשרות
: (א) כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו -
:: (1) כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה - כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
:: (2) כל האנשים שנכחו בישיבה - כבעלי סגולות הכשרה כדין;
:: (3) כל ועדה שדנה בענין פלוני - כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
: (ב) פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.

@ 140. האחריות לביצוע החלטות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה - יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי [[+|סעיפים 14]] [[או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].

@ 140א. זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א-4)
: (א) פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (א1) לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.
: (ב) זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
: (ג) פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
: (ד) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.

@ 140ב. דו&quot;ח תלת חדשי (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.
: (ב) ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
: (ג) המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

=== סימן ד': סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים ===

@ 140ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;הדוח המבוקר&quot; - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות [[סעיף 216(א)]];
:- &quot;עובד העיריה&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;שיעור גביה&quot;, לענין ארנונה או אספקת מים - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
:- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:- &quot;תכנית הבראה&quot; - תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;
:- &quot;תקציב רגיל&quot; - לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.

@ 140ד. תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ה-8)
: (א) עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.
: (ב) תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
: (ג) השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
: (ד) נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סימן ד' של הפרק השביעי]].

@ 141. מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת (תיקון: תשס&quot;א-4)
: (א) נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב)(1) לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה.
:: (2) מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה.
:: (3) לענין זה, &quot;אדם מתאים&quot; - לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.

@ 142. כשאין אפשרות לכנס את המועצה
: בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.

@ 142א. מינוי גובה ממונה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים ([[בסימן זה]] - גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין ([[בסימן זה]] - מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.
: (ב)(1) בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדרג החברתי–כלכלי) - חמישים אחוזים או פחות.
:: (2) בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי - חמישים וחמישה אחוזים או פחות.
:: (3) בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי - שישים אחוזים או פחות.
:: ((המדרג החברתי–כלכלי מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.))
: (ג) לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[+|סעיפים 17 עד 18]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (בחוק זה - חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 24(ג) לחוק האמור]], יקראו את [[סעיף 16א לאותו חוק]] כך שבכל מקום, במקום &quot;החברה&quot; ובמקום &quot;תאגיד&quot; יבוא &quot;רשות מקומית&quot;.
: (ד) השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
: (ה) לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
: (ו)(1) גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
:: (2) לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה - מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
:: (3) הוראות [[סעיף 170ב(ג)]] יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
: (ז) לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
: (ח) ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות [[סעיף 195]], בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ-30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
: (ט) היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות [[סעיף 148]] לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.

@ 142ב. מינוי חשב מלווה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-8)
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
:: (2) תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
:: (3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות [[סעיף 146א]].
: (ב) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
: (ג) שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
: (ד) הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ה) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.

@ 142ג. סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:
:: (1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות [[סעיף 142א(א)]], יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
:: (2) על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור - בטלה;
:: (3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
:: (4) עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה]], ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם [[בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, &quot;התחייבות כספית&quot; - לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
:: (5) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;
:: (6) לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
:: (7) ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה]], ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
:: (8) לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות [[בסעיף 142א(ה)]] הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות [[הסעיף האמור]];
:: (9) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות [[סעיף 211]], תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא [[הסעיף האמור]] כך שבמקום &quot;ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר&quot; יבוא &quot;חשב מלווה רשאי, באישור השר&quot;.
: (ב) אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
:: (1) פיטורי עובדים;
:: (2) התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
:: (3) קבלת אשראי;
:: (4) הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
:: (5) הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
: (ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

@ 142ג1. המצאת העתק כתבי בי-דין לחשב מלווה (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בי-הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, &quot;הליך משפטי&quot; - לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

@ 142ג2. חשב מלווה בתאגיד עירוני בבעלות מלאה (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
::: (1) זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
::: (2) הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
::: (3) הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
::: (4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
::: (5) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
::: (6) החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
::- &quot;תאגיד עירוני בבעלות מלאה&quot; - חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי [[249.30|סעיף 249(30)]], אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה &quot;אמצעי שליטה&quot;, הם בידי אחת מאלה:
::: (1) העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
::: (2) העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
: (ב) הוראות [[סעיפים 142ב]], [[142ג(א)]] [[ו-142ג1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.

@ 142ד. תוכנה של תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ה-8)
: (א) בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה -
:: (1) מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
:: (2) אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
:: (3) לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
: (ב) (((בוטל).))

@ 143. סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת (תיקון: תשל&quot;ה-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
:: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי [[סעיף 137(ב)]];
:: (2) המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.
: (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

@ 143א. מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-5)
: (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים).
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
:: (1) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה - ועדה);
:: (2) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
:: (3) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי [[סעיף 143(א)]].
:: (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 143(א)]].
: (ד)(1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות [[פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בפקודה זו - חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות [[-|סעיף 31יד]] [[-#פרק ד1|בפרק האמור]] עליה.
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור [[-|בסעיף 31יד]], תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
:: (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור [[פקודה זו|בסעיף 140ד לפקודת העיריות]], תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004]].))

@ 144. מינוי ועדת חקירה
: ועדת חקירה לענין [[סעיף 143]] תמונה על ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.

@ 145. יושב ראש ועדה ממונה, סגנו, וסמכויותיהם (תיקון: תשל&quot;ה-3, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-12)
: (א) לועדה שמונתה לפי [[סעיף 143]] למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו - גם סגן או סגנים ליושב ראש.
: (ב) ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
: (ג) הוראות [[סעיף 134]] יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.
: (ד) יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

@ 146. סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ט)
: (א) מועצה או ועדה ממונות לפי [[סעיף 143]] יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי [[סעיף 4 לחוק הבחירות]], ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

@ 146א. הסדר נושים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-7)
: לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

@ 146ב. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))
@ 146ג. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))
@ 146ד. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))

== פרק שמיני: ועדות המועצה ==

=== סימן א': ועדות כלליות ===

@ 147. ועדת הנהלה
: (א) המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
: (ב) חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.

@ 148. ועדת מכרזים (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
: (ב) החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
: (ג) ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

@ 149. ועדת כספים
: המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה.

@ 149א. ועדות מל&quot;ח (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשס&quot;א-4)
: (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
: (ב)(1) (((בוטלה).))
:: (2) הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות.
:: (3) היו הדעות בישיבה שקולות - תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע.
:: (4) החלטות הועדה - למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה - אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.

@ 149ב. ועדת בטחון (תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-2, תשס&quot;א-4)
: (א) בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו [[#פרק רביעי 1|בפקודת המשטרה]] תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
: (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו -
:: (1) נציגי העיריה שתמנה המועצה;
:: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג:
::: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג&quot;א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד;
::: נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
:: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 149ג. ועדה לעניני ביקורת (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ב-3)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו&quot;ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו&quot;ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו&quot;ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו&quot;ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
: (ב) מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
: (ג)(1) יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;
::: לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
::: (א) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
::: (ב) לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
::: (ג) מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
::: (ד) סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
:: (2) היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
::: (א) הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
::: (ב) הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
::: (ג) הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;
::: (ד) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

@ 149ד. ועדת הנחות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן - הועדה) שסמכויותיה יהיו -
:: (1) לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:
::: (א) לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו - עד 70%; לענין זה, &quot;נזקק&quot; - מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
::: (ב) למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר - עד 100%.
:: (2) לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי [[סעיף 339]], שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה - יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;
:: (2) הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
:: (3) היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל&quot;ו-1975]], או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
: (ג) המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
: (ד) מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
: (ה) החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

@ 149ה. ועדה לקליטת עליה (תיקון: תשנ&quot;ח-5)
: בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט התש&quot;ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

@ 149ו. ועדת בטיחות בדרכים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
:: (3) חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (4) נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
:: (5) נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (6) נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
: (ג) מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
:: (1) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 - 9;
:: (2) בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 - 12;
:: (3) בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 - 15.

@ 149ז. ועדה לקידום מעמד הילד (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) שלושה עד חמישה חברי מועצה;
:: (2) מנהל אגף החינוך;
:: (3) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
:: (4) אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
:: (5) נציג ארגון המורים העל-יסודיים;
:: (6) נציג ארגון מורי אגודת ישראל - בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, &quot;מוסד חינוך&quot; - מוסד חינוך חובה כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התשי&quot;ט-1949]];
:: (7) נציג הסתדרות המורים;
:: (8) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
:: (9) יושב ראש ועד ההורים העירוני;
:: (10) מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
:: (11) נציג תנועות הנוער בעיר;
:: (12) נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
:: (13) חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.

@ 149ח. ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: (א) המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.
: (ב) מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נרצח פעילות טרור&quot; - נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].

@ 149ט. ועדת חינוך (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות [[סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (3) שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל יסודיים;
:: (4) נציג ועד ההורים העירוני;
:: (5) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]], תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.
: (ג) מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

@ 149י. ועדה לאיכות הסביבה (תיקון: תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-6)
: (א) המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ארבעה חברי מועצה;
:: (2) עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;
:: (3) שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;ארגון ארצי&quot; - גוף ציבורי המנוי [[בחלק א' של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 149יא. ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;א)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ארבעה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;
:: (2) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;
:: (3) מנהל מחלקת חינוך;
:: (4) שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;
:: (5) מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;
:: (6) נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות;
:: (7) בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול - המנהל היישובי שמונה כאמור.
: (ג) מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

@ 149יב. ועדה למיגור אלימות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של העירייה;
:: (3) מנהל אגף החינוך בעירייה;
:: (4) מנהל אגף הפיקוח בעירייה;
:: (5) מנהל הביטחון בעירייה;
:: (6) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;
:: (7) היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;
:: (7א) בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול - המנהל היישובי שמונה כאמור;
:: (8) נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;
:: (9) שני חברי המועצה לכל היותר;
:: (10) חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה;
:: (11) נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות.
: (ג) באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

@ 150. ועדות שונות
: נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.

@ 150א. ההרכב הסיעתי של ועדות חובה (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-4)
: (א) ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, &quot;נציג אחד לפחות מהאופוזיציה&quot; - מי שמתקיימים בסיעתו הוראות [[149ג|פסקה 149ג(ג)(1)]].
: (ב)(1) סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן - סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).
:: (2) מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

=== סימן ב': ועדה חקלאית ===

@ 151. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ב-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו [[בסעיף 269]] שאינו משמש למטרות חקלאיות;
:: (2) מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
:- &quot;ענין חקלאי&quot; - ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
:- &quot;היום הקובע&quot; - (((נמחקה).))

@ 152. איפה תוקם ועדה חקלאית (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ב-6)
: (א) ועדה חקלאית (להלן [[בסימן זה]] - הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים, או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.
: (ב) עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
: (ג) שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.
: (ד) בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

@ 153. מספר חברי הועדה והרכבה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות [[שבתוספת השלישית]] (להלן - נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא-חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.

@ 154. הנציגים החקלאים שבועדה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]]; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו [[בתוספת השלישית]].
: (ב) נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא-הגנה לישראל, או ברשות הועדה.

@ 155. פסילת חברות בועדה
: על פסילת חברותו של חבר ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות [[הסעיפים 120]], למעט [[120(1)|פסקה (1)]], [[ו-121]].

@ 156. יושב ראש הועדה וסגנו (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב ראש ימלא סגן היושב ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב ראש הועדה, יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

@ 157. רציפות הכהונה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: ועדה שנסתיימה תקופת כהונתה כאמור [[בסעיף 163]], תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם.

@ 158. תפקידים וסמכויות
: ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
: (1) לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
: (2) להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
: (3) להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי [[סעיף 160]].

@ 159. סמכויות הועדה כלפי המועצה
: ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

@ 160. זכות ערר על החלטת המועצה
: נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

@ 161. כספים (תיקון: תשכ&quot;ח)
: בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

=== סימן ג': הוראות שונות בענין הועדות ===

@ 162. הרכב ועדות רשות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;א-4)
: ועדה של המועצה, כאמור [[בסעיף 150]], שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:
: (א) 10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ-2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
: (ב) שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי [[סעיף 120]], ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי [[סעיף 150]], כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.

@ 163. תקופת הכהונה של הועדות
: ועדה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה בכפוף להוראות הפקודה, וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

@ 164. חדילת חברות בועדות
: (א) חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
: (ב) חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.
: (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.

@ 165. יושבי ראש הועדות (תיקון: תשל&quot;ג-4)
: ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

@ 166. הנוהל בעבודת הועדות (תיקון: תשל&quot;ו-2)
: (א) יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.
: (אא) ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.
: (ב) כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
: (ג) ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
: (ד) היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
: (ה) החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.

== פרק תשיעי: עובדי העיריה ==

=== סימן א': מינוי עובדים ופיטוריהם ===

@ 167. מינוי פקידים (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-6, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2)
: (א) מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.
: (א1) ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
: (א2) לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות [[בתוספת החמישית]] אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
: (ב) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.
: (ג) לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא יחיד;
:: (2) הוא תושב ישראל;
:: (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
:: (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
:: (5) הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
:: (6) הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.
: (ג1) לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.
: (ג2) מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ה)(1) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
:: (2) נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.

@ 167א. מועצה שלא מינתה מבקר (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ב-3)
: (א) ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור [[בסעיף 167]], תוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

@ 167ב. מועצה שלא מינתה גזבר (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות [[סעיף 167(ה)(2)]], לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות [[סעיף 167(ה)]], בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

@ 168. משכורת (תיקון: תשל&quot;ט)
: אנשים שנתמנו כאמור [[בסעיף 167]] יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

@ 168א. קביעת מספר תושבי העירייה לעניינים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) לעניין אישור שכר של עובדים בעירייה בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים בעירייה, ולעניין מספר המשרות התקניות בעירייה שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים בעירייה בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור [[בסעיף 19(א1)]].
: (ב) רשות רישוי מקומית, כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות, כהגדרתן [[בסעיף 19(א1)]], בתחומה של העירייה במועדים אלה:
:: (1) 30 ימים לפני היום הקובע;
:: (2) 30 ימים לפני כל אחד מהמועדים המנויים [[בסעיף 15(ב)(2) ו-(3) לחוק הבחירה הישירה]];
:: (3) ב-1 בנובמבר בכל שנה.

@ 169. (תיקון: תשל&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 169א. החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3)
: (א) מינה ראש העיריה, לפי הוראות [[סעיף 167(א1)]], מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות [[סעיף 169]].
: (ב) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות [[סעיף 167]] ולא מונה מזכיר לפי הוראות [[סעיף 169]], תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.

@ 169ב. ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות [[בתוספת החמישית]]; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים -
:: (1) ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
:: (2) שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
:: (3) המנהל הכללי של העיריה;
:: (4) נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.
: (ד) היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
: (ה) נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.

@ 170. דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו [[בסעיף 167]] למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
: (ב) לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות [[בתוספת החמישית]], למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
: (ב1)(1) במהלך מינוי למשרה המנויה [[בתוספת החמישית]] או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, &quot;פקח&quot; - לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.
:: (2) שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).
:: (2א) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה.
:: (3) השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א).
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס״ה–2005]].))
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
: (ד) לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]].
: (ה) ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018]].))
: (ה1) לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות [[סעיף 167(ג)(1) עד (4)]].
: (ה2) על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור [[בסעיף 167(ג)(4)]] אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ו) עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.
: (ז) לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות [[סעיף 171א(1)]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;עובד ביקורת&quot; - עובד המבצע פעולת ביקורת.

@ 170א. תפקידי המבקר (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3)
: (א) ואלה תפקידי המבקר:
:: (1) לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (2) לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
:: (3) לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (4) לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
: (ב) הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן &quot;גוף עירוני מבוקר&quot;.
:: ((לפי [[סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], כי הוראות [[סעיף 170א(ב)]] לא יחולו על תאגיד מים וביוב.))
: (ג) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת -
:: (1) על פי שיקול דעתו של המבקר;
:: (2) על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
:: (3) על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.
: (ד) המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.
: (ה) מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018]].))
: (ו) ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

@ 170ב. המצאת מסמכים ומסירת מידע (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3)
: (א) ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
: (ב) למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
: (ג) לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
: (ד) עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
: (ה) לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.

@ 170ג. דו&quot;ח המבקר (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3)
: (א) המבקר יגיש לראש העיריה דו&quot;ח על ממצאי הביקורת שערך; הדו&quot;ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות [[+|סעיפים 21א]] [[ו-21ב לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו&quot;ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
: (ג) תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו&quot;ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו&quot;ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו&quot;ח בצירוף הערותיו.
: (ד) הועדה לעניני ביקורת תדון בדו&quot;ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו&quot;ח.
: (ה)(1) תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;
:: (2) לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
: (ו) לא יפרסם אדם דו&quot;ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.
: (ז) היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות [[פרק ה' סימן ב' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

@ 170ג1. חומר שאינו ראיה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

@ 170ג1א. צוות לתיקון ליקויים (תיקון: תשס&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה, &quot;הצוות&quot; - עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראות [[סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (בסעיף זה - חוק מבקר המדינה).
: (ב) הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי [[סעיף 170ג(ה)(1) או (2)]], לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.
: (ג) הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.
: (ד) ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 21א]] [[ו-21ב לחוק מבקר המדינה]].

@ 170ג2. תפקידי הגזבר (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העירייה, על הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו ועל גביית מסי העירייה כמשמעותם [[בסעיף 142א(א)]], וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה.
: (ב) אין במינוי חשב מלווה לפי [[סעיף 142ב]] כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.

@ 170ג3. הזמנת חובה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
: (ב) הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
: (ג) הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.

@ 170ד. (תיקון: תשל&quot;א-2, תש&quot;ן) : (((בוטל).))

@ 171. פיטורי עובדים בכירים (תיקון: תשל&quot;ח-3, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-11, תשע&quot;ד-5)
: (א) בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי [[סעיף 167(א)]] לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
: (א1) מנהל כללי שנתמנה לפי [[סעיף 167(א2)]], רשאי ראש העיריה לפטרו.
: (ב)(1) לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה, או מהנדס העיריה שהוא עובד העיריה, או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
:: (2) לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
: (ג) לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.
: (ג1)(1) החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
:: (2) הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.
: (ה) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי [[=חוק המשמעת|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]], לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה [[בחוק האמור]].

@ 171א. פיטורי עובדים אחרים (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-5)
: עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים [[בסעיף 171]] -
: (1) יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק המשמעת]];
: (2) רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי - מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה [[בחוק המשמעת]].

@ 172. ערובה של פקיד למילוי תפקידו
: המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודַיוּתה.

@ 173. פועלים ועובדים ארעיים
: ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.

@ 173א. תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו [[בסעיף 249א]] ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 249ב]], ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006]].))

@ 173ב. ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4)
: (א) בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה - ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.
: (ב) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
: (ג) עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.
: (ה) העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
: (ו) שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה [[בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988]], ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:
:: (1) לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת - באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;
:: (2) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

=== סימן ב': סייגים לשירות בעיריה ===

@ 174. עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר
: (א) פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן-זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
: (ב) פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו - קנס 150 לירות.

@ 174א. סייגים להעסקת קרוב משפחה (תיקון: תשס&quot;א-3)
: (א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
: (ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
: (ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
: (ו) השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת שירות&quot; - ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות((, נציגי עיריות)) שמינה השר לענין סעיף זה;
::- &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.

@ 175. נגיעה בדבר שאינה פוסלת
: על אף האמור [[בסעיף 174]] לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:
: (1) בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
: (2) מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן-זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.

@ 176. הגדרות
: [[בסעיפים 177–181]] -
:- &quot;עבודת-חוץ&quot; - כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט -
:: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
:: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
:: (3) השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
:- &quot;עובד עיריה&quot; - עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.

@ 177. איסור עבודת-חוץ
: עובד עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת-חוץ.

@ 178. עיסוק בעבודה מדעית וכו' באישור ראש העיריה
: רשאי עובד עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.

@ 179. עבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס
: רשאי ראש עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס.

@ 180. היתר עבודת-חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים
: (א) רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי [[הסעיפים 167]] [[ו-169]] תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
: (ב) אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם -
:: (1) היא לטובת הכלל;
:: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
:: (3) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
:: (4) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

@ 181. עונשין
: עובד עיריה, העובד בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות [[סעיפים 177–180]], דינו - קנס פי שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.

@ 182. שמירת הוראות אחרות
: הוראות [[סעיפים 176–181]] אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 174]] [[ו-175]].

=== סימן ג': תנאי השירות וגימלאות ===

@ 183. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;פקיד שאיננו בר-קיצבה&quot; - אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;
:- &quot;קופת תגמולים&quot; - קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני-קיצבה, בהתאם לתקנות לפי [[פסקה (5) לסעיף 184]];
:- &quot;מפקיד&quot; - אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;
:- &quot;פקדון חובה&quot; - סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.

@ 184. תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות (תיקון: תשל&quot;ח-3)
: המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:
: (1) תנאי השירות של פקידיה;
: (2) (((בוטלה);))
: (3) מתן חופשה לפקידיה;
: (4) מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
: (5) הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני-קיצבה.

@ 185. כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה, לעיקול וכו'
: כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי [[פסקה (4) לסעיף 184]] ופקדון חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי [[פסקה (5) לסעיף 184]], או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור - לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.

@ 186. דרך פרסומן של תקנות
: תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 184]] אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.

== פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה ==

=== סימן א': נכסי העיריה ===

@ 187. רישום מקרקעין
: כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967]].))
: ((ראו גם [[תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין), התשנ״ח–1998]].))

@ 188. עשיה במקרקעין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ט, תשנ&quot;א-5, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-5)
: (א) עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל&quot;ב-1972]], חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.
: (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, &quot;תכנית&quot; - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 197]].

@ 189. קופת העיריה
: כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.

@ 190. תשלומים מקופת העיריה
: כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.

@ 191. חתימה על מסמכי תשלום (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.
: (ב) הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

@ 192. האחראי לקופת העיריה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.

@ 193. בטחונה של קופת העיריה
: כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישורו של הממונה.
: ((ראו גם [[תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ״א–1961]].))

@ 194. השקעות מקופת העיריה
: כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.

=== סימן ב': חוזים ומכרזים ===

@ 195. חתימת חוזים בשם העיריה (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות [[סעיפים 188]], [[190]], [[196]], [[197]], [[201]] [[ו-203]].

@ 196. חוזים הטעונים אישור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

@ 197. חובת מכרזים
: לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.

@ 198. תקנות למכרזים
: השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש״ע–2010]].))

@ 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הסכם פיתוח&quot; - הסכם לביצוע עבודות פיתוח;
::- &quot;הוועדה המקצועית&quot; - ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי - מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;
::- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;יזם&quot; - מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, &quot;מחזיק בזכויות&quot;, לגבי שטח מגרשים - אחד מאלה:
::: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור;
::: (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;
::- &quot;יחידת דיור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;עבודות פיתוח&quot; - עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;
::- &quot;תכנית לפיתוח&quot; - תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]] הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ&quot;ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;
::- &quot;תשתיות&quot; - כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב - גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 197]], עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (1) עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית;
:: (2) במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק;
:: (3) תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
:: (4) גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה:
::: (א) אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל&quot;ב-1972]], והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב-18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים;
::: (ב) אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2);
::: (ג) חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
::: (ד) אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג);
:: (5) הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן;
:: (6) הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה.
: (ג) העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן - היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי [[סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה]] שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו [[בתוספת השלישית לחוק האמור]], ובלבד -
:: (1) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח;
:: (2) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות [[בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]].
: (ד)(1) החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה.
:: (2) הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משאר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה.

@ 198ב. ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) בסעיף זה –
::- ”ביטוח תאונות אישיות לתלמידים” – כמשמעותו [[בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
::- ”חברה משותפת” – חברה שבעלי המניות שלה הן רוב הרשויות המקומיות;
::- ”חוק לימוד חובה” – [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]];
::- ”סוכן ביטוח” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א–1981]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 197]], עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה [[בחוק לימוד חובה]], תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה:
:: (1) דמי הביטוח במכרז יהיו כפי שקבע שר החינוך לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
:: (2) שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
:: (3) תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים;
:: (4) החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם;
:: (5) החברה המשותפת, או חברה־בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו.

@ 199. סמכות לחתום על שטרות
: בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

@ 200. אחריות אישית שמורה
: האמור [[בסעיף 199]] לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.

@ 201. סמכות ללוות (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיף 202]] רשאית עיריה - מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו - ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור [[בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב]], שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב]], ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

@ 202. סמכות לקחת הלוואות זמניות (תיקון: תשל&quot;ט)
: עיריה רשאית ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

@ 202א. סמכות לערוב (תיקון: תשל&quot;ג-2)
: (א) עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.
: (ב) עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
: (ג) ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

@ 203. חתימה על מסמכים מסויימים (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר - עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.
: (א1) הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
:: (2) ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
:: (3) אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה.
: (ב) לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש״ך–1959]].))

@ 203א. פנקס חוזים (תיקון: תשל&quot;ט)
: פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי [[סעיפים 201]] [[ו-202]] וערבויות שנתנה לפי [[סעיף 202(א)]] יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

== פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה ==

=== סימן א': תקציב העיריה ===

@ 204. תקציב שנתי (תיקון: תשל&quot;ט)
: לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.

@ 205. שנת כספים (תיקון: תשנ&quot;א)
: שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

@ 206. הכנת התקציב ואישורו (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ד)
: (א) הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר-ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
: (ב) המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר-ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב1)(1) לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה - בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות [[סעיפים 145]] [[ו-146]], יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.
:: (2) השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.
: (ג) תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
: (ד) הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
: (ה) החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה - המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו-(ג), סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה - שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

@ 207. סמכות השר לתקן התקציב
: השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה.

@ 208. צורת התקציב (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) התקציב יוכן בהתאם להוראות [[התוספת הרביעית]], אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971]].))
: (ב) התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

@ 208א. רזרבה בתקציב עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 210]] [[ו-211]], לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

@ 209. פרסום התקציב
: תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות.

@ 210. תקציב מילואים (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4, תשע&quot;ד-3)
: (א) ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
: (א1)(1) ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות [[סעיף 213(ב)]], כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו [[בסעיף 140ג]] בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
:: (2) הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תקציב מילואים טעון אישורו של השר ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
: (ד) לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
: (ה) הוראות [[סעיף 207]] יחולו על תקציב המילואים.

@ 211. העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא - כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

@ 212. העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר (תיקון: תשל&quot;ט)
: השר רשאי, בצו -
: (1) לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.
: (2) להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.
: ((פורסם [[צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו), תש״ך–1959]].))

=== סימן ב': חשבונות ובקורת ===

@ 213. ניהול חשבון כספי העיריה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.
: (ב) הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

@ 213א. תקציב בלתי רגיל (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקציב בלתי רגיל&quot; - תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
: (ב) כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
: (ג) שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) - בטל.

@ 214. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות [[סימן זה]].

@ 215. הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה
: ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע-השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע שנה.

@ 216. עריכת דוחות כספיים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ה-8)
: (א) עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן - דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן - דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן - הממונה על החשבונות).
: (ב) תמצית הדו&quot;חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה - תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי - בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו&quot;ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, &quot;עיתון מקומי&quot; - שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.
: (ג) לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו&quot;חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו&quot;חות, על חשבון העיריה.
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:
:: (1) בדואר לכל מחזיק כהגדרתו [[בסעיף 269]];
:: (2) בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.
: (ה) לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

@ 217. דוחות כספיים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

@ 218. תנאי העסקה ואי תלות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם [[לסימן זה]].
: (ב) רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
: (ג) תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.

@ 219. סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.
: (ב) רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
: (ג) היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.

@ 219א. כללים למינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי [[סימן זה]], תנאי כשירותו, אי-תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

@ 219ב. סמכויות השר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי [[סימן זה]], רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
:: (1) למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
:: (2) לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו [[בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ&quot;ה-1995]], וכי [[סעיף 2 לחוק האמור]] לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
:: (3) לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
: (ב) השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות [[סעיף 219(א) ו-(ד)]] יחולו.

@ 220. פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

@ 221. אישור תשלום וחיוב על תשלום אי-חוקי (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי [[סימן זה]], יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

@ 222. סמכות השר לבטל פסילה או חיוב
: השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.

@ 223. חזקה לענין אחריות להוצאה
: אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

@ 224. העיריה תתבע את סכום החיוב
: לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור [[בסעיף 222]], וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה להנחת דעתו של רואה החשבון תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה - תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.

@ 225. פסק הדין בתביעת העיריה
: (א) נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
: (ב) הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.

@ 226. סעד במקרה שהעיריה לא תבעה
: סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור [[בסעיף 224]] או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

@ 227. הפסקת העסקה על ידי השר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סימן זה]].

@ 228. תקנות ביצוע (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של [[סימן זה]].
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ&quot;ח–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994]].))

=== סימן ג': דו&quot;ח שנתי וסטטיסטיקה ===

@ 229. דו&quot;ח שנתי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו&quot;ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים עשר החדשים שקדמו.

@ 230. הגשת הדו&quot;ח (תיקון: תשס&quot;א-4)
: הדו&quot;ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

@ 231. פרסום הדו&quot;ח (תיקון: תשס&quot;א-4)
: העתקים של הדו&quot;ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר.

@ 232. הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת
: הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.

=== סימן ד': עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3) ===

@ 232א. הכרזה על עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אשראי&quot; ו&quot;הכנסות עצמיות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב]];
::- &quot;גירעון מצטבר&quot;, &quot;גירעון שוטף&quot;, &quot;הדוח המבוקר&quot;, &quot;שיעור גבייה&quot;, &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot;, ו&quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 140ג]];
::- &quot;הלוואת שעה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 202]].
: (ב) השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:
:: (1)(א) שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;
::: (ב) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (2)(א) שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;
::: (ב) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (3) היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;
:: (4) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (5) העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;
:: (6) שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:
:: (1) תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם [[בסעיף 249א]];
:: (2) העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.
: (ד) תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.
: (ה) הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

@ 232ב. ביטול הכרזה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.
: (ב) נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:
:: (1) העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;
:: (2) העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים [[בסעיף 232א(ב)]].
: (ג) הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.
: (ד)(1) בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות [[סעיף 206(ג) ו-(ה)]], החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

@ 232ג. דיווח בעניין עיריות איתנות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים [[בסעיף 232א(ב)]] ואי-התקיימות התנאים המנויים [[בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 232א(ג)]].
: (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

== פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה ==

=== סימן א': סייגים לחובות ולסמכויות ===

@ 233. באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין
: עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים [[בסימן ב']], וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים [[בסימן ג']] - והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.
: ((פורסם [[צו העיריות (הקמת תאגידים), תש״ם–1980]].))

@ 233א. סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום (תיקון: תשע&quot;ג, תשע״ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 233]], שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):
:: (1) השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].
: (ב) שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:
:: (1) בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;
:: (2) פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
: (ג) התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עירייה מסייעת&quot; - עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;
::- &quot;רשות מקומית מסתייעת&quot; - רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.

@ 234. סמכות הממונה
: בכל הענינים הנזכרים [[בסעיף 233]] תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

=== סימן ב': חובותיה של עיריה ===

@ 235. רחובות (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשס&quot;ב)
: בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;
: (2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
: (3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
: (4)(א) תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור [[בסעיף 235א]], ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;
:: (ב) (((בוטלה);))
: (5) תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

@ 235א. קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
: (ב) העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
: (ג) העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחויבים;
:: (2) מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
:: (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
:: (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
:: (5) ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
: (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

@ 236. בנינים
: (א) בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
:: (1) תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
:: (2) תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
:: (3) תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
:: (4) תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
:: (5) תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
:: (6) תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
:: (7) תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
:: (8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;בנין&quot; - כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.

@ 237. ביוב
: בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינויים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.

@ 238. מפעלי מים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ט-2)
: (א) בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:
:: (1) תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
:: (2) תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
:: (3) תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקַפים והשימוש בהם;
:: (4) תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
:: (5) תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.
: (ב)(1) עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]]; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1).
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;איכות תברואתית&quot; ו&quot;מי שתיה&quot; - כמשמעותם [[בפקודת בריאות העם, 1940]].

@ 239. שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון
: בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם - תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
: (2) תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.

@ 240. בתי מטבחיים
: בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח -
: (1) בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
: (2) עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;
: (3) סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;
: (4) סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.

@ 241. מלאכות מסוכנות
: בענין מלאכות מסוכנות תסווג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.

@ 242. תברואה, בריאות הציבור ונוחותו
: בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
: (2) תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
: (3) תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נְקָזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;
: (4) תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
: (5) תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
: (6) תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
: (7) תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נֶקֶז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
: (8) תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
: (9) תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
: (10) תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.

@ 243. תיאטרונים
: העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת דליקה בהם.

@ 244. מלונות
: העיריה תסדיר בתי מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי אירוח, בתי לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.

@ 245. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 246. מודעות
: העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.

@ 247. כלבים ובעלי חיים אחרים
: (א) העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
: (ב) העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.

@ 248. דליקות
: העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.

@ 248א. הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו (תיקון: תשל&quot;ג-4)
: (א) העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ב) לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
: (ג) שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

@ 248ב. אתר אינטרנט של העיריה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-3)
: עיריה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור ללא תשלום, שבו תפרסם, בין השאר -
: (1) מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, &quot;פרסום&quot; - פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;
: (2) פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור;
: (3) את הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהעירייה מספקת.

@ 248ג. (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

=== סימן ג': סמכויותיה של עיריה ===

@ 249. הסמכויות
: סמכויותיה של עיריה הן:
@ בנינים ועבודות &lt;עוגן 249.1&gt;
: (1) לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;
@ שירותים, מפעלים ומוסדות &lt;עוגן 249.2&gt;
: (2) להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
@ מפעלים ציבוריים &lt;עוגן 249.3&gt;
: (3) לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;
@ נאמנים &lt;עוגן 249.4&gt;
: (4) לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;
@ שיכון למעוטי אמצעים &lt;עוגן 249.5&gt;
: (5) לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
:: (א) לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
:: (ב) להקים שיכונים על כל קרקע;
:: (ג) לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
:: (ד) לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
:: (ה) לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים,
:: ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], אלא בהתאם להוראותיה של [[אותה פקודה]];
@ ((דיור בהישג יד)) (תיקון: תשע&quot;ח-3) &lt;עוגן 249.5א&gt;
: (5א) בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה - להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו -
:: (א) לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;
:: (ב) להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;
:: (ג) לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות [[סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]; בפסקה זו -
:::- &quot;בעלות&quot; - לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;
:::- &quot;דיור בהישג יד&quot;, &quot;השכרה במחיר מופחת&quot; ו&quot;זכאי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
@ בתי מחסה &lt;עוגן 249.6&gt;
: (6) להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;
@ מרחצאות ציבוריים &lt;עוגן 249.7&gt;
: (7) להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;
@ גנים ציבוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס״ז) &lt;עוגן 249.8&gt;
: (8) לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
@ עצים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.9&gt;
: (9) לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;
@ ממכר וכו׳ של רחובות (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.10&gt;
: (10) למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;
@ רחובות ציבוריים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.11&gt;
: (11) לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
@ סלילת מדרכות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ״ד) &lt;עוגן 249.12&gt;
: (12) לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;
@ ניקוי מדרכות (תיקון: תשל״ב) &lt;עוגן 249.12א&gt;
: (12א) לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;
@ הריסת בנינים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.13&gt;
: (13) לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
@ שמירת המראה של חזיתות הבתים (תיקון: תשכ״ה–2) &lt;עוגן 249.13א&gt;
: (13א) להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;
@ ((מיגון)) (תיקון: תשמ״ח–3) &lt;עוגן 249.13ב&gt;
: (13ב) להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965]]; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;
@ מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.14&gt;
: (14) להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;
@ בניית ביבים וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.15&gt;
: (15) לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;
@ מכירת תוצרת ובעלי־חיים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.16&gt;
: (16) להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;
@ מכירת מצרכי מזון בשעת־חירום (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.17&gt;
: (17) להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;
@ בשר קפוא (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.18&gt;
: (18) להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;
@ תברואה (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.19&gt;
: (19) להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;
@ פתיחתן וסגירתן של חנויות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע״ח–2) &lt;עוגן 249.20&gt;
: (20) בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
@ ((פתיחתן וסגירתן של חנויות מסיבות דתיות)) (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל״ח, תשנ״א–2, תשנ״ח) &lt;עוגן 249.21&gt;
: (21) עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי [[249.20|פסקה (20)]] בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
::- ”ימי המנוחה” – כמפורט [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;
::- ”יום תשעה באב” – כמשמעותו [[חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 (([צ״ל: התשנ״ח–1997]))]];
@ ענינים חקלאיים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.22&gt;
: (22) להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו [[בסעיף 151]];
@ פיקוח על השיט בנהרות (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.23&gt;
: (23) להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;
@ בתי־עלמין (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.24&gt;
: (24) להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;
@ היטל עינוגים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.25&gt;
: (25) להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
:: (א) לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
:: (ב) תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
@ אוסף כספים ברחובות וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.26&gt;
: (26) לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;
@ תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.27&gt;
: (27) להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;
@ תעודות אישור (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.28&gt;
: (28) להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;
@ סמכות כללית (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.29&gt;
: (29) לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;
@ ייסוד חברות ואגודות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס״ד–4) &lt;עוגן 249.30&gt;
: (30) לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה”, ”אגודה שיתופית” או ”כל אגודה אחרת” – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;
@ שיתוף עם גורמים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.31&gt;
: (31) לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;
@ פעולות לענין צמצום נגע הסמים (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ד, תשע״ב-9, תשע״ז–2, תשפ&quot;א) &lt;עוגן 249.32&gt;
: (32) לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי;
@ שמירה, אבטחה וסדר ציבורי (תיקון: תשע״א–5, תשע״ב, תשע״ד–2, תשע״ו–2, תשע״ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן 249.33&gt;
: (33) להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ב–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ג–2013]].))

@ 249א. תאגידים עירוניים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תש&quot;ס, תשס&quot;ה-2)
: פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי [[249.30|סעיף 249(30)]] והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן - תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:
: (1) מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
: (2) חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
: (3) נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
: (3א) בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;
: (4) (((בוטלה);))
: (5) הוראות [[סעיף 122א(א)]] לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
:: (([[סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] קובע כי הוראות [[סעיף 249א]] לא יחולו על תאגיד מים וביוב.))
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006]].))

@ 249ב. חברות עירוניות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2)
: (א) השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות [[249.30|סעיף 249(30)]], למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה - חברה עירונית מיוחדת).
: (ב) הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות [[סעיף 249א]] ויחולו עליה הוראות אלה:
:: (1) מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
:: (1א) בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;
:: (2) חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
: (ג) השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
: (ד) השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א]] שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.
: (ו) בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה -
:: (1) מסמכי ההתאגדות של החברה;
:: (2) כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
:: (3) דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
:: (4) כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
: (ז) השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
: (ח) אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.

== פרק שלושה עשר: חוקי עזר ==

@ 250. הסמכות להתקין חוקי עזר
: מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.

@ 251. אגרות, היטלים ופיצויים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ט-2)
: בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר -
: (1) תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים [[בסעיף 250]]; למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, &quot;תעודת חיים&quot; - תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים;
: (2) מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו -
::- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג']] [[#פרק ה1 סימן ד|ו((-))ד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק השוויון);
::- &quot;נגישות&quot; - כמשמעותה לפי [[-|פרק ה'1 בחוק השוויון]];
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כמשמעותו [[-|בפרק ב' לחוק השוויון]];
: (3) תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים.

@ 251א. תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ (תיקון: תשכ&quot;ה-2)
: (א) התקינה מועצה חוק עזר לפי [[249.13א|פסקה (13א) לסעיף 249]], יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם [[חוק הגנת הדייר, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור [[בסעיף 255]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול -
:: (1) שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
:: (2) שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.

@ 251ב. הוראות בדבר ניקוי מדרכות (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) בחוק עזר לפי [[249.12א|סעיף 249(12א)]] רשאית מועצה לקבוע -
:: (1) שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
:: (2) הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
: (ב) חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
: (ג) הוראות סעיף זה [[249.12א|וסעיף 249(12א)]] אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.

@ 251ג. הוראות בדבר סלילת מדרכות (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) בחוק עזר לפי [[249.12|סעיף 249(12)]] רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן - הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
:: (2) חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן - מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
:: (3) חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים ((ב))רחוב.
: (ב) לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה - יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]].
: (ג) החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.

@ 251ד. ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור [[249.33|בסעיף 249(33)]] בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.
: (ב) העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור [[249.33|בסעיף 249(33)]].
: (ג) הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.
: (ד) השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על יישום הוראות [[249.33|סעיף 249(33)]] וסעיף זה, לגבי עיריות שגובות היטל שמירה או אגרת שמירה בהתאם לסמכותן לפי [[249.33|סעיף 249(33)]], ובכלל זה על הפעילות שמומנה באמצעות היטל השמירה או אגרת השמירה; הדיווח יימסר אחת לשנה, החל משנת 2023, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת הדיווח.

@ 251ה. (תיקון: תשע&quot;ז, בג&quot;ץ 10042/16) : (((בוטל).))

@ 252. סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים
: הטילה המועצה בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

@ 252א. פטור מהיטל תיעול או סלילה בשל מיתקן פוטו- וולטאי - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: על אף האמור בכל דין, לא תטיל עירייה בשל מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], שהקמתו החלה בתקופה שמיום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.

@ 253. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 254. עונשין (תיקון: תשל&quot;ה-4, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח-4, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: העובר על הוראת חוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

@ 255. ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר
: נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן, להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא - בלי לפגוע בעונש האמור [[בסעיף 254]] או בכל תרופה אחרת - לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.

@ 256. חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע
: העיריה לא תפעל כאמור [[בסעיף 255]], אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק עזר, הודעה על פי אותו חוק עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת - על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.

@ 257. הוצאה שנגרמה לעיריה על ידי הפרת חוק עזר
: הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק עזר על ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות [[בסעיפים 255]] [[ו-256]], תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק העזר.

@ 258. אישור חוקי עזר ופרסומם (תיקון: תשמ&quot;ח-2)
: (א) אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.
: (ב) לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
: (ג) השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
: (ד) עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות על ביטול העיכוב;
:: (2) לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
:: (3) להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
: (ה) ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

@ 258א.  הסכמת שר הפנים לחוק עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה (תיקון: תשע״ח–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עסקים” – מוסדות או מקומות כאמור [[249.20|בסעיף 249(20)]], למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;
::- ”עינוג ציבורי” – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 258(ב) עד (ה)]], לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי [[249.20|סעיף 249(20)]] [[249.21|ו־(21)]] בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.
: (ג) השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.

@ 259. הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר
: חוק עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:
: (1) מתן הודעות;
: (2) הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
: (3) דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
: (4) סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;
: (5) הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
: (6) האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.

@ 260. תוקף למפרע
: שום דרישה של חוק עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק העזר הוראה אחרת מפורשת.

@ 261. חוקי עזר לשטחים שמחוץ לתחום העיריה
: רשאית עיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על ידי העיריה או המוקנה לה.

@ 262. חוקי עזר לדוגמה (תיקון: תשל&quot;א, תשמ&quot;ח-2)
: (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
: (ב) החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.
: (ג) ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
: (ד) סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי [[סעיף 77 לפקודת התעבורה]].

@ 263. חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה
: עותקים של חוקי עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.

@ 264. מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה (תיקון: תשנ&quot;א-6)
: פקיד העיריה שנתמנה לפי [[הסעיפים 167–170]] רשאי, אם הוסמך לכך על ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:
: (1) להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בחוק (([צ&quot;ל: פקודת])) סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור [[בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
: (2) להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי [[פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

@ 264א. צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: (א) התקינה העיריה חוק עזר לפי [[249.21|סעיף 249(21)]] ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן - צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
: (ב) ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
: (ג) מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
: (ד) על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
: (ה) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר דין לענין סעיף זה.

@ 265. עבירות קנס (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-4, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ח-4, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
: (ב) השר יקבע בצו ברשומות -
:: (1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה).))

@ 266. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 267א. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 268. הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר (תיקון: תשל&quot;א)
: הגשת עותק של רשומות המכיל חוק עזר או הודעה של השר לפי [[סעיף 262(ב)]] תהיה הוכחה לחוק העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

@ 268א. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א-7)
: (א) על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם [[בסעיף 251(1)]], יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה - משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב-10 בחודש.
: (ג) עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

== פרק ארבעה עשר: ארנונה (תיקון: תשכ&quot;ח-2) ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 269. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד-4)
: [[בפרק זה]] [[פרק 15|ובפרק שלאחריו]] -
:- &quot;נכסים&quot; - בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
:- &quot;רחוב&quot; - לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;בנין&quot; - כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
:- &quot;קרקע תפוסה&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
:- &quot;אדמת בנין&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
:- &quot;מחזיק&quot; - למעט דייר משנה;
:- &quot;דייר משנה&quot; - אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.

@ 270. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 271. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 272. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 273. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת הארנונה (תיקון: תשכ&quot;ח-2) ===

@ 274. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 274א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 274ב. ארנונה כללית (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ו, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג)(1) המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע, או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע.
:: (2) על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ-0.5 שקל חדש למ&quot;ר (להלן - התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.
:: (3) לענין זה -
:::- &quot;קווי תשתית&quot; - קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, וכן מנהרה עילית או תת-קרקעית שבה או שמעליה הם עוברים והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל - בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על-עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
:::- &quot;חברת תשתית&quot; - חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
:::- &quot;מיתקני חיבור&quot; - עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת-קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.

@ 274ב1. הטלת ארנונה על מפעל לייצור נשק (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ט)
: (א) הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה - מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ-5,499 דונם - 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב' כמשמעותם [[בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס&quot;ג-2002]] - 0.1 שקל חדש למטר רבוע;
:: (2) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה - 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות [[סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]] (בסעיף זה - חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;
:: (3) לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.
: (ב) על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות [[-|סעיף 9 לחוק ההסדרים]].

@ 274ג. מועדים לתשלום (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2)
: המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.

@ 274ד. חובת ארנונה - אחת לשנה (תיקון: תשכ&quot;ז-2)
: לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים.

@ 275. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 276. מועד החלטה על ארנונה (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ-1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב-1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח [[סעיף 3]] כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.
: (ד) העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה.

@ 277. פרסום (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4)
: (א) המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 278. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 279. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 280. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;ח-5, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שומת נכסים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 281. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 282. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 283. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 284. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 285. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 286. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 287. השגת ידיעות (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2)
: לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה -
: (1) לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
: (2) לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
: (4) להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

@ 288. עונשין על מניעת ידיעות וסילופן (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2)
: (א) מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי [[סעיף 287]], או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו - קנס חמש מאות לירות.
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:
:: (1) מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי [[סעיף 287]];
:: (2) עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי [[סעיף 287]].

@ 288א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 289. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': השגות, עררים וערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 290. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 291. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 291א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 292. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 293. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 294. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 295. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 296. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 297. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 298. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': שומה לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 299א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ב. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ג. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ד. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ה. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ו. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ז. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ח. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום (תיקון: תשכ&quot;ז-2) ===

@ 300. תשלום במועדו (תיקון: תשכ&quot;ח-2)
: כל החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.

@ 301. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 302. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 303. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 304. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

== פרק חמישה עשר: גביית ארנונות ==

=== סימן א': תפיסה ועיקול ===

@ 305. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גובה ארנונה&quot; - מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה - על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו [[בסימן זה]], כולם או מקצתם;
:- &quot;מוכתר&quot; - לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.

@ 306. המצאת הודעה על חיוב בארנונה
: אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

@ 307. המצאת הודעה לנעלם או למסרב
: אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

@ 308. המצאת הודעה לבעלים משותפים
: היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

@ 309. ארנונה בפיגור
: לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם - לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

@ 310. תפיסת טובין של החייב בארנונה
: גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות [[סימן זה]] יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי [[סעיף 314]] - עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.

@ 311. מכירת התפוס במכירה פומבית
: (א) אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עֲלוּת התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי [[סעיף 314]], יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
: (ב) דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע וַעֲלוּת ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.

@ 312. צו הרשאה לפריצה
: רשאי ראש העיריה להוציא צו הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, בפני המוכתר או שניים מנכבדי השכונה, שבה נמצאים הבית או החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו ההרשאה המקורי בדרך האמורה [[בסימן זה]].

@ 313. נכסים שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 22]] [[ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], בשינויים המחויבים.

@ 314. תובענה להחזרת טובין או לפיצויים
: מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות [[סימן זה]], רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:
: (1) עיכוב הטובין;
: (2) נזק לטובין;
: (3) טִרפָּה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;
: (4) הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;
: והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי [[סימן זה]], או כביכול לפיו.

@ 315. תחולת הוראות לפי [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: (א) הוראות [[תקנות 4 עד 23 לתקנות המסים (גביה)|תקנות 4]] [[תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)#|ו-6]] של [[תקנות המסים (גביה)=|תקנות מסים (גביה)]], יחולו על הליכים שיינקטו לפי [[הסעיפים 309–314]] לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ובשינויים אלה:
:: (1) במקום &quot;פקיד מחוז&quot; ו&quot;ממונה על מחוז&quot; קרי &quot;ראש העיריה&quot;;
:: (2) במקום &quot;גובה מסים&quot; קרי &quot;גובה ארנונה&quot;;
:: (3) במקום &quot;אוצר המדינה&quot; קרי &quot;קופת העיריה&quot;;
:: (4) כל אימת שישתמשו באחד הטפסים [[שבתוספת לתקנות מסים (גביה)]], בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
: (ב) הוראות [[סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)]], והוראות התקנות לפי [[סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה)]] בענין הוצאות כאמור [[-#13|באותו סעיף קטן]], יחולו על הליכים שיינקטו לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 316. גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת
: מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.

@ 317. ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב
: על אף האמור [[בסעיפים 309–315]], כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי [[309|הסעיפים האמורים]], או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.

@ 318. פנקסים ראיה לכאורה
: פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו - בלי כל ראיה אחרת - כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

@ 319. עיקול דמי שכירות וחובות
: בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי [[סעיף 309]] לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור [[בסעיף 306]], וכתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה - לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב.

@ 320. עיקול שכר עבודה
: היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי [[סעיף 319]] ובין לפי [[פקודת המסים (גביה)=|סעיף 7 לפקודת מסים (גביה)]], לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.

@ 321. צורתו של צו עיקול
: צו לעיקול דמי שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה [[#תוספת טופס 9|בטופס ז' שבתוספת לתקנות מסים (גביה)]], וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה [[-#תוספת טופס 9|בטופס ח' שבאותה תוספת]], בשינויים המחוייבים לפי הענין ולפי הוראות [[סימן זה]].

@ 322. תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם
: מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי [[הסעיפים 319–321]] על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי [[הסעיפים 320–322]], או כביכול לפיהם.

@ 323. הגשת תובענה להחזרה או לשחרור
: (א) לא תוגש תובענה לפי [[סעיף 314]] או לפי [[סעיף 322]] אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
: (ב) היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.

@ 323א. גביית חובות בעד אספקת מים (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ג-2)
: הוראות [[סימן זה]] פרט [[לסעיפים 308]] [[ו-316]] יחולו בשינויים המחוייבים על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

@ 323ב. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 323ג. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ב': חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס ===

@ 324. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה (תיקון: תשס&quot;א-4, תשפ&quot;ג)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר - סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
: (ב) תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
: (ג) אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
: (ד) רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, &quot;משכנתה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].

@ 325. הארנונה בחדילת בעלות או החזקה
: חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

@ 326. הארנונה ברכישת בעלות או החזקה (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

@ 327. הארנונה בשכירות משנה
: (א) הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי [[הסעיפים 272]] [[ו-273]], לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
: (ב) דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.

@ 328. דין חלקו של דייר משנה כדין דמי שכירות
: המחזיק רשאי לגבות מדייר המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור [[בסעיף 327]], באותה דרך שבה נגבים דמי השכירות המשתלמים על ידי דייר משנה.

@ 329. תשלום למחזיק כתשלום לעיריה
: לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר משנה לפי הוראות [[הסעיפים 327]] [[ו-328]] כאילו שולם לעיריה.

@ 330. בנין שנהרס או שניזוק (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק -
: (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);
: (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);
: (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
: (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
: אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

== פרק חמישה עשר א': גבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ===

@ 330א. הגדרות - [[פרק חמישה עשר א']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-5) 
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - כהגדרתה [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;אישור&quot; - אישור להעסקת חברת גבייה בידי עירייה כאמור [[בסעיף 330י(א)]] או אישור להעסקת אדם בחברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(ב)]], לפי העניין;
:- &quot;אמצעי אכיפה&quot; - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב;
:- &quot;ועדת אישורים&quot; - ועדת האישורים הארצית או ועדת אישורים עירונית;
:- &quot;ועדת האישורים הארצית&quot; - הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 330יא]];
:- &quot;ועדת אישורים עירונית&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[סעיף 330יב]];
:- &quot;חברת גבייה&quot; - תאגיד העוסק בהפעלת אמצעי אכיפה לפי כל דין;
:- &quot;חוב&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תשלום חובה שלא שולם במועדו;
:: (2) תשלומי פיגורים;
:: (3) קנס המשולם לקופת עירייה שלא שולם במועדו;
:: (4) תוספת פיגור שנוספה לקנס שלא שולם במועדו, לפי הוראות כל דין;
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק הריבית וההצמדה&quot; - [[=חוק הריבית וההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;מידע&quot; - לרבות מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;מסלול גבייה&quot; - מסלול גבייה אזרחי או מסלול גבייה מינהלי;
:- &quot;מסלול גבייה אזרחי&quot; - גביית ארנונה כללית או תשלום חובה אחר שלא שולמו במועדם ותשלום פיגורים עליהם לפי פסק דין או בדרך של ביצועו כמו פסק דין של בית משפט לפי הוראות כל דין;
:- &quot;מסלול גבייה מינהלי&quot; - גביית חוב באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
:- &quot;נושא משרה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;קנס&quot; - קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס בשל עבירה של ברירת משפט;
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;שירותי גבייה&quot; - השירותים לפי [[סעיף 330ח]];
:- &quot;תאגיד עזר לגבייה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 330כה]];
:- &quot;תשלום חובה&quot; - כהגדרתו [[בחוק הריבית וההצמדה]], וכן תשלומים בעד אספקת שירותי מים וביוב שהעירייה גובה כדין בעבור חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], לפי [[סעיף 26(ב)(4) לחוק האמור]];
:- &quot;תשלומי פיגורים&quot; - כהגדרתם [[בחוק הריבית וההצמדה]].

@ 330ב. כללים לגביית חובות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) לכל עירייה תהיה ועדה לענייני גבייה וזה הרכבה: המנהל הכללי של העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.
: (ב) הוועדה לענייני גבייה תקבע, באישור ראש העירייה, כללים בדבר ההליכים שתנקוט העירייה לגביית כספים המגיעים לה, לפי כל דין, לרבות סוגי החובות שייגבו בכל אחד ממסלולי הגבייה, כללים בדבר מעבר בין מסלולי הגבייה ומדיניות הסדרת חובות באמצעות פריסתם לתשלומים.
: (ג) כללים כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

@ 330ג. תשלום חובות לקופת העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: כל סכום חוב המגיע לעירייה ישתלם לקופת העירייה לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר גבייתו, ויירשם בספריה.

@ 330ד. גביית חוב במסלול גבייה מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) בלי לגרוע מהאמור בכל דין, פעלה העירייה לגביית חוב במסלול גבייה מינהלי, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה לפי כל דין, יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב)(1) דרישה ראשונה לתשלום חוב לחייב שלא שילם תשלום במועדו תישלח למענו של החייב בדואר; עירייה המפעילה מערך לשליחת הודעות מקוונות תשלח לחייב דרישה כאמור גם בהודעה מקוונת, ובלבד שבידיה פרטי החייב להתקשרות עימו בדרך זו; בסעיף זה -
:::- &quot;הודעה מקוונת&quot; - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת דואר אלקטרוני של החייב;
:::- &quot;מען&quot; -
:::: (1) לגבי יחיד - מענו הרשום במרשם האוכלוסין, ואם אינו רשום במרשם האוכלוסין - מענו הרשום בספרי העירייה;
:::: (2) לגבי תאגיד - מענו הרשום על פי דין או בספרי העירייה.
:: (2) דרישה לתשלום חוב באופן מיידי לפני נקיטת אמצעי אכיפה תישלח למענו של החייב בדואר רשום עם אישור מסירה או תימסר במסירה אישית והוצאות המשלוח כאמור יחולו על החייב.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), הסכים אדם, בכתב, לקבל מהעירייה הודעות מקוונות, ומסר לעירייה פרטי התקשרות לעניין זה, תישלח דרישה כאמור בפסקה (2) למענו של החייב בדואר רשום וכן בהודעה מקוונת לפי פרטי ההתקשרות שמסר החייב לעניין זה.
: (ג) לא תישלח לחייב דרישה לתשלום חוב ולא יינקטו נגדו אמצעי אכיפה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, אם הוא זכאי לכך, לפי העניין, על החוב, ואם הוגשו - כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערר או לערעור; הוגשו השגה, ערר או ערעור כאמור, רשאית העירייה לשלוח לחייב דרישה לתשלום או לנקוט נגדו אמצעי אכיפה לעניין חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת.
: (ד) נשלחה או נמסרה לחייב דרישה לתשלום חוב באופן מיידי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), ולא הוטל עיקול בתוך שנה מיום שליחתה או מסירתה, לא יוטל עיקול אלא אם כן נשלחה או נמסרה שוב לחייב דרישה כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב), למעט אם הרשות הודיעה לחייב, אחת לשנה, על קיום החוב.
: (ה) חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הפך חוב לסופי, והעירייה טרם החלה בהפעלת אמצעי אכיפה לגבייתו, לא תנקוט עוד העירייה אמצעי אכיפה כאמור אלא בנסיבות חריגות ובאישור הוועדה לענייני גבייה של העירייה.

@ 330ה. גביית תשלום חובה במסלול גבייה אזרחי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה רשאית לגבות תשלום חובה שלא שולם במועדו ותשלומי פיגורים במסלול גבייה אזרחי.

@ 330ו. שכר טרחת עורך דין במסלול גבייה אזרחי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל]], לעניין גביית תשלומים כאמור [[בסעיף 330ה]] שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו.
: (ב) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 330ז. דוח תקופתי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה, מדי שנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, דין וחשבון על שירותי הגבייה שניתנו לה בשנה שקדמה למועד הדיווח; בדין וחשבון כאמור תפרט העירייה, בין השאר, את שיעורי הגבייה בכל אחד ממסלולי הגבייה, לפי מיטב ידיעתה, ואם התקשרה עם חברת גבייה - את פעולות הבקרה והפיקוח שביצעה בעניין חברת הגבייה שעימה התקשרה, וכן תלונות שהוגשו לה בעניין חברת הגבייה וממצאי בירורן.

=== סימן ב': חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ===

@ 330ח. התקשרות עם חברת גבייה בידי עירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית להתקשר עם חברת גבייה לפי [[פרק זה]], לשם ביצוע הפעולות האלה, כולן או חלקן:
:: (1) משלוח הודעות חיוב בשל תשלומי חובה ומשלוח הודעות לגבי קנסות שהוטלו;
:: (2) גבייה שוטפת של תשלומי חובה וקנסות, לרבות סיוע טכני לביצוע גבייה כאמור;
:: (3) גביית חובות, לרבות באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
:: (4) סיוע טכני בלבד בטיפול בבקשות למתן הנחה מתשלומי חובה;
:: (5) מתן מידע לחייבים בנוגע לארנונה כללית ולתשלומי חובה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) כל פעולה הנוגעת לגבייה ומחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לעירייה או לעובד העירייה או לבעל תפקיד בה לפי דין, לא תבוצע בידי חברת הגבייה אלא בידי העירייה או העובד או בעל התפקיד בה, לפי העניין;
:: (2) חברת גבייה לא תבצע פעולות גבייה הכרוכות בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין שהם נכס מוחשי, למעט מסירת דרישות והודעות לחייבים, ותהיה רשאית לבצע עיקול ברישום במרשם המתנהל על פי דין.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות נוספות שעירייה תוכל לבצע באמצעות חברת גבייה, מעבר לאלה הקבועות בסעיף קטן (א), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

@ 330ט. עידוד תחרות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה במכרז פומבי על פי הוראות כל דין; קבעה העירייה במכרז תנאי בנושא מהנושאים המנויים [[בטור א' לתוספת לחוק חובת ((ה))מכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור [[בטור ב' לתוספת האמורה]] או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם העירייה, עם רשויות מקומיות אחרות או עם גופים אחרים המנויים [[בסעיף 2 לחוק האמור]], תנמק את החלטתה במסמכי המכרז, לאחר שהביאה בחשבון את הצורך לעודד את התחרות בענף חברות הגבייה.
: (ב) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ולעניין זה יובאו במניין התקופה כל תקופות ההתקשרות הנוספות שלעירייה זכות ברירה להאריך את ההתקשרות בהן לפי תנאי המכרז.

@ 330י. אישור בר-תוקף - תנאי להתקשרות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה לא תתקשר עם חברת גבייה אלא אם כן יש בידי חברת הגבייה אישור בר-תוקף, בכתב, מאת ועדת האישורים הארצית להתקשרותה עם העירייה, ולאחר שהיועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקים או בתחומי הפעילות האחרים של חברת הגבייה, בעלי השליטה בה ונושאי המשרה בה חשש לניגוד עניינים עם פעילותה בעבור העירייה.
: (ב) חברת גבייה לא תעסיק אדם במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן יש בידיה אישור בר-תוקף בכתב מאת ועדת אישורים עירונית של אותה עירייה להעסקתו.

@ 330יא. ועדת האישורים הארצית (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) במשרד הפנים תוקם ועדה ארצית למתן אישורים לחברות גבייה, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של משרד הפנים או עובד בכיר של המשרד שהוא מינה לכך;
:: (2) היועץ המשפטי של משרד הפנים או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של המשרד;
:: (3) קצין משטרה שהשר לביטחון הפנים מינה לפי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) ועדת האישורים הארצית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
: (ג) החלטות ועדת האישורים הארצית לפי [[פרק זה]] יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים.

@ 330יב. ועדת אישורים עירונית (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) בעירייה תוקם ועדה למתן אישורים לעובדי חברת גבייה, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך, ובאין מנהל כללי לעירייה - מזכיר העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך;
:: (2) היועץ המשפטי לעירייה או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של העירייה;
:: (3) גזבר העירייה או עובד בכיר של העירייה הכפוף לו.
: (ב) ועדת אישורים עירונית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
: (ג) החלטות ועדת האישורים העירונית לפי [[פרק זה]] יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה; ההחלטות שיפורסמו לא יכללו מידע, לרבות מידע פלילי בעניינו של האדם שלגביו מתבקש האישור.

@ 330יג. תנאים למתן אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-5) 
: (א) ועדת האישורים הארצית לא תיתן אישור להתקשרות חברת גבייה עם עיריות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חברת הגבייה היא תאגיד הרשום בישראל ומקום מושבה בישראל;
:: (2) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עם חברת הגבייה ולא תלוי ועומד נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי חברת גבייה תתקשר עם עירייה כאמור;
:: (3) ראש הרשות להגנת הפרטיות הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
::: (א) ועדת האישורים הארצית תגיש לראש הרשות להגנת הפרטיות בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו - הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
::: (ב) ראש הרשות להגנת הפרטיות לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי-רישום מאגר מידע לפי [[סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות]];
::: (ג) לא הודיע ראש הרשות להגנת הפרטיות לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
: (ב) ועדת אישורים עירונית לא תיתן אישור להעסקת עובד חברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא בגיר תושב ישראל;
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי העובר עליהן יועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה;
:: (3) היועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקיו האחרים או במקצועו של אותו אדם משום ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגבייה;
:: (4) הוא הוכיח, להנחת דעתה של ועדת האישורים, שהוא בקיא בהליכים הנדרשים לביצוע תפקידו בחברת הגבייה, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]];
:: (5) הוא סיים 12 שנות לימוד; ראתה ועדת האישורים כי לחברת גבייה אין אפשרות להעסיק את מי שסיים 12 שנות לימוד וכי שירותי הגבייה לעירייה עשויים להיפגע בשל כך, רשאית היא לתת לאדם אישור לפי סעיף קטן זה גם אם לא התקיים לגביו תנאי זה.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן אישור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ד) ועדת אישורים לא תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, אם ראתה שבחמש השנים שקדמו למתן האישור התקיים אחד מאלה:
:: (1) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה או עובד חברת הגבייה (בסעיף זה - מבקש האישור) התנהגו או פעלו באופן המסכן את שלום הציבור שבשלו אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עימם במתן שירותי גבייה;
:: (2) מבקש האישור התנהג או פעל באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
: (ה) במהלך הדיון בוועדת אישורים תונח לפניה חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים או של העירייה בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), לפי העניין.
: (ו) ועדת אישורים רשאית לבקש מכל מבקש אישור מידע ומסמכים, אם הם דרושים לה לשם קבלת החלטה בדבר מתן אישור, ביטולו או התלייתו, ורשאית היא לראיין את מבקש האישור.

@ 330יד. תוקפו של אישור וחידוש אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) אישור ראשון לחברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(א)]] או לעובד חברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(ב)]] או אישור כאמור שחודש יעמוד בתוקפו עד יום 31 בדצמבר בשנה העוקבת לשנה שלאחר השנה שבה הוא ניתן.
: (ב) בקשה לחידוש אישור תוגש לוועדת האישורים לעניין חברת גבייה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני תום תקופת תוקפו, ולעניין עובד חברת גבייה - לא יאוחר משלושה חודשים; הוגשה בקשה במועד כאמור, יעמוד האישור שחידושו התבקש בתוקפו עד החלטת ועדת האישורים בעניינו או עד תום שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לפי המוקדם.

@ 330טו. אי-חידוש אישור, ביטול אישור או פסילה מקבלת אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) ראתה ועדת אישורים כי מתקיים אחד מאלה, רשאית היא לבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה או לסרב לחדשו, לאחר שנתנה לחברת הגבייה או לעובד חברת הגבייה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה:
:: (1) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה פעלו בניגוד להוראות הדין או בניגוד להנחיות שנתן להם גזבר עירייה או מי שהוא מינה לעניין זה;
:: (2) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה נותנים שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
: (ב) ביטלה ועדת אישורים אישור או סירבה לחדשו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא שלא לתת אישור לאותה חברת גבייה, למי ששולט בה או נשלט על ידיה או למי שנשלט על ידי מי מהם או לאותו עובד חברת גבייה, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד החלטתה, בהתחשב בנסיבות העניין.
: (ג) ועדת אישורים תבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה, תסרב לחדשו או תפסול חברת גבייה או עובד חברת גבייה מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה, אם ראתה שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) התקיימה בחברת הגבייה או בעובד חברת הגבייה עילה שהיה בה כדי למנוע מתן אישור לפי [[סעיף 330יג(א) עד (ד)]], לפי העניין;
:: (2) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה קיבלו את האישור על יסוד פרטים שאינם נכונים או כוזבים.

@ 330טז. בירור תלונות נגד חברת גבייה ועובדיה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) הוגשה לוועדת אישורים עירונית תלונה נגד עובד חברת גבייה, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא הסתיים בירור התלונה בתוך חודשיים מיום ההתליה - ההתליה בטלה זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את ההתליה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים.
: (ב) ראתה ועדת אישורים עירונית, בעקבות תלונה שהוגשה לה נגד חברת גבייה או עובד חברת הגבייה או בעקבות מידע אחר שהגיע אליה, שחברת גבייה נותנת שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות העירייה, שלא לפי הוראות הדין או שלא לפי הנחיות שנתן לה גזבר העירייה או מי שהגזבר מינה לעניין זה, רשאית היא, לאחר שנתנה לחברת הגבייה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניה, להורות על הפסקת ההתקשרות של העירייה עם חברת הגבייה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת, בדין או בחוזה, המאפשרת לעירייה להפסיק את התקשרותה עם חברת הגבייה.
: (ג) הממונה על תלונות הציבור בעירייה יברר תלונות נגד חברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה או נגד עובד חברת הגבייה כאמור, ורשאי הוא, אם ראה שהדבר מצדיק זאת, להעביר את ממצאי בירור התלונה גם לוועדת האישורים הארצית.
: (ד) עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה ובאמצעים נוספים כפי שתקבע, בסמוך למקום שבו מתפרסם מידע הנוגע לחיובי ארנונה כללית ותשלומי חובה ולתשלום חובות אחרים לעירייה, מידע בדבר דרכי הגשת תלונות נגד חברת גבייה שהתקשרה עימה ועובדיה ואופן בירורן.

@ 330יז. דיווח של ועדת אישורים עירונית לוועדת האישורים הארצית ופעולות על פיו (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) החליטה ועדת אישורים עירונית לסרב לתת אישור לעובד חברת גבייה או שלא לחדש אישור כאמור, או החליטה כאמור [[בסעיפים 330טו]] [[או 330טז]] לגבי עובד של חברת גבייה, תמסור על כך דיווח מפורט ללא דיחוי לוועדת האישורים הארצית.
: (ב) קיבלה ועדת האישורים הארצית דיווח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא, אם מצאה חומרה מיוחדת בהתנהלות העובד ולאחר שנתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע כי החלטת ועדת האישורים העירונית כאמור תחול לגביו גם בכל הנוגע להעסקתו כעובד של חברת גבייה בכלל הרשויות המקומיות או בחלק מהן, כפי שתקבע.

@ 330יח. הגבלות על עיסוק בתחום העירייה ועל קיום קשר כלכלי עם העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה ועובד חברת גבייה כאמור לא יעסקו בתחומי אותה עירייה בגביית חובות שלא בעבור העירייה, למעט גבייה בעבור רשות ציבורית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך משום ניגוד עניינים, ושלא יעסקו בתחומי אותה עירייה במדידת נכסים או בסיווגם לעניין ארנונה; לעניין זה, &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק חופש המידע]].
: (ב) חברת גבייה, תאגיד עזר לגבייה, מי ששולט בהן או מי שנשלט על ידי מי מהן, לא יקיימו כל קשר כלכלי עם העירייה, למעט זה הנוגע לביצוע תפקידי חברת הגבייה או תאגיד עזר לגבייה לפי [[פרק זה]]; לעניין זה, &quot;קשר כלכלי&quot; - מתן או קבלה של הלוואות או של מקדמות כספיות על חשבון גבייה עתידית או דמי זיכיון, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות או שותפות בנכסים.

@ 330יט. קבלת מידע בידי חברת גבייה והטיפול במידע (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העירייה רשאית להעביר לחברת הגבייה שעימה התקשרה מידע שברשותה כדין בדבר כתובתו של חייב, נכסיו, לרבות נכסי מיטלטלין, מקורות הכנסתו, פרטי חובו ופרטי ההתקשרות עימו, אם הדבר נדרש לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.
: (ב) על מסירת מידע לפי סעיף זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[חוק הגנת הפרטיות]] לעניין החזקת מידע, שמירתו ודרכי מסירתו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חברת גבייה אחראית לאבטחת המידע המתקבל מהעירייה והמידע שנצבר אצלה אגב מתן שירותי הגבייה לעירייה, ובכלל זה מניעת שימוש לרעה במידע, פיקוח ובקרה על הגישה למידע ועל השימוש בו ואבטחה של מערכות המחשוב שבהן המידע מוחזק.
: (ד) סיימה חברת גבייה לתת שירותי גבייה לעירייה, תעביר את המידע שבידיה לידי העירייה ולידי חברת הגבייה שנבחרה במקומה, אם נבחרה, לפי הנחיות העירייה; נותר בידי חברת הגבייה מידע לאחר ביצוע ההוראות האמורות, תשמיד את המידע שהגיע אליה עקב מתן שירותי הגבייה לעירייה ותודיע על כך לעירייה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין השמדת המידע.
: (ה) חברת גבייה ועובדיה לא יגלו מידע שהגיע אליהם עקב מתן שירותי גבייה לעירייה ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה.
: (ו) לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לעובד חברת הגבייה המחזיק באישור בר-תוקף מוועדת אישורים.
: (ז) לשם מתן שירותי גבייה לעירייה, חברת גבייה ועובדיה לא יעשו שימוש בכל מידע אחר שברשותם אשר מקורו אינו בעירייה או בפעולות שנקטו לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה; ואולם, חברת הגבייה ועובדיה רשאים לעשות שימוש במידע אחר כאמור בהתקיים כל אלה:
:: (1) מדובר במידע שהעירייה הייתה רשאית לעשות בו שימוש ולאסוף אותו, לצורכי גבייה, אם הייתה מבצעת את מתן שירותי הגבייה בעצמה;
:: (2) איסוף המידע והשימוש בו בידי חברת הגבייה מותרים לפי דין.
: (ח) השימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי נוהל עבודה שיקבע לעניין זה גזבר העירייה ושיכלול את סוגי המידע, הדרך והתנאים לשימוש במידע, לרבות האמצעים הנדרשים לניטור, לפיקוח ולבקרה על פעולת חברת הגבייה לפי הנוהל.
: (ט) מסר חייב לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה ידיעות על ענייניו הפרטיים, לרבות מידע, לשם העברתו לעירייה, לא ישמרו חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה את המידע כאמור, לא יאגרו אותו במאגר מידע ולא יעשו בו כל שימוש אחר זולת העברתו לעירייה ללא דיחוי.

@ 330כ. פעולת חברת גבייה לפי הנחיות מטעם גזבר העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה תפעל לפי הנחיות גזבר העירייה או לפי נוהל עבודה שיקבע הגזבר, והכול בכפוף להוראות לפי פקודה זו.
: (ב) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה לא תנקוט אמצעי אכיפה, למעט משלוח דרישה ראשונה לתשלום בכתב, אלא לפי החלטה פרטנית בכתב של גזבר העירייה או של מי שהוסמך לכך לפי [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הנחיות או נוהל כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

@ 330כא. סייג לתשלום לחברת גבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: שכר או תמורה אחרת שהעירייה משלמת, במישרין או בעקיפין, לחברת גבייה בעבור שירותי גבייה של חובות שלגביהם הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה וסכומם תלוי בסכום החוב שגבתה חברת הגבייה בפועל, יחושבו רק לפי סכום החוב כפי שהיה במועד שבו הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה.

@ 330כב. פיקוח, בקרה וביקורת (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העירייה תפקח על חברת הגבייה שעימה התקשרה ותקיים בקרה על פעולותיה, והכול לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה.
: (ב) ביקורת מבקר העירייה תיעשה גם לגבי חברת גבייה שהתקשרה עם העירייה לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה ויראו לעניין זה את חברת הגבייה כגוף עירוני מבוקר כאמור [[בסעיף 170א(ב)]].
: (ג) חברת גבייה שהתקשרה עם עירייה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], לעניין שירותי הגבייה שהיא נותנת לעירייה.

@ 330כג. קביעת אמות מידה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה תקבע אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברת גבייה ותאגיד עזר לגבייה לספק לה, לתושביה ולחייבים אחרים בתחום העירייה, ובכלל זה אמות מידה והוראות בעניינים אלה:
: (1) קיום מרכז קבלת קהל, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
: (2) קיום מוקד שירות טלפוני, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
: (3) קיום אתר אינטרנט באמצעותו ניתן לקבל מידע ומענה לפניות;
: (4) שפות מתן השירות;
: (5) נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות;
: (6) זמני מענה לפניות המתקבלות בכתב, ובכלל זה בדואר אלקטרוני;
: (7) חובת תיעוד פעולות ומענה לפניות;
: (8) דיווחים עתיים לעירייה על פעולותיה.

@ 330כד. ביצוע פעולות גבייה מיוחדות באמצעות בעל תפקיד (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית לנקוט אמצעי אכיפה הכרוכים בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין (בסעיף זה - פעולות גבייה מיוחדות) באמצעות הטלת ביצוען על בעל תפקיד כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] (בסעיף זה - בעל תפקיד), בהתאם להוראות [[פרק זה]]; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע עיקול נכס לא מוחשי באמצעות חברת גבייה.
: (ב) בעל תפקיד לא יועסק ולא יהיה קשור בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, לחברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה, לבעל שליטה בחברת הגבייה או לנושא משרה בה.
: (ג) בעל תפקיד יהיה רשאי לבצע פעולות גבייה מיוחדות שהוטלו עליו לפי [[פרק זה]], ולעניין [[סעיפים 5 עד 5ח לחוק ההוצאה לפועל]] יראו פעולות שביצע בעל תפקיד לפי [[פרק זה]] כאילו הוטלו עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין.
: (ד) בעת ביצוע פעולות גבייה מיוחדות בהתאם להוראות פקודה זו, יענוד בעל תפקיד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויחזיק ברשותו את האישור שניתן לו לפי [[חוק ההוצאה לפועל]] ואת ההוראה שנתן לו הגורם המוסמך לכך בעירייה לביצוע הפעולות, ויציגם לפי דרישה.
: (ה) על פעולות בעל תפקיד כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 330יט]], [[330כ]], [[330כב]] [[ו-330כו]], בשינויים המחויבים.
: (ו) סמכויות ועדת האישורים הפועלת לפי [[סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו גם לעניין תלונות על פעולת בעל תפקיד לפי הוראות סעיף זה.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הטלת ביצוען של פעולות כאמור בסעיף זה על עובד העירייה, לפי הוראות כל דין.

@ 330כה. תחולת הוראות על תאגיד עזר לגבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית להעסיק תאגיד עזר לגבייה לשם מתן שירותי גבייה שאינם כוללים נקיטת אמצעי אכיפה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד עזר לגבייה יהיה רשאי לסייע לעירייה בטיפול בבקשות להנחה מתשלומי חובה, ובלבד שתאגיד העזר לגבייה, מי ששולט בו או מי שנשלט על ידי מי מהם לא התקשר עם העירייה כחברת גבייה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 330יט]], [[330כב]], [[330כו]], [[330כז]] [[ו-330כח(א)]] יחולו על תאגיד עזר לגבייה, בשינויים המחויבים.

@ 330כו. תקנות - [[פרק חמישה עשר א']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן ביצוע פעולות בידי חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה, לרבות אופן הפקדת הכספים שגבתה חברת הגבייה וסדרי הבקרה והפיקוח של העירייה על פעולות חברת הגבייה, ובלבד שלא יהיה בהוראות לפי פסקה זו כדי לתת לחברת גבייה סמכויות פיקוח ואכיפה שאינן נתונות לה לפי דין;
:: (2) דרך הפעולה של עובד חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה במסגרת עבודתו בחברת הגבייה לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי תפקידים שונים.
: (ב) השר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי כל דין, לעניין חובות אבטחת המידע של העירייה ושל חברת הגבייה לגבי המידע המועבר לפי [[פרק זה]] ולעניין חובות הפיקוח של העירייה על קיום החובות האמורות בידי חברת הגבייה.
: (ג) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מידע נוספים על אלה המנויים [[בסעיף 330יט(א)]], שעירייה רשאית להעביר לחברת גבייה שעימה התקשרה, אם הם נדרשים לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.

@ 330כז. מסירת מידע ותחולת [[חוק חופש המידע]] (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת הגבייה תמסור לעירייה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי חובותיה ותפקידיה לפי כל דין.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו את המידע שמחזיקה חברת גבייה עקב פעולותיה לפי חוק זה (([צ&quot;ל: פקודה זו])) כמידע כמשמעותו [[בחוק חופש המידע]], הנמצא ברשות העירייה.

@ 330כח. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 330יט(ה), (ז) או (ט)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) עובד חברת גבייה העוסק במתן שירותי גבייה לעירייה לפי הוראות [[פרק זה]], דינו, בפעולתו במתן שירותי גבייה לעירייה, כדין עובד הציבור, לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

== פרק ששה עשר: שונות ==

=== סימן א': עבירות ועונשין ===

@ 331. הודעות כוזבות בטפסים
: המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.

@ 332. הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם
: (א) המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים.
: (ב) בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.

@ 333. סירוב לתת קבלה לדייר משנה
: מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות [[סעיף 269]], המסרב לתת לדייר משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים.

@ 334. מתן קבלה כוזבת
: הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו - כאמור [[בסעיף 333]].

@ 334א. פרסום דו&quot;ח ביקורת או ממצא ביקורת (תיקון: תש&quot;ן)
: המפרסם דו&quot;ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את [[סעיף 170ג(ו)]] או תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[הסעיף האמור]], דינו - מאסר שנה.

@ 335. עבירות שלא נקבע להן עונש
: העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו - קנס 75 לירות.

@ 336. חיוב באגרות ותשלומים אחרים
: הרשיע בית משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם - בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט - כל האגרות ותשלומי החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי עֲנוּשים נגבים על פי כל דין.

@ 337. כספי הענשים ישולמו לקופת העיריה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: כל הקנסות, האגרות, תשלומי החובה ודמי הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה; והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על [[סעיף 196 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שנעברה בתחומה.

=== סימן א'1: הסמכת פקחים עירוניים (תיקון: תשפ&quot;ה-2) ===

@ 337א. הסמכת פקחים עירוניים (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) ראש עירייה רשאי להסמיך, מקרב עובדי העירייה, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סימן זה|פרק (([צ&quot;ל: סימן])) זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח עירוני;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, אם השר הורה עליהם.
: (ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ג) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.

@ 337ב. סמכויות פקח עירוני (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 337ג]] -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי [[סימן זה|פרק (([צ&quot;ל: סימן])) זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.

@ 337ג. זיהוי פקח עירוני (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בתחום העירייה שהוא עובד בה, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

@ 337ד. סייג לסמכויות פקח עירוני (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי [[סימן זה]] כלפי אלה:
: (1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
: (2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;כוחות הביטחון&quot; ו&quot;ציוד ביטחוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2006]].

=== סימן ב': הוראות כלליות ===

@ 338. מחיקת סכומים באישור הממונה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה - באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

@ 339. מחיקת סכומים באישור השר (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ד-3)
: כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה, באישורו של השר, ובעירייה איתנה - באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה - תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנחות, לפי [[סעיף 149ד(א)(2)]].

@ 340. ייצוג העיריה במשפט
: על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת-פעל לעיריה.

@ 341. חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור
: כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.

@ 341א. אבטחת אישיות מאוימת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אישיות מאוימת&quot; - ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;
::- &quot;האזור&quot; - כהגדרתו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס&quot;ז-2007]];
::- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;פעולות אבטחה&quot; - פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;
::- &quot;פעולות אבטחה מאושרות&quot; - פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;
::- &quot;קצין ביטחון&quot; - עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.
: (ב) לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; [[+|סעיפים 13]], [[+|13א]] [[ו-14 לחוק להסדרת הביטחון]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.
: (ג) קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות [[+|סעיפים 10א]] [[ו-11 לחוק להסדרת הביטחון]], בשינויים המחויבים.
: (ד) עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 142א]], רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 342. דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תש&quot;ע-2)
: הוראות [[סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יחולו על פקידי עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

@ 343. חובת הפרסום
: על אף האמור [[בפקודת הפרשנות]] אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.

@ 344. מסירת הודעות
: בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:
: (1) נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
: (2) הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
: (3) נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
: (4) הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.

@ 345. מְעִינת הודעות
: מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר &quot;הבעל&quot; או &quot;המחזיק&quot; של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

@ 346. אופן פרסומם של מסמכים
: מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

@ 347. תקנות (תיקון: תש&quot;ן)
: השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו&quot;ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.

== תוספת ראשונה  ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== אכרזות של עיריות ===

@ : אום-אל-פחם (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 198; תשנ&quot;א, 791; תשס&quot;ה, 1012)))
@ : אופקים (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1569; תשס&quot;ב, 127; תשע&quot;ד, 1143)))
@ : אור יהודה (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 977; תשמ&quot;ט, 583; תשנ&quot;ז, 459; תש&quot;ס, 437; תשס&quot;ח, 701; תש&quot;ע, 801; תשע&quot;ב, 829; תשע&quot;ג, 1218)))
@ : אור עקיבא (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 932; תשס&quot;ה, 558; תש&quot;ע, 1365)))
@ : אילת (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 2248; תשכ&quot;ח, 1836; תשנ&quot;ג, 699; תשס&quot;א, 632; תשס&quot;ז, 174; תשע&quot;ו, 1341)))
@ : אל-טייבה (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 691)))
@ : אל-טירה (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1169; תשנ&quot;ב, 1412; תשע&quot;א, 1347)))
@ : אלעד (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 181; תש&quot;ע, 256; תשע&quot;ב, 830)))
@ : אשדוד (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 188, 1863; תשנ&quot;ב, 662, 1027; תשנ&quot;ו, 505, 809; תשנ&quot;ח, 1121; תש&quot;ע, 750; תשע&quot;ו, 415)))
@ : אשקלון (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 1397, תשכ&quot;ו, 520; תשכ&quot;ז, 106; תשנ&quot;ז, 507; תשס&quot;ח, 1202)))
@ : ((באקא-ג'ת - איחוד רשויות (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 1132), ביטול איחוד רשויות (ס&quot;ח תש&quot;ע, 646), הוראות נוספות (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 622, 1154)))
@ : באר שבע (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 564; תשכ&quot;ח, 450; תש&quot;ס, 370; תשס&quot;ה, 613, 1013; תשס&quot;ז, 1130)))
@ : בית שאן (((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 318; תשע&quot;ג, 256)))
@ : בית שמש (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1055, תשנ&quot;ד, 26; תשס&quot;ג, 445; תשס&quot;ז, 376; תשע&quot;ד, 1141)))
@ : בני ברק (((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 1606; תש&quot;ע, 805; תשע&quot;ג, 1219)))
@ : בת-ים (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1670; תשכ&quot;ח, 2298; תשמ&quot;ט, 578; תש&quot;ע, 802; תשע&quot;ד, 2)))
@ : גבעת שמואל (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 124; תש&quot;ע, 753; תשע&quot;ד, 1798)))
@ : גבעתיים (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 335, 641; תשכ&quot;א, 2018; תשס&quot;ז, 1134; תשע&quot;ג, 1220)))
@ : דימונה (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 19; תשס&quot;ה, 167, 613; תשס&quot;ו, 1071; תשע&quot;ה, 442)))
@ : הוד השרון (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 659, 749; תשנ&quot;ג, 462)))
@ : הרצליה (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1041; ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1798, תשמ&quot;ט, 1071; תשנ&quot;ו, 1008; תשנ&quot;ח, 298; תשס&quot;ז, 1135; תש&quot;ע, 107; תשע&quot;ג, 1221)))
@ : חדרה (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 796; תשי&quot;ט, 628; תשכ&quot;ד, 96; תשמ&quot;א, 340; תשנ&quot;ב, 1171; תשנ&quot;ו, 1461; תשס&quot;א, 1002; תשס&quot;ז, 343; תש&quot;ע, 1366)))
@ : חולון (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1306; תשי&quot;ז, 1364; תש&quot;ך, 1672; תשכ&quot;ח, 1532, 1739; תשל&quot;ג, 1945; תשנ&quot;ו, 1461; תשס&quot;ט, 32; תשע&quot;ד, 4)))
@ : חיפה (((ק&quot;ת תש&quot;י, 865, 1262; תשי&quot;א, 64; תשט&quot;ו, 1333; תשי&quot;ז, 639, 1440; תשי&quot;ט, 1194; תשכ&quot;ד, 1795; תשכ&quot;ז, 1051; תשל&quot;א, 1579; תשל&quot;ב, 332; תשל&quot;ו, 1914; תשל&quot;ז, 278; תשנ&quot;ה, 364, 1208, 1579; תשנ&quot;ו, 665; תשס&quot;א, 295, 1038; תשס&quot;ו, 80, 260; תשס&quot;ח, 1017)))
@ : טבריה (((ק&quot;ת תש&quot;י, 224, 881; תשט&quot;ו, 53; תשי&quot;ט, 1108, תש&quot;ם, 2124; תשס&quot;ג, 639; תשס&quot;ו, 267; תשע&quot;ג, 93)))
@ : טייבה (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 691; תש&quot;ע, 884)))
@ : טירת-כרמל (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1480; תשנ&quot;ו, 666; תשנ&quot;ז, 1247; תשס&quot;ו, 67; תשס&quot;ז, 183)))
@ : יבנה (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1177; תשנ&quot;ה, 747; תשס&quot;ב, 817; תש&quot;ע, 256)))
@ : יהוד-מונוסון (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 182; תשנ&quot;ז, 458; תשס&quot;ו, 268; תש&quot;ע, 1110)))
@ : יקנעם עילית (((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 463; תשס&quot;ח, 981; תשע&quot;ג, 60; תשע&quot;ו, 264)))
@ : ירושלים (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 495; תשי&quot;ב, 1287; תשי&quot;ט, 973; תשכ&quot;ג, 1479, תשכ&quot;ז, 2694; תשמ&quot;ה, 808; תשנ&quot;ג, 863; תשס&quot;ד, 69; תשס&quot;ח, 1144; תשע&quot;ז, 296)))
@ : כפר יונה (((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1401)))
@ : כפר סבא (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1539; תשכ&quot;ה, 353, 1609; תשס&quot;ד, 697; תשס&quot;ז, 1137; תש&quot;ע, 923; תשע&quot;ד, 1799)))
@ : כפר קאסם (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 645; תשע&quot;ג, 154; תשע&quot;ו, 1565)))
@ : כרמיאל (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 480; תשנ&quot;ב, 1204; תשנ&quot;ד, 789; תשס&quot;ג, 444; תשס&quot;ד, 69; תשס&quot;ז, 171; תשע&quot;ג, 79)))
@ : לוד (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 521; תשי&quot;ח, 1601; תשכ&quot;ז, 171; תשמ&quot;ח, 531; תשנ&quot;ד, 27; תשנ&quot;ח, 319, 745; תש&quot;ע, 924)))
@ : מגדל העמק (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1104; תשס&quot;א, 649; תשע&quot;ב, 1654)))
@ : מודיעין-מכבים-רעות (((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 108; תש&quot;ע, 748; תשע&quot;א, 628)))
@ : מעלות תרשיחא (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 561; תשס&quot;ו, 1066; תשע&quot;ג, 94)))
@ : נהריה (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1350, 1752; תש&quot;ן, 692; תשס&quot;ה, 815; תשס&quot;ט, 1065; תשע&quot;ג, 1225)))
@ : נוף הגליל (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1377; תשל&quot;ו, 2646; תשנ&quot;א, 752; תשנ&quot;ד, 1273; תשנ&quot;ה, 1653; תש&quot;ס, 435; תשע&quot;ג, 755)))
@ : נס ציונה (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1511; תשנ&quot;ט, 308; תשס&quot;ז, 1131; תשע&quot;א, 163)))
@ : נצרת (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 62; תשכ&quot;ג, 182; תשכ&quot;ט, 1694; תשל&quot;ו, 2645; תש&quot;ם, 1054; תשנ&quot;א, 753, תשנ&quot;ד, 1274; תשנ&quot;ה, 1655; תשע&quot;ב, 1493)))
@ : נשר (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1508; תשס&quot;ד, 745, 994; תשע&quot;ב, 1184)))
@ : נתיבות (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 378; תשס&quot;ו, 269; תשע&quot;ה, 403)))
@ : נתניה (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 49, 109, 185; תש&quot;י, 309, 1322; תשי&quot;א, 375; תשי&quot;ט, 1110; תשכ&quot;ב, 1907; תשכ&quot;ו, 2044; תשכ&quot;ז, 27; תשנ&quot;ד, 1092; תש&quot;ע, 921; תשע&quot;ה, 822)))
@ : סח'נין (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1311; תשע&quot;ג, 259)))
@ : עיר כרמל (((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1148)))
@ : עכו (((ק&quot;ת תש&quot;י, 965; תשי&quot;א, 500; תשכ&quot;ב, 1907; תשכ&quot;ה, 2617; תשל&quot;א, 903; תש&quot;ן, 611; תשנ&quot;א, 196; תשנ&quot;ה, 1209; תש&quot;ע, 1364; תשע&quot;ג, 757; תשע&quot;ז, 107)))
@ : עפולה (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 408; תשנ&quot;ט, 217; תשס&quot;א, 650; תשס&quot;ה, 197; תשע&quot;ג, 61; תשע&quot;ו, 409)))
@ : עראבה (((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1417)))
@ : ערד (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 883; תש&quot;ע, 1629; תשע&quot;ה, 443)))
@ : פתח תקוה (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 131; תשי&quot;א, 714, 1163; תשט&quot;ז, 348; תשי&quot;ז, 1068; תש&quot;ך, 989, 1296, 1412; תשכ&quot;ב, 451; תשכ&quot;ה, 501; תשמ&quot;ה, 135; תשנ&quot;ב, 1026; תשנ&quot;ה, 1509; תשס&quot;ו, 818; תשס&quot;ז, 599; תש&quot;ע, 751; תשע&quot;א, 1152; תשע&quot;ג, 887)))
@ : צפת (((ק&quot;ת תש&quot;י, 380; תשכ&quot;ה, 1706; תשל&quot;ז, 1558; תשע&quot;ג, 81)))
@ : קלנסווה (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 379; תש&quot;ע, 885)))
@ : קרית אונו (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1444; תשנ&quot;ו, 163; תש&quot;ס, 438; תשס&quot;ח, 700; תשע&quot;ג, 889)))
@ : קרית אתא (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 2209; תשנ&quot;ד, 667; תשנ&quot;ה, 494; תשנ&quot;ו, 163; תשס&quot;ה, 737; תשס&quot;ו, 263; תשס&quot;ח, 603; תשע&quot;ב, 253; תשע&quot;ו, 1500)))
@ : קרית ביאליק (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1854; תשנ&quot;ג, 732; תשס&quot;ב, 190; תשס&quot;ז, 172; תשע&quot;ג, 1428)))
@ : קרית גת (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 264; תש&quot;ם, 192; תשמ&quot;א, 192; תשנ&quot;ו, 560; תשס&quot;א, 903; תשע&quot;א, 964; תשע&quot;ג, 45)))
@ : קרית ים (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1917; תש&quot;ם, 458; תשנ&quot;ה, 365; תשס&quot;ז, 170)))
@ : קרית מוצקין (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1855; תשל&quot;ח, 1364; תשל&quot;ט, 1050; תשנ&quot;ו, 917; תשנ&quot;ט, 924; תשס&quot;ד, 699; תשס&quot;ז, 170)))
@ : קרית מלאכי (((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 708)))
@ : קרית שמונה (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1241; תשמ&quot;ח, 591; תש&quot;ס, 762; תשע&quot;ג, 261)))
@ : ראש העין (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 1240; תש&quot;ע, 252; תשע&quot;ג, 154)))
@ : ראשון לציון (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1285; תשי&quot;ב, 627; תשי&quot;ח, 1521; תשל&quot;ד, 14, 368; תשל&quot;ה, 105; תשמ&quot;ח, 666; תשמ&quot;ט, 579; תש&quot;ן, 1267; תשס&quot;ג, 552; תשס&quot;ט, 31; תש&quot;ע, 251)))
@ : רהט (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 1160; תשס&quot;ג, 551)))
@ : רחובות (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 569,51; תשי&quot;ג, 391; תשי&quot;ח, 167; תשכ&quot;ב, 2618; תש&quot;ע, 804; תשע&quot;ג, 888)))
@ : רמלה (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 344; תשכ&quot;ו, 1488; תשנ&quot;ד, 26; תשס&quot;ב, 111, 758; תש&quot;ע, 803; תשע&quot;ב, 1383)))
@ : רמת-גן (((ק&quot;ת תש&quot;י, 437, 722; תשי&quot;ג, 391; תשי&quot;ד, 1307; תשכ&quot;א, 2018; תשכ&quot;ב, 516; תשל&quot;ה, 85; תשנ&quot;ב, 1298; תשנ&quot;ו, 916; תשנ&quot;ח, 214; תשס&quot;ז, 1134; תשס&quot;ח, 698; תש&quot;ע, 1111; תשע&quot;ב, 625; תשע&quot;ג, 1223; תשע&quot;ד, 1795)))
@ : רמת השרון (((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 55)))
@ : רעננה (((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1184; תשס&quot;ד, 698; תשס&quot;ה, 816; תשס&quot;ז, 36; תשס&quot;ח, 182; תש&quot;ע, 883)))
@ : שגור (((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 739)))
@ : שדרות (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 710; תשס&quot;ה, 615)))
@ : שפרעם (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 1756; תש&quot;ם, 348; תשנ&quot;ב, 507; תשנ&quot;ח, 262; תשס&quot;ו, 265; תשע&quot;ג, 78)))
@ : תל-אביב-יפו (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 47, 197; תש&quot;י, 1038; תשי&quot;א, 51, 569; תשי&quot;ד, 1307; תשט&quot;ו, 899, 1020; תשי&quot;ח, 588; תשכ&quot;א, 2580; תשכ&quot;ח, 2300, תשל&quot;ג, 1947; תש&quot;ם, 1605; תשנ&quot;ב, 1297; תשנ&quot;ג, 534; תשס&quot;א, 511; תשס&quot;ה, 166; תש&quot;ע, 754; תשע&quot;ה, 378)))
@ : תמרה (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 879; תשע&quot;ג, 46)))

== תוספת שניה (תיקון: תשל&quot;ו-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 136]]))) ====
=== תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן ===

=== פרק ראשון: כללי ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת זו|בתקנון זה]] -
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;
:- &quot;מועצה ממונה&quot; - ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור [[בסעיף 143(א) רישה לפקודה]];
:- &quot;מרכז ישיבות המועצה&quot; - עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי [[תוספת זו|תקנון זה]] נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.

@ 2. מועדים
: ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העיריה סגורים לא יבואו במניין הימים שנקבעו [[תוספת זו|בתקנון זה]].

@ 3. ישיבות המועצה
: המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכל כמפורט [[תוספת זו|בתקנון זה]].

@ 4. זימון
: המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה, בהתאם [[תוספת פרק רביעי|לפרק הרביעי]].

=== פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין ===

@ 5. מספר הישיבות
: המועצה תקיים ישיבה מן המניין ([[בפרק זה]] - ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.

@ 6. מועד ישיבות
: (א) בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.
: (ב) ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
: (ג) חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, &quot;יום מנוחה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], ולרבות מוצאי יום המנוחה.
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) [[פרט 5|וסעיף 5 לתקנון זה]], רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.
: (ה) ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור [[פרט 58|בסעיף 58 לתקנון זה]] ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.

@ 7. שינוי מועד ישיבה
: (א) ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.
: (ב) ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
: (ג) הוראות [[פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

=== פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין ===

@ 8. סמכות ראש עיריה
: ראש עיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.

@ 9. כינוס ישיבה
: (א) ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.
: (ב) היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6 לתקנון זה]], בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

@ 10. ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת הממונה
: נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העיריה לא כינס את המועצה בתוך שבעה ימים כאמור [[פרט 9|בסעיף 9(א) לתקנון זה]], ולא נהג לפי [[פרט 9(ב)|סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור]], יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים, זאת אם נקבע מועד אחר לזימון הישיבה [[תוספת זו|בתקנון זה]]; כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור [[פרט 31|בסעיף 31(ב) לתקנון זה]].

@ 11. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין
: [[פרט 6|סעיף 6 לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי [[פרק זה]].

=== פרק רביעי: זימון ישיבות ===

@ 12. משלוח הזמנות
: מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, ואולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי [[פרט 10|סעיף 10 לתקנון זה]], יחתום הממונה או מי שהוא מינה; הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.

@ 13. תוכן ההזמנה
: (א) בהזמנה לישיבה יצוין -
:: (1) אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;
:: (2) את היום, השעה והמקום של הישיבה;
:: (3) את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום - לפי העניין;
:: (4) בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר - טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
:: (5) בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה - הצעת החלטה לגבי סדר היום;
:: (6) בישיבות שעניינן אישור עסקה - החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

@ 14. מסירת ההזמנות
: (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.
: (ב) הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.
: (ג) מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

@ 15. מען למסירת ההזמנה
: הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה הרשומים במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז ישיבות המועצה - לפי אותו מען.

@ 16. פגם במסירת ההזמנה
: חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה לפני היועץ המשפטי לעיריה מיד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה; היועץ המשפטי לעיריה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר, להעלאת הטענה ויושב ראש המועצה חייב לפעול על פיה.

@ 17. זימון בעלי תפקידים
: מרכז ישיבות המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המניין ושלא מן המניין, את עובדי העיריה כאמור להלן:
: (1) עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי [[סעיף 167 לפקודה]];
: (2) עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
: (3) עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.

=== פרק חמישי: פומביות הדיונים ===

@ 18. פומביות הדיון וסייגיו
: (א) ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.
: (ב) לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.

@ 19. איסור גילוי
: לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטות המועצה.

@ 20. מקום הישיבות
: (א) הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.
: (ב) ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.

@ 20א. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

=== פרק שישי: מניין המשתתפים ===

@ 21. מניין חוקי
: מניין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

@ 22. העדר מניין חוקי
: (א) לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.
: (ב) הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
: (ג) [[פרט 6|סעיף 6(ב) ו-(ג) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

@ 23. התמעטות משתתפים
: (א) נפתחה ישיבה כדין לפי [[פרט 21|סעיף 21 לתקנון זה]], יהא המשך ישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.
: (ב) סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי [[פרט 22|הסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה]].

=== פרק שביעי: סדר היום ===

@ 24. קביעת סדר היום
: (א) ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.
: (ב) קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.
: (ג) בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.

@ 25. עדיפות
: (א) עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור [[פרט 53|בסעיף 53 לתקנון זה]], בתשובה לשאילתות לפי [[תוספת פרק תשיעי|הפרק התשיעי]], ובהצעות לפי [[פרט 29|סעיף 29 לתקנון זה]].
: (ב) בכפוף לאמור [[פרט 24|בסעיף 24(ב) לתקנון זה]], יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.

@ 26. נאומים מהמקום
: (א) חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.
: (ב) נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.
: (ג) יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.
: (ד) עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.

@ 27. הצעות נוספות של חברי המועצה
: (א) חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ-72 שעות לפני הוועדה.
: (ב) בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ-4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.

@ 28. דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון
: הצעה לסדר היום תובא לפני המועצה בידי חבר המועצה המגיש אותה או מי מטעמו; היתה התנגדות לדון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד; היו יותר ממציע אחד או יותר ממתנגד אחד, רשאים המציעים או המתנגדים, לפי העניין, לחלק את הזמן האמור ביניהם; בתום ההתנגדות רשאית המועצה להחליט אחד מאלה:
: (1) שלא לכלול את הנושא בסדר היום;
: (2) להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;
: (3) לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;
: (4) להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.

@ 29. הסרת הצעה מסדר היום
: המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למרכז ישיבות המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה.

@ 30. דחיית הדיון בסעיפים
: בכפוף להוראות [[פרט 50|סעיף 50 לתקנון זה]], עניינים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המניין ולא נסתיים הדיון בהם, יועברו לסדר היום של הישיבה מן המניין שלאחריה.

=== פרק שמיני: ניהול הישיבה ===

@ 31. ניהול הישיבה
: (א) ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת [[סעיף 130 לפקודה]], יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.
: (ב) נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, &quot;הוותיק מבין חברי המועצה&quot; - מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 32. תפקיד היושב ראש
: (א) יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.
: (ב) ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד [[תוספת זו|לתקנון זה]], דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

@ 33. רשות דיבור
: לאחר דברי הפתיחה לנושא שעל סדר היום, ייתן יושב ראש הישיבה את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת ההנהלה, ייתן היושב ראש את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאינה מיוצגת כאמור.

@ 34. זמן לדיבור
: (א) חבר מועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.
: (ג) בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.

@ 35. סמכויות היושב ראש
: יושב ראש הישיבה רשאי -
: (1) להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי [[תוספת זו|תקנון זה]];
: (2) להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;
: (3) להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
: (4) ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;
: (5) להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.

=== פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות ===

@ 36. הגשת שאילתה ותשובה
: (א) לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
: (ב) לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
: (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

@ 37. שאילתה נוספת
: השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

@ 38. הגשת שאילתה ישירה
: (א) חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.
: (ב) לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.
: (ג) לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול [[פרט 36|סעיף 36 לתקנון זה]].
: (ד) לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.

@ 39. הודעה אישית
: (א) חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.
: (ב) רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.
: (ג) הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון - בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.

@ 40. הודעה על פי דין
: חבר מועצה רשאי, בכל עת שחלה עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

@ 41. הגשת חומר בידי חבר מועצה
: (א) חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.
: (ב) החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.

@ 42. הצבעה
: (א) לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
: (ב) עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.
: (ג) עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון - רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
: (ד) לבקשת חבר מועצה ובהצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.

@ 43. שיטת ההצבעה
: ההצבעה תהיה בהרמת ידיים זולת אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה החליטו על הצבעה שמית.

@ 44. החלטות על פי רוב קולות
: החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין, יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול, תידחה ההצעה; ואולם בכל מקרה שדרוש בו רוב של חברי המועצה, יהיה מניין חברי המועצה על פי קביעת השר כאמור [[בסעיף 19 לפקודה]].

@ 45. מניית הקולות
: (א) בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.
: (ב) אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.

@ 46. דיון חוזר בהחלטה
: (א) לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי [[סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]].

@ 47. החלטה שלא בישיבת מועצה
: (א) ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
: (ב) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.
: (ג) דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.

@ 48. משך זמן ישיבה ונעילתה
: ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה, אלא אם כן נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה שני שלישים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה באותה שעה; בלי לגרוע מהאמור [[פרט 58|בסעיף 58 בתקנון זה]], ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

@ 49. המשך ישיבה ונעילתה
: (א) לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה]].
: (ב) לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה]].
: (ג) סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של [[פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה]].

=== פרק אחד עשר: פרוטוקול ===

@ 50. פרוטוקול וניהולו
: (א) כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
: (ב) בפרוטוקול יצוינו -
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;
:: (3) שאילתות ותשובות עליהן;
:: (4) סדר היום וכל שינוי בו;
:: (5) שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;
:: (6) ההצעות והנמקתן;
:: (7) עיקרי הדיון;
:: (8) החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה - ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;
:: (9) הודעות.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.

@ 51. אישור פרוטוקול
: יושב ראש הישיבה ומרכז ישיבות המועצה, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר קיום הישיבה ולפני מועד הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הדבר נמנע בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למרכז ישיבות המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

@ 52. בקשה לתיקון פרוטוקול
: (א) חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.
: (ב) לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.

@ 53. דיון בהצעה לתיקון פרוטוקול
: הגיש חבר מועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מרכז ישיבות המועצה בישיבה, מיד עם פתיחתה, ואם אין הסכמה לתיקון המוצע, הדבר יוכרע בהצבעה.

@ 54. תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה
: תיקון פרוטוקול של ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות יידון בישיבה שתנוהל בדלתיים סגורות.

@ 55. שמירת פרוטוקול
: פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרד המנהל הכללי של העיריה ובמקום נוסף בעיריה ועל גבי אמצעי מדיה מגנטית.

@ 56. עיון בפרוטוקול
: (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות [[17:300080|סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס&quot;ח-2007]].
: (ב) פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.

=== פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים ===

@ 57. דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות
: (א) ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור [[בסעיף 216 לפקודה]], שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים [[בסעיף 170ג לפקודה]].
: (ב) ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.
: (ג) ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.
: (ד) [[פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.

@ 58. ישיבות בעניינים מיוחדים
: (א) בישיבות בעניינים המפורטים [[פרט 57|בסעיף 57 לתקנון זה]] (בסעיף זה - עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור [[פרט 48|בסעיף 48 לתקנון זה]], תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות [[פרט 48|סעיף 48 לתקנון זה]] לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.
: (ב) בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.
: (ג) בכפוף לאמור [[פרט 7|בסעיף 7(א) לתקנון זה]], הוראות [[פרט 6|סעיף 6(א) ו-(ג)]] יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.

=== פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש ===

@ 59. סמכויות יושב ראש המועצה
: בחרה המועצה לעצמה יושב ראש לפי [[סעיף 130 לפקודה]], יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור [[פרט 62|בסעיף 62 לתקנון זה]], סמכויות של ראש עיריה בעניין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.

@ 60. מילוי מקום יושב ראש המועצה
: נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח ראש העיריה את הישיבה וינהל אותה.

@ 61. זימון וסדר יום
: במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש לפי [[סעיף 130 לפקודה]], יחולו, על אף האמור [[תוספת זו|בתקנון זה]], הוראות אלה:
: (1) יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
: (2) יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
: (3) לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה - אף לנהלה;
: (4) נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;
: (5) יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.

@ 62. המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה
: [[תוספת זו|תקנון זה]] לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיפים 153]] [[ו-154]]))) (תיקון: תשע&quot;ב-6) ====
=== הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים ===

@ 1. צוות הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור [[בסעיף 152(ד) לפקודה]], צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית ([[בתוספת זו]] - צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).
: (ב) חברי צוות הבחירות יהיו -
:: (1) שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
:: (2) היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;
:: (3) שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה - שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.
: (ג) מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודת צוות הבחירות.

@ 2. רשימת חקלאים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.
: (ב) שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים [[בהגדרה &quot;חקלאי&quot; שבסעיף 151 לפקודה]].

@ 3. דין תאגיד (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

@ 4. דין שותפות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לצוות הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

@ 5. ערר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

@ 6. החלטה בערר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של צוות הבחירות בערר תהיה סופית.

@ 7. דרישת יחסיות של הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור [[בסעיף 154(א) לפקודה]] תיערך בכתב, תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לצוות הבחירות לא יאוחר מהיום ה-15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

@ 8. החלטה בדבר יחסיות של הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

@ 9. קביעת מספר חברי הועדה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום פרסום רשימת החקלאים; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

@ 10. מועד הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה-70 ממינוי חברי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.

@ 11. אסיפה כללית
: הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.

@ 12. הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 לפני יום הבחירות.

@ 13. יושב ראש האסיפה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: יושב ראש צוות הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.

@ 14. מנין חוקי
: לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.

@ 15. הבחירות ותוצאותיהן (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו הנציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת ידים, או בקלפי אם לפחות שניים מהנוכחים דרשו זאת, והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציגי החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך צוות הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

@ 16. בחירת סגנים
: לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים [[פרט 18|בסעיף 18]]; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.

@ 17. תוצאות הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה עשר יום מיום היבחרה.

@ 18. מילוי המקום של נציג חקלאי
: חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:
: (1) נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי [[פרט 16|סעיף 16]]; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
: (2) נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.

@ 19. תקנות
: השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי [[תוספת זו]].

== תוספת רביעית  ==
==== ((([[סעיף 208]]))) ====
=== הוראות להכנת התקציב ===
@ : ((ראו גם [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל&quot;א–1971]].))
@ 1. : מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.
@ 2. : תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי החובה, דמי השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי הכנסה כוללים.
@ 3. : תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.
@ 4. : לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.
@ 5. : תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.
@ 6. : בסעיף &quot;שונות&quot; לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.
@ 7. : הפרט &quot;תלויות&quot; או &quot;שונות&quot; - יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.
@ 8. : לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי משנה חדשים.
@ 9. : בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.
@ 10. : יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה - עבודות אחרות.
@ 10א. (תיקון: תשס&quot;ה-6) : בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה אם החליטה המועצה לעשות כן.
@ 10ב. (תיקון: תשס&quot;ח-7) : בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה.
@ 11. : התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.

== תוספת חמישית  (תיקון: תשס&quot;ה-3) ==
==== ((([[סעיף 167(א2)]]))) ====
@ : ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים - רשימת המשרות:
@ (1) : מנהל כללי;
@ (2) : מזכיר;
@ (3) : מהנדס;
@ (4) : רופא וטרינר;
@ (5) : היועץ המשפטי;
@ (6) : מנהל מחלקת חינוך;
@ (7) : מבקר;
@ (8) : גזבר.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באב תשכ&quot;ד (2 באוגוסט 1964).
&lt;חתימה&gt; דב יוסף, שר המשפטים</text>
      <sha1>8kgweqffmdleoopcm7hxy4wrxrbag9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>281425</id>
    <revision>
      <id>3019758</id>
      <parentid>3002561</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019750] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60974" sha1="eujlz2yt719wi4e95ycr87lsgbfiols" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל״ה–1974}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000385}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 14|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208570.pdf}}, {{ח:תיבה|238|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 70|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208572.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 277|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 418|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300807.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300881.pdf}}, {{ח:תיבה|618|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 281|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 60|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 528|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382389.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 158|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 365|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 754|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 618|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7077.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 641|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 762|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 848|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 899|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1111|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 845|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2236|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 418|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1590|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1870|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9958.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 926|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10524.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1770|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1026|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11716.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 992|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12243.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 55|בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לרכישת דירה“ – הלוואה שתאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר נותן לצורך רכישת דירה ושלהבטחת החזרתה נרשמו משכנתה או משכון לגבי הזכויות במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליווי פיננסי“ – מימון לפרויקט בנייה על ידי תאגיד בנקאי או על ידי מבטח במסגרת הסכם ליווי בין המוכר לבין התאגיד הבנקאי או המבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על־ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הדירה“ – כל סכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}} כממונה לעניין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“, ו”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (להלן – פקודת הבנקאות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון לפרויקט בנייה“ – שיטת מימון שבה המוכר מנהל את כל הפעילות הכספית של פרויקט הבנייה שלו בחשבון בנק נפרד אחד המשמש למטרה זו בלבד (להלן – חשבון הליווי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח, שעומד בהוראות לעניין נזילות ולעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו, שנתן הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או המפקח על הבנקים, לפי העניין, לשם פיקוח על יציבותו; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב למתן אשראי“ ו”רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – רישיון למתן אשראי ורישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהם רישיון מורחב, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בנייה“ – בנייה של דירה או של בניין על ידי מוכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מלווה“ – תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, הנותן ליווי פיננסי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף|2|הבטחת כספי הקונה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה, והכל על אף האמור בחוזה המכר:
{{ח:תת|(1)}} מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} מסר לקונה ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את ההחזקה בדירה, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר, בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן ערבות אחר:
{{ח:תתת|(א)}} לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי – בהסכמת המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין ערבות מבעל רישיון מורחב למתן אשראי, בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבטח – בהסכמת הממונה על שוק ההון;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (ערבות בנקאית)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (ערבות בנקאית), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(2)}} ביטח את עצמו אצל מבטח שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, למעט רכיב המע״מ, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}}, הנכלל בכספים אלה, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1), והקונה צויין כמוטב על פי פוליסת הביטוח ודמי הביטוח שולמו מראש; שר האוצר, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח פוליסת הביטוח;
{{ח:תת|(3)}} שעבד את הדירה, או חלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, במשכנתה ראשונה לטובת הקונה או לטובת חברת נאמנות שאישר לכך השר, להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, בהתקיים הנסיבות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} רשם לגבי הדירה, או לגבי חלק יחסי של הקרקע שעליה היא נבנית, הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, ובלבד שלא נרשמו לגביהם שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על ההערה;
{{ח:תת|(5)}} העביר על שם הקונה את הבעלות או זכות אחרת בדירה, או בחלק יחסי מהקרקע שעליה היא נבנית, כמוסכם בחוזה המכר, כשהדירה או הקרקע נקיים מכל שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי.

{{ח:סעיף|2א|החלפת ערובה|תיקון: תשל״ו, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} מוכר שהבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1) או (2)}} יהיה רשאי להחליף את הערובה באחת מדרכי הערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3), (4) או (5)}}, ובלבד שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי להחליף את הערובה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|2א1|חובת יידוע בכתב|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור מוכר דירה לקונה, אלא אם כן הודיע לקונה בכתב, במועד חתימת חוזה המכר, על זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששולמו ועל הדרכים שנקבעו לפי החוק לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} מוכר שלא התקשר עם תאגיד בנקאי או מבטח בהסכם למתן ליווי פיננסי, יודיע על כך לקונה בכתב, עד מועד חתימת חוזה המכר; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן ומועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|2ב|הבטחת כספי קונה דירה על מקרקעי ישראל|תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשס״ט, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הקרקע שעליה הדירה הנמכרת ממקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, לא יהא המוכר חייב להבטיח את כספי הקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} אלא לתקופה שתסתיים בהתמלא כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הושלמה בניית הדירה בהתאם לחוזה המכר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה ההחזקה בדירה לקונה;
{{ח:תתת|(3)}} נחתם חוזה בין הקונה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות) ובו התחייבה הרשות להביא לידי רישום הקונה כשוכר הדירה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים כשהיא נקיה מכל שעבוד או התחייבות לשעבוד, מעיקול, ומכל זכות של צד שלישי, למעט שעבוד או התחייבות לשעבוד לחובת הקונה.
{{ח:תת|(ב)}} חוזה שנחתם בין הקונה לבין הרשות כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (א), בין יום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975) לבין יום ב׳ בניסן תשל״ט (30 במרס 1979), יראו כאילו כלולה בו התחייבות הרשות כאמור בפסקה (3) האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} חויבה הרשות לפצות את הקונה על אי מילוי התחייבויותיה על פי פסקה (3) של סעיף קטן (א), ישפה המוכר את הרשות זולת אם הוכיח כי הרשות היא האחראית לעילת הפיצוי.

{{ח:סעיף|2ג|הודעה בדבר מחיקת רישום שעבוד|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהמציא ערבות בנקאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מבטח שהמציא פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, בין שהוא תאגיד מלווה ובין שאינו תאגיד מלווה.
{{ח:תת|(ב)}} מוכר יפנה בכתב לתאגיד בנקאי או למבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לנותן ערבות אחר)}}, לפי העניין, בדרישה שימציא הודעה בכתב, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, ולפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד, שניתנו לטובת התאגיד הבנקאי או המבטח לא ימומשו מתוך הדירה ורישומם יימחק, בהתאם לתנאים האמורים בהודעה (בסעיף זה – ההודעה); פנייה כאמור תיעשה בתוך 30 ימים מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממועד התשלום הראשון ששילם קונה באמצעות פנקס שוברים אם הערבות הבנקאית או פוליסת הביטוח ניתנו על ידי תאגיד בנקאי או מבטח, שהוא תאגיד מלווה;
{{ח:תתת|(2)}} ממועד הוצאת ערבות בנקאית ראשונה אם ניתנה על ידי תאגיד בנקאי שאינו תאגיד מלווה;
{{ח:תתת|(3)}} ממועד הוצאת פוליסת הביטוח על ידי מבטח שאינו תאגיד מלווה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו מבטח כאמור בפסקה (3).
{{ח:תת|(ג)}} פנה המוכר לתאגיד הבנקאי או למבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר)}} כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור לו התאגיד הבנקאי או המבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} את ההודעה בתוך 30 ימים ממועד פניית המוכר אליו; עם פנייתו לתאגיד הבנקאי או למבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר)}}, יודיע על כך המוכר לקונה, ועם קבלת ההודעה מהתאגיד הבנקאי או המבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} יעבירה לקונה.

{{ח:סעיף|3|סייג לתשלומים|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוזה המכר, לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בשיעורים העולים על השיעורים שקבע השר בתקנות, אלא אם כן כספים אלה הובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה), תשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|3א|תשלום הוצאות על ידי המוכר|תיקון: תש״ס, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה, לפי חוק זה (להלן – ההוצאות), יחולו על המוכר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם על פי חוזה המכר על המוכר לשלם את ההוצאות בשביל הקונה, והמבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} או נותן הערבות הבנקאית, לפי הענין, הוציא קבלה על שם הקונה.

{{ח:סעיף|3א1|הפרשי הצמדה|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} כספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה; לא נקבעה בחוזה המכר שיטת הצמדה כאמור, יוצמדו הכספים שהובטחו למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בידי הקונה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתם לקונה במקרה מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}.

{{ח:סעיף|3ב|ליווי פיננסי לפרויקט בנייה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מלווה ומוכר שהתקשרו בהסכם למתן ליווי פיננסי יפעלו בדרך זו בלבד לעניין פרויקט הבנייה נושא ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} הסכם הליווי של פרויקט בנייה בין התאגיד המלווה לבין המוכר יכלול את חובתם לפעול לפי הסדר השוברים בלבד בהתאם להוראות סעיף זה, וכן פרטים נוספים כפי שיקבע המפקח על הבנקים {{ח:חיצוני|http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/Pages/nihultakin.aspx|בהוראות ניהול בנקאי תקין}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא תאגיד בנקאי, או כפי שיקבע הממונה על שוק ההון בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}} – לגבי תאגיד מלווה שהוא מבטח.
{{ח:תת|(ג)}} התאגיד המלווה יפיק פנקס שוברים לתשלום בעבור כל דירה בפרויקט הבנייה, ימסור אותו למוכר ויפקיד תשלומים בעבור הדירה, לרבות תשלומים שהעביר תאגיד שנתן לקונה הלוואה לרכישת דירה, לחשבון הליווי באמצעות פנקס השוברים בלבד; השוברים יכללו פרטים כפי שיקבע המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון בהוראות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} המוכר ימסור את פנקס השוברים לקונה ויקבל באמצעותו בלבד את התשלומים שישלם הקונה בעבור הדירה; תשלום באמצעות שובר מהווה הוראה בלתי חוזרת של המוכר לתאגיד המלווה להמציא ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}} או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, לטובת הקונה.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד מלווה ימציא ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} בשל הסכום ששילם הקונה לפי הסדר השוברים, למעט רכיב המע״מ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}} הנכלל בכספים אלה, בתוך 14 ימי עסקים מיום ששולם כאמור או יוודא כי ניתנה בטוחה אחרת לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו של תאגיד בנקאי או מבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן ערבות אחר)}} לפי כל דין.

{{ח:סעיף|3ג|חובת תאגיד שנתן הלוואה לרכישת דירה|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־3, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נתן תאגיד בנקאי, מבטח או תאגיד אחר הלוואה לקונה לרכישת דירה, חייב הוא –
{{ח:תת|(1)}} להודיע לקונה בכתב על הוראות חוק זה ועל זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר בעבור הדירה;
{{ח:תת|(2)}} להעביר את כספי ההלוואה למוכר רק לאחר שווידא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה כאמור.

{{ח:סעיף|3ג1|שעבוד ראשון של זכות המוכר לקבלת החזר רכיב המע״מ|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} נתן מוכר בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תהיה זכותו לקבלת החזר רכיב המע״מ ששולם, במקרה של מימוש הבטוחה, משועבדת בשעבוד ראשון לטובת המדינה; לעניין זה, ”רכיב המע״מ“ – מס הערך המוסף הנכלל במחיר הדירה, בשיעור החל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, במועד כל תשלום מאת הקונה למוכר.

{{ח:סעיף|3ג2|השבת רכיב המע״מ בעת מימוש בטוחה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בטוחה“ – ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או פוליסת ביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכיב המע״מ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3ג1|בסעיף 3ג1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} מומשה בטוחה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, תשיב הקרן לקונה, באמצעות התאגיד הבנקאי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר)}} או המבטח שהמציא את הבטוחה, סכום בגובה רכיב המע״מ לגבי כל תשלום מאת הקונה למוכר אשר בשלו ניתנה הבטוחה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א1|בסעיף 3א1}} על הכספים שהובטחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}}, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר)}} או המבטח יפנה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד המימוש, בבקשה לקבל מהקרן סכום בגובה רכיב המע״מ;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך 14 ימים ממועד פניית התאגיד הבנקאי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר)}} או המבטח כאמור בפסקה (1), יועבר הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן לתאגיד הבנקאי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לנותן הערבות האחר)}} או למבטח;
{{ח:תתת|(3)}} עם קבלת הסכום בגובה רכיב המע״מ מהקרן יעבירו התאגיד הבנקאי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: נותן הערבות האחר)}} או המבטח לידי הקונה.
{{ח:תת|(ג)}} החשב הכללי של משרד האוצר יקים, במשרד האוצר, קרן שמטרתה השבת סכומים בגובה רכיב המע״מ לקונים, בעת מימוש בטוחות, בהתאם להוראות סעיף זה; הודעה בדבר הקמת הקרן תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} החשב הכללי, בהסכמת המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יתקין את תקנון הקרן; בתקנון כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן וסדרי עבודתה של הקרן; תקנון הקרן יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|3ד|מינוי הממונה, ניהול רישום ובירור פניות ציבור|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, לעניין דירות שהוראות חוק זה חלות על מכירתן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ינהל רישום שיפורטו בו שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), הממונה יברר פניות ציבור לעניין חוק זה, לרבות לעניין הפרת הוראות החוק על ידי מוכר.
{{ח:תתת|(2)}} מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולמוכר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא (להלן – ממצאי הבירור).
{{ח:תתת|(3)}} מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה.
{{ח:תתת|(4)}} החלטותיו של הממונה בבירור פניית ציבור וממצאי הבירור –
{{ח:תתתת|(א)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע לתאגיד בנקאי {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי)}} יעבירה לבירור המפקח על הבנקים; המפקח יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לתאגיד הבנקאי {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או לבעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי)}} וכן לממונה; על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 16|הסעיף האמור}}, המפקח יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא.
{{ח:תת|(ה)}} קיבל הממונה פניית ציבור בעניין הנוגע למבטח, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי)}} יעבירה לבירור הממונה על שוק ההון; הממונה על שוק ההון יברר את הפנייה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 60|סעיפים 60 עד 62 לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ואם מצא כי היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, למבטח, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: לבעל רישיון מורחב למתן אשראי או לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי)}} וכן לממונה; הממונה על שוק ההון יפרט בהודעתו כאמור את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקויים שמצא.

{{ח:סעיף|3ה|חובת דיווח של מוכר לממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוכר ימסור לממונה את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בתקנות את המועד למסירת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע פרטים נוספים שעל המוכר למסור לממונה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|3ו|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיו, רשאי הממונה –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם או גוף הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למכירה של דירות על פי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום המשמש מוכר ולבצע ביקורת על קיום הוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|3ז|סמכויות הממונה לגבי מוכר או תאגיד מפר|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה כי מוכר הפר את חובתו להבטיח את כספי הקונים כנדרש לפי חוק זה, יתריע על כך בכתב לפני המוכר, ויודיע על כך לקונה ולמפקח על הבנקים או לממונה על שוק ההון, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי תאגיד שאינו תאגיד בנקאי או מבטח שנתן הלוואה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח על הבנקים ולממונה על שוק ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ח|סעיף 3ח}}.

{{ח:סעיף|3ח|סמכויות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון לגבי תאגיד בנקאי או מבטח שהפר את חובותיו|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מצא המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון כי תאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שהוא תאגיד מלווה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, או שתאגיד בנקאי או מבטח, לפי העניין, שנתן הלוואה לקונה לרכישת דירה, הפר את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין, להורות לתאגיד הבנקאי או למבטח לתקן את ההפרה, וכן רשאי הוא להורות על הדרכים לתיקונה, כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|3ט|דיווח שנתי מטעם הממונה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יגיש לשר ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו, על ביצוע הוראות לפי חוק זה וכן דיווח על ממצאי הבירור, לרבות על ממצאי הבירור שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון העביר אליו; בדין וחשבון יפורטו גם שמות מוכרים שהפרו הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הממונה או בכל דרך אחרת שקבע השר.

{{ח:סעיף|4|עונשין|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} לא יידע את הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה להבטחת הכספים ששילם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}};
{{ח:תתת|(1א)}} קיבל מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה, בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} לא דיווח לממונה על פרטי עסקאות מכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על שבעה אחוזים מהמחיר בלי שהובטחו הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לקונה את פנקס השוברים או קיבל תשלומים שלא באמצעות פנקס השוברים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} העושה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא הפיק פנקס שוברים או לא הפקיד את התשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} לא המציא ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או פוליסת ביטוח או לא וידא כי ניתנה בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא יידע את הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או לא וידא כי ניתנה בטוחה לקונה או התחייבות בכתב של המוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע מוכר בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו מהשתתפות במכרזים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, שעורכים המדינה או תאגיד ממשלתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק האמור}}, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ה)}} הורשע מוכר שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}} (בחוק זה – חוק רישום קבלנים), בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לפסול אותו לרישום בפנקס, ואם נרשם – לבטל את רישומו, הכל לתקופה שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|4א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}} על ידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א) או (ב)}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל או פקיד מטעם התאגיד האחראי על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע תאגיד בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ב)}}, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|4ב|הטלת עיצום כספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, [ק״ת הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} בסכום המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אי־דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}} – עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 33,010 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} מכירת דירה לקונה על ידי המוכר בלא יידוע בכתב של הקונה בדבר זכותו על פי חוק זה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 2א1|סעיף 2א1}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 66,010 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע קונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}} – עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 66,010 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} אי־מסירת פנקס שוברים מהמוכר לקונה או קבלת תשלומים בעבור הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ד)}} – עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 264,040 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} קבלת סכום כסף העולה על שבעה אחוזים ממחיר הדירה, מהקונה על ידי המוכר, על חשבון מחיר הדירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 528,080 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על הפרת הוראות אלה בידי תאגיד בנקאי או מבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן ערבות אחר)}}, יטיל המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, על התאגיד הבנקאי או המבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}}, הכל לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4יד|סעיף 4יד}} בסכום של מיליון שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} אי־הפקת פנקס שוברי תשלום או אי־הפקדת תשלומים באמצעות פנקס השוברים בחשבון הליווי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־הוצאת ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או פוליסת ביטוח או אי־וידוא של הוצאת בטוחה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} אי־יידוע הקונה בדבר זכויותיו להבטחת הכספים ששולמו למוכר או אי־וידוא כי ניתנה בטוחה לטובת הקונה או התחייבות בכתב של המוכר למתן בטוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}.

{{ח:סעיף|4ג|הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מי שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}} הפר הוראה כאמור (להלן – המפר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}};
{{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}}.

{{ח:סעיף|4ד|טיעון בפני הממונה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|4ה|הודעת חיוב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טען מפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיף 4ח}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|4ו|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ד|בסעיף 4ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר על החלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}}, וועדת הערר הורתה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ז׳ בתשרי התשס״ט (6 באוקטובר 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4ז|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף*|'4ח|סכומים מופחתים|תיקון: תשס״ח|עוגן=סעיף 4ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|4ט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ה|בסעיף 4ה}}.

{{ח:סעיף|4י|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשס״ח, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים; בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|4יא|גביה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|4יב|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4יג|ערר|תיקון: תשס״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנמסרה לו הודעת חיוב רשאי לערור לפני ועדת הערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רישום קבלנים}} (בסעיף זה – ועדת הערר); על ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת החיוב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורו הממונה או ועדת הערר אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} שולם העיצום הכספי והתקבל הערר, יוחזר העיצום הכספי בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4יד|הטלת עיצום כספי על תאגיד בנקאי או מבטח {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: על נותן ערבות אחר)}}|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על תאגיד בנקאי {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי)}} בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות למפקח על הבנקים ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14טו|סעיף 14טו לפקודת הבנקאות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג עד 4יג}} יחולו על מבטח, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: בעל רישיון מורחב למתן אשראי או בעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי)}} בשינויים אלה: סמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|אותם סעיפים}} יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, ועל הודעת חיוב יהיה ניתן לערער לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יב|סעיף 92יב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|5|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|6|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ו, תשל״ו־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|ו־2ב(1)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)|תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״א בשבט תשל״ה (2 בפברואר 1975).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטה)}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בכסלו תשל״ה (18 בנובמבר 1974).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אברהם עופר'''&lt;br&gt;שר השיכון
* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>eujlz2yt719wi4e95ycr87lsgbfiols</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התכנון והבניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285191</id>
    <revision>
      <id>3019777</id>
      <parentid>3018283</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019720] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019777</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1376569" sha1="edvo07xooua3nx1xptwbwyxokixm4qo" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000613}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ב, עמ׳ 1411|פקודת בנין ערים, 1921|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563627.pdf}}. '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563896.pdf}}, {{ח:תיבה|227|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563971.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561260.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 7|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561370.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 83|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561761.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 232|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208087.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 135|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208085.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517976.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 307|חוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209758.pdf}}, {{ח:תיבה|XIV|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 172|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208297.pdf}}, {{ח:תיבה|223|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209777.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 31|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 228|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317379.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק שירותי תיירות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209699.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209775.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 21|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209773.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 15|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209772.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 14|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209768.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 42|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 14|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209769.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210235.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209766.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209767.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209765.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209764.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209763.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf}}, {{ח:תיבה|278|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 229|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 25, 29|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209762.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317381.pdf}}, {{ח:תיבה|63|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146, 146|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 129|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210431.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210486.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 20|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210559.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 7, 7|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210703.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 26 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210743.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 164|תיקון מס׳ 31 (תכנית לשימור אתרים)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211770.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210749.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 21|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 98|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211365.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211013.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 55|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211052.pdf}}, {{ח:תיבה|128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211098.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211184.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 110|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211247.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211511.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 23 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 44|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300281.pdf}}, {{ח:תיבה|208|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300352.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300364.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300408.pdf}}, {{ח:תיבה|560|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300459.pdf}}, {{ח:תיבה|157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300474.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300501.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 56|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300578.pdf}}, {{ח:תיבה|118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|208|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300614.pdf}}, {{ח:תיבה|497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299814.pdf}}, {{ח:תיבה|546|חוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 105|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299926.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299657.pdf}}, {{ח:תיבה|323|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299630.pdf}}, {{ח:תיבה|747|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299973.pdf}}, {{ח:תיבה|412|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 8|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300088.pdf}}, {{ח:תיבה|17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf}}, {{ח:תיבה|62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300786.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300778.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300830.pdf}}, {{ח:תיבה|632, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|798|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300770.pdf}}, {{ח:תיבה|840|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 82|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300134.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300837.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|330, 331|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301077.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301075.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300970.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|669|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_306566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 19|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2320.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301325.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301229.pdf}}, {{ח:תיבה|741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 207|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}, {{ח:תיבה|667|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303842.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 212, 214|תיקון מס׳ 103 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|328|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319029.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338721.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 108 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348517.pdf}}, {{ח:תיבה|1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|328|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_369869.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381800.pdf}}, {{ח:תיבה|584|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382410.pdf}}, {{ח:תיבה|884|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 117 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390430.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74, 77|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456379.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 246|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf}}, {{ח:תיבה|494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|749, 749|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504040.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504076.pdf}}, {{ח:תיבה|831|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 81|תיקון מס׳ 33 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 101 (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 126|תיקון מס׳ 2 לחוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 34 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|674|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616234.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 137 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616359.pdf}}, {{ח:תיבה|963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1062|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 145|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 60|תיקון מס׳ 146|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506179.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3547072.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 149 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf}}, {{ח:תיבה|624|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 152|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 24|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143098.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 158|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5154786.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5253077.pdf}}, {{ח:תיבה|532, 539|תיקון מס׳ 160 והוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235571.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6956680.pdf}}, {{ח:תיבה|720|תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 163|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 350, 352, 358, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}, {{ח:תיבה|1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס׳ 2))|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7723.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7917.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11018.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 496|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1380.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית: {{מוקטן|סוגי הדיור}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשס״ד־3, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־7, תשס״ט־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־4, תשע״ז־7, תשע״ח, תשע״ח־7, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ג־5, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשוי“ ו”מהנדס רשוי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית חולים חדש – הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים – בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ־3,000 מ״ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיחות הטיסה“ – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה האמורה}} ותאי מעצר בתחנות משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
{{ח:תתת|(2)}} קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חורג“ – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות חוכר לדורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מורשה“ – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כב|סעיף 158כב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת ביצוע“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת תכן“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – לרבות הרשאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}, הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקלה“ – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית“ – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת“ – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההנדסאים והטכנאים“ – {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום תשתיות לאומיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שמאי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ סביבתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי עבודה“ – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה דרך“ – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה)|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי“ – מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת־קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת־קרקעי;
{{ח:תתת|(2)}} מבנה לניהול מי נגר;
{{ח:תתת|(3)}} בניין אחר שקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש תלת־ממדי“ – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הועדה“ – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה להיתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 13א|בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל התכנון“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאגירת אנרגיה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני דרך“ – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תקשורת“ – תחנת שידור, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות}}, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בקרה“ – גוף שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“, ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סביבה חופית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, לאדם פלוני –
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני זוגם;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות עירונית“ – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל המותר לבניה“ – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם“ – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לתחבורה ציבורית“ – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכן הבנייה“ – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית דרך“ – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך“ – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק (תמ״א 38)“ – תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מקומית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר השפעה על הסביבה“ או ”תסקיר“ – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תיירות“ – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1}}.

{{ח:סעיף|1א|פרסום בעתון|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ”פרסום בעתון“ לעניין חוק זה,
{{ח:תתת|(1)}} פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
{{ח:תת|(ג)}} הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“.
{{ח:תת|(ד)}} בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב}} הכוללת את שמות המתחם של האתרים.

{{ח:סעיף|1ב|חובת פרסום הודעות באינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|1ג|אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;
{{ח:תתת|(2)}} צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;
{{ח:תתת|(4)}} תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}

{{ח:סעיף|2|מועצה ארצית|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־4, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ב־7, תשס״ו־2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ב־12, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} וזה הרכב המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;
{{ח:תתת|(7)}} ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}, ו”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}};
{{ח:תתת|(8)}} חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}, וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(9)}} נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;
{{ח:תתת|(13א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(14)}} נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(15)}} שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית.
{{ח:תת|(ג)}} במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4|מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר}}
{{ח:ת}} חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו.

{{ח:סעיף|5|מזכיר המועצה הארצית ויועציה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים.

{{ח:סעיף|6|ועדות משנה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ז־5, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);
{{ח:תתת|(2)}} למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;
{{ח:תתת|(3)}} לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.
{{ח:תת|(ב)}} היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}}; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א(ב)(2)}} או בבקשות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ג1)}}; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}} חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2א)}} בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.
{{ח:תתת|(2ב)}} לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו;
{{ח:תתתת|(ז)}} שלושה חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} שני חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.
{{ח:תתת|(4)}} מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.
{{ח:תתת|(5)}} לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|6א|ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ט־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־7, תשע״ח, תשפ״ג־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר לתשתיות לאומיות;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(9א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} נציג שר הביטחון;
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;
{{ח:תתת|(13)}} נציג ציבור שתמנה הממשלה;
{{ח:תתת|(14)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;
{{ח:תתת|(14א)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;
{{ח:תתת|(15)}} נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(א1)}} בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(א2)}} בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה}} או נציגים שימונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף}} לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א3)}} בדיון בתוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב1)}}, יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.
{{ח:תת|(א4)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.
{{ח:תת|(ו)}} כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|6ב|תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ז־3, תשע״ח־9, תשפ״ב, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|אותו פרק}} לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ב|לסעיף 76ב(ב1)}}, תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} לא יחולו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ו)(1א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} היתר על פי תמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתת|(ו)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תתתת|(ז)|(1)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו – התשתית המוצעת);
{{ח:תתתתת|(2)}} לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;
{{ח:תתתת|(ח)}} היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת־קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד – אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}, אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תוכנית מיתאר ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית“ – תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תשתית בלא תשריט“ – תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר“ – למעט בקשה להרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה) או (ה1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיף 261(ה) ו־(ה1)}}, לעניין הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|באותו סעיף}} לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז“ יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“, אחרי ”ויאשרו אותה“ יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,“ ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס&quot; יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;
{{ח:תתת|(4)}} פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(5)}} בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3) ו־(ג2)}}, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”מתכנן הוועדה לתשתיות“.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”בעל תשתית“ – גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות.

{{ח:סעיף|6ג|ועדות משנה ותוקף החלטותיהן|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).
{{ח:תת|(ב)}} שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור.

{{ח:סעיף|6ד|ועדת משנה להשגות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תת|(3)}} מתכנן הועדה;
{{ח:תת|(4)}} חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;
{{ח:תת|(5)}} חבר מבין חברי הועדה לתשתיות.

{{ח:סעיף|6ה|יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון.

{{ח:סעיף|6ו|מסירת החלטות הועדה לתשתיות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48ב|בסעיף 48ב}}, החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}

{{ח:סעיף|7|ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ו־7, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(6א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שר התחבורה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(9א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(11)}} מתכנן המחוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);
{{ח:תתת|(13)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(14)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(15)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.
{{ח:תת|(א1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
{{ח:תת|(ג)}} חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.

{{ח:סעיף|8|מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי.

{{ח:סעיף|9|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת {{ח:פנימי|סעיף 7|באותו סעיף קטן}}; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(11) ו־(12)}} כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו.

{{ח:סעיף|10|מהנדס מקומי בועדה מחוזית|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|ועדת משנה להתנגדויות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|פרק ג׳ סימן ו׳}} (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} חבר מבין הנציגים הקבועים;
{{ח:תתת|(4)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א|ועדת משנה לעררים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}} (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|11א1|ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים|תיקון: תש״ע־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיכון ציבורי“ – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לשיכון ציבורי“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(7)}} נציג רשות מקרקעי ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(ו)}} דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א2|ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים“ – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.
{{ח:תת|(ב)}} במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(7)}} מתכנן המחוז.
{{ח:תת|(ג)}} נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.
{{ח:תת|(ט)}} לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}.
{{ח:תת|(י)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.
{{ח:תת|(יא)}} החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה.

{{ח:סעיף|11א3||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ח־13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11א4|ועדת משנה להתחדשות עירונית|תיקון: תשע״ו־9, תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להתחדשות עירונית“ – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;
{{ח:תתתת|(2)}} תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(7)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;
{{ח:תתת|(8)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(9)}} נציג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(13)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.
{{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}}.

{{ח:סעיף|11א5|ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)(3)}} (בסעיף זה – ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר האנרגיה והתשתיות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(12)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה.

{{ח:סעיף|11ב|ועדות משנה אחרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|11ג|משלוח ההחלטות של ועדות המשנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.

{{ח:סעיף|11ד|החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

{{ח:סעיף|11ה|דין החלטת ועדת משנה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}, דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|12|מרחב תכנון מחוזי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} או מרחב תכנון מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – מרחב תכנון מחוזי).
{{ח:תת|(ב)}} שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}}, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ה)}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4}}

{{ח:סעיף|12א|ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב(א)(3)}} על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב1)}} חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|12ב|סמכויות ועדת הערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ב, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ו|סעיף 12ו}};
{{ח:תתת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;
{{ח:תתת|(2א)}} לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נז|סעיף 158נז}};
{{ח:תתת|(3)}} לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;
{{ח:תתת|(3א)}} לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד(ז)}};
{{ח:תתת|(3ב)}} לדון ולהחליט בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}};
{{ח:תתת|(3ג)}} לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;
{{ח:תתת|(5)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב1)}} בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ״א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, ”תכנית להתחדשות עירונית“ – תכנית לפינוי ובינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א2)}} או תכנית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בפסקה (2) להגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ שבסעיף 11א4(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

{{ח:סעיף|12ג|הקמת ועדות ערר נוספות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן זה}}, למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש.

{{ח:סעיף|12ד|סדרי דין|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|12ה|הוצאות ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|12ו|ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תת|(2)}} נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תת|(3)}} בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

{{ח:סעיף|12ז|סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ז־7, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:
{{ח:תת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}};
{{ח:תת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי}}, ובדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו־(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28א|28א}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 53|ו־53 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}.

{{ח:סעיף|12ח|תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיפים 12א(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ב|12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ד|12ד}} {{ח:פנימי|סעיף 12ה|ו־12ה(א)}} יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}

{{ח:סעיף|13|מרחב תכנון מקומי|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).
{{ח:תת|(ב)}} צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|14|תכנו ופרסומו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

{{ח:סעיף|15|תחילתו של צו תכנון}}
{{ח:ת}} צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|16|שינוי מרחב תכנון|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|17|ועדה מקומית}}
{{ח:ת}} לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

{{ח:סעיף|18|ועדה ברשות מקומית אחת|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־6, תשפ״ד־2, תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):
{{ח:תתת|(1)}} נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(3א)}} שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(4א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(5)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(ג1)}} נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת)|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.
{{ח:תת|(ד)}} כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;
{{ח:תתת|(3)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.
{{ח:תת|(ו)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר.

{{ח:סעיף|19|ועדה במספר רשויות מקומיות|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ג־6}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
{{ח:תתתת|(ב)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ג)}} על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}, ונוסף על המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ז)(2)}}, גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|באותו סעיף}}, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תת|(א2)}} לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג1) עד (ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.

{{ח:סעיף|20|מהנדס ומזכיר הועדה המקומית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991}}, והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6א|ו־6א לחוק האמור}} יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|20א|מבקר הוועדה המקומית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה.

{{ח:סעיף|20ב|יועץ משפטי של ועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

{{ח:סעיף|21|תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית {{ח:פנימי|סעיף 21|שסעיף 21}} דן בו, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|תקציב|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.
{{ח:תת|(ד)}} התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

{{ח:סעיף|25|גביית האגרות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה.

{{ח:סעיף|26|הקניית מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

{{ח:סעיף|27|ביצוע החוק על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה.

{{ח:סעיף|28|כפיית ביצוע על־&lt;wbr&gt;ידי הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|28א|ועדה ממונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}:
{{ח:תתת|(1)}} הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|28ב|העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א|אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית|תיקון: תשל״ג, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|30|רשות רישוי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}.

{{ח:סעיף|31|המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –
{{ח:תת|(1)}} את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;
{{ח:תת|(2)}} את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;
{{ח:תת|(3א)}} את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;
{{ח:תת|(3ב)}} את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;
{{ח:תת|(4)}} כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|31א|הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ב־7, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1) או (ג)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(3) או (3א)}}, ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}, שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(1)}}, משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(2)}} טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ג1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}} ומנהל פיקוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 35א|בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 254טז|סעיף 254טז}} וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ז)}} מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ב|מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;
{{ח:תתת|(2)}} המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;
{{ח:תתת|(3)}} המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(4)}} לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;
{{ח:תתת|(5)}} מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ה)}} שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|31ג|יחידת בקרה על ועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|31ד|הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}

{{ח:סעיף|32|מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;
{{ח:תתת|(2)}} ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14 עד 16}} יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ג׳}} הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33|תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי שר הפנים, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז, תשס״ח־11, תשס״ט־4, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|ועדה מיוחדת והרכבה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג אחד של שר הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג אחד של שר המשפטים;
{{ח:תתת|(5)}} נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג אחד של שר התחבורה;
{{ח:תתת|(7)}} נציג אחד של שר הבטחון;
{{ח:תתת|(7א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(8)}} ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;
{{ח:תתת|(9)}} נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|35|מזכיר הועדה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר.

{{ח:סעיף|36|הסמכויות והתפקידים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|(א)}} בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 13|שסעיף 13}} חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}

{{ח:סעיף|37|הקמת ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת).

{{ח:סעיף|38|הרכבן של ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה.

{{ח:סעיף|39|סמכויות הועדה המשותפת|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|40|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} כל צו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} יפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|41|מקום פנוי במוסד}}
{{ח:ת}} שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|41א|מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)(3)}}, לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת.

{{ח:סעיף|42|מנין חוקי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות.

{{ח:סעיף|43|דעות שקולות בהצבעה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין.

{{ח:סעיף|44|סדרי הדיון והעבודה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון.

{{ח:סעיף|44א|היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.
{{ח:תתת|(2)}} פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד1)}} מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}, לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|44ב|חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לבחינת השעיה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום.

{{ח:סעיף|44ג|חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר.

{{ח:סעיף|44ד|בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44ב|בסעיף 44ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים“ – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ו)}} קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.
{{ח:תת|(ז)}} המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ח)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|45|התפטרות חבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳}} שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|46|שמירת סוד|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|47|ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־7, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47א|הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ד)}}, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|ממלא מקום לחבר מוסד תכנון|תיקון: תשל״ג, תש״ן־2, תשע״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
{{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחול אף על ממלא מקום.

{{ח:סעיף|48ב|אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}}, יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48ג|בסעיף 48ג}}, אלא בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|48ג|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 48ד|ובסעיף 48ד}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים“ – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.
{{ח:תתת|(2)}} על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|48ד|חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.
{{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} סדר היום ושינויים שנערכו בו;
{{ח:תתת|(3)}} שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומו של מניין חוקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תתת|(5)}} שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(6)}} מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;
{{ח:תתת|(7)}} החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;
{{ח:תתת|(8)}} הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48ה|סעיף 48ה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.
{{ח:תתת|(2)}} דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –
{{ח:תתת|(1)}} להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות.

{{ח:סעיף|48ה|תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|48ו|דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;
{{ח:תתת|(3)}} לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}

{{ח:סעיף|49|הוראות תכנית מיתאר ארצית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;
{{ח:תת|(3)}} התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;
{{ח:תת|(4)}} הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;
{{ח:תת|(5)}} הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;
{{ח:תת|(6)}} מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;
{{ח:תת|(7)}} תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;
{{ח:ת}} ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

{{ח:סעיף|50|תכנית חלקית}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|51|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם.

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|52|מסירת העתק לועדות המחוזיות|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות.

{{ח:סעיף|53|אישור תכנית|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.

{{ח:סעיף|53א|אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות}}, וב־21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;
{{ח:תתתת|(ה)}} השר להגנת הסביבה.

{{ח:סעיף|54|פרסום|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}

{{ח:סעיף|55|מטרות התכנית}}
{{ח:ת}} המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

{{ח:סעיף|56|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית.

{{ח:סעיף|57|הוראות התכנית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
{{ח:תת|(2)}} שטחים חקלאיים;
{{ח:תת|(3)}} אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
{{ח:תת|(4)}} שטחי ייעור ועתיקות;
{{ח:תת|(5)}} רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
{{ח:תת|(6)}} בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
{{ח:תת|(7)}} שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
{{ח:תת|(8)}} הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
{{ח:תת|(9)}} התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

{{ח:סעיף|58|הוראות המועצה הארצית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך.

{{ח:סעיף|59|סמכויות של ממונה לביצוע|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מי שמונה על ידי שר הפנים על פי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|או 58}} יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|61|מטרות התכנית|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
{{ח:תת|(2)}} הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת“ – לרבות מקוואות טהרה;
{{ח:תת|(3)}} שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(4)}} שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;
{{ח:תת|(5)}} ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם.

{{ח:סעיף|61א|תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ז־7, תשע״ז־11, תשע״ח, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה“ – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}} בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.
{{ח:תת|(ב3)}} ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;
{{ח:תתת|(3)}} התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ד)}}, לא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א)(3)}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;
{{ח:תתת|(2א)}} שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תתת|(4)}} שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיקרי התכנית ומטרותיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן ח׳}}, החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ד)}}, ולהוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ו)}} אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12 לתוספת הרביעית}} – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;
{{ח:תתתת|(ח)}} המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים.

{{ח:סעיף|61ב|הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי.

{{ח:סעיף|62|תכנית בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב}}; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית.

{{ח:סעיף|62א|תכנית בסמכות ועדה מקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־5, תשע״ז־6, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־9, תשע״ח־13, תשפ״ב־7, תשפ״ב־10, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:
{{ח:תתת|(1)}} איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}} וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}, והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים)|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית מקומיים“ – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;
{{ח:תתת|(4א)}} קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);
{{ח:תתת|(5)}} שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;
{{ח:תתת|(6)}} שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;
{{ח:תתת|(7)}} קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} או כל עניין ששר הפנים קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}} שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}} או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}}, ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקת משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, הסיפה החל במילים ”לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה“ ופסקאות (1) ו־(2) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(10)}} שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק“ – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(11א)}} שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;
{{ח:תתת|(12)}} הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;
{{ח:תתת|(13)}} קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(13א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, ”תעסוקה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;
{{ח:תתת|(13ב)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית – עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שטח מרבי“ –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו־(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתת|(13ג)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תתת|(14)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו עליה;
{{ח:תתת|(15)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –
{{ח:תתתתת|(1)}} במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית –
{{ח:תתתתתת|(א)}} למגורים בבנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ״ר, לפי הקטן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; בפסקת משנה זו, ”בנייה רוויה“ – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;
{{ח:תתת|(17)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב)}}, וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב2)}}, יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;
{{ח:תתת|(18)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;
{{ח:תתתתת|(2)}} המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”מבני ציבור“ – מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;
{{ח:תתת|(19)}} קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(8)}} ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;
{{ח:תתת|(20)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;
{{ח:תתת|(21)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(22)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(23)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(24)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:תתת|(25)}} חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ״ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;
{{ח:תתת|(26)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}}
{{ח:תתת}} שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו – שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו – שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 7.7.2025)}}, יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא ”או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}} – גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;“;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ד)}} השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ״ר בכל יישוב;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ״ר;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ־30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה ”שטח מרבי“ שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ””שטח מרבי“ – שטח שאינו עולה על 5,000 מ״ר;“;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ־200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו – תוספת השטח);
{{ח:תתתתת|(2)}} נקבע בתכנית כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו על תוספת השטח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;
{{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, ”תעסוקה“ – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;
{{ח:תתת|(4)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);
{{ח:תתת|(5)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)“ יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)“;
{{ח:תתת|(6)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;
{{ח:תתת|(7)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;
{{ח:תתת|(8)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;
{{ח:תתת|(9)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה“ שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;
{{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתת|(12)}} הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים“ – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.
{{ח:תתת|(13)}} הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(14)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:
{{ח:תתתתת|(1)}} בית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיור בהישג יד כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} והתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}};
{{ח:תתתתת|(3)}} מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.
{{ח:תת|(א2)}} בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כל שטח מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי“ – כפי שתחליט הועדה המחוזית;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הנחיות לענין גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(5)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} או למיתקני תשתית מקומיים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו־(18)(ב) שבו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו־(26) שבו.
{{ח:תתת|(1א)|(א)}} תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(2)}} מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ־30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתתת|(ד)}} בפסקה זו, ”מגרש“ – מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} או מגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה}}.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}} (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.
{{ח:תתת|(6)}} פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו־(17) שבו.
{{ח:תתת|(2)}} על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}}, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;
{{ח:תתת|(2)}} בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160(3א)}}, אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הבנייה הסתיימה אחרי יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו – המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו־(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 119א1|בסעיף 119א1}}, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו־(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז(1)(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}} להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, לדרך או לתשתית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}}, לרבות תכנית דרך;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א1|בסעיף 11א1}};
{{ח:תתת|(4)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}};
{{ח:תתת|(5)}} תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;
{{ח:תתת|(6)}} תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;
{{ח:תתת|(4)}} היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 131}} {{ח:פנימי|סעיף 147|וסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|62א1|תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1).

{{ח:סעיף|62א2|תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} חלות עליה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה.

{{ח:סעיף|62ב|בדיקה תכנונית מוקדמת|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, על ידי מהנדס הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|63|הוראות בתכנית מיתאר מקומית|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה־4, תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –
{{ח:תתת|[א]}} שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;
{{ח:תתת|[ב]}} מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;
{{ח:תתת|[ג]}} רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;
{{ח:תתת|[ד]}} קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;
{{ח:תתת|[ה]}} קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|[ו]}} קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;
{{ח:תתת|[ז]}} קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;
{{ח:תתת|[ח]}} איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;
{{ח:תת|(2)}} התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;
{{ח:תת|(3)}} מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;
{{ח:תת|(4)}} תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;
{{ח:תת|(5)}} צפיפות הבניה המותרת;
{{ח:תת|(6)}} תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;
{{ח:תת|(7)}} תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיפים 147 עד 153}};
{{ח:תת|(8)}} חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;
{{ח:תת|(9)}} הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}};
{{ח:תת|(10)}} השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

{{ח:סעיף|63א|מעונות לחוסים|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־5, תשע״ה, תשפ״ד־8, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
{{ח:תת|(א1)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בסעיף {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מאזן“ – מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוסים“ – כמשמעותם בהגדרת מעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} {{ח:הערה|(במקור ההגדרה נכתבה הפוך)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור“ – סוגי דיור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד נפש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}.

{{ח:סעיף|63ב|הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דירות קטנות“ – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|63ג|דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש“ – הגשת בקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(1)}} נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי־אפשר יהיה ליישם את התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”דיור בהישג יד“ ו”השכרה במחיר מופחת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|64|חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ו־9, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;
{{ח:תתתתת|(2)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף האמור}} לגבי מגרשים מסוימים.
{{ח:תתת|(4)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|הוראות תכנית מפורטת|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תתתת|(ג)}} אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים {{ח:הערה|[צ״ל: ומחסים]}} ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;
{{ח:תתת|(5)}} שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;
{{ח:תתת|(6)}} הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;
{{ח:תתת|(7)}} שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;
{{ח:תתת|(8)}} הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;
{{ח:תתת|(9)}} מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;
{{ח:תתת|(10)}} נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(11)}} מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;
{{ח:תתת|(12)}} הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים.

{{ח:סעיף|70|התאמת מגרשים}}
{{ח:תת|(א)}} היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –
{{ח:תתת|(1)}} המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}, בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל“ – למעט שוכר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|70א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן]}} זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה הטעון חיזוק“ – בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש־70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן היתר לבנייתו לפני יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980);
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן היתר לבנייתו בין יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980) ליום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}} כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 157א|סעיף 157א}} לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“ – ת״י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

{{ח:סעיף|70ב|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה – שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005);
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}} לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשטח המגרשים כאמור – שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ג|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש אחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).
{{ח:תתת|(4)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;
{{ח:תתת|(2)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה.

{{ח:סעיף|70ד|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}} או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3)}} או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.
{{ח:תתת|(5)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1).

{{ח:סעיף|70ה|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובמגרש האחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) – קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו־(5)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בתכנית הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(ב)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}.
{{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|70ו|קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}.

{{ח:סעיף|70ז|תנאים להפקדה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;
{{ח:תתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;
{{ח:תת|(2)}} חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)(ה)}} קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;
{{ח:תת|(3)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ג|70ג(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ד|70ד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה(א)(2)}}, או לעניין תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(1)}} הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח – הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}} – הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1)}}, כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|70ח|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|(2)}} המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או תנאים בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:סעיף|70ט|דחיית תכנית|תיקון: תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}}; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}

{{ח:סעיף|71|תכנית מיוחדת}}
{{ח:ת}} ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

{{ח:סעיף|72|אישור תכנית מיתאר מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|73|התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|74|ערר על החלטות אחרות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית {{ח:פנימי|סעיף 72|שסעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}} אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|75|דין תכנית מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית.

{{ח:סעיף|76|תקנות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}

{{ח:סעיף|76א|תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|76ב|תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו־7, תשע״ז־7, תשפ״ב־3, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות –
{{ח:תתת|(1)}} בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35):
{{ח:תתתת|(א)}} תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;
{{ח:תתת|(2)}} במקרקעין מיועדים.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.
{{ח:תת|(ב3)}} על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, כנוסחו במועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1(ד)}} או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}} – מגיש תכנית).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}} או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.
{{ח:תתת|(2)}} בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תחבורה עתירת נוסעים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מיועדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחבורה משולב“ ו”תוכנית מטרו“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 4“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף|76ב1|הוראות לעניין תשתית תיירות|תיקון: תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אכסון מלונאי“ – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אירוח“ – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לתשתית תיירות“ – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:
{{ח:תתת|(1)}} מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(3)}} מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;
{{ח:תתת|(4)}} תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב)}}, בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)}}, להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.
{{ח:תת|(ו)}} לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016}}, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|76ג|הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־5}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(2)}} נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;
{{ח:תת|(3)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;
{{ח:תת|(4)|(א)|(1)}} תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;
{{ח:תתתת|(2)}} היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;
{{ח:תתת|(ב)}} חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;
{{ח:תתת|(ג)}} התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(ד)}} בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;
{{ח:תתת|(ה)}} היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;
{{ח:תת|(5)}} הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}}, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;
{{ח:תת|(6)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתת|(1)}} תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;
{{ח:תתתת|(2)}} תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(7)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א(א)}}, לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;
{{ח:תת|(8)}} כל מי שרשאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}, להגיש התנגדות לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|באותו סעיף}}, רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);
{{ח:תת|(9)|(א)}} ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;
{{ח:תתת|(ב)}} מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;
{{ח:תת|(10)}} הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;
{{ח:תת|(10א)}} הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ולעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 53א|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”מזכיר המועצה הארצית“ יבוא ”מזכיר הוועדה לתשתיות“ ובמקום ”במועצה“ יבוא ”בוועדה לתשתיות“;
{{ח:תת|(11)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בסעיף 156}}, לא יחולו {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} על תכנית לתשתית לאומית.

{{ח:סעיף|76ג1|הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשפ״ג־5, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח“ – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח שהתווסף“ – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית שינוי“ – תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ״ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ״ר, והכול לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ״ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך – הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ״ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;
{{ח:תתתת|(ז)}} לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;
{{ח:תתתתת|(2)}} שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}} או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76ג|בסעיף 76ג(6)}}, היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(8)}}, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תתת|(2)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}}, וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ג|לסעיף 76ג(10א)}} בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|פסקאות (2) עד (5) ו־(11) של סעיף 76ג}} יחולו על תוכנית השינוי.

{{ח:סעיף|76ג2|תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|סעיף 76ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בפסקה (1) להגדרה ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ שבסעיף 6ב(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 76ג1|בסעיף 76ג1}}, במקום סעיף קטן (ו) יקראו:
{{ח:תתת|”(ו)}} לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.“.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה|תיקון: תשס״ח־9}}

{{ח:סעיף|76ד|הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר|תיקון: תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר“, ”הליך משותף“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק אוויר נקי).
{{ח:תת|(ב)}} בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}

{{ח:סעיף|77|הודעה על הכנת תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

{{ח:סעיף|78|היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה ברשומות הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר.

{{ח:סעיף|79|פטור מתשלומי חובה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

{{ח:סעיף|80|תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|81|ייזום תכניות לבטיחות הטיסה}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|82|ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} נדחתה הצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה.

{{ח:סעיף|83|תשריט|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

{{ח:סעיף|83א|מסמכי לוואי לתכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.
{{ח:תת|(ב)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

{{ח:סעיף|83א1|מועד הגשת תכנית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בסעיפים 83א}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85(א)}}, מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

{{ח:סעיף|83ב|עריכת תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.
{{ח:תת|(א1)}} על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 76ד|בסעיף 76ד}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|83ג|שמירה על עצים בוגרים|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}}, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|84|שלבי ביצוע}}
{{ח:ת}} כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב.

{{ח:סעיף|85|הפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}}, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.
{{ח:תתת|(2)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א|סעיף 83א}} כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב(ב)}}, יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה.

{{ח:סעיף|86|שינויים לפני ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א}}.

{{ח:סעיף|86א|הפקדת תכנית מצומצמת|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)}}, החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב(ה)}} תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}, יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86}}, יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיפים 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 97א|97א}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יחולו על תכנית מצומצמת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ה)}}, ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(2)}} כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה.

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88|מקום ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|89|הודעה על הפקדת תכנית|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|89א|פרסום ומסירה של הודעת הפקדה|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.
{{ח:תת|(ב)}} כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ב1)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ג1)}} החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|90|הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}} ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז.

{{ח:סעיף|91|הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית.

{{ח:סעיף|92|תוכן הודעת ההפקדה|תיקון: תשל״ג, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה.

{{ח:סעיף|93|הודעות על הפקדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות.

{{ח:סעיף|94|הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה}}
{{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|95|מניעת טענות}}
{{ח:ת}} טענה כי הודעת הפקדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיפים 91}} {{ח:פנימי|סעיף 93|או 93}} לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו.

{{ח:סעיף|96|עיון בתכנית}}
{{ח:ת}} כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

{{ח:סעיף|96א|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב(ב)}}, יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|97|הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}}, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}} ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|97א|היתר על־&lt;wbr&gt;פי תכנית שהופקדה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ג, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145(ב)}}, רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר.

{{ח:סעיף|98|הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|99|מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־&lt;wbr&gt;קברות}}
{{ח:ת}} הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|100|התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –
{{ח:תת|(1)}} ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(2)}} רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
{{ח:תת|(3)}} גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז), אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל (ק״ת תשל״ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק״ת תשל״ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק״ת תשמ״ט, 738); אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק״ת תשנ״ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק״ת תשס״א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק״ת תשס״ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק״ת תשס״ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק״ת תשס״ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק״ת תשע״ה, 1887); {{מוקטן|ה}}מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק״ת תשע״ז, 606).}}
{{ח:תת|(4)}} כל משרד ממשרדי הממשלה;
{{ח:תת|(5)}} מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|101|התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|אותו סעיף}} יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|102|המועד להגשת התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

{{ח:סעיף|103|מקום הגשת התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התנגדות תוגש על ידי המתנגד –
{{ח:תת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(2)}} לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|103א|הנמקת התנגדות|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד.

{{ח:סעיף|104|עיון בהתנגדויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} פתוחה לעיון.

{{ח:סעיף|105|המחליטים בהתנגדות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

{{ח:סעיף|106|דיון והכרעה בהתנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות –
{{ח:תתת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|107|שמיעת התנגדויות בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.

{{ח:סעיף|107א|מינוי חוקר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוקר“ – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107}} בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן.

{{ח:סעיף|108|הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)}} והמלצות החוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ד)}}, אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}.
{{ח:תת|(ג)}} הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}}, יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|109|סמכויות השר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן.

{{ח:סעיף|109א|מועדים לסיום הטיפול בתכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}} – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}}, יראו את התכנית כבטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ־500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.
{{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”תוכנית למגורים“ – תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו.

{{ח:סעיף|110|ערר בפני המועצה הארצית|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בזכות –
{{ח:תתתת|(א)}} שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –
{{ח:תתתת|(א)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|111|ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;
{{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(3)}} מגיש התנגדות;
{{ח:תתת|(4)}} מי שהשמיע את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} חבר ועדת הערר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג בעל דעה מייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;
{{ח:תתת|(8)}} מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(9)}} מהנדס הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|112|ערר בפני ועדת הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}} או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:
{{ח:תתת|(1)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז;
{{ח:תתת|(5)}} מגיש התכנית;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;
{{ח:תתת|(7)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116|סמכויות מוסד תכנון בערר|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן.

{{ח:סעיף|117|פרסום אישור תכנית ודחייתה}}
{{ח:ת}} הודעה על אישור תכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

{{ח:סעיף|118|שמירת תכנית שאושרה ופרסומה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תימצא –
{{ח:תתת|(1)}} בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;
{{ח:תתת|(2)}} בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|119|תחילתה של תכנית|תיקון: תשל״ט, תשנ״ה־4, תשס״ח־10}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של תכנית, שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.
{{ח:תת|(ב)}} מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות.

{{ח:סעיף|119א|חובת מסירת מידע|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} וכן תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

{{ח:סעיף|119א1|העברת הדיון למוסד תכנון אחר|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיפים 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 62א|או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)}}, למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|119א2||תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל|תיקון: תשנ״ד}}

{{ח:סעיף|119ב|הוראות מיוחדות לדרכים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 119ג|סעיף 119ג}};
{{ח:תת|(2)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} –
{{ח:תתת|(א)}} פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך במקום ”בשני עתונים“ יבוא ”בשלושה עתונים“ ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ“ יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים“;
{{ח:תתת|(ב)}} יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:תת|(3)}} נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.
{{ח:תת|(4)}} נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;
{{ח:תת|(5)}} על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;
{{ח:תת|(6)}} הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 119ג|שבסעיף 119ג}}, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;
{{ח:תת|(7)}} ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;
{{ח:תת|(8)}} ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.
{{ח:תת|(9)}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;
{{ח:תתת|(ב)}} התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי“ – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;
{{ח:תתת|(ג)}} הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;
{{ח:תתת|(ד)}} לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתת|(ה)}} החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;
{{ח:תתת|(ו)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א) ו־(ב)}} יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ב)}} 60 ימים;
{{ח:תת|(10)}} תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

{{ח:סעיף|119ג|תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|בסימן זה}} – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.
{{ח:תת|(ד)}} התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.
{{ח:תת|(ה)}} תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ו)}} התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ז)}} לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).
{{ח:תת|(ח)}} לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

{{ח:סעיף|119ד|פיצויים|תיקון: תשנ״ד, תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(1)}} או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(א3)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.
{{ח:תת|(א4)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.
{{ח:תת|(א5)}} לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיפים 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|119ה|מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין מיתקן גז כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי}}, יחולו, גם ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|119ו|רישוי מיתקני גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז {{ח:פנימי|סעיף 119ה|שסעיף 119ה}} חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|119ז|ועדת המשנה לתכניות עבודה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – הוועדה).
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} לא יחולו על הוועדה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}

{{ח:סעיף|120|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}, ”מגרש“ – לרבות דרך.

{{ח:סעיף|121|איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ט, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –
{{ח:תת|(1)}} בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;
{{ח:תת|(2)}} בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).
{{ח:תת|(3)}} בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(1א)}}.

{{ח:סעיף|122|חלוקה שלא בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
{{ח:תת|(2)}} שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
{{ח:תת|(3)}} לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
{{ח:תת|(4)}} מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}}, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תת|(5)}} שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

{{ח:סעיף|123|רישום הערה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית.

{{ח:סעיף|124|תחילה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.

{{ח:סעיף|125|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|בפקודת המדידות}} (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:סעיף|126|השפעת חלוקה חדשה על שעבודים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.
{{ח:תת|(ב)}} היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שעבוד“ – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|127|איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.
{{ח:תת|(ג)}} על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|128|הבטחת הזכויות של בעל משכנתה}}
{{ח:ת}} הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}

{{ח:סעיף|129|תכנית מיתאר מקומית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר.

{{ח:סעיף|130|תכנית מיתאר מחוזית}}
{{ח:ת}} תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית.

{{ח:סעיף|131|תכנית המיתאר הארצית}}
{{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית.

{{ח:סעיף|132|תקנות לפי החוק}}
{{ח:ת}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}

{{ח:סעיף|133|סמכות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו.

{{ח:סעיף|134|סמכות הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית.

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|136||תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}

{{ח:סעיף|137|תשריט חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן {{ח:פנימי|פרק ד|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית.

{{ח:סעיף|138|פרטי התשריט}}
{{ח:ת}} תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה.

{{ח:סעיף|138א|תשריט הכולל מגרש תלת־&lt;wbr&gt;ממדי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|140|ערר על תשריט חלוקה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף|141|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת המודדים|פקודת המודדים}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט.

{{ח:סעיף|142|שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|143|הגבלה על חלוקת קרקע}}
{{ח:ת}} לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} או על פי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳}}; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|144|איחוד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|145|עבודות טעונות היתר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א־7, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־5, תשע״ז־9, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
{{ח:תתת|(1)}} התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
{{ח:תתת|(2)}} הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי“ – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
{{ח:תתת|(3)}} כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר“ – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;
{{ח:תתת|(3)}} מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;
{{ח:תתת|(5)}} סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.
{{ח:תת|(א2)}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב2)}} הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 149}}, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב3)}} החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב4)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות – גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.
{{ח:תתת|(3)}} לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(3א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.
{{ח:תתת|(4)}} אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד התכנון המוסמך“ – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למגורים“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.
{{ח:תת|(ג2)}} רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאי פורט במידע להיתר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.
{{ח:תת|(ג3)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ובסעיף 6ב(ב1)}}, ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(1)}}, אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.
{{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב1)}}, לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ספק שירות חיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל עילית“ – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים אופטיים“ – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל)|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט יעודי הקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
{{ח:תתת|(3)}} קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
{{ח:תתת|(4)}} שטחי הבניה המותרים.
{{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו־וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013}}, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;
{{ח:תתת|(3)}} הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו – קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת־קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום ”הוועדה המקומית“ יקראו ”הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א5|סעיף 11א5}}, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור – נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ־45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין הקמת קווי 161 תת־קרקעיים – נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, ”מיגונית“ – מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ״ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 3|פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959}}, שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|145א|הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

{{ח:סעיף|145א1|היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר|תיקון: תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית לרישוי מהיר“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב}}, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}, תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)}} לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ה1)}}, ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}} וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ג2)}} (בסעיף זה – החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}} ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}, יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו־(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו־(ג3) עד (ה)}}, אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב}} {{ח:פנימי|סעיף 70ד|או 70ד}}, לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}.

{{ח:סעיף|145ב|רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;
{{ח:תתת|(2)}} הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} וכן שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} – הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)}}, בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה“ יקראו ”25 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;
{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}};
{{ח:תתת|(4)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;
{{ח:תתת|(5)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(7)}} התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א2)(4)}} – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א3)(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – על כך שלא נדרש אישור כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;
{{ח:תתת|(8)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;
{{ח:תתת|(9)}} על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|145ב1|הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה – בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, ”גורם נוסף“ – גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#חלק ב סימן ט|סימן ט׳ לחלק ב׳ לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור – יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.

{{ח:סעיף|145ג|פטור מהיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הם פשוטים מבחינה הנדסית;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} – השפעתם על הסביבה מעטה;
{{ח:תתת|(4)}} הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|145ג1|הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ב1|סעיף 145ב1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג}}.

{{ח:סעיף|145ד|הנחיות מרחביות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.
{{ח:תת|(ה)}} לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}} או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ט)}} רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן.

{{ח:סעיף|145ה|אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בסעיף 279}};
{{ח:תתת|(3)}} הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;
{{ח:תתת|(4)}} הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;
{{ח:תתת|(5)}} השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג.

{{ח:סעיף|146|שימוש חורג|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147|הקלות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־8, תשע״ז־10, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בנושאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(1)}}, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(2)}}, לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)}}; לעניין זה, ”תוכנית חדשה“ – תוכנית שאושרה אחרי יום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025).

{{ח:סעיף|147א|היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ ו”מעונות לתלמידים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)(14)(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השטח הכולל“ – השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א}}, שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ציבורי“ – מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימושים אחרים למגורים“ – דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מפורטת“ – למעט תכנית שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ־30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ״ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ״ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ״ר בנוי לשימוש ציבורי.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.
{{ח:תת|(ו)}} היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;
{{ח:תתת|(2)}} טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;
{{ח:תתת|(4)}} התמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ח)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ט)}} ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה – מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.
{{ח:תת|(י)}} ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.
{{ח:תת|(יא)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.
{{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.
{{ח:תת|(יג)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

{{ח:סעיף|147ב|הקלה לפיצול דירות|תיקון: תשפ״ד־10}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה – התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ״ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(2)}} תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ״ר (בסעיף זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ־45 מ״ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017);
{{ח:תתת|(5)}} במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(6)}} המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ־20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.
{{ח:תתת|(3)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח – ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לבקשה להקלה – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח – הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.
{{ח:תת|(ה)}} נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ״א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה – לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 155), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}.
{{ח:תת|(ז)}} יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ״ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ״ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ״ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)}}, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג(ב)}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה ”מימוש זכויות“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, לאחר מתן ההקלה.
{{ח:תת|(יב)}} לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;
{{ח:תתת|(2)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(יג)}} על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.
{{ח:תת|(יד)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)#סעיף 60|סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, אם נקבע, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(טו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור צמודת קרקע“ – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח יחידת דיור“ – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן.

{{ח:סעיף|148|שימוש חורג והקלה בתנאים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.

{{ח:סעיף|149|תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ע־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;
{{ח:תתת|(2א)}} הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –
{{ח:תתתת|(א)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
{{ח:תתת}} הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
{{ח:תתת|(2ב)}} בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;
{{ח:תתת|(4)}} בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות“ ו”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב1) ו־(ג)}}, רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|150||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|151|סטיה ניכרת|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ה־4, תשפ״ה־8, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, או לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(2)}} כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}}, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
{{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב4)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}},
{{ח:תתת|(1)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ״ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו־וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ״ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ״ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, ”חלל כלוא בגשר“ – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב־קומות (בסעיף זה – שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת – לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים ”תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול“ – לא ייקראו; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור עימות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה קטנה“ – דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ״ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן דירתי“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 22.7.2025)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} או לפי הוראות שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.
{{ח:תת|(ה)}} שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}} או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}}

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|151ב|היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים|תיקון: תשפ״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר להפעלת מעון“ – היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה מגורים“ – מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש ההיתר“ – מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעוט“, ”רישיון“, ”רישיון זמני“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;
{{ח:תתת|(2)}} אם שוהים באותה דירה בין 7 ל־36 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין – צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כתובת הדירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(א)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)(2א)(א) ו־(ב)}}, או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.
{{ח:תת|(ד)}} התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז).
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור – יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ח)}} החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח}}; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ט)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(י)}} קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(יא)}} על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(יב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147{{ח:הערה|(}}י{{ח:הערה|)}}(13)}}, שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.
{{ח:תת|(יג)}} על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל־36 פעוטות (בסעיף קטן זה – מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(יד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג.

{{ח:סעיף|152|ערר והשגה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־9, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}} רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}} לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} בלבד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(2)}} חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ג)}}, בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ב|בסעיף 145ב(ב)(2)}} רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.
{{ח:תת|(א3)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

{{ח:סעיף|153|סדרי הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לדיון בערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם.

{{ח:סעיף|154||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|155|זכויות לפי דינים אחרים}}
{{ח:ת}} זכות ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|156|הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|157|מועד להכרעה בבקשות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}}, יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|157א|הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ו, תשנ״א־3, תשנ״ה־4, תשס״א־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־9, תשפ״ב־11, תשפ״ה־6, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המאשרת“ – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} יחד עם מהנדס הועדה המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספקת חשמל“ – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(3)}} לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תתת|(4)}} החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.
{{ח:תתת|(5)}} מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(6)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}}, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.
{{ח:תת|(ה1)}} רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
{{ח:תת|(ה2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה3)}} ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלי ששולמו החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה4)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
{{ח:תת|(ו)}} ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה – מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א1|בסעיף 83א1}} המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה – תכנית מוצעת);
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;
{{ח:תתתתת|(3)}} מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.
{{ח:תתת|(1א)}} שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(1ב)}} ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;
{{ח:תתתתת|(3)|(א)}} המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}, שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(1ג)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.
{{ח:תתת|(2)}} ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|157ב|אישור תחילת עבודה|תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 157ג|בסעיף 157ג}} לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}}, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג2)}} המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}} לא תצורף הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה)}} או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה1)}} לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|157ג|בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158א|חובת התקנת מעליות וגנרטורים|תיקון: תשמ״א־4, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מעלית נגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיר למעלית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.

{{ח:סעיף|158א1|הצמדת מקומות חניה|תיקון: תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)(2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|158א2|בתי שימוש המיועדים לנשים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי“ – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|158א3||תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים|תיקון: תשמ״א־5}}

{{ח:סעיף|158ב|הגדרות|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לבניה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|158ב1|תחולת {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|סעיף 158ו1}} ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז משנה ב|ב{{ח:הערה|חלק ב׳ ל}}סימן ז׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|158ג|סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים|תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147}} מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ה|סעיף 158ה}}, אם ההוראה לא תקויים.
{{ח:תת|(ה)}} מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

{{ח:סעיף|158ד|ערעור|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(א)}} או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(ב)}}, והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.
{{ח:תת|(ג)}} לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|158ה|ביטול רשיון עסק|תיקון: תשמ״א־5, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ג|סעיף 158ג}} תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ו|מתן היתר לבנין ציבורי|תיקון: תשמ״א־5}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה {{ח:הערה|[צ״ל: בהוראה]}} זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)}} או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

{{ח:קטע2|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ה־3}}

{{ח:סעיף|158ו1|נגישות מקום ציבורי חדש|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:תת|(ג)}} מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
{{ח:תתתת|(ד)}} לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)|(1)}} במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
{{ח:תתת|(1)}} מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.
{{ח:תת|(ט)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(י)}} תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו2|שטח משותף בבנין מגורים חדש|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה, תשפ״ב־14}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
{{ח:תת|(ב)}} בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –
{{ח:תתת|(1)}} דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;
{{ח:תתת|(2)}} מעלית, ככל שהותקנה;
{{ח:תתת|(3)}} פתחי הגישה לדירות המגורים;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;
{{ח:תתת|(5)}} חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;
{{ח:תתת|(6)}} שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תתת|(3)}} היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.
{{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.
{{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|158ו3|אישור מורשה נגישות|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז)}} או לבנין מגורים חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2}}, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 158א|סעיף 158א}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין מוסד חינוך חדש – גם {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}};
{{ח:תת}} השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005}}, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#פרק ט|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|158ו4|תוקף היתר – מוסד חינוך|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ז||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשס״ז־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ח||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158ט||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158י||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יא||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158יב||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ה־2, תשע״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יג|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מכון“ – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}.

{{ח:סעיף|158יד|הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:
{{ח:תתת|(1)}} לבצע בקרת תכן;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע בקרת ביצוע;
{{ח:תתת|(3)}} להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158טו|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פועלים בשירותו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158יח|בסעיף 158יח}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בקרים מורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);
{{ח:תתת|(3)}} בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה.

{{ח:סעיף|158טו1|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקמת בניין מגורים חדש“ – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 158כא|ו־158כא(א)}}, בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018}} (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק״ת תשפ״ד, 1038).}}
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(2)}} ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 157ב|157ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158יח|158יח(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158כג|158כג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 261|או 261(ה)(3א)}}, לפי העניין, ככל שהם בתוקף;
{{ח:תתת|(3)}} הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.

{{ח:סעיף|158טו1א||תיקון: תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158טז|רישיון, תנאיו והארכת תוקפו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לא|סעיף 158לא}}, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|158יז|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טז|בסעיף 158טז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.
{{ח:תת|(ד)}} ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158יח|בקרים במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־11, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}}, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158יט|רישום בקרים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשמים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|ובחוק ההנדסאים והטכנאים}} ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.
{{ח:תת|(ב)}} בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כ|סעיף 158כ}}, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.
{{ח:תת|(ג)}} על בקר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}} לעניין האתיקה ועונשין או הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#פרק ז|פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים}}, בשינויים המחויבים, ולפי העניין.

{{ח:סעיף|158כ|תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים)|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}.
{{ח:תת|(ב1)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשום“ ו”מהנדס רשום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי רשום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כא|העסקת בקר מורשה במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.

{{ח:סעיף|158כב|כשירות בקרים מורשים והסמכתם|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|סעיף 158כא}} או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (1) של סעיף 158כא(א)}}, {{ח:הערה|&lt;s&gt;לפי העניין&lt;/s&gt;,}} או השר הממונה על גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|בסימן זה}} – השר הממונה), {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,}} את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת)|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018}}; פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf|תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות)|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;
{{ח:תתת|(4)}} חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;
{{ח:תתת|(5)}} הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג}};
{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;
{{ח:תתת|(7)}} הוא נהג בדרך שאינה הולמת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158כג|סמכויות בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf|הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(3)}} אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158כד|הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158כב|בסעיף 158כב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|158כה|פעילותו של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)}} למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|158כו|אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158כז|החלת דינים על עובדי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}} כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|158כח|מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו(א)(1)}}, לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו.

{{ח:סעיף|158כט|קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –
{{ח:תת|(1)}} התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; {{ח:הערה|החל מיום 1.1.2027):}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;
{{ח:תת|(4)}} דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158ל|חובת דיווח של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158לא|ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158לא1|האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כד|סעיף 158כד(א)}} או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג(ה)}} (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|158לב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ”הממונה“ – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טז|סעיף 158טז(ב)}}, והמנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כה|סעיף 158כה(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כו|סעיף 158כו(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר חובות דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|158לג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לו|סעיף 158לו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 158לו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|158לד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיף 158לג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|158לה|החלטת הממונה על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לז|סעיף 158לז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|158לו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|158לז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|158לח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לד|בסעיף 158לד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מד|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|158לט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לה|בסעיף 158לה}}.

{{ח:סעיף|158מ|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מא|גבייה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|158מב|עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|158מג|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מד|ערעור על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158מה|פרסום|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|158מו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}

{{ח:סעיף|158מז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נ|סעיף 158נ(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל השבחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החיובים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ ו”שמאי מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע למורשה להיתר“ – פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|158מח|תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)}}, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:
{{ח:תת|(1)}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה – מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;
{{ח:תת|(2)}} ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:
{{ח:תתת|(א)}} להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, ”מיועד בעיקרו למגורים“ – אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(ג)}} להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, ”מבנה ציבור“ – מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(ד)}} להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;
{{ח:תת|(3)}} ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;
{{ח:תת|(4)}} היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;
{{ח:תת|(5)}} הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} אתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}}, המיועד לשימור לפי תכנית;
{{ח:תתת|(ב)}} אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 לתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(ג)}} בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;
{{ח:תתת|(ד)}} בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(6)}} ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית.

{{ח:סעיף|158מט|הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

{{ח:סעיף|158נ|הגשת בקשה להיתר וקליטתה|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיפים 158מח}} ו־158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נה|בסעיף 158נה}}; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;
{{ח:תתת|(2)}} תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.
{{ח:תת|(ג)}} מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 145|לסעיף 145(א3)}} ולהוראות מכוחו.

{{ח:סעיף|158נא|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.
{{ח:תת|(ה)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת המורשה להיתר);
{{ח:תתת|(2)}} המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ח)}} חובת תשלום אגרת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} לא תחול על היתר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|158נב|מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם התקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}};
{{ח:תתת|(2)}} כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תתת|(4)}} שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ג)}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נא|סעיף 158נא(ד)}}, וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}} לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.
{{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ה)(2)}} או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|158נג|תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}}, הסמכות לתת תעודת גמר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;
{{ח:תתת|(2)}} כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:סעיף|158נד|חובות אמון, פיקוח ודיווח|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1)}}, יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור.

{{ח:סעיף|158נה|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד.

{{ח:סעיף|158נו|פרסום היתרים|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר.

{{ח:סעיף|158נז|ערר על היתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נב|בסעיף 158נב(ב)}}, רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים – לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|158נח|החלפת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}, נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט|תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}} ומתן תעודת גמר, לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158נט1|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026.

{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי|תיקון: תשפ״ג־4}}

{{ח:סעיף|158ס|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}}|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המשנה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מוסד רישוי ארצי“ – אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי ארצי“ – רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי מקומי“ – רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות רישוי ארצית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 158סא|בסעיף 158סא}}.

{{ח:סעיף|158סא|רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}}, אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 157|באותו סעיף}}, לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}};
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סג|בסעיף 158סג}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.
{{ח:תתת|(4)}} הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}} רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית.

{{ח:סעיף|158סב|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ג)}}, או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ב)(2)}}, מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר);
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}};
{{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית.

{{ח:סעיף|158סג|הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סד|בסעיף 158סד}}, כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – הכרזת שר הפנים).
{{ח:תת|(ב)}} הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158סד|המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עד ליום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}}, ”המנהלים“ – יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}} בעניינה של רשות רישוי מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;
{{ח:תתת|(4)}} בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים – נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שיעור המקרים של אי־מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מט|סעיף 158מט}} למורשה להיתר במועד שנקבע.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}

{{ח:סעיף|159|הגדרות|תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ או ”ועדה מקומית“ – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בטחוני“ – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון“ – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון.

{{ח:סעיף|160|סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} על בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);
{{ח:תת|(2)}} שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;
{{ח:תת|(3)}} הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;
{{ח:תת|(3א)}} שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תת|(3ב)}} הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תת|(4)}} לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיפים 149 עד 154}} לא יחולו;
{{ח:תת|(6)}} לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה.

{{ח:סעיף|161|התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה.

{{ח:סעיף|162|המנין החוקי}}
{{ח:ת}} המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם.

{{ח:סעיף|163|עניני טיסה אזרחית}}
{{ח:ת}} בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון.

{{ח:סעיף|164|קרקעות חקלאיות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}} לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.

{{ח:סעיף|165|תחולת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}}
{{ח:ת}} שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים.

{{ח:סעיף|166|ועדת ערר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו.

{{ח:סעיף|167|דיון בערר בהרכב של שלושה}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע.

{{ח:סעיף|168|היושב ראש}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|סודיות הדיונים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה.

{{ח:סעיף|171|סדרי הדיון}}
{{ח:ת}} הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו.

{{ח:סעיף|172|פטור}}
{{ח:ת}} מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים.

{{ח:סעיף|173|תקנות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265}} וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני)|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|174|מניעת מכשולי טיסה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.
{{ח:תת|(ו)}} ”מקרקעין“, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע.

{{ח:סעיף|175|הוראת שינוי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, תשי״ד–1954}}, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
{{ח:תת|(ד)}} החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(ז)}} בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ח)}} על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.
{{ח:תת|(ט)}} עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.
{{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳ לפרק ג׳}} לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.
{{ח:תת|(יא)}} כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.
{{ח:תת|(יב)}} ”הוראת שינוי“, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;
{{ח:תתת|(2)}} איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו.

{{ח:סעיף|176|פיצויים}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} או על ידי הוראת שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|הסעיפים האמורים}} כאילו נכללה בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.

{{ח:סעיף|177|התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(2)}} בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;
{{ח:תת|(3)}} ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(4)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה.

{{ח:סעיף|177א|הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).
{{ח:תת|(ב)}} מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרטים (3)}} {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|או (4) לתוספת השמינית}}, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|בפרט (4) לתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.
{{ח:תת|(ה)}} אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172(2)}} יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרט (3) לתוספת השמינית}} – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרטה“ – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למיתקן“ – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}

{{ח:סעיף|178|תקופת מקסימום לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
{{ח:תת|(1)}} לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
{{ח:תת|(2)}} להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה).

{{ח:סעיף|179|פרסום הרשימה ואישורה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 178|בסעיף 178}}, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג.

{{ח:סעיף|180|מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לכל בנין חורג לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}} תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;
{{ח:תת|(2)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;
{{ח:תת|(3)}} מידתה ואפיה של החריגה;
{{ח:תת|(4)}} אפיו הציבורי של הבנין.

{{ח:סעיף|181|התקופה המרבית לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה.

{{ח:סעיף|182|אישור התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} הציעה הועדה המקומית, מכוח {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|183|הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו.

{{ח:סעיף|184|הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים.

{{ח:סעיף|185|אי־&lt;wbr&gt;ביצוע ההפסקה לפני המועד|תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה.

{{ח:סעיף|186|ביצוע על ידי הועדה המקומית}}
{{ח:ת}} לא קויים צו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 185|או 185}} ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|187|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}

{{ח:סעיף|188|מטרת ההפקעה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}}, להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ”צרכי ציבור“, בסעיף זה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|189|סמכות הועדה המקומית|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}}, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}} או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה.

{{ח:סעיף|190|ביצוע ההפקעה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20 לפקודה האמורה}} יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|באותו סעיף}} על ”רבע“ יבוא ”ארבע עשיריות“; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה האמורה}} יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;
{{ח:תתת|(5)}} הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 7ב|7ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|14(1א) ו־(1ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14א|14א עד 14ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 21|ו־21 לפקודה האמורה}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודה האמורה}} יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

{{ח:סעיף|191|חילופי קרקע}}
{{ח:ת}} הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

{{ח:סעיף|192|הסכם אינו היתר לחריגה}}
{{ח:ת}} שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

{{ח:סעיף|193|דין רכוש שהופקע}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהופקעו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

{{ח:סעיף|194|שיכון חלוף}}
{{ח:ת}} בהליכי הפקעה מכוח {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

{{ח:סעיף|195|דין מקרקעין שנרכשו בתמורה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;
{{ח:תת|(2)}} שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

{{ח:סעיף|196|שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} בפעולה לפי סעיף זה – לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}

{{ח:סעיף|196א|היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ועל פיה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|197|תביעת פיצויים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ב)}} התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה)|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|197א|התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי|תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.
{{ח:תתת|(2)}} מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|198|תביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ה־5, תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תש״ע, תשע״ה, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(3)}} הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(4)}} החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.
{{ח:תתת|(6)}} החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ח)}} שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיף 14א(א) לתוספת השלישית}}, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|200|פטור מתשלום פיצויים|תיקון: תשפ״ד־4, תשפ״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
{{ח:תתת|(5)}} איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
{{ח:תתת|(7)}} הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
{{ח:תתת|(8)}} קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
{{ח:תתת|(9)}} חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
{{ח:תתת|(10)}} חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
{{ח:תתת|(11)}} הוראה בתכנית שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 149 והוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, או לאחריו (בסעיף זה – תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}} שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או – אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) – מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026);
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים.

{{ח:סעיף|201|אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית}}
{{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

{{ח:סעיף|202|פיצויים על הפסקת חריגה}}
{{ח:ת}} מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

{{ח:סעיף|202א|פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ ו”התכניות למערכת ההולכה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|202ב|כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשס״ו, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}

{{ח:סעיף|202ג|רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ד|סעיף 202ד}}, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).
{{ח:תת|(ב)}} שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ד|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ח־7, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;
{{ח:תתת|(5)}} היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(7)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|202ה|כשירות לכהונה כשמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור {{ח:פנימי|פרק ח|בפרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|או ט׳}};
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;
{{ח:תת|(4)}} רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;
{{ח:תת|(5)}} הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;
{{ח:תת|(6)}} הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}}, ”עניין אישי או תפקיד אחר“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו.

{{ח:סעיף|202ו|פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור.

{{ח:סעיף|202ז|איסור ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין.

{{ח:סעיף|202ח|ייחוד פעולת שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 5|הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין}}, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|202ט|מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(1) עד (5)}}, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיף 202ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי.

{{ח:סעיף|202י|העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיפים 202ו(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 202ט|או 202ט}}, או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ז|בסעיף 202ז}}, יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).
{{ח:תת|(ב)}} השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר.

{{ח:סעיף|202יא|עונשין|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ז|סעיף 202ז}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|202יב|החלת הוראות על שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק האמור}}, כפי שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|בחוק האמור}}, יהיו נתונות לוועדה המייעצת.

{{ח:סעיף|202יג|תקנות לעניין שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|203|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הריסה“ – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מרחבית“ – ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדה מקומית“ – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – יושב ראש הוועדה המחוזית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה הארצית לאכיפה“ – הרשות לאכיפה במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הוועדה“ – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – מתכנן המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין“ – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – מנהל היחידה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח מיוחד“ – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה אסורה“ – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216}};
{{ח:תתת|(2)}} צו להריסת תוספת בנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}};
{{ח:תתת|(3)}} צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219}};
{{ח:תתת|(4)}} צו לסגירת בניין או מקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}};
{{ח:תתת|(5)}} צו הריסה מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו שיפוטי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}};
{{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236}};
{{ח:תתת|(3)}} צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות אוכפת“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;
{{ח:תתת|(4)}} רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה“ – רשות מרחבית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 254יב|סעיף 254יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בעבודה אסורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|204|מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|205|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;
{{ח:תתת|(2)}} עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;
{{ח:תתת|(3)}} עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 204|בסעיף 204(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה.

{{ח:סעיף|206|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}2{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בסמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|207|חובת הזדהות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|208|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור.

{{ח:סעיף|209|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}} שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 159|באותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} {{ח:פנימי|סעיף 214|או 214}} – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|אותם סעיפים}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל עבודה“ – נוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיף 212}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|210|הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}.

{{ח:סעיף|211|סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(4)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.
{{ח:תתת|(2)}} קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(1)}}, דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.
{{ח:תת|(ד)}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(2)}}, מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(3)}}, מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(ב)(2)}} לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|212|נוהל עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

{{ח:סעיף|213|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת בו פעילות סודית;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך דחוף בהקמתו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נועד לפעילות מבצעית.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}}, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני.

{{ח:סעיף|214|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213}}, שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף}}, הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}} יופעלו, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה.

{{ח:סעיף|215|נהלים ראשונים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|216|צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}} ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותה עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ({{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} יושלמו בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|217|צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}}, להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216(ב)}} ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

{{ח:סעיף|218|איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243(א) או (ב)}} באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ב|57ב}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום –
{{ח:תתתת|(א)}} אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ג)}} אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|אותם סעיפים}}, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|באותם סעיפים}} לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|ו־57ו(א)}} יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|219|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותו שימוש אסור;
{{ח:תתת|(2)}} במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
{{ח:תת|(ד)}} צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

{{ח:סעיף|220|צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, על סגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219(ד)}}, את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

{{ח:סעיף|221|צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}};
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ג)}} ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}};
{{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}};
{{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|222|ביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(ב)}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}} ועוכב ביצועו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ט|סעיף 254ט}}, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

{{ח:סעיף|223|תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|224|בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}}, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|225|חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

{{ח:סעיף|226|המצאת צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|227|הודעה על מתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

{{ח:סעיף|228|בקשה לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|229|תנאים לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}}, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

{{ח:סעיף|230|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|231|פיצויים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:
{{ח:תת|(1)}} מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;
{{ח:תת|(2)}} מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;
{{ח:תת|(3)}} מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

{{ח:סעיף|232|אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}} ולצו לסגירת בניין או מקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}} לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.
{{ח:תת|(ב)}} אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

{{ח:סעיף|233|סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית“ – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}} ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאות לתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 231|באותו סעיף}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|234|צו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}, בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

{{ח:סעיף|235|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}}, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|236|צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו הפסקה שיפוטי).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)}}.}}

{{ח:סעיף|237|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236(א)}}, ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|238|בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ניתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(א)}} (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|239|צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}} רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;
{{ח:תתת|(5)}} התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226(ב)}} יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

{{ח:סעיף|240|בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239(א)}}, אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(ב)}}.

{{ח:סעיף|241|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} אין בביצוע צו שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|242|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה במקרקעין“ – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס נוסף על עבירה נמשכת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|243|עבודה אסורה ושימוש אסור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות“;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המצויים בסביבה החופית;
{{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(4)}} מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;
{{ח:תתת|(5)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.
{{ח:תת|(ב)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ג)}} בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;
{{ח:תתת|(6)}} האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;
{{ח:תתת|(7)}} הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ד)}} העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ו)}} נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:
{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.
{{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|244|עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|245|קנסות נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:
{{ח:תת|(1)}} קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}, אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;
{{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(א)}} – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;
{{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(ד) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(ב)}} – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם.

{{ח:סעיף|246|אי־&lt;wbr&gt;קיום צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, במועד שנקבע לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|הפרק האמור}} או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|247|עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור.

{{ח:סעיף|248|הפרעה במילוי תפקיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|249|מסירת ידיעה כוזבת או מטעה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה“ – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין.

{{ח:סעיף|250|בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ב|סעיף 145ב(ב)(7) או (8)}}, על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר.

{{ח:סעיף|251|מתן אישור או היתר שלא כדין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;
{{ח:תת|(2)}} עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;
{{ח:תת|(3)}} בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|251א|עבירות של מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} נותן היתר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מח|סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)}} או {{ח:פנימי|סעיף 158נב|סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 251א|סעיף 251א(א)}} הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|252|הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158יד|סעיף 158יד(א)}}, או בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|הפרק האמור}} שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה.

{{ח:סעיף|253|ביצוע עבירות על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|254|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|254א|תשלום קנסות|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} קנס שהוטל בפסק דין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:
{{ח:תת|(1)}} לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(2)}} לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;
{{ח:תת|(3)}} לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ב|צווים במסגרת גזר דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עבודה אסורה –
{{ח:תתתת|(א)}} על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}} ולא הרשיעו בה.

{{ח:סעיף|254ג|ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ד|סעיף 254ד}}, ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו.

{{ח:סעיף|254ד|מועד ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;
{{ח:תתת|(3)}} תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}.

{{ח:סעיף|254ה|סמכויות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 207|בסעיף 207}}, ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ו|סעיף 254ו}}.

{{ח:סעיף|254ו|תשלום הוצאות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ג|בסעיף 254ג(ב)}}, ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|254ז|תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ג|סעיפים 254ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 254ה|254ה}} {{ח:פנימי|סעיף 254ו|ו־254ו}} לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254ח|עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביטול צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}} {{ח:פנימי|סעיף 240|או 240}}, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}} {{ח:פנימי|סעיף 239|או 239}} ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים.

{{ח:סעיף|254ט|בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיף 235}} {{ח:פנימי|סעיף 237|או 237}}, או צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, או מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}} אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ט)}} החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254י|חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246}} לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ג|סעיף 202ג}}, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי {{ח:פנימי|סעיף 202יג|סעיף 202יג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יא|רישום הערות בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ב|בסעיף 254ב}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}}, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו הריסה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן זה}}, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יב|הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יראו אותה, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.
{{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}.
{{ח:תת|(ז)}} הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|254יג|העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר.

{{ח:סעיף|254יד|נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}};
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.
{{ח:תת|(ד)}} ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן זה}}, במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –
{{ח:תתתת|(א)}} מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;
{{ח:תתתת|(ג)}} מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;
{{ח:תתת|(5)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע“ – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254טו|דיווח על פעולות אכיפה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|254טז|סקר עבירות בנייה|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה“ – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור.

{{ח:קטע3|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות|תיקון: תשע״ז־9}}

{{ח:סעיף|254יז|סמכות לדרוש מידע או מסמכים|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין.

{{ח:סעיף|254יח|ניהול הליכים בידי תובע|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בידי תובע.

{{ח:סעיף|255|סדרי דין|תיקון: תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}, סדרי דין להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}

{{ח:סעיף|255א||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ב||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ג||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ד||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ה||תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ז, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255ו||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|255ז|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הזכיון“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שבתוספת לחוק הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ולרבות בעל זכיון משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון משנה“ – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ים המלח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקעות חכורות“ ו”קרקעות שמורות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הוראות השעה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|בחוק הוראות השעה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995).

{{ח:סעיף|255ח|סייג להחלת הוראות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|לחוק הוראות השעה}} ולהוראות {{ח:פנימי|פרק י2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|255ט|סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}}.

{{ח:סעיף|255י|מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.

{{ח:סעיף|255יא|סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.

{{ח:סעיף|255יב|אי תחולת {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־&lt;wbr&gt;ט{{ח:הערה|׳}}}}|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט{{ח:הערה|׳}}}} לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.

{{ח:סעיף|255יג|הוראות לענין קבלת היתר|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}}, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף.

{{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות|תיקון: תשע״ז־7}}

{{ח:סעיף|255יד|הגדרות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המפעיל“, ”יום התחילה“, ”נכסי הפעילות“, ”פעילות“, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון“ ו”תקופת הזיכיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל“ – {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הקרקע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 6|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג}}.

{{ח:סעיף|255טו|הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינורות הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959}}, עד יום התחילה ({{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(1)}} לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|אותו סעיף}} שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|255טז|אישור תשריט|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} נתן שר האוצר אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותו סעיף}}, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|255יז|הגשת תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.

{{ח:סעיף|255יח|בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}}, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אילת“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אשקלון“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;
{{ח:תתת|(2)}} היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ואם אושר תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז}} – את התשריט;
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).
{{ח:תת|(ג)}} הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}} עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.
{{ח:תת|(ו)}} היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.

{{ח:סעיף|255יט|היתר למימוש תכנית שאושרה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}}, ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}}, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|255כ|ערר|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טז|בסעיפים 255טז}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 255יח|255יח}} {{ח:פנימי|סעיף 255יט|ו־255יט}} ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}} – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ז|סעיף 119ז}};
{{ח:תתת|(2)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – הוועדה לתשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א1)(1) ו־(2)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

{{ח:סעיף|255כא|פיצויים והיטל השבחה|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255טז|ו־255טז}}, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותם סעיפים}}, כתכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}} ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יח|בסעיף 255יח}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} החלות לעניין תכנית.

{{ח:סעיף|255כב|רציפות|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;
{{ח:תתת|(2)}} יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.

{{ח:סעיף|255כג|רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לעניין {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|סעיף 119ו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(1)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: שונות}}

{{ח:סעיף|256|בוררות}}
{{ח:ת}} מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|ופקודת הבוררות}} תחול.

{{ח:סעיף|256א|אגרה השנויה במחלוקת|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת.

{{ח:סעיף|257|כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ד־9}}
{{ח:ת}} לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון.

{{ח:סעיף|257א||תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|258|ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט|תיקון: תשנ״א־2, תשע״ז־9}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254יח|סעיף 254יח}}.

{{ח:סעיף|259|תחולה על המדינה בדרך כלל|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״א־9, תשמ״ג, תשס״ט־4, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳ בפרק י׳}}; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.
{{ח:תת|(ב1)}} הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳ בפרק י׳}} ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי מקרקעין המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}} –
{{ח:תתת|(1)}} ”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית}} לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית}} לא יחולו.

{{ח:סעיף|260|עדיפות בדיון בבקשות המדינה}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות.

{{ח:סעיף|261|דרכים ותשתיות|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ז־9, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, תשפ״ב־13, תשפ״ג־2, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, {{ח:פנימי|סעיף 110|וסעיף 110}} יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}}, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מבוצעות בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשות שהוקמה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ג)}} גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(ז)}} תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;
{{ח:תתתת|(ח)}} לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ט)}} לעניין הקמת רשת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור}} – ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(י)}} גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|או 25א לחוק משק הגז הטבעי}} או אישור בהליך מהיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בחוק האמור}}; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)}}, כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי)|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה)|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
{{ח:תתת|(3)}} תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תתת|(3א)}} לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תתת|(4)}} לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.
{{ח:תתת|(5)}} נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.
{{ח:תתת|(6)}} קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} ככל שהן חלות על המדינה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.
{{ח:תתת|(8)}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה).

{{ח:סעיף|262|ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז}}
{{ח:ת}} ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}|תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|264|סמכויות הממשלה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד.

{{ח:סעיף|265|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ו, תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים)|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(3)}} הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;
{{ח:תת|(5)}} רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;
{{ח:תת|(6)}} גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;
{{ח:תת|(7)}} מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;
{{ח:תת|(8)}} הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;
{{ח:תת|(9)}} דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} להריסת מבנים או חלק מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(10)}} בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;
{{ח:תת|(11)}} התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(12)}} בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(13)}} בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;
{{ח:תת|(14)}} ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;
{{ח:תת|(15)}} הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;
{{ח:תת|(16)}} כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק ז׳}};
{{ח:תת|(17)}} שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;
{{ח:תת|(17א)}} שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(17ב)}} שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|פרק ב׳ סימן ב׳1}}, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(17ג)}} סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(18)}} דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות)|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985}}.}}
{{ח:תת|(19)}} דרכי הביצוע של תכניות;
{{ח:תת|(20)}} שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;
{{ח:תת|(21)}} דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;
{{ח:תת|(22)}} הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;
{{ח:תת|(22א)}} טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;
{{ח:תת|(22ב)}} הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}} לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(23)}} מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;
{{ח:תת|(24)}} בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;
{{ח:תת|(25)}} הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;
{{ח:תת|(26)}} דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(27)}} הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;
{{ח:תת|(28)}} הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;
{{ח:תת|(29)}} גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;
{{ח:תת|(30)}} הוראות בדבר ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תת|(31)}} כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(31א)}} תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;
{{ח:תת|(32)}} כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ״ח–1987}}.}}
{{ח:תת|(33)}} הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}, לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(34)}} הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}}, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:תת|(35)}} הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|265א|הצמדת תשלומים מסויימים|תיקון: תשמ״ח־2, תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} על תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69(א)(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122(3) לחוק}} יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980}}, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|266|פטור באזורים כפריים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|266א||תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ב||תיקון: תש״ס־3, תש״ס־4, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|266ג|פטור למיתקן גישה אלחוטית|תיקון: תשס״א־6, תשע״ה, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית)|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ספק מורשה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, ו”מיתקן גישה אלחוטית“, ”מיתקן עגינה“ ו”גג בנין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף|266ג1|פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ ו”בעל רישיון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 22.3.2018)}}.

{{ח:סעיף|266ג2|הגדרות – {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|סעיפים 266ג3 עד 266ג7}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גג בניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס גובל“ – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נלווה“ – ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם קיים“ – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים.

{{ח:סעיף|266ג3|ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיפים 266ג4}}, {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|266ג5}} {{ח:פנימי|סעיף 266ג6|או 266ג6}}, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|266ג4|פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בסעיף 145ג(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}}, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(6)}} טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(7)}} ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;
{{ח:תתת|(8)}} המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ה) לתוספת השנייה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(9)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(10)}} התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן הוקם על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה – ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרת בעל הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|בסעיף 266ג3}};
{{ח:תתת|(2)}} אישורים כאמור בפסקאות (5) ו־(7) שבסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;
{{ח:תתת|(4)}} מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;
{{ח:תתת|(5)}} כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ב|סעיף 202ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).
{{ח:תת|(ד)}} בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש.

{{ח:סעיף|266ג5|פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב־20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|266ג6|פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|סעיף 266ג5(א)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיף 266ג4(ג)}}.

{{ח:סעיף|266ג7|פטור להחלפת תורן וחיזוקו – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק הקרינה}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;
{{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 0.5 מטר מבסיס התורן;
{{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 18.11.2021)}}.

{{ח:סעיף|266ד|אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית|תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו־9}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית}}, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}, או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:סעיף|266ה|פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות כוח) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח ”דליה אנרגיה“, ”אי–פי–אם באר טוביה“ ו”או–פי–סי מישור רותם“) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה־7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.
{{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}}, ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.
{{ח:תת|(ה)}} ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה.

{{ח:סעיף|266ו|פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־5, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה – מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;
{{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים – גם בידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;
{{ח:תתת|(4)}} בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);
{{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש;
{{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;
{{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ה|סעיף 266ה(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.
{{ח:תת|(ו)}} נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה – התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.
{{ח:תת|(ח)}} פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(י)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור התחולה“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תשתית מקומי“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} מיתקן פוטו־וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(3)}} מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;
{{ח:תתתת|(4)}} מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או להספקת שידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח המיועד לבינוי“ – שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח צמוד ליישוב“ – שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} {{ח:הערה|(ביום 10.12.2023)}}.

{{ח:סעיף|267|בניה לפי מיפרטים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום.

{{ח:סעיף|268|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|269|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|269א|הגדרות|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממלכתית“ – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}}.

{{ח:סעיף|270|ביטול|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:ת}} פקודת בנין ערים, 1936 {{ח:הערה|(להלן – ”הפקודה“)}} – בטלה.

{{ח:סעיף|271|שטח תכנון במרחב תכנון}}
{{ח:ת}} שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לחוק זה}}; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 12|שסעיף 12 לחוק זה}} חל עליו.

{{ח:סעיף|272|ענינים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|273|אישור תקנות ותכניות קיימות|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:ת}} רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות.

{{ח:סעיף|274|אישרור}}
{{ח:ת}} תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|275|המשך בהליכים}}
{{ח:תת|(א)}} כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|276|ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק}}
{{ח:ת}} במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|277|הפסקת שימוש חורג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין.

{{ח:סעיף|277א|התנגדות לתכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269א|בסעיף 269א}}, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|277ב|זכות עיון|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום.

{{ח:סעיף|277ג|סמכויות השרים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית.

{{ח:סעיף|277ד|עריכה מחדש של תכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה.

{{ח:סעיף|277ה|אישור התכנית|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277ד|בסעיף 277ד}}, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|אותו פרק}}.

{{ח:סעיף|277ו|פטור מהיתר|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}} – פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} החל מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|277ז|דרכים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לאותה פקודה}}, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:סעיף|278|פרשנות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} באות להוסיף על {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע ממנה.

{{ח:סעיף|279|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:סעיף|280|פרסום}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|2|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ט־4, תשע״ה, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(2א)}} שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר השיכון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(9)}} נציג רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(10)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;
{{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(13)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף*|3|יושב ראש הועדה|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה.

{{ח:סעיף*|4|הנוהל|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית.

{{ח:סעיף*|5|הכרזה על קרקע חקלאית|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית).

{{ח:סעיף*|6|הגבלת אישור תכנית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|סעיף 9}}, לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה;
{{ח:תתת|(1א)}} התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}};
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית היא למיתקן אגרו־וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו־וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית“ – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה.

{{ח:סעיף*|7|הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6}} או אם הסכימה לכך הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ”מטרה לא חקלאית“, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה.

{{ח:סעיף*|8|הגבלות על קביעת מפעלים|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל.

{{ח:סעיף*|9|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(ב)}}, למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}}, יעבירה מוסד התכנון לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|ו־8}}.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|9|מתן הודעה לועדה המחוזית|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}} או על סירובה לתת אותם.

{{ח:סעיף*|10|בדיקת תכניות קיימות|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה.

{{ח:סעיף*|11|הגבלת השימוש בסמכויות הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים.

{{ח:סעיף*|11א|תכנית לדרכים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6}}, לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה.

{{ח:סעיף*|12|ועדת ערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|9}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|11א}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 16|או 16}} או לתת את הסכמתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה הועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בסעיף 9(ד)}}, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ד)}} לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום.

{{ח:סעיף*|13|סדרי הדין בועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}}

{{ח:סעיף*|14|דין המדינה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיף 7}} יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}} כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בערר על החלטת הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|סעיף 11א}}, כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף*|15|שמירת דינים וסמכויות אחרות|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק.

{{ח:סעיף*|16|הוראות מעבר|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הים התיכון – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf|תיקון 69}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ים סוף – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ים כנרת – יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו החוף“ ו”תחום חוף הים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 69“ – חוק זה כנוסחו לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית#סעיף 21|סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף*|2|הועדה לשמירת הסביבה החופית|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הועדה).

{{ח:סעיף*|3|הרכב הועדה|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה שר התיירות;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;
{{ח:תתת|(8א)}} נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(9)}} נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:תתת|(10)}} נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(11)}} שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;
{{ח:תתת|(12)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;
{{ח:תתת|(14)}} נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|4|סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשע״ו־7, תשע״ח־13|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|5|סייג למתן היתרים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף*|6|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב ועדת המשנה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(10) לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(1)}} רשאי להחליט, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוכנית מאת מוסד התכנון שהגיש אותה לוועדה, כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש הוועדה יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוועדה, 14 ימים לפחות לפני מועד הישיבה של הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} החליט יושב ראש הוועדה להעביר את התוכנית לוועדת המשנה או שלא החליט יושב ראש הוועדה כאמור בפסקה (1) בתוך התקופה האמורה באותה פסקה תועבר התוכנית לוועדת המשנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(2), ואם לא קיבל החלטה כאמור – מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב1)(2), יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)(1) כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.
{{ח:תת|(ו)}} חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף*|7|סמכויות הועדה|תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}.

{{ח:סעיף*|8|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|או 5}}, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

{{ח:סעיף*|9|סמכויות המועצה הארצית בערר|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7 לתוספת}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}}

{{ח:סעיף*|10|שמירת דינים וסמכויות|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

{{ח:סעיף*|11|הוראת מעבר|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור.

{{ח:סעיף*|12|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם:
{{ח:תתת|(1)}} אתר ספיר;
{{ח:תתת|(2)}} אתר פוליה;
{{ח:תתת|(3)}} מכון טבריה;
{{ח:תתת|(4)}} מוצא הכנרת – סכר דגניה;
{{ח:תתת|(5)}} כניסת הירמוך;
{{ח:תתת|(6)}} תחנת עמק הירדן.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת)|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף*|13|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״א־8}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 196א|סעיף 196א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|פרשנות|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ז, תשע״ח־12, תשפ״ב־14, תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה לדורות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש זכויות“, במקרקעין – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה;
{{ח:תתתת|(2)}} התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ה|סעיף 145ה}} כמימוש זכויות;
{{ח:תתתת|(3)}} העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; בפסקה זו, ”פירוד“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התרת נישואין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה סופית“ – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שמאי מקרקעין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|בחוק שמאי מקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2|חבות בהיטל השבחה|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.

{{ח:סעיף*|3|שיעור ההיטל|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה.

{{ח:סעיף*|3א|שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי|תיקון: תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בסעיף 3}}, החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה – היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – שטח שגודלו לא יפחת מ־30 דונם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פינוי ובינוי“ – תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שהוגשה“ – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}.

{{ח:סעיף*|4|שומת ההשבחה|תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ח־12, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
{{ח:תת|(2)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)|(א)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
{{ח:תתת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;
{{ח:תתת|(ג)}} שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}, בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}“ – למעט לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף}};
{{ח:תת|(5)}} במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;
{{ח:תת|(5א)}} במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ״א 70, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (בסעיף זה – תמ״א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ״א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;
{{ח:תת|(6)}} הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ לחוק זה}}, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
{{ח:תת|(7)}} השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;
{{ח:תת|(8)}} שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

{{ח:סעיף*|5|לוח שומה|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.

{{ח:סעיף*|6|הצגת הלוח והודעת שומה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לוח שומה שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14}} או להגיש שומה מטעמו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה)|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות.

{{ח:סעיף*|7|מועד תשלום ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

{{ח:סעיף*|8|ערובות להבטחת תשלום|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים)|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|9|הצמדה|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.

{{ח:סעיף*|10|הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל|תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(א1)}} רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

{{ח:סעיף*|11|שותפים במקרקעין|תיקון: תשע״ח־12|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“, ”דירה“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרחבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71א|בסעיף 71א לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|12|חלוקת ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לחוק זה}}, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}}, לצורך המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13}}.

{{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשמ״ג, תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 12א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13|יעוד ההיטל|תיקון: תשמ״א־9, תשנ״א, תשע״ב־3, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 12|סעיף 12}} להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188 לחוק זה}}, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
{{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
{{ח:תתת|(5)}} היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%;
{{ח:תתת|(7)}} ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“, ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“ ו”הדוח המבוקר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השקעה בחינוך“ – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת ההכנסות“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים“ – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית השלמה“ ו”תכנית נוספת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שחל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13א|שיעור החיוב בהיטל|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13א}}
{{ח:ת}} חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בסעיף 5}}, או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}} או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|13ב|ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח|תיקון: תשפ״ה־4|עוגן=תוספת 3 פרט 13ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13(א)}}, רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת היטלי ההשבחה“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס ציבורי“ – נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה ארוכת טווח“ – תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת מנע“ – פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת שבר“ – פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה שוטפת“ – פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב בלתי רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף*|14|שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} על שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בלוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}}, וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו – המועד להחלטה).
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה.
{{ח:תתתת|(ג)}} החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה.
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו.
{{ח:תתת|(3)}} הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי.
{{ח:תתת|(4)}} השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
{{ח:תתת|(5)}} הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
{{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|סעיף 8(ב)}} יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף*|14א|מסירת מידע|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו־3, תשס״ח־7, תשס״ח־8|עוגן=תוספת 3 פרט 14א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין)|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף*|15|הצמדה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} על תשלום ההיטל יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}} ואת ההיטל כאילו היה כלול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#תוספת|בתוספת לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16|הפחתת תשלומי פיגורים|תיקון: תשס״ח־7|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.

{{ח:סעיף*|17|החזר היטל|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוחלט בהליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|וסעיף 6 לחוק ההצמדה}} לא יחול.

{{ח:סעיף*|18|גביה|תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.

{{ח:סעיף*|19|פטור מהיטל|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־2, תשס״א, תשס״א־3, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשס״ו־5, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשע״ז, תשע״ז־8, תשע״ח־8, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־8|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
{{ח:תתת|(2)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
{{ח:תתת|(3)}} השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(4)}} השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
{{ח:תתת|(5)}} השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
{{ח:תתת|(6)}} השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר;
{{ח:תתת|(7)}} השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב1)}};
{{ח:תתת|(8)}} השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית“ – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון;
{{ח:תתתת|(ג)}} פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}, וכן על בניית שטח נוסף כאמור בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7816298.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025}};
{{ח:תתת|(10)}} השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ״א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(10א)|(א)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳}}, יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א) או (א1)}}, שנכללו במסגרת אותה תכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג(א)(1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 70ה|בסעיף 70ה(א)(1)}}, לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ג)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}, יחולו הוראות אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} החשמל המיוצר במיתקן הפוטו־וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ד)}} תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה קטן“ – מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט־שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ״ר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ״ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה;
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו־וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ״ר.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו־(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה.
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב3)}} מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|באותו סעיף}}, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}}
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר.
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון.
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
{{ח:תתת|(2)}} העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים“ ו”דירת מגורים“ – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף*|20|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} מועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.

{{ח:סעיף*|21|הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק יסוד: מקרקעי ישראל}}, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 76א|סעיף 76א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”אתר“ – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

{{ח:סעיף*|2|תכנית לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|לסעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|3|תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה.

{{ח:סעיף*|4|הוראות בשלב הביניים|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|ו־79}} לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
{{ח:ת}} לענין זה, ”תקופת הכנה“ – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|5|הודעה|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.

{{ח:סעיף*|6|שינויים על פי תכנית|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר.

{{ח:סעיף*|7|שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – כל פעולה הטעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק}}, לרבות ”שינוי פנימי“ – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|8|העדר מקור כספי למימון לפיצויים|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197}} {{ח:פנימי|סעיף 198|ו־198}}, והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.

{{ח:סעיף*|9|פטור ממסים|תיקון: תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, ולפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה}} הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.

{{ח:סעיף*|10|ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש;
{{ח:תת|(2)}} שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
{{ח:תת|(3)}} עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
{{ח:תת|(4)}} מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

{{ח:סעיף*|11|הזמנת משתתפים|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם.

{{ח:סעיף*|12|רשימת אתרים לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
{{ח:תת|(ב)}} ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק}} יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף*|13|תפקידי ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|ו־15}}, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

{{ח:סעיף*|14|עבודות אחזקה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972}} (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 70|סעיף 70 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ה)}} לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 257|בסעיף 257 לחוק}}.

{{ח:סעיף*|15|הפקעה ופיצויים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14}}, וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
{{ח:תתת|(2)}} הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תתת|(3)}} מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא נקבעו הוראות מיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה.

{{ח:סעיף*|16|ערר|תיקון: תש״ס־2|עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|או 15(א)}}, רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיף 9}}, רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|סעיף 14}}, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף}}, וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|סעיף 15(א)}}, רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17|שמירת דינים|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית|תיקון: תשס״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי הדיור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} דיור עצמאי;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} דיור לוויין;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} דיור מוגן;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} דיור מוגן מתוגבר;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} הוסטל;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} הוסטל לצעירים;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} הוסטל מתוגבר;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוסטל כוללני.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}})}}}}
{{ח:קטע3||דיור בהישג יד}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק א|פרק א׳: הגדרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן המקום“ – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השכרה במחיר מופחת;
{{ח:תתת|(2)}} השכרה לטווח ארוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם שכירות“ – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה במחיר מופחת“ – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות;
{{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1), (2) ו־(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)}}, כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהשר מינה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מופחת“ – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוכר“ – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית הכוללת הוראות מפורטות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת העמדה לשכירות“ – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת השכירות“ – תקופה של שנה אחת לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת דמי השכירות המופחתים“ – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א)}}, כשהוא מוכפל ב־1.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).}}

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ב|פרק ב׳: דיור בהישג יד}}

{{ח:סעיף*|2|שימוש בדיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.
{{ח:תתת|(3)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3).
{{ח:תתת|(5)}} השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות.
{{ח:תתת|(7)}} לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)#סעיף 4|סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח)|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית“ – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}.

{{ח:סעיף*|3|הגבלה על בעלות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף*|4|חובת ניהול ואחזקה תקינה|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”אחזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו.

{{ח:סעיף*|5|דמי השכירות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק).
{{ח:תתת|(1א)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(1ב)|(א)}} על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל;
{{ח:תתתתת|(2)}} דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%.
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.
{{ח:תתת|(2)}} בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|סעיף 4(ב)}}, ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה#סעיף 25י|סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר.

{{ח:סעיף*|5א|פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5א}}
{{ח:תת|(א)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר.
{{ח:תת|(ב)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ג|פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין}}

{{ח:סעיף*|6|רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין}}, אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עסקה“ – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה.

{{ח:סעיף*|7|רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל {{ח:פנימי|תוספת 6|שתוספת זו}} חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(3)}} הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”העברת זכויות“ – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי.

{{ח:סעיף*|8|מחיקת הערות וביטול הצורך באישור|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בסעיף 6}}, רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|סעיף 6(א)}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת בעל זכות במגרש כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}, רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ד|פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|9|מינוי המנהל|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן אישורים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|10|חובת דיווח|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שאישר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12|ניהול רישום|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(2)}} רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף*|13|בירור פניות ציבור|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יברר פניות ציבור לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}} או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|14|הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ה, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2}}, או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|סעיף 3(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2א)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 10|סעיף 10(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}} ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|באותו סעיף}}, או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה“ יבוא ”למנהל“ ובכל מקום, במקום ”הממונה“ יבוא ”המנהל“.

{{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף*|15|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה.

{{ח:סעיף*|15א|עונשין|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15א}}
{{ח:ת}} בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|אותו סעיף}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף*|15ב|סעדים על הפרת הוראות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15ב}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 39|סעיף 39 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשע״ז־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ח־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)}} או {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}} {{ח:פנימי|סעיף 158מו|וסעיף 158מו}})}}|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ו־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177א|סעיף 177א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה חיים שפירא'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>edvo07xooua3nx1xptwbwyxokixm4qo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285473</id>
    <revision>
      <id>3019730</id>
      <parentid>3005254</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:09:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="350891" sha1="6716q8xhpbvzlhscf5h4c1owov8pamg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ&quot;ג-1963 (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4)
&lt;שם קודם&gt; חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ&quot;ג-1963
&lt;שם קודם&gt; חוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963

&lt;מאגר 2001072 תיקון 2196216 תקן 147860 קוד a163Y00000DuCxzQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 156|חוק מס שבח מקרקעין|5:208832)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517983)); ((תשכ&quot;ה, 40|תיקון|5:208833)); ((תשכ&quot;ז, 105|תיקון מס' 2|6:208834)); ((תשכ&quot;ח, 181|תיקון מס' 13 לפקודת מס הכנסה|6:208758)), ((XII|ת&quot;ט|ec:6:517770)); ((תשל&quot;א, 80|תיקון מס' 4|7:208835)); ((תשל&quot;ה, 2|תיקון מס' 5|8:208836)), ((159|תיקון מס' 6|8:208837)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1975)); ((תשל&quot;ז, 201|תיקון מס' 25 לפקודת מס הכנסה|8:211767)); ((תש&quot;ם, 144|תיקון מס' 8|9:208841)); ((תשמ&quot;א, 69|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|9:208721)), ((160|חוק מס עזבון (ביטול)|9:208884)), ((204|תיקון מס' 16 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים|9:210877)); ((תשמ&quot;ב, 266|תיקון מס' 12|10:208842)), ((282|ת&quot;ט|1064)); ((תשמ&quot;ג, 4|ת&quot;ט|ec:10:317821)), ((104|חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון)|10:208725)); ((תשמ&quot;ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)), ((179|תיקון מס' 15|10:210215)), ((187|תיקון מס' 65 לפקודת מס הכנסה|10:210212)); ((תשמ&quot;ה, 183, 187|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)|11:210435)); ((תשמ&quot;ז, 6|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((106|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((160|תיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תש&quot;ן, 36|תיקון מס' 80 לפקודת מס הכנסה|12:210777)), ((137|תיקון מס' 82 לפקודת מס הכנסה|12:210813)); ((תשנ&quot;ב, 45|תיקון מס' 19|12:210903)), ((48|חוק מס שבח מקרקעין (פטור במכירת דירת מגורים) (הוראת שעה)|12:210902)), ((106|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|12:210921)), ((176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ&quot;ג, 6|תיקון מס' 91 לפקודת מס הכנסה|13:210970)), ((15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((98|תיקון מס' 24|13:210976)); ((תשנ&quot;ד, 43|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((146|תיקון מס' 26|13:210979)); ((תשנ&quot;ה, 11|תיקון מס' 99 לפקודת מס הכנסה|13:211061)), ((29|תיקון מס' 100 לפקודת מס הכנסה|13:211078)), ((69|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((102|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((143|תיקון מס' 102 לפקודת מס הכנסה|13:216379)), ((146|תיקון מס' 31|13:211143)), ((188|תיקון מס' 18 לחוק המקרקעין|13:211161)), ((338|תיקון מס' 2 לחוק מס שבח מקרקעין (פטור במכירת דירת מגורים) (הוראת שעה)|13:211185)); ((תשנ&quot;ו, 80|תיקון מס' 110 לפקודת מס הכנסה|13:211330)); ((תשנ&quot;ז, 70|תיקון מס' 34|14:211380)), ((101|תיקון מס' 35|14:211399)), ((174|תיקון מס' 36|14:211413)), ((175|תיקון מס' 37|14:211414)), ((176|תיקון מס' 38|14:211415)), ((178|תיקון מס' 39|14:211431)); ((תשנ&quot;ח, 10|תיקון מס' 40|14:211448)), ((32|תיקון מס' 41|14:211456)), ((108|תיקון מס' 42|14:211464)); ((תשנ&quot;ט, 15|תיקון מס' 43|14:211572)), ((69, 69|חוק מס שבח מקרקעין (תיקוני חקיקה)|14:211603)), ((130|תיקון מס' 45|14:203782)); ((תש&quot;ס, 132|תיקון מס' 46|15:300206)); ((תשס&quot;א, 4|תיקון מס' 47|15:300269)); ((תשס&quot;ב, 32|תיקון מס' 48 והוראת שעה|15:300432)), ((163|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((220|תיקון מס' 50 והוראת שעה|15:300623)), ((578|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 143|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה (תיקון)|15:300606)), ((427|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 453|תיקון מס' 53|16:299645)); ((תשס&quot;ה, 3|ת&quot;ט||1960)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((438|תיקון מס' 55|16:299668)), ((808|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)); ((תשס&quot;ז, 65|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((429|תיקון מס' 58|17:300743)); ((תשס&quot;ח, 26, 26|תיקון מס' 59|17:300801)), ((202|תיקון מס' 60|17:300819)), ((202|תיקון מס' 61|17:300821)), ((221|תיקון מס' 62 - הוראת שעה|17:300788)), ((223|תיקון מס' 63 - הוראת שעה|17:300645)), ((229|תיקון מס' 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|17:300850)); ((תשס&quot;ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 294|תיקון מס' 66|18:301110)); ((תשע&quot;א, 121|תיקון מס' 67|18:301290)), ((122|תיקון מס' 68|18:301282)), ((163|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), &lt;!-- ((358|חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה)|18:301314)), --&gt; ((402|תיקון מס' 70|18:301310)), ((1013|חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301388)); ((תשע&quot;ב, 45, 48|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((521|חוק מס הכנסה (פטור ממס לקופת גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך)|18:301478)), ((672|תיקון מס' 74|18:301385)); ((תשע&quot;ג, 64|תיקון מס' 75 והוראת שעה|19:301553)), ((154|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 470|תיקון מס' 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|19:301630)), ((558, 559|תיקון מס' 78|19:303803)), ((591|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)), ((736|תיקון מס' 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303848)); ((תשע&quot;ה, 38|ת&quot;ט|fr:19:369859)), ((190|תיקון מס' 81 והוראת שעה|20:310989)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 82|20:314976)), ((234, 235, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((694|תיקון מס' 85 והוראת שעה|20:338722)), ((736|תיקון מס' 222 לפקודת מס הכנסה|20:338810)), ((934|תיקון מס' 87|20:343927)), ((1248, 1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 211, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((273|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((328|ת&quot;ט|2595)), ((1003|תיקון מס' 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)); ((תשע&quot;ח, 70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((438|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((715|תיקון מס' 93|20:502449)), ((954|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); &lt;!-- מקור שגוי: ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תש&quot;ף, 331|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש - מענק חד–פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)|23:578863)); ((תשפ&quot;ב, 207, 250|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((460|תיקון מס' 98|24:612540)); ((תשפ&quot;ג, 134, 134|תיקון מס' 99|25:2515317)), ((152, 159, 160, 161|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((542|תיקון מס' 103|25:2900676)); ((תשפ&quot;ה, 150|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף)|25:5396578)), ((394|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-2 --&gt;

''שינוי שיעור ריבית ועדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 2147|צו (שינוי שיעור הריבית)|4150)); ((תשמ&quot;א, 252|צו (שינוי שיעור הריבית) (תיקון)|4186)); ((תשמ&quot;ט, 1107|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|5201)); ((תשנ&quot;א, 744|צו המסים (שינוי שיעור ריבית) (תיקון)|5342)); ((תשנ&quot;ד, 2|צו המסים (שינוי שיעור ריבית) (תיקון)|5547)); ((תשנ&quot;ה, 1686|תיאום סכומים|5693)); ((תשנ&quot;ו, 263|תיאום סכומים|5722)), ((1414|תיאום סכומים|5770)), ((1414|תיאום סכומים (מס' 2)|5770)), ((1548|תיאום סכומים (מס' 3)|5782)); ((תשנ&quot;ח, 407|סכומי מס רכישה|5880)), ((558|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|5887)); ((תש&quot;ס, 210|תיאום סכומי מס רכישה|6012)), ((346|תיאום סכומי מס רכישה|6020)); ((תשס&quot;ב, 67|תיאום סכומי מס רכישה|6130)), ((184|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6138)), ((665|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6164)), ((864|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 4)|6177)), ((1340|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 5)|6196)); ((תשס&quot;ג, 727|תיאום סכומי מס רכישה|6240)), ((727|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6240)), ((728|תיאום הסכום הפטור ברכישת זכות בבית אבות|6240)), ((753|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6243)), ((962|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6257)); ((תשס&quot;ד, 55|תיאום סכומי מס רכישה|6273)), ((280|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6295)), ((308|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6297)), ((934|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6335)); ((תשס&quot;ה, 147|תיאום סכומי מס רכישה|6347)), ((435|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6369)), ((436|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה (מס' 2)|6369)), ((750|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6393)), ((942|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 4)|6418)); ((תשס&quot;ו, 579|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|6468)), ((580|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 2)|6468)), ((580|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 3)|6468)), ((581|תיאום סכומי מס רכישה|6468)), ((581|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6468)), ((582|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6468)), ((783|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 4)|6482)), ((784|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6482)), ((832|ת&quot;ט|6489)), ((1058|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 4)|6506)), ((1058|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 5)|6506)); ((תשס&quot;ז, 255|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|6534)), ((256|תיאום סכומי מס רכישה|6534)), ((542|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6559)), ((542|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 2)|6559)), ((542|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6559)), ((947|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 3)|6591)), ((947|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 3)|6591)), ((1118|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 4)|6610)), ((1119|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס' 4)|6610)); ((תשס&quot;ח, 99|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|6621)), ((99|תיאום סכומי מס רכישה|6621)), ((521|תיאום סכומי מס רכישה (מס' 2)|6648)), ((522|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6648)); ((תשס&quot;ט, 438|תיאום סכומי מס רכישה|6749)), ((439|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|6749)), ((1066|ת&quot;ט|6787)); ((תש&quot;ע, 739|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|6864)), ((740|תיאום סכומי מס רכישה|6864)); ((תשע&quot;א, 888|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|6990)), ((889|תיאום סכומי מס רכישה|6990)); ((תשע&quot;ג, 1196|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|7249)); ((תשע&quot;ד, 38|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון)|7292)), ((406|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2)|7322)), ((714|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 3)|7348)); ((תשע&quot;ט, 3517|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|8250)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ה, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-4, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2)
: בחוק זה -
:- &quot;מקרקעין&quot; - קרקע בישראל לרבות בתים, בנינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע;
:- &quot;זכות במקרקעין&quot; - בעלות, או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, בין שבדין ובין שביושר, לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור; ולענין הרשאה במקרקעי ישראל - אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מעשרים וחמש שנים; לענין זה -
::- &quot;הרשאה&quot; - למעט הרשאה מסוג שלא נהוג לחדש מעת לעת;
::- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- &quot;חכירה לתקופה&quot; - התקופה המרבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות ברירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
:- &quot;חכירה&quot; - חכירה, חכירת משנה, חכירתה של חכירה מכל דרגה שהיא, שכירות, שכירות-משנה ושכירותה של שכירות מכל דרגה שהיא, וכן זכות חזקה ייחודית;
:- &quot;מכירה&quot;, לענין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה -
:: (1) הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;
:: (2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;
:: (3) הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה;
:: (4) פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים;
:- &quot;איגוד&quot; - חברה וחברה נכרית כמשמעותן [[חוק החברות|בפקודת החברות]], אגודה רשומה כמשמעותה [[בפקודת האגודות השיתופיות]], שותפות הרשומה לפי [[פקודת השותפויות]], אגודה כמשמעותה [[חוק העמותות|בחוק העותומני על האגודות 1327]];
:- &quot;איגוד מקרקעין&quot; - איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין, למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה [[בפקודה]], ולמעט קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה [[בסעיף 64א2 לפקודה]], בתקופה שעד למועד הרישום למסחר בבורסה כהגדרתו [[בסעיף 64א3(א)(2) לפקודה]], ובלבד שמניותיה נרשמו למסחר בבורסה כאמור [[באותו סעיף]]; ולענין זה לא יראו כנכסיו של האיגוד - מזומנים, מניות, איגרות חוב, ניירות ערך אחרים, ומטלטלין, שאינם משמשים לאיגוד לייצור הכנסתו, או שהם משמשים לייצור הכנסתו אולם לדעת המנהל הם טפלים למטרות העיקריות של האיגוד המבוצעות למעשה ולא בדרך ארעית;
:- &quot;זכות באיגוד&quot; - כל אחת מאלה בין שהיא מוענקת במסמכי ההתאגדות של האיגוד על פיהם או בהסכם בין חברי האיגוד:
:: (1) חברות באיגוד, זכות לנכסי איגוד בשעת פירוק, זכות לרווחיו של איגוד, זכות לניהולו של איגוד או להצבעה בו;
:: (2) זכות - שאיננה זכות מכוח מכירת זכות במקרקעין - לתפוס נכסי האיגוד מכוח אחת הזכויות האמורות בפסקה (1);
:: (3) זכות - שאיננה זכות מכוח מכירת זכות במקרקעין - לדרוש מהאיגוד או מבעל זכות באיגוד אחת מהזכויות האמורות בפסקאות (1) ו-(2);
:: (4) זכות להורות במישרין או בעקיפין למחזיק בזכות מהזכויות האמורות בפסקה (1) על הדרך להפעיל את זכותו;
:: פרט לזכות מהזכויות האמורות אם היא אינה מקנה כל טובת הנאה באיגוד - שאינה שכר סביר - ואינה מקנה זכות לתפוס את נכסי האיגוד ואינה מקנה זכות לדרוש מהאיגוד או מבעל זכות בו אף אחד משני הדברים האמורים;
:- &quot;פעולה באיגוד&quot; - הענקת זכות באיגוד, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד והכל בין בתמורה ובין בלא תמורה, אך למעט הקצאה; לענין זה, &quot;הקצאה&quot; - הנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על ידי האיגוד קודם לכן, אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;עושה פעולה&quot; - מי שמקנה זכות באיגוד בפעולה באיגוד;
:- &quot;שווי&quot; של זכות פלונית - הסכום שיש לצפות לו ממכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, ובלבד שבמכירות -
:: (1) שנעשו בכתב ושבהן שוכנע המנהל כי התמורה בעד הזכות במקרקעין או בעד זכות באיגוד נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין ובין בעקיפין - התמורה כאמור;
:: (2) שלגביהן נקבע בחוק זה אחרת - השווי כפי שנקבע בחוק זה;
:- &quot;הורשה&quot; - בין על פי דין ובין על פי צוואה;
:- &quot;חודש&quot; - לרבות חלק מחודש;
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה;
:- &quot;קבוצת רכישה&quot; - קבוצת רוכשים המתארגנת לרכישת זכות במקרקעין ולבנייה על הקרקע של נכס שהוא אחד המפורטים להלן, באמצעות גורם מארגן, ובלבד שהרוכשים בקבוצה מחויבים למסגרת חוזית -
:: (1) נכס שאינו דירת מגורים;
:: (2) נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;גורם מארגן&quot; - מי שפועל בעצמו או באמצעות אחר לארגון קבוצת הרוכשים לצורך הרכישה והבנייה, לרבות הכנת המסגרת החוזית, והכל בתמורה בעבור פעולות הארגון כאמור;
::- &quot;מסגרת חוזית&quot; - מערכת חוזים הקשורים זה בזה שבאמצעותם תפעל הקבוצה לקבלת נכס בנוי;
::- &quot;תמורה&quot; - במישרין או בעקיפין, לרבות בשווה כסף;
:- &quot;מנהל&quot; - מי שנתמנה על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות להיות מנהל או סגן מנהל לענין חוק זה;
:- &quot;קרוב&quot; לאדם פלוני -
:: (1) בן-זוג;
:: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה;
:: (3) אח או אחות ובני-זוגם;
:: (4) איגוד שהוא בשליטתו;
:- &quot;מס שבח&quot; או &quot;מס&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור עליית המדד&quot;, בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
::- &quot;תקופה עודפת&quot; - (((נמחקה);))
:: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ&quot;ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרת &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; הוא 4% לשנה.))
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003), אלא אם כן נקבעה בחוק זה, לענין מסוים, תקופה אחרת;
:- &quot;חוק הגנת הדייר&quot; - [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק לעידוד השקעות הון&quot; - [[חוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;תושב חוץ&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודה]];
:- &quot;תושב ישראל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודה]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;פקיד השומה&quot; יקראו &quot;המנהל&quot;.

@ 2. שליטה
: רואים אדם כשולט באיגוד אם לאותו אדם, לבדו או ביחד עם קרוביו (להלן - בעל השליטה), שליטה ישירה או עקיפה בענינם של האיגוד או שבעל השליטה יכול לשלוט או זכאי לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשבעל השליטה מחזיק או רשאי לרכוש רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של האיגוד או רובו של הון המניות שהוצא או אותו חלק ממנו שהיה מזכהו, במקרה של חלוקת כל הכנסת האיגוד בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.

@ 3. הקניות לנאמן, אפוטרופוס וכו׳ (תיקון: תשס״ה–2, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ז–5, תשע&quot;ח)
: הקניית זכות במקרקעין או זכות באיגוד לנאמן, לאפוטרופוס, למפרק או לכונס נכסים מכוח [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], [[חוק החברות|פקודת החברות]], [[פקודת האגודות השיתופיות]], [[פקודת המסחר עם האויב, 1939]], [[חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950]], או [[חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950]] או לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ או לאפוטרופוס הכללי מכוח [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו–2006]] – אינה ”מכירת זכות במקרקעין” או ”פעולה באיגוד” לענין חוק זה; ובמכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד על ידי מי שהוקנתה לו כאמור, יחושב המס, לרבות לפי [[סעיף 7א]], כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שממנו הוקנתה.

@ 4. הורשה אינה מכירה
: הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה.

@ 4א. העברה אגב גירושין (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם, ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין [[סעיף 7א]], שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות [[הפקודה]], לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה.

@ 5. פעולות נוספות שהנן &quot;מכירה&quot; (תיקון: תשכ&quot;ח, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ז-6, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין שלא על ידי בעליה על פי תביעת חלוקה או לשם פרעון של משכנתה, שעבוד או חוב פסוק, או על ידי הליכי הוצאה לפועל, וכן הפקעת זכות במקרקעין שיש עמה תמורה - יראו בהן לענין חוק זה מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, ומי שנמכרה זכותו במקרקעין ומי שהוקנתה זכותו באיגוד מקרקעין ומי שזכאי לקבלת פיצויים בשל הפקעה כאמור, יראו אותם כמוכר או כעושה הפעולה, לפי הענין.
: (ב) שוכנע פקיד השומה שאדם העביר זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לעסקו כמלאי עסקי, או שהפך זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין שהן נכס קבוע בעסקו, למלאי עסקי שבעסקו (בסעיף זה - העברה), יחולו הוראות אלה:
:: (1) חלפו ארבע שנים מיום הרכישה של הזכות עד יום ההעברה, יראו את ההעברה כמכירה, אולם הנישום לא יחוייב בתשלום המס עליה אלא בעת מכירת המלאי העסקי, כולו או מקצתו; ובלבד שאם מכר מקצתו, לא יהא חייב בתשלום מס העולה על התמורה שקיבל באותה מכירה;
:: (1א) חלפו ארבע שנים מיום הרכישה של הזכות עד יום ההעברה, ונתקבל לאחר מכן לגבי הזכות אישור של בנין להשכרה או של בניין לשכירות מוסדית כהגדרתם [[בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון]], יראו, על אף האמור בפסקה (1), את ההעברה כמכירה פטורה ממס, ולצורך חישוב המס לפי [[סעיף 53ג לאותו חוק]], יראו את עלות המלאי העסקי כיתרת שווי הרכישה של הזכות;
:: (1ב) (((נמחקה);))
:: (2) לא חלפו ארבע שנים כאמור, לא יראו את ההעברה כמכירה ויראו את עלות המלאי העסקי כיתרת שווי הרכישה של הזכות;
:: (3) לענין סעיף קטן זה -
:::- &quot;יום רכישה&quot;, &quot;שווי רכישה&quot; - כמשמעותם [[בפרק השלישי]] לפי הענין;
:::- &quot;יתרת שווי רכישה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 47]].
: (ג)(1) מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור [[בסעיף 4]].
:: (2) במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה (1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות [[סעיפים 26]] [[ו-37]].
:: (3) מנהל העזבון אחראי למילוי החובות הקבועות [[בסעיפים 73]], [[76]], [[90א]] [[ו-91]] ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות האמורות על כל אחד מהיורשים.
:: (4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה, &quot;חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים&quot; - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם [[בחוק הירושה, תשכ&quot;ה-1965]], ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
::: (א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;
::: (ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך כאמור [[בסעיף 100א1 לפקודה]], יראו, לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 100א1 לפקודה]], בשינויים המחויבים.

== פרק שני: הטלת המס ==

@ 6. הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין (תיקון: תשל&quot;ה-2)
: (א) מס שבח מקרקעין (להלן - המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין.
: (ב) השבח הוא הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה כמשמעותה [[בסעיף 47]].

@ 7. הטלת המס על פעולות באיגוד מקרקעין (תיקון: תשכ&quot;ה)
: המס יוטל על פעולה באיגוד מקרקעין.

@ 7א. החלת הוראות [[+|חלק ה']] [[וחלק ה'2 לפקודה]] על פעולה באיגוד מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3)
: (א) לענין חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין יחולו הוראות [[+|חלק ה']] [[וחלק ה'2 לפקודה]], בשינויים המחויבים לפי הענין ובכללם שווי הרכישה ויום הרכישה של זכות באיגוד מקרקעין יהיה המחיר המקורי לפי הוראות [[-|חלק ה']] [[-|וחלק ה'2 האמורים]].
: (ב) לענין חיוב במס רכישה ולענין חיוב במס על פי הסכם כמשמעותו [[בסעיף 196 לפקודה]], יחולו הוראות חוק זה.
: (ג) לענין פטור ממס ושיעור המס החל על פעולה באיגוד מקרקעין, יחולו ההוראות לפי חוק זה.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת -
:: (1) יקבע את ההוראות הנדרשות לביצוע סעיף זה;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות לענין מכירת אופציה באיגוד מקרקעין כהגדרתה [[בפרק חמישי 2]];
:: (3) רשאי לקבוע נסיבות שבהתקיימן יחולו, לענין חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, על אף הוראות סעיף קטן (א), הוראות חוק זה;
:: (4) רשאי לקבוע כי בנסיבות מסוימות על פעולה באיגוד מקרקעין, שהיה איגוד מקרקעין במשך חמש שנים לפחות לפני הפעולה, יחולו, על אף הוראות סעיף קטן (ג), הוראות [[חלק ה' לפקודה]] לענין שיעורי המס החלים על הפעולה.
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002]].))

@ 8. רישום ניירות ערך באיגוד מקרקעין למסחר בבורסה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ג-2, תשס&quot;ה-4)
: רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין שנעשה לפני שנת המס 2007 ייראה כפעולה באיגוד מקרקעין והוראות [[סעיף 101 לפקודת מס הכנסה]] יחולו, בשינויים המחוייבים.

@ 9. מס רכישה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תש&quot;ם, תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ח-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-3, [ק&quot;ת הודעות], תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ה)
: (א) במכירת זכות במקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישת מקרקעין (להלן - מס רכישה); מס הרכישה יהיה בשיעור משווי המכירה או בסכום קבוע, לפי סוג המכירה או המקרקעין, הכל כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה לגבי נכס שאינו דירת מגורים יהא שווי המכירה - שווי המכירה של הנכס הבנוי שאינו דירת מגורים.
: (ב)(1) בפעולה באיגוד מקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישה בסכום שהיתה חייבת בו מכירת זכות במקרקעין ששוויה הוא החלק היחסי - כאמור בפסקה (1א) - משווי כלל הזכויות במקרקעין שבבעלות האיגוד; לעניין סעיף קטן זה, &quot;פעולה באיגוד&quot; - הענקת זכות באיגוד, לרבות הקצאתה, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה; לעניין זה, &quot;הקצאה&quot; - כל הנפקה של זכויות באיגוד.
:: (1א) החלק היחסי האמור בפסקה (1) הוא כיחס החלק של הזכויות הנמכרות באיגוד המקרקעין לכלל הזכויות באותו איגוד, ואם הזכויות הנמכרות, כולן או חלקן, מעניקות רק זכות לנכסי האיגוד בעת פירוקו (בסעיף זה - זכויות בפירוק) - כיחס האמור או כיחס שבין הזכויות בפירוק הנמכרות כאמור, לכלל הזכויות בפירוק, לפי הגבוה מביניהם.
:: (2) פעולה באיגוד מקרקעין לא תהא חייבת במס בולים החל עליה לפי [[חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ&quot;א-1961]].
: (ג) במכירת זכות במקרקעין שהם בנין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, שנעשתה בתקופה שמיום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ה (16 בינואר 1995) ועד יום כ&quot;ג בטבת התשנ&quot;ו (15 בינואר 1996), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
:: (1) על חלק השווי שעד 385,060 שקלים חדשים - 0.5%;
:: (2) על חלק השווי העולה על 385,060 שקלים חדשים ועד 597,640 שקלים חדשים - 3.5%;
:: (3) על חלק השווי העולה על 597,640 שקלים חדשים - 4.5%;
:: בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב), (ג1ג) ו-(ג1ו) -
::- &quot;בנין&quot; - בנין שאינו ארעי יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין המהווה בידי הרוכש מלאי עסקי לענין מס הכנסה; ובבנין שבנייתו טרם הסתיימה, למעט בנין שאין לגביו התחייבות של המוכר לסיים את בנייתו;
::- &quot;דירת מגורים&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים, ובדירה שבנייתה טרם נסתיימה, למעט דירה שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבניה, והכול למעט דירה המנויה בפסקה (3);
::: (2) זכות במקרקעין שנמכרה לקבוצת רכישה לגבי נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;
::: (3) דירת מעטפת המיועדת לשמש למגורים, לרבות דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה, אם יש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה כדירת מעטפת; לעניין זה, &quot;דירת מעטפת&quot; - דירה, בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה.
: (ג1) במכירת זכות במקרקעין, שהם בנין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, שנעשתה בתקופה שמיום כ&quot;ד בטבת התשנ&quot;ו (16 בינואר 1996) עד יום כ&quot;ב בטבת התש&quot;ס (31 בדצמבר 1999), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
:: (1) על חלק השווי שעד 443,605 שקלים חדשים - 0.5%;
:: (2) על חלק השווי העולה על 443,605 שקלים חדשים ועד 688,505 שקלים חדשים - 3.5%;
:: (3) על חלק השווי העולה על 688,505 שקלים חדשים - 4.5%.
: (ג1א)(1) במכירת זכות במקרקעין, שהם בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה מיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) עד יום כ&quot;ה באייר התשע&quot;ג (5 במאי 2013), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
::: (א) על חלק השווי שעד 969,330 שקלים חדשים - 3.5%;
::: (ב) על חלק השווי העולה על 969,330 שקלים חדשים - 5%.
:: (2)(א) על אף הוראות פסקה (1), יחיד שרכש דירת מגורים מיום כ' בחשון התשס&quot;ח (1 בנובמבר 2007) עד יום כ&quot;ה באייר התשע&quot;ג (5 במאי 2013) (בפסקת משנה זו - הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:
:::: (1) הדירה שרכש היא דירתו היחידה;
:::: (2) בעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן - בשנים עשר החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש - בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;
:::: ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
:::: (1) על חלק השווי שעד 1,139,320 שקלים חדשים - לא ישולם מס;
:::: (2) על חלק השווי העולה על 1,139,320 שקלים חדשים ועד 1,601,210 שקלים חדשים - 3.5%;
:::: (3) על חלק השווי העולה על 1,601,210 שקלים חדשים - 5%.
::: (ב) לענין פסקה זו -
:::: (1) &quot;יחיד תושב ישראל&quot; - (((נמחקה);))
:::::- &quot;דירה יחידה&quot; - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו [[בסעיף 16א]]; לענין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%;
:::: (2) יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי - כרוכש אחד;
:::: (3) לעניין סעיף קטן זה, שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, &quot;קבוצת רכישה&quot; - כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה &quot;דירת מגורים&quot; שבסעיף קטן (ג).
: (ג1ב)(1) במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שלא חלות לגביה הוראות פסקה (2), שנעשתה בתקופה שמיום כ&quot;ו באייר התשע&quot;ג (6 במאי 2013) עד יום כ&quot;ד באב התשע&quot;ג (31 ביולי 2013), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
::: (א) על חלק השווי שעד 1,089,350 שקלים חדשים - 5%;
::: (ב) על חלק השווי העולה על 1,089,350 שקלים חדשים ועד 3,268,040 שקלים חדשים - 6%;
::: (ג) על חלק השווי העולה על 3,268,040 שקלים חדשים - 7%.
:: (2)(א) יחיד שרכש דירת מגורים בתקופה שמיום כ&quot;ו באייר התשע&quot;ג (6 במאי 2013) עד יום כ&quot;ד באב התשע&quot;ג (31 ביולי 2013) והתקיים בו אחד התנאים כאמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג1א)(2)(א), ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
:::: (1) על חלק השווי שעד 1,470,560 שקלים חדשים - לא ישולם מס;
:::: (2) על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 שקלים חדשים - 3.5%;
:::: (3) על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים - 5%.
::: (ב) לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ג1א)(2)(ב) ו-(3).
: (ג1ג)(1) במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה ביום כ&quot;ה באב התשע&quot;ג (1 באוגוסט 2013) או לאחריו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
::: (א) על חלק השווי שעד 1,465,800 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) - 5%;
::: (ב) על חלק השווי העולה על 1,465,800 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 4,397,380 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 6%;
::: (ג) על חלק השווי העולה על 4,397,380 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 6,055,070 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 7%;
::: (ד) על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 20,183,565 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 8%;
::: (ה) על חלק השווי העולה על 20,183,565 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 10%.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים ביום כ&quot;ה באב התשע&quot;ג (1 באוגוסט 2013) או לאחריו (בפסקת משנה זו - הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) הדירה שרכש היא דירתו היחידה;
::: (ב) ב-24 החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן - ב-12 החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש - ב-12 החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;
::: (ב1)(1) רכש את הדירה בחלוף אחת התקופות המפורטות להלן לאחר שרכש דירת מגורים אחרת במסגרת קבוצת רכישה (בפסקת משנה זו - הדירה בקבוצת הרכישה), ובעת שרכש את הדירה בקבוצת הרכישה היתה היא דירתו היחידה:
::::: (א) ארבע שנים ממועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה - אם בנייתה של הדירה בקבוצת הרכישה לא החלה בתוך אותה תקופה, או אם שוכנע המנהל כי חל באותה תקופה עיכוב מהותי אחר בהשלמת בנייתה של הדירה בקבוצת הרכישה;
::::: (ב) 6.5 שנים ממועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה - אם החזקה בדירה בקבוצת הרכישה לא נמסרה בפועל לידי הרוכש באותה תקופה;
:::: (2) הוראות פסקת משנה (1) יחולו בהתקיים כל אלה:
::::: (א) העיכוב בהתחלת הבנייה או בהשלמתה, לפי העניין, חל בנסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש ולא היו ידועות במועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה;
::::: (ב) הרוכש מכר את הדירה בקבוצת הרכישה בתוך 18 חודשים ממועד השלמת בנייתה;
::::: (ג) אלמלא רכש את הדירה בקבוצת הרכישה, היתה הדירה דירתו היחידה;
:::: (3) בפסקת משנה זו -
:::::- &quot;התחלת בנייה&quot; - עבודות להקמת הבניין, למעט עבודות תשתית או עבודות להכשרת הקרקע;
:::::- &quot;עיכוב מהותי&quot; - עיכוב בהמשך הבנייה או כל האטה בקצב התקדמות הבנייה שאינה מקובלת ברכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה;
::: (ג) הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה [[בסעיף 49ה(א)]];
::: ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע בפסקה (3).
:: (3)(א) על חלק השווי שעד 1,978,745 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - לא ישולם מס.
::: (ב) על חלק השווי העולה על 1,978,745 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 2,347,040 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 3.5%.
::: (ג) על חלק השווי העולה על 2,347,040 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 6,055,070 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 5%.
::: (ד) על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) ועד 20,183,565 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 8%.
::: (ה) על חלק השווי העולה על 20,183,565 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2025))) - 10%.
::: ((הסכומים שלהלן עבור (ג1ג)(3) הינם לכל שנת מס החל מ־16 בינואר בה וכלה ב־15 בינואר בשנה העוקבת:))
::: {| style=&quot;font-size: 75%&quot; 
| נקוב ל־2013 || מתואם ל־2022 || מתואם ל־2023 ||מתואם ל־2024 || נקוב ל־2025–2027
|-
| 1,470,560 || 1,805,545 || 1,919,155 ||1,978,745 || 1,978,745
|-
| 1,744,270 || 2,141,605 || 2,276,360 || 2,347,040 || 2,347,040
|-
| 4,500,000 || 5,525,070 || 5,872,725 || 6,055,070 || 6,055,070 
|-
| 15,000,000 || 18,416,900 || 19,575,755 ||20,183,565 || 20,183,565
|}
:: (4) בסעיף קטן זה -
::: (א) &quot;דירה יחידה&quot; - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו [[בסעיף 16א]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא כאמור [[בסעיף 49ג(3)]];
::: (ב) &quot;תושב ישראל&quot; - לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם [[בסעיף 14(א) לפקודה]];
::: (ג) יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן הזוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי או ילד יתום מאחד או משני הוריו - כרוכש אחד;
::: (ד) שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, &quot;קבוצת רכישה&quot; - כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה &quot;דירת מגורים&quot; שבסעיף קטן (ג).
: (ג1ד) (((בוטל).))
: (ג1ה) (((בוטל).))
: (ג1ו)(1) על אף האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (ג1ג), במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שלא חלות לגביה הוראות פסקה (2) של הסעיף הקטן האמור, שנעשתה בתקופה שמיום תחילתו של [[24:612540|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 98), התשפ&quot;ב-2021]] (((ביום 28.11.2021))), עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
::: (א) על חלק השווי שעד 6,055,070 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) - 8%;
::: (ב) על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) - 10%.
::: ((התקופה הוראכה עד יום 31.12.2026 (ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 626).))
:: (2) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקבועה בפסקה (1) לתקופה נוספת של שנתיים.
: (ג2) הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ו), יתואמו בכל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, בהתאם לעליית המדד ב־16 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; השווי שהותאם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 ש&quot;ח;
:: בסעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שיפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; -
::: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ג) ו־(ג1) - המדד שפורסם ביום י&quot;ד בשבט התשנ&quot;ה (15 בינואר 1995);
::: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1א)(1) - המדד שפורסם ביום כ&quot;ז בטבת התשנ&quot;ט (15 בינואר 1999);
::: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1א)(2) - המדד שפורסם ביום ג' בחשוון התשס&quot;ח (15 באוקטובר 2007);
::: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ג) - המדד שפורסם ביום ז' בשבט התשפ&quot;ז (15 בינואר 2027);
::: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ו) - המדד שפורסם ביום ב' בשבט התשפ&quot;א (15 בינואר 2021).
: (ג3) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי השווי הקבועים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ו), כפי שהם מעודכנים עקב עליית המדד.
: (ג4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכומים הקבועים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ו), מעבר לשיעור עליית המדד.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס הרכישה, כולו או מקצתו, ורשאי הוא לקבוע, באישור כאמור, כללים שונים לסוגי חייבים ולסוגי מקרקעין.
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס רכישה למוסד ציבורי), התשס״ו–2005]].))
: (ה) דין מס הרכישה לכל דבר וענין, למעט פטורים שלפי [[פרק חמישי 1 עד פרק שישי]] - כדין המס.
: (ו) (((בוטל).))

@ 9א. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תש&quot;ם, תשמ&quot;ז-3, תשנ&quot;ג-2) : (((בוטל).))

@ 9ב. הפחתת שיעורי מס הרכישה ברכישת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: על אף האמור [[9|בסעיף 9(ג1א) לחוק העיקרי]] יחולו הוראות אלה:
: (1) לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור [[בפסקה (1) שבסעיף 9(ג1א)]], שנעשתה בתקופה שמיום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002), יקראו את פסקת משנה (ב) שבפסקה (1) כאילו במקום &quot;5%&quot; בא &quot;4.5%&quot; ולגבי רכישה כאמור שנעשתה בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) - כאילו במקום &quot;5%&quot; בא &quot;4.75%&quot;;
: (2) לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור [[בפסקה (2) לסעיף 9(ג1א)]], שנעשתה בתקופה שמיום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) ועד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002), יקראו את פסקת משנה (א)(3) שבפסקה (2), כאילו במקום &quot;5%&quot; בא &quot;4.5%&quot; ולגבי רכישה כאמור שנעשתה בתקופה שמיום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) - כאילו במקום &quot;5%&quot; בא &quot;4.75%&quot;;
: (3) לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור [[בפסקה (2) שבסעיף 9(ג1א)]], שנעשתה בתקופה הקובעת על ידי רוכש שהוא זכאי יקראו את פסקת משנה (א)(1) שבפסקה (2) כאילו במקום &quot;0.5%&quot; בא &quot;0%&quot;; לענין זה, &quot;זכאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
: (4) האמור בסעיף זה לא יחול על רכישת זכויות במקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (3) באחת מאלה:
:: (א) מכירה לקרוב; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19(4)]] והמונח &quot;שליטה&quot; בהגדרה האמורה יפורש לפי [[אותו סעיף]];
:: (ב) מכירה בלא תמורה.

@ 9ג. הפחתת שיעורי מס הרכישה לדייר מוגן - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: (א) במכירת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת, במקרקעין שהם נכס [[שחוק הגנת הדייר]] חל עליו, לדייר המחזיק באותו הנכס בשכירות [[שחוק הגנת הדייר]] חל עליה, ישולם מס רכישה בשיעור של 0.5% משווי הזכות הנמכרת, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ביום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) החזיק הדייר בנכס, בשכירות [[שחוק הגנת הדייר]] חל עליה;
:: (2) לאחר המכירה לא חל [[חוק הגנת הדייר]] על השכירות בנכס.
: (ב) התקיימו לגבי מכירת הזכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) גם הוראות [[סעיף 9ב(3)]], ישולם מס הרכישה לפי הוראות [[אותו סעיף]] או לפי הוראות סעיף זה, לפי בחירת הדייר הרוכש.
: (ג) בסעיף זה, &quot;דייר&quot; ו&quot;נכס&quot; - כהגדרתם [[בחוק הגנת הדייר]].

@ 9ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, [ק&quot;ת הודעות], תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2) : (((פקע).))
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 11. צירוף תקופות חכירה
: (א) בחכירת אותם המקרקעין על ידי קרובים לתקופות חכירה שהן רצופות בזו אחר זו או שהן חופפות זו על זו בחלקן, יראו את כל החוכרים כחוכר אחד, ואת החכירות שנעשו על ידיהם כחכירה אחת, שתקופתה כמועד תחילת החכירה המוקדמת ביותר ומסתיימת בתום החכירה שסיומה המאוחר ביותר.
: (ב) בחכירת אותם מקרקעין על ידי קרובים לתקופות חכירה שאינן רצופות אך שההפסקה ביניהן אינה עולה על ששה חדשים, יראו את כל החוכרים כחוכר אחד, ואת החכירות שנעשו על ידיהם כחכירה אחת שתקופתה היא כאמור בסעיף קטן (א).

@ 12. (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 13. הקניית זכויות שונות באיגוד
: (א) הוקנו לאדם בעיסקות נפרדות זכות באיגוד מקרקעין וזכות במקרקעין של אותו האיגוד, והיה המנהל סבור כי הם מהווים שלבים שונים של עסקה אחת, יראו את בעל הזכות באיגוד כאילו הוא הקנה את כל הזכויות שהוקנו והמס ישולם לפי מהותה של אותה עסקה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ההקניות היו במכירות בלבד או בפעולות באיגוד בלבד או בצירופן ואם היו על ידי האיגוד בלבד או על ידי בעל הזכות באיגוד בלבד או על ידי שניהם יחדיו.
: (ג) פעולות באיגוד מקרקעין והקניית זכויות שסעיף קטן (א) חל עליהן, שניתן לראות בהן מכירה של זכות מסויימת במקרקעין, יראו אותן כמכירה אחת שתאריכה הוא יום המכירה לפי חוק זה שבו לדעת המנהל הושלמה המכירה.

@ 14. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 15. חובת תשלום המס (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) חובת תשלום המס היא: במכירת זכות במקרקעין - על המוכר, ובפעולה באיגוד - על עושה הפעולה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), במכירת זכות במקרקעין שתמורתה נקבעה בכסף בלבד יהיה הרוכש חייב להעביר למנהל תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו, בשיעורים כמפורט להלן מהתמורה שנקבעה בהסכם ביניהם (בסעיף זה - מקדמה):
:: (1) במכירת זכות במקרקעין שיום הרכישה שלה הוא לפני כ&quot;א בחשוון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) - 15% מהתמורה;
:: (2) במכירת זכות במקרקעין שיום הרכישה שלה מיום כ&quot;א בחשוון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) ואילך - 7.5% מהתמורה;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במכירת זכות במקרקעין בידי חבר בני-אדם - 7.5% מהתמורה.
: (ג) סכום על חשבון המקדמה כאמור בסעיף קטן (ב), יועבר למנהל מכל תשלום שעל הרוכש לשלם למוכר על פי המועדים שנקבעו בחוזה ביניהם, מיד לאחר ששולמו למוכר מעל 40% מהתמורה או במועד מסירת ההצהרה לפי [[סעיף 73(ג)]], לפי המאוחר; עלה סך התשלום ששילם הרוכש למוכר על 40% מהתמורה במסגרת תשלום שעל הרוכש לשלם למוכר במועד מסוים, יועבר למנהל אותו חלק מהתשלום העולה על 40%, הכל עד גובה המקדמה.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו לעניין מכירת זכות במקרקעין שהרווח ממנה נתון לשומה על פי [[הפרק הראשון לחלק ב' לפקודת מס הכנסה]], ואולם בסעיף הקטן האמור, בכל מקום, במקום &quot;40%&quot; יקראו &quot;80%&quot;.
: (ד) על תשלום מקדמה יחולו הוראות אלה:
:: (1) יראו את המקדמה כאילו שולמה למנהל על ידי המוכר על חשבון המס שהוא חייב בו;
:: (2) על אף האמור בכל דין ובהסכם בין המוכר והרוכש, יראו את המקדמה כאילו שולמה למוכר מאת הרוכש על חשבון התמורה שנקבעה בהסכם ביניהם;
:: (3)(א) היתה המקדמה גבוהה מסכום המס שהמוכר חייב בו לפי שומה שנעשתה לפי הוראות [[סעיף 78(ב)(1) או (2)]], על פי החלטה של המנהל בהשגה שניתנה לפי [[סעיף 87]] או על פי החלטה של ועדת ערר שניתנה לפי [[סעיף 89]], יוחזר עודף הסכום למוכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי הרוכש עד יום ההחזר;
::: (ב) שוכנע המנהל כי מכירת זכות במקרקעין לא הושלמה בשל נסיבות התלויות במוכר בלבד, באופן שהחזקה במקרקעין לא נמסרה לרוכש או לא ניתנה לפקודתו כמתחייב לפי הסכם המכירה, רשאי הרוכש לבקש מהמנהל כי סכום המקדמה שלא הוחזר למוכר לפי הוראות פסקת משנה (א) יוחזר לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי הרוכש עד יום ההחזר; אין באמור כדי לפגוע בזכויות הצדדים להסכם לפי כל דין;
:: (4) לעניין הוראות [[סעיף 16]], יראו את תשלום המקדמה כאילו שולם המס שחייב בו המוכר ובלבד שהמקדמה, כולה או חלקה, לא הוחזרה לרוכש לפי הוראות פסקה (3)(ב);
:: (5) על תשלום המקדמה לא יחולו הוראות [[סעיפים 94]] [[ו-94ב]].
: (ה)(1) המנהל רשאי להקטין את השיעורים הקבועים בסעיף קטן (ב), מיוזמתו וכן לבקשת המוכר או הרוכש שהוגשה עד למועד הקבוע להגשת ההצהרה לפי [[סעיף 73]]; הבקשה תהיה מנומקת בכתב ויצורפו לה מסמכים להוכחת סכום המס שיחול על המכירה;
:: (2) המנהל ייתן תשובה מנומקת בכתב לבקשה עד למועד המאוחר מבין אלה:
::: (א) 20 ימים ממועד הגשת הבקשה;
::: (ב) המועד האחרון למשלוח ההודעה של המנהל לפי [[סעיף 78(א)]];
:: (3) לא נתן המנהל תשובה במועד כאמור בפסקה (2), יראו את הבקשה לעניין שיעור המקדמה כאילו התקבלה.
: (ו)(1) המוכר או הרוכש רשאים להגיש למנהל בקשה מנומקת לבחינת ההחלטה אשר ניתנה בעניינם לפי סעיף קטן (ה)(1), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה למוכר או לרוכש ההחלטה; המנהל ייתן תשובה מנומקת בכתב לבקשה בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה בהסתמך על המסמכים אשר צורפו לבקשה;
:: (2) לא נתן המנהל תשובה במועד כאמור בפסקה (1), יראו את הבקשה לעניין שיעור המקדמה כאילו התקבלה.
: (ז) מי שהחליט בבקשה להקטנת שיעור המקדמה לפי סעיף קטן (ה) לא ידון בבקשה לבחינת ההחלטה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עסקאות אלה:
:: (1) מכירת דירת מגורים מזכה שהתבקש בשלה פטור לפי [[פרק חמישי 1]];
:: (2) מכירת זכות במקרקעין בידי גוף מהגופים המנויים [[בסעיף 72]];
:: (3) מכירת זכות במקרקעין שמתקיימות לגביה הוראות [[סעיף 2ב(א) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]];
:: (4) מכירת זכות במקרקעין, מסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ט) שילם רוכש את המקדמה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ושילם את מס הרכישה המגיע ממנו בהתאם לשומתו העצמית במועד הקבוע [[בסעיף 90א]], יראו זאת, לעניין הוראות [[סעיף 16]], כאילו שולם המס שהרוכש חייב בו, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) חלפו 60 ימים מיום הצהרתו לפי [[סעיף 73(ג)]] או 30 ימים מהיום שהמציא למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר;
:: (2) לא נעשתה לגבי המכירה שומה לעניין מס רכישה לפי [[סעיף 78(ב)]];
:: (3) המקדמה, כולה או חלקה, לא הוחזרה לרוכש לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3)(ב);
:: (4) אם ביקש הרוכש הקלה או פטור ממס רכישה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]] - הוא הגיש את המסמכים להוכחת זכאותו להקלה או לפטור כאמור.

@ 16. תנאים לתקפן של עסקאות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) תקפן של מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה במילוי אחד התנאים האמורים להלן, וכל עוד לא נתמלא, לא תוקנה כל זכות על אף האמור בכל דין; משנתמלא, כוחו למפרע מעת המכירה או מיום הפעולה.
::: ואלה התנאים:
::: (א) שולם עליהן המס;
::: (ב) ניתנו עליהן הצהרות המוכר והקונה או עושה הפעולה על פי [[הפרק השביעי]] ושולם עליהן המס המגיע על פי ההצהרות;
::: (ג) הקונה זכות במקרקעין או הרוכש את הזכות באיגוד המקרקעין פירט בהצהרתו את שם המוכר ומענו, את הזכות שרכש ואת התמורה בעדה והפקיד אצל המנהל פקדון, כערובה לתשלום המס, בשיעור 20% משווי המכירה של הזכות במקרקעין, או שניתנו בטוחות להנחת דעתו של המנהל.
:: (2) מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא אם כן המנהל אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי הוראות [[סעיף 78(ב)(1) או (2)]]; לא נעשתה שומה כאמור, תירשם המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או ערובה אחרת להנחת דעתו של המנהל, לגבי ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית כמשמעותה [[בסעיף 78(א) או (ב)(3)]], להבטחת תשלום המס שיגיע; תוקפה של ערבות או ערובה כאמור יהיה לתקופה שיקבע המנהל, ובלבד שלא תעלה על תשעה חודשים מיום שנמסרה למנהל ההצהרה כאמור [[בסעיף 73]], ולגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה - ובלבד שהומצא גם אישור מהמנהל, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], לפי [[סעיף 136 לחוק האמור]], שהמס המגיע לפי [[אותו חוק]] בשל אותה מכירה שולם או שניתנה ערובה לתשלומו במועדו; (((החל מיום 30.9.2026):)) בפסקה זו, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), ביקש מוכר של דירת מגורים מזכה כהגדרתה [[בסעיף 49]], בהצהרתו לפי [[סעיף 73(א)]], פטור ממס שבח לפי [[פרק חמישי 1]], תירשם מכירת הזכות בפנקסי המקרקעין, אם אישר המנהל כי התקיימו התנאים כאמור ותנאים אלה:
::: (א) הצהרת המוכר והצהרת הרוכש נמסרו במועד הקבוע [[בסעיף 73]], לפי העניין;
::: (ב) חלפו 10 ימים מיום ההצהרה או מהיום שהמציאו הרוכש והמוכר למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר;
::: (ג) הרוכש שילם את מס הרכישה המגיע ממנו בהתאם לשומתו העצמית במועד הקבוע [[בסעיף 90א]], ושומתו לא מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;
::: (ד) לא נעשתה לגבי המכירה שומה לפי [[סעיף 78(ב)]];
::: (ה) הזכאות לפטור ממס שבח אינה מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;
::: (ו) התמורה המשתלמת בעד הזכות במקרקעין לא הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; או &quot;פעולה באיגוד&quot; החייבות במס - למעט מכירה או פעולה כאמור [[שסעיף 93]] דן בהן.
: (א1)(1) בסעיף קטן זה, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) נמכרה זכות במקרקעין שבתחומי יישוב מיעוטים, ומכירה קודמת של אותה זכות, שנעשתה לפני יום י&quot;ט בכסלו התשע&quot;ו (1 בדצמבר 2015) ושלא מתקיימים לגביה התנאים שבסעיף קטן (א), לא נרשמה בפנקסי המקרקעין (בסעיף קטן זה - מכירה קודמת שאינה רשומה), יחולו הוראות אלה:
::: (א) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), תוקפה של המכירה הקודמת שאינה רשומה לא יותנה בקיום התנאים המפורטים באותו סעיף קטן;
::: (ב) מכירת הזכות במקרקעין תירשם בפנקס המקרקעין, בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2), על אף המכירה הקודמת שאינה רשומה, ובלבד שהמנהל אישר כי הרוכש דיווח, לגבי כל מכירה קודמת שאינה רשומה, על פרטי הזכות במקרקעין, פרטי העסקה ופרטי הצדדים לה, הידועים לו; הצהיר הרוכש כי לא ידועים לו פרטי העסקאות הקודמות, יראו אותו כמי שהפרטים אינם ידועים לו.
:: (3) אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מחובתו של צד למכירה קודמת שאינה רשומה להצהיר עליה על פי הוראות [[הפרק השביעי]] ולשלם את המס החל בשלה.
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], נרשמה מכירת זכות במקרקעין בפנקס המקרקעין לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יהיה מס הרכישה שלא שולם במכירה קודמת שאינה רשומה, שעבוד על אותה זכות במקרקעין.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) לא יהיה תוקף למכירת זכות במקרקעין או לפעולה באיגוד שהיא יפוי כוח לטובת הקונה או לפקודתו, אלא אם בנוסף להוראות סעיף קטן (א), הופקד יפוי-הכוח - או העתק ממנו שאושר על ידי נוטריון ציבורי - אצל המנהל, במקום שנקבע בתקנות, תוך שבעה ימים מיום שניתן, ואם ניתן בחוץ לארץ - תוך שלושים יום מיום שניתן.
: (ג) פעולה באיגוד תהא תקפה אם מסר עושה הפעולה הודעה בדבר הפעולה שנעשתה וכן כי לדעתו האיגוד שבו נעשתה אינו איגוד מקרקעין, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובתו של האיגוד או של עושה פעולה בו לגבי כל אחריות המוטלת עליהם לפי חוק זה, לרבות המס, אם יתברר כי הם חייבים בו.
: (ד) סעיף זה לא יחול לגבי תקפן של מכירות ופעולות שנעשו על ידי מי שפטור ממס לפי חוק זה או שאין להצהיר עליהן לפי חוק זה.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכות שביושר או בזכות שנרכשה בתמורה ובתום לב על ידי צד שלישי.
: (ז)(1) רשם המקרקעין שרשם זכות במקרקעין בהתבסס על אישור המנהל להתקיימות התנאים לפי [[סעיף 15(ט)]] [[או 16(א)(2א)]], ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס המקרקעין הערה, כי טרם ניתן אישור המנהל שנעשתה שומה לעניין מס רכישה לפי [[סעיף 78(ב)]] ושהושלם תשלום המס לפיה או שהעסקה פטורה ממס, וכי ככל שיש חוב שטרם שולם בגינה, יחולו על גבייתו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].
:: (2) הערה כאמור בפסקה (1) לא תמנע ביצוע עסקאות בזכות במקרקעין ולא תגביל כל פעולה בפנקס המקרקעין והיא תימחק בידי רשם המקרקעין רק לאחר שאישר המנהל, בהודעה ששלח לרשם ולמי שנרשמה לו זכות במקרקעין, כי העסקה היתה פטורה ממס או ששולם המס המגיע בשלה.

@ 16א. הטלת מס שבח ומס רכישה באזור (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שרשום במרשם האוכלוסין בישראל או חייב להירשם בו;
::: (1א) יחיד שהוא תושב ישראל;
::: (1ב) מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], והוא תושב אזור;
::: (2) חבר-בני-אדם שהוא תושב ישראל;
::- &quot;חבר בני אדם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודה]];
::- &quot;תושב אזור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 3א לפקודה]];
::- &quot;זכות במקרקעין המצויים באזור&quot; - זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים באזור, לרבות הרשאה כאמור [[בהגדרה &quot;זכות במקרקעין&quot; שבסעיף 1]], להשתמש במקרקעין המצויים באזור, שנתן הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור שמינה מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, או מי מטעמו, או שההרשאה להשתמש ניתנה מכוח הרשאה כאמור, והכל אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מ-25 שנים;
::- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32(9) לפקודה]];
::- &quot;אזור&quot; - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ&quot;ג באייר התשנ&quot;ד (4 במאי 1994);
::- &quot;מקרקעין&quot; - קרקע לרבות בתים, בנינים וכל המחובר לקרקע חיבור של קבע.
: (ב) אזרח ישראלי המוכר או רוכש זכות במקרקעין המצויים באזור, יראוהו לענין חוק זה כמוכר או כרוכש זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים בישראל.
: (ג) חבר-בני-אדם שאינו תושב ישראל ושאזרח ישראלי חבר בו, ושאזרח ישראלי בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, המוכר או הרוכש זכות במקרקעין המצויים באזור, יראו לענין חוק זה את האזרח הישראלי כמוכר או כרוכש חלק יחסי מהזכות במקרקעין, ותחול הוראה זו: לענין חישוב השבח והמס, יום הרכישה הוא היום שבו רכש האזרח הישראלי את זכויותיו בחבר-בני-האדם או היום שבו רכש חבר-בני-האדם את הזכות במקרקעין, לפי המאוחר;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יראו מכירתה של דירה בידי חבר-בני-אדם כמכירת דירת מגורים לענין פטור על פי [[פרק חמישי 1]].
: (ה) חבר-בני-אדם שיש לו מקרקעין באזור ואשר היה נחשב איגוד מקרקעין אילו היה איגוד והמקרקעין היו בישראל, יראו את חבר-בני-האדם כאיגוד מקרקעין, את האזרח הישראלי שעשה פעולה בחבר - כעושה פעולה באיגוד, ואת האזרח הישראלי הרוכש זכות בחבר - כרוכש זכות באיגוד מקרקעין.
: (ו)(1) אזרח ישראלי החייב במס שבח או במס רכישה לפי סעיף זה, יופחת מסכום המס שהוא חייב בו כל סכום מס או אגרה ששילם לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד, וכשחבותו של האזרח היא על פי סעיף קטן (ג) יופחת חלק יחסי מהסכום ששילם כאמור חבר-בני-האדם שהוא חבר בו.
:: (2) שילם אזרח ישראלי מס שבח או מס רכישה לפי סעיף זה, בשל מכירה או פעולה באיגוד, רשאי הוא לבקש מהמנהל שיראו את סכום המס האמור עד גובה האגרה לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד כאילו היה מקדמה על חשבון אותה אגרה (בפסקה זו - סכום המקדמה); ביקש האזרח הישראלי כאמור, ואישר המנהל, לצורך רישום הזכות בספרי הרישום המנוהלים בידי שלטונות האזור, כי שולם המס לפי סעיף זה, יעביר המנהל את סכום המקדמה לשלטונות האזור, לאחר שהוכח לו כי הזכות נרשמה בספרי הרישום האמורים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;האגרה לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד&quot; - סכום האגרה שהאזרח הישראלי חייב בתשלומו לפי הדין החל באזור לעניין רישום מקרקעין, לשלטונות האזור, בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד שבשלה הוא חייב במס שבח או במס רכישה לפי סעיף זה, ואם חבותו של האזרח היא לפי סעיף קטן (ג) - חלקו היחסי של האזרח בסכום האגרה שחבר בני האדם שהוא חבר בו חייב בתשלומו;
:::- &quot;סכום המס&quot; - סכום מס השבח או מס הרכישה ששולם, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום עד יום רישום הזכות בספרי הרישום המנוהלים בידי שלטונות האזור.
: (ז) לענין סעיף זה, &quot;חלק יחסי&quot; - חלקו של האזרח הישראלי בזכויות לרווחי חבר-בני-האדם או חלקו בנכסי החבר בעת פירוק, לפי הגבוה.

== פרק שלישי: שווי המכירה והרכישה ==

@ 17. שווי המכירה (תיקון: תשנ&quot;ז-5)
: (א) שווי המכירה הוא שווי ביום המכירה של הזכות במקרקעין הנמכרת כשהיא נקיה מכל שעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום.
: (ב) שווי המכירה של זכות במקרקעין שהופקעה הוא השווי שנקבע לענין הפיצויים בשל ההפקעה.
: (ג) שווי המכירה במכירה של זכות במקרקעין או פעולה באיגוד [[שסעיף 5]] דן בהן, ואיננה הפקעה - הוא התמורה שנתקבלה במכירת הזכות.
: (ד) נקבע בהסכם המכירה כי המס ישולם על ידי הקונה, רשאי המנהל לקבוע את שווי המכירה בדרך של גילום מלא; לענין זה, &quot;גילום מלא&quot; - התמורה בהסכם המכירה, בתוספת סכום המס שהיה על המוכר לשלם על מנת שתיוותר בידו התמורה האמורה, אילו הקונה לא היה מקבל על עצמו את תשלום המס.

@ 18. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 19. יום המכירה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3)
: &quot;יום המכירה&quot; או &quot;יום הפעולה&quot; לענין חישוב השבח והמס הוא היום שבו נעשתה המכירה או הפעולה באיגוד, ואולם -
: (1) במכירה או בפעולה באיגוד באמצעות הליכי הוצאה לפועל - היום שבו הושלמה המכירה או הפעולה על ידי הרשות המוסמכת לכך;
: (2) בהפקעה - היום שבו הועמד הפיצוי בעד הזכות שהופקעה לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו; ואולם, אם נקבע על ידי בית משפט סופית כי הפיצוי שיש לשלמו בעד הזכות - למעט הריבית עליו - עולה ב-50% על הסכום שהועמד לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו, יהיה יום המכירה יום מתן פסק הדין הסופי;
: (3) במכירת זכות במקרקעין בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל - יום אישור העסקה בידי מנהל רשות מקרקעי ישראל או בידי מי שהוא הסמיך לכך;
: (3א) במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]], שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף - יום אישור התכנית;
: (4)(א) במכירה בתקופה הקובעת של חלק מזכות במקרקעין, שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין (להלן - עסקת קומבינציה) - יום מכירת החלק כאמור או אם בחר זאת המוכר - המוקדם מבין יום סיום הבניה או יום מכירת הזכויות ביתרת המקרקעין, כולן או מקצתן, על ידי המוכר (להלן - יום התקיים התנאי) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (1) החל במועד ההתקשרות בעסקת הקומבינציה ועד למכירת הזכויות במקרקעין שבידי הרוכש, היו הזכויות האמורות מלאי עסקי בידי הרוכש;
::: (2) המוכר אינו קרוב של הרוכש;
::: (3) בתוך 30 ימים מיום עסקת הקומבינציה, מסר המוכר הודעה למנהל בהתאם לכללים שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות פסקה זו;
:: (ב) לענין פסקה זו -
::: (1) יראו את זכויותיו של המוכר במקרקעין הגובלים זה בזה כזכות אחת במקרקעין;
::: (2) &quot;סיום הבניה&quot; - המועד המוקדם מבין אלה: המועד שבו הבנין או חלק הבנין, לפי הענין, שנבנה על יתרת המקרקעין, ראוי לשימוש, או מועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי [[סעיף 265 לחוק התכנון והבניה]] (להלן - אישור לאספקת שירותים);
::: (3) &quot;קרוב&quot;, לענין המוכר - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו; ולענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] בשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; יבוא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot; ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; יבוא &quot;20% או יותר&quot;;
::: (4) &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) עד יום י' בטבת התשס&quot;ז (31 בדצמבר 2006).

@ 20. (תיקון: תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 21. שווי הרכישה (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשמ&quot;ד-2)
: (א) בכפוף להוראות [[הסעיפים 22 עד 36]], שווי הרכישה של זכות במקרקעין לענין חישוב השבח והמס הוא שוויה ביום הרכישה על ידי המוכר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - נקבע שוויה של זכות במקרקעין בקשר עם הרכישה לענין מס שבח, יהיה שווי הרכישה לענין חישוב השבח - השווי שנקבע כאמור.

@ 22. שווי הרכישה במכירת חלק בלתי מסויים
: שווי הרכישה במכירת זכות בחלק מסויים או בלתי מסויים במקרקעין - הוא חלק יחסי משווי הרכישה לפי [[פרק זה]], של הזכות שממנה נמכר החלק, כיחס שבין החלק הנמכר לכלל הזכות.

@ 23. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 24. שווי הרכישה במכירת חכירה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שווי הרכישה במכירת חכירה יהיה חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות במקרקעין שרכש המוכר שיחסו לכלל אותו שווי כיחס שווי המכירה של החכירה לשווי שהיה נקבע לפי [[סעיף 17]] [[17|או 18]] אילו מכר המוכר ביום מכירת החכירה את כל הזכות במקרקעין שרכש.
: (ב) במכירת זכות במקרקעין, שבהם נמכרה חכירה בעבר, ייקבע שווי הרכישה של הזכות במקרקעין שרכש המוכר בהתאם להוראות [[סעיף 25]].
: (ג) לעניין סעיף זה ולעניין [[סעיפים 25]] [[ו-42]], &quot;מכירת חכירה&quot; - כמשמעות כל מכירה במועד המכירה.

@ 25. איסור כפל שווי רכישה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במכירת זכות במקרקעין, שבהם נמכרה חכירה בעבר, תיחשב כשווי הרכישה של הזכות במקרקעין יתרת שווי הרכישה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כשווי הרכישה במכירות חכירה קודמות באותם מקרקעין.

@ 26. שווי הרכישה בהורשה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ד-2)
: (א) שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, שהגיעה למוכר או לעושה הפעולה בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה הוא כלהלן:
:: (1) נפטר המוריש לפני כ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1981) - שוויה ביום פטירת המוריש, ואם נקבע שוויה לצורך מס עזבון - השווי שנקבע כאמור; ובלבד שאם המנהל סבור שהשווי שנקבע לצורך מס עזבון גבוה משוויה של הזכות לפי חוק זה ביום פטירת המוריש, והמוכר או עושה הפעולה לא הוכיחו שהשווי שנקבע לצורך מס עזבון שונה מהשווי שהוצהר עליו בדו&quot;ח שהוגש לפי [[חוק מס עזבון, התש&quot;ט-1949]], יהא שווי הרכישה של הזכות - שוויה ביום פטירת המוריש;
:: (2) נפטר המוריש בכ&quot;ו באדר ב' התשמ&quot;א (1 באפריל 1981) או לאחר מכן - השווי שהיה נקבע לפי חוק זה אילו נמכרה בידי המוריש.
: (ב) קבע המנהל, על פי סעיף קטן (א)(1) שווי רכישה שונה מהשווי שנקבע לצורך מס עזבון, ומס העזבון ששולם בשל הזכות במקרקעין גבוה ממס העזבון שהיה מתחייב בו החייב במס אילו שווי הזכות לצורך מס עזבון היה שווי הרכישה שקבע המנהל, יזוכה המוכר או עושה הפעולה ממס השבח שהוא חייב בו, בסכום השווה להפרש שבין המס ששולם בשל הזכות לבין מס העזבון שהיה מתחייב בו כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום ההפרש האמור, מיום תשלום מס העזבון עד יום המכירה.

@ 27. שווי הרכישה במתנה שלא הוכרה לענין מס עזבון (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשמ&quot;ד-2)
: שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שהגיעה למוכר או לעושה הפעולה בהעברה ללא תמורה שחל עליה [[סעיף 3(א)(3) לחוק מס עזבון, התש&quot;ט-1949]], הוא השווי לפי [[סעיף 26(א)(1)]], ובלבד שאם מסר המוכר, במועד הקבוע [[בסעיף 73]], הצהרה לגבי רכישת הזכות, ושילם לפני מות המוריש את מס הרכישה שהוא חייב בו, יהיה השווי, אם ביקש זאת המוכר או עושה הפעולה, לפי הסיפה של [[סעיף 29]].

@ 28. שווי הרכישה כשהמוכר הוא אפוטרופוס וכו'
: שווי הרכישה בזכות במקרקעין שהוקנתה כאמור [[בסעיף 3]], הוא השווי שהיה נקבע לפי [[פרק זה]], אילו נמכרה הזכות על ידי מי שממנו הוקנתה אותה זכות.

@ 29. שווי רכישה ללא תמורה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-2)
: שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה על ידי המוכר ללא תמורה הוא שוויה ביום קבלתה, ואולם אם מכירתה למוכר היתה פטורה ממס לפי [[הסעיפים 62]], [[63]], [[66]] [[ו-69]], יהיה שוויה השווי שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] אילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה.

@ 29א. (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 29ב. שווי הרכישה בחילוף זכויות במקרקעין - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) למונחים המופיעים בסעיף זה, שמשמעותם מפורשת [[בפרק חמישי 3]], תהא המשמעות הנודעת להם [[בפרק האמור]].
: (ב) שווי הרכישה של זכות חלופית הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] לזכות הנמכרת; ואולם אם פחת שוויה של הזכות החלופית המתואמת משווי המכירה של הזכות הנמכרת, יופחת משווי הרכישה כאמור שווי הרכישה שנקבע ליתרת הזכות הנמכרת.
: (ג) שווי הרכישה של חלק הזכות החלופית הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] לזכות הנמכרת.
: (ד) שווי הרכישה של יתרת הזכות הנמכרת, כאמור [[בסעיף 49יא(ג)(2)]], הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] לזכות הנמכרת כשהוא מוכפל ביחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב), שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שוויה ביום רכישתה.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית, זכות במקרקעין שנמכרה כאמור [[בסעיף 49יג]] וזכות למגורים בבית אבות.

@ 30. שווי רכישה באיגוד במקרים מסויימים
: שווי הרכישה בזכות במקרקעין של איגוד שרכישתם על ידי האיגוד היתה פטורה ממס לפי [[סעיף 70]], יהיה השווי שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] אילו מכר אותה האדם שממנו נתקבלה.

@ 31. שווי רכישה של מקרקעין שנתקבלו אגב פירוק (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) שווי הרכישה של זכות במקרקעין או של זכות באיגוד מקרקעין שמכירתה לבעליה היתה פטורה ממס לפי [[סעיף 71]], יהיה השווי שהיה נקבע לפי [[פרק זה]] אילו נמכרה על ידי האיגוד שממנו נתקבלה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, יהיה שוויה ביום שהמוכר רכש את הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין, או שוויה ביום רכישתה בידי האיגוד, לפי המאוחר, בהתקיים שניים אלה:
:: (1) ערב פירוקו היה האיגוד איגוד מקרקעין;
:: (2) יום הרכישה של הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין קדם ליום פרסומו של [[16:299668|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס&quot;ה-2005]].

@ 32. שווי רכישה של זכות במקרקעין שהיא פיצוי בהפקעה או בחליפין (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3)
: שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה כפיצוי בעד זכות אחרת במקרקעין שהופקעה כאמור [[בסעיף 64]], או בחליפין הפטורים ממס לפי [[סעיפים 65]], [[67]] [[או 68]], יהיה שווי הרכישה של הזכות במקרקעין שהופקעה או שנתן בחליפין ובחליפין כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-67]] ששולם עמהם גם הפרש בכסף או בשווה כסף, יהיה שווי הרכישה חלק יחסי משווי הרכישה כאמור, כיחס שווי הזכות במקרקעין שקיבל בתמורה, לתמורה כולה.

@ 33. זכויות במקרקעין שנתקבלו לפני תחילת חוק זה
: [[סעיפים 28 עד 32]] לא יחולו לענין קביעת השבח והמס במכירתם של מקרקעין שנתקבלו על ידי המוכר לפני תחילת חוק זה.

@ 34. שווי הרכישה בחליפין שנעשו לפני תחילת החוק
: שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנרכשה לפני תחילתו של חוק זה בדרך חליפין של מקרקעין במקרקעין שאין עמהם תמורה אחרת הוא השווי לפי [[פרק זה]] של המקרקעין שנתן בחליפין.

@ 35. שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה במתנה לפני תחילת החוק
: שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה במתנה לפני תחילתו של חוק זה אך לאחר תחילתו של חוק מס שבח מקרקעין, תש&quot;ט-1949, יהיה שווי הרכישה שהיה נקבע אילו נמכרה על ידי נותן המתנה.

@ 36. שווי רכישה כשהיתה הפקעה חלקית
: לענין קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שלאחר רכישתה הופקע חלק ממנה ללא מתן פיצוי - יראו את ההפקעה כאילו לא היתה.

@ 37. יום הרכישה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: &quot;יום הרכישה&quot; - לענין חישוב השבח והמס:
: (1) לגבי זכות במקרקעין שנרכשה לאחר תחילתו של חוק זה -
:: (א) היום שנקבע לפי [[סעיף 19]] [[או 20]] כיום המכירה לגבי מי שממנו רכש המוכר את הזכות; ואולם לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיפים 28]], [[30]], או לפי התנאי [[שבסעיף 29]] כשווי שהיה נקבע אילו מכר אותה האדם שממנו רכש אותה המוכר, יהיה יום הרכישה, היום שהיה נקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו מכר אותה אותו אדם;
:: (ב) לגבי זכות במקרקעין שנרכשה מאיגוד בעת פירוקו וששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 31]] - היום שבו נרכשה הזכות באיגוד שמכוחה נתקבלה הזכות במקרקעין על ידי המוכר, או היום בו נרכשה הזכות במקרקעין על ידי האיגוד, לפי התאריך המאוחר יותר;
:: (ג) לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 32]] יהיה יום הרכישה - היום שנקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו נמכרה הזכות במקרקעין שהופקעה או שהוחלפה;
:: (ד) אם המוכר רכש את הזכות במקרקעין במכירה שפסקה (א) אינה חלה עליה - היום שבו רכש את הזכות;
:: (ה) אם המוכר רכש את הזכות במקרקעין ולאחר מכן ניתן זיכוי של מס השבח ששולם בעת רכישתו, לפי [[סעיף 104]] - היום שבו נפטר מי שממנו נרכשה הזכות האמורה;
:: (ו) לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 26(א)(1)]], לרבות שווי רכישה שנקבע כאמור מכוח [[סעיף 27]] - יום פטירת המוריש;
:: (ז) לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 26(א)(2)]], או לפי הסיפה של [[סעיף 29]] כשחל על המוכר [[סעיף 27]] - היום שהיה נקבע כיום הרכישה אילו מכר אותה המוריש;
:: (ח) (((נמחקה);))
:: (ט) לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 29ב(ב), (ג), ו-(ד)]] - יום הרכישה של הזכות הנמכרת כמשמעותה [[בסעיף האמור]], ולגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי [[סעיף 29ב(ה)]] - היום שבו נרכשה אותה זכות; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית, זכות במקרקעין שנמכרה כאמור [[בסעיף 49יג]] וזכות למגורים בבית אבות כמשמעותם [[בפרק חמישי 3]].
: (2) לגבי זכות במקרקעין או זכות באיגוד שנרכשו לפני תחילתו של חוק זה -
:: (א) במכירה ששולם בה מס שבח, לפי חוק מס שבח מקרקעין, תש&quot;ט-1949 - היום שנקבע כיום המכירה באותה עסקה;
:: (ב) במכירה או בפעולה באיגוד שלא שולם בהן מס שבח כאמור -
::: (1) במכירה שניתנה לה הסכמה לפי [[חוק המקרקעין|פקודת העברת קרקעות]] - יום מתן ההסכמה;
::: (2) במכירה של זכות שנתקבלה בחליפין כאמור [[בסעיף 34]] - היום בו נרכשה הזכות שהוחלפה;
::: (3) במכירה ששווי רכישת הזכות שנמכרה בה נקבע לפי [[סעיף 35]] - היום שבו נרכשה הזכות על ידי מי שממנו קיבל אותה המוכר;
::: (4) בכל מקרה אחר - היום שבו רכש את הזכות למעשה.
: (2א) לגבי זכות במקרקעין שמקורה בהרשאה במקרקעי ישראל - ביום שבו ניתנה למוכר לראשונה הרשאה לשימוש באותם מקרקעין.
: (3) אולם, על אף האמור בסעיף זה, אם הוכיח המוכר, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא היה בעל הזכות שביושר בזכות במקרקעין בתאריך מוקדם יותר, יראה המנהל אותו תאריך כיום הרכישה.

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: ניכויים ==

@ 39. הניכויים המותרים (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט)
: לשם קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות כל אחד מאלה, אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי לפי [[הפקודה]]:
: (1) כל ההוצאות שהוציא המוכר מיום הרכישה ועד ליום המכירה, לשם השבחתם של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת; ולענין זה יראו כהוצאה גם שוויה המוערך של עבודה, שהוכח למנהל שעבדו בעל הזכות במקרקעין וקרוביו להשבחת המקרקעין, אם התמורה בעד אותה עבודה - אילו היתה משתלמת - לא היתה ניתנת לניכוי לפי [[סעיף 32(4) לפקודת מס הכנסה]];
: (2) במכירת זכות במקרקעין שיש עמה זכות חזקה ייחודית - הסכום שהוציא המוכר בין היום שבו רכש את הזכות לבין יום מכירתה, לרכישת אותה זכות חזקה ייחודית הנמכרת;
: (2א) סכום ששולם למי שהחזיק במקרקעין שנה או יותר בעד פינויים, ובלבד שאינו קרובו של המוכר; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[#88|בסעיף 105יא לפקודה]];
: (3) עלה שוויים של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת עקב הוצאות שהוציא המוכר להשבחתם של מקרקעין שלו הסמוכים להם, חלק יחסי מהוצאות אלה כיחס שבין סכום עליית השווי של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת, לבין סכום עליית שוויים של מקרקעין אלה ושל הסמוכים להם יחד, ובלבד שסכום הניכוי בשל כל המקרקעין לפי פסקה זו לא יעלה על סכום ההוצאות שהוציא עליהם כאמור;
: (4) אגרות ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין לפי [[תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט&quot;ז-1956]], או לפי תקנות שהיו בתוקף בעת העברת המקרקעין על שם המוכר, וכן אגרה ששילם המוכר כאמור לפי [[חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי&quot;ט-1959]], וכן תוספת מס ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות לפי [[סעיף 7(א)]];
: (5) דמי תיווך ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שנתן בעדם;
: (6) דמי תיווך ששילם המוכר בקשר למכירת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שקיבל בעדם, אלא אם שוכנע המנהל שבקשר עם נסיבות העסקה המיוחדות שהוסברו לו שולמו דמי תיווך גבוהים יותר;
: (7) שכר טרחת עורך דין ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין ולמכירתה;
: (7א) שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, ששולמו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה;
: (7ב) הוצאות שהוציא החוכר או בעל הזכות במקרקעין, לפי הענין, לשם הוכחת זכותו במקרקעין;
: (8) מס רכוש עירוני - לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים|פקודת מס רכוש עירוני, 1940]], או מס רכוש לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961]], וכן ארנונת רכוש המשתלמת לרשות מקומית;
: (8א) (((נמחקה);))
: (9) במכירת חכירה - כל סכום ששילם המוכר, לבעל המקרקעין, בעד הסכמתו לרשום שעבוד על זכות החכירה או בעד הסכמתו למכירה, בעד חכירת הזכות, ולרבות בעד דמי חכירה מהוונים או דמי היוון, ששולמו בשלה לרשות מקרקעי ישראל;
: (10) היתה משכנתה על המקרקעין שהזכות בהם נמכרת - דמי עמילות המוכר לבעל המשכנתה בעד הסכמתו לאותה מכירה, אך לא יותר מ-2% מסכום המשכנתה שטרם נפרע;
: (11) כל סכום ששילם המוכר על המקרקעין שהזכות בהם נמכרת כמס השבחה לפי [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]], או לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או לפי פקודה שבוטלה על ידי אחת משתי הפקודות האמורות, או מס השבחה אחר או תשלום חובה כיוצא באלה;
: (11א) הוצאות כאמור [[#17.11|בסעיף 17(11) לפקודה]], לרבות בשל הליכי השגה, ערר וערעור;
: (12) במכירת זכות במקרקעין ששווי הרכישה שלה נקבע לפי [[סעיפים 26(א)(2)]], [[28]], [[29 סיפה]], [[29ב]], [[30 עד 34]] [[ו-49כג]] -
:: (א) אם נתקבלה הזכות ללא תמורה או שנתקבלה אגב הליכי גירושין וחלו עליה הוראות [[סעיף 4א]] - ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 39א]], שהוציא האדם שממנו נתקבלה הזכות;
:: (ב) אם נתקבלה הזכות בחליפין, פטורים ממס כאמור [[בסעיף 32]] [[או 34]] - ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 39א]] שהוציא המוכר בקשר לזכות שהוא נתן בחליפין ואם נתקבלה הזכות בחליפין ששולם עמהם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף כאמור [[בסעיף 32]] - חלק יחסי מהוצאות כאמור, כיחס שווי הזכות במקרקעין שקיבל בתמורה, לתמורה כולה;
:: (ג) אם הזכות היא זכות חלופית כהגדרתה [[בסעיף 49יא]] - ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 39א]], שהוציא המוכר בשל הזכות הנמכרת, כהגדרתה [[בסעיף 49יא]], שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות [[פרק חמישי 3]]; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות, כמשמעותם [[בפרק חמישי 3]];
:: (ד) אם הזכות היא יחידת מגורים חלופית, כהגדרתה [[בסעיף 49יט]] - ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או [[סעיף 39א]], שהוציא המוכר בשל יחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותה [[בסעיף 49כב]], שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות [[פרק חמישי 4]]; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין יחידת מגורים חלופית או יחידה אחרת, שהתקבלה בתמורה ליחידה אחרת נמכרת, כאמור [[בסעיף 49כז]].

@ 39א. ניכוי הוצאות ריבית ריאלית (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2)
: (א) במכירת זכות במקרקעין יותרו בניכוי לשם קביעת סכום השבח, נוסף על ההוצאות המותרות בניכוי לפי [[סעיף 39]], תשלומי ריבית ריאלית, אם אינם מותרים בניכוי לפי [[הפקודה]], ששילם המוכר, החל ביום הרכישה עד 90 ימים לאחר יום המכירה, בשל הלוואה שקיבל, ושהתקיימו לגביה כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) ההלוואה התקבלה לאחד מאלה:
::: (א) לרכישה או להשבחה של הזכות במקרקעין סמוך לרכישה או להשבחה;
::: (ב) לשם פירעון של יתרת ההלוואה כאמור בפסקה (א);
:: (3) ההלוואה אינה מקרוב; לעניין זה -
:::- &quot;קרוב&quot; - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
:::- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] ובשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot; ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הסכום&quot;;
:: (4) לגבי זכות במקרקעין שאינה רשומה בפנקסי חשבונות המנוהלים בשיטת החשבונאות הכפולה - ההלוואה מובטחת במשכנתה או במשכון שנרשמו לגבי הזכות במקרקעין או שנרשמה לגבי ההלוואה הערת אזהרה בשל התחייבות לרישום משכנתה, כאמור, ובלבד שהרישום הראשון מביניהם נעשה סמוך לקבלת ההלוואה.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אשר בהתקיימם יותר הניכוי לפי סעיף זה, וכן את השיטה לחישוב הריבית הריאלית, הגבלת שיעורה, דרכי ההוכחה לייחוס ההלוואה והוצאות הריבית לזכות במקרקעין.

@ 40. חישוב הניכוי במכירת חלק מזכות במקרקעין (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) היתה הזכות הנמכרת, חלק מזכות במקרקעין או חלק מסוים במקרקעין, יותר חלק יחסי של הניכויים המותרים לפי [[סעיפים 39]] [[ו-39א]] (להלן - הניכויים המותרים), כיחס החלק הנמכר אל הזכות בשלמותה.
: (ב) במכירת זכות במקרקעין כאמור [[בסעיפים 49יא(ג)]], [[49כב(א)(2)]] [[ו-67(א)(2)]], יותר חלק יחסי של הניכויים המותרים, כיחס חלק הזכות הנמכרת החייבת במס לפי אותם סעיפים.
: (ג) במכירת זכות חלופית יותרו הניכויים המותרים, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הניכויים המותרים שהם הוצאות בשל הזכות הנמכרת שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות [[פרק חמישי 3]], יותרו כנגד השבח כמפורט להלן:
::: (א) היה שווי הזכות החלופית המתואמת כשווי המכירה של הזכות הנמכרת - כנגד השבח במכירת הזכות החלופית;
::: (ב) עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת - כנגד השבח במכירת חלק הזכות החלופית;
:: (2) הניכויים המותרים שהם הוצאות בשל הזכות החלופית, יותרו כנגד השבח במכירת חלק הזכות החלופית וכנגד השבח במכירת הזכות החלופית הנוספת, כיחס שבין חלק הזכות החלופית והזכות החלופית הנוספת, לכלל הזכות החלופית הנוספת.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית או זכות במקרקעין שנמכרה כאמור [[בסעיף 49יג]] וזכות למגורים בבית אבות.
: (ה) למונחים המופיעים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שמשמעותם מפורשת [[בפרק חמישי 3]], תהא המשמעות הנודעת להם [[בפרק האמור]].

@ 41. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 42. איסור ניכויי כפל (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשנ&quot;ח)
: (א) במכירת חכירה [[שסעיף 24]] חל עליה יותר חלק יחסי מהניכויים המותרים לפי חוק זה שיחסו לכלל הניכויים שהיו מותרים אילו מכר המוכר את כל הזכויות במקרקעין שרכש, כיחס שבין שווי הרכישה שנקבע לצורך [[הסעיף האמור]] לכלל הזכויות במקרקעין שרכש.
: (ב) במכירת זכות במקרקעין שבהם נמכרה חכירה בעבר, יוקטן סכום הניכויים בסכום שהותר בניכוי בחישוב השבח במכירות החכירה הקודמות במקרקעין.

@ 43. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 46. הוצאות שלא יותרו (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) הוצאות שהוצאו בשל מכירה [[שסעיפים 29]] [[או 31]] חלים עליה, או במכירה לאיגוד מקרקעין [[שסעיף 30]] חל עליה, לא יותרו כניכוי בחישוב השבח החל על מכירת הזכות במקרקעין על ידי מקבל המתנה או ממכירת הזכות על ידי האיגוד, חוץ מסכומים ששולמו בעת המכירה האמורה כאגרת העברת מקרקעין, ולפי [[חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי&quot;ט-1959]].
: (ב) בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, לא יותרו בניכוי תשלומים שהוציא עוסק, במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי [[חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע&quot;ח-2018]], ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי [[סעיף 9 לאותו החוק]]; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; לעניין זה, &quot;עוסק&quot; - כהגדרתו [[בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע&quot;ח-2018]].

== פרק חמישי: סכום המס ==

@ 47. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;א-3, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי התקופה שלפני שנת 1951 - המדד שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל כפי שפורסם לאחרונה לפני היום שבו מדובר, זולת אם היום נקוב בתאריך; ואולם מי שבהיותו תושב חוץ כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]] רכש זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכשו כמדד;
:: ((פורסמו [[תקנות מס הכנסה ומס שבח מקרקעין (קביעת מדד לתקופה שלפני שנת 1951), התשמ״ב–1982]].))
:- &quot;פחת&quot; - הסכומים הניתנים לניכוי לגבי מקרקעין לפי [[סעיף 21 לפקודת מס הכנסה]], בצירוף הסכומים שהופחתו מהמחיר המקורי שלהם לענין מס הכנסה;
:- &quot;פחת מתואם&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;ערך הוצאות ששולמו לאחר יום המכירה&quot; - סכום השווה להוצאות המותרות בניכוי לפי [[סעיף 39]] ששולמו לאחר יום המכירה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה אם שולמו עליהן, בשל התקופה שמיום המכירה ועד יום תשלום ההוצאה, כשהוא מוכפל במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום תשלום ההוצאה;
:- &quot;יתרת שווי רכישה&quot; - שווי הרכישה לאחר הוספת הסכומים המותרים בניכוי לפי [[סעיפים 39]] [[ו-39א]] שהוצאו עד יום המכירה בתוספת ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה ולאחר ניכוי הפחת, ולענין זכות חלופית, כהגדרתה [[בסעיף 49יא]] - גם לאחר ניכוי הפחת בשל הזכות הנמכרת הפטורה, ובשל יתרת הזכות הנמכרת, כהגדרתן [[באותו סעיף]]; האמור בהגדרה זו לענין זכות חלופית, יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות, כמשמעותם [[בפרק חמישי 3]];
:- &quot;יתרת שווי רכישה מתואמת&quot; - יתרת שווי הרכישה למעט הסכומים המותרים בניכוי לפי [[סעיפים 39]] [[ו-39א]] שהוצאו עד יום המכירה, ולמעט ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה ובהוספת כל אלה:
:: (1) המסים המותרים בניכוי לפי [[סעיף 39(8)]] כשהם מתואמים כך:
::: (א) מחצית המסים ששולמו מיום הרכישה ועד יום 31 במרס 1972, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה;
::: (ב) המסים ששולמו מיום 1 באפריל 1972 ועד יום י&quot;ט בטבת התשמ&quot;ו (31 בדצמבר 1985), כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד הממוצע;
:::: לענין זה, &quot;מדד ממוצע&quot; - סיכום המדדים שפורסמו ב-15 לחודש יולי בכל אחת מהשנים החל בשנת 1972 או בשנה הראשונה שבה שולם מס רכוש עבור הזכות במקרקעין, לפי המאוחר, ועד לשנה שהסתיימה ביום י&quot;ט בטבת התשמ&quot;ו (31 בדצמבר 1985), מחולק במספר השנים שהובאו בחשבון לענין הסיכום האמור;
::: (ג) המסים ששולמו מיום כ' בטבת התשמ&quot;ו (1 בינואר 1986) ועד ליום המכירה כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד שהתפרסם ב-15 לחודש יולי בשנת המס שבה שולמו המסים.
:: (2) הוצאות אחרות המותרות בניכוי לפי [[סעיף 39]] שהוצאו לפני יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום ההוצאה או גמר ההשבחה, לפי הענין; ולענין זה יראו כגמר השבחה בבנין חדש על קרקע פנויה, את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה בתחילת הבניה ומסתיימת ביום גמר הבניה;
:: (2א) הוצאות ריבית ריאלית המותרות בניכוי לפי [[סעיף 39א]], שהוצאו לפני יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד שהתפרסם ב-15 בחודש יולי בשנת המס שבה שולמו;
:: (3) ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה;
:- &quot;סכום אינפלציוני&quot; - חלק השבח השווה לסכום שבו עולה יתרת שווי הרכישה המתואם על יתרת שווי הרכישה;
:- &quot;סכום אינפלציוני חייב&quot; - הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו נמכרה זכות במקרקעין או נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, לפי הענין, ביום י&quot;ז בטבת התשנ&quot;ד (31 בדצמבר 1993) כששווי המכירה הוא יתרת שווי רכישה מתואמת;
:- &quot;שבח ריאלי&quot; - השבח פחות הסכום האינפלציוני;
:- &quot;יום התחילה&quot; - כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001);
:- &quot;שבח ריאלי עד יום התחילה&quot; - לענין מכירה או פעולה באיגוד מקרקעין שנעשו לאחר יום התחילה כשהזכות במקרקעין או באיגוד נרכשה לפני יום התחילה - החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום התחילה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה; שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול התקופות האמורות;
:- &quot;יתרת השבח הריאלי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מועד השינוי&quot; - ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012);
:- &quot;שבח ריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי&quot; - שבח ריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום התחילה או מיום הרכישה, לפי המאוחר, ועד ליום שקדם למועד השינוי, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה; שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול התקופות האמורות;
:- &quot;יתרת שבח ריאלי לאחר מועד השינוי&quot; - ההפרש שבין שבח ריאלי לבין הסכום המתקבל מצירוף שבח ריאלי עד יום התחילה ושבח ריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי;
:- &quot;שנת מס&quot; - תקופת שנים עשר חדשים שתחילתה באחד באפריל;
:- &quot;הפסד במכירת זכות במקרקעין&quot; - הסכום שבו עולה יתרת שווי הרכישה על שווי המכירה;
:- &quot;דירת מגורים מזכה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 49(א)]];
:- &quot;יום המעבר&quot; - כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014);
:- &quot;שבח ריאלי עד יום המעבר&quot; - לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר - החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה;
:- &quot;יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר&quot; - ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום המעבר.

@ 48. (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ח-7) : (((בוטל).))

@ 48א. המס על השבח (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ז-2, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג-5)
: (א) חבר-בני-אדם יהיה חייב במס על שבח ריאלי, בשיעור הקבוע [[בסעיף 126(א) לפקודה]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב)(1) יחיד יהיה חייב במס על שבח ריאלי כאמור [[בסעיף 121 לפקודה]], בשיעור של עד 25%.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1), יחיד יהיה חייב במס על שבח ריאלי כאמור [[בסעיף 121 לפקודה]] בשיעור של עד 30%, בפעולה באיגוד מקרקעין, אם הוא בעל מניות מהותי באיגוד המקרקעין במועד הפעולה באותו איגוד, או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לפעולה כאמור; לעניין זה, &quot;בעל מניות מהותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]].
:: (2) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(1א) רשאי המנהל להתיר בכתב, חיוב במס על השבח הריאלי, בשיעור הנמוך מהקבוע בפסקה (1) או בפסקה (1א), לפי העניין, אם הוא סבור כי המס שיחול לגביו לא יגיע לשיעור האמור.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), במכירת זכות במקרקעין, למעט במכירת דירת מגורים מזכה שחלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3), או בפעולה באיגוד מקרקעין שעשה יחיד, כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נרכש הנכס לפני יום התחילה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעורים כמפורט להלן:
::: (א) על השבח הריאלי עד יום התחילה - בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע [[בסעיף 121 לפקודה]];
:::: ((לעניין מכירת זכות מקרקעין, בידי יחיד, בתקופה שמיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016) עד יום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018), ראו הוראת שעה [[בסעיף 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))
::: (ב) על השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי - בשיעור כאמור [[בסעיף 121 לפקודה]] עד 20%;
::: (ג) על יתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי - בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) או (1א), לפי העניין;
:: (2) נרכש הנכס לאחר יום התחילה יחויבו השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ויתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי, במס, בהתאם להוראות פסקה (1)(ב) ו-(ג);
:: (3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב במס של יחיד לפי פסקאות (1) ו-(2).
: (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), במכירת דירת מגורים מזכה שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, יחויב השבח הריאלי בהתאם להוראות אלה:
::: (א) השבח הריאלי עד יום המעבר יהיה פטור ממס;
::: (ב) על יתרת השבח הריאלי לאחר יום המעבר יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1).
:: (2) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב במס של יחיד לפי סעיף קטן זה.
: (ב3) על אף האמור בסעיף קטן (ב2), במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת ויום רכישתה קדם ליום המעבר יחולו הוראות אלה:
:: (1) יראו את סכום שווי המכירה עד לסכום שווי הדירה בצירוף סכום הפטור הנוסף לפי [[סעיף 49ז(א)(2) או (3)]], לפי העניין, כדמי מכר של דירת מגורים מזכה ועל השבח הריאלי בשלה יחול הוראות סעיף קטן (ב2)(1);
:: (2) יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כדמי מכר של דירת מגורים מזכה כאמור בפסקה (1) כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין ועל השבח הריאלי בשלה יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) או סעיף קטן (ב1), לפי העניין;
:: (3) בקביעת השבח הריאלי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) יחולו הוראות [[סעיף 49ז(א)(4)]], בשינויים המחויבים.
:: בסעיף קטן זה, &quot;זכויות לבנייה נוספת&quot; ו&quot;סכום שווי הדירה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 49ז(א)(1)]].
: (ב4) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3), במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, ומתקיימים לגביה שני אלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב)(1) ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו-(ב3):
:: (1) הן במועד רכישת הזכות במקרקעין שעליהם בנויה דירת המגורים המזכה והן ביום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023), לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים;
:: (2) בניית דירת המגורים המזכה הושלמה לאחר יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030).
: (ג)(1) המס על הסכום האינפלציוני החייב יהיה 10% ושיעור זה יהיה גם השיעור לענין השומה על פי [[פקודת מס הכנסה]].
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), במכירת דירת מגורים מזכה שחלות עליה הוראות סעיף קטן (ב2), ובכלל זה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב3)(1), יהיה המס על הסכום האינפלציוני החייב בשיעור 0%, ושיעור זה יהיה גם השיעור לעניין השומה לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: (ד)(1) לגבי מכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה היה עד שנת המס 1948 לא יעלה המס על 12% מהשבח, וכאשר יום הרכישה היה בשנות המס 1949 עד 1960 לא יעלה המס על 12% מהשבח ועוד 1% לכל שנה משנת המס 1949 ועד לשנת הרכישה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) לגבי מכירת זכות במקרקעין לאחר יום התחילה בידי חברה כמשמעותה [[בחוק החברות, תשנ&quot;ט-1999]], שהכנסתה מעסק (בסעיף זה - חברה) או בידי יחיד שקיבל זכות במקרקעין בפירוק החברה, החל בשנת המס 2005 ייווסף לשיעור המס לפי סעיף קטן זה 1% לכל שנת מס החל בשנת המס 2005 ועד לשנת המכירה, ואולם אם שיעור המס בשנת המכירה לפי הוראות סעיף קטן זה עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), יחויב השבח בשיעורים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
:: (3) על אף הוראות פסקה (1), לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, בידי מי שפסקה (2) אינה חלה עליו, ייווספו לשיעור המס לפי סעיף קטן זה, השיעורים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) להלן, לכל שנת מס; ואולם אם שיעור המס בשנת המכירה לפי הוראות פסקה זו עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), יחויב השבח במס בשיעורים לפי הוראות אותם סעיפים קטנים, לפי העניין:
::: (א) בשנת המס 2011 - 1%;
::: (ב) בשנת המס 2012 - 1% נוסף על השיעור האמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) בשנותה מס 2013 ואילך - 2% נוסף על השיעורים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לכל שנת מס עד לשנת המכירה.
:: (4) האמור בסעיף קטן זה לא יחול על מכירת זכות במקרקעין שהתקבלה בידי המוכר באחד מאלה:
::: (א) לפי [[סעיף 70]] או לפי [[חלק ה'2 לפקודה]];
::: (ב) בלא תמורה;
::: (ג) במסגרת חילוף זכויות במקרקעין לפי [[פרק חמישי 3]];
::: (ד) הזכות הועברה מקרוב; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19(4)]] והמונח &quot;שליטה&quot; בהגדרה האמורה יפורש לפי [[אותו סעיף]];
::: (ה) הזכות היא במקרקעין שהיו מלאי עסקי בעסק והפכו לנכס קבוע באותו העסק כאמור [[בסעיף 85 לפקודה]].
: (ה)(1) המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח (להלן - תקופת הפריסה), כדלקמן:
::: (א) בכל אחת משנות המס בתקופת הפריסה - חלק השבח הריאלי יצורף להכנסה החייבת הקובעת של המוכר באותה שנת המס, וחישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעור המס הקבוע בסעיף קטן (ב), בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של המוכר לפי הוראות [[הפקודה]] וביתרת נקודות הזיכוי שזכאי להן המוכר בכל אחת משנות המס בתקופה האמורה;
::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), בשנה שבה נבע הרווח - יחושב המס על חלק השבח המיוחס לה, לפי האמור בסעיף קטן (ב);
::: הוראות פסקה זו יחולו רק אם המוכר הגיש דוחות לפי [[סעיף 131 לפקודה]] לשנות המס שבתקופת הפריסה, למעט שנות מס שלגביהן טרם חלף המועד להגשת אותם דוחות;
::: לענין פסקה זו -
:::- &quot;תקופת הבעלות בנכס&quot; - תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו;
:::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - לרבות שבח;
:::- &quot;ההכנסה החייבת הקובעת בשנת המס&quot; - ההכנסה החייבת במס בשנת המס כפי שנקבעה בשומה סופית, ואם לא נקבעה בשומה סופית, כפי שהוצהרה בדוח שהוגש לאותה שנה לפי [[סעיף 131 לפקודה]]; לגבי שנת מס שהמועד להגשת דוח כאמור לגביה טרם חלף, יראו כהכנסה החייבת במס את ההכנסה החייבת במס בשנת המס האחרונה שלגביה הוגש דוח, או שלגביה נקבעה שומה סופית, לפי שנת המס המאוחרת;
:::- &quot;שומה סופית&quot; - שומה שאין עליה זכות להשגה או לערעור;
:::- &quot;המוכר&quot; - מוכר שהוא תושב ישראל.
:: (1א) במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי, יחולו הוראות פסקה (1), בשינויים האלה:
::: (א) השבח הריאלי עד יום התחילה, השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ויתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי יחושבו כפי שהיו מחושבים אילולא הגיש המוכר בקשה כאמור בפסקה (1);
::: (ב) חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיף קטן (ב1), וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של המוכר וביתרת נקודות הזיכוי שלהם הוא זכאי, כאמור בפסקה (1);
::: (ג) בשנה שבה נבע הרווח, יחושב המס על חלק השבח המיוחס למכירת הזכות במקרקעין או לפעולה באיגוד מקרקעין, לפי האמור בסעיף קטן (ב1).
:: (2) התברר לאחר עשיית השומה על פי [[סעיף 91(ד) לפקודת מס הכנסה]] שהסכום המגיע על פי אותה שומה גבוה מהמס המגיע על פי סעיף זה, יהיה המוכר חייב בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בסעיף 159א(א) לפקודת מס הכנסה]] על ההפרש שבין המס שחוייב בו על פי פסקה זו לבין המס המגיע על פי סעיף זה לתקופה שמהמועד לתשלום המס על פי חוק זה ועד ליום התשלום.

@ 48א1. הפחתת שיעור מס שבח במכירת מקרקעין בתקופה הקובעת - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: (א) במכירת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת, שיום הרכישה שלה היה לפני יום התחילה, זכאי המוכר להנחה ממס כמפורט להלן:
:: (1) נעשתה המכירה בתקופה החל ביום התחילה עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002) - בשיעור של 20% מהמס החל לפי [[סעיף 48א]];
:: (2) נעשתה המכירה בתקופה החל ביום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) - בשיעור של 10% מהמס החל לפי [[סעיף 48א]].
: (ב)(1) במכירת זכות במקרקעין, בתקופה הקובעת, בנכס [[שחוק הגנת הדייר]] חל עליו, לדייר המחזיק באותו הנכס בשכירות לפי [[החוק האמור]] יחולו הוראות אלה:
::: (א) נעשתה המכירה בתקופה החל ביום התחילה עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002), המס על השבח הריאלי יהיה בשיעור שלא יעלה על 15%;
::: (ב) נעשתה המכירה בתקופה החל ביום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003), המס על השבח הריאלי יהיה בשיעור שלא יעלה על 20%.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו רק אם התקיימו כל אלה:
::: (א) ביום התחילה החזיק הדייר בנכס בשכירות [[שחוק הגנת הדייר]] חל עליה;
::: (ב) לאחר המכירה לא חל [[חוק הגנת הדייר]] על שכירות באותו הנכס.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;דייר&quot; ו&quot;נכס&quot; - כהגדרתם [[בחוק הגנת הדייר]].
: (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים או שחל לגביה פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק זה, או לפי [[הפקודה]]; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19(4)]] והמונח &quot;שליטה&quot; יפורש לפי [[אותו סעיף]].

@ 48ב. השבח - חלק מההכנסה החייבת (תיקון: תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) לענין שיעורי המס והזיכויים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק זה, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה, והוראות [[סעיף 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו-(ז) לפקודת מס הכנסה]] יחולו עליו, ובלבד ששיעור המס על השבח הריאלי לא יעלה על השיעור האמור [[בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה]] לענין חבר-בני-אדם, ולא יעלה על השיעור האמור [[בסעיף 48א(ב)(1) או (1א)]], לפי העניין - לענין יחיד, ויראו את השבח כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת; על החייב במס על פי חוק זה לכלול את השבח כפי שנקבע בשומה, בהשגה, בערר או בערעור, לפי הענין, בדו&quot;ח שהוא מגיש על פי [[סעיף 131 לפקודת מס הכנסה]], ואולם -
:: (1) המס שחייבים בו על פי חוק זה, יראוהו כמקדמה על חשבון מס הכנסה, זולת אם המציא המוכר אישור מפקיד השומה שלפיו יש להפחית מסכום השבח סכום כלשהו בשל קיזוז הפסדים, או שיש לזכות מהמס סכום כלשהו בשל זיכויים על פי [[פקודת מס הכנסה]], ובמקרה זה יתאם המנהל את המס לפי זה והוראות חוק זה יחולו על גביית המקדמה;
:: (2) במכירה או פעולה באיגוד מקרקעין שמועד תשלום המס עליהן נקבע לפי [[סעיפים 51]] [[או 52]], ייחשב מועד זה כמועד התשלום גם לענין [[פקודת מס הכנסה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי יחולו הוראות אלה:
:: (1) על השבח הריאלי עד יום התחילה יחולו הוראות [[סעיפים 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו-(ז) לפקודה]], וכן הוראות [[+|סעיפים 121]] [[או 126 לפקודה]], לפי הענין;
:: (2) על השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ועל יתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי יחול האמור בסעיף קטן (א) ובלבד ששיעור המס לא יעלה על 25% - לענין חבר-בני-אדם ולא יעלה על השיעור האמור [[בסעיף 48א(ב)(1) או (1א)]], לפי העניין - לענין יחיד;
:: (3) על שבח שחלות לגביו הוראות [[סעיף 48א(ג) או (ד)]], או [[סעיף 48א1(ב)]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 91(ג), (ד)(3א)]] וכן הוראות [[+|סעיפים 121]] [[או 126 לפקודה]], לפי הענין, ובלבד ששיעור המס לא יעלה על המס החל לפי [[סעיף 48א(ג) או (ד)]] או [[סעיף 48א1(ב)]] לפי הענין;
:: (4) על שבח שחלות לגביו הוראות [[סעיף 48א(ד1)]] [[או 48א1(א)]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו-(ז)]] וכן הוראות [[+|סעיפים 121]] [[או 126 לפקודה]], לפי הענין, ובלבד שתינתן ההנחה מהמס לפי הקבוע [[בסעיף 48א(ד1)]] או [[בסעיף 48א1(א)]], לפי הענין;
:: (5) לענין פסקאות (1) עד (4), יראו את השבח כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת.

@ 48ג. שיעור מיוחד להפקעה (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2)
: (א) במכירת זכות במקרקעין שהיא הפקעה או מכירה שלפי [[סעיף 65]] רואים בה את המוכר כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין - לגבי החלק האמור - יינתן למוכר זיכוי מן המס שהוא חייב בו, בסכומים אלה:
:: {|
! width=&quot;150px&quot; | סכום המס !! width=&quot;150px&quot; | הזיכוי
|-
| על 1,000 לירות || 100%
|-
| על 1,000 לירות נוספות || 75%
|-
| על 1,000 לירות נוספות || 66²⁄₃%
|-
| על כל סכום נוסף || 50%
|}
: (ב) בסעיף זה, &quot;המס&quot; - למעט מס הרכישה שיחיד חייב בו לפי [[סעיף 9]].
: (ג) במכירת זכות במקרקעין המשותפת לאחדים יינתן הזיכוי לכל אחד מן השותפים בשיעור חלקו היחסי בזכות.

== פרק חמישי 1: פטור לדירת מגורים מזכה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-3) ==

@ 49. הגדרה וחזקה (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-3, תשפ&quot;ג-7)
: (א) לענין [[פרק זה]],
::- &quot;בעלות&quot; - לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת &quot;זכות במקרקעין&quot;;
::- &quot;היום הקובע&quot; - יום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998);
::- &quot;דירת מגורים מזכה&quot; - דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
::: (1) ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
::: (2) ארבע השנים שקדמו למכירתה;
::: לענין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו, או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שימשה הדירה למגורים; לענין התקופה הקבועה בפסקה (1) - לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום הקובע, ולענין התקופה הקבועה בפסקה (2) - לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר.
::: ((פורסמה [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) לענין [[פרק זה]] יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים או ילדים יתומים מאחד או משני הוריהם - כמוכר אחד.

@ 49א. תנאים לפטור (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ה)
: (א) תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים [[בפרק זה]], יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי [[סעיף 73]], לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.
: (א1) על אף האמור [[בסעיף 49ב]], עלה סכום שווי המכירה על 5,008,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) (בסעיף קטן זה - סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027), ויעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף [[לסעיף 49ב]], מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.

@ 49ב. פטור לדירת מגורים מזכה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-3, תש&quot;ס, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-4)
: המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו [[בסעיף 16א]], והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פסקה זו; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה כאמור [[בסעיף 49ג(3)]] ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997) אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה [[שבסעיף 49ג]] במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) (((נמחקה);))
: (5) המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
:: (ב) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
:: (ג) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
: (6)(א) בפסקה זו -
:::- &quot;מוסד ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 61(ד)]] או כמשמעותו [[בסעיף 61(ה)]];
:::- &quot;דירת מגורים&quot; - דירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 1]], אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי;
:: (ב) המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
::: (1) המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודה]] (להלן - דין וחשבון שנתי) והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
::: (2) המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים (להלן - סכום התמורה) למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי;
::: (3) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
::: (4) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
::: (5) המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש כאמור בדין וחשבון השנתי.

@ 49ג. חזקת דירת מגורים יחידה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-4, תשפ&quot;ג-6)
: לענין [[סעיף 49ב(2)]], יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:
: (1) היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-24 החודשים שקדמו למכירה;
: (2) היא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997);
: (3) חלקו של המוכר בבעלותה הוא אינו עולה על שליש, ולגבי דירה שהתקבלה בירושה - אינו עולה על מחצית;
: (4) היא דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי [[סעיף 49ב(5)(א) ו-(ב)]].

@ 49ד. חזקת דירת מגורים נוספת (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 49ב(2)]] יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד - חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997); לענין זה, &quot;זכויות&quot; - כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים.

@ 49ה. פטור חד פעמי - הוראה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 49ב]], המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה - הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה - הדירה הנוספת);
:: (2) המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
:: (3) סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 2,252,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025)));
:: (4) המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]], בישראל או באזור כהגדרתו [[בסעיף 16א]] (בסעיף זה - הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
: (א1) על אף הוראות [[סעיף 49ב]], התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,746,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווי להפרש שבין 2,252,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
: (א2) הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027) ויעוגלו ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.
: (ב) פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת.

@ 49ו. סייג לדירה שנתקבלה במתנה (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ג-2)
: (א) על אף האמור בהוראות הקודמות של [[פרק זה]] לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה -
:: (1) אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר - עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;
:: (2) אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר - עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה - שלוש שנים.
: (ב) מוכר כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, יתחיל לגביו מנין השנים האמורות מיום שמלאו לו 18 שנים.
: (ג) לענין סעיף זה -
:: (1) יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;
:: (2) אם הבעלות בדירה הנמכרת משותפת לבני-זוג, יביאו בחשבון לענין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) את גילו של המבוגר שבהם.

@ 49ז. כשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ג-2, [ק&quot;ת הודעות], תשפ&quot;ה)
: (א)(1) במכירת דירת מגורים מזכה, שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן - זכויות לבנייה נוספת), יהא המוכר זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי [[סעיף 73]], לפטור, בכפוף, להוראות [[סעיפים 49א]] [[ו-49ב]], בשל סכום שווי המכירה, עד לסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה הנוספת כאמור (להלן - סכום שווי הדירה).
:: (2) היה סכום שווי הדירה כאמור בפסקה (1) נמוך מ-2,428,100 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה הנוספת כאמור, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין 2,428,100 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))) לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך.
:: (3) סכום הפטור הכולל לפי פסקאות (1) ו-(2) בשל מכירת דירה כאמור, שבנייתה הסתיימה לפני יום כ&quot;ג באדר ב' התשנ&quot;ז (1 באפריל 1997) ואשר יום רכישתה על ידי המוכר קדם למועד האמור, לא יפחת מ-607,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025))).
:: (4) יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים הפטורים ממס לפי פסקאות (1) עד (3), כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
:: (5) הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה יתואמו אחת לשנה, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, ב-16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בינואר של אותה שנה לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים; המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים כפי שעודכנו; לענין פסקה זו -
:::- &quot;המדד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9(ג2)]];
:::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שיפורסם ביום ז' בשבט התשפ&quot;ז (15 בינואר 2027).
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה.
: (ב) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד.

@ 49ז1. פטור על תשלומי איזון (תיקון: תשנ&quot;ה-7)
: תשלומי איזון כמשמעותם [[בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], ששולמו לבעל דירה, פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות ההרחבה, ממוכר מרצון לקונה מרצון.

@ 49ח. כללים למגורי קבע (תיקון: תש&quot;ם)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר מהותם של מגורי קבע לענין [[פרק זה]].

@ 49ט. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

== פרק חמישי 2: אופציה במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ז-2) ==

@ 49י. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אופציה&quot; - זכות לרכישה של זכות במקרקעין למעט זכות לרכישה של זכות באיגוד, שהתקיימו לגביה כל אלה:
::: (1) האופציה ניתנה בכתב;
::: (2) האופציה ניתנת להעברה ולמימוש בתנאים הקבועים בהסכם האופציה;
::: (3) התחייבות המוכר בהסכם האופציה למכירת הזכות במקרקעין בתנאים הקבועים בהסכם היא בלתי חוזרת;
::: (4) האופציה ניתנת למימוש בתקופת האופציה; בסעיף זה, &quot;תקופת האופציה&quot; - תקופה שאינה עולה על 24 חודשים מיום מתן אופציה לראשונה על ידי בעל הזכות במקרקעין, לרבות כל תקופת הארכה שניתנה במהלך תקופת האופציה או לאחר שהסתיימה ואם ניתנו אופציות אחרות בידי אותו בעל מקרקעין לרכישת אותה הזכות במקרקעין כולה או חלקה, יראו את כל התקופות של האופציות האחרות או המוארכות כאמור כתקופת האופציה;
::: (5) התמורה ששולמה בעבור האופציה במועד מתן האופציה לראשונה לא עולה על 5% משווי הזכות במקרקעין או ממחיר המימוש שנקבע בהסכם האופציה, לפי הגבוה מביניהם;
::: (6) למחזיק האופציה לא ניתנה זכות חזקה במקרקעין שלגביהם ניתנה האופציה;
::: (7) הודעה על מכירת האופציה נמסרה למנהל בתוך 30 ימים מיום מתן האופציה, בהתאם לכללים שקבע;
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מימוש&quot; - מכירת הזכות במקרקעין שלגביה ניתנה האופציה, למחזיק האופציה;
::- &quot;מחזיק&quot; - מי שקיבל אופציה מבעל הזכות במקרקעין או מאחר.
: (ב) על אף הוראות חוק זה, במכירה של אופציה, שאינה מימוש אופציה יחולו הוראות אלה:
:: (1) המכירה תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה;
:: (2) המכירה תהיה חייבת במס רווח הון לפי [[חלק ה' לפקודה]] או במס הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]], הכל לפי הענין.
: (ג) על אף הוראות חוק זה, במימוש האופציה יחולו הוראות אלה:
:: (1) לצורך חישוב השבח, תיווסף לשווי המכירה התמורה שקיבל בעל הזכות במקרקעין בעבור האופציה, אלא אם כן חויבה התמורה במס על פי הוראות סעיף קטן (ב)(2);
:: (1א) (((נמחקה);))
:: (2) לצורך חישוב מס הרכישה, ייווספו לשווי המכירה סכומים ששילם רוכש הזכות במקרקעין בעבור רכישת האופציה.

@ 49י1. הוראה מיוחדת במימוש זכות (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: במכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין לרבות מימוש אופציה, לא יחולו פטור או הקלה אחרת ממס, אם במועד מתן הזכות לראשונה לא היתה מכירת הזכות במקרקעין פטורה מאותו המס או זכאית לאותה הקלה.
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003]].))

== פרק חמישי 3: חילוף זכויות במקרקעין - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ב-3) ==

@ 49יא. פטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ז-2, תש&quot;ע)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבנה עסקי&quot; - מבנה שאינו מלאי עסקי, ושמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא משמש בייצור הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]], בידי המוכר או בידי שוכר המבנה בתנאים שקבע שר האוצר ולמשך תקופה שקבע, או שהוא מושכר למדינה או לגוף שחלות עליו הוראות [[#9.2|סעיף 9(2) לפקודה]], ומשמש אותם במישרין;
:::: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה), התשס״ד–2004]].))
::: (2) הוא מיועד לשמש לפי טיבו, ליצור הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]] בידי מוכר, ובלבד שלא שימש למגורים בידי המוכר, שוכר או קרוב של מי מהם;
::- &quot;הזכות הנמכרת&quot; ו&quot;הזכות החלופית&quot; - כמשמעותן בסעיף קטן (ב);
::- &quot;שווי הזכות החלופית&quot; - שווי המכירה של הזכות החלופית ואם היא זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, לרבות הוצאות בניית המבנה העסקי עליה;
::- &quot;שווי הזכות החלופית המתואמת&quot; - שווי הזכות החלופית כפול במדד ביום המכירה של הזכות הנמכרת ומחולק במדד יום רכישת הזכות החלופית ובתוספת הוצאות שהוצאו לבניית המבנה העסקי, כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה;
::- &quot;מלאי עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 85 לפקודה]];
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010).
: (ב) מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי ([[בפרק זה]] - הזכות הנמכרת) פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי, לחילוף הזכות הנמכרת ([[בפרק זה]] - הזכות החלופית);
:: (2) היתה הזכות החלופית זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, והתקיים, בתוך חמש שנים מיום רכישתה או מיום מכירת הזכות הנמכרת, לפי המוקדם, אחד מאלה:
::: (א) קיימת תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה]] (בסעיף זה - תכנית) המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה מבנה עסקי ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי [[סעיף 265 לחוק התכנון והבניה]];
::: (ב) קיימת תכנית כאמור בפסקה (א) ונבנה עליה מבנה עסקי והוצאות הבניה לא פחתו מ-70% משווי המכירה של הזכות הנמכרת.
:: (3) שווי הזכות החלופית המתואמת לא פחת משווי המכירה של הזכות הנמכרת;
:: (4) מכירת הזכות הנמכרת אינה לקרוב ורכישת הזכות החלופית אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד; לענין זה -
:::- &quot;קרוב&quot; - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
:::- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] ובשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot; ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הסכום&quot;;
:::- &quot;שינוי ייעוד&quot; - העברה כמשמעותה [[בסעיף 5(ב)]] או הפיכת מלאי עסקי בעסק לנכס קבוע באותו עסק כאמור [[בסעיף 85]].
: (ג) במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן - יחולו הוראות אלה:
:: (1) מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין שווי הזכות החלופית המתואמת, לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת - פטורה ממס ([[בפרק זה]] - הזכות הנמכרת הפטורה);
:: (2) מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת - חייבת במס; לענין זה, &quot;יתרת הזכות הנמכרת&quot; - ההפרש שבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת הפטורה.
: (ד) עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת, יראו את המוכר, לצורך חישוב השבח והמס, כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
:: (1) זכות במקרקעין ששוויה כשווי המכירה של הזכות הנמכרת ([[בפרק זה]] - חלק הזכות החלופית);
:: (2) זכות במקרקעין ששוויה כהפרש שבין שווי הזכות החלופית המתואמת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת ([[בפרק זה]] - הזכות החלופית הנוספת).
: (ה) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי כזכות חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

@ 49יא1. פטור ממס בחילוף קרקע חקלאית (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2)
: (א) מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית ([[בפרק זה]] - הקרקע החקלאית הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית לחילוף הקרקע החקלאית הנמכרת ([[בפרק זה]] - הקרקע החקלאית החלופית);
:: (2) הקרקע החקלאית הנמכרת שימשה בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות קודם למכירתה ומשמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות לאחר המכירה;
:: (3) הקרקע החקלאית החלופית משמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות, לאחר רכישתה;
:: (4) שווי הקרקע החקלאית החלופית לא פחת משווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת;
:: (5) המכירה אינה לקרוב: לעניין זה -
:::- &quot;קרוב&quot; - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
:::- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] ובשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot;, ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הסכום&quot;.
: (ב)(1) במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות [[סעיף 49יא(ג)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) עלה שווי הקרקע החקלאית החלופית על שווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת - יחולו הוראות [[סעיף 49יא(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קרקע חקלאית&quot; - קרקע שיועדה לחקלאות לפי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות ניתן לפי התכנית לבנות עליה גם מבנה שאינו משמש לייצור הכנסה מחקלאות או להשתמש בה שלא לצורכי חקלאות;
::- &quot;הכנסה מחקלאות&quot; - הכנסה מחקלאות לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.8|או 2(8) לפקודה]].
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו ברכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית, כקרקע חקלאית חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

@ 49יב. פטור ממס בחילוף זכויות בדירת מגורים (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2)
: (א) מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים (בסעיף זה - דירת המגורים הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]] לחילוף דירת המגורים הנמכרת (בסעיף זה - דירת המגורים החלופית);
:: (2) שווי דירת המגורים החלופית לא פחת משווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת;
:: (3) המכירה אינה לקרוב; לעניין זה -
:::- &quot;קרוב&quot; - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
:::- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] ובשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot; ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הסכום&quot;.
: (ב)(1) במכירת דירת המגורים הנמכרת, שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) למעט התנאי האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות [[סעיף 49יא(ג)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) עלה שווי דירת המגורים החלופית על שווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת, יחולו הוראות [[סעיף 49יא(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כזכות חלופית אחת לענין זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

@ 49יג. פטור ממס במכירת מקרקעין לצורך רכישת זכות בבית אבות (תיקון: תשס&quot;ב-3, [ק&quot;ת הודעות], תשס&quot;ה-3)
: (א) על מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים מזכה, בידי מי שמלאו, לו או לבן זוגו, 60 שנים יחולו הוראות [[סעיפים 49יא]] [[ו-49יב]], בשינויים המחויבים, ובלבד שהזכות החלופית היא זכות למגורים בבית אבות, למגורי המוכר או בן זוגו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוכר שטרם מלאו לו או לבן זוגו 60 שנים, ובלבד שאחד מהם זקוק לשירותי סיעוד כהגדרתם [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - שירותי סיעוד); שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן זה.
: (ג)(1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת זכות במקרקעין במקרקעין שאינם דירת מגורים מזכה, ובלבד שלא היתה למוכר או לבן זוגו דירת מגורים מזכה בארבע השנים שקדמו למכירת הזכות הנמכרת ואולם סכום הפטור במכירה לפי סעיף קטן זה, לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2002; החל משנת 2003, 540,500 ש&quot;ח))).
:: (2) הסכום האמור בפסקה (1) יתואם לפי הוראת [[סעיף 49ז(א)(5)]] ואולם לענין זה יהיה &quot;המדד הבסיסי&quot; המדד שפורסם ביום ב' בשבט התשס&quot;ב (15 בינואר 2002).
: (ד) לענין זה -
::- &quot;בית אבות&quot; - מקום מגורים קבוע לשלושים אנשים או יותר, שהם או בני זוגם בני 60 שנים לפחות או שהם נזקקים לשירותי סיעוד, שהוא אחד מאלה:
::: (1) דיור מוגן;
::: (2) מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים, שניתן לו רישיון על פי [[חוק הפיקוח על המעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;דירת מגורים מזכה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 49]];
::- &quot;זכות למגורים בבית אבות&quot; - זכות בעלות או חכירה ביחידת מגורים בבית אבות או זכות אחרת ביחידה כאמור כפי שקבע שר האוצר.

@ 49יד. החזר מס ודחיית מס (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ח-4)
: (א) מוכר זכות במקרקעין שהוראות [[פרק זה]] חלות עליו חייב בתשלום מס השבח ומס הרכישה, לפי הענין כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי [[פרק זה]].
: (ב) התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס או בהנחה ממס רכישה לפי [[פרק זה]], זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לענין זה הוראות [[סעיף 103א]].
: (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים לענין החזר מס ששולם כאמור בסעיף קטן (א) וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה בדרך ובתנאים שקבע שר האוצר להבטחת התשלום האמור.
: (ד) התקיימו התנאים המזכים בפטור לפי [[פרק זה]], לאחר מועד המכירה, ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה על אף האמור [[בסעיף 85]].

@ 49טו. (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 49טז. שלילת פטור (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: (א)(1) במכירת הזכות החלופית, הקרקע החקלאית החלופית, דירת המגורים החלופית והזכות למגורים בבית אבות (בסעיף זה - הזכות החלופית במקרקעין), לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס.
:: (1א) הוראות פסקה (1) לא יחולו במכירת זכות חלופית במקרקעין שחלות עליה הוראות [[סעיפים 60]], [[61(א)]], [[64]], [[65]], [[67]] [[ו-69]] וכן לא יחולו לענין הוראות [[סעיפים 51]] [[ו-91א]].
:: (2) היתה הזכות החלופית במקרקעין זכות במקרקעין שאינה בעלות, ובפקיעתה לא הוארכה הזכות או חודשה, יראו את פקיעתה כמכירתה של הזכות במקרקעין שפקעה ושווי מכירתה יהיה השווי שהיה נקבע אילו נרכשה לראשונה במועד הפקיעה.
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על זכות למגורים בבית אבות.
: (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מי שרכש דירת מגורים חלופית כאמור [[בסעיף 49יב]] (בסעיף זה - רוכש דירה) לא יהא זכאי לפטור ממס במכירתה לפי [[פרק חמישי 1]].
: (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם לגבי מי שיום הרכישה שנקבע לגביו במכירת הזכות החלופית במקרקעין הוא יום הרכישה שהיה נקבע לרוכש הזכות החלופית במקרקעין אילו הוא היה מוכר אותה.
: (ד) האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחול על רוכש דירת מגורים חלופית שהיא דירת מגורים באזור עדיפות לאומית, כפי שקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שהדירה שימשה דרך קבע למגוריו במשך שנתיים לפחות.

@ 49טז1. אי-שלילת פטור לדירת מגורים מזכה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: מכירת דירת המגורים הנמכרת בפטור ממס לפי [[סעיף 49יב]] [[או 49יג]], לא תיחשב, לענין [[סעיף 49ב(1)]], כמכירה פטורה ממס.

@ 49יז. פטור חלקי ממס רכישה בחילוף זכויות במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) ברכישה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית, ישולם מס רכישה כאמור [[בסעיף 9]], ואולם על חלק מהזכות החלופית ששוויה כשווי הזכות הנמכרת הפטורה, ישולם מס רכישה בשיעור 50% ממס הרכישה החל עליה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות.

@ 49יח. תחולת [[הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו רק אם הזכות הנמכרת, הקרקע החקלאית הנמכרת, דירת המגורים הנמכרת או הזכות למקרקעין שנמכרה כאמור [[בסעיף 49יג]], נמכרו בתקופה הקובעת.
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003]].))

== פרק חמישי 4: פינוי ובינוי (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ז-2) ==

@ 49יט. הגדרות וחזקות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-3)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;יחידה&quot; - יחידת מגורים או יחידה אחרת;
::- &quot;יחידת מגורים&quot; - דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]] ([[בפרק זה]] - חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), לפי הענין;
::- &quot;יחידה אחרת&quot; - מבנה או חלק ממבנה שאינו יחידת מגורים המשמש את בעל הזכויות בו, לרבות כשהוא משמש את המחזיק בו כיחידה עצמאית ונפרדת, ואשר שימש כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
::- &quot;יזם&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שלצורך פינוי מתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו רוכש יחידות באותו המתחם;
::: (2) מי שהגיש בקשה לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] להכריז על שטח כעל מתחם פינוי ובינוי, רוכש יחידות בשטח האמור, לצורך פינוי המתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו;
::- &quot;המנהלים&quot; - המנהל וכן המנהל כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
::- &quot;יחידת מגורים חלופית&quot; - דירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]] וכן תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית דירת המגורים האמורה ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שיקבע המנהל;
::- &quot;מתחם&quot; או &quot;מתחם פינוי ובינוי&quot; - מתחם פינוי ובינוי כהגדרתו [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]];
::- &quot;מתחם פינוי ובינוי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קשיש&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור [[בסעיף 49כ]] על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף התגורר ביחידת המגורים הנמכרת וכן התגורר דרך קבע באותה יחידה במועד החתימה על ההסכם עימו והתקיים בו אחד מאלה:
:::: (א) במועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור [[בסעיף 49כ]] על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים, ובאותו מועד הוא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות;
:::: (ב) הוא נזקק לשירותי סיעוד; לעניין זה, &quot;נזקק לשירותי סיעוד&quot; - אדם שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור [[בסעיף 49כ]] על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף ובמועד החתימה על ההסכם עימו היה זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
::: (2) בן זוגו של מי שמתקיים בו האמור בפסקה (1), למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד;
::- &quot;הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot;, ו&quot;מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]].
: (ב) לענין [[פרק זה]] -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) יראו מכירה ליזם של זכות דיירות מוגנת ביחידת מגורים לפי [[חוק הגנת הדייר]] כמכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה לענין זה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד;
:: (3) יראו תמורה המשתלמת למחזיק ביחידה שאינה מלאי עסקי כתמורה בשל מכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד.

@ 49כ. יום המכירה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב)
: על אף האמור בחוק זה [[ובחלק ב' לפקודה]], לענין פינוי לשם בינוי, במכירה ליזם של כל הזכויות ביחידה במתחם או בשטח שהוגשה לגביו בקשה לאישור מקדמי לפי [[סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או בסמוך לפני הגשת הבקשה כאמור, המותנית בתנאי מתלה, או שהיא מכירה של זכות לרכישת זכות ביחידה כאמור ([[בפרק זה]] - האופציה), יום המכירה יהיה המוקדם מבין אלה, לפי הענין ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור [[בסעיף 49כא]]:
: (1) המועד שבו התקיים התנאי;
: (2) המועד שבו מומשה האופציה; בסעיף זה, &quot;מימוש האופציה&quot; - המועד שבו מחזיק האופציה רכש את הזכויות ביחידה שלגביה ניתנה האופציה;
: (3) המועד שבו התחיל היזם או מי מטעמו את הבניה בבניין שבו נמצאת היחידה הנמכרת.

@ 49כא. חובת הודעה ודיווח (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 49כ]] יודיע היזם למנהל על כל הסכם למכירה כאמור [[באותו סעיף]] בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
: (ב) לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או [[פקודת מס הכנסה]], לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו [[בסעיף 49כ]].
: (ג)(1) יזם רשאי לפנות למנהלים לפני יום המכירה כמשמעותו [[בסעיף 49כ]] בבקשה שיאשרו כי תנאי עסקה כפי שהוצגו למנהלים יזכו בהטבות הקבועות [[בפרק זה]], ובלבד שהיחידות שלגביהן נתבקש האישור הן חלק ממתחם או יהיו חלק ממתחם.
:: (2) המנהלים ישיבו בתוך 120 ימים מהיום שהומצאו להם כל הפרטים והמסמכים הדרושים כפי שקבעו בכללים שפורסמו.
: (ד) המבקש אישור לפי סעיף קטן (ג) ישלם אגרת בקשה כפי שקבע שר האוצר, ורשאי השר לקבוע שהאגרה תהיה בשיעור משווי המכירה לפי סעיף קטן (ג) או לפי חישוב אחר.

@ 49כב. פטור ממסים (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-3)
: (א)(1) לעניין פינוי לשם בינוי - המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם ([[בפרק זה]] - יחידת המגורים הנמכרת) שתמורתה ניתנה רק זכות ביחידת מגורים חלופית אחת, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה, ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי; לענין זה, &quot;תקרת השווי&quot; - אחד מאלה, לפי הגבוה:
::: (1) 150% משווי יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שוויין של זכויות לבניה נוספת ביחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותן [[בסעיף 49ז(א)(1)]];
::: (2) שווי דירת מגורים, כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]], באותו מתחם, ששטחה 120 מ&quot;ר;
::: (3) שווי דירת מגורים, כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]], באותו מתחם, ששטחה 150% משטחה של יחידת המגורים הנמכרת, ולא יותר מ-200 מ&quot;ר;
::: והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית יחידת המגורים החלופית, ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית ([[בפרק זה]] - הפרש השווי), יחולו הוראות אלה:
::: (א) יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ([[בפרק זה]] - הזכות הנמכרת הפטורה), וזכות נוספת ביחידת מגורים ששוויה כהפרש השווי ([[בפרק זה]] - הזכות הנמכרת החייבת);
::: (ב) יראו את המוכר כרוכש זכות בדירת המגורים החלופית שוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ([[בפרק זה]] - הזכות החלופית הבסיסית), וזכות נוספת ששוויה כהפרש השווי בהפחתת התמורה הכספית ([[בפרק זה]] - הזכות החלופית הנוספת);
::: (ג) מכירת הזכות הנמכרת הפטורה, פטורה ממס;
::: (ד) היה המוכר יחיד ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור [[בסעיף 48א(ב)(1)]].
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) קשיש המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת במתחם, שתמורתה ניתנו לו שתי יחידות מגורים חלופיות, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן (א), בתנאים הקבועים בו, ויחולו על שתי היחידות החלופיות ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית.
: (א3) מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) אשר תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה לו גם תמורה כספית, יקראו את סעיף קטן (א), לגבי דירה אחת שמכר במתחם, בשינויים אלה:
:: (1) בפסקה (1), ברישה, אחרי &quot;ביחידת מגורים חלופית אחת&quot; יבוא &quot;וגם תמורה כספית&quot; ובמקום &quot;ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי&quot; יבוא &quot;ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו על תקרת השווי&quot;;
:: (2) בפסקה (2) -
::: (א) ברישה, במקום &quot;עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית&quot; יבוא &quot;עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי&quot;;
::: (ב) בפסקת משנה (א), במקום &quot;יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך&quot; יבוא &quot;יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששווייה כתקרת השווי&quot;.
: (א4)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מתחם מזכה&quot; - מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו [[בסעיף 49לב]] או מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים בהחלטה מנומקת בכתב;
:::- &quot;שירותי בנייה&quot; - כל אחד מאלה:
:::: (1) חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים שזכויות בה נמכרו;
:::: (2) הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה לאחר הרחבתה אינו עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ&quot;ר או על 120 מ&quot;ר בסך הכול, לפי הגבוה;
:::: (3) התקנת מעלית במבנה;
:::: (4) עיצוב המבנה ושיפוצו;
:::: (5) תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה כפי שיקבע המנהל.
:: (2) המוכר ליזם זכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.
:: (3) יראו תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בנייה, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
:: (4) הוצאות שהוצאו לשם שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת יחידת המגורים שבה בוצעה הבנייה.
:: (5) נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים במתחם, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים [[בפרק זה]] למתן פטור ממס למכירה כאמור [[בסעיף 49כב(א) ו-(א2)]], ולעניין קשיש יחולו אף הוראות [[סעיפים 49כב1]] [[ו-49כב2]].
:: (6) נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה וגם תמורה כספית, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה; הפטור לפי פסקה זו יחול לגבי יחידת מגורים אחת בלבד של המוכר במתחם; שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן חישוב מס השבח ומיסוי התמורה הכספית שהתקבלה לפי פסקה זו במכירת יחידת המגורים החלופית.
: (ב) הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן בשל מכירת הזכויות ביחידת מגורים אחת או יותר במתחם, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת, ולגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה - ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
: (ג) הועברה יחידה לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותן יחידות; בסעיף קטן זה -
::- &quot;קרוב&quot; - לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
::- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] ובשינויים אלה: בכל מקום [[בסעיף האמור]], במקום &quot;רובו של הון המניות&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הון המניות&quot; ובמקום &quot;את רובו של הסכום&quot; ייקרא &quot;20% או יותר של הסכום&quot;;
::- &quot;תקופת המיזם&quot; - התקופה המתחילה 24 חודשים לפני מועד החתימה על ההסכם למכירת הזכות הנמכרת, וסופה ביום המכירה כמשמעותו [[בסעיף 49כ]].

@ 49כב1. מכירת יחידת מגורים חלופית על ידי קשיש לכל אדם (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;היתר בנייה&quot; ו&quot;תכנית לפינוי ובינוי&quot; - כהגדרתם [[בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס&quot;ו-2006]].
: (ב) קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור [[בסעיף 49כב(א)]], זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) לפני המכירה, נקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי [[חוק התכנון והבנייה]] בקשה להיתר בנייה מכוח תכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת;
:: (2) הקשיש רכש, בתקופה שתחילתה ביום שהוגשה בקשה להיתר בנייה כאמור בפסקה (1) וסיומה שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת או שנה מיום המכירה של יחידת המגורים החלופית, לפי המאוחר, זכות שהיא אחת מאלה (בסעיף זה - יחידת המגורים הנרכשת):
::: (א) זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]], לחילוף דירת המגורים החלופית;
::: (ב) זכות למגורים בבית אבות כהגדרתה [[בסעיף 49יג(ד)]], למגוריו או למגורי בן זוגו;
:: (3) שווי יחידת המגורים הנרכשת לא פחת מ-75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית;
:: (4) המכירה אינה לקרוב כהגדרתו [[בסעיף 49כב(ב)]];
:: (5) המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.
: (ג) לא עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, יראו את יחידת המגורים הנרכשת כיחידת מגורים חלופית ואת הסכום הכספי שנותר אצל הקשיש ממכירת יחידת המגורים החלופית, ככל שנותר, כתמורה כספית נוספת, ויחולו עליהם כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.
: (ד) עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי יחידת המגורים החלופית, יראו את הקשיש כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
:: (1) זכות ביחידת המגורים הנרכשת ששווייה כשווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיראו אותה כיחידת מגורים חלופית, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית;
:: (2) זכות במקרקעין ששווייה כהפרש שבין שווי יחידת המגורים הנרכשת ובין שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיום רכישתה ושווי רכישתה הם כפי שנקבע לפי חוק זה.

@ 49כב2. מכירת יחידת מגורים חלופית מקשיש ליזם (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור [[בסעיף 49כב(א)]], תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהקשיש מכר את הזכות ביחידת המגורים החלופית ליזם עד יום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת כמשמעותו [[בסעיף 49כ]], ושהתקיימו התנאים הקבועים [[בסעיף 49כב1(ב)(2) עד (4)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על מכירה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור [[בסעיף 49כב1(ג) או (ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם [[בסעיף 49יג(ב)]], ובלבד שבכספי התמורה, כולם או חלקם, הוא רכש זכות למגורים בבית אבות כאמור [[בפסקה (2)(ב) של סעיף 49כב1(ב)]], לו או לבן זוגו, והתקיימו שאר התנאים [[שבפסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף]], בשינויים המחויבים.

@ 49כג. יום, שווי רכישה ושווי מכירה של יחידת המגורים החלופית והזכות הנוספת (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-3)
: (1) שווי הרכישה ויום הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה פטורה ממס לפי [[סעיף 49כב(א)(1)]], יהיה שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
: (2) שווי הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה ליחידת המגורים הנמכרת, כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין שווי יחידת המגורים החלופית, ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית - כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית.
: (3) יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא יום הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
: (4) שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה כאמור [[בסעיף 49כב(א)(2)]], הוא כמפורט להלן:
:: (א) שווי הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא השווי שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שווי הרכישה שנקבע לזכות הנמכרת החייבת, כאמור בפסקה (2);
:: (ב) שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שווי רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
: (5) יום הרכישה של יחידת המגורים החלופית כאמור בפסקה (4) הוא כמפורט להלן:
:: (א) יום הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת כאמור בפסקה (3);
:: (ב) יום הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא יום רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
: (6) שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי מוכר של זכות ביחידת המגורים הנמכרת שאינה זכות במקרקעין ואשר לא שולם בעד רכישתה, יהיה אפס, ויום הרכישה יהיה יום המכירה שנקבע כאמור [[בסעיף 49כ]].
: (7) אם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות [[פרק זה]], לעניין חישוב מס השבח החל במכירת הזכות החלופית הנמכרת ייווסף לשווי המכירה סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם; בפסקה זו -
::- &quot;הזכות החלופית הנמכרת&quot; -
::: (א) במכירה שחלות עליה הוראות [[סעיף 49כב(א)(1)]] - יחידת המגורים החלופית;
::: (ב) במכירה שחלות עליה הוראות [[סעיף 49כב(א)(2)]] - הזכות החלופית הבסיסית;
::- &quot;מדד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 47]];
::- &quot;סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי&quot; - סכום התמורה הכספית שהייתה פטורה ממס או ההפרש שבין תקרת השווי ושווי יחידת המגורים החלופית, לפי הנמוך;
::- &quot;סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם&quot; - סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי מוכפל במדד ביום המכירה של הזכות החלופית הנמכרת, ומחולק במדד ביום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת שנקבע לפי [[סעיף 49כ]].
: (8) לעניין חישוב המס במכירת יחידת המגורים החלופית, יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, הוראות [[סעיף 40(ג)]], [[וההגדרה &quot;יתרת שווי רכישה&quot; שבסעיף 47]] כמשמעותה לעניין זכות חלופית.

@ 49כד. פטור ממס רכישה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: על אף הוראות [[סעיף 9]], במכירת יחידת מגורים כאמור [[בסעיף 49כב]], פטור המוכר ממס רכישה ברכישת יחידת המגורים החלופית.

@ 49כה. שווי הרכישה של היזם (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: שווי המכירה של זכות במקרקעין שרכש היזם, לצורך חישוב מס הרכישה, הוא כלל התמורות שנדרש לשלם בשל רכישת הזכות במתחם; ואולם על אף הוראות חוק זה, כלל שווי הרכישה לפי סעיף זה את שוויה של הקרקע ביחידת המגורים החלופית, ינוכה שוויה של הקרקע משווי המכירה כאמור.

@ 49כה1. שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירה (תיקון: תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום המכירה&quot; של העסקה המקורית - כמשמעותו [[בסעיף 49כ]];
::- &quot;יזם ממשיך&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
::: (2) בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם - רוכש הזכות באיגוד;
::- &quot;עסקה מקורית&quot; - מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור [[בסעיף 49כ]], המותנית בתנאי מתלה.
: (ב) החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור [[בסעיף 49כ]], יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49כה]], לעניין חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית - ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות שווי התמורות שהיזם האחר התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה [[בסעיף 9(ב)]] שהיא הקצאה כהגדרתה [[בהגדרה &quot;פעולה באיגוד&quot; בסעיף 1]], לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא אפס.
: (ה) יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.

@ 49כו. פטור נוסף (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: מוכר זכאי לפטור האמור [[בפרק זה]], נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי [[פרק חמישי 1]].

@ 49כז. פטור ליחידה אחרת (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ג-3)
: האמור [[בסעיפים 49כב עד 49כו]] למעט [[בסעיפים 49כב(א2) ו-(א3)]], [[49כב1]] [[ו-49כב2]], יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי מכירה ליזם של יחידה אחרת במתחם שאינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר, ואולם הפטור לפי [[סעיף 49כב]] לא יחול על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת הזכות ביחידת מגורים חלופית או ביחידה אחרת שהתקבלה תמורת היחידה האחרת הנמכרת, לא יחול פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי [[הפקודה]].

@ 49כז1. זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגורים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על אף האמור בחוק זה, נמכרה יחידת מגורים במכירה לפי [[סעיף 49כב]], יראו זכות ליחידת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]] לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.

@ 49כח. (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ז-4) : (((בוטל).))

@ 49כט. תחולת [[הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופת תוקפו של הצו על מכירה כאמור [[בסעיף 49כ]], ובלבד שהסכם המכירה, כאמור [[באותו סעיף]], נעשה ביום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו.

@ 49ל. מתחם להתחדשות עירונית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מתחם להתחדשות עירונית&quot; - מתחם שעליו הכריזה הממשלה כמתחם להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) לפני תחילתו של [[סעיף 33א לחוק התכנון והבניה]] כנוסחו ערב ביטולו [[בסעיף 21 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] באחת מהחלטות הממשלה שניתנו ביום כ&quot;א בחשון התשס&quot;א (19 בנובמבר 2000) או ביום ב' באב התשס&quot;א (22 ביולי 2001) או ביום כ&quot;ה בחשון התשס&quot;ב (11 בנובמבר 2001), כנוסחן ביום הינתנן.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מכירת זכויות ביחידה במתחם להתחדשות עירונית ועל מכירת אופציה לגבי זכויות ביחידה כאמור, ובלבד שהסכם המכירה כאמור [[בסעיף 49כ]] נעשה אחרי יום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) וכל עוד הכרזת הממשלה לגבי המתחם האמור עומדת בתוקפה.

@ 49לא. הסמכה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים ותיאומים ככל הנדרש לענין [[פרק זה]].

== פרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תוכנית החיזוק (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-3) ==

@ 49לב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור מוטב&quot; - אזור שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא נמצא בנגב, כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ב-1991]], או בגליל, כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (2) הוא מסווג ברמה חברתית–כלכלית באשכול 1 עד 6 בדירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;אזור פריפריאלי&quot; - אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ב-1991]], או בגליל, כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;
:- &quot;הסכם מכירה ראשון&quot; - עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה [[בחוק החיזוק]];
:- &quot;זכויות בניה לפי תכנית החיזוק&quot; - זכויות לבניה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק;
:- &quot;זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה&quot; - זכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק בדרך של הריסה ולמעט זכויות בנייה מכוח תכנית אחרת;
:- &quot;חוק החיזוק&quot; - [[=חוק החיזוק|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;מלאי עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 85 לפקודה]];
:- &quot;מס מכירה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 72ג]], כנוסחו ערב ביטולו [[17:300821|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס' 61), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;קשיש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יט]], בשינויים המחויבים;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52]] או [[בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], לפי העניין;
:- &quot;שירותי בניה לפי תכנית החיזוק&quot; - כל אחד מאלה, לפי הוראות תכנית החיזוק:
:: (1) חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בהגדרה זו - מבנה), מפני רעידות אדמה;
:: (2) הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה, ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ&quot;ר;
:: (3) התקנת מעלית במבנה;
:: (4) עיצוב המבנה ושיפוצו;
:: (5) תשלום לכיסוי הוצאות כרוכות בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק כפי שיקבע המנהל;
:- &quot;תוכנית החיזוק&quot; - כהגדרתה [[בחוק החיזוק]];
:- &quot;תכנית החיזוק בדרך של הריסה&quot; - הוראות תכנית החיזוק שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש.

@ 49לב1. יום המכירה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: על אף האמור בחוק זה, היתה המכירה של הזכות הנמכרת לפי [[סעיף 49לג]] [[או 49לג1]], לפי העניין, מותנית בתנאי מתלה, או מכירה של זכות לרכישת זכות במקרקעין ([[בפרק זה]] - האופציה), יהיה יום המכירה המוקדם מבין אלה, ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור [[בסעיף 49לב2]]:
: (1) המועד שבו התקיים התנאי או שבו מומשה האופציה, לפי העניין;
: (2) המועד שבו הוחל במתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק או המועד שבו החלה הבנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה, לפי העניין.

@ 49לב2. חובת הודעה ודיווח (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: (א) המוכר יודיע למנהל על הסכם למכירה כאמור [[בסעיף 49לב1]] בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
: (ב) לעניין הצהרה על מכירת הזכות הנמכרת לפי [[סעיף 49לג]] [[או 49לג1]], לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה מיום המכירה כמשמעותו [[בסעיף 49לב1]].

@ 49לב3. שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירה (תיקון: תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום המכירה&quot;, של העסקה המקורית - כמשמעותו [[בסעיף 49לב1]];
::- &quot;יזם&quot; - מי שרוכש זכות נמכרת כמשמעותה [[בסעיפים 49לג]] [[או 49לג1]], לפי העניין, במבנה לשם חיזוק המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לשם הריסת המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת;
::- &quot;יזם ממשיך&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
::: (2) בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם - רוכש הזכות באיגוד;
::- &quot;עסקה מקורית&quot; - מכירת זכות נמכרת ליזם לפי [[סעיפים 49לג]] [[או 49לג1]], המותנית בתנאי מתלה.
: (ב) החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי [[סעיפים 49לג]] [[או 49לג1]], יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
: (ג) על אף הוראות [[פרק שלישי]], לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהיזם התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה [[בסעיף 9(ב)]] שהיא הקצאה כהגדרתה [[בהגדרה &quot;פעולה באיגוד&quot; בסעיף 1]], לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא אפס.
: (ה) יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.

@ 49לג. פטור ממס וממס מכירה במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב)
: (א) מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק ([[בפרק זה]] - הזכות הנמכרת), תהא פטורה ממס וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
:: (1) התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק;
:: (2) בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תכנית החיזוק.
: (ב) תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
: (ג) הוצאות אשר הוצאו לשירותי בנייה לפי תכנית החיזוק במקרקעין, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.

@ 49לג1. פטור ממס במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ו-7, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-3)
: (((ההוראה תחול על מכירת זכות מיום 1.1.2013 עד יום 31.12.2033):))
: (א) מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (בסעיף זה - הזכות הנמכרת), תהיה פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
:: (1) ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית, ובאזור מוטב - שתי דירות מגורים חלופיות, לכל היותר, שמתקיים בהן אחד מאלה:
::: (א) שטח הדירה או השטח המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על שטח דירת המגורים הנמכרת בתוספת 25 מ&quot;ר;
::: (ב) שווי הדירה או השווי המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על סכום הפטור הקבוע [[בסעיף 49ז(א)(2)]] או על שווייה של דירת המגורים הנמכרת, בלא הזכויות לבנייה נוספת, לפי הגבוה;
::: והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת הריסת המבנה ובנייתו מחדש ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל;
:: (2) בוצעה הקמתו מחדש של המבנה שנהרס בהתאם לתכנית החיזוק בדרך של הריסה.
: (ב) תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא כאמור באותו סעיף קטן, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
: (ב1) לעניין חישוב המס במכירת דירת מגורים חלופית כמשמעותה בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות החלות על מכירת יחידת מגורים חלופית כאמור [[בסעיף 49כב(א)]], בשינויים המחויבים.
: (ג)(1) הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת, ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה - ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) -
::: (א) במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;
::: (ב) במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה [[בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.
: (ג1) במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב, שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחולו הוראות [[סעיף 49כב(א3)]], בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות [[סעיף 49כג(7)]], בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, &quot;מוכר מוטב&quot; - קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי [[סעיף 49ב(2)]].
: (ד) הועברה דירת מגורים לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה, בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותה דירה; בסעיף קטן זה, &quot;קרוב&quot;, &quot;שליטה&quot; ו&quot;תקופת המיזם&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 49כב(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ה) לעניין סעיף זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים - כמוכר אחד.
: (ו)(1) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, זכות ביחידה בבניין שאינה דירת מגורים ואינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר.
:: (2) במכירת זכות בדירת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת זכות נמכרת שאינה דירת מגורים, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי [[הפקודה]].
: (ו1)(1) קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים [[בסעיף 49כב1(ב)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיפים 49כב1(ג) ו-(ד)]] יחולו בשינוים המחויבים, ועל דירת מגורים הנרכשת על ידי הקשיש יחולו הוראות [[סעיף 49כד]], בשינויים המחויבים.
:: (2) מכירה ליזם של זכות בדירת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[בסעיף 49כב2(א)]] בשינויים המחויבים, והוראות [[סעיף 49כב2(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם [[בסעיף 49יג(ב)]], ובלבד שהתקיימו התנאים [[שבסעיף 49כב2(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ז) המנהל יפרסם את רשימת היישובים הנכללים בהגדרה &quot;אזור מוטב&quot;.

@ 49לד. פטור ממס וממס רכישה במכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: על אף האמור [[בסעיף 9]], מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק תהא פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) המוכר והרוכש מכרו את הזכות הנמכרת בפטור ממס לפי הוראות [[סעיף 49לג]];
: (2) המכירה נעשתה בסמוך למכירת הזכות הנמכרת;
: (3) לא ניתנה תמורה כספית בעד המכירה.

@ 49לה. סייג לפטור (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין, במקרקעין המהווים מלאי עסקי בידי המוכר.

@ 49לו. פטור נוסף (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: מוכר זכאי לפטור כאמור [[בפרק זה]] נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי [[פרק חמישי 1]].

@ 49לו1. זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגורים (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשפ&quot;ב)
: על אף האמור בחוק זה, נמכרה זכות במקרקעין שהיא יחידת מגורים במכירה לפי [[סעיף 49לג1]], יראו זכות ליחידת מגורים שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)]] לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.

@ 49לו2. תחולה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכירת זכות נמכרת לפי [[סעיף 49לג]] שנעשתה בתקופה שמיום ט' באייר התשס&quot;ה (18 במאי 2005) ועד יום ט' בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2033) ולעניין מכירת זכות נמכרת לפי [[סעיף 49לג1]] - מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום ט' בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2033).

== פרק חמישי 6: העברת מפעל לאזור מוטב - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ח-6) ==

@ 49לז. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור מוטב&quot; - אחד מאלה:
:: (1) תחום רשות מקומית במחוז הדרום, במחוז הצפון או בנפת חיפה, ובלבד שבתיה, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
::: (ב) שיעור אבטלה שנתי ממוצע, לפי פרסומי שירות התעסוקה, של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
:: (2) אזור תעשיה מרחבי בתחום מחוז הצפון או מחוז הדרום, ובלבד שכולו או חלקו, נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; ואולם בנפת אשקלון - רק אזור תעשיה מרחבי בתחום רשות מקומית שבה רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; בפסקה זו, &quot;אזור תעשיה מרחבי&quot; - אזור תעשיה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשיה, 100 דונם לפחות;
:: (3) אזור תעשיה ביישוב מיעוטים ובלבד שכולו או חלקו נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; בפסקה זו, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (4) שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, &quot;יישובי עוטף עזה&quot; - היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
:- &quot;אשכול&quot; - דירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;הפעלה מהותית&quot;, במפעל באזור מוטב - העסקת עובדים במפעל באזור מוטב שמספרם לא פחת מ-75% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון, בטופס שקבע המנהל;
:- &quot;מפעל&quot; - מפעל תעשייתי כהגדרתו [[בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]], וכן מרכז לסיוע לוגיסטי או מוקד מענה טלפוני;
:- &quot;מפעל באזור מוטב&quot;, &quot;מפעל נמכר&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 49לח]];
:- &quot;עובד&quot; - עובד המועסק במשרה מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה יימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה, באופן יחסי בהתאם לחלקיות המשרה או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19(4)]] והמונח &quot;שליטה&quot; בהגדרה האמורה יפורש לפי [[אותו סעיף]];
:- &quot;רשות מקומית מוטבת&quot; - אחד מאלה, ובלבד שהרמה החברתית–כלכלית בו אינה עולה על אשכול 5:
:: (1) רשות מקומית שנמצאת באזור מוטב;
:: (2) יישוב במחוז הדרום או יישוב מיעוטים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600;
:: (3) יישוב במחוז הצפון.

@ 49לח. פטור ממס בהעברת מפעל לאזור מוטב (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שאינו נמצא באזור מוטב ([[בפרק זה]] - מפעל נמכר), פטורה ממס עד לסכום הפטור כאמור [[בסעיף 49לט]], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) המוכר רכש, עד סוף שנת המס 2009, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שנמצא באזור מוטב או שהם קרקע לבניית מפעל כאמור ([[בפרק זה]] - מפעל באזור מוטב) לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר;
: (2) המכירה התבצעה בתקופה שתחילתה ביום תחילתו של [[17:300645|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס&quot;ח-2008]], וסיומה בתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
: (3) המפעל הנמכר שימש בייצור הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]], במשך חמש שנים רצופות, לפחות, סמוך לפני מכירתו;
: (4) רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב אינה מקרוב ומכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר אינה לקרוב;
: (5) לא התקיימו לגבי המכירה הוראות [[סעיף 70]] והיא אינה במסגרת שינוי מבנה כהגדרתו [[בסעיף 103 לפקודה]];
: (6) לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב התקיימה במפעל האמור הפעלה מהותית והיא המשיכה להתקיים בו במשך עשר שנים רצופות לפחות (בסעיף זה - תקופת ההפעלה המהותית);
: (7) במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית לא פחת שטחו של המפעל באזור מוטב מ-75% משטחו של המפעל הנמכר;
: (8) בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית הועסקו במפעל באזור מוטב שישים עובדים לפחות, לפי חישוב ממוצע שנתי, וכן 80% לפחות מכלל העובדים, בכל שנה, היו תושבי רשות מקומית מוטבת, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל;
: (9) הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב לא נמכרה במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית;
: (10) בהצהרה שהגיש המוכר, בהתאם להוראות [[סעיף 73(א)]], הוא הודיע על בחירתו בהחלת הוראות [[פרק זה]];
: (11) נקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], ואם לא חל הסכם קיבוצי כאמור - בהסכם או בהסדר אחר, הוראות המסדירות את הזכויות של עובד המפעל הנמכר שסיים את עבודתו עקב העברת המפעל הנמכר, וכן הוראות המסדירות את שמירת הזכויות ותנאי העבודה, שהיו ערב העברת המפעל הנמכר, לעובד המפעל הנמכר שהמשיך בעבודתו במפעל באזור מוטב; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות עובדי המפעל הנמכר לפי כל דין.

@ 49לט. הסכום הפטור (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: הסכום הפטור ממס לפי [[סעיף 49לח]] הוא הסכום הנמוך מבין אלה:
: (1) הסכום המתקבל מצירוף של שווי הרכישה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב ושל כל ההוצאות כמפורט להלן שהוצאו עד למועד שבו היתה במפעל האמור הפעלה מהותית:
:: (א) הוצאות לבניית מבנה שישמש למפעל באזור מוטב;
:: (ב) הוצאות הקשורות במישרין לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר בזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
:: (ג) הוצאות להכשרת כוח אדם שיועסק במפעל באזור מוטב;
: (2) הסכום המתקבל ממכפלה של 337,500 שקלים חדשים, במספר העובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת שהועסקו במפעל באזור מוטב בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל.

@ 49מ. ייחוס ניכויים (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: יראו את יתרת סכום שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר לאחר הפחתת הסכום הפטור ממס לפי [[סעיף 49לט]], כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה במקרקעין שהם מפעל נמכר, כיחס בין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות האחרת כאמור לבין מלוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.

@ 49מא. החזר מס ודחיית מס (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: (א) מוכר זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, שהוראות [[פרק זה]] חלות עליו, חייב בתשלום מס כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - התנאים המזכים בפטור).
: (ב) התקיימו כל התנאים המזכים בפטור, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 103א]].
: (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין החזר המס ששולם כאמור בסעיף קטן (א), וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה, בדרך ובתנאים שקבע המנהל, להבטחת התשלום האמור.
: (ד) התקיימו כל התנאים המזכים בפטור לאחר מועד המכירה ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה, על אף האמור [[בסעיף 85]].

@ 49מב. שלילת פטור נוסף (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: התקיימו לגבי מכירת זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר התנאים המזכים בפטור, לא יחולו הוראות [[פרק חמישי 3]] ולא יראו את רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב כרכישת זכות חלופית לפי הוראות [[הפרק האמור]].

@ 49מג. הסמכה (תיקון: תשס&quot;ח-6)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע [[פרק זה]], ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
: (1) החלת הוראות [[פרק זה]], בתנאים שיקבע, באחד מאלה:
:: (א) במקרה שבו מכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר היתה לקרוב, וזאת על אף הוראות [[פסקה (4) של סעיף 49לח]];
:: (ב) במקרה שבו ההפעלה המהותית במפעל באזור מוטב לא התקיימה במשך עשר שנים רצופות לפחות, כאמור [[בפסקה (6) של סעיף 49לח]], ובלבד שהיא התקיימה במשך חמש שנים רצופות לפחות, והופסקה לאחר התקופה האמורה בשל משבר כלכלי בענף שאליו משתייך המפעל באזור מוטב או בשל מצב ביטחוני מיוחד במקום הפעלתו; קבע שר האוצר כאמור, יחושב הסכום הפטור ממס לפי [[סעיף 49לט]] באופן יחסי בהתאם לתקופת ההפעלה המהותית;
: (2) תנאים מיוחדים שצריכים להתקיים לגבי עובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת כאמור [[בפסקה (8) של סעיף 49לח]], לרבות תנאים בדבר גילם או מצבם המשפחתי או דרישה להיותם עולים חדשים; קביעה כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובשים לב למידת השתלבותם של עובדים שמתקיימים לגביהם תנאים כאמור בשוק העבודה באזור המוטב.

== פרק ששי: פטורים אחרים ודחיית מועדי תשלום (תיקון: תש&quot;ם) ==

@ 50. מכירה החייבת במס הכנסה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ח-2, תש&quot;ם)
: (א) מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהריווח מהן נתון לשומה על פי [[הפרק הראשון לחלק ב' לפקודת מס הכנסה]] תהא פטורה ממס.
: (ב) הפטור לפי סעיף זה יינתן לאדם שימציא למנהל אישור בדרך שתיקבע בתקנות, כי הריווח מאותה מכירה או מאותה פעולה באיגוד נתון לשומה לפי [[פקודת מס הכנסה]]; המנהל רשאי להתנות מתן האישור בתשלום מס הכנסה המגיע מאותו אדם, או במתן ערובה כדי הנחת דעתו של המנהל להבטחת תשלום מס ההכנסה; ובלבד שלא יידרשו תשלום או ערובה כאמור בסכום העולה על 40% מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הזכות במקרקעין או הפעולה באיגוד שבשלה נדרש האישור; אם מבקש האישור הוא איגוד מקרקעין יחולו ההוראות כאמור גם לגבי מס ההכנסה המגיע מבעל זכויות באיגוד.
:: ((פורסמו [[תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה), תשכ״ד–1963]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 51. הסכם למכירה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;א-4)
: בהסכם למכור זכות במקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי [[סעיף 91]] או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
: (1) החזקת המקרקעין היא בידי הקונה או נתונה לפקודתו;
: (2) הקונה שילם או זיכה על חשבון המחיר את המתחייב למכור, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו-40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
: (3) המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לקונה או לאדם אחר לרשום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו.

@ 52. הסכם לעשות פעולה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;א-4)
: בהסכם לעשות פעולה באיגוד מקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי [[סעיף 91]] או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
: (1) לרוכש את הזכות באיגוד הזכות לתפוס את מקרקעי האיגוד או חלק מהם או זכות להורות לאיגוד למסור את המקרקעין או חלק מהם למי שיורה;
: (2) הקונה שילם או זיכה, על חשבון המחיר, את המתחייב לעשות פעולה באיגוד, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו-40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
: (3) המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לרוכש או לאדם אחר לעשות את הפעולה באיגוד לטובת הרוכש או לפקודתו.

@ 53. יפוי כוח לבצע מכירה
: מתן יפוי כוח לאחר למכור לאדם שלישי זכות במקרקעין מטעם המרשה יהיה פטור ממס באחת מאלה -
: (1) המרשה יכול לבטל את יפוי הכוח בכל עת;
: (2) יפוי הכוח תקף לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים;
: (3) יפוי הכוח ניתן על ידי בעלי הזכות לאדם החייב לפעול לטובתם ולא להבטחת הזכות של מי שרכש זכות במקרקעין או מי שעומד לרכוש זכות כזו ואין המורשה רשאי ליהנות מתמורת המכירה - למעט שכר סביר והחזרת הוצאות שהוציא וחייב הוא למסרה בשלמותה למרשה, ויפוי הכוח אינו ניתן להעברה על ידיו;
: (4) יפוי הכוח ניתן לבורר לשם הבטחת ביצוע פסק דינו.

@ 54. העברת שליטה הפטורה ממס
: (א) הענקת שליטה לאדם באיגוד על ידי בעל זכות באיגוד תהיה פטורה ממס אם נתקיימו בה כל אלה:
:: (1) הענקת שליטה באיגוד כאמור היא לפעול לטובת בעל הזכות באיגוד ולמי שהוענקה השליטה אין שום זכות ליהנות במישרין או בעקיפין, מנכסי האיגוד או מהכנסותיו בשל אותה הענקה, למעט זכות לשכר סביר ולהחזרת הוצאות שהוציא;
:: (2) מי שהוענקה לו השליטה באיגוד כאמור איננו יכול להעבירה לאחר ומי שהעניק את השליטה יכול לחזור ולנטלה.
: (ב) מי שהוענקה לו השליטה חייב להודיע למנהל על כל שינוי שחל בזכויותיו של נותן השליטה תוך שלושים יום מיום שנודע לו על כך.

@ 55. מניעת מס כפל
: מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תהיה פטורה ממס אם בעד מכירת אותה זכות לאותו קונה או בעד עשיית אותה פעולה שולם בעבר מס, והמוכר או עושה הפעולה, לא הפך להיות שוב בעל הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד בה נעשתה הפעולה לאחר המכירה או הפעולה הראשונה.

@ 56. פטור מאגרת העברת מקרקעין
: שולמה תוספת מס לפי [[סעיף 9(א)]] על רכישת זכות במקרקעין, לא תשולם אגרת העברת מקרקעין והתוספת המשתלמת לפי [[חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי&quot;ט-1959]], בזמן הרישום של הזכות האמורה בפנקס המקרקעין על שם האדם ששילם את התוספת.

@ 57. (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-5, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 59. פעולות באיגוד שנקבעו
: סוגי פעולות בסוגי איגודים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיו פטורים ממס.

@ 60. מכירה למדינה לרשויות מקומיות ולמוסדות לאומיים
: מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה, למדינה, לרשות מקומית, לקרן הקיימת לישראל, או לקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל - תהיה פטורה ממס.

@ 61. מוסדות ציבור (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ד-3)
: (א) מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה למוסדות ציבור פטורה ממס.
: (ב) מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי -
:: (1) אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו - תהא פטורה ממס;
:: (2) אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד במשך תקופה קצרה מ-80% מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד, או שלא שימשו אותו כלל -
::: (א) כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה שאינה פחותה משנה ואינה עולה על ארבע שנים - יינתן פטור יחסי מהמס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו;
::: (ב) כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה העולה על ארבע שנים - יינתן פטור של מחצית המס, ואם המקרקעין שימשו במישרין את המוסד - יינתן, בנוסף לפטור האמור, גם פטור על חלק יחסי מהמחצית השניה של המס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו.
: (ג) מכר מוסד את הזכות במקרקעין שרכישתם היתה פטורה ממס לפי סעיף קטן (א) תוך חמש שנים מיום שרכשה, יהא המוכר חייב גם במס אשר האדם שממנו נרכשה הזכות היה פטור ממנו על פי הוראות הסעיף הקטן האמור.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;מוסדות ציבור&quot; - מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לענין זה על-ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ה) מוסד ציבורי שנקבע לענין [[סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה]], יראוהו כאילו נקבע גם לענין סעיף קטן (ד).

@ 62. מתנות לקרובים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשע&quot;ג-2)
: (א) מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו - יהיו פטורים ממס; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - קרוב כאמור [[בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;קרוב&quot; שבסעיף 1]], וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 63. פטור על ויתור וללא תמורה
: ויתור על זכות ללא תמורה - פטור ממס.

@ 64. פטור בהפקעה שתמורתה זכות במקרקעין
: הפקעה של זכות במקרקעין, שתמורתה ניתנה כפיצוי רק זכות במקרקעין - תהיה פטורה ממס.

@ 65. פטור בהחלפות מסויימות (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-2)
: החלפת מקרקעין בשל צו רשות מוסמכת שניתן על פי כל דין, שהוראות [[סעיף 67]] אינן חלות לגביה כשלא שולם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף - תהיה פטורה ממס; שולם סכום הפרש כאמור - יראו את המוכר לענין חישוב השבח והמס כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין שנתן, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש האמור, לבין כל התמורה שקיבל בעד הזכות במקרקעין שנתן.

@ 66. פטור בחלוקת קרקע למתיישבים
: מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת מקרקעין המשמשים למטרה חקלאית, ושעובדו על-ידי חברי אגודה שיתופית חקלאית במשותף, לחברי אותה אגודה בהתאם לזכויותיה בה וללא תמורה נוספת - פטורה ממס.

@ 67. פטור באיחוד וחלוקה (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2)
: (א) על מכירת זכות במקרקעין, שהיא חלוקת מקרקעין בין כל בעליה המשותפים או שהיא איחוד מקרקעין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא שולם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף (להלן - סכום הפרש) - פטורה המכירה ממס;
:: (2) שולם סכום הפרש - פטורה המכירה ממס, למעט מכירת הזכות שבשלה שולם סכום ההפרש.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;איחוד מקרקעין&quot; -
::: (1) איחוד חלקות גובלות או חלקות רצופות לשם תכנונן מחדש, לרבות איחוד חלקות כאמור לפי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
::: (2) מכירה של חלק מזכות במקרקעין שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין בחלקות גובלות או בחלקות רצופות;
::- &quot;הזכות שבשלה שולם סכום הפרש&quot; - החלק היחסי מהזכות במקרקעין שנתן המוכר, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש שקיבל המוכר, לבין הסכום הכולל של שווי הזכות במקרקעין שקיבל המוכר עקב איחוד המקרקעין או חלוקת המקרקעין, בתוספת סכום ההפרש שקיבל המוכר.

@ 68. פטור בהחלפת מקרקעין בין חברי אגודה להתיישבות חקלאית
: שר האוצר רשאי לפטור ממס חליפין - ללא תמורה נוספת - של מקרקעין המשמשים לעיבוד חקלאי, בין חברי אגודה שיתופית חקלאית מקומית, הנעשים על פי החלטת האגודה, אם אישר שר החקלאות שהחליפין דרושים לשיפור העיבוד החקלאי.

@ 69. העברה מסויימת של זכות מנאמן
: (א) מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;נאמן&quot; - אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;
::- &quot;נהנה&quot; - אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.
: (ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי [[סעיף 73(ו)]], [[74]] [[או 119]], הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור.

@ 70. פטור מותנה למכירות מסויימות לאיגודים (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשס&quot;ה-3)
: (א) מכירת זכות במקרקעין לאיגוד על ידי בעלי זכויות באותו איגוד בתמורה להקצאה בלבד, באותו איגוד תהיה פטורה ממס אם -
:: (1) אותו איגוד הוא איגוד מקרקעין, או - מיד לאחר שרכש את המקרקעין - הפך להיות איגוד מקרקעין;
:: (2) הזכויות באיגוד מוקנות למי שמכר לאיגוד את הזכויות במקרקעין באותה מידה שבה היו לו זכויות במקרקעין שנמכרו לאיגוד;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) ייעודה של הזכות במקרקעין לא שונה למלאי עסקי בעת המכירה לאיגוד;
:: (5) היחס שבין שווי הזכויות באיגוד שהוקצו, לבין שווי כלל הזכויות באיגוד מיד לאחר ההקצאה, הוא כיחס שבין השווי של הזכות במקרקעין שנמכרה, לשווי האיגוד מיד לאחר המכירה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;הקצאה&quot; - כמשמעותה [[בהגדרה &quot;פעולה באיגוד&quot; שבסעיף 1]].

@ 71. העברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגוד (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשס&quot;ב-3)
: (א) מכירת זכות במקרקעין של איגוד (בסעיף זה - האיגוד המתפרק) וכן הקניית זכות באיגוד של איגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, אם נתמלאו כל אלה:
:: (1) המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;
:: (2) לא ניתנה תמורה בעד הזכות;
:: (3) הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד הוקנו לבעלי הזכות באיגוד המתפרק באותה מידה שבה היו להם זכויות באיגוד המתפרק;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) ייעודה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא שונה למלאי עסקי, בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;
:: (6) בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה;
:: (7) הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בפירוק איגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום כ&quot;א בחשון התשס&quot;ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו יחולו הוראות [[סעיף 93 לפקודה]].
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי איגודי מקרקעין נוספים שעליהם יחולו הוראות סעיף קטן (ב), וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;הקצאה&quot; - כמשמעותה [[בהגדרה &quot;פעולה באיגוד&quot; שבסעיף 1]];
::- &quot;הקצאה מטיבה&quot; - הקצאה, אחת או יותר, למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד, שמתקיימים לגביה שניים אלה:
::: (1) ההקצאה היא לבעלי זכויות באיגוד, או למי שאינו בעל זכויות באיגוד ואשר בשל ההקצאה כאמור היה לבעל זכויות בו, במישרין או בעקיפין;
::: (2) בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% או יותר;
::- &quot;התקופה שקדמה לפירוק&quot; - תקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק.

@ 71א. רווח נוסף בפירוק (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4)
: (א) הועברה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי הוראות [[סעיף 71]], יחויב בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין כאמור, במס מיוחד על הרווח הנוסף, אם הודיע על רצונו להתחייב במס בהצהרה שהגיש למנהל לפי [[סעיף 73]] על העברת הזכות לידיו.
: (ב) לא הודיע בעל המניות על רצונו להתחייב במס כאמור בסעיף קטן (א) או שלא שילם את המס המיוחד בשל הרווח הנוסף במועד האמור, יחויב במס על הרווח הנוסף במועד מכירתה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין שהעברתה אליו היתה פטורה ממס לפי [[סעיף 71]], נוסף על המס החל על השבח כאמור בחוק זה.
: (ג) שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הוא השיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד לפי [[+|סעיפים 125ב(1) או (2)]] [[או 126(ב) או (ג) לפקודה]], או בשיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי [[סעיף 94ב לפקודה]], לפי הענין.
: (ד) נמכרה הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) בפטור ממס, לא יחולו לגבי הרווח הנוסף פטור ממס, כולו או חלקו, או דחיית מס, למעט פטור ממס לפי [[סעיפים 60]], [[61]], [[64]], [[65]], [[67 עד 69]] [[ו-71]]; חל פטור כאמור בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בידי מי שקיבל אותה מהמוכר.
: (ה)(1) היה למוכר כאמור בסעיף קטן (ב) הפסד במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, רשאי המוכר לקזז הפסד כאמור בהתאם להוראות [[הפקודה]] או כנגד הרווח הנוסף, לפי בחירתו.
:: (2) היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיותר במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות [[הפקודה]]; הוראות [[סעיף 33 לפקודה]] לא יחולו לענין הפסד כאמור בפסקה זו.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל מניות&quot; - בעל הזכות באיגוד שקיבל זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי [[סעיף 71]];
::- &quot;המחיר המקורי של המניות&quot; - המחיר המקורי של המניות בהפחתת המחיר המקורי של המניות כשהוא מוכפל ביחס שבין התמורה שהתקבלה במכירת המניות לפי [[סעיף 93(א)(3) לפקודה]], אם היתה כזו, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד;
::- &quot;מחיר מקורי&quot;, &quot;תמורה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 88 לפקודה]];
::- &quot;יתרת שווי רכישה מתואמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 47]]; לענין הגדרה זו, יראו את שווי הרכישה כפי שנקבע לפי [[סעיף 31]];
::- &quot;רווח נוסף&quot; - ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה.

@ 72. פטור לרשות הפתוח וכו'
: מכירת זכות במקרקעין על ידי -
:: רשות מקומית;
:: רשות הפתוח;
:: הקרן הקיימת לישראל;
:: הימנותא בע&quot;מ, כל עוד היא בשליטה של הקרן הקימת לישראל;
: תהיה פטורה ממס.

@ 72א. שלילת פטור לדירה בבנין להשכרה (תיקון: תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-3)
: על אף האמור בכל דין, מכירת דירה בידי מי שהיה זכאי להטבות בשלה לפי [[פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]], למעט [[-|סעיף 53ג1 שבו]], או לפי [[חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ&quot;א-1981]], למעט לפי [[-|סעיף 2 שבו]], והכל בבנין שבנייתו נגמרה אחרי כ&quot;ד בטבת התשמ&quot;א (31 בדצמבר 1980), לא יחול לגביה פטור ממס או דחיית מס.

@ 72ב. שלילת פטור לזכות במקרקעין שנתקבלה אגב פירוק איגוד (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ב-4)
: (א) נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, לפי הוראות [[סעיף 71]] או [[סעיף 64א1 לפקודה]], ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין והמוכר, הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות [[פרק חמישי 1]], ביקש פטור, יחויב המוכר, על אף הוראות [[הפרק האמור]], במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה -
::- &quot;מוכר&quot; - מי שהיה בעל זכות באיגוד ורכש את הזכות במקרקעין אגב פירוק האיגוד, או מי שיום הרכישה שנקבע לגביו הוא יום הרכישה שהיה נקבע לבעל הזכות באיגוד אילו הוא היה מוכר את הזכות במקרקעין;
::- &quot;איגוד&quot; - למעט איגוד שהיה איגוד מקרקעין במשך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום ח' בטבת התשמ&quot;ה (1 בינואר 1985), לפי המאוחר, ועד ליום פירוקו.
: (א1) נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין על ידי איגוד לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד לפי הוראות [[סעיף 71]], כאשר המקרקעין האמורים הגיעו לאיגוד בפטור ממס לפי [[חלק ה'2 לפקודה]], ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין, והמוכר הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות [[פרק חמישי 1]] ביקש פטור ממס, יחויב המוכר, על אף הוראות [[הפרק האמור]], במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה, &quot;מוכר&quot; - כהגדרתו בסעיף קטן (א).
: (ב) המס שבו יחויב המוכר לפי הוראות סעיף קטן (א) הוא המס שהיה חל במועד מכירת הזכות במקרקעין לבעל הזכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, אילו המכירה היתה חייבת במס או המס שהיה חל לפי [[הפקודה]], אילו הועברה זכות כאמור כדיבידנד מיד לפני תחילת הפירוק, לפי הגבוה מביניהם, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד ליום התשלום בפועל.

== פרק שישי 1: מס מכירה (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) ==

@ 72ג. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ד. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ה. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ו. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ז. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ח. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72ט. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72י. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 72יא. (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק שביעי: הצהרות ושומה ==

@ 73. הצהרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ז, תשע״ח-2)
: (א) המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
:: (1) פרטי הזכות;
:: (2) פרטי העסקה;
:: (3) התמורה בעד מכירת הזכות ותאריך מכירתה;
:: (4) התמורה בעד רכישת הזכות ותאריך רכישתה;
:: (5) הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
:: (6) סכום המס המגיע ודרך חישובו;
:: (7) זכאות לפטור או להנחה מהמס החל.
: (ב) העושה פעולה באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום עשיית הפעולה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
:: (1) הפעולה שנעשתה;
:: (2) תאריך עשיית הפעולה;
:: (3) התמורה בעד הפעולה;
:: (4) התמורה בעד רכישת הזכות באיגוד ותאריך רכישתה;
:: (5) הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
:: (6) סכום המס המגיע ודרך חישובו;
:: (7) זכאות לפטור מהמס החל;
:: להצהרה יצורף מאזן של איגוד המקרקעין לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
: (ג) הרוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום הרכישה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
:: (1) פרטי הזכות;
:: (2) פרטי העסקה;
:: (3) התמורה בעד הזכות;
:: (4) סכום המס המגיע, אם מגיע, ודרך חישובו;
:: (5) זכאות לפטור מהמס החל;
:: (6) פרטי כלל הזכויות במקרקעין וכלל הזכויות באיגודי מקרקעין שבידי האיגוד ושוויים;
:: (7) פרטים כאמור [[בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע&quot;ח-2018]].
: (ד) מוכר, עושה פעולה או רוכש כאמור, לפי העניין, שלא פירט בהצהרתו את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין, יראוהו, לעניין [[סעיף 82]], כאילו לא הגיש הצהרה; הוראה זו לא תחול אם שוכנע המנהל כי הפרטים האמורים אינם מצויים בידיעת המצהיר; עושה פעולה שלא צירף להצהרתו מאזן של איגוד המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), יראוהו, לעניין [[סעיף 82]], כאילו לא הגיש הצהרה, זולת אם יגיש מאזן כאמור במועד אחר שהתיר לו המנהל או אם האיגוד הגיש מאזן כאמור לפי הוראות [[סעיף 75(א)]].
: (ד1) הוראות סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), (ג)(1) עד (3) ו-(ד), יחולו על המדינה.
: (ה) כל הרושם לפי דין פעולה באיגוד מקרקעין או זכות באיגוד, יודיע למנהל על כל פעולה או זכות שרשם, תוך שלושים יום מיום הרישום.
: (ו) כל אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, וכן כל אדם המחזיק ביפוי כוח לרישום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, על כל מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שכתוצאה ממנה הוא יחזיק באותה זכות או יפוי הכוח בשביל אדם אחר, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההודעה על אותה מכירה או פעולה, אלא אם אותה מכירה או פעולה אינן עשויות להיות חייבות במס לפי חוק זה; אין האמור בזה בא לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (א).
: (ז) (((בוטל).))

@ 74. הודעה על נאמנות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: כל אדם הרוכש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, תוך שלושים יום מיום הרכישה, כי רכש את הזכות בשמו הוא בשביל אחר, ומשיודיע כך יראו אותו כנאמן לענין [[סעיף 69]].

@ 75. הצהרות על ידי איגוד או על ידי בעלי הזכויות בו (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-4)
: (א) נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי [[סעיף 73(ב) או (ג)]] ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
:: (1) זכויותיו במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;
:: (2) תיאור סוגי הזכויות באיגוד;
:: להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה [[בהגדרה &quot;פעולה באיגוד&quot; שבסעיף 1]], ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לענין זה לפי הוראות [[סעיף 112]].

@ 75א. הודעה על עסקה המותנית בתנאי עתידי (תיקון: תשע&quot;א-3)
: נעשתה עסקה שיום המכירה שלה נקבע לפי הוראות [[סעיף 19(3א)]], ימסרו הצדדים למנהל, בתוך 30 ימים מהיום שהיה נקבע כיום המכירה אילולא היו חלות הוראות [[סעיף 19(3א)]], הודעה על ביצוע העסקה, בטופס שקבע המנהל.

@ 76. מועד הודעה כשתנאי של פטור חדל להתקיים (תיקון: תש&quot;ם)
: חדל להתקיים במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד, תנאי הדוחה את מועד תשלום המס לפי [[סעיפים 51]] [[או 52]], יודיעו על כך הצדדים להסכם למנהל, תוך 14 יום מיום שחדל התנאי להתקיים.

@ 76א. הגשה באופן מקוון (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ג-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הגשה באופן מקוון&quot; - הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;
::- &quot;חוק חתימה אלקטרונית&quot; - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית]].
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה (בסעיף זה - הצהרות וטפסים), יוגשו באופן מקוון, בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרות וטפסים באופן מקוון כפי שקבע יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרות וטפסים לעניין ההוראות לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017]].))
: (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:
:: (1) הליכי הזיהוי לצורך ההגשה;
:: (2) אופן ההגשה;
:: (3) הארכת מועד ההגשה;
:: (4) הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
:: ((פורסמו [[כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017]].))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית]], יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.

@ 77. פטור מהצהרות בעסקאות מסויימות
: שר האוצר רשאי בתקנות לפטור מחובת מסירת הצהרות לפי חוק זה סוגי מכירות של זכויות במקרקעין או סוגי פעולות באיגוד מקרקעין הפטורים ממס לפי חוק זה.

@ 78. שומה במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-4)
: (א) נמסרה למנהל הצהרת מוכר או עושה פעולה לפי [[סעיף 73(א) או (ב)]], יראו את ההצהרה כקביעת שבח בידי אותו אדם (להלן - שומה עצמית), והמנהל ישלח למוסר ההצהרה, בתוך 20 ימים מיום שנמסרה לו ההצהרה, הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו לפי ההצהרה; דין הודעה כאמור כדין שומה שנמסרה לגביה הודעת שומה לפי [[סעיף 86]].
: (ב) המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו ההצהרה, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
:: (1) לאשר את השומה העצמית;
:: (2) אם יש לו טעמים סבירים להניח שההצהרה אינה נכונה - לקבוע לפי מיטב שפיטתו כאמור [[בסעיף 79א]], את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח על פי כל דין והמס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם המוכר או עושה הפעולה, לפי העניין;
:: (3) אם שוכנע שנפלה בשומה כאמור בפסקה (1) או (2) טעות חשבון - תקנה, ביוזמתו או לבקשת המוכר או עושה הפעולה; תיקן המנהל כאמור שומה שאושרה לפי פסקה (1), יוסיפו לראות בה שומה עצמית.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הצהרת רוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, לפי [[סעיף 73(ג)]].

@ 79. (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 79א. הנמקה במיטב השפיטה ומתן זכות טיעון (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) נעשתה שומה לפי מיטב השפיטה לפי [[סעיף 78(ב)(2) או (ג)]], יפרט המנהל, נוסף על הנימוקים לאי-אישור השומה העצמית, את הדרך שלפיה נעשתה השומה.
: (ב) לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה כאמור בסעיף קטן (א), בלי שניתנה למוכר, לעושה הפעולה או לרוכש, לפי העניין, הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

@ 80. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 81. הודעה על חיוב במס באיגוד (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-3)
: הוברר למנהל כי פעולה באיגוד שנמסרה עליה הודעה לפי [[סעיף 16(ג)]] או לפי [[סעיף 75(ג)]] היא פעולה באיגוד מקרקעין שחייבים עליה במס, יודיע על כך לעושה הפעולה ולמי שהוקנתה לו הזכות באיגוד באותה פעולה, ומי שנמסרה לו הודעה כאמור יהא חייב במסירת הצהרות למנהל כאמור [[בסעיפים 72ח]], [[73]] [[ו-75]] כאילו עשו את הפעולה ביום שנמסרה להם הודעת המנהל לפי סעיף זה.

@ 82. שומה כשלא נמסרה הצהרת המוכר או הרוכש (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;א-4)
: לא נמסרה למנהל הצהרת המוכר או עושה פעולה באיגוד, או הצהרת הרוכש והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש את מסירת ההצהרה ומשלא נענה רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח ואת המס שאותו אדם חייב בו.

@ 83. (תיקון: תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 84. סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: סבור המנהל כי עיסקה פלונית או פעולה פלונית באיגוד, המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס העשוי להשתלם על ידי אדם פלוני, או למנוע תשלום מס, היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, רשאי הוא להתעלם מהן ולשום את המס המגיע לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס, ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

@ 85. תיקון שומה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;א-4)
: (א) המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי [[סעיף 78(ב) או (ג)]] או לפי [[סעיף 82]], תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
:: (2) המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
:: (3) נתגלתה טעות בשומה.
: (ב) הורשע מוכר זכות במקרקעין, עושה פעולה באיגוד מקרקעין, רוכש זכות במקרקעין או רוכש זכות באיגוד מקרקעין, בעבירה לפי [[סעיף 98]], או הוטל עליו כופר כסף לפי [[סעיף 101]], רשאי המנהל לפעול כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי העניין, או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

@ 85א. תיקון שומה בשינויי מבנה (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-4)
: התקיימו התנאים המזכים בפטור ממס לפי [[חלק ה2 לפקודה]], לאחר שחלפו ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, יתקן המנהל את השומה, על אף האמור [[בסעיף 85]].

@ 86. הודעות שומה (תיקון: תשע&quot;א-4)
: אישר המנהל שומה עצמית או שעשה שומה לפי [[פרק זה]], ימסור לחייב בתשלום המס הודעת שומה, בה יפורטו הניכויים והתוספות שהותרו, שווי הרכישה, שווי המכירה, וסכום המס.

== פרק שמיני: השגה וערעור ==

@ 87. השגה (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) היה אדם חולק על השומה רשאי הוא לבקש מהמנהל, בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעיין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש את הנימוקים להשגה על השומה, את סכום המס הנובע מהם ואת דרך חישובו (להלן - סכום המס שאינו שנוי במחלוקת), ותוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה; הוכח להנחת דעתו של המנהל שהאדם החולק על השומה היה מנוע מלהגיש את הבקשה בתוך המועד האמור משום שנעדר מן הארץ או היה חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות.
: (ב) לא הגיש אדם הצהרה לפי הוראות [[סעיף 73]] והוצאה לו שומה לפי [[סעיף 82]], יראו כהשגה על אותה שומה רק הצהרה מפורטת, כאמור [[בסעיף 73]], שהגיש לגבי העסקה או הפעולה.
: (ג) בא המשיג על השומה שנערכה לו לידי הסכם עם המנהל, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לו הודעה על המס שעליו לשלם.
: (ד) המנהל ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), על השגה שהוגשה על שומה שהוצאה לפי [[סעיף 82]], ייתן המנהל למשיג את החלטתו בתוך 12 חודשים מיום שקיבל את ההצהרה המפורטת כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ו) לא נתן המנהל את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיפים קטנים (ד) או (ה), לפי העניין, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ז) לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, בלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

@ 87א. החלטה בהשגה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה.

@ 88. ערר
: הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה.

@ 89. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;א-4)
: (א) שר המשפטים ימנה לענין [[סעיף 88]] ועדות ערר של שלושה כל אחת והם: שופט שיהא יושב ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.
: (ב) הוועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, להגדילה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון, ולצורך זה רשאית הועדה לדון, לפי שיקול דעתה, בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו.
: (ג) לועדה יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיפים 5 ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן רשאית הוועדה להטיל הוצאות, להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולערוך בהם בדיקות ומדידות, וכן רשאית הועדה לדרוש מבעל הנכס או המחזיק בו או ממי שחייב במסירת הצהרה לפי [[סעיפים 72ח]] [[או 73(ד)-(ו)]] למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה.

@ 90. ערעור לבית המשפט העליון (תיקון: תש&quot;ם)
: על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו.

== פרק תשיעי: תשלום המס וגבייתו ==

@ 90א. תשלום לאחר הודעה על סכום מס (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;א-4)
: חייב במס שקיבל הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו לפי [[סעיף 78(א)]], ישלם את המס המגיע ממנו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ואם חלים על המכירה [[סעיפים 51]] [[או 52]] - במועד למסירת ההודעה לפי [[סעיף 76]].

@ 91. תשלום יתרת מס על פי שומה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;א-4)
: (א) נמסרה לאדם הודעת שומה לפי [[סעיף 86]], חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה; הגיש השגה לפי [[סעיף 87]] - ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
: (ב) נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי [[סעיף 87]], ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי [[סעיף 88]] - ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ב1) ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי [[סעיף 89]], ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
: (ב2) ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור לפי [[סעיף 90]], ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
: (ג) מס ששילם המוכר לפי [[סעיף 16]] ינוכה מן המס שחייבים בתשלומו לפי סעיף זה או שיוחזר עודף המס במקרה של תשלום יתר.

@ 91א. ריבית על דחיית מועד תשלום (תיקון: תשנ&quot;ז-4)
: המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.

@ 92. גביית המס (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ד-4)
: (א) על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי [[פרק זה]], תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ב) לשם גבייה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]] גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
:: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
::: (ב) המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 93. גביית המס במכירה מאונס
: במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד שלא על ידי המוכר לשם פרעון משכנתה, שעבוד אחר או לפי פסק-דין וכן במכירה בהליכי הוצאה לפועל, ישולם המס מתוך תמורת המכירה, לפני העברתה לשימוש לכל מטרה שהיא, לרבות המטרה שלשמה נמכרה אותה זכות, אך לא לפני פרעון תשלומים לעובדים במידה שהם מסוג התשלומים שיש להם דין קדימה על פי [[#354|סעיף 220א(1) לפקודת החברות]] או [[סעיף 234 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל, 1936]].

@ 94. ריבית בשל פיגור בתשלום (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-4)
: (א) על סכומי מס, לרבות סכום מס שאינו שנוי במחלוקת, שלא שולמו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ייווספו, החל ביום שלאחר תום התקופה האמורה עד יום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית, גם אם חלים על המכירה או על הפעולה [[סעיפים 5(ב)(1)]], [[51]] [[או 52]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי התקופה שעד המועד שנקבע [[בסעיף 91(א)]] לתשלום המס, אם ההפרש שבין סכום המס שנקבע בשומה לפי [[סעיף 78(ב)(2)]] לבין סכום המס ששולם לפי ההודעה בדבר סכום המס שאדם חייב בו לפי [[סעיף 78(א)]], אינו עולה על 10%.
: (ג) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הפרשי ההצמדה והריבית, כולם או מקצתם.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) המועד לתשלום הפרשי ההצמדה והריבית על פי סעיף קטן (א) הוא -
:: (1) לגבי הריבית שנצברה עד המועד שנקבע [[בסעיף 91]] לתשלום המס - במועד לתשלום המס;
:: (2) לגבי הריבית שנצברה לאחר המועד האמור בפסקה (1) - בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

@ 94א. קנס על אי הגשת הצהרה או הודעה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;א-4)
: (א) לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיפים כמפורט להלן, יוטל עליו, בעד כל שבועיים של פיגור, קנס בסכום כמפורט להלן:
:: (1) [[בסעיפים 73]] [[ו-76]] - 250 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו-2024, 290 ש&quot;ח; בשנת 2025, 300 ש&quot;ח; בשנת 2026, 310 ש&quot;ח)));
:: (2) [[בסעיפים 74]] [[ו-75]] - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו-2024, 230 ש&quot;ח; בשנת 2025, 240 ש&quot;ח; בשנת 2026, 250 ש&quot;ח)));
:: הסכומים האמורים יתואמו אחת לשנה, ב-16 לינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש ינואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2011; הסכומים שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף קטן (א), כולו או חלקו.

@ 94ב. קנס על פיגור בתשלום (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) סכום שחייבים לשלמו על פי חוק זה ולא שולם במועדו, יווסף עליו קנס של ¹⁄₂% לכל שבוע של פיגור ובלבד שלא יוטל קנס לפי סעיף זה על אי-תשלום מס בשל תקופה שחייבים לגביה קנס על פי [[סעיף 94א]].
: (ב) לענין קנס לפי סעיף זה בשל פיגור בתשלום המס יראו את תחילת תקופת הפיגור בתום 14 ימים מיום שבו נמסרה השומה לחייב, ולגבי מי שעשה שומה עצמית - מיום שבו היתה שומתו לסופית.

@ 94ג. סמכות המנהל לפטור מתשלום קנס (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;א-4)
: המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הקנס שלפי [[סעיף 94ב]], כולו או מקצתו.

@ 94ד. זקיפת תשלומים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס; לענין זה -
:: (1) דין מס שנוכה במקור לפי [[סעיף 164 לפקודה]] ולא קוזז לפי [[סעיף 177 לפקודה]], דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, תש&quot;ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;
:: (2) &quot;חוב מס&quot; - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם עקב מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין;
:: (3) &quot;סוגי חיוב&quot; - כל אחד מאלה: מס שבח, מס רכישה, הפרשי הצמדה וריבית.

@ 95. קנס על גרעון (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) במכירה או בפעולה באיגוד שלגביהן שולם מס על פי [[סעיף 16]] ונקבע לגביו גרעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה כאמור, ולמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגרעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוכר או עושה הפעולה ללא הצדק סביר בהצהרה שמסר על פי [[סעיף 72ח]] או על פי [[הפרק השביעי]] או באי מסירת הצהרה כאמור, יווסף לסכום המס המגיע על המכירה, קנס השווה ל-15% מסכום הגרעון.
: (ב) היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון כאמור בסעיף קטן (א) נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, יווסף לסכום המס קנס השווה ל-30% מסכום הגרעון.
: (ב1) נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי [[סעיף 131(ז) לפקודה]] כפעולה החייבת בדיווח;
:: (2) הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה [[בסעיף 158ב לפקודה]], מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי [[הפרק השביעי]], ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;
:: (3) תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה, לפי [[סעיף 84]].
: (ב2) הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ב1), לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
: (ב3) הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון - יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בסעיף 159א(א) לפקודה]] מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;גרעון&quot; - הסכום שבו עודף המס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד על המס שחושב על פי הצהרה לפי [[סעיף 72ח]] או לפי [[הפרק השביעי]] או על פי שומה שנעשתה לפי [[סעיף 82]] אם לא נמסרה הצהרה, לפי הענין.
: (ג1) על קנס שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום 15 ימים מהיום שבו נמסרה לנישום הודעה על הטלתו של הקנס, עד מועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כסוג חיוב לעניין [[סעיף 94ד]].
: (ד) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור מן הקנס כולו או מקצתו.

@ 95א. גביית מס בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;חוב מס סופי&quot; - חוב מס כמשמעותו [[בסעיף 94ד]] שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
: (ב) היה לאדם חוב מס סופי, ולאחר מכן העביר את נכסיו למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, או העבירם לאחר בלא תמורה, ולא נותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו האמור, אפשר לגבות את חוב המס הסופי -
:: (1) אם המעביר הוא איגוד - ממי שקיבל את הנכסים מאותו איגוד בנסיבות האמורות;
:: (2) אם המעביר הוא יחיד - ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור, או מתום השנה שבה היה חוב המס לסופי, לפי המאוחר.
: (ג) לא ייגבה ממי שקיבל את הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) יותר משווי הנכסים שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים, לפי העניין, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור - לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
: (ד) על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ה) החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר; על החלטת המנהל אפשר להשיג לפני המנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה; על החלטת המנהל בהשגה אפשר לערור, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, לפני ועדת הערר כמשמעותה [[בסעיף 89]].

@ 95ב. בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות (תיקון: תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ה)
: הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי [[סעיף 194א לפקודה]], יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], וההוראות לפי [[סעיף 194א לפקודה|אותו סעיף]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

== פרק עשירי: סמכויות ==

@ 96. סמכות לדרוש מסמכים וידיעות ולהיכנס
: המנהל או מי שהורשה לכך על ידיו רשאי לצורך ביצוע חוק זה -
: (1) לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים, שימסור לו תוך זמן שייקבע בדרישה, כל הסכם, תעודת קנין, פנקסים, פנקסי רישום, חשבונות, מסמכים וכל תעודה אחרת או ידיעה שברשותו הדרושים למנהל לצורך חוק זה;
: (2) לערוך העתקים או תמציות מן המסמכים והתעודות המפורטים בפסקה (1);
: (3) לדרוש מכל אדם, שהוא סבור שיש בידו מסמכים, שיתייצב לפניו ויביא עמו לבדיקה מסמכים או תעודות המפורטים בפסקה (1), ולגבות ממנו עדות;
: (4) להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לרבות בית מגורים, נשוא המכירה או הפעולה באיגוד, ולערוך בהם בדיקות ומדידות.

@ 97. חקירות וחיפושים
: שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה, לערוך חקירות או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה, ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי -
: (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[-|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם כאמור;
: (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים.

== פרק אחד עשר: עבירות וענשים ==

@ 98. עבירות וענשים (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ג-2)
: (א) קונה, מוכר, עושה הפעולה באיגוד או הרוכש זכות באיגוד שלא מסרו - בלא סיבה מספקת - דבר שהם חייבים במסירתו לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי הוראות [[סעיפים 72ח]], [[73(א), (ב) ו-(ג)]], דינם - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] ([[בפרק זה]] - חוק העונשין) או קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ב) מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר - בלא סיבה מספקת - דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ב1) מי שהשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין חישוב השומה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ג) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], או קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג1) מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה לצורך חוק זה, ביודעין שאינן נכונות, או שהתייצב כמיופה כוח של אחר ומסר הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעין שאינן נכונות, דינו - כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה בניגוד לסעיף קטן (ג).
: (ג2) אדם אשר במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ופי שניים מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים או שעזר להעלים או שני העונשים כאחד:
:: (1) מסר בהצהרה על פי חוק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;
:: (2) השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי חוק זה;
:: (3) הכין או קיים, או הרשה להכין או הרשה לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
:: (4) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.
: (ד) מי שהפריע לאדם שהוסמך לפעול לפי חוק זה לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 98א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;ב-4)
: לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 98]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, &quot;חבר בני אדם&quot; - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 99. עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשנ&quot;ב-4)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 98]] [[או 98א]] על ידי תאגיד, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח, או חשב ראשי או חשב יחידי של אותו תאגיד, אם לא הוכיח שתי אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט כל האמצעים הנאותים לשמירתן של הוראות חוק זה.

@ 100. חבות לתשלום המס
: אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

@ 101. כופר כסף
: נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הואשם האדם בפלילים, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

== פרק שנים עשר: הוראות שונות ==

@ 102. החזרת מס בביטול מכירה
: המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס.

@ 103. החזרת מס שנגבה בטעות
: תוקנה שומה לפי חוק זה והוברר למנהל כי לא היו חייבים בתשלום סכום כסף ששולם כמס, יוחזר אותו סכום למי ששילמו.

@ 103א. הפרשי הצמדה וריבית על החזר (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ד-2)
: סכומים שיש להחזירם לפי [[סעיף 102]] [[או 103]] וכן הפרשי הצמדה וריבית, ריבית וקנסות ששולמו בשלהם יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום ועד יום ההחזר.

@ 103ב. סמכות להחזיר מס לתושב חוץ (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: שר האוצר רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס או החזר מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל, אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל או חייב בו בישראל, לפי הענין, עולה על הסכום שמותר לו בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מהמס שחל באותה ארץ על אותה הכנסה או מכירה.

@ 104. זיכוי ממס שבח במס עזבון
: מס עזבון החל על עזבון שנכללה בו זכות במקרקעין או זכות באיגוד שמכירתה או שפעולה בה לפי הענין, נתחייבו במס שבח, יזוכה בסכום ששולם כמס שבח בשל אותה מכירה או פעולה.

@ 105. שמירת סוד
: (א) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
:: ((שר האוצר האציל את סמכותו למנהל רשות המסים (י&quot;פ תשס&quot;ה, 3497).))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;א, 10 [9107]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן - אמ&quot;ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות אמ&quot;ן.))
:: ((פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 3266 [13158]), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן - מט&quot;ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות המט&quot;ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.))
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

@ 105א. מאגר מידע (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 105]], המנהל או מי שהמנהל הרשה אותו לכך, רשאי לנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור (להלן - המאגר); המאגר יכלול פרטים על מכירות של זכויות במקרקעין כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלא ייכללו בו פרטים מזהים של הצדדים לעסקה.
: (ב) כל אדם זכאי לעיין במאגר, בדרך אלקטרונית של תקשורת בין מחשבים ובתנאים שייקבעו.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר, התנאים למסירתו והאגרה שתשולם בעד קבלתו.
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע), התשס&quot;ג-2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע), התשס&quot;ג-2003]].))

@ 106. הסכמה על ידי חברות שיכון
: חברת שיכון ששר האוצר קבעה בצו לענין סעיף זה - והמורשה, באופן ישיר או באמצעות קרואי שמה, על פי יפוי כוח מבעלי הזכויות במקרקעין בשיכונים שבנתה, לרשום אותן זכויות בפנקסי המקרקעין - לא תסכים למסירת חזקה במקרקעין של אותם בעלי הזכויות כאמור לאחרים, כל עוד לא הוכח לה שבמכירת הזכות במקרקעין שבהם נמסרת החזקה לאותו אחר, נתמלאו הוראות [[סעיף 16]].

@ 107. הארכת מועד (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
: (ב) המנהל רשאי, לדרוש מאדם שעליו מוטלת חובת תשלום מס ואשר ניתנה לו ארכה לפי סעיף קטן (א) לדרוש ערובה לתשלום המס שהוא עלול להתחייב בו.

@ 108. פגמים וליקויים
: הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע תקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 109. מסירת הודעות
: מותר למסור הודעה וכל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, בכפוף להוראות בדבר סדרי דין בבתי המשפט.

@ 109א. ייצוג נישום בידי רואה חשבון (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים בפני המנהל או עובדי משרדו לפי [[סעיף 87]], בכל הקשור לחישוב המס בלבד, בהתקיים כל אלה:
:: (1) מכירת הזכות במקרקעין או מכירת הזכות באיגוד המקרקעין אינה פטורה ממס;
:: (2) הנישום חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה לפי [[סעיף 131(א) לפקודה]].
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]].
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;רואה חשבון&quot; - כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]].

@ 110. סדרי דין ואגרות בועדות ערר (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדות ערר ובין השאר בדבר הארכת המועד להגשת ערר ושכר בטלה של עדים.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, אגרות בעד הטיפול בערר.
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965]].))

@ 111. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;א-4)
: המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה לאדם אחר אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, למעט הסמכות להאריך את התקופה לפי [[סעיף 87(ד)]], הסמכות להטיל קנס גרעון לפי [[סעיף 95]] והסמכות לקבל כופר כסף לפי [[סעיף 101]].

@ 112. טפסים
: (א) המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור לא ישתמש אדם אלא בהם.
: (ב) טפסים שנקבעו אין חובה לפרסמם ברשומות.

@ 113. ביטולים
: בטלים -
: (1) חוק מס שבח מקרקעים, תש&quot;ט-1949;
: (2) ((הביטול שולב [[בחוק בתים משותפים, תשכ&quot;א-1961 [נוסח משולב]]];))
: (3) ((הביטול שולב [[בפקודת מס הבולים]].))

@ 114. אי מתן ניכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]]
: סכומים ששולמו כמס לפי חוק זה לא יורשו כניכוי לפי [[פקודת מס הכנסה]].

@ 115. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות הנסיבות בהן מותר לבקש עשיית שומה לפי חוק זה לגבי עסקה שעדיין לא נסתיימה, תקפה של שומה כאמור, והאגרות שיש לשלם בעד עשייתה; כן רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות כי סכומי פחת שנוכו לפי [[סעיף 21(ד) לפקודה]] לא יופחתו משווי הרכישה לענין קביעת יתרת שווי רכישה כהגדרתה [[בסעיף 47]], אלא יווספו לשווי המכירה כשהם מתואמים מתום שנת המס שבה הופחתו ועד מועד המכירה.
: (ג) תקנות לענין [[פרק שישי 1]] יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות, שבהן יהיה המנהל רשאי לקבוע פיצולה של מכירה למספר מכירות, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר יום המכירה, יום הרכישה ושווי הרכישה של מכירה כאמור, וכן תיאומים נוספים שיידרשו בשל קביעה כאמור.
: (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לענין [[סעיפים 7א]], [[9ב]], [[9ג]], [[19(4)]], [[39א]], [[48א]], [[48א1]], [[48ב]] [[ו-49י עד 49ל]], תנאים ותיאומים נדרשים, לרבות הוראות מיוחדות בדבר יום ושווי הרכישה ויום ושווי המכירה.
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים), התש&quot;ע-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017]].))

== פרק שלושה עשר: תחילה והוראות מעבר ==

@ 116. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום ב' באלול תשכ&quot;ג (22 באוגוסט 1963).

@ 117. רישום זכות במקרקעין של איגוד על שם בעליו
: (א) תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תהיה העברת זכות במקרקעין בדרך רישום משמו של איגוד לשמות בעלי הזכויות באותו איגוד, בהתאם לזכויותיהם באיגוד ביום תחילתו של חוק זה, לרבות בדרך רישום לפי [[חוק בתים משותפים, תשכ&quot;א-1961 [נוסח משולב]]], פטורה ממס ומאגרת העברת מקרקעין, וכן מתוספת האגרה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי&quot;ט-1959]].
: (ב) שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה - עקב רישומה לפי סעיף קטן (א), יהיה השווי שהיה נקבע אילו היה בעל הזכות במקרקעין חייב במס על פעולה באיגוד בקשר עם הזכות באיגוד שתמורתה נתקבלו המקרקעין - אלמלא נעשה הרישום על פי סעיף קטן (א), ובלבד שאם בעל הזכות באיגוד היה בעל הזכות במקרקעין לפני מכירתה לאיגוד, יהיה תאריך רכישתה התאריך שבו רכש את הזכות במקרקעין.

@ 118. הצהרות על ידי איגוד מקרקעין
: איגוד מקרקעין [[שפסקאות (1), (2) ו-(3) לסעיף 7]] דנים בו, ימסור למנהל תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה הצהרה ובה יפרט -
: (1) הזכויות במקרקעין שבבעלותו, התמורה ששילם בעד רכישתם ותאריך רכישתם;
: (2) בעלי זכות חכירה במקרקעין שבבעלות האיגוד;
: (3) תיאור סוגי הזכויות באיגוד.

@ 119. הצהרות על ידי נאמנים
: כל אדם המחזיק על שמו בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה, על כל זכות שהוא מחזיק כאמור ואת שמו של האדם שבשבילו הוא מחזיק, וכן את המועד בו רכש את הזכות האמורה בשביל הנהנה.

@ 120. הוראת מעבר
: (א) לענין הטלת מס כאמור [[בסעיף 7(4) ו-(5)]], לא יובאו בחשבון פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה.
: (ב) מי שהוטלה עליו חובה לפי חוק זה - מיום תחילתו ועד יום פרסומו ברשומות - לעשות דבר תוך זמן קצוב, יהא חייב לעשותו תוך שלושים יום מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
: (ג) המחזיק ביפוי כוח שעל נתינתו היו חייבים במס לפי חוק זה או שהיו חייבים להפקידו אצל המנהל על פי הוראות [[סעיף 16(ב)]] - לו ניתן לאחר תחילתו של חוק זה - יפקידו, תוך שלושים יום מיום פרסום חוק זה ברשומות, במקום שייקבע.
: (ד) כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הוראות [[סעיף 76 לחוק]] יחולו על מכירות של זכות במקרקעין או פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה ואשר אילו נעשו אחרי תחילתו היו פטורות ממס על פי הוראות [[הסעיפים 51]] [[או 52]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ו' באלול תשכ&quot;ג (26 באוגוסט 1963).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* פנחס ספיר, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי מקרקעין}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>6716q8xhpbvzlhscf5h4c1owov8pamg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חתימה אלקטרונית</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285569</id>
    <revision>
      <id>3019747</id>
      <parentid>3002555</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:39:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47856" sha1="3glevcrikyrymc51ocvaqaf4214aifi" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001

&lt;מאגר 2000673 תיקון 2064242 תקן 170284 קוד a163Y00000DuGjuQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשס&quot;א, 210|חוק חתימה אלקטרונית|15:300353)); ((תשס&quot;ה, 750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תש&quot;ע, 558|תיקון מס' 2 והוראת שעה|18:300934)), ((622|ת&quot;ט|2253)); ((תשע&quot;ח, 212|תיקון מס' 3|20:491449)); ((תשפ&quot;ד, 173|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''תיקון התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 754|קביעת תוספות לחוק|6169)); ((תשס&quot;ו, 730|תיקון התוספת הראשונה לחוק|6477)); ((תשע&quot;ב, 528|תיקון התוספת השנייה לחוק|7072)); ((תשע&quot;ז, 250|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7799)); ((תשע&quot;ח, 346|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7901)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;א, 2450|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6199)); ((תשע&quot;ג, 2153|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6529)); ((תשע&quot;ד, 4542|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6774)); ((תשפ&quot;ב, 2856|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|10136)); ((תשפ&quot;ג, 2581|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|11014)); ((תשפ&quot;ד, 2575|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|11977)); ((תשפ&quot;ה, 2362|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|13050)); ((תשפ&quot;ו, 2328|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|14101)).

__TOC__

== פרק א׳: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה –
:- ”אמצעי לאימות חתימה” – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאושרת מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;
:- ”אמצעי חתימה” – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת מאושרת;
:- ”בעל אמצעי חתימה” – מי שהופק לו אמצעי חתימה;
:- ”גורם מאשר” – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
:- ”גורם מאשר זר” – גורם שהוכר לפי הוראות [[סעיף 22]], והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”חתימה אלקטרונית” – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
:- ”חתימה אלקטרונית מאובטחת” – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
:: (2) היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
:: (3) היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
:: (4) היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
:- ”חתימה אלקטרונית מאושרת” – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;
:- ”מחשב”, ”חומר מחשב”, ”פלט” ו”חדירה לחומר מחשב” – כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו־4 לחוק המחשבים, התשנ&quot;ה–1995]];
:- ”מידע”, לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- ”מסר אלקטרוני” – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;
:- ”מרשם” – המרשם כאמור [[בסעיף 9]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- ”רשם” – הרשם שמונה לפי הוראות [[סעיף 9]];
:- ”תעודה אלקטרונית” – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;
:- ”תעודה אלקטרונית מאושרת” – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות [[פרק ד׳]];
:- ”השר” – שר המשפטים.

== פרק ב': תוקף חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 2. קיום דרישת חתימה לפי חיקוק (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
:: (1) חתימה אלקטרונית מאושרת;
:: (2) חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי [[בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה]], ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו [[תוספת 1 חלק א|בטור ב' לצדו]];
:: (2) לגבי סוגי מסמכים המנויים [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.
: (ג) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 3. קבילות חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.
: (ב) מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –
:: (1) שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;
:: (2) שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;
:: (3) לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.

@ 3א. נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, ”גורם מעצב” – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.

@ 4. חזקה לעניין חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח)
: הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.

@ 5. תעודת גורם מאשר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.
: (ב) דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין [[סעיף 237 לחוק העונשין, התשל&quot;ז–1977]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
: (ד) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 7. חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל אמצעי חתימה –
:: (1) ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;
:: (2) ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.
: (א1) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.
: (ב) קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

@ 8. חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:
:: (1) יקיים את הוראות [[סעיף 7(א)(1)]];
:: (2) ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;
:: (3) ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.
: (ב) קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

== פרק ג': רישום ==

@ 9. רשם גורמים מאשרים
: (א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.
: (ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
: (ג) הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.

@ 10. בקשה לרישום גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
:: (1) שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:: (2) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;
:: (3) פרטים נוספים שקבע השר.
: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.
:: ((פורסמו [[תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר שהוא המדינה או תאגיד שהוקם לפי חוק), התשע״ב–2012]].))
: (ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור [[בסעיף 11]].
: (ג) הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

@ 11. תנאים לרישום גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:
:: (1) הוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ישראלי או תושב ישראל;
::: (ב) תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;
::: (ג) תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;
::: (ד) המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;
:: (2) בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;
:: (3) הוא הפקיד ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]], הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;
:: (4) הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות המאושרות, האמורים [[בסעיף 18(ג)]], כמאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:: (5) מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד - לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –
:::- &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:::- &quot;עבירה&quot; - עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;
:::- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10]].
: (ב) הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.

@ 12. אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר
: השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.

@ 13. דיווח לרשם על שינויים
: חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי [[סעיפים 10]] [[או 11]], ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

@ 14. מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו
: (א) נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.
: (ב) התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב-30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.
: (ג) הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.

@ 14א. עיצום כספי (תיקון: תש&quot;ע, [י&quot;פ הודעות])
: לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי [[סעיף 14(א)]], רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 70,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 89,430 ש&quot;ח))).

@ 14ב. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; – הפרה של דרישת הרשם לפי [[סעיף 14(א)]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

@ 14ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי [[סעיף 14(א)]] (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 14ד]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14ב]].

@ 14ד. זכות טיעון (תיקון: תש&quot;ע)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 14ה. החלטת הרשם ודרישת תשלום (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 14ד]], יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 14ו]].
: (ב)(1) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 14ד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 14ו. סכומים מופחתים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בסעיף 14א]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 14א]], בשיעורים שיקבע.

@ 14ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור [[בסעיף 14ד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב)(1) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.

@ 14ח. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תש&quot;ע)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 14ה]].

@ 14ט. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תש&quot;ע, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 14י. גבייה (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 14יא. עתירה (תיקון: תש&quot;ע, תשפ&quot;ד)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 14יב. פרסום (תיקון: תש&quot;ע)
: הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.

@ 15. שינוי נסיבות
: (א) נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים [[בסעיף 11(א)(2)]], רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.
: (ב) נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות [[סעיף 11(א)(3)]], רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.
: (ג) לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות [[סעיף 14]].

@ 16. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 17. סמכויות הרשם
: (א) לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה - הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:
:: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
:: (3) לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;
:: (4) לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;
::: (ב) סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;
::: (ג) סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;
::: (ד) לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;
::: (ה) בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ב) הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;
:: (2) הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.
::: ((פורסמו [[תקנות חתימה אלקטרונית (הכשרה לפקח על פעולות), התש״ע–2009]].))
: (ג) פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
:: (1) הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;
:: (2) הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;
:: (3) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;
:: (4) חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-15 ימים מיום שנתפס.

== פרק ד': גורם מאשר ==

@ 18. פעילותו של גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן - המבקש), תעודה אלקטרונית מאושרת, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.
: (ב) גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.
: (ג) גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות, לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.

@ 19. פרטי תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית מאושרת לפחות את הפרטים האלה:
:: (1) שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;
:: (2) אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;
:: (3) המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;
:: (4) ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;
:: (5) ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;
:: (6) שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;
:: (7) חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;
:: (8) מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה - פירוט הסכום;
:: (9) מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;
:: (10) הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות המאושרות הבטלות, כאמור [[בסעיף 18(ג)]].
: (ב) השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת.

@ 20. ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית מאושרת בכל אחד מאלה:
:: (1) לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;
:: (2) מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;
:: (3) בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד - בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;
:: (4) מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
: (ב) מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור [[בסעיף 18(ג)]], באופן שקבע השר.

@ 21. אחריות גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית מאושרת שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.
: (ב) קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות [[סעיף 19]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.
: (ג) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.

@ 21א. הנפקת תעודות אלקטרוניות  מאושרות  בידי המדינה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:
:: (1) על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו [[בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש&quot;ע-2009]]; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;
:: (2) לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, &quot;עובד המדינה&quot; - לרבות חייל, שוטר וסוהר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ&quot;ו בטבת התשע&quot;א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה - המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;
:: (2) הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) גורם מאשר נמחק מהמרשם;
:: (2) הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;
:: (3) נפסקה פעילותו של גורם מאשר;
:: (4) הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
: (ד) התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה.
: (ה) החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.
: (ו) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות וביטולן בידי המדינה לפי [[פרק זה]], ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

== פרק ה': שונות ==

@ 22. תעודה אלקטרונית מאושרת של גורם מאשר זר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) - ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.
: (ב) הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).
: (ג) דין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.
: (ד) השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.

@ 23. דין רשויות המדינה
: שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 24. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע -
:: (1) אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;
:: (2) פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;
:: (3) את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;
:: (4) הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי [[סעיפים 11(א)(3)]] [[ו-15(ב)]];
:: (5) תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי [[סעיף 11]];
:: (6) הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות מאושרות תקפות ותעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות מאושרות במאגר ודרכי שמירתן, לפי [[סעיפים 14]], [[18]] [[ו-20]];
:: (7) פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית מאושרת לפי [[סעיף 18]];
:: (8) פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;
:: (9) סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי [[סעיפים 11]], [[15]] [[ו-18]], וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;
:: (10) דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית מאושרת, לפי [[סעיף 18]];
:: (11) פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת ואופן הצגתם, לפי [[סעיף 19]];
:: (12) תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי [[סעיף 22(ד)]].
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

@ 25. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

@ 26. חובת התקנת תקנות
: תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 2(ב)]] [[ו-6(ב)]] יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 27. תחילה
: תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 2(ב)(1)]]))) ====

=== חלק א' ===
==== ((([[סעיף 2(ב)(1)]]))) ====
==== סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג המסמך !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג החתימה האלקטרונית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. צוואה לפי [[+|סעיף 20]] [[או 22 לחוק הירושה, התשכ&quot;ה–1965]] (להלן – חוק הירושה) || חתימה אלקטרונית מאושרת
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי [[סעיף 23(ב) לחוק הירושה]] || חתימה אלקטרונית מאושרת
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיף 2(ב)(2)]]))) ====
==== סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית ====

@ 1. : צוואה בכתב יד לפי [[סעיף 19 לחוק הירושה]].

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' בניסן התשס&quot;א (26 במרס 2001).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* מאיר שטרית, שר המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>3glevcrikyrymc51ocvaqaf4214aifi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חתימה אלקטרונית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285599</id>
    <revision>
      <id>3019760</id>
      <parentid>3002563</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019747] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56745" sha1="d81dykk4d7deb6dk63bhxob7eo1fl2b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000673}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״א, 210|חוק חתימה אלקטרונית|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 558|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300934.pdf}}, {{ח:תיבה|622|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 212|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 173|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 754|קביעת תוספות לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 730|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 528|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 250|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 346|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7901.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״א, 2450|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 2153|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4542|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2856|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2581|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11014.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2575|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11977.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2362|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13050.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2328|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14101.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: גורם מאשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: {{מוקטן|סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: {{מוקטן|סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי לאימות חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאושרת מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת מאושרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי חתימה“ – מי שהופק לו אמצעי חתימה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר זר“ – גורם שהוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית“ – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(3)}} היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(4)}} היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“, ”פלט“ ו”חדירה לחומר מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 4|ו־4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“, לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – המרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – הרשם שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אלקטרונית“ – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|2|קיום דרישת חתימה לפי חיקוק|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חתימה אלקטרונית מאושרת;
{{ח:תתת|(2)}} חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור ב׳ לצדו}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סוגי מסמכים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}} לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|קבילות חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;
{{ח:תתת|(2)}} שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.

{{ח:סעיף|3א|נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, ”גורם מעצב“ – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|4|חזקה לעניין חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|5|תעודת גורם מאשר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 237|סעיף 237 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
{{ח:תת|(ד)}} נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אמצעי חתימה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;
{{ח:תתת|(2)}} ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

{{ח:סעיף|8|חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישום}}

{{ח:סעיף|9|רשם גורמים מאשרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|10|בקשה לרישום גורם מאשר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים נוספים שקבע השר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר שהוא המדינה או תאגיד שהוקם לפי חוק)|תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר שהוא המדינה או תאגיד שהוקם לפי חוק), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

{{ח:סעיף|11|תנאים לרישום גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;
{{ח:תתתת|(ד)}} המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפקיד ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}, הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות המאושרות, האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, כמאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(5)}} מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד – לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.

{{ח:סעיף|12|אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.

{{ח:סעיף|13|דיווח לרשם על שינויים}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

{{ח:סעיף|14|מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.
{{ח:תת|(ב)}} התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב־30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.

{{ח:סעיף|14א|עיצום כספי|תיקון: תש״ע, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 70,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 89,430 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|14ב|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה של דרישת הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

{{ח:סעיף|14ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}.

{{ח:סעיף|14ד|זכות טיעון|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|14ה|החלטת הרשם ודרישת תשלום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|14ו|סכומים מופחתים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|14ז|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|14ח|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.

{{ח:סעיף|14ט|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תש״ע, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14י|גבייה|תיקון: תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|14יא|עתירה|תיקון: תש״ע, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14יב|פרסום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.

{{ח:סעיף|15|שינוי נסיבות}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(2)}}, רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(3)}}, רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17|סמכויות הרשם}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה – הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;
{{ח:תתתת|(ה)}} בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חתימה אלקטרונית (הכשרה לפקח על פעולות)|תקנות חתימה אלקטרונית (הכשרה לפקח על פעולות), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(4)}} חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתפס.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: גורם מאשר}}

{{ח:סעיף|18|פעילותו של גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן – המבקש), תעודה אלקטרונית מאושרת, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.
{{ח:תת|(ב)}} גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ג)}} גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.

{{ח:סעיף|19|פרטי תעודה אלקטרונית מאושרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית מאושרת לפחות את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;
{{ח:תתת|(3)}} המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;
{{ח:תתת|(4)}} ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;
{{ח:תתת|(5)}} ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;
{{ח:תתת|(6)}} שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;
{{ח:תתת|(7)}} חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(8)}} מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה – פירוט הסכום;
{{ח:תתת|(9)}} מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;
{{ח:תתת|(10)}} הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות המאושרות הבטלות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|20|ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית מאושרת בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;
{{ח:תתת|(3)}} בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;
{{ח:תתת|(4)}} מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, באופן שקבע השר.

{{ח:סעיף|21|אחריות גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית מאושרת שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21א|הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009}}; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר וסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ״ו בטבת התשע״א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה – המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר נמחק מהמרשם;
{{ח:תתת|(2)}} הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;
{{ח:תתת|(3)}} נפסקה פעילותו של גורם מאשר;
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות וביטולן בידי המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|22|תעודה אלקטרונית מאושרת של גורם מאשר זר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) – ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|23|דין רשויות המדינה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ע, תש״ע־2, תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;
{{ח:תתת|(3)}} את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות מאושרות תקפות ותעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות מאושרות במאגר ודרכי שמירתן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}};
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית מאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(8)}} פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(9)}} סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;
{{ח:תתת|(10)}} דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית מאושרת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(11)}} פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת ואופן הצגתם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תתת|(12)}} תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

{{ח:סעיף|25|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|26|חובת התקנת תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(ב)}} יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}})}}}}
{{ח:קטע4||סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג המסמך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג החתימה האלקטרונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} צוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 22|או 22 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה אלקטרונית מאושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק הירושה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה אלקטרונית מאושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע4||סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} צוואה בכתב יד לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הירושה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן התשס״א (26 במרס 2001).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מאיר שטרית'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אברהם בורג'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d81dykk4d7deb6dk63bhxob7eo1fl2b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285983</id>
    <revision>
      <id>3019771</id>
      <parentid>3005293</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:03:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019730] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="419673" sha1="eo02z1o2pg1szms3gs6zb2ps2j3y7k7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ״ג–1963}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001072}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 156|חוק מס שבח מקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208832.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 40|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 105|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 181|תיקון מס׳ 13 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208758.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_517770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 80|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208836.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208837.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 201|תיקון מס׳ 25 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211767.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 144|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 69|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208721.pdf}}, {{ח:תיבה|160|חוק מס עזבון (ביטול)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208884.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 16 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208842.pdf}}, {{ח:תיבה|282|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1064.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317821.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 60|תיקון מס׳ 59 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210165.pdf}}, {{ח:תיבה|179|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210215.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 65 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 183, 187|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 6|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|106|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 36|תיקון מס׳ 80 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210777.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 82 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 45|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210903.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק מס שבח מקרקעין (פטור במכירת דירת מגורים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210902.pdf}}, {{ח:תיבה|106|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210921.pdf}}, {{ח:תיבה|176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211733.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 6|תיקון מס׳ 91 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210970.pdf}}, {{ח:תיבה|15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 43|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 11|תיקון מס׳ 99 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211061.pdf}}, {{ח:תיבה|29|תיקון מס׳ 100 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211078.pdf}}, {{ח:תיבה|69|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|102|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 102 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_216379.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211143.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 18 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211161.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 2 לחוק מס שבח מקרקעין (פטור במכירת דירת מגורים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211185.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 80|תיקון מס׳ 110 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211330.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 70|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211380.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211399.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211413.pdf}}, {{ח:תיבה|175|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211414.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211415.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 10|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211448.pdf}}, {{ח:תיבה|32|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211456.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211464.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 15|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211572.pdf}}, {{ח:תיבה|69, 69|חוק מס שבח מקרקעין (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211603.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203782.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 132|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 4|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 32|תיקון מס׳ 48 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300432.pdf}}, {{ח:תיבה|163|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 50 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300623.pdf}}, {{ח:תיבה|578|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 143|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|427|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 453|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299645.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 3|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1960.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על־ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299750.pdf}}, {{ח:תיבה|438|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299668.pdf}}, {{ח:תיבה|808|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 65|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 26, 26|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300801.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300819.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300821.pdf}}, {{ח:תיבה|221|תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300788.pdf}}, {{ח:תיבה|223|תיקון מס׳ 63 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300645.pdf}}, {{ח:תיבה|229|תיקון מס׳ 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 294|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 121|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301290.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301282.pdf}}, {{ח:תיבה|163|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301310.pdf}}, {{ח:תיבה|1013|חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 45, 48|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|521|חוק מס הכנסה (פטור ממס לקופת גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301478.pdf}}, {{ח:תיבה|672|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 64|תיקון מס׳ 75 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301553.pdf}}, {{ח:תיבה|154|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 470|תיקון מס׳ 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301630.pdf}}, {{ח:תיבה|558, 559|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303803.pdf}}, {{ח:תיבה|591|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_ls_fr_369859.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תיקון מס׳ 81 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_310989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314976.pdf}}, {{ח:תיבה|234, 235, 242|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|694|תיקון מס׳ 85 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338722.pdf}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 222 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338810.pdf}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343927.pdf}}, {{ח:תיבה|1248, 1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 211, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|273|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|328|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2595.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|715|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502449.pdf}}, {{ח:תיבה|954|תיקון מס׳ 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504284.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 331|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד–פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 207, 250|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_612540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 134, 134|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2515317.pdf}}, {{ח:תיבה|152, 159, 160, 161|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|542|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900676.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 150|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5396578.pdf}}, {{ח:תיבה|394|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}.

''שינוי שיעור ריבית ועדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 2147|צו (שינוי שיעור הריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 252|צו (שינוי שיעור הריבית) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4186.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1107|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 744|צו המסים (שינוי שיעור ריבית) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 2|צו המסים (שינוי שיעור ריבית) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5547.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1686|תיאום סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 263|תיאום סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5722.pdf}}, {{ח:תיבה|1414|תיאום סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5770.pdf}}, {{ח:תיבה|1414|תיאום סכומים (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5770.pdf}}, {{ח:תיבה|1548|תיאום סכומים (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5782.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 407|סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5880.pdf}}, {{ח:תיבה|558|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5887.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 210|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6012.pdf}}, {{ח:תיבה|346|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 67|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6130.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6138.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6164.pdf}}, {{ח:תיבה|864|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6177.pdf}}, {{ח:תיבה|1340|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 727|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6240.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6240.pdf}}, {{ח:תיבה|728|תיאום הסכום הפטור ברכישת זכות בבית אבות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6240.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6243.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 55|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6273.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6295.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6297.pdf}}, {{ח:תיבה|934|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 147|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6347.pdf}}, {{ח:תיבה|435|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6369.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6369.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6393.pdf}}, {{ח:תיבה|942|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6418.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 579|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|581|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|581|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6468.pdf}}, {{ח:תיבה|783|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf}}, {{ח:תיבה|784|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf}}, {{ח:תיבה|832|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6489.pdf}}, {{ח:תיבה|1058|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6506.pdf}}, {{ח:תיבה|1058|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 255|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6534.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6534.pdf}}, {{ח:תיבה|542|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6559.pdf}}, {{ח:תיבה|542|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6559.pdf}}, {{ח:תיבה|542|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6559.pdf}}, {{ח:תיבה|947|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6591.pdf}}, {{ח:תיבה|947|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6591.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 99|תיאום סכומי מס רכישה בהוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6621.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6621.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיאום סכומי מס רכישה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6648.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 438|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|439|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|1066|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6787.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 739|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6864.pdf}}, {{ח:תיבה|740|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6864.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 888|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6990.pdf}}, {{ח:תיבה|889|תיאום סכומי מס רכישה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1196|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7249.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 38|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7292.pdf}}, {{ח:תיבה|406|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7322.pdf}}, {{ח:תיבה|714|דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7348.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3517|תיאום סכומים כשהמחיר מושפע מתוספת בנייה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8250.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הטלת המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: שווי המכירה והרכישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: ניכויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: סכום המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1: פטור לדירת מגורים מזכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-2|פרק חמישי 2: אופציה במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3: חילוף זכויות במקרקעין – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק חמישי 4: פינוי ובינוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-5|פרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תוכנית החיזוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק חמישי 6: העברת מפעל לאזור מוטב – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: פטורים אחרים ודחיית מועדי תשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק שישי 1: מס מכירה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הצהרות ושומה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: השגה וערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: תשלום המס וגבייתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: סמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: עבירות וענשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ה, תש״ם, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ז־4, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א־3, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע בישראל לרבות בתים, בנינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות במקרקעין“ – בעלות, או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, בין שבדין ובין שביושר, לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור; ולענין הרשאה במקרקעי ישראל – אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מעשרים וחמש שנים; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה“ – למעט הרשאה מסוג שלא נהוג לחדש מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חכירה לתקופה“ – התקופה המרבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות ברירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“ – חכירה, חכירת משנה, חכירתה של חכירה מכל דרגה שהיא, שכירות, שכירות־משנה ושכירותה של שכירות מכל דרגה שהיא, וכן זכות חזקה ייחודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“, לענין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה –
{{ח:תתת|(1)}} הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;
{{ח:תתת|(2)}} הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד“ – חברה וחברה נכרית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}, אגודה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, שותפות הרשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות}}, אגודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העותומני על האגודות 1327}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מקרקעין“ – איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין, למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, ולמעט קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א2|בסעיף 64א2 לפקודה}}, בתקופה שעד למועד הרישום למסחר בבורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א3|בסעיף 64א3(א)(2) לפקודה}}, ובלבד שמניותיה נרשמו למסחר בבורסה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א3|באותו סעיף}}; ולענין זה לא יראו כנכסיו של האיגוד – מזומנים, מניות, איגרות חוב, ניירות ערך אחרים, ומטלטלין, שאינם משמשים לאיגוד לייצור הכנסתו, או שהם משמשים לייצור הכנסתו אולם לדעת המנהל הם טפלים למטרות העיקריות של האיגוד המבוצעות למעשה ולא בדרך ארעית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות באיגוד“ – כל אחת מאלה בין שהיא מוענקת במסמכי ההתאגדות של האיגוד על פיהם או בהסכם בין חברי האיגוד:
{{ח:תתת|(1)}} חברות באיגוד, זכות לנכסי איגוד בשעת פירוק, זכות לרווחיו של איגוד, זכות לניהולו של איגוד או להצבעה בו;
{{ח:תתת|(2)}} זכות – שאיננה זכות מכוח מכירת זכות במקרקעין – לתפוס נכסי האיגוד מכוח אחת הזכויות האמורות בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} זכות – שאיננה זכות מכוח מכירת זכות במקרקעין – לדרוש מהאיגוד או מבעל זכות באיגוד אחת מהזכויות האמורות בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(4)}} זכות להורות במישרין או בעקיפין למחזיק בזכות מהזכויות האמורות בפסקה (1) על הדרך להפעיל את זכותו;
{{ח:תת}} פרט לזכות מהזכויות האמורות אם היא אינה מקנה כל טובת הנאה באיגוד – שאינה שכר סביר – ואינה מקנה זכות לתפוס את נכסי האיגוד ואינה מקנה זכות לדרוש מהאיגוד או מבעל זכות בו אף אחד משני הדברים האמורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה באיגוד“ – הענקת זכות באיגוד, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד והכל בין בתמורה ובין בלא תמורה, אך למעט הקצאה; לענין זה, ”הקצאה“ – הנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על ידי האיגוד קודם לכן, אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עושה פעולה“ – מי שמקנה זכות באיגוד בפעולה באיגוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי“ של זכות פלונית – הסכום שיש לצפות לו ממכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, ובלבד שבמכירות –
{{ח:תתת|(1)}} שנעשו בכתב ושבהן שוכנע המנהל כי התמורה בעד הזכות במקרקעין או בעד זכות באיגוד נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין ובין בעקיפין – התמורה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שלגביהן נקבע בחוק זה אחרת – השווי כפי שנקבע בחוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורשה“ – בין על פי דין ובין על פי צוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש“ – לרבות חלק מחודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת רכישה“ – קבוצת רוכשים המתארגנת לרכישת זכות במקרקעין ולבנייה על הקרקע של נכס שהוא אחד המפורטים להלן, באמצעות גורם מארגן, ובלבד שהרוכשים בקבוצה מחויבים למסגרת חוזית –
{{ח:תתת|(1)}} נכס שאינו דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מארגן“ – מי שפועל בעצמו או באמצעות אחר לארגון קבוצת הרוכשים לצורך הרכישה והבנייה, לרבות הכנת המסגרת החוזית, והכל בתמורה בעבור פעולות הארגון כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חוזית“ – מערכת חוזים הקשורים זה בזה שבאמצעותם תפעל הקבוצה לקבלת נכס בנוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – במישרין או בעקיפין, לרבות בשווה כסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מי שנתמנה על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות להיות מנהל או סגן מנהל לענין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ לאדם פלוני –
{{ח:תתת|(1)}} בן־זוג;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן־זוג ובני־זוגם של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני־זוגם;
{{ח:תתת|(4)}} איגוד שהוא בשליטתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס שבח“ או ”מס“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עודפת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989}}, שיעור הריבית בהגדרת ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), אלא אם כן נקבעה בחוק זה, לענין מסוים, תקופה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הדייר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לעידוד השקעות הון“ – {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”פקיד השומה“ יקראו ”המנהל“.

{{ח:סעיף|2|שליטה}}
{{ח:ת}} רואים אדם כשולט באיגוד אם לאותו אדם, לבדו או ביחד עם קרוביו (להלן – בעל השליטה), שליטה ישירה או עקיפה בענינם של האיגוד או שבעל השליטה יכול לשלוט או זכאי לרכוש שליטה כאמור, ובפרט – אך בלי לגרוע מן הכלל האמור – כשבעל השליטה מחזיק או רשאי לרכוש רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של האיגוד או רובו של הון המניות שהוצא או אותו חלק ממנו שהיה מזכהו, במקרה של חלוקת כל הכנסת האיגוד בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.

{{ח:סעיף|3|הקניות לנאמן, אפוטרופוס וכו׳|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ז־5, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקניית זכות במקרקעין או זכות באיגוד לנאמן, לאפוטרופוס, למפרק או לכונס נכסים מכוח {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}}, {{ח:חיצוני|חוק נכסי נפקדים|חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950}}, או {{ח:חיצוני|חוק נכסי גרמנים|חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950}} או לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ או לאפוטרופוס הכללי מכוח {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}} – אינה ”מכירת זכות במקרקעין“ או ”פעולה באיגוד“ לענין חוק זה; ובמכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד על ידי מי שהוקנתה לו כאמור, יחושב המס, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שממנו הוקנתה.

{{ח:סעיף|4|הורשה אינה מכירה}}
{{ח:ת}} הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|4א|העברה אגב גירושין|תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם, ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה.

{{ח:סעיף|5|פעולות נוספות שהנן ”מכירה“|תיקון: תשכ״ח, תשנ״ג־3, תשנ״ז־6, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״ג־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין שלא על ידי בעליה על פי תביעת חלוקה או לשם פרעון של משכנתה, שעבוד או חוב פסוק, או על ידי הליכי הוצאה לפועל, וכן הפקעת זכות במקרקעין שיש עמה תמורה – יראו בהן לענין חוק זה מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, ומי שנמכרה זכותו במקרקעין ומי שהוקנתה זכותו באיגוד מקרקעין ומי שזכאי לקבלת פיצויים בשל הפקעה כאמור, יראו אותם כמוכר או כעושה הפעולה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע פקיד השומה שאדם העביר זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לעסקו כמלאי עסקי, או שהפך זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין שהן נכס קבוע בעסקו, למלאי עסקי שבעסקו (בסעיף זה – העברה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו ארבע שנים מיום הרכישה של הזכות עד יום ההעברה, יראו את ההעברה כמכירה, אולם הנישום לא יחוייב בתשלום המס עליה אלא בעת מכירת המלאי העסקי, כולו או מקצתו; ובלבד שאם מכר מקצתו, לא יהא חייב בתשלום מס העולה על התמורה שקיבל באותה מכירה;
{{ח:תתת|(1א)}} חלפו ארבע שנים מיום הרכישה של הזכות עד יום ההעברה, ונתקבל לאחר מכן לגבי הזכות אישור של בנין להשכרה או של בניין לשכירות מוסדית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53א|בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון}}, יראו, על אף האמור בפסקה (1), את ההעברה כמכירה פטורה ממס, ולצורך חישוב המס לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53ג|סעיף 53ג לאותו חוק}}, יראו את עלות המלאי העסקי כיתרת שווי הרכישה של הזכות;
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לא חלפו ארבע שנים כאמור, לא יראו את ההעברה כמכירה ויראו את עלות המלאי העסקי כיתרת שווי הרכישה של הזכות;
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום רכישה“, ”שווי רכישה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי רכישה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.
{{ח:תתת|(2)}} במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה (1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל העזבון אחראי למילוי החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיפים 73}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 90א|90א}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ו־91}} ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות האמורות על כל אחד מהיורשים.
{{ח:תתת|(4)}} לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה, ”חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים“ – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 100א1|בסעיף 100א1 לפקודה}}, יראו, לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 100א1|סעיף 100א1 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הטלת המס}}

{{ח:סעיף|6|הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין|תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מס שבח מקרקעין (להלן – המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} השבח הוא הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}.

{{ח:סעיף|7|הטלת המס על פעולות באיגוד מקרקעין|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} המס יוטל על פעולה באיגוד מקרקעין.

{{ח:סעיף|7א|החלת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|וחלק ה׳2 לפקודה}} על פעולה באיגוד מקרקעין|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|וחלק ה׳2 לפקודה}}, בשינויים המחויבים לפי הענין ובכללם שווי הרכישה ויום הרכישה של זכות באיגוד מקרקעין יהיה המחיר המקורי לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|וחלק ה׳2 האמורים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חיוב במס רכישה ולענין חיוב במס על פי הסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 196|בסעיף 196 לפקודה}}, יחולו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין פטור ממס ושיעור המס החל על פעולה באיגוד מקרקעין, יחולו ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע את ההוראות הנדרשות לביצוע סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות לענין מכירת אופציה באיגוד מקרקעין כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 5-2|בפרק חמישי 2}};
{{ח:תתת|(3)}} רשאי לקבוע נסיבות שבהתקיימן יחולו, לענין חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, על אף הוראות סעיף קטן (א), הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} רשאי לקבוע כי בנסיבות מסוימות על פעולה באיגוד מקרקעין, שהיה איגוד מקרקעין במשך חמש שנים לפחות לפני הפעולה, יחולו, על אף הוראות סעיף קטן (ג), הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳ לפקודה}} לענין שיעורי המס החלים על הפעולה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002}}.}}

{{ח:סעיף|8|רישום ניירות ערך באיגוד מקרקעין למסחר בבורסה|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ג־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין שנעשה לפני שנת המס 2007 ייראה כפעולה באיגוד מקרקעין והוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 101|סעיף 101 לפקודת מס הכנסה}} יחולו, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|9|מס רכישה|תיקון: תשכ״ז, תשל״א, תשל״ה, תש״ם, תשנ״ה־6, תשנ״ט־4, תשס״ב, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה־2, תשע״ו־4, תשע״ח־3, תש״ף, תשפ״ב־3, [ק״ת הודעות], תשפ״ג־5, תשפ״ג־6, תשפ״ג־7, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישת מקרקעין (להלן – מס רכישה); מס הרכישה יהיה בשיעור משווי המכירה או בסכום קבוע, לפי סוג המכירה או המקרקעין, הכל כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה לגבי נכס שאינו דירת מגורים יהא שווי המכירה – שווי המכירה של הנכס הבנוי שאינו דירת מגורים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בפעולה באיגוד מקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישה בסכום שהיתה חייבת בו מכירת זכות במקרקעין ששוויה הוא החלק היחסי – כאמור בפסקה (1א) – משווי כלל הזכויות במקרקעין שבבעלות האיגוד; לעניין סעיף קטן זה, ”פעולה באיגוד“ – הענקת זכות באיגוד, לרבות הקצאתה, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה; לעניין זה, ”הקצאה“ – כל הנפקה של זכויות באיגוד.
{{ח:תתת|(1א)}} החלק היחסי האמור בפסקה (1) הוא כיחס החלק של הזכויות הנמכרות באיגוד המקרקעין לכלל הזכויות באותו איגוד, ואם הזכויות הנמכרות, כולן או חלקן, מעניקות רק זכות לנכסי האיגוד בעת פירוקו (בסעיף זה – זכויות בפירוק) – כיחס האמור או כיחס שבין הזכויות בפירוק הנמכרות כאמור, לכלל הזכויות בפירוק, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} פעולה באיגוד מקרקעין לא תהא חייבת במס בולים החל עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הבולים על מסמכים|חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות במקרקעין שהם בנין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, שנעשתה בתקופה שמיום ט״ו בשבט התשנ״ה (16 בינואר 1995) ועד יום כ״ג בטבת התשנ״ו (15 בינואר 1996), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על חלק השווי שעד 385,060 שקלים חדשים – 0.5%;
{{ח:תתת|(2)}} על חלק השווי העולה על 385,060 שקלים חדשים ועד 597,640 שקלים חדשים – 3.5%;
{{ח:תתת|(3)}} על חלק השווי העולה על 597,640 שקלים חדשים – 4.5%;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב), (ג1ג) ו־(ג1ו) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – בנין שאינו ארעי יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין המהווה בידי הרוכש מלאי עסקי לענין מס הכנסה; ובבנין שבנייתו טרם הסתיימה, למעט בנין שאין לגביו התחייבות של המוכר לסיים את בנייתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים, ובדירה שבנייתה טרם נסתיימה, למעט דירה שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבניה, והכול למעט דירה המנויה בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(2)}} זכות במקרקעין שנמכרה לקבוצת רכישה לגבי נכס שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים;
{{ח:תתתת|(3)}} דירת מעטפת המיועדת לשמש למגורים, לרבות דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה, אם יש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה כדירת מעטפת; לעניין זה, ”דירת מעטפת“ – דירה, בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה.
{{ח:תת|(ג1)}} במכירת זכות במקרקעין, שהם בנין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, שנעשתה בתקופה שמיום כ״ד בטבת התשנ״ו (16 בינואר 1996) עד יום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על חלק השווי שעד 443,605 שקלים חדשים – 0.5%;
{{ח:תתת|(2)}} על חלק השווי העולה על 443,605 שקלים חדשים ועד 688,505 שקלים חדשים – 3.5%;
{{ח:תתת|(3)}} על חלק השווי העולה על 688,505 שקלים חדשים – 4.5%.
{{ח:תת|(ג1א)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין, שהם בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה מיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) עד יום כ״ה באייר התשע״ג (5 במאי 2013), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק השווי שעד 969,330 שקלים חדשים – 3.5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על 969,330 שקלים חדשים – 5%.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} על אף הוראות פסקה (1), יחיד שרכש דירת מגורים מיום כ׳ בחשון התשס״ח (1 בנובמבר 2007) עד יום כ״ה באייר התשע״ג (5 במאי 2013) (בפסקת משנה זו – הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הדירה שרכש היא דירתו היחידה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;
{{ח:תתתת}} ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} על חלק השווי שעד 1,139,320 שקלים חדשים – לא ישולם מס;
{{ח:תתתתת|(2)}} על חלק השווי העולה על 1,139,320 שקלים חדשים ועד 1,601,210 שקלים חדשים – 3.5%;
{{ח:תתתתת|(3)}} על חלק השווי העולה על 1,601,210 שקלים חדשים – 5%.
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין פסקה זו –
{{ח:תתתתת|(1)}} ”יחיד תושב ישראל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”דירה יחידה“ – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}; לענין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ־25%;
{{ח:תתתתת|(2)}} יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, ”קבוצת רכישה“ – כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה ”דירת מגורים“ שבסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג1ב)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שלא חלות לגביה הוראות פסקה (2), שנעשתה בתקופה שמיום כ״ו באייר התשע״ג (6 במאי 2013) עד יום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק השווי שעד 1,089,350 שקלים חדשים – 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על 1,089,350 שקלים חדשים ועד 3,268,040 שקלים חדשים – 6%;
{{ח:תתתת|(ג)}} על חלק השווי העולה על 3,268,040 שקלים חדשים – 7%.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} יחיד שרכש דירת מגורים בתקופה שמיום כ״ו באייר התשע״ג (6 במאי 2013) עד יום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013) והתקיים בו אחד התנאים כאמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג1א)(2)(א), ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} על חלק השווי שעד 1,470,560 שקלים חדשים – לא ישולם מס;
{{ח:תתתתת|(2)}} על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 שקלים חדשים – 3.5%;
{{ח:תתתתת|(3)}} על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים – 5%.
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ג1א)(2)(ב) ו־(3).
{{ח:תת|(ג1ג)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה ביום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) או לאחריו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק השווי שעד 1,465,800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} – 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על 1,465,800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 4,397,380 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 6%;
{{ח:תתתת|(ג)}} על חלק השווי העולה על 4,397,380 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 7%;
{{ח:תתתת|(ד)}} על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 20,183,565 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 8%;
{{ח:תתתת|(ה)}} על חלק השווי העולה על 20,183,565 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 10%.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים ביום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) או לאחריו (בפסקת משנה זו – הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדירה שרכש היא דירתו היחידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ב־24 החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – ב־12 החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – ב־12 החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;
{{ח:תתתת|(ב1)|(1)}} רכש את הדירה בחלוף אחת התקופות המפורטות להלן לאחר שרכש דירת מגורים אחרת במסגרת קבוצת רכישה (בפסקת משנה זו – הדירה בקבוצת הרכישה), ובעת שרכש את הדירה בקבוצת הרכישה היתה היא דירתו היחידה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ארבע שנים ממועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה – אם בנייתה של הדירה בקבוצת הרכישה לא החלה בתוך אותה תקופה, או אם שוכנע המנהל כי חל באותה תקופה עיכוב מהותי אחר בהשלמת בנייתה של הדירה בקבוצת הרכישה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} 6.5 שנים ממועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה – אם החזקה בדירה בקבוצת הרכישה לא נמסרה בפועל לידי הרוכש באותה תקופה;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקת משנה (1) יחולו בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} העיכוב בהתחלת הבנייה או בהשלמתה, לפי העניין, חל בנסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש ולא היו ידועות במועד רכישת הדירה בקבוצת הרכישה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הרוכש מכר את הדירה בקבוצת הרכישה בתוך 18 חודשים ממועד השלמת בנייתה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אלמלא רכש את הדירה בקבוצת הרכישה, היתה הדירה דירתו היחידה;
{{ח:תתתתת|(3)}} בפסקת משנה זו –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”התחלת בנייה“ – עבודות להקמת הבניין, למעט עבודות תשתית או עבודות להכשרת הקרקע;
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב מהותי“ – עיכוב בהמשך הבנייה או כל האטה בקצב התקדמות הבנייה שאינה מקובלת ברכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 49ה|בסעיף 49ה(א)}};
{{ח:תתת}} ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע בפסקה (3).
{{ח:תתת|(3)|(א)}} על חלק השווי שעד 1,978,745 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – לא ישולם מס.
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על 1,978,745 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 2,347,040 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 3.5%.
{{ח:תתתת|(ג)}} על חלק השווי העולה על 2,347,040 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 5%.
{{ח:תתתת|(ד)}} על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} ועד 20,183,565 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 8%.
{{ח:תתתת|(ה)}} על חלק השווי העולה על 20,183,565 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2025)}} – 10%.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|הסכומים שלהלן עבור (ג1ג)(3) הינם לכל שנת מס החל מ־16 בינואר בה וכלה ב־15 בינואר בשנה העוקבת:}}
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;font-size: 75%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקוב ל־2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתואם ל־2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתואם ל־2023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתואם ל־2024&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נקוב ל־2025–2027&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,470,560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,805,545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,919,155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,978,745&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,978,745&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,744,270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,141,605&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,276,360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,347,040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,347,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,500,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,525,070&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,872,725&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,055,070&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,055,070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15,000,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,416,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19,575,755&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,183,565&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,183,565&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתתת|(א)}} ”דירה יחידה“ – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ”תושב ישראל“ – לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|בסעיף 14(א) לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן הזוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי או ילד יתום מאחד או משני הוריו – כרוכש אחד;
{{ח:תתתת|(ד)}} שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, ”קבוצת רכישה“ – כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה ”דירת מגורים“ שבסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג1ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1ו)|(1)}} על אף האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (ג1ג), במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שלא חלות לגביה הוראות פסקה (2) של הסעיף הקטן האמור, שנעשתה בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_612540.pdf|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 98), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(ביום 28.11.2021)}}, עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק השווי שעד 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} – 8%;
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על 6,055,070 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} – 10%.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקופה הוראכה עד יום 31.12.2026 (ק״ת תשפ״ה, 626).}}
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקבועה בפסקה (1) לתקופה נוספת של שנתיים.
{{ח:תת|(ג2)}} הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו־(ג1ו), יתואמו בכל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, בהתאם לעליית המדד ב־16 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; השווי שהותאם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 ש״ח;
{{ח:תת}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שיפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ –
{{ח:תתת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ג) ו־(ג1) – המדד שפורסם ביום י״ד בשבט התשנ״ה (15 בינואר 1995);
{{ח:תתת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1א)(1) – המדד שפורסם ביום כ״ז בטבת התשנ״ט (15 בינואר 1999);
{{ח:תתת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1א)(2) – המדד שפורסם ביום ג׳ בחשוון התשס״ח (15 באוקטובר 2007);
{{ח:תתת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ג) – המדד שפורסם ביום ז׳ בשבט התשפ״ז (15 בינואר 2027);
{{ח:תתת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ו) – המדד שפורסם ביום ב׳ בשבט התשפ״א (15 בינואר 2021).
{{ח:תת|(ג3)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי השווי הקבועים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו־(ג1ו), כפי שהם מעודכנים עקב עליית המדד.
{{ח:תת|(ג4)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכומים הקבועים בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו־(ג1ו), מעבר לשיעור עליית המדד.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס הרכישה, כולו או מקצתו, ורשאי הוא לקבוע, באישור כאמור, כללים שונים לסוגי חייבים ולסוגי מקרקעין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין), התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס רכישה למוסד ציבורי)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס רכישה למוסד ציבורי), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} דין מס הרכישה לכל דבר וענין, למעט פטורים שלפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1 עד פרק שישי}} – כדין המס.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשל״א, תשל״ה, תש״ם, תשמ״ז־3, תשנ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9ב|הפחתת שיעורי מס הרכישה ברכישת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת – הוראת שעה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג1א) לחוק העיקרי}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1) שבסעיף 9(ג1א)}}, שנעשתה בתקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), יקראו את פסקת משנה (ב) שבפסקה (1) כאילו במקום ”5%“ בא ”4.5%“ ולגבי רכישה כאמור שנעשתה בתקופה שמיום י״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) – כאילו במקום ”5%“ בא ”4.75%“;
{{ח:תת|(2)}} לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (2) לסעיף 9(ג1א)}}, שנעשתה בתקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) ועד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), יקראו את פסקת משנה (א)(3) שבפסקה (2), כאילו במקום ”5%“ בא ”4.5%“ ולגבי רכישה כאמור שנעשתה בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) – כאילו במקום ”5%“ בא ”4.75%“;
{{ח:תת|(3)}} לגבי רכישת זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (2) שבסעיף 9(ג1א)}}, שנעשתה בתקופה הקובעת על ידי רוכש שהוא זכאי יקראו את פסקת משנה (א)(1) שבפסקה (2) כאילו במקום ”0.5%“ בא ”0%“; לענין זה, ”זכאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|(4)}} האמור בסעיף זה לא יחול על רכישת זכויות במקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (3) באחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מכירה לקרוב; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(4)}} והמונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(ב)}} מכירה בלא תמורה.

{{ח:סעיף|9ג|הפחתת שיעורי מס הרכישה לדייר מוגן – הוראת שעה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת, במקרקעין שהם נכס {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר}} חל עליו, לדייר המחזיק באותו הנכס בשכירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר}} חל עליה, ישולם מס רכישה בשיעור של 0.5% משווי הזכות הנמכרת, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) החזיק הדייר בנכס, בשכירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר}} חל עליה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר המכירה לא חל {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}} על השכירות בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו לגבי מכירת הזכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב(3)}}, ישולם מס הרכישה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|אותו סעיף}} או לפי הוראות סעיף זה, לפי בחירת הדייר הרוכש.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”דייר“ ו”נכס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר}}.

{{ח:סעיף|9ד||תיקון: תשס״ה־4, [ק״ת הודעות], תשס״ז, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|צירוף תקופות חכירה}}
{{ח:תת|(א)}} בחכירת אותם המקרקעין על ידי קרובים לתקופות חכירה שהן רצופות בזו אחר זו או שהן חופפות זו על זו בחלקן, יראו את כל החוכרים כחוכר אחד, ואת החכירות שנעשו על ידיהם כחכירה אחת, שתקופתה כמועד תחילת החכירה המוקדמת ביותר ומסתיימת בתום החכירה שסיומה המאוחר ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} בחכירת אותם מקרקעין על ידי קרובים לתקופות חכירה שאינן רצופות אך שההפסקה ביניהן אינה עולה על ששה חדשים, יראו את כל החוכרים כחוכר אחד, ואת החכירות שנעשו על ידיהם כחכירה אחת שתקופתה היא כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13|הקניית זכויות שונות באיגוד}}
{{ח:תת|(א)}} הוקנו לאדם בעיסקות נפרדות זכות באיגוד מקרקעין וזכות במקרקעין של אותו האיגוד, והיה המנהל סבור כי הם מהווים שלבים שונים של עסקה אחת, יראו את בעל הזכות באיגוד כאילו הוא הקנה את כל הזכויות שהוקנו והמס ישולם לפי מהותה של אותה עסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ההקניות היו במכירות בלבד או בפעולות באיגוד בלבד או בצירופן ואם היו על ידי האיגוד בלבד או על ידי בעל הזכות באיגוד בלבד או על ידי שניהם יחדיו.
{{ח:תת|(ג)}} פעולות באיגוד מקרקעין והקניית זכויות שסעיף קטן (א) חל עליהן, שניתן לראות בהן מכירה של זכות מסויימת במקרקעין, יראו אותן כמכירה אחת שתאריכה הוא יום המכירה לפי חוק זה שבו לדעת המנהל הושלמה המכירה.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|חובת תשלום המס|תיקון: תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חובת תשלום המס היא: במכירת זכות במקרקעין – על המוכר, ובפעולה באיגוד – על עושה הפעולה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), במכירת זכות במקרקעין שתמורתה נקבעה בכסף בלבד יהיה הרוכש חייב להעביר למנהל תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו, בשיעורים כמפורט להלן מהתמורה שנקבעה בהסכם ביניהם (בסעיף זה – מקדמה):
{{ח:תתת|(1)}} במכירת זכות במקרקעין שיום הרכישה שלה הוא לפני כ״א בחשוון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) – 15% מהתמורה;
{{ח:תתת|(2)}} במכירת זכות במקרקעין שיום הרכישה שלה מיום כ״א בחשוון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) ואילך – 7.5% מהתמורה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), במכירת זכות במקרקעין בידי חבר בני־אדם – 7.5% מהתמורה.
{{ח:תת|(ג)}} סכום על חשבון המקדמה כאמור בסעיף קטן (ב), יועבר למנהל מכל תשלום שעל הרוכש לשלם למוכר על פי המועדים שנקבעו בחוזה ביניהם, מיד לאחר ששולמו למוכר מעל 40% מהתמורה או במועד מסירת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג)}}, לפי המאוחר; עלה סך התשלום ששילם הרוכש למוכר על 40% מהתמורה במסגרת תשלום שעל הרוכש לשלם למוכר במועד מסוים, יועבר למנהל אותו חלק מהתשלום העולה על 40%, הכל עד גובה המקדמה.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו לעניין מכירת זכות במקרקעין שהרווח ממנה נתון לשומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב פרק 1|הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודת מס הכנסה}}, ואולם בסעיף הקטן האמור, בכל מקום, במקום ”40%“ יקראו ”80%“.
{{ח:תת|(ד)}} על תשלום מקדמה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את המקדמה כאילו שולמה למנהל על ידי המוכר על חשבון המס שהוא חייב בו;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין ובהסכם בין המוכר והרוכש, יראו את המקדמה כאילו שולמה למוכר מאת הרוכש על חשבון התמורה שנקבעה בהסכם ביניהם;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} היתה המקדמה גבוהה מסכום המס שהמוכר חייב בו לפי שומה שנעשתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(1) או (2)}}, על פי החלטה של המנהל בהשגה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} או על פי החלטה של ועדת ערר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}, יוחזר עודף הסכום למוכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי הרוכש עד יום ההחזר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שוכנע המנהל כי מכירת זכות במקרקעין לא הושלמה בשל נסיבות התלויות במוכר בלבד, באופן שהחזקה במקרקעין לא נמסרה לרוכש או לא ניתנה לפקודתו כמתחייב לפי הסכם המכירה, רשאי הרוכש לבקש מהמנהל כי סכום המקדמה שלא הוחזר למוכר לפי הוראות פסקת משנה (א) יוחזר לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי הרוכש עד יום ההחזר; אין באמור כדי לפגוע בזכויות הצדדים להסכם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, יראו את תשלום המקדמה כאילו שולם המס שחייב בו המוכר ובלבד שהמקדמה, כולה או חלקה, לא הוחזרה לרוכש לפי הוראות פסקה (3)(ב);
{{ח:תתת|(5)}} על תשלום המקדמה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 94ב|ו־94ב}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המנהל רשאי להקטין את השיעורים הקבועים בסעיף קטן (ב), מיוזמתו וכן לבקשת המוכר או הרוכש שהוגשה עד למועד הקבוע להגשת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}; הבקשה תהיה מנומקת בכתב ויצורפו לה מסמכים להוכחת סכום המס שיחול על המכירה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל ייתן תשובה מנומקת בכתב לבקשה עד למועד המאוחר מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 20 ימים ממועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד האחרון למשלוח ההודעה של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא נתן המנהל תשובה במועד כאמור בפסקה (2), יראו את הבקשה לעניין שיעור המקדמה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} המוכר או הרוכש רשאים להגיש למנהל בקשה מנומקת לבחינת ההחלטה אשר ניתנה בעניינם לפי סעיף קטן (ה)(1), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה למוכר או לרוכש ההחלטה; המנהל ייתן תשובה מנומקת בכתב לבקשה בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה בהסתמך על המסמכים אשר צורפו לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן המנהל תשובה במועד כאמור בפסקה (1), יראו את הבקשה לעניין שיעור המקדמה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהחליט בבקשה להקטנת שיעור המקדמה לפי סעיף קטן (ה) לא ידון בבקשה לבחינת ההחלטה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על עסקאות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת דירת מגורים מזכה שהתבקש בשלה פטור לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}};
{{ח:תתת|(2)}} מכירת זכות במקרקעין בידי גוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}};
{{ח:תתת|(3)}} מכירת זכות במקרקעין שמתקיימות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב(א) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}};
{{ח:תתת|(4)}} מכירת זכות במקרקעין, מסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ט)}} שילם רוכש את המקדמה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ושילם את מס הרכישה המגיע ממנו בהתאם לשומתו העצמית במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א}}, יראו זאת, לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, כאילו שולם המס שהרוכש חייב בו, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 60 ימים מיום הצהרתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג)}} או 30 ימים מהיום שהמציא למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לא נעשתה לגבי המכירה שומה לעניין מס רכישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} המקדמה, כולה או חלקה, לא הוחזרה לרוכש לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3)(ב);
{{ח:תתת|(4)}} אם ביקש הרוכש הקלה או פטור ממס רכישה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – הוא הגיש את המסמכים להוכחת זכאותו להקלה או לפטור כאמור.

{{ח:סעיף|16|תנאים לתקפן של עסקאות|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־3, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקפן של מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה במילוי אחד התנאים האמורים להלן, וכל עוד לא נתמלא, לא תוקנה כל זכות על אף האמור בכל דין; משנתמלא, כוחו למפרע מעת המכירה או מיום הפעולה.
{{ח:תתת}} ואלה התנאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שולם עליהן המס;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתנו עליהן הצהרות המוכר והקונה או עושה הפעולה על פי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} ושולם עליהן המס המגיע על פי ההצהרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הקונה זכות במקרקעין או הרוכש את הזכות באיגוד המקרקעין פירט בהצהרתו את שם המוכר ומענו, את הזכות שרכש ואת התמורה בעדה והפקיד אצל המנהל פקדון, כערובה לתשלום המס, בשיעור 20% משווי המכירה של הזכות במקרקעין, או שניתנו בטוחות להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא אם כן המנהל אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(1) או (2)}}; לא נעשתה שומה כאמור, תירשם המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או ערובה אחרת להנחת דעתו של המנהל, לגבי ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(א) או (ב)(3)}}, להבטחת תשלום המס שיגיע; תוקפה של ערבות או ערובה כאמור יהיה לתקופה שיקבע המנהל, ובלבד שלא תעלה על תשעה חודשים מיום שנמסרה למנהל ההצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, ולגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה – ובלבד שהומצא גם אישור מהמנהל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 136|סעיף 136 לחוק האמור}}, שהמס המגיע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|אותו חוק}} בשל אותה מכירה שולם או שניתנה ערובה לתשלומו במועדו; {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בפסקה זו, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), ביקש מוכר של דירת מגורים מזכה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}}, בהצהרתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}}, פטור ממס שבח לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}, תירשם מכירת הזכות בפנקסי המקרקעין, אם אישר המנהל כי התקיימו התנאים כאמור ותנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרת המוכר והצהרת הרוכש נמסרו במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו 10 ימים מיום ההצהרה או מהיום שהמציאו הרוכש והמוכר למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרוכש שילם את מס הרכישה המגיע ממנו בהתאם לשומתו העצמית במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א}}, ושומתו לא מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא נעשתה לגבי המכירה שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} הזכאות לפטור ממס שבח אינה מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;
{{ח:תתתת|(ו)}} התמורה המשתלמת בעד הזכות במקרקעין לא הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ או ”פעולה באיגוד“ החייבות במס – למעט מכירה או פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|שסעיף 93}} דן בהן.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} נמכרה זכות במקרקעין שבתחומי יישוב מיעוטים, ומכירה קודמת של אותה זכות, שנעשתה לפני יום י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015) ושלא מתקיימים לגביה התנאים שבסעיף קטן (א), לא נרשמה בפנקסי המקרקעין (בסעיף קטן זה – מכירה קודמת שאינה רשומה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), תוקפה של המכירה הקודמת שאינה רשומה לא יותנה בקיום התנאים המפורטים באותו סעיף קטן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכירת הזכות במקרקעין תירשם בפנקס המקרקעין, בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2), על אף המכירה הקודמת שאינה רשומה, ובלבד שהמנהל אישר כי הרוכש דיווח, לגבי כל מכירה קודמת שאינה רשומה, על פרטי הזכות במקרקעין, פרטי העסקה ופרטי הצדדים לה, הידועים לו; הצהיר הרוכש כי לא ידועים לו פרטי העסקאות הקודמות, יראו אותו כמי שהפרטים אינם ידועים לו.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מחובתו של צד למכירה קודמת שאינה רשומה להצהיר עליה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} ולשלם את המס החל בשלה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 11א|בסעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, נרשמה מכירת זכות במקרקעין בפנקס המקרקעין לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יהיה מס הרכישה שלא שולם במכירה קודמת שאינה רשומה, שעבוד על אותה זכות במקרקעין.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף למכירת זכות במקרקעין או לפעולה באיגוד שהיא יפוי כוח לטובת הקונה או לפקודתו, אלא אם בנוסף להוראות סעיף קטן (א), הופקד יפוי־הכוח – או העתק ממנו שאושר על ידי נוטריון ציבורי – אצל המנהל, במקום שנקבע בתקנות, תוך שבעה ימים מיום שניתן, ואם ניתן בחוץ לארץ – תוך שלושים יום מיום שניתן.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה באיגוד תהא תקפה אם מסר עושה הפעולה הודעה בדבר הפעולה שנעשתה וכן כי לדעתו האיגוד שבו נעשתה אינו איגוד מקרקעין, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובתו של האיגוד או של עושה פעולה בו לגבי כל אחריות המוטלת עליהם לפי חוק זה, לרבות המס, אם יתברר כי הם חייבים בו.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה לא יחול לגבי תקפן של מכירות ופעולות שנעשו על ידי מי שפטור ממס לפי חוק זה או שאין להצהיר עליהן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכות שביושר או בזכות שנרכשה בתמורה ובתום לב על ידי צד שלישי.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} רשם המקרקעין שרשם זכות במקרקעין בהתבסס על אישור המנהל להתקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ט)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16(א)(2א)}}, ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס המקרקעין הערה, כי טרם ניתן אישור המנהל שנעשתה שומה לעניין מס רכישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}} ושהושלם תשלום המס לפיה או שהעסקה פטורה ממס, וכי ככל שיש חוב שטרם שולם בגינה, יחולו על גבייתו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הערה כאמור בפסקה (1) לא תמנע ביצוע עסקאות בזכות במקרקעין ולא תגביל כל פעולה בפנקס המקרקעין והיא תימחק בידי רשם המקרקעין רק לאחר שאישר המנהל, בהודעה ששלח לרשם ולמי שנרשמה לו זכות במקרקעין, כי העסקה היתה פטורה ממס או ששולם המס המגיע בשלה.

{{ח:סעיף|16א|הטלת מס שבח ומס רכישה באזור|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ה־3, תשס״ה־3, תשע״ג־2, תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שרשום במרשם האוכלוסין בישראל או חייב להירשם בו;
{{ח:תתתת|(1א)}} יחיד שהוא תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(1ב)}} מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, והוא תושב אזור;
{{ח:תתתת|(2)}} חבר־בני־אדם שהוא תושב ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר בני אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3א|בסעיף 3א לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות במקרקעין המצויים באזור“ – זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים באזור, לרבות הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”זכות במקרקעין“ שבסעיף 1}}, להשתמש במקרקעין המצויים באזור, שנתן הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור שמינה מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, או מי מטעמו, או שההרשאה להשתמש ניתנה מכוח הרשאה כאמור, והכל אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מ־25 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע לרבות בתים, בנינים וכל המחובר לקרקע חיבור של קבע.
{{ח:תת|(ב)}} אזרח ישראלי המוכר או רוכש זכות במקרקעין המצויים באזור, יראוהו לענין חוק זה כמוכר או כרוכש זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} חבר־בני־אדם שאינו תושב ישראל ושאזרח ישראלי חבר בו, ושאזרח ישראלי בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, המוכר או הרוכש זכות במקרקעין המצויים באזור, יראו לענין חוק זה את האזרח הישראלי כמוכר או כרוכש חלק יחסי מהזכות במקרקעין, ותחול הוראה זו: לענין חישוב השבח והמס, יום הרכישה הוא היום שבו רכש האזרח הישראלי את זכויותיו בחבר־בני־האדם או היום שבו רכש חבר־בני־האדם את הזכות במקרקעין, לפי המאוחר;
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יראו מכירתה של דירה בידי חבר־בני־אדם כמכירת דירת מגורים לענין פטור על פי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.
{{ח:תת|(ה)}} חבר־בני־אדם שיש לו מקרקעין באזור ואשר היה נחשב איגוד מקרקעין אילו היה איגוד והמקרקעין היו בישראל, יראו את חבר־בני־האדם כאיגוד מקרקעין, את האזרח הישראלי שעשה פעולה בחבר – כעושה פעולה באיגוד, ואת האזרח הישראלי הרוכש זכות בחבר – כרוכש זכות באיגוד מקרקעין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} אזרח ישראלי החייב במס שבח או במס רכישה לפי סעיף זה, יופחת מסכום המס שהוא חייב בו כל סכום מס או אגרה ששילם לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד, וכשחבותו של האזרח היא על פי סעיף קטן (ג) יופחת חלק יחסי מהסכום ששילם כאמור חבר־בני־האדם שהוא חבר בו.
{{ח:תתת|(2)}} שילם אזרח ישראלי מס שבח או מס רכישה לפי סעיף זה, בשל מכירה או פעולה באיגוד, רשאי הוא לבקש מהמנהל שיראו את סכום המס האמור עד גובה האגרה לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד כאילו היה מקדמה על חשבון אותה אגרה (בפסקה זו – סכום המקדמה); ביקש האזרח הישראלי כאמור, ואישר המנהל, לצורך רישום הזכות בספרי הרישום המנוהלים בידי שלטונות האזור, כי שולם המס לפי סעיף זה, יעביר המנהל את סכום המקדמה לשלטונות האזור, לאחר שהוכח לו כי הזכות נרשמה בספרי הרישום האמורים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”האגרה לשלטונות האזור בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד“ – סכום האגרה שהאזרח הישראלי חייב בתשלומו לפי הדין החל באזור לעניין רישום מקרקעין, לשלטונות האזור, בשל אותה מכירה או פעולה באיגוד שבשלה הוא חייב במס שבח או במס רכישה לפי סעיף זה, ואם חבותו של האזרח היא לפי סעיף קטן (ג) – חלקו היחסי של האזרח בסכום האגרה שחבר בני האדם שהוא חבר בו חייב בתשלומו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סכום המס“ – סכום מס השבח או מס הרכישה ששולם, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום עד יום רישום הזכות בספרי הרישום המנוהלים בידי שלטונות האזור.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה, ”חלק יחסי“ – חלקו של האזרח הישראלי בזכויות לרווחי חבר־בני־האדם או חלקו בנכסי החבר בעת פירוק, לפי הגבוה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: שווי המכירה והרכישה}}

{{ח:סעיף|17|שווי המכירה|תיקון: תשנ״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} שווי המכירה הוא שווי ביום המכירה של הזכות במקרקעין הנמכרת כשהיא נקיה מכל שעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} שווי המכירה של זכות במקרקעין שהופקעה הוא השווי שנקבע לענין הפיצויים בשל ההפקעה.
{{ח:תת|(ג)}} שווי המכירה במכירה של זכות במקרקעין או פעולה באיגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|שסעיף 5}} דן בהן, ואיננה הפקעה – הוא התמורה שנתקבלה במכירת הזכות.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע בהסכם המכירה כי המס ישולם על ידי הקונה, רשאי המנהל לקבוע את שווי המכירה בדרך של גילום מלא; לענין זה, ”גילום מלא“ – התמורה בהסכם המכירה, בתוספת סכום המס שהיה על המוכר לשלם על מנת שתיוותר בידו התמורה האמורה, אילו הקונה לא היה מקבל על עצמו את תשלום המס.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|יום המכירה|תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ב־3, תשס״ה, תשס״ט, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} ”יום המכירה“ או ”יום הפעולה“ לענין חישוב השבח והמס הוא היום שבו נעשתה המכירה או הפעולה באיגוד, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} במכירה או בפעולה באיגוד באמצעות הליכי הוצאה לפועל – היום שבו הושלמה המכירה או הפעולה על ידי הרשות המוסמכת לכך;
{{ח:תת|(2)}} בהפקעה – היום שבו הועמד הפיצוי בעד הזכות שהופקעה לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו; ואולם, אם נקבע על ידי בית משפט סופית כי הפיצוי שיש לשלמו בעד הזכות – למעט הריבית עליו – עולה ב־50% על הסכום שהועמד לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו, יהיה יום המכירה יום מתן פסק הדין הסופי;
{{ח:תת|(3)}} במכירת זכות במקרקעין בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל – יום אישור העסקה בידי מנהל רשות מקרקעי ישראל או בידי מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תת|(3א)}} במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התכנית;
{{ח:תת|(4)|(א)}} במכירה בתקופה הקובעת של חלק מזכות במקרקעין, שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין (להלן – עסקת קומבינציה) – יום מכירת החלק כאמור או אם בחר זאת המוכר – המוקדם מבין יום סיום הבניה או יום מכירת הזכויות ביתרת המקרקעין, כולן או מקצתן, על ידי המוכר (להלן – יום התקיים התנאי) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} החל במועד ההתקשרות בעסקת הקומבינציה ועד למכירת הזכויות במקרקעין שבידי הרוכש, היו הזכויות האמורות מלאי עסקי בידי הרוכש;
{{ח:תתתת|(2)}} המוכר אינו קרוב של הרוכש;
{{ח:תתתת|(3)}} בתוך 30 ימים מיום עסקת הקומבינציה, מסר המוכר הודעה למנהל בהתאם לכללים שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(ב)}} לענין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו את זכויותיו של המוכר במקרקעין הגובלים זה בזה כזכות אחת במקרקעין;
{{ח:תתתת|(2)}} ”סיום הבניה“ – המועד המוקדם מבין אלה: המועד שבו הבנין או חלק הבנין, לפי הענין, שנבנה על יתרת המקרקעין, ראוי לשימוש, או מועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 265|סעיף 265 לחוק התכנון והבניה}} (להלן – אישור לאספקת שירותים);
{{ח:תתתת|(3)}} ”קרוב“, לענין המוכר – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו; ולענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} בשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ יבוא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ יבוא ”20% או יותר“;
{{ח:תתתת|(4)}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006).

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21|שווי הרכישה|תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|הסעיפים 22 עד 36}}, שווי הרכישה של זכות במקרקעין לענין חישוב השבח והמס הוא שוויה ביום הרכישה על ידי המוכר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – נקבע שוויה של זכות במקרקעין בקשר עם הרכישה לענין מס שבח, יהיה שווי הרכישה לענין חישוב השבח – השווי שנקבע כאמור.

{{ח:סעיף|22|שווי הרכישה במכירת חלק בלתי מסויים}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה במכירת זכות בחלק מסויים או בלתי מסויים במקרקעין – הוא חלק יחסי משווי הרכישה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, של הזכות שממנה נמכר החלק, כיחס שבין החלק הנמכר לכלל הזכות.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|שווי הרכישה במכירת חכירה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שווי הרכישה במכירת חכירה יהיה חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות במקרקעין שרכש המוכר שיחסו לכלל אותו שווי כיחס שווי המכירה של החכירה לשווי שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 18}} אילו מכר המוכר ביום מכירת החכירה את כל הזכות במקרקעין שרכש.
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין, שבהם נמכרה חכירה בעבר, ייקבע שווי הרכישה של הזכות במקרקעין שרכש המוכר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 42|ו־42}}, ”מכירת חכירה“ – כמשמעות כל מכירה במועד המכירה.

{{ח:סעיף|25|איסור כפל שווי רכישה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין, שבהם נמכרה חכירה בעבר, תיחשב כשווי הרכישה של הזכות במקרקעין יתרת שווי הרכישה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כשווי הרכישה במכירות חכירה קודמות באותם מקרקעין.

{{ח:סעיף|26|שווי הרכישה בהורשה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, שהגיעה למוכר או לעושה הפעולה בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה הוא כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נפטר המוריש לפני כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) – שוויה ביום פטירת המוריש, ואם נקבע שוויה לצורך מס עזבון – השווי שנקבע כאמור; ובלבד שאם המנהל סבור שהשווי שנקבע לצורך מס עזבון גבוה משוויה של הזכות לפי חוק זה ביום פטירת המוריש, והמוכר או עושה הפעולה לא הוכיחו שהשווי שנקבע לצורך מס עזבון שונה מהשווי שהוצהר עליו בדו״ח שהוגש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס עזבון|חוק מס עזבון, התש״ט–1949}}, יהא שווי הרכישה של הזכות – שוויה ביום פטירת המוריש;
{{ח:תתת|(2)}} נפטר המוריש בכ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) או לאחר מכן – השווי שהיה נקבע לפי חוק זה אילו נמכרה בידי המוריש.
{{ח:תת|(ב)}} קבע המנהל, על פי סעיף קטן (א)(1) שווי רכישה שונה מהשווי שנקבע לצורך מס עזבון, ומס העזבון ששולם בשל הזכות במקרקעין גבוה ממס העזבון שהיה מתחייב בו החייב במס אילו שווי הזכות לצורך מס עזבון היה שווי הרכישה שקבע המנהל, יזוכה המוכר או עושה הפעולה ממס השבח שהוא חייב בו, בסכום השווה להפרש שבין המס ששולם בשל הזכות לבין מס העזבון שהיה מתחייב בו כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום ההפרש האמור, מיום תשלום מס העזבון עד יום המכירה.

{{ח:סעיף|27|שווי הרכישה במתנה שלא הוכרה לענין מס עזבון|תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שהגיעה למוכר או לעושה הפעולה בהעברה ללא תמורה שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק מס עזבון#סעיף 3|סעיף 3(א)(3) לחוק מס עזבון, התש״ט–1949}}, הוא השווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}}, ובלבד שאם מסר המוכר, במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, הצהרה לגבי רכישת הזכות, ושילם לפני מות המוריש את מס הרכישה שהוא חייב בו, יהיה השווי, אם ביקש זאת המוכר או עושה הפעולה, לפי הסיפה של {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}.

{{ח:סעיף|28|שווי הרכישה כשהמוכר הוא אפוטרופוס וכו׳}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה בזכות במקרקעין שהוקנתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, הוא השווי שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, אילו נמכרה הזכות על ידי מי שממנו הוקנתה אותה זכות.

{{ח:סעיף|29|שווי רכישה ללא תמורה|תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה על ידי המוכר ללא תמורה הוא שוויה ביום קבלתה, ואולם אם מכירתה למוכר היתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}} {{ח:פנימי|סעיף 69|ו־69}}, יהיה שוויה השווי שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} אילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה.

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשס״ב־2, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב|שווי הרכישה בחילוף זכויות במקרקעין – הוראת שעה|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} למונחים המופיעים בסעיף זה, שמשמעותם מפורשת {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק חמישי 3}}, תהא המשמעות הנודעת להם {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} שווי הרכישה של זכות חלופית הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} לזכות הנמכרת; ואולם אם פחת שוויה של הזכות החלופית המתואמת משווי המכירה של הזכות הנמכרת, יופחת משווי הרכישה כאמור שווי הרכישה שנקבע ליתרת הזכות הנמכרת.
{{ח:תת|(ג)}} שווי הרכישה של חלק הזכות החלופית הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} לזכות הנמכרת.
{{ח:תת|(ד)}} שווי הרכישה של יתרת הזכות הנמכרת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ג)(2)}}, הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} לזכות הנמכרת כשהוא מוכפל ביחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שוויה ביום רכישתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית, זכות במקרקעין שנמכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג}} וזכות למגורים בבית אבות.

{{ח:סעיף|30|שווי רכישה באיגוד במקרים מסויימים}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה בזכות במקרקעין של איגוד שרכישתם על ידי האיגוד היתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, יהיה השווי שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} אילו מכר אותה האדם שממנו נתקבלה.

{{ח:סעיף|31|שווי רכישה של מקרקעין שנתקבלו אגב פירוק|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין או של זכות באיגוד מקרקעין שמכירתה לבעליה היתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, יהיה השווי שהיה נקבע לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} אילו נמכרה על ידי האיגוד שממנו נתקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, יהיה שוויה ביום שהמוכר רכש את הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין, או שוויה ביום רכישתה בידי האיגוד, לפי המאוחר, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערב פירוקו היה האיגוד איגוד מקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} יום הרכישה של הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין קדם ליום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299668.pdf|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס׳ 55), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף|32|שווי רכישה של זכות במקרקעין שהיא פיצוי בהפקעה או בחליפין|תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה כפיצוי בעד זכות אחרת במקרקעין שהופקעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}}, או בחליפין הפטורים ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיפים 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|או 68}}, יהיה שווי הרכישה של הזכות במקרקעין שהופקעה או שנתן בחליפין ובחליפין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיפים 65}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}} ששולם עמהם גם הפרש בכסף או בשווה כסף, יהיה שווי הרכישה חלק יחסי משווי הרכישה כאמור, כיחס שווי הזכות במקרקעין שקיבל בתמורה, לתמורה כולה.

{{ח:סעיף|33|זכויות במקרקעין שנתקבלו לפני תחילת חוק זה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28 עד 32}} לא יחולו לענין קביעת השבח והמס במכירתם של מקרקעין שנתקבלו על ידי המוכר לפני תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|34|שווי הרכישה בחליפין שנעשו לפני תחילת החוק}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנרכשה לפני תחילתו של חוק זה בדרך חליפין של מקרקעין במקרקעין שאין עמהם תמורה אחרת הוא השווי לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} של המקרקעין שנתן בחליפין.

{{ח:סעיף|35|שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה במתנה לפני תחילת החוק}}
{{ח:ת}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה במתנה לפני תחילתו של חוק זה אך לאחר תחילתו של חוק מס שבח מקרקעין, תש״ט–1949, יהיה שווי הרכישה שהיה נקבע אילו נמכרה על ידי נותן המתנה.

{{ח:סעיף|36|שווי רכישה כשהיתה הפקעה חלקית}}
{{ח:ת}} לענין קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שלאחר רכישתה הופקע חלק ממנה ללא מתן פיצוי – יראו את ההפקעה כאילו לא היתה.

{{ח:סעיף|37|יום הרכישה|תיקון: תשכ״ג, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ”יום הרכישה“ – לענין חישוב השבח והמס:
{{ח:תת|(1)}} לגבי זכות במקרקעין שנרכשה לאחר תחילתו של חוק זה –
{{ח:תתת|(א)}} היום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}} כיום המכירה לגבי מי שממנו רכש המוכר את הזכות; ואולם לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, או לפי התנאי {{ח:פנימי|סעיף 29|שבסעיף 29}} כשווי שהיה נקבע אילו מכר אותה האדם שממנו רכש אותה המוכר, יהיה יום הרכישה, היום שהיה נקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו מכר אותה אותו אדם;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי זכות במקרקעין שנרכשה מאיגוד בעת פירוקו וששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} – היום שבו נרכשה הזכות באיגוד שמכוחה נתקבלה הזכות במקרקעין על ידי המוכר, או היום בו נרכשה הזכות במקרקעין על ידי האיגוד, לפי התאריך המאוחר יותר;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} יהיה יום הרכישה – היום שנקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו נמכרה הזכות במקרקעין שהופקעה או שהוחלפה;
{{ח:תתת|(ד)}} אם המוכר רכש את הזכות במקרקעין במכירה שפסקה (א) אינה חלה עליה – היום שבו רכש את הזכות;
{{ח:תתת|(ה)}} אם המוכר רכש את הזכות במקרקעין ולאחר מכן ניתן זיכוי של מס השבח ששולם בעת רכישתו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} – היום שבו נפטר מי שממנו נרכשה הזכות האמורה;
{{ח:תתת|(ו)}} לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}}, לרבות שווי רכישה שנקבע כאמור מכוח {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} – יום פטירת המוריש;
{{ח:תתת|(ז)}} לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(2)}}, או לפי הסיפה של {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} כשחל על המוכר {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} – היום שהיה נקבע כיום הרכישה אילו מכר אותה המוריש;
{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(ט)}} לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ב|סעיף 29ב(ב), (ג), ו־(ד)}} – יום הרכישה של הזכות הנמכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 29ב|בסעיף האמור}}, ולגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ב|סעיף 29ב(ה)}} – היום שבו נרכשה אותה זכות; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית, זכות במקרקעין שנמכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג}} וזכות למגורים בבית אבות כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק חמישי 3}}.
{{ח:תת|(2)}} לגבי זכות במקרקעין או זכות באיגוד שנרכשו לפני תחילתו של חוק זה –
{{ח:תתת|(א)}} במכירה ששולם בה מס שבח, לפי חוק מס שבח מקרקעין, תש״ט–1949 – היום שנקבע כיום המכירה באותה עסקה;
{{ח:תתת|(ב)}} במכירה או בפעולה באיגוד שלא שולם בהן מס שבח כאמור –
{{ח:תתתת|(1)}} במכירה שניתנה לה הסכמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|פקודת העברת קרקעות}} – יום מתן ההסכמה;
{{ח:תתתת|(2)}} במכירה של זכות שנתקבלה בחליפין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}} – היום בו נרכשה הזכות שהוחלפה;
{{ח:תתתת|(3)}} במכירה ששווי רכישת הזכות שנמכרה בה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} – היום שבו נרכשה הזכות על ידי מי שממנו קיבל אותה המוכר;
{{ח:תתתת|(4)}} בכל מקרה אחר – היום שבו רכש את הזכות למעשה.
{{ח:תת|(2א)}} לגבי זכות במקרקעין שמקורה בהרשאה במקרקעי ישראל – ביום שבו ניתנה למוכר לראשונה הרשאה לשימוש באותם מקרקעין.
{{ח:תת|(3)}} אולם, על אף האמור בסעיף זה, אם הוכיח המוכר, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא היה בעל הזכות שביושר בזכות במקרקעין בתאריך מוקדם יותר, יראה המנהל אותו תאריך כיום הרכישה.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: ניכויים}}

{{ח:סעיף|39|הניכויים המותרים|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ד־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} לשם קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות כל אחד מאלה, אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}:
{{ח:תת|(1)}} כל ההוצאות שהוציא המוכר מיום הרכישה ועד ליום המכירה, לשם השבחתם של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת; ולענין זה יראו כהוצאה גם שוויה המוערך של עבודה, שהוכח למנהל שעבדו בעל הזכות במקרקעין וקרוביו להשבחת המקרקעין, אם התמורה בעד אותה עבודה – אילו היתה משתלמת – לא היתה ניתנת לניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|סעיף 32(4) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(2)}} במכירת זכות במקרקעין שיש עמה זכות חזקה ייחודית – הסכום שהוציא המוכר בין היום שבו רכש את הזכות לבין יום מכירתה, לרכישת אותה זכות חזקה ייחודית הנמכרת;
{{ח:תת|(2א)}} סכום ששולם למי שהחזיק במקרקעין שנה או יותר בעד פינויים, ובלבד שאינו קרובו של המוכר; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 105יא לפקודה}};
{{ח:תת|(3)}} עלה שוויים של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת עקב הוצאות שהוציא המוכר להשבחתם של מקרקעין שלו הסמוכים להם, חלק יחסי מהוצאות אלה כיחס שבין סכום עליית השווי של המקרקעין שהזכות בהם נמכרת, לבין סכום עליית שוויים של מקרקעין אלה ושל הסמוכים להם יחד, ובלבד שסכום הניכוי בשל כל המקרקעין לפי פסקה זו לא יעלה על סכום ההוצאות שהוציא עליהם כאמור;
{{ח:תת|(4)}} אגרות ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט״ז–1956}}, או לפי תקנות שהיו בתוקף בעת העברת המקרקעין על שם המוכר, וכן אגרה ששילם המוכר כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}, וכן תוספת מס ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}};
{{ח:תת|(5)}} דמי תיווך ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ־2% מהתמורה שנתן בעדם;
{{ח:תת|(6)}} דמי תיווך ששילם המוכר בקשר למכירת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ־2% מהתמורה שקיבל בעדם, אלא אם שוכנע המנהל שבקשר עם נסיבות העסקה המיוחדות שהוסברו לו שולמו דמי תיווך גבוהים יותר;
{{ח:תת|(7)}} שכר טרחת עורך דין ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין ולמכירתה;
{{ח:תת|(7א)}} שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, ששולמו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה;
{{ח:תת|(7ב)}} הוצאות שהוציא החוכר או בעל הזכות במקרקעין, לפי הענין, לשם הוכחת זכותו במקרקעין;
{{ח:תת|(8)}} מס רכוש עירוני – לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|פקודת מס רכוש עירוני, 1940}}, או מס רכוש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}, וכן ארנונת רכוש המשתלמת לרשות מקומית;
{{ח:תת|(8א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} במכירת חכירה – כל סכום ששילם המוכר, לבעל המקרקעין, בעד הסכמתו לרשום שעבוד על זכות החכירה או בעד הסכמתו למכירה, בעד חכירת הזכות, ולרבות בעד דמי חכירה מהוונים או דמי היוון, ששולמו בשלה לרשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תת|(10)}} היתה משכנתה על המקרקעין שהזכות בהם נמכרת – דמי עמילות המוכר לבעל המשכנתה בעד הסכמתו לאותה מכירה, אך לא יותר מ־2% מסכום המשכנתה שטרם נפרע;
{{ח:תת|(11)}} כל סכום ששילם המוכר על המקרקעין שהזכות בהם נמכרת כמס השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או לפי פקודה שבוטלה על ידי אחת משתי הפקודות האמורות, או מס השבחה אחר או תשלום חובה כיוצא באלה;
{{ח:תת|(11א)}} הוצאות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 17.11|בסעיף 17(11) לפקודה}}, לרבות בשל הליכי השגה, ערר וערעור;
{{ח:תת|(12)}} במכירת זכות במקרקעין ששווי הרכישה שלה נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29 סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 29ב|29ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30 עד 34}} {{ח:פנימי|סעיף 49כג|ו־49כג}} –
{{ח:תתת|(א)}} אם נתקבלה הזכות ללא תמורה או שנתקבלה אגב הליכי גירושין וחלו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} – ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, שהוציא האדם שממנו נתקבלה הזכות;
{{ח:תתת|(ב)}} אם נתקבלה הזכות בחליפין, פטורים ממס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} {{ח:פנימי|סעיף 34|או 34}} – ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}} שהוציא המוכר בקשר לזכות שהוא נתן בחליפין ואם נתקבלה הזכות בחליפין ששולם עמהם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} – חלק יחסי מהוצאות כאמור, כיחס שווי הזכות במקרקעין שקיבל בתמורה, לתמורה כולה;
{{ח:תתת|(ג)}} אם הזכות היא זכות חלופית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יא|בסעיף 49יא}} – ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, שהוציא המוכר בשל הזכות הנמכרת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יא|בסעיף 49יא}}, שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3}}; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק חמישי 3}};
{{ח:תתת|(ד)}} אם הזכות היא יחידת מגורים חלופית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יט|בסעיף 49יט}} – ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, שהוציא המוכר בשל יחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב}}, שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק חמישי 4}}; הוראות פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין יחידת מגורים חלופית או יחידה אחרת, שהתקבלה בתמורה ליחידה אחרת נמכרת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כז|בסעיף 49כז}}.

{{ח:סעיף|39א|ניכוי הוצאות ריבית ריאלית|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין יותרו בניכוי לשם קביעת סכום השבח, נוסף על ההוצאות המותרות בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תשלומי ריבית ריאלית, אם אינם מותרים בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, ששילם המוכר, החל ביום הרכישה עד 90 ימים לאחר יום המכירה, בשל הלוואה שקיבל, ושהתקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} ההלוואה התקבלה לאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לרכישה או להשבחה של הזכות במקרקעין סמוך לרכישה או להשבחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם פירעון של יתרת ההלוואה כאמור בפסקה (א);
{{ח:תתת|(3)}} ההלוואה אינה מקרוב; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי זכות במקרקעין שאינה רשומה בפנקסי חשבונות המנוהלים בשיטת החשבונאות הכפולה – ההלוואה מובטחת במשכנתה או במשכון שנרשמו לגבי הזכות במקרקעין או שנרשמה לגבי ההלוואה הערת אזהרה בשל התחייבות לרישום משכנתה, כאמור, ובלבד שהרישום הראשון מביניהם נעשה סמוך לקבלת ההלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), אשר בהתקיימם יותר הניכוי לפי סעיף זה, וכן את השיטה לחישוב הריבית הריאלית, הגבלת שיעורה, דרכי ההוכחה לייחוס ההלוואה והוצאות הריבית לזכות במקרקעין.

{{ח:סעיף|40|חישוב הניכוי במכירת חלק מזכות במקרקעין|תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הזכות הנמכרת, חלק מזכות במקרקעין או חלק מסוים במקרקעין, יותר חלק יחסי של הניכויים המותרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 39א|ו־39א}} (להלן – הניכויים המותרים), כיחס החלק הנמכר אל הזכות בשלמותה.
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יא|בסעיפים 49יא(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49כב|49כב(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67(א)(2)}}, יותר חלק יחסי של הניכויים המותרים, כיחס חלק הזכות הנמכרת החייבת במס לפי אותם סעיפים.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות חלופית יותרו הניכויים המותרים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הניכויים המותרים שהם הוצאות בשל הזכות הנמכרת שמכירתה היתה פטורה ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3}}, יותרו כנגד השבח כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היה שווי הזכות החלופית המתואמת כשווי המכירה של הזכות הנמכרת – כנגד השבח במכירת הזכות החלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת – כנגד השבח במכירת חלק הזכות החלופית;
{{ח:תתת|(2)}} הניכויים המותרים שהם הוצאות בשל הזכות החלופית, יותרו כנגד השבח במכירת חלק הזכות החלופית וכנגד השבח במכירת הזכות החלופית הנוספת, כיחס שבין חלק הזכות החלופית והזכות החלופית הנוספת, לכלל הזכות החלופית הנוספת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם לענין קרקע חקלאית נמכרת או חלופית, דירת מגורים נמכרת או חלופית או זכות במקרקעין שנמכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג}} וזכות למגורים בבית אבות.
{{ח:תת|(ה)}} למונחים המופיעים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שמשמעותם מפורשת {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק חמישי 3}}, תהא המשמעות הנודעת להם {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק האמור}}.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42|איסור ניכויי כפל|תיקון: תשל״ה־2, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת חכירה {{ח:פנימי|סעיף 24|שסעיף 24}} חל עליה יותר חלק יחסי מהניכויים המותרים לפי חוק זה שיחסו לכלל הניכויים שהיו מותרים אילו מכר המוכר את כל הזכויות במקרקעין שרכש, כיחס שבין שווי הרכישה שנקבע לצורך {{ח:פנימי|סעיף 24|הסעיף האמור}} לכלל הזכויות במקרקעין שרכש.
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין שבהם נמכרה חכירה בעבר, יוקטן סכום הניכויים בסכום שהותר בניכוי בחישוב השבח במכירות החכירה הקודמות במקרקעין.

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46|הוצאות שלא יותרו|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאות שהוצאו בשל מכירה {{ח:פנימי|סעיף 29|שסעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}} חלים עליה, או במכירה לאיגוד מקרקעין {{ח:פנימי|סעיף 30|שסעיף 30}} חל עליה, לא יותרו כניכוי בחישוב השבח החל על מכירת הזכות במקרקעין על ידי מקבל המתנה או ממכירת הזכות על ידי האיגוד, חוץ מסכומים ששולמו בעת המכירה האמורה כאגרת העברת מקרקעין, ולפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, לא יותרו בניכוי תשלומים שהוציא עוסק, במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן|חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 9|סעיף 9 לאותו החוק}}; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; לעניין זה, ”עוסק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן|בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: סכום המס}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״א־3, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשנ״ד, תשנ״ז־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי התקופה שלפני שנת 1951 – המדד שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל כפי שפורסם לאחרונה לפני היום שבו מדובר, זולת אם היום נקוב בתאריך; ואולם מי שבהיותו תושב חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} רכש זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכשו כמדד;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס שבח מקרקעין (קביעת מדד לתקופה שלפני שנת 1951)|תקנות מס הכנסה ומס שבח מקרקעין (קביעת מדד לתקופה שלפני שנת 1951), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת“ – הסכומים הניתנים לניכוי לגבי מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודת מס הכנסה}}, בצירוף הסכומים שהופחתו מהמחיר המקורי שלהם לענין מס הכנסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מתואם“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך הוצאות ששולמו לאחר יום המכירה“ – סכום השווה להוצאות המותרות בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ששולמו לאחר יום המכירה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה אם שולמו עליהן, בשל התקופה שמיום המכירה ועד יום תשלום ההוצאה, כשהוא מוכפל במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום תשלום ההוצאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי רכישה“ – שווי הרכישה לאחר הוספת הסכומים המותרים בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 39א|ו־39א}} שהוצאו עד יום המכירה בתוספת ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה ולאחר ניכוי הפחת, ולענין זכות חלופית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יא|בסעיף 49יא}} – גם לאחר ניכוי הפחת בשל הזכות הנמכרת הפטורה, ובשל יתרת הזכות הנמכרת, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 49יא|באותו סעיף}}; האמור בהגדרה זו לענין זכות חלופית, יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק חמישי 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי רכישה מתואמת“ – יתרת שווי הרכישה למעט הסכומים המותרים בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 39א|ו־39א}} שהוצאו עד יום המכירה, ולמעט ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה ובהוספת כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסים המותרים בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(8)}} כשהם מתואמים כך:
{{ח:תתתת|(א)}} מחצית המסים ששולמו מיום הרכישה ועד יום 31 במרס 1972, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסים ששולמו מיום 1 באפריל 1972 ועד יום י״ט בטבת התשמ״ו (31 בדצמבר 1985), כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד הממוצע;
{{ח:תתתת}} לענין זה, ”מדד ממוצע“ – סיכום המדדים שפורסמו ב־15 לחודש יולי בכל אחת מהשנים החל בשנת 1972 או בשנה הראשונה שבה שולם מס רכוש עבור הזכות במקרקעין, לפי המאוחר, ועד לשנה שהסתיימה ביום י״ט בטבת התשמ״ו (31 בדצמבר 1985), מחולק במספר השנים שהובאו בחשבון לענין הסיכום האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המסים ששולמו מיום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) ועד ליום המכירה כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד שהתפרסם ב־15 לחודש יולי בשנת המס שבה שולמו המסים.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות אחרות המותרות בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} שהוצאו לפני יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום ההוצאה או גמר ההשבחה, לפי הענין; ולענין זה יראו כגמר השבחה בבנין חדש על קרקע פנויה, את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה בתחילת הבניה ומסתיימת ביום גמר הבניה;
{{ח:תתת|(2א)}} הוצאות ריבית ריאלית המותרות בניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}}, שהוצאו לפני יום המכירה, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד שהתפרסם ב־15 בחודש יולי בשנת המס שבה שולמו;
{{ח:תתת|(3)}} ערך ההוצאות ששולמו לאחר יום המכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום אינפלציוני“ – חלק השבח השווה לסכום שבו עולה יתרת שווי הרכישה המתואם על יתרת שווי הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום אינפלציוני חייב“ – הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו נמכרה זכות במקרקעין או נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, לפי הענין, ביום י״ז בטבת התשנ״ד (31 בדצמבר 1993) כששווי המכירה הוא יתרת שווי רכישה מתואמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבח ריאלי“ – השבח פחות הסכום האינפלציוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבח ריאלי עד יום התחילה“ – לענין מכירה או פעולה באיגוד מקרקעין שנעשו לאחר יום התחילה כשהזכות במקרקעין או באיגוד נרכשה לפני יום התחילה – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום התחילה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה; שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול התקופות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת השבח הריאלי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד השינוי“ – ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבח ריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי“ – שבח ריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום התחילה או מיום הרכישה, לפי המאוחר, ועד ליום שקדם למועד השינוי, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה; שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול התקופות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שבח ריאלי לאחר מועד השינוי“ – ההפרש שבין שבח ריאלי לבין הסכום המתקבל מצירוף שבח ריאלי עד יום התחילה ושבח ריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – תקופת שנים עשר חדשים שתחילתה באחד באפריל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסד במכירת זכות במקרקעין“ – הסכום שבו עולה יתרת שווי הרכישה על שווי המכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים מזכה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום המעבר“ – כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבח ריאלי עד יום המעבר“ – לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר“ – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום המעבר.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשס״ח־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|המס על השבח|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ד־2, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ח־3, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ג־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר־בני־אדם יהיה חייב במס על שבח ריאלי, בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|בסעיף 126(א) לפקודה}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יחיד יהיה חייב במס על שבח ריאלי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, בשיעור של עד 25%.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), יחיד יהיה חייב במס על שבח ריאלי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}} בשיעור של עד 30%, בפעולה באיגוד מקרקעין, אם הוא בעל מניות מהותי באיגוד המקרקעין במועד הפעולה באותו איגוד, או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לפעולה כאמור; לעניין זה, ”בעל מניות מהותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(1א) רשאי המנהל להתיר בכתב, חיוב במס על השבח הריאלי, בשיעור הנמוך מהקבוע בפסקה (1) או בפסקה (1א), לפי העניין, אם הוא סבור כי המס שיחול לגביו לא יגיע לשיעור האמור.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), במכירת זכות במקרקעין, למעט במכירת דירת מגורים מזכה שחלות לגבי מכירתה הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו־(ב3), או בפעולה באיגוד מקרקעין שעשה יחיד, כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נרכש הנכס לפני יום התחילה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} על השבח הריאלי עד יום התחילה – בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|לעניין מכירת זכות מקרקעין, בידי יחיד, בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), ראו הוראת שעה {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תתתת|(ב)}} על השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי – בשיעור כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}} עד 20%;
{{ח:תתתת|(ג)}} על יתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי – בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) או (1א), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} נרכש הנכס לאחר יום התחילה יחויבו השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ויתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי, במס, בהתאם להוראות פסקה (1)(ב) ו־(ג);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב במס של יחיד לפי פסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), במכירת דירת מגורים מזכה שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, יחויב השבח הריאלי בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השבח הריאלי עד יום המעבר יהיה פטור ממס;
{{ח:תתתת|(ב)}} על יתרת השבח הריאלי לאחר יום המעבר יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב במס של יחיד לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב2), במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת ויום רכישתה קדם ליום המעבר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את סכום שווי המכירה עד לסכום שווי הדירה בצירוף סכום הפטור הנוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ז|סעיף 49ז(א)(2) או (3)}}, לפי העניין, כדמי מכר של דירת מגורים מזכה ועל השבח הריאלי בשלה יחול הוראות סעיף קטן (ב2)(1);
{{ח:תתת|(2)}} יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כדמי מכר של דירת מגורים מזכה כאמור בפסקה (1) כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין ועל השבח הריאלי בשלה יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) או סעיף קטן (ב1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} בקביעת השבח הריאלי כאמור בפסקאות (1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ז|סעיף 49ז(א)(4)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”זכויות לבנייה נוספת“ ו”סכום שווי הדירה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49ז|בסעיף 49ז(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב4)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב2) ו־(ב3), במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, ומתקיימים לגביה שני אלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב)(1) ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו־(ב3):
{{ח:תתת|(1)}} הן במועד רכישת הזכות במקרקעין שעליהם בנויה דירת המגורים המזכה והן ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} בניית דירת המגורים המזכה הושלמה לאחר יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המס על הסכום האינפלציוני החייב יהיה 10% ושיעור זה יהיה גם השיעור לענין השומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), במכירת דירת מגורים מזכה שחלות עליה הוראות סעיף קטן (ב2), ובכלל זה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב3)(1), יהיה המס על הסכום האינפלציוני החייב בשיעור 0%, ושיעור זה יהיה גם השיעור לעניין השומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לגבי מכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה היה עד שנת המס 1948 לא יעלה המס על 12% מהשבח, וכאשר יום הרכישה היה בשנות המס 1949 עד 1960 לא יעלה המס על 12% מהשבח ועוד 1% לכל שנה משנת המס 1949 ועד לשנת הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) לגבי מכירת זכות במקרקעין לאחר יום התחילה בידי חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, תשנ״ט–1999}}, שהכנסתה מעסק (בסעיף זה – חברה) או בידי יחיד שקיבל זכות במקרקעין בפירוק החברה, החל בשנת המס 2005 ייווסף לשיעור המס לפי סעיף קטן זה 1% לכל שנת מס החל בשנת המס 2005 ועד לשנת המכירה, ואולם אם שיעור המס בשנת המכירה לפי הוראות סעיף קטן זה עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), יחויב השבח בשיעורים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, בידי מי שפסקה (2) אינה חלה עליו, ייווספו לשיעור המס לפי סעיף קטן זה, השיעורים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) להלן, לכל שנת מס; ואולם אם שיעור המס בשנת המכירה לפי הוראות פסקה זו עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), יחויב השבח במס בשיעורים לפי הוראות אותם סעיפים קטנים, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת המס 2011 – 1%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת המס 2012 – 1% נוסף על השיעור האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנותה מס 2013 ואילך – 2% נוסף על השיעורים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לכל שנת מס עד לשנת המכירה.
{{ח:תתת|(4)}} האמור בסעיף קטן זה לא יחול על מכירת זכות במקרקעין שהתקבלה בידי המוכר באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה׳2 לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בלא תמורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במסגרת חילוף זכויות במקרקעין לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הזכות הועברה מקרוב; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(4)}} והמונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}};
{{ח:תתתת|(ה)}} הזכות היא במקרקעין שהיו מלאי עסקי בעסק והפכו לנכס קבוע באותו העסק כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85|בסעיף 85 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח (להלן – תקופת הפריסה), כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל אחת משנות המס בתקופת הפריסה – חלק השבח הריאלי יצורף להכנסה החייבת הקובעת של המוכר באותה שנת המס, וחישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעור המס הקבוע בסעיף קטן (ב), בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של המוכר לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} וביתרת נקודות הזיכוי שזכאי להן המוכר בכל אחת משנות המס בתקופה האמורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), בשנה שבה נבע הרווח – יחושב המס על חלק השבח המיוחס לה, לפי האמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת}} הוראות פסקה זו יחולו רק אם המוכר הגיש דוחות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לשנות המס שבתקופת הפריסה, למעט שנות מס שלגביהן טרם חלף המועד להגשת אותם דוחות;
{{ח:תתת}} לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבעלות בנכס“ – תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – לרבות שבח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ההכנסה החייבת הקובעת בשנת המס“ – ההכנסה החייבת במס בשנת המס כפי שנקבעה בשומה סופית, ואם לא נקבעה בשומה סופית, כפי שהוצהרה בדוח שהוגש לאותה שנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}; לגבי שנת מס שהמועד להגשת דוח כאמור לגביה טרם חלף, יראו כהכנסה החייבת במס את ההכנסה החייבת במס בשנת המס האחרונה שלגביה הוגש דוח, או שלגביה נקבעה שומה סופית, לפי שנת המס המאוחרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שומה סופית“ – שומה שאין עליה זכות להשגה או לערעור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המוכר“ – מוכר שהוא תושב ישראל.
{{ח:תתת|(1א)}} במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי, יחולו הוראות פסקה (1), בשינויים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השבח הריאלי עד יום התחילה, השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ויתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי יחושבו כפי שהיו מחושבים אילולא הגיש המוכר בקשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיף קטן (ב1), וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של המוכר וביתרת נקודות הזיכוי שלהם הוא זכאי, כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנה שבה נבע הרווח, יחושב המס על חלק השבח המיוחס למכירת הזכות במקרקעין או לפעולה באיגוד מקרקעין, לפי האמור בסעיף קטן (ב1).
{{ח:תתת|(2)}} התברר לאחר עשיית השומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיף 91(ד) לפקודת מס הכנסה}} שהסכום המגיע על פי אותה שומה גבוה מהמס המגיע על פי סעיף זה, יהיה המוכר חייב בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א(א) לפקודת מס הכנסה}} על ההפרש שבין המס שחוייב בו על פי פסקה זו לבין המס המגיע על פי סעיף זה לתקופה שמהמועד לתשלום המס על פי חוק זה ועד ליום התשלום.

{{ח:סעיף|48א1|הפחתת שיעור מס שבח במכירת מקרקעין בתקופה הקובעת – הוראת שעה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין בתקופה הקובעת, שיום הרכישה שלה היה לפני יום התחילה, זכאי המוכר להנחה ממס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נעשתה המכירה בתקופה החל ביום התחילה עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) – בשיעור של 20% מהמס החל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}};
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה המכירה בתקופה החל ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) – בשיעור של 10% מהמס החל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין, בתקופה הקובעת, בנכס {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר}} חל עליו, לדייר המחזיק באותו הנכס בשכירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק האמור}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נעשתה המכירה בתקופה החל ביום התחילה עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), המס על השבח הריאלי יהיה בשיעור שלא יעלה על 15%;
{{ח:תתתת|(ב)}} נעשתה המכירה בתקופה החל ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), המס על השבח הריאלי יהיה בשיעור שלא יעלה על 20%.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו רק אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביום התחילה החזיק הדייר בנכס בשכירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר}} חל עליה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר המכירה לא חל {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}} על שכירות באותו הנכס.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”דייר“ ו”נכס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר}}.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים או שחל לגביה פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק זה, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; לענין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(4)}} והמונח ”שליטה“ יפורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|48ב|השבח – חלק מההכנסה החייבת|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז, תשנ״ח־3, תשס״ב־3, תשס״ב־4, תשס״ה־4, תשע״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לענין שיעורי המס והזיכויים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק זה, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיף 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו־(ז) לפקודת מס הכנסה}} יחולו עליו, ובלבד ששיעור המס על השבח הריאלי לא יעלה על השיעור האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה}} לענין חבר־בני־אדם, ולא יעלה על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|בסעיף 48א(ב)(1) או (1א)}}, לפי העניין – לענין יחיד, ויראו את השבח כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת; על החייב במס על פי חוק זה לכלול את השבח כפי שנקבע בשומה, בהשגה, בערר או בערעור, לפי הענין, בדו״ח שהוא מגיש על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודת מס הכנסה}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} המס שחייבים בו על פי חוק זה, יראוהו כמקדמה על חשבון מס הכנסה, זולת אם המציא המוכר אישור מפקיד השומה שלפיו יש להפחית מסכום השבח סכום כלשהו בשל קיזוז הפסדים, או שיש לזכות מהמס סכום כלשהו בשל זיכויים על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, ובמקרה זה יתאם המנהל את המס לפי זה והוראות חוק זה יחולו על גביית המקדמה;
{{ח:תתת|(2)}} במכירה או פעולה באיגוד מקרקעין שמועד תשלום המס עליהן נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}, ייחשב מועד זה כמועד התשלום גם לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כשיום הרכישה של הזכות במקרקעין או באיגוד המקרקעין, לפי הענין, היה לפני מועד השינוי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על השבח הריאלי עד יום התחילה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיפים 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו־(ז) לפקודה}}, וכן הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיפים 121}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|או 126 לפקודה}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} על השבח הריאלי לאחר יום התחילה ועד למועד השינוי ועל יתרת השבח הריאלי לאחר מועד השינוי יחול האמור בסעיף קטן (א) ובלבד ששיעור המס לא יעלה על 25% – לענין חבר־בני־אדם ולא יעלה על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|בסעיף 48א(ב)(1) או (1א)}}, לפי העניין – לענין יחיד;
{{ח:תתת|(3)}} על שבח שחלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ג) או (ד)}}, או {{ח:פנימי|סעיף 48א1|סעיף 48א1(ב)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיפים 91(ג), (ד)(3א)}} וכן הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיפים 121}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|או 126 לפקודה}}, לפי הענין, ובלבד ששיעור המס לא יעלה על המס החל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 48א1|סעיף 48א1(ב)}} לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} על שבח שחלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ד1)}} {{ח:פנימי|סעיף 48א1|או 48א1(א)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיפים 91(ג), (ד)(3א), (ה) ו־(ז)}} וכן הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיפים 121}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|או 126 לפקודה}}, לפי הענין, ובלבד שתינתן ההנחה מהמס לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48א|בסעיף 48א(ד1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 48א1|בסעיף 48א1(א)}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(5)}} לענין פסקאות (1) עד (4), יראו את השבח כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת.

{{ח:סעיף|48ג|שיעור מיוחד להפקעה|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין שהיא הפקעה או מכירה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} רואים בה את המוכר כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין – לגבי החלק האמור – יינתן למוכר זיכוי מן המס שהוא חייב בו, בסכומים אלה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;סכום המס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;הזיכוי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על 1,000 לירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על 1,000 לירות נוספות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על 1,000 לירות נוספות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל סכום נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”המס“ – למעט מס הרכישה שיחיד חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות במקרקעין המשותפת לאחדים יינתן הזיכוי לכל אחד מן השותפים בשיעור חלקו היחסי בזכות.

{{ח:קטע2|פרק 5-1|פרק חמישי 1: פטור לדירת מגורים מזכה|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|49|הגדרה וחזקה|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשנ״ט־3, תשפ״ג־7}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלות“ – לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת ”זכות במקרקעין“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים מזכה“ – דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבע השנים שקדמו למכירתה;
{{ח:תתת}} לענין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו, או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שימשה הדירה למגורים; לענין התקופה הקבועה בפסקה (1) – לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום הקובע, ולענין התקופה הקבועה בפסקה (2) – לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)|קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}} יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים או ילדים יתומים מאחד או משני הוריהם – כמוכר אחד.

{{ח:סעיף|49א|תנאים לפטור|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט־3, תשע״ג־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|פרק 5-1|בפרק זה}}, יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49ב|בסעיף 49ב}}, עלה סכום שווי המכירה על 5,008,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), ויעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 49ב|לסעיף 49ב}}, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.

{{ח:סעיף|49ב|פטור לדירת מגורים מזכה|תיקון: תש״ם, תשנ״ג־3, תשנ״ז, תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ה־3, תשע״א־5, תשע״ב־3, תשע״ג־2, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פסקה זו; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}} ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה {{ח:פנימי|סעיף 49ג|שבסעיף 49ג}} במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
{{ח:תתת|(ב)}} לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:תתת|(ג)}} אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ד)}} או כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ה)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי;
{{ח:תתת|(ב)}} המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודה}} (להלן – דין וחשבון שנתי) והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
{{ח:תתתת|(2)}} המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים (להלן – סכום התמורה) למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי;
{{ח:תתתת|(3)}} לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:תתתת|(4)}} אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
{{ח:תתתת|(5)}} המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש כאמור בדין וחשבון השנתי.

{{ח:סעיף|49ג|חזקת דירת מגורים יחידה|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשס״ה־3, תשע״ג־2, תשע״ו־4, תשפ״ג־6}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}}, יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב־24 החודשים שקדמו למכירה;
{{ח:תת|(2)}} היא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997);
{{ח:תת|(3)}} חלקו של המוכר בבעלותה הוא אינו עולה על שליש, ולגבי דירה שהתקבלה בירושה – אינו עולה על מחצית;
{{ח:תת|(4)}} היא דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(5)(א) ו־(ב)}}.

{{ח:סעיף|49ד|חזקת דירת מגורים נוספת|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשע״ג־2, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}} יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997); לענין זה, ”זכויות“ – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים.

{{ח:סעיף|49ה|פטור חד פעמי – הוראה מיוחדת|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשע״ג־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה – הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה – הדירה הנוספת);
{{ח:תתת|(2)}} המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 2,252,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}};
{{ח:תתת|(4)}} המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} (בסעיף זה – הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,746,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}}, יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווי להפרש שבין 2,252,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(א2)}} הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027) ויעוגלו ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
{{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת.

{{ח:סעיף|49ו|סייג לדירה שנתקבלה במתנה|תיקון: תש״ם, תשס״ה־3, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בהוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}} לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –
{{ח:תתת|(1)}} אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מוכר כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, יתחיל לגביו מנין השנים האמורות מיום שמלאו לו 18 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבעלות בדירה הנמכרת משותפת לבני־זוג, יביאו בחשבון לענין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) את גילו של המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף|49ז|כשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניה|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשנ״ט־3, תשס״ה־3, תשע״ג־2, [ק״ת הודעות], תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} במכירת דירת מגורים מזכה, שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת), יהא המוכר זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, לפטור, בכפוף, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיפים 49א}} {{ח:פנימי|סעיף 49ב|ו־49ב}}, בשל סכום שווי המכירה, עד לסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה הנוספת כאמור (להלן – סכום שווי הדירה).
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום שווי הדירה כאמור בפסקה (1) נמוך מ־2,428,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה הנוספת כאמור, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין 2,428,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הפטור הכולל לפי פסקאות (1) ו־(2) בשל מכירת דירה כאמור, שבנייתה הסתיימה לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ואשר יום רכישתה על ידי המוכר קדם למועד האמור, לא יפחת מ־607,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}}.
{{ח:תתת|(4)}} יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים הפטורים ממס לפי פסקאות (1) עד (3), כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תתת|(5)}} הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה יתואמו אחת לשנה, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, ב־16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בינואר של אותה שנה לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים; המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים כפי שעודכנו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג2)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שיפורסם ביום ז׳ בשבט התשפ״ז (15 בינואר 2027).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד.

{{ח:סעיף|49ז1|פטור על תשלומי איזון|תיקון: תשנ״ה־7}}
{{ח:ת}} תשלומי איזון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71ב|בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, ששולמו לבעל דירה, פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות ההרחבה, ממוכר מרצון לקונה מרצון.

{{ח:סעיף|49ח|כללים למגורי קבע|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר מהותם של מגורי קבע לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|49ט||תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5-2|פרק חמישי 2: אופציה במקרקעין|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף|49י|הגדרות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ – זכות לרכישה של זכות במקרקעין למעט זכות לרכישה של זכות באיגוד, שהתקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} האופציה ניתנה בכתב;
{{ח:תתתת|(2)}} האופציה ניתנת להעברה ולמימוש בתנאים הקבועים בהסכם האופציה;
{{ח:תתתת|(3)}} התחייבות המוכר בהסכם האופציה למכירת הזכות במקרקעין בתנאים הקבועים בהסכם היא בלתי חוזרת;
{{ח:תתתת|(4)}} האופציה ניתנת למימוש בתקופת האופציה; בסעיף זה, ”תקופת האופציה“ – תקופה שאינה עולה על 24 חודשים מיום מתן אופציה לראשונה על ידי בעל הזכות במקרקעין, לרבות כל תקופת הארכה שניתנה במהלך תקופת האופציה או לאחר שהסתיימה ואם ניתנו אופציות אחרות בידי אותו בעל מקרקעין לרכישת אותה הזכות במקרקעין כולה או חלקה, יראו את כל התקופות של האופציות האחרות או המוארכות כאמור כתקופת האופציה;
{{ח:תתתת|(5)}} התמורה ששולמה בעבור האופציה במועד מתן האופציה לראשונה לא עולה על 5% משווי הזכות במקרקעין או ממחיר המימוש שנקבע בהסכם האופציה, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתת|(6)}} למחזיק האופציה לא ניתנה זכות חזקה במקרקעין שלגביהם ניתנה האופציה;
{{ח:תתתת|(7)}} הודעה על מכירת האופציה נמסרה למנהל בתוך 30 ימים מיום מתן האופציה, בהתאם לכללים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש“ – מכירת הזכות במקרקעין שלגביה ניתנה האופציה, למחזיק האופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – מי שקיבל אופציה מבעל הזכות במקרקעין או מאחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות חוק זה, במכירה של אופציה, שאינה מימוש אופציה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה;
{{ח:תתת|(2)}} המכירה תהיה חייבת במס רווח הון לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳ לפקודה}} או במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות חוק זה, במימוש האופציה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך חישוב השבח, תיווסף לשווי המכירה התמורה שקיבל בעל הזכות במקרקעין בעבור האופציה, אלא אם כן חויבה התמורה במס על פי הוראות סעיף קטן (ב)(2);
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לצורך חישוב מס הרכישה, ייווספו לשווי המכירה סכומים ששילם רוכש הזכות במקרקעין בעבור רכישת האופציה.

{{ח:סעיף|49י1|הוראה מיוחדת במימוש זכות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין לרבות מימוש אופציה, לא יחולו פטור או הקלה אחרת ממס, אם במועד מתן הזכות לראשונה לא היתה מכירת הזכות במקרקעין פטורה מאותו המס או זכאית לאותה הקלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 5-3|פרק חמישי 3: חילוף זכויות במקרקעין – הוראת שעה|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|49יא|פטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – מבנה שאינו מלאי עסקי, ושמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא משמש בייצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, בידי המוכר או בידי שוכר המבנה בתנאים שקבע שר האוצר ולמשך תקופה שקבע, או שהוא מושכר למדינה או לגוף שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|סעיף 9(2) לפקודה}}, ומשמש אותם במישרין;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מיועד לשמש לפי טיבו, ליצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}} בידי מוכר, ובלבד שלא שימש למגורים בידי המוכר, שוכר או קרוב של מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות הנמכרת“ ו”הזכות החלופית“ – כמשמעותן בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי הזכות החלופית“ – שווי המכירה של הזכות החלופית ואם היא זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, לרבות הוצאות בניית המבנה העסקי עליה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי הזכות החלופית המתואמת“ – שווי הזכות החלופית כפול במדד ביום המכירה של הזכות הנמכרת ומחולק במדד יום רכישת הזכות החלופית ובתוספת הוצאות שהוצאו לבניית המבנה העסקי, כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלאי עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85|בסעיף 85 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת) פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי, לחילוף הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות החלופית זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, והתקיים, בתוך חמש שנים מיום רכישתה או מיום מכירת הזכות הנמכרת, לפי המוקדם, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} (בסעיף זה – תכנית) המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה מבנה עסקי ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 265|סעיף 265 לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימת תכנית כאמור בפסקה (א) ונבנה עליה מבנה עסקי והוצאות הבניה לא פחתו מ־70% משווי המכירה של הזכות הנמכרת.
{{ח:תתת|(3)}} שווי הזכות החלופית המתואמת לא פחת משווי המכירה של הזכות הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מכירת הזכות הנמכרת אינה לקרוב ורכישת הזכות החלופית אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ייעוד“ – העברה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}} או הפיכת מלאי עסקי בעסק לנכס קבוע באותו עסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן – יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין שווי הזכות החלופית המתואמת, לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת – פטורה ממס ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת הפטורה);
{{ח:תתת|(2)}} מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת – חייבת במס; לענין זה, ”יתרת הזכות הנמכרת“ – ההפרש שבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת הפטורה.
{{ח:תת|(ד)}} עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת, יראו את המוכר, לצורך חישוב השבח והמס, כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכות במקרקעין ששוויה כשווי המכירה של הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – חלק הזכות החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} זכות במקרקעין ששוויה כהפרש שבין שווי הזכות החלופית המתואמת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות החלופית הנוספת).
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי כזכות חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

{{ח:סעיף|49יא1|פטור ממס בחילוף קרקע חקלאית|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הקרקע החקלאית הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית לחילוף הקרקע החקלאית הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הקרקע החקלאית החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} הקרקע החקלאית הנמכרת שימשה בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות קודם למכירתה ומשמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות לאחר המכירה;
{{ח:תתת|(3)}} הקרקע החקלאית החלופית משמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות, לאחר רכישתה;
{{ח:תתת|(4)}} שווי הקרקע החקלאית החלופית לא פחת משווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת;
{{ח:תתת|(5)}} המכירה אינה לקרוב: לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“, ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ג)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} עלה שווי הקרקע החקלאית החלופית על שווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – קרקע שיועדה לחקלאות לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות ניתן לפי התכנית לבנות עליה גם מבנה שאינו משמש לייצור הכנסה מחקלאות או להשתמש בה שלא לצורכי חקלאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מחקלאות“ – הכנסה מחקלאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או 2(8) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו ברכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית, כקרקע חקלאית חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

{{ח:סעיף|49יב|פטור ממס בחילוף זכויות בדירת מגורים|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים (בסעיף זה – דירת המגורים הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לחילוף דירת המגורים הנמכרת (בסעיף זה – דירת המגורים החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} שווי דירת המגורים החלופית לא פחת משווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת;
{{ח:תתת|(3)}} המכירה אינה לקרוב; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במכירת דירת המגורים הנמכרת, שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) למעט התנאי האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} עלה שווי דירת המגורים החלופית על שווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כזכות חלופית אחת לענין זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.

{{ח:סעיף|49יג|פטור ממס במכירת מקרקעין לצורך רכישת זכות בבית אבות|תיקון: תשס״ב־3, [ק״ת הודעות], תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} על מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים מזכה, בידי מי שמלאו, לו או לבן זוגו, 60 שנים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיפים 49יא}} {{ח:פנימי|סעיף 49יב|ו־49יב}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שהזכות החלופית היא זכות למגורים בבית אבות, למגורי המוכר או בן זוגו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוכר שטרם מלאו לו או לבן זוגו 60 שנים, ובלבד שאחד מהם זקוק לשירותי סיעוד כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – שירותי סיעוד); שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת זכות במקרקעין במקרקעין שאינם דירת מגורים מזכה, ובלבד שלא היתה למוכר או לבן זוגו דירת מגורים מזכה בארבע השנים שקדמו למכירת הזכות הנמכרת ואולם סכום הפטור במכירה לפי סעיף קטן זה, לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2002; החל משנת 2003, 540,500 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום האמור בפסקה (1) יתואם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 49ז|סעיף 49ז(א)(5)}} ואולם לענין זה יהיה ”המדד הבסיסי“ המדד שפורסם ביום ב׳ בשבט התשס״ב (15 בינואר 2002).
{{ח:תת|(ד)}} לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית אבות“ – מקום מגורים קבוע לשלושים אנשים או יותר, שהם או בני זוגם בני 60 שנים לפחות או שהם נזקקים לשירותי סיעוד, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} דיור מוגן;
{{ח:תתתת|(2)}} מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים, שניתן לו רישיון על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|חוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים מזכה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות למגורים בבית אבות“ – זכות בעלות או חכירה ביחידת מגורים בבית אבות או זכות אחרת ביחידה כאמור כפי שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|49יד|החזר מס ודחיית מס|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} מוכר זכות במקרקעין שהוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}} חלות עליו חייב בתשלום מס השבח ומס הרכישה, לפי הענין כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס או בהנחה ממס רכישה לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 103א|סעיף 103א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לענין החזר מס ששולם כאמור בסעיף קטן (א) וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה בדרך ובתנאים שקבע שר האוצר להבטחת התשלום האמור.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו התנאים המזכים בפטור לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}, לאחר מועד המכירה, ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.

{{ח:סעיף|49טו||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49טז|שלילת פטור|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} במכירת הזכות החלופית, הקרקע החקלאית החלופית, דירת המגורים החלופית והזכות למגורים בבית אבות (בסעיף זה – הזכות החלופית במקרקעין), לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס.
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו במכירת זכות חלופית במקרקעין שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 69|ו־69}} וכן לא יחולו לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 91א|ו־91א}}.
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות החלופית במקרקעין זכות במקרקעין שאינה בעלות, ובפקיעתה לא הוארכה הזכות או חודשה, יראו את פקיעתה כמכירתה של הזכות במקרקעין שפקעה ושווי מכירתה יהיה השווי שהיה נקבע אילו נרכשה לראשונה במועד הפקיעה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על זכות למגורים בבית אבות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מי שרכש דירת מגורים חלופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יב|בסעיף 49יב}} (בסעיף זה – רוכש דירה) לא יהא זכאי לפטור ממס במכירתה לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם לגבי מי שיום הרכישה שנקבע לגביו במכירת הזכות החלופית במקרקעין הוא יום הרכישה שהיה נקבע לרוכש הזכות החלופית במקרקעין אילו הוא היה מוכר אותה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחול על רוכש דירת מגורים חלופית שהיא דירת מגורים באזור עדיפות לאומית, כפי שקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שהדירה שימשה דרך קבע למגוריו במשך שנתיים לפחות.

{{ח:סעיף|49טז1|אי־&lt;wbr&gt;שלילת פטור לדירת מגורים מזכה|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} מכירת דירת המגורים הנמכרת בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49יב|סעיף 49יב}} {{ח:פנימי|סעיף 49יג|או 49יג}}, לא תיחשב, לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(1)}}, כמכירה פטורה ממס.

{{ח:סעיף|49יז|פטור חלקי ממס רכישה בחילוף זכויות במקרקעין|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} ברכישה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית, ישולם מס רכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ואולם על חלק מהזכות החלופית ששוויה כשווי הזכות הנמכרת הפטורה, ישולם מס רכישה בשיעור 50% ממס הרכישה החל עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות.

{{ח:סעיף|49יח|תחולת {{ח:פנימי|פרק 5-3|הפרק}}|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}} יחולו רק אם הזכות הנמכרת, הקרקע החקלאית הנמכרת, דירת המגורים הנמכרת או הזכות למקרקעין שנמכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג}}, נמכרו בתקופה הקובעת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 5-4|פרק חמישי 4: פינוי ובינוי|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף|49יט|הגדרות וחזקות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת מגורים או יחידה אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}} ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה אחרת“ – מבנה או חלק ממבנה שאינו יחידת מגורים המשמש את בעל הזכויות בו, לרבות כשהוא משמש את המחזיק בו כיחידה עצמאית ונפרדת, ואשר שימש כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שלצורך פינוי מתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו רוכש יחידות באותו המתחם;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} להכריז על שטח כעל מתחם פינוי ובינוי, רוכש יחידות בשטח האמור, לצורך פינוי המתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהלים“ – המנהל וכן המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מגורים חלופית“ – דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} וכן תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית דירת המגורים האמורה ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שיקבע המנהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם“ או ”מתחם פינוי ובינוי“ – מתחם פינוי ובינוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף התגורר ביחידת המגורים הנמכרת וכן התגורר דרך קבע באותה יחידה במועד החתימה על ההסכם עימו והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} במועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים, ובאותו מועד הוא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הוא נזקק לשירותי סיעוד; לעניין זה, ”נזקק לשירותי סיעוד“ – אדם שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף ובמועד החתימה על ההסכם עימו היה זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(2)}} בן זוגו של מי שמתקיים בו האמור בפסקה (1), למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“, ו”מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} יראו מכירה ליזם של זכות דיירות מוגנת ביחידת מגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}} כמכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה לענין זה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} יראו תמורה המשתלמת למחזיק ביחידה שאינה מלאי עסקי כתמורה בשל מכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד.

{{ח:סעיף|49כ|יום המכירה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב|ובחלק ב׳ לפקודה}}, לענין פינוי לשם בינוי, במכירה ליזם של כל הזכויות ביחידה במתחם או בשטח שהוגשה לגביו בקשה לאישור מקדמי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או בסמוך לפני הגשת הבקשה כאמור, המותנית בתנאי מתלה, או שהיא מכירה של זכות לרכישת זכות ביחידה כאמור ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – האופציה), יום המכירה יהיה המוקדם מבין אלה, לפי הענין ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כא|בסעיף 49כא}}:
{{ח:תת|(1)}} המועד שבו התקיים התנאי;
{{ח:תת|(2)}} המועד שבו מומשה האופציה; בסעיף זה, ”מימוש האופציה“ – המועד שבו מחזיק האופציה רכש את הזכויות ביחידה שלגביה ניתנה האופציה;
{{ח:תת|(3)}} המועד שבו התחיל היזם או מי מטעמו את הבניה בבניין שבו נמצאת היחידה הנמכרת.

{{ח:סעיף|49כא|חובת הודעה ודיווח|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כ|סעיף 49כ}} יודיע היזם למנהל על כל הסכם למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|באותו סעיף}} בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יזם רשאי לפנות למנהלים לפני יום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} בבקשה שיאשרו כי תנאי עסקה כפי שהוצגו למנהלים יזכו בהטבות הקבועות {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}}, ובלבד שהיחידות שלגביהן נתבקש האישור הן חלק ממתחם או יהיו חלק ממתחם.
{{ח:תתת|(2)}} המנהלים ישיבו בתוך 120 ימים מהיום שהומצאו להם כל הפרטים והמסמכים הדרושים כפי שקבעו בכללים שפורסמו.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש אישור לפי סעיף קטן (ג) ישלם אגרת בקשה כפי שקבע שר האוצר, ורשאי השר לקבוע שהאגרה תהיה בשיעור משווי המכירה לפי סעיף קטן (ג) או לפי חישוב אחר.

{{ח:סעיף|49כב|פטור ממסים|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לעניין פינוי לשם בינוי – המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – יחידת המגורים הנמכרת) שתמורתה ניתנה רק זכות ביחידת מגורים חלופית אחת, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה, ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי; לענין זה, ”תקרת השווי“ – אחד מאלה, לפי הגבוה:
{{ח:תתתת|(1)}} 150% משווי יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שוויין של זכויות לבניה נוספת ביחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 49ז|בסעיף 49ז(א)(1)}};
{{ח:תתתת|(2)}} שווי דירת מגורים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, באותו מתחם, ששטחה 120 מ״ר;
{{ח:תתתת|(3)}} שווי דירת מגורים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, באותו מתחם, ששטחה 150% משטחה של יחידת המגורים הנמכרת, ולא יותר מ־200 מ״ר;
{{ח:תתת}} והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית יחידת המגורים החלופית, ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הפרש השווי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת הפטורה), וזכות נוספת ביחידת מגורים ששוויה כהפרש השווי ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת החייבת);
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו את המוכר כרוכש זכות בדירת המגורים החלופית שוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות החלופית הבסיסית), וזכות נוספת ששוויה כהפרש השווי בהפחתת התמורה הכספית ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות החלופית הנוספת);
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירת הזכות הנמכרת הפטורה, פטורה ממס;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המוכר יחיד ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|בסעיף 48א(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} קשיש המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת במתחם, שתמורתה ניתנו לו שתי יחידות מגורים חלופיות, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן (א), בתנאים הקבועים בו, ויחולו על שתי היחידות החלופיות ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית.
{{ח:תת|(א3)}} מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) אשר תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה לו גם תמורה כספית, יקראו את סעיף קטן (א), לגבי דירה אחת שמכר במתחם, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1), ברישה, אחרי ”ביחידת מגורים חלופית אחת“ יבוא ”וגם תמורה כספית“ ובמקום ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי“ יבוא ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו על תקרת השווי“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2) –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית“ יבוא ”עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקת משנה (א), במקום ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך“ יבוא ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששווייה כתקרת השווי“.
{{ח:תת|(א4)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם מזכה“ – מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49לב|בסעיף 49לב}} או מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בנייה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים שזכויות בה נמכרו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה לאחר הרחבתה אינו עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ״ר או על 120 מ״ר בסך הכול, לפי הגבוה;
{{ח:תתתתת|(3)}} התקנת מעלית במבנה;
{{ח:תתתתת|(4)}} עיצוב המבנה ושיפוצו;
{{ח:תתתתת|(5)}} תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} המוכר ליזם זכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} יראו תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בנייה, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תתת|(4)}} הוצאות שהוצאו לשם שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת יחידת המגורים שבה בוצעה הבנייה.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים במתחם, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} למתן פטור ממס למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א) ו־(א2)}}, ולעניין קשיש יחולו אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|סעיפים 49כב1}} {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|ו־49כב2}}.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה וגם תמורה כספית, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה; הפטור לפי פסקה זו יחול לגבי יחידת מגורים אחת בלבד של המוכר במתחם; שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן חישוב מס השבח ומיסוי התמורה הכספית שהתקבלה לפי פסקה זו במכירת יחידת המגורים החלופית.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן בשל מכירת הזכויות ביחידת מגורים אחת או יותר במתחם, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת, ולגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג)}} הועברה יחידה לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותן יחידות; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המיזם“ – התקופה המתחילה 24 חודשים לפני מועד החתימה על ההסכם למכירת הזכות הנמכרת, וסופה ביום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.

{{ח:סעיף|49כב1|מכירת יחידת מגורים חלופית על ידי קשיש לכל אדם|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”היתר בנייה“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ב)}} קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפני המכירה, נקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} בקשה להיתר בנייה מכוח תכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת;
{{ח:תתת|(2)}} הקשיש רכש, בתקופה שתחילתה ביום שהוגשה בקשה להיתר בנייה כאמור בפסקה (1) וסיומה שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת או שנה מיום המכירה של יחידת המגורים החלופית, לפי המאוחר, זכות שהיא אחת מאלה (בסעיף זה – יחידת המגורים הנרכשת):
{{ח:תתתת|(א)}} זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, לחילוף דירת המגורים החלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכות למגורים בבית אבות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ד)}}, למגוריו או למגורי בן זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} שווי יחידת המגורים הנרכשת לא פחת מ־75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית;
{{ח:תתת|(4)}} המכירה אינה לקרוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, יראו את יחידת המגורים הנרכשת כיחידת מגורים חלופית ואת הסכום הכספי שנותר אצל הקשיש ממכירת יחידת המגורים החלופית, ככל שנותר, כתמורה כספית נוספת, ויחולו עליהם כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.
{{ח:תת|(ד)}} עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי יחידת המגורים החלופית, יראו את הקשיש כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביחידת המגורים הנרכשת ששווייה כשווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיראו אותה כיחידת מגורים חלופית, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית;
{{ח:תתת|(2)}} זכות במקרקעין ששווייה כהפרש שבין שווי יחידת המגורים הנרכשת ובין שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיום רכישתה ושווי רכישתה הם כפי שנקבע לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|49כב2|מכירת יחידת מגורים חלופית מקשיש ליזם|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ג־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהקשיש מכר את הזכות ביחידת המגורים החלופית ליזם עד יום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, ושהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ב)(2) עד (4)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על מכירה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ג) או (ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ב)}}, ובלבד שבכספי התמורה, כולם או חלקם, הוא רכש זכות למגורים בבית אבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בפסקה (2)(ב) של סעיף 49כב1(ב)}}, לו או לבן זוגו, והתקיימו שאר התנאים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|שבפסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|49כג|יום, שווי רכישה ושווי מכירה של יחידת המגורים החלופית והזכות הנוספת|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(1)}} שווי הרכישה ויום הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(1)}}, יהיה שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(2)}} שווי הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה ליחידת המגורים הנמכרת, כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין שווי יחידת המגורים החלופית, ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית – כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית.
{{ח:תת|(3)}} יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא יום הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(4)}} שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)(2)}}, הוא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} שווי הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא השווי שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שווי הרכישה שנקבע לזכות הנמכרת החייבת, כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(ב)}} שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שווי רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(5)}} יום הרכישה של יחידת המגורים החלופית כאמור בפסקה (4) הוא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} יום הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(ב)}} יום הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא יום רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(6)}} שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי מוכר של זכות ביחידת המגורים הנמכרת שאינה זכות במקרקעין ואשר לא שולם בעד רכישתה, יהיה אפס, ויום הרכישה יהיה יום המכירה שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(7)}} אם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}}, לעניין חישוב מס השבח החל במכירת הזכות החלופית הנמכרת ייווסף לשווי המכירה סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות החלופית הנמכרת“ –
{{ח:תתתת|(א)}} במכירה שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(1)}} – יחידת המגורים החלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} במכירה שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(2)}} – הזכות החלופית הבסיסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי“ – סכום התמורה הכספית שהייתה פטורה ממס או ההפרש שבין תקרת השווי ושווי יחידת המגורים החלופית, לפי הנמוך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם“ – סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי מוכפל במדד ביום המכירה של הזכות החלופית הנמכרת, ומחולק במדד ביום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כ|סעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(8)}} לעניין חישוב המס במכירת יחידת המגורים החלופית, יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|וההגדרה ”יתרת שווי רכישה“ שבסעיף 47}} כמשמעותה לעניין זכות חלופית.

{{ח:סעיף|49כד|פטור ממס רכישה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, במכירת יחידת מגורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב}}, פטור המוכר ממס רכישה ברכישת יחידת המגורים החלופית.

{{ח:סעיף|49כה|שווי הרכישה של היזם|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} שווי המכירה של זכות במקרקעין שרכש היזם, לצורך חישוב מס הרכישה, הוא כלל התמורות שנדרש לשלם בשל רכישת הזכות במתחם; ואולם על אף הוראות חוק זה, כלל שווי הרכישה לפי סעיף זה את שוויה של הקרקע ביחידת המגורים החלופית, ינוכה שוויה של הקרקע משווי המכירה כאמור.

{{ח:סעיף|49כה1|שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירה|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום המכירה“ של העסקה המקורית – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם ממשיך“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
{{ח:תתתת|(2)}} בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מקורית“ – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, המותנית בתנאי מתלה.
{{ח:תת|(ב)}} החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כה|סעיף 49כה}}, לעניין חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות שווי התמורות שהיזם האחר התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} שהיא הקצאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא אפס.
{{ח:תת|(ה)}} יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.

{{ח:סעיף|49כו|פטור נוסף|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} מוכר זכאי לפטור האמור {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}}, נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.

{{ח:סעיף|49כז|פטור ליחידה אחרת|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ג־2, תשע״ח־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיפים 49כב עד 49כו}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיפים 49כב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|49כב1}} {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|ו־49כב2}}, יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי מכירה ליזם של יחידה אחרת במתחם שאינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר, ואולם הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב}} לא יחול על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת הזכות ביחידת מגורים חלופית או ביחידה אחרת שהתקבלה תמורת היחידה האחרת הנמכרת, לא יחול פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.

{{ח:סעיף|49כז1|זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגורים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, נמכרה יחידת מגורים במכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב}}, יראו זכות ליחידת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.

{{ח:סעיף|49כח||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״ו־7, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49כט|תחולת {{ח:פנימי|פרק 5-4|הפרק}}|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} יחולו בתקופת תוקפו של הצו על מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, ובלבד שהסכם המכירה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|באותו סעיף}}, נעשה ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו.

{{ח:סעיף|49ל|מתחם להתחדשות עירונית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ו־8, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – מתחם שעליו הכריזה הממשלה כמתחם להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק התכנון והבניה}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} באחת מהחלטות הממשלה שניתנו ביום כ״א בחשון התשס״א (19 בנובמבר 2000) או ביום ב׳ באב התשס״א (22 ביולי 2001) או ביום כ״ה בחשון התשס״ב (11 בנובמבר 2001), כנוסחן ביום הינתנן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} יחולו גם על מכירת זכויות ביחידה במתחם להתחדשות עירונית ועל מכירת אופציה לגבי זכויות ביחידה כאמור, ובלבד שהסכם המכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} נעשה אחרי יום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) וכל עוד הכרזת הממשלה לגבי המתחם האמור עומדת בתוקפה.

{{ח:סעיף|49לא|הסמכה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים ותיאומים ככל הנדרש לענין {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5-5|פרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תוכנית החיזוק|תיקון: תשס״ח־5, תשפ״ג־3}}

{{ח:סעיף|49לב|הגדרות|תיקון: תשס״ח־5, תשע״ב־4, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוטב“ – אזור שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא בנגב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}, או בגליל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסווג ברמה חברתית–כלכלית באשכול 1 עד 6 בדירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פריפריאלי“ – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}, או בגליל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מכירה ראשון“ – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|בחוק החיזוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בניה לפי תכנית החיזוק“ – זכויות לבניה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – זכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק בדרך של הריסה ולמעט זכויות בנייה מכוח תכנית אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיזוק“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85|בסעיף 85 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס מכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 72ג|בסעיף 72ג}}, כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300821.pdf|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס׳ 61), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49יט|בסעיף 49יט}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בניה לפי תכנית החיזוק“ – כל אחד מאלה, לפי הוראות תכנית החיזוק:
{{ח:תתת|(1)}} חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בהגדרה זו – מבנה), מפני רעידות אדמה;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה, ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} התקנת מעלית במבנה;
{{ח:תתת|(4)}} עיצוב המבנה ושיפוצו;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום לכיסוי הוצאות כרוכות בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק כפי שיקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית החיזוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|בחוק החיזוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – הוראות תכנית החיזוק שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש.

{{ח:סעיף|49לב1|יום המכירה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, היתה המכירה של הזכות הנמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, מותנית בתנאי מתלה, או מכירה של זכות לרכישת זכות במקרקעין ({{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} – האופציה), יהיה יום המכירה המוקדם מבין אלה, ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לב2|בסעיף 49לב2}}:
{{ח:תת|(1)}} המועד שבו התקיים התנאי או שבו מומשה האופציה, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} המועד שבו הוחל במתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק או המועד שבו החלה הבנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|49לב2|חובת הודעה ודיווח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} המוכר יודיע למנהל על הסכם למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}} בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הצהרה על מכירת הזכות הנמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה מיום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}}.

{{ח:סעיף|49לב3|שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירה|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום המכירה“, של העסקה המקורית – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – מי שרוכש זכות נמכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 49לג|בסעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, במבנה לשם חיזוק המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לשם הריסת המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם ממשיך“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
{{ח:תתתת|(2)}} בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מקורית“ – מכירת זכות נמכרת ליזם לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, המותנית בתנאי מתלה.
{{ח:תת|(ב)}} החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהיזם התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} שהיא הקצאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא אפס.
{{ח:תת|(ה)}} יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.

{{ח:סעיף|49לג|פטור ממס וממס מכירה במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק|תיקון: תשס״ח־5, תשע״ו־7, תשע״ז־4, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק ({{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת), תהא פטורה ממס וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק;
{{ח:תתת|(2)}} בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תכנית החיזוק.
{{ח:תת|(ב)}} תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות אשר הוצאו לשירותי בנייה לפי תכנית החיזוק במקרקעין, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.

{{ח:סעיף|49לג1|פטור ממס במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ההוראה תחול על מכירת זכות מיום 1.1.2013 עד יום 31.12.2033):}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (בסעיף זה – הזכות הנמכרת), תהיה פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית, ובאזור מוטב – שתי דירות מגורים חלופיות, לכל היותר, שמתקיים בהן אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח הדירה או השטח המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על שטח דירת המגורים הנמכרת בתוספת 25 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שווי הדירה או השווי המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על סכום הפטור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49ז|בסעיף 49ז(א)(2)}} או על שווייה של דירת המגורים הנמכרת, בלא הזכויות לבנייה נוספת, לפי הגבוה;
{{ח:תתת}} והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת הריסת המבנה ובנייתו מחדש ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה הקמתו מחדש של המבנה שנהרס בהתאם לתכנית החיזוק בדרך של הריסה.
{{ח:תת|(ב)}} תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא כאמור באותו סעיף קטן, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין חישוב המס במכירת דירת מגורים חלופית כמשמעותה בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות החלות על מכירת יחידת מגורים חלופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת, ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג1)}} במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב, שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א3)}}, בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כג|סעיף 49כג(7)}}, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”מוכר מוטב“ – קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה דירת מגורים לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה, בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותה דירה; בסעיף קטן זה, ”קרוב“, ”שליטה“ ו”תקופת המיזם“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים – כמוכר אחד.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, זכות ביחידה בבניין שאינה דירת מגורים ואינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר.
{{ח:תתת|(2)}} במכירת זכות בדירת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת זכות נמכרת שאינה דירת מגורים, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ב)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|סעיפים 49כב1(ג) ו־(ד)}} יחולו בשינוים המחויבים, ועל דירת מגורים הנרכשת על ידי הקשיש יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כד|סעיף 49כד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} מכירה ליזם של זכות בדירת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|בסעיף 49כב2(א)}} בשינויים המחויבים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|סעיף 49כב2(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ב)}}, ובלבד שהתקיימו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|שבסעיף 49כב2(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל יפרסם את רשימת היישובים הנכללים בהגדרה ”אזור מוטב“.

{{ח:סעיף|49לד|פטור ממס וממס רכישה במכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק תהא פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוכר והרוכש מכרו את הזכות הנמכרת בפטור ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}};
{{ח:תת|(2)}} המכירה נעשתה בסמוך למכירת הזכות הנמכרת;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה תמורה כספית בעד המכירה.

{{ח:סעיף|49לה|סייג לפטור|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-5|פרק זה}} לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין, במקרקעין המהווים מלאי עסקי בידי המוכר.

{{ח:סעיף|49לו|פטור נוסף|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} מוכר זכאי לפטור כאמור {{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.

{{ח:סעיף|49לו1|זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגורים|תיקון: תשע״ב־4, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, נמכרה זכות במקרקעין שהיא יחידת מגורים במכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|סעיף 49לג1}}, יראו זכות ליחידת מגורים שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.

{{ח:סעיף|49לו2|תחולה – הוראת שעה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשפ״ג, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-5|פרק זה}} יחולו על מכירת זכות נמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} שנעשתה בתקופה שמיום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005) ועד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033) ולעניין מכירת זכות נמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|סעיף 49לג1}} – מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033).

{{ח:קטע2|פרק 5-6|פרק חמישי 6: העברת מפעל לאזור מוטב – הוראת שעה|תיקון: תשס״ח־6}}

{{ח:סעיף|49לז|הגדרות|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוטב“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום רשות מקומית במחוז הדרום, במחוז הצפון או בנפת חיפה, ובלבד שבתיה, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600, ומתקיימים בה שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור אבטלה שנתי ממוצע, לפי פרסומי שירות התעסוקה, של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(2)}} אזור תעשיה מרחבי בתחום מחוז הצפון או מחוז הדרום, ובלבד שכולו או חלקו, נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; ואולם בנפת אשקלון – רק אזור תעשיה מרחבי בתחום רשות מקומית שבה רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; בפסקה זו, ”אזור תעשיה מרחבי“ – אזור תעשיה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשיה, 100 דונם לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אזור תעשיה ביישוב מיעוטים ובלבד שכולו או חלקו נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; בפסקה זו, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, ”יישובי עוטף עזה“ – היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול“ – דירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מהותית“, במפעל באזור מוטב – העסקת עובדים במפעל באזור מוטב שמספרם לא פחת מ־75% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון, בטופס שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל תעשייתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}}, וכן מרכז לסיוע לוגיסטי או מוקד מענה טלפוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל באזור מוטב“, ”מפעל נמכר“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בסעיף 49לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד המועסק במשרה מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה יימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה, באופן יחסי בהתאם לחלקיות המשרה או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(4)}} והמונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית מוטבת“ – אחד מאלה, ובלבד שהרמה החברתית–כלכלית בו אינה עולה על אשכול 5:
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית שנמצאת באזור מוטב;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב במחוז הדרום או יישוב מיעוטים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600;
{{ח:תתת|(3)}} יישוב במחוז הצפון.

{{ח:סעיף|49לח|פטור ממס בהעברת מפעל לאזור מוטב|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שאינו נמצא באזור מוטב ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – מפעל נמכר), פטורה ממס עד לסכום הפטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לט|בסעיף 49לט}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוכר רכש, עד סוף שנת המס 2009, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שנמצא באזור מוטב או שהם קרקע לבניית מפעל כאמור ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – מפעל באזור מוטב) לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר;
{{ח:תת|(2)}} המכירה התבצעה בתקופה שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300645.pdf|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 63 – הוראת שעה), התשס״ח–2008}}, וסיומה בתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
{{ח:תת|(3)}} המפעל הנמכר שימש בייצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, במשך חמש שנים רצופות, לפחות, סמוך לפני מכירתו;
{{ח:תת|(4)}} רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב אינה מקרוב ומכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר אינה לקרוב;
{{ח:תת|(5)}} לא התקיימו לגבי המכירה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} והיא אינה במסגרת שינוי מבנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103|בסעיף 103 לפקודה}};
{{ח:תת|(6)}} לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב התקיימה במפעל האמור הפעלה מהותית והיא המשיכה להתקיים בו במשך עשר שנים רצופות לפחות (בסעיף זה – תקופת ההפעלה המהותית);
{{ח:תת|(7)}} במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית לא פחת שטחו של המפעל באזור מוטב מ־75% משטחו של המפעל הנמכר;
{{ח:תת|(8)}} בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית הועסקו במפעל באזור מוטב שישים עובדים לפחות, לפי חישוב ממוצע שנתי, וכן 80% לפחות מכלל העובדים, בכל שנה, היו תושבי רשות מקומית מוטבת, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל;
{{ח:תת|(9)}} הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב לא נמכרה במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית;
{{ח:תת|(10)}} בהצהרה שהגיש המוכר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}}, הוא הודיע על בחירתו בהחלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}};
{{ח:תת|(11)}} נקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, ואם לא חל הסכם קיבוצי כאמור – בהסכם או בהסדר אחר, הוראות המסדירות את הזכויות של עובד המפעל הנמכר שסיים את עבודתו עקב העברת המפעל הנמכר, וכן הוראות המסדירות את שמירת הזכויות ותנאי העבודה, שהיו ערב העברת המפעל הנמכר, לעובד המפעל הנמכר שהמשיך בעבודתו במפעל באזור מוטב; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות עובדי המפעל הנמכר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|49לט|הסכום הפטור|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לח|סעיף 49לח}} הוא הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של שווי הרכישה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב ושל כל ההוצאות כמפורט להלן שהוצאו עד למועד שבו היתה במפעל האמור הפעלה מהותית:
{{ח:תתת|(א)}} הוצאות לבניית מבנה שישמש למפעל באזור מוטב;
{{ח:תתת|(ב)}} הוצאות הקשורות במישרין לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר בזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
{{ח:תתת|(ג)}} הוצאות להכשרת כוח אדם שיועסק במפעל באזור מוטב;
{{ח:תת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלה של 337,500 שקלים חדשים, במספר העובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת שהועסקו במפעל באזור מוטב בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|49מ|ייחוס ניכויים|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} יראו את יתרת סכום שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר לאחר הפחתת הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לט|סעיף 49לט}}, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה במקרקעין שהם מפעל נמכר, כיחס בין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות האחרת כאמור לבין מלוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.

{{ח:סעיף|49מא|החזר מס ודחיית מס|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} מוכר זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, שהוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}} חלות עליו, חייב בתשלום מס כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – התנאים המזכים בפטור).
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 103א|סעיף 103א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין החזר המס ששולם כאמור בסעיף קטן (א), וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה, בדרך ובתנאים שקבע המנהל, להבטחת התשלום האמור.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור לאחר מועד המכירה ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.

{{ח:סעיף|49מב|שלילת פטור נוסף|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מכירת זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר התנאים המזכים בפטור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3}} ולא יראו את רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב כרכישת זכות חלופית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|הפרק האמור}}.

{{ח:סעיף|49מג|הסמכה|תיקון: תשס״ח־6}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}}, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}}, בתנאים שיקבע, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} במקרה שבו מכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר היתה לקרוב, וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49לח|פסקה (4) של סעיף 49לח}};
{{ח:תתת|(ב)}} במקרה שבו ההפעלה המהותית במפעל באזור מוטב לא התקיימה במשך עשר שנים רצופות לפחות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בפסקה (6) של סעיף 49לח}}, ובלבד שהיא התקיימה במשך חמש שנים רצופות לפחות, והופסקה לאחר התקופה האמורה בשל משבר כלכלי בענף שאליו משתייך המפעל באזור מוטב או בשל מצב ביטחוני מיוחד במקום הפעלתו; קבע שר האוצר כאמור, יחושב הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לט|סעיף 49לט}} באופן יחסי בהתאם לתקופת ההפעלה המהותית;
{{ח:תת|(2)}} תנאים מיוחדים שצריכים להתקיים לגבי עובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בפסקה (8) של סעיף 49לח}}, לרבות תנאים בדבר גילם או מצבם המשפחתי או דרישה להיותם עולים חדשים; קביעה כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובשים לב למידת השתלבותם של עובדים שמתקיימים לגביהם תנאים כאמור בשוק העבודה באזור המוטב.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: פטורים אחרים ודחיית מועדי תשלום|תיקון: תש״ם}}

{{ח:סעיף|50|מכירה החייבת במס הכנסה|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהריווח מהן נתון לשומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב פרק 1|הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודת מס הכנסה}} תהא פטורה ממס.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור לפי סעיף זה יינתן לאדם שימציא למנהל אישור בדרך שתיקבע בתקנות, כי הריווח מאותה מכירה או מאותה פעולה באיגוד נתון לשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; המנהל רשאי להתנות מתן האישור בתשלום מס הכנסה המגיע מאותו אדם, או במתן ערובה כדי הנחת דעתו של המנהל להבטחת תשלום מס ההכנסה; ובלבד שלא יידרשו תשלום או ערובה כאמור בסכום העולה על 40% מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הזכות במקרקעין או הפעולה באיגוד שבשלה נדרש האישור; אם מבקש האישור הוא איגוד מקרקעין יחולו ההוראות כאמור גם לגבי מס ההכנסה המגיע מבעל זכויות באיגוד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה)|תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|הסכם למכירה|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} בהסכם למכור זכות במקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}} או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תת|(1)}} החזקת המקרקעין היא בידי הקונה או נתונה לפקודתו;
{{ח:תת|(2)}} הקונה שילם או זיכה על חשבון המחיר את המתחייב למכור, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
{{ח:תת|(3)}} המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לקונה או לאדם אחר לרשום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו.

{{ח:סעיף|52|הסכם לעשות פעולה|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} בהסכם לעשות פעולה באיגוד מקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}} או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תת|(1)}} לרוכש את הזכות באיגוד הזכות לתפוס את מקרקעי האיגוד או חלק מהם או זכות להורות לאיגוד למסור את המקרקעין או חלק מהם למי שיורה;
{{ח:תת|(2)}} הקונה שילם או זיכה, על חשבון המחיר, את המתחייב לעשות פעולה באיגוד, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
{{ח:תת|(3)}} המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לרוכש או לאדם אחר לעשות את הפעולה באיגוד לטובת הרוכש או לפקודתו.

{{ח:סעיף|53|יפוי כוח לבצע מכירה}}
{{ח:ת}} מתן יפוי כוח לאחר למכור לאדם שלישי זכות במקרקעין מטעם המרשה יהיה פטור ממס באחת מאלה –
{{ח:תת|(1)}} המרשה יכול לבטל את יפוי הכוח בכל עת;
{{ח:תת|(2)}} יפוי הכוח תקף לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים;
{{ח:תת|(3)}} יפוי הכוח ניתן על ידי בעלי הזכות לאדם החייב לפעול לטובתם ולא להבטחת הזכות של מי שרכש זכות במקרקעין או מי שעומד לרכוש זכות כזו ואין המורשה רשאי ליהנות מתמורת המכירה – למעט שכר סביר והחזרת הוצאות שהוציא וחייב הוא למסרה בשלמותה למרשה, ויפוי הכוח אינו ניתן להעברה על ידיו;
{{ח:תת|(4)}} יפוי הכוח ניתן לבורר לשם הבטחת ביצוע פסק דינו.

{{ח:סעיף|54|העברת שליטה הפטורה ממס}}
{{ח:תת|(א)}} הענקת שליטה לאדם באיגוד על ידי בעל זכות באיגוד תהיה פטורה ממס אם נתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הענקת שליטה באיגוד כאמור היא לפעול לטובת בעל הזכות באיגוד ולמי שהוענקה השליטה אין שום זכות ליהנות במישרין או בעקיפין, מנכסי האיגוד או מהכנסותיו בשל אותה הענקה, למעט זכות לשכר סביר ולהחזרת הוצאות שהוציא;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוענקה לו השליטה באיגוד כאמור איננו יכול להעבירה לאחר ומי שהעניק את השליטה יכול לחזור ולנטלה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוענקה לו השליטה חייב להודיע למנהל על כל שינוי שחל בזכויותיו של נותן השליטה תוך שלושים יום מיום שנודע לו על כך.

{{ח:סעיף|55|מניעת מס כפל}}
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תהיה פטורה ממס אם בעד מכירת אותה זכות לאותו קונה או בעד עשיית אותה פעולה שולם בעבר מס, והמוכר או עושה הפעולה, לא הפך להיות שוב בעל הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד בה נעשתה הפעולה לאחר המכירה או הפעולה הראשונה.

{{ח:סעיף|56|פטור מאגרת העברת מקרקעין}}
{{ח:ת}} שולמה תוספת מס לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} על רכישת זכות במקרקעין, לא תשולם אגרת העברת מקרקעין והתוספת המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}, בזמן הרישום של הזכות האמורה בפנקס המקרקעין על שם האדם ששילם את התוספת.

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59|פעולות באיגוד שנקבעו}}
{{ח:ת}} סוגי פעולות בסוגי איגודים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיו פטורים ממס.

{{ח:סעיף|60|מכירה למדינה לרשויות מקומיות ולמוסדות לאומיים}}
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה, למדינה, לרשות מקומית, לקרן הקיימת לישראל, או לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל – תהיה פטורה ממס.

{{ח:סעיף|61|מוסדות ציבור|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה למוסדות ציבור פטורה ממס.
{{ח:תת|(ב)}} מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי –
{{ח:תתת|(1)}} אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו – תהא פטורה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד במשך תקופה קצרה מ־80% מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד, או שלא שימשו אותו כלל –
{{ח:תתתת|(א)}} כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה שאינה פחותה משנה ואינה עולה על ארבע שנים – יינתן פטור יחסי מהמס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה העולה על ארבע שנים – יינתן פטור של מחצית המס, ואם המקרקעין שימשו במישרין את המוסד – יינתן, בנוסף לפטור האמור, גם פטור על חלק יחסי מהמחצית השניה של המס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו.
{{ח:תת|(ג)}} מכר מוסד את הזכות במקרקעין שרכישתם היתה פטורה ממס לפי סעיף קטן (א) תוך חמש שנים מיום שרכשה, יהא המוכר חייב גם במס אשר האדם שממנו נרכשה הזכות היה פטור ממנו על פי הוראות הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”מוסדות ציבור“ – מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לענין זה על־ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} מוסד ציבורי שנקבע לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה}}, יראוהו כאילו נקבע גם לענין סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|62|מתנות לקרובים|תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, ”קרוב“ – קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 1}}, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63|פטור על ויתור וללא תמורה}}
{{ח:ת}} ויתור על זכות ללא תמורה – פטור ממס.

{{ח:סעיף|64|פטור בהפקעה שתמורתה זכות במקרקעין}}
{{ח:ת}} הפקעה של זכות במקרקעין, שתמורתה ניתנה כפיצוי רק זכות במקרקעין – תהיה פטורה ממס.

{{ח:סעיף|65|פטור בהחלפות מסויימות|תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} החלפת מקרקעין בשל צו רשות מוסמכת שניתן על פי כל דין, שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} אינן חלות לגביה כשלא שולם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף – תהיה פטורה ממס; שולם סכום הפרש כאמור – יראו את המוכר לענין חישוב השבח והמס כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין שנתן, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש האמור, לבין כל התמורה שקיבל בעד הזכות במקרקעין שנתן.

{{ח:סעיף|66|פטור בחלוקת קרקע למתיישבים}}
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת מקרקעין המשמשים למטרה חקלאית, ושעובדו על־ידי חברי אגודה שיתופית חקלאית במשותף, לחברי אותה אגודה בהתאם לזכויותיה בה וללא תמורה נוספת – פטורה ממס.

{{ח:סעיף|67|פטור באיחוד וחלוקה|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} על מכירת זכות במקרקעין, שהיא חלוקת מקרקעין בין כל בעליה המשותפים או שהיא איחוד מקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא שולם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף (להלן – סכום הפרש) – פטורה המכירה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} שולם סכום הפרש – פטורה המכירה ממס, למעט מכירת הזכות שבשלה שולם סכום ההפרש.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איחוד מקרקעין“ –
{{ח:תתתת|(1)}} איחוד חלקות גובלות או חלקות רצופות לשם תכנונן מחדש, לרבות איחוד חלקות כאמור לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(2)}} מכירה של חלק מזכות במקרקעין שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין בחלקות גובלות או בחלקות רצופות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות שבשלה שולם סכום הפרש“ – החלק היחסי מהזכות במקרקעין שנתן המוכר, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש שקיבל המוכר, לבין הסכום הכולל של שווי הזכות במקרקעין שקיבל המוכר עקב איחוד המקרקעין או חלוקת המקרקעין, בתוספת סכום ההפרש שקיבל המוכר.

{{ח:סעיף|68|פטור בהחלפת מקרקעין בין חברי אגודה להתיישבות חקלאית}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לפטור ממס חליפין – ללא תמורה נוספת – של מקרקעין המשמשים לעיבוד חקלאי, בין חברי אגודה שיתופית חקלאית מקומית, הנעשים על פי החלטת האגודה, אם אישר שר החקלאות שהחליפין דרושים לשיפור העיבוד החקלאי.

{{ח:סעיף|69|העברה מסויימת של זכות מנאמן}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נאמן“ – אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נהנה“ – אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} {{ח:פנימי|סעיף 119|או 119}}, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|70|פטור מותנה למכירות מסויימות לאיגודים|תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין לאיגוד על ידי בעלי זכויות באותו איגוד בתמורה להקצאה בלבד, באותו איגוד תהיה פטורה ממס אם –
{{ח:תתת|(1)}} אותו איגוד הוא איגוד מקרקעין, או – מיד לאחר שרכש את המקרקעין – הפך להיות איגוד מקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות באיגוד מוקנות למי שמכר לאיגוד את הזכויות במקרקעין באותה מידה שבה היו לו זכויות במקרקעין שנמכרו לאיגוד;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} ייעודה של הזכות במקרקעין לא שונה למלאי עסקי בעת המכירה לאיגוד;
{{ח:תתת|(5)}} היחס שבין שווי הזכויות באיגוד שהוקצו, לבין שווי כלל הזכויות באיגוד מיד לאחר ההקצאה, הוא כיחס שבין השווי של הזכות במקרקעין שנמכרה, לשווי האיגוד מיד לאחר המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הקצאה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|71|העברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגוד|תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין של איגוד (בסעיף זה – האיגוד המתפרק) וכן הקניית זכות באיגוד של איגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, אם נתמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה תמורה בעד הזכות;
{{ח:תתת|(3)}} הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד הוקנו לבעלי הזכות באיגוד המתפרק באותה מידה שבה היו להם זכויות באיגוד המתפרק;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} ייעודה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא שונה למלאי עסקי, בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(6)}} בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה;
{{ח:תתת|(7)}} הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בפירוק איגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 93|סעיף 93 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי איגודי מקרקעין נוספים שעליהם יחולו הוראות סעיף קטן (ב), וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה מטיבה“ – הקצאה, אחת או יותר, למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד, שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההקצאה היא לבעלי זכויות באיגוד, או למי שאינו בעל זכויות באיגוד ואשר בשל ההקצאה כאמור היה לבעל זכויות בו, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה שקדמה לפירוק“ – תקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק.

{{ח:סעיף|71א|רווח נוסף בפירוק|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, יחויב בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין כאמור, במס מיוחד על הרווח הנוסף, אם הודיע על רצונו להתחייב במס בהצהרה שהגיש למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} על העברת הזכות לידיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע בעל המניות על רצונו להתחייב במס כאמור בסעיף קטן (א) או שלא שילם את המס המיוחד בשל הרווח הנוסף במועד האמור, יחויב במס על הרווח הנוסף במועד מכירתה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין שהעברתה אליו היתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, נוסף על המס החל על השבח כאמור בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הוא השיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיפים 125ב(1) או (2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|או 126(ב) או (ג) לפקודה}}, או בשיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|סעיף 94ב לפקודה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} נמכרה הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) בפטור ממס, לא יחולו לגבי הרווח הנוסף פטור ממס, כולו או חלקו, או דחיית מס, למעט פטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67 עד 69}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71}}; חל פטור כאמור בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בידי מי שקיבל אותה מהמוכר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} היה למוכר כאמור בסעיף קטן (ב) הפסד במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, רשאי המוכר לקזז הפסד כאמור בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} או כנגד הרווח הנוסף, לפי בחירתו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיותר במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33|סעיף 33 לפקודה}} לא יחולו לענין הפסד כאמור בפסקה זו.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות“ – בעל הזכות באיגוד שקיבל זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר המקורי של המניות“ – המחיר המקורי של המניות בהפחתת המחיר המקורי של המניות כשהוא מוכפל ביחס שבין התמורה שהתקבלה במכירת המניות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 93|סעיף 93(א)(3) לפקודה}}, אם היתה כזו, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מקורי“, ”תמורה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי רכישה מתואמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}; לענין הגדרה זו, יראו את שווי הרכישה כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רווח נוסף“ – ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה.

{{ח:סעיף|72|פטור לרשות הפתוח וכו׳}}
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין על ידי –
{{ח:תת}} רשות מקומית;
{{ח:תת}} רשות הפתוח;
{{ח:תת}} הקרן הקיימת לישראל;
{{ח:תת}} הימנותא בע״מ, כל עוד היא בשליטה של הקרן הקימת לישראל;
{{ח:ת}} תהיה פטורה ממס.

{{ח:סעיף|72א|שלילת פטור לדירה בבנין להשכרה|תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ו, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, מכירת דירה בידי מי שהיה זכאי להטבות בשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7-1|פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53ג1|סעיף 53ג1 שבו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)#סעיף 2|סעיף 2 שבו}}, והכל בבנין שבנייתו נגמרה אחרי כ״ד בטבת התשמ״א (31 בדצמבר 1980), לא יחול לגביה פטור ממס או דחיית מס.

{{ח:סעיף|72ב|שלילת פטור לזכות במקרקעין שנתקבלה אגב פירוק איגוד|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ב־3, תשס״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} או {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לפקודה}}, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין והמוכר, הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}, ביקש פטור, יחויב המוכר, על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|הפרק האמור}}, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שהיה בעל זכות באיגוד ורכש את הזכות במקרקעין אגב פירוק האיגוד, או מי שיום הרכישה שנקבע לגביו הוא יום הרכישה שהיה נקבע לבעל הזכות באיגוד אילו הוא היה מוכר את הזכות במקרקעין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איגוד“ – למעט איגוד שהיה איגוד מקרקעין במשך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום ח׳ בטבת התשמ״ה (1 בינואר 1985), לפי המאוחר, ועד ליום פירוקו.
{{ח:תת|(א1)}} נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין על ידי איגוד לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, כאשר המקרקעין האמורים הגיעו לאיגוד בפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה׳2 לפקודה}}, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין, והמוכר הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}} ביקש פטור ממס, יחויב המוכר, על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|הפרק האמור}}, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה, ”מוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} המס שבו יחויב המוכר לפי הוראות סעיף קטן (א) הוא המס שהיה חל במועד מכירת הזכות במקרקעין לבעל הזכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, אילו המכירה היתה חייבת במס או המס שהיה חל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, אילו הועברה זכות כאמור כדיבידנד מיד לפני תחילת הפירוק, לפי הגבוה מביניהם, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד ליום התשלום בפועל.

{{ח:קטע2|פרק 6-1|פרק שישי 1: מס מכירה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|72ג||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ה־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ד||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ה||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ה־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ו||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ז||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ח||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72ט||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72י||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72יא||תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הצהרות ושומה}}

{{ח:סעיף|73|הצהרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4, תשע״ז, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזכות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד מכירת הזכות ותאריך מכירתה;
{{ח:תתת|(4)}} התמורה בעד רכישת הזכות ותאריך רכישתה;
{{ח:תתת|(5)}} הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
{{ח:תתת|(6)}} סכום המס המגיע ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(7)}} זכאות לפטור או להנחה מהמס החל.
{{ח:תת|(ב)}} העושה פעולה באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום עשיית הפעולה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה שנעשתה;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך עשיית הפעולה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד הפעולה;
{{ח:תתת|(4)}} התמורה בעד רכישת הזכות באיגוד ותאריך רכישתה;
{{ח:תתת|(5)}} הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
{{ח:תתת|(6)}} סכום המס המגיע ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(7)}} זכאות לפטור מהמס החל;
{{ח:תת}} להצהרה יצורף מאזן של איגוד המקרקעין לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
{{ח:תת|(ג)}} הרוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום הרכישה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזכות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד הזכות;
{{ח:תתת|(4)}} סכום המס המגיע, אם מגיע, ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(5)}} זכאות לפטור מהמס החל;
{{ח:תתת|(6)}} פרטי כלל הזכויות במקרקעין וכלל הזכויות באיגודי מקרקעין שבידי האיגוד ושוויים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים כאמור {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ד)}} מוכר, עושה פעולה או רוכש כאמור, לפי העניין, שלא פירט בהצהרתו את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין, יראוהו, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, כאילו לא הגיש הצהרה; הוראה זו לא תחול אם שוכנע המנהל כי הפרטים האמורים אינם מצויים בידיעת המצהיר; עושה פעולה שלא צירף להצהרתו מאזן של איגוד המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), יראוהו, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, כאילו לא הגיש הצהרה, זולת אם יגיש מאזן כאמור במועד אחר שהתיר לו המנהל או אם האיגוד הגיש מאזן כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), (ג)(1) עד (3) ו־(ד), יחולו על המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} כל הרושם לפי דין פעולה באיגוד מקרקעין או זכות באיגוד, יודיע למנהל על כל פעולה או זכות שרשם, תוך שלושים יום מיום הרישום.
{{ח:תת|(ו)}} כל אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, וכן כל אדם המחזיק ביפוי כוח לרישום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, על כל מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שכתוצאה ממנה הוא יחזיק באותה זכות או יפוי הכוח בשביל אדם אחר, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההודעה על אותה מכירה או פעולה, אלא אם אותה מכירה או פעולה אינן עשויות להיות חייבות במס לפי חוק זה; אין האמור בזה בא לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74|הודעה על נאמנות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} כל אדם הרוכש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, תוך שלושים יום מיום הרכישה, כי רכש את הזכות בשמו הוא בשביל אחר, ומשיודיע כך יראו אותו כנאמן לענין {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.

{{ח:סעיף|75|הצהרות על ידי איגוד או על ידי בעלי הזכויות בו|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) או (ג)}} ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור סוגי הזכויות באיגוד;
{{ח:תת}} להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}}, ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לענין זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}.

{{ח:סעיף|75א|הודעה על עסקה המותנית בתנאי עתידי|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} נעשתה עסקה שיום המכירה שלה נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3א)}}, ימסרו הצדדים למנהל, בתוך 30 ימים מהיום שהיה נקבע כיום המכירה אילולא היו חלות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3א)}}, הודעה על ביצוע העסקה, בטופס שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|76|מועד הודעה כשתנאי של פטור חדל להתקיים|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} חדל להתקיים במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד, תנאי הדוחה את מועד תשלום המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}, יודיעו על כך הצדדים להסכם למנהל, תוך 14 יום מיום שחדל התנאי להתקיים.

{{ח:סעיף|76א|הגשה באופן מקוון|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ו־3, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגשה באופן מקוון“ – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה (בסעיף זה – הצהרות וטפסים), יוגשו באופן מקוון, בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרות וטפסים באופן מקוון כפי שקבע יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרות וטפסים לעניין ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הזיהוי לצורך ההגשה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ההגשה;
{{ח:תתת|(3)}} הארכת מועד ההגשה;
{{ח:תתת|(4)}} הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית}}, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.

{{ח:סעיף|77|פטור מהצהרות בעסקאות מסויימות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בתקנות לפטור מחובת מסירת הצהרות לפי חוק זה סוגי מכירות של זכויות במקרקעין או סוגי פעולות באיגוד מקרקעין הפטורים ממס לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|78|שומה במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשס״ח־4, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למנהל הצהרת מוכר או עושה פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א) או (ב)}}, יראו את ההצהרה כקביעת שבח בידי אותו אדם (להלן – שומה עצמית), והמנהל ישלח למוסר ההצהרה, בתוך 20 ימים מיום שנמסרה לו ההצהרה, הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו לפי ההצהרה; דין הודעה כאמור כדין שומה שנמסרה לגביה הודעת שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו ההצהרה, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאשר את השומה העצמית;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לו טעמים סבירים להניח שההצהרה אינה נכונה – לקבוע לפי מיטב שפיטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א}}, את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח על פי כל דין והמס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם המוכר או עושה הפעולה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} אם שוכנע שנפלה בשומה כאמור בפסקה (1) או (2) טעות חשבון – תקנה, ביוזמתו או לבקשת המוכר או עושה הפעולה; תיקן המנהל כאמור שומה שאושרה לפי פסקה (1), יוסיפו לראות בה שומה עצמית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הצהרת רוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג)}}.

{{ח:סעיף|79||תיקון: תש״ם, תשנ״ט־4, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79א|הנמקה במיטב השפיטה ומתן זכות טיעון|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעשתה שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(2) או (ג)}}, יפרט המנהל, נוסף על הנימוקים לאי־אישור השומה העצמית, את הדרך שלפיה נעשתה השומה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה כאמור בסעיף קטן (א), בלי שניתנה למוכר, לעושה הפעולה או לרוכש, לפי העניין, הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81|הודעה על חיוב במס באיגוד|תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} הוברר למנהל כי פעולה באיגוד שנמסרה עליה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ג)}} היא פעולה באיגוד מקרקעין שחייבים עליה במס, יודיע על כך לעושה הפעולה ולמי שהוקנתה לו הזכות באיגוד באותה פעולה, ומי שנמסרה לו הודעה כאמור יהא חייב במסירת הצהרות למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72ח|בסעיפים 72ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} כאילו עשו את הפעולה ביום שנמסרה להם הודעת המנהל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|82|שומה כשלא נמסרה הצהרת המוכר או הרוכש|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} לא נמסרה למנהל הצהרת המוכר או עושה פעולה באיגוד, או הצהרת הרוכש והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש את מסירת ההצהרה ומשלא נענה רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח ואת המס שאותו אדם חייב בו.

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84|סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} סבור המנהל כי עיסקה פלונית או פעולה פלונית באיגוד, המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס העשוי להשתלם על ידי אדם פלוני, או למנוע תשלום מס, היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, רשאי הוא להתעלם מהן ולשום את המס המגיע לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס, ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

{{ח:סעיף|85|תיקון שומה|תיקון: תשמ״ז, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב) או (ג)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
{{ח:תתת|(2)}} המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
{{ח:תתת|(3)}} נתגלתה טעות בשומה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע מוכר זכות במקרקעין, עושה פעולה באיגוד מקרקעין, רוכש זכות במקרקעין או רוכש זכות באיגוד מקרקעין, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, או הוטל עליו כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאי המנהל לפעול כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי העניין, או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|85א|תיקון שומה בשינויי מבנה|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} התקיימו התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה2 לפקודה}}, לאחר שחלפו ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, יתקן המנהל את השומה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.

{{ח:סעיף|86|הודעות שומה|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} אישר המנהל שומה עצמית או שעשה שומה לפי {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, ימסור לחייב בתשלום המס הודעת שומה, בה יפורטו הניכויים והתוספות שהותרו, שווי הרכישה, שווי המכירה, וסכום המס.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: השגה וערעור}}

{{ח:סעיף|87|השגה|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה אדם חולק על השומה רשאי הוא לבקש מהמנהל, בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעיין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש את הנימוקים להשגה על השומה, את סכום המס הנובע מהם ואת דרך חישובו (להלן – סכום המס שאינו שנוי במחלוקת), ותוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה; הוכח להנחת דעתו של המנהל שהאדם החולק על השומה היה מנוע מלהגיש את הבקשה בתוך המועד האמור משום שנעדר מן הארץ או היה חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש אדם הצהרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} והוצאה לו שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, יראו כהשגה על אותה שומה רק הצהרה מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, שהגיש לגבי העסקה או הפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} בא המשיג על השומה שנערכה לו לידי הסכם עם המנהל, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לו הודעה על המס שעליו לשלם.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), על השגה שהוגשה על שומה שהוצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, ייתן המנהל למשיג את החלטתו בתוך 12 חודשים מיום שקיבל את ההצהרה המפורטת כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} לא נתן המנהל את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיפים קטנים (ד) או (ה), לפי העניין, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, בלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|87א|החלטה בהשגה|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה.

{{ח:סעיף|88|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה.

{{ח:סעיף|89|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ב, תשנ״ט־4, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} ועדות ערר של שלושה כל אחת והם: שופט שיהא יושב ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, להגדילה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון, ולצורך זה רשאית הועדה לדון, לפי שיקול דעתה, בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן רשאית הוועדה להטיל הוצאות, להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולערוך בהם בדיקות ומדידות, וכן רשאית הועדה לדרוש מבעל הנכס או המחזיק בו או ממי שחייב במסירת הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיפים 72ח}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73(ד)–(ו)}} למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה.

{{ח:סעיף|90|ערעור לבית המשפט העליון|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: תשלום המס וגבייתו}}

{{ח:סעיף|90א|תשלום לאחר הודעה על סכום מס|תיקון: תש״ם, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} חייב במס שקיבל הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)}}, ישלם את המס המגיע ממנו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ואם חלים על המכירה {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}} – במועד למסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}.

{{ח:סעיף|91|תשלום יתרת מס על פי שומה|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה לאדם הודעת שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה; הגיש השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב1)}} ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}, ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
{{ח:תת|(ב2)}} ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
{{ח:תת|(ג)}} מס ששילם המוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} ינוכה מן המס שחייבים בתשלומו לפי סעיף זה או שיוחזר עודף המס במקרה של תשלום יתר.

{{ח:סעיף|91א|ריבית על דחיית מועד תשלום|תיקון: תשנ״ז־4}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|92|גביית המס|תיקון: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם גבייה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}} גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|93|גביית המס במכירה מאונס}}
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד שלא על ידי המוכר לשם פרעון משכנתה, שעבוד אחר או לפי פסק־דין וכן במכירה בהליכי הוצאה לפועל, ישולם המס מתוך תמורת המכירה, לפני העברתה לשימוש לכל מטרה שהיא, לרבות המטרה שלשמה נמכרה אותה זכות, אך לא לפני פרעון תשלומים לעובדים במידה שהם מסוג התשלומים שיש להם דין קדימה על פי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 354|סעיף 220א(1) לפקודת החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 234|סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל, 1936}}.

{{ח:סעיף|94|ריבית בשל פיגור בתשלום|תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשס״ח־4, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} על סכומי מס, לרבות סכום מס שאינו שנוי במחלוקת, שלא שולמו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ייווספו, החל ביום שלאחר תום התקופה האמורה עד יום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית, גם אם חלים על המכירה או על הפעולה {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי התקופה שעד המועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)}} לתשלום המס, אם ההפרש שבין סכום המס שנקבע בשומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(2)}} לבין סכום המס ששולם לפי ההודעה בדבר סכום המס שאדם חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)}}, אינו עולה על 10%.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הפרשי ההצמדה והריבית, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} המועד לתשלום הפרשי ההצמדה והריבית על פי סעיף קטן (א) הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי הריבית שנצברה עד המועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}} לתשלום המס – במועד לתשלום המס;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הריבית שנצברה לאחר המועד האמור בפסקה (1) – בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

{{ח:סעיף|94א|קנס על אי הגשת הצהרה או הודעה|תיקון: תש״ם, תשנ״ט־4, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיפים כמפורט להלן, יוטל עליו, בעד כל שבועיים של פיגור, קנס בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}} – 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 290 ש״ח; בשנת 2025, 300 ש״ח; בשנת 2026, 310 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 230 ש״ח; בשנת 2025, 240 ש״ח; בשנת 2026, 250 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכומים האמורים יתואמו אחת לשנה, ב־16 לינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש ינואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2011; הסכומים שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף קטן (א), כולו או חלקו.

{{ח:סעיף|94ב|קנס על פיגור בתשלום|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שחייבים לשלמו על פי חוק זה ולא שולם במועדו, יווסף עליו קנס של &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;% לכל שבוע של פיגור ובלבד שלא יוטל קנס לפי סעיף זה על אי־תשלום מס בשל תקופה שחייבים לגביה קנס על פי {{ח:פנימי|סעיף 94א|סעיף 94א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין קנס לפי סעיף זה בשל פיגור בתשלום המס יראו את תחילת תקופת הפיגור בתום 14 ימים מיום שבו נמסרה השומה לחייב, ולגבי מי שעשה שומה עצמית – מיום שבו היתה שומתו לסופית.

{{ח:סעיף|94ג|סמכות המנהל לפטור מתשלום קנס|תיקון: תש״ם, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הקנס שלפי {{ח:פנימי|סעיף 94ב|סעיף 94ב}}, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|94ד|זקיפת תשלומים|תיקון: תשמ״ד, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} דין מס שנוכה במקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}} ולא קוזז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 177|סעיף 177 לפקודה}}, דין החזר מס שקוזז על פי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, תש״ם–1980}}, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;
{{ח:תתת|(2)}} ”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם עקב מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} ”סוגי חיוב“ – כל אחד מאלה: מס שבח, מס רכישה, הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|95|קנס על גרעון|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט־4, תשס״ה־4, תשע״א־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} במכירה או בפעולה באיגוד שלגביהן שולם מס על פי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} ונקבע לגביו גרעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה כאמור, ולמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגרעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוכר או עושה הפעולה ללא הצדק סביר בהצהרה שמסר על פי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיף 72ח}} או על פי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} או באי מסירת הצהרה כאמור, יווסף לסכום המס המגיע על המכירה, קנס השווה ל־15% מסכום הגרעון.
{{ח:תת|(ב)}} היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון כאמור בסעיף קטן (א) נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, יווסף לסכום המס קנס השווה ל־30% מסכום הגרעון.
{{ח:תת|(ב1)}} נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131(ז) לפקודה}} כפעולה החייבת בדיווח;
{{ח:תתת|(2)}} הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 158ב|בסעיף 158ב לפקודה}}, מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ב1), לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
{{ח:תת|(ב3)}} הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א(א) לפקודה}} מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גרעון“ – הסכום שבו עודף המס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד על המס שחושב על פי הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיף 72ח}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} או על פי שומה שנעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} אם לא נמסרה הצהרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג1)}} על קנס שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום 15 ימים מהיום שבו נמסרה לנישום הודעה על הטלתו של הקנס, עד מועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כסוג חיוב לעניין {{ח:פנימי|סעיף 94ד|סעיף 94ד}}.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור מן הקנס כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|95א|גביית מס בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוב מס סופי“ – חוב מס כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 94ד|בסעיף 94ד}} שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} היה לאדם חוב מס סופי, ולאחר מכן העביר את נכסיו למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, או העבירם לאחר בלא תמורה, ולא נותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו האמור, אפשר לגבות את חוב המס הסופי –
{{ח:תתת|(1)}} אם המעביר הוא איגוד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו איגוד בנסיבות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעביר הוא יחיד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור, או מתום השנה שבה היה חוב המס לסופי, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייגבה ממי שקיבל את הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) יותר משווי הנכסים שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים, לפי העניין, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור – לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
{{ח:תת|(ד)}} על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ה)}} החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר; על החלטת המנהל אפשר להשיג לפני המנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה; על החלטת המנהל בהשגה אפשר לערור, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, לפני ועדת הערר כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}.

{{ח:סעיף|95ב|בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות|תיקון: תשע״ד־5, תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|סעיף 194א לפקודה}}, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, וההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|אותו סעיף}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: סמכויות}}

{{ח:סעיף|96|סמכות לדרוש מסמכים וידיעות ולהיכנס}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהורשה לכך על ידיו רשאי לצורך ביצוע חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים, שימסור לו תוך זמן שייקבע בדרישה, כל הסכם, תעודת קנין, פנקסים, פנקסי רישום, חשבונות, מסמכים וכל תעודה אחרת או ידיעה שברשותו הדרושים למנהל לצורך חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לערוך העתקים או תמציות מן המסמכים והתעודות המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} לדרוש מכל אדם, שהוא סבור שיש בידו מסמכים, שיתייצב לפניו ויביא עמו לבדיקה מסמכים או תעודות המפורטים בפסקה (1), ולגבות ממנו עדות;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לרבות בית מגורים, נשוא המכירה או הפעולה באיגוד, ולערוך בהם בדיקות ומדידות.

{{ח:סעיף|97|חקירות וחיפושים}}
{{ח:ת}} שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה, לערוך חקירות או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה, ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לפקודה האמורה}} יחולו על הודעה שרשם כאמור;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בסמכויות שוטר לענין {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}}, למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: עבירות וענשים}}

{{ח:סעיף|98|עבירות וענשים|תיקון: תשנ״ט־4, תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} קונה, מוכר, עושה הפעולה באיגוד או הרוכש זכות באיגוד שלא מסרו – בלא סיבה מספקת – דבר שהם חייבים במסירתו לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיפים 72ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(א), (ב) ו־(ג)}}, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} – חוק העונשין) או קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר – בלא סיבה מספקת – דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שהשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין חישוב השומה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, או קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג1)}} מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה לצורך חוק זה, ביודעין שאינן נכונות, או שהתייצב כמיופה כוח של אחר ומסר הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעין שאינן נכונות, דינו – כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה בניגוד לסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג2)}} אדם אשר במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ופי שניים מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים או שעזר להעלים או שני העונשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} מסר בהצהרה על פי חוק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;
{{ח:תתת|(2)}} השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הכין או קיים, או הרשה להכין או הרשה לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
{{ח:תתת|(4)}} השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהפריע לאדם שהוסמך לפעול לפי חוק זה לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|98א|תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״ב־4}}
{{ח:ת}} לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

{{ח:סעיף|99|עבירות על ידי תאגיד|תיקון: תשנ״ב־4}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} {{ח:פנימי|סעיף 98א|או 98א}} על ידי תאגיד, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח, או חשב ראשי או חשב יחידי של אותו תאגיד, אם לא הוכיח שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט כל האמצעים הנאותים לשמירתן של הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|100|חבות לתשלום המס}}
{{ח:ת}} אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

{{ח:סעיף|101|כופר כסף}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הואשם האדם בפלילים, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|102|החזרת מס בביטול מכירה}}
{{ח:ת}} המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס.

{{ח:סעיף|103|החזרת מס שנגבה בטעות}}
{{ח:ת}} תוקנה שומה לפי חוק זה והוברר למנהל כי לא היו חייבים בתשלום סכום כסף ששולם כמס, יוחזר אותו סכום למי ששילמו.

{{ח:סעיף|103א|הפרשי הצמדה וריבית על החזר|תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} סכומים שיש להחזירם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|או 103}} וכן הפרשי הצמדה וריבית, ריבית וקנסות ששולמו בשלהם יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום ועד יום ההחזר.

{{ח:סעיף|103ב|סמכות להחזיר מס לתושב חוץ|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס או החזר מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל, אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל או חייב בו בישראל, לפי הענין, עולה על הסכום שמותר לו בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מהמס שחל באותה ארץ על אותה הכנסה או מכירה.

{{ח:סעיף|104|זיכוי ממס שבח במס עזבון}}
{{ח:ת}} מס עזבון החל על עזבון שנכללה בו זכות במקרקעין או זכות באיגוד שמכירתה או שפעולה בה לפי הענין, נתחייבו במס שבח, יזוכה בסכום ששולם כמס שבח בשל אותה מכירה או פעולה.

{{ח:סעיף|105|שמירת סוד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר האוצר האציל את סמכותו למנהל רשות המסים (י״פ תשס״ה, 3497).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9107.pdf|י״פ תשפ״א, 10}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13158.pdf|י״פ תשפ״ה, 3266}}), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן – מט״ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות המט״ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.}}
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|105א|מאגר מידע|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, המנהל או מי שהמנהל הרשה אותו לכך, רשאי לנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור (להלן – המאגר); המאגר יכלול פרטים על מכירות של זכויות במקרקעין כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלא ייכללו בו פרטים מזהים של הצדדים לעסקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם זכאי לעיין במאגר, בדרך אלקטרונית של תקשורת בין מחשבים ובתנאים שייקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר, התנאים למסירתו והאגרה שתשולם בעד קבלתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|106|הסכמה על ידי חברות שיכון}}
{{ח:ת}} חברת שיכון ששר האוצר קבעה בצו לענין סעיף זה – והמורשה, באופן ישיר או באמצעות קרואי שמה, על פי יפוי כוח מבעלי הזכויות במקרקעין בשיכונים שבנתה, לרשום אותן זכויות בפנקסי המקרקעין – לא תסכים למסירת חזקה במקרקעין של אותם בעלי הזכויות כאמור לאחרים, כל עוד לא הוכח לה שבמכירת הזכות במקרקעין שבהם נמסרת החזקה לאותו אחר, נתמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}.

{{ח:סעיף|107|הארכת מועד|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לדרוש מאדם שעליו מוטלת חובת תשלום מס ואשר ניתנה לו ארכה לפי סעיף קטן (א) לדרוש ערובה לתשלום המס שהוא עלול להתחייב בו.

{{ח:סעיף|108|פגמים וליקויים}}
{{ח:ת}} הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע תקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

{{ח:סעיף|109|מסירת הודעות}}
{{ח:ת}} מותר למסור הודעה וכל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, בכפוף להוראות בדבר סדרי דין בבתי המשפט.

{{ח:סעיף|109א|ייצוג נישום בידי רואה חשבון|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים בפני המנהל או עובדי משרדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, בכל הקשור לחישוב המס בלבד, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת הזכות במקרקעין או מכירת הזכות באיגוד המקרקעין אינה פטורה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} הנישום חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131(א) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף|110|סדרי דין ואגרות בועדות ערר|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדות ערר ובין השאר בדבר הארכת המועד להגשת ערר ושכר בטלה של עדים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, אגרות בעד הטיפול בערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר)|תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|111|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה לאדם אחר אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, למעט הסמכות להאריך את התקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ד)}}, הסמכות להטיל קנס גרעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} והסמכות לקבל כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.

{{ח:סעיף|112|טפסים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור לא ישתמש אדם אלא בהם.
{{ח:תת|(ב)}} טפסים שנקבעו אין חובה לפרסמם ברשומות.

{{ח:סעיף|113|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק מס שבח מקרקעים, תש״ט–1949;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הביטול שולב {{ח:חיצוני|חוק בתים משותפים|בחוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב]}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הביטול שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הבולים|בפקודת מס הבולים}}.}}

{{ח:סעיף|114|אי מתן ניכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}}}
{{ח:ת}} סכומים ששולמו כמס לפי חוק זה לא יורשו כניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|115|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ן, תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות הנסיבות בהן מותר לבקש עשיית שומה לפי חוק זה לגבי עסקה שעדיין לא נסתיימה, תקפה של שומה כאמור, והאגרות שיש לשלם בעד עשייתה; כן רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות כי סכומי פחת שנוכו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21(ד) לפקודה}} לא יופחתו משווי הרכישה לענין קביעת יתרת שווי רכישה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, אלא יווספו לשווי המכירה כשהם מתואמים מתום שנת המס שבה הופחתו ועד מועד המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק שישי 1}} יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות, שבהן יהיה המנהל רשאי לקבוע פיצולה של מכירה למספר מכירות, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר יום המכירה, יום הרכישה ושווי הרכישה של מכירה כאמור, וכן תיאומים נוספים שיידרשו בשל קביעה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לענין {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ב|9ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ג|9ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39א|39א}}, {{ח:פנימי|סעיף 48א|48א}}, {{ח:פנימי|סעיף 48א1|48א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 48ב|48ב}} {{ח:פנימי|סעיף 49י|ו־49י עד 49ל}}, תנאים ותיאומים נדרשים, לרבות הוראות מיוחדות בדבר יום ושווי הרכישה ויום ושווי המכירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|116|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ב׳ באלול תשכ״ג (22 באוגוסט 1963).

{{ח:סעיף|117|רישום זכות במקרקעין של איגוד על שם בעליו}}
{{ח:תת|(א)}} תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תהיה העברת זכות במקרקעין בדרך רישום משמו של איגוד לשמות בעלי הזכויות באותו איגוד, בהתאם לזכויותיהם באיגוד ביום תחילתו של חוק זה, לרבות בדרך רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתים משותפים|חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב]}}, פטורה ממס ומאגרת העברת מקרקעין, וכן מתוספת האגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה – עקב רישומה לפי סעיף קטן (א), יהיה השווי שהיה נקבע אילו היה בעל הזכות במקרקעין חייב במס על פעולה באיגוד בקשר עם הזכות באיגוד שתמורתה נתקבלו המקרקעין – אלמלא נעשה הרישום על פי סעיף קטן (א), ובלבד שאם בעל הזכות באיגוד היה בעל הזכות במקרקעין לפני מכירתה לאיגוד, יהיה תאריך רכישתה התאריך שבו רכש את הזכות במקרקעין.

{{ח:סעיף|118|הצהרות על ידי איגוד מקרקעין}}
{{ח:ת}} איגוד מקרקעין {{ח:פנימי|סעיף 7|שפסקאות (1), (2) ו־(3) לסעיף 7}} דנים בו, ימסור למנהל תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה הצהרה ובה יפרט –
{{ח:תת|(1)}} הזכויות במקרקעין שבבעלותו, התמורה ששילם בעד רכישתם ותאריך רכישתם;
{{ח:תת|(2)}} בעלי זכות חכירה במקרקעין שבבעלות האיגוד;
{{ח:תת|(3)}} תיאור סוגי הזכויות באיגוד.

{{ח:סעיף|119|הצהרות על ידי נאמנים}}
{{ח:ת}} כל אדם המחזיק על שמו בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה, על כל זכות שהוא מחזיק כאמור ואת שמו של האדם שבשבילו הוא מחזיק, וכן את המועד בו רכש את הזכות האמורה בשביל הנהנה.

{{ח:סעיף|120|הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} לענין הטלת מס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(4) ו־(5)}}, לא יובאו בחשבון פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי חוק זה – מיום תחילתו ועד יום פרסומו ברשומות – לעשות דבר תוך זמן קצוב, יהא חייב לעשותו תוך שלושים יום מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק ביפוי כוח שעל נתינתו היו חייבים במס לפי חוק זה או שהיו חייבים להפקידו אצל המנהל על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} – לו ניתן לאחר תחילתו של חוק זה – יפקידו, תוך שלושים יום מיום פרסום חוק זה ברשומות, במקום שייקבע.
{{ח:תת|(ד)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק}} יחולו על מכירות של זכות במקרקעין או פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה ואשר אילו נעשו אחרי תחילתו היו פטורות ממס על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|הסעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ו׳ באלול תשכ״ג (26 באוגוסט 1963).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''פנחס ספיר'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מקרקעין}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>eo02z1o2pg1szms3gs6zb2ps2j3y7k7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההוצאה לפועל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286080</id>
    <revision>
      <id>3019737</id>
      <parentid>3007907</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:26:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="380057" sha1="g2qofvmjq548irocft91skn07dh30be" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967

&lt;מאגר 2000249 תיקון 2197097 תקן 147254 קוד a163Y00000DuCogQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|6:208253)); ((תשכ&quot;ט, 16|תיקון|6:208252)); ((תשל&quot;א, 186|תיקון לחוק המכר|7:208566)); ((תשל&quot;ה, 12|תיקון מס' 3|8:208254)); ((תשל&quot;ח, 160|תיקון מס' 4|9:208255)); ((תשל&quot;ט, 29|תיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית|9:209233)); ((תש&quot;ם, 132|תיקון מס' 5|9:208256)); ((תשמ&quot;ד, 52|תיקון מס' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|10:210155)); ((תשמ&quot;ו, 62|תיקון מס' 7|11:210461)); ((תשמ&quot;ט, 50|תיקון מס' 8|12:210693)); ((תש&quot;ן, 126|תיקון מס' 9|12:210798)), ((198|ת&quot;ט|ec:12:317318)); ((תשנ&quot;א, 10|תיקון מס' 9 (תיקון)|12:210839)), ((119|תיקון מס' 9 (תיקון מס' 2)|12:211725)), ((184|תיקון מס' 11|12:210881)), ((184|תיקון מס' 12|12:210887)), ((198|תיקון מס' 10|12:210878)); ((תשנ&quot;ב, 146|תיקון לחוק הערבות|12:211808)); ((תשנ&quot;ד, 235|תיקון מס' 14|13:210966)), ((284|תיקון מס' 15|13:211479)); ((תשנ&quot;ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 70|תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל|13:211260)), ((88|תיקון מס' 18|13:211254)); ((תשנ&quot;ט, 138|תיקון מס' 19|14:211639)); ((תש&quot;ס, 282|תיקון מס' 20|15:300262)); ((תשס&quot;א, 207|תיקון מס' 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|15:300351)), ((218|תיקון מס' 21 (הודעה על סיום הליכים)|15:300354)); ((תשס&quot;ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|15:300478)); ((תשס&quot;ג, 16|תיקון מס' 24|15:300564)); ((תשס&quot;ד, 16|תיקון מס' 24 (תיקון)|16:299602)); ((תשס&quot;ה, 746|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 260|הוראת שעה|16:299986)); ((תשס&quot;ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((665|תיקון מס' 51 לחוק בתי המשפט|17:300110)); ((תשס&quot;ט, 42|תיקון מס' 29|17:300665)), ((126|ת&quot;ט|2194)), ((328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע&quot;א, 28|תיקון מס' 29 (תיקון)|18:301275)), ((78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((355|תיקון מס' 32|18:301250)), ((929|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)|18:301348)), ((930|תיקון מס' 33|18:301265)), ((1028|תיקון מס' 34|18:301376)); ((תשע&quot;ב, 24|תיקון מס' 35|18:301400)), ((112|תיקון מס' 36|18:301402)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((182|תיקון מס' 38|18:301448)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((607|תיקון מס' 41|18:301477)); ((תשע&quot;ג, 68|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3)|19:301557)), ((98|תיקון מס' 42 והוראת שעה|19:301494)); ((תשע&quot;ד, 546|תיקון מס' 43|19:303799)), ((592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 142|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((196|תיקון מס' 46|20:312918)), ((204|תיקון מס' 47 והוראת שעה|20:313584)); ((תשע&quot;ו, 10|תיקון מס' 48 - הוראת שעה|20:315851)), ((533|תיקון מס' 49|20:321422)), ((751|תיקון מס' 50|20:338813)), ((1154|תיקון מס׳ 51|20:348521)); ((תשע&quot;ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((1049|תיקון מס׳ 53|20:390347)); ((תשע&quot;ח, 22|תיקון מס' 54|20:395586)), ((172|תיקון מס׳ 55|20:491142)), ((176|תיקון מס׳ 56|20:491143)), ((224|תיקון מס' 57|20:491463)), ((406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((438|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((687|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|20:501349)), ((871|תיקון מס' 17 לחוק הירושה|20:504221)); ((תשע&quot;ט, 41|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((116|תיקון מס' 63|20:528234)), ((220|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|8476)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 90|תיקון מס' 65|23:573944)), ((334|תיקון מס' 66|23:579145)), ((402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((תשפ&quot;א, 2|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:583843)); ((תשפ&quot;ב, 722|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((748|תיקון מס' 69|24:619528)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 12, 12|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|25:1783527)), ((534|תיקון מס' 73|25:2900633)), ((535|תיקון מס' 74|25:2900623)); ((תשפ&quot;ד, 145|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1498|תיקון מס' 77|25:4962450)); ((תשפ&quot;ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-2 --&gt;
''שינוי שיעורי ריבית:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|5525)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|7226)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 68 והוראת שעה)|9486)).  ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|13070)); ((תשפ&quot;ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|14142)).

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ח-7, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין דתי;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;פסק דין&quot; - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
:- &quot;זוכה&quot; - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
:- &quot;חייב&quot; - מי שפסק דין ניתן לחובתו;
:- &quot;חוב פסוק&quot; - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
:- &quot;הליך&quot; - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
:- &quot;ערובה&quot; - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
:- &quot;נכס&quot; - לרבות זכות קיימת או עתידה;
:- &quot;לשכה&quot; או &quot;לשכת הוצאה לפועל&quot; - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור [[בסעיף 2]];
:- &quot;קיבוץ&quot; - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], כקיבוץ או כמושב שיתופי;
:- &quot;המצאה מלאה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות [[+|בתקנות 161(3) ו-(4)(א) ו-(ב)(1)]], [[+|163]] [[ו-165(א) לתקנות סדר הדין]];
:: (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)(1)]];
:: (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים [[שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (4) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]]):)) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק בתי המשפט&quot; - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - הממונה כהגדרתו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;כרטיס תשלום&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כרטיס חיוב מיידי&quot; - אמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
:- &quot;תקנות סדר הדין&quot; - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;פסק דין לפינוי מושכר&quot; - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], אינו חל עליו;
:- &quot;מנהל רשות האכיפה והגבייה&quot; - מי שמונה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
:- &quot;רשות האכיפה והגבייה&quot; - רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה [[וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 2. לשכות הוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
: (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 3. מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
: (ג)(1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
::: (א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
::: (ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
::: (ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
::: (ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
:: (2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: (3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים.
:: (4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
: (ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
:: (1) בצאתו לקצבה;
:: (2) בהתפטרות;
:: (3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

@ 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5)
: (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה [[וסעיפים 3]] [[ו-3ב עד 3ד]].
: (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
: (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
: (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
: (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
:: ((פורסמו [[כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע&quot;ו-2016]].))

@ 3ב. תחולת הוראות [[מחוק בתי המשפט]] (תיקון: תשע&quot;א-5)
: הוראות [[סעיף 104 לחוק בתי המשפט]] יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור [[בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]], ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי [[אותו סעיף]] יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

@ 3ב1. סמכות רשם לסיים דיון (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

@ 3ב2. רציפות הדיון (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

@ 3ג. הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 3א(ד)]] או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
: (ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
: (ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

@ 3ד. אחראי על בירור תלונות (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]], קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות [[סעיף 32 לחוק האמור]], בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

@ 4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
: (ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

@ 4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי [[סעיפים 19]], [[25]], [[48]], [[58]] [[ו-70]].
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014]].))

@ 5. הטלת תפקידים (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי [[סעיף 5א]], ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.
: (ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
: (ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

@ 5א. ועדת האישורים (תיקון: תשנ&quot;א-5, תש&quot;ס, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין [[סעיף 5(ב)]] (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ב)]], אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
:: (2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
:: (3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
: (ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור -
:: (1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
:: (2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
:: (3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
:: (4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
:: (5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ד)]], או מועסק על-ידו.
: (ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
: (ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].

@ 5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
: (ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
: (ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

@ 5ב1. בעל אישור חדש (תיקון: תש&quot;ס)
: בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

@ 5ג. ניהול פנקס (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

@ 5ד. סייג לעיסוק (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורים, אחים וילדים.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.

@ 5ה. חובת סודיות (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

@ 5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
: (3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
: (4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

@ 5ז. בירור תלונות והתליה (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-7)
: (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי [[סעיף 5א]] ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
: (א1)(1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
:: (2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
:: (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
: (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], למעט [[-|סעיפים 9(א)(4)]] [[-|ו-11(ה)]].
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי [[סעיף 5ו(3) או (4)]].

@ 5ח. הפסקת ביצועו של הליך (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

@ 5ט. (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 6. בקשת ביצוע (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ד)
: (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
: (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב2)(1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
::: (א) תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[סעיף 2(ג)]], מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם -
:::: (1) קבעו בהסכם הפרשי הצמדה - ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
:::: (2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
::: (ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות [[+|סעיפים 5]] [[ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור [[בסעיף 5א לחוק האמור]] יחל -
:::: (1) לעניין פסק דין - ממועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים - ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
:::: (2) לעניין שטר - מהמועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיף 81א(ג1)]].
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
::: (א) לעניין פסק דין - לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
::: (ב) לעניין שטר - מועד הפירעון, כהגדרתו [[בסעיף 81א3(א)(1)]].
:: (3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
: (ב3) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי [[סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] במועד הפירעון כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]]; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], לפי המוקדם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ד)(1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים [[בתוספת הראשונה]] (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
:: (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

@ 7. המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה)
: (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]] או בצו לפי [[סעיף 69(ב)]], או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא  מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, &quot;העתק&quot; של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
: (א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור [[בפרק ו'1]], לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]] או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק ז'2]]; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות - יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב3]] או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב4]].
: (א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.
: (ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
::: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]]):)) 
::: המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] או לפי [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה [[בסעיף 5(א1) לחוק האמור]] תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) ו-(א3)]], לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי [[פרק ו'1]] לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]], ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי [[פרק ז'2]], אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
: (ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
: (ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

@ 7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט [[בסעיף 7א1]] ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
:: (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' שלצדו]] (להלן - כתב ויתור על סודיות).
: (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי [[סעיף 67]], או לדחות את בקשתו.
: (ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
: (ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
: (ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

@ 7א1. התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום (תיקון: תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]], [[69יג(ב)(1)]] [[או 74יא]] (בסעיף זה - צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנים - אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (2) ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה - מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]]; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה - יחולו הוראות [[סעיף 7א2]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

@ 7א2. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור [[בסעיף 7א1]], יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סימן א' לפרק י&quot;ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 104 לחוק האמור]];
: (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי [[פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 7א3. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 7ב. מסירת מידע (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]] שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.
: (א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
: (א1א)(1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה]] (בסעיף קטן זה - הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]]) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]], המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
:: (3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
:: (4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם [[תוספת 2|שבתוספת]] או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי [[סעיף 7]].
: (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' לצדו]], אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]], [[או 69יג(ד)]] וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 81א(ג1)]] [[או 81א1(ד)(1) ((&lt;s&gt;לחוק&lt;/s&gt;))]], לפי העניין.
: (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי [[בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה]] למסור לידיו מידע בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק ב|בטור ב' שלצדו]], אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
: (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
: (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח&quot;ות שהגיש לה החייב; לענין זה, &quot;רשות מס&quot; - כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ&quot;ז-1967]].
: (ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
: (ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] או [[בתוספת השלישית]] מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
: (ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]] (בסעיף קטן זה - הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 67(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
::: (א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
::: (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
:: (2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]];
:: (3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
:: (4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
:: (5)(א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו [[בתוספת השניה]];
::: (ב) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת השלישית]];
::: (ג) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת הרביעית]].
: (ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ט) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

@ 7ב1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון: תשס&quot;ט)
: מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי [[סעיף 7ב]], לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

@ 7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]]; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

@ 7ב3. קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת [[סעיף 76(א3)]], רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה - חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
:: (2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
: (ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג - גם מספר הרישיון של בא כוחו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1]], רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

@ 7ב4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות [[סעיף 7ב3]], רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו [[בסעיף האמור]], של החייב.
: (ב) ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

@ 7ג. חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות [[פרק ו'2]] והליכי הבאה לפי [[פרק ז'2]].
: (ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי [[סעיף 7(א)]], ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

@ 8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
: (ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי [[סעיפים 7ב(א2) ו-(א3)]], [[11]], [[14]], [[15]], [[19]], [[21(א1) ו-(א2)]], [[25]], [[27]], [[48]], [[53]], [[59]], [[61 עד 64]], [[66א]], [[67]], [[69ג]], [[69יב]], [[70]], [[74]] והליכים לפי [[פרק ז'3]]; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס&quot;א-2001]].))
: (ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

@ 9. אגרות והוצאות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
: (ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
: (ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד)(1) על אף האמור [[בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 4א(א) לאותו חוק]].
:: (2) לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] (בסעיף קטן זה - מועד הצירוף).
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
: (ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור [[בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] -
:: (1) אם הוראות [[החוק האמור]] חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7]];
:: (2) אם הוראות [[החוק האמור]] אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי [[-|סעיף 5א האמור]], במועד מסירת האזהרה לחייב לפי [[סעיף 7]].

@ 9א. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 10. שכר עורך-דין (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי [[סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי [[פרק ו']] ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
: (ג) שכר עורך-הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;יום הוצאתן&quot; יבוא &quot;יום הגשת בקשת הביצוע&quot;.

@ 10א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10ב. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך (תיקון: תשפ&quot;ד-3, [י&quot;פ הודעות])
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10(א)]], לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש&quot;ח))) או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
: (ב)(1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
:: (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
: (ג) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;יום הוצאתן&quot; יבוא &quot;יום הגשת בקשת הביצוע&quot;.

@ 11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון: תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

@ 12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.

@ 12א. בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

@ 13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.

@ 14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג-4)
: (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א]], [[69(ב)]] [[או 69א]] והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
: (ה)(1) לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ-50,000 שקלים חדשים.
:: (2) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.

@ 15. חיפושים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
: (ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

@ 16. השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

@ 17. עיכוב ביצועו של פסק דין (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
: (ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

@ 18. פסק דין שבוטל או שונה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
: (ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

@ 19. טענת פרעתי (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2)
: (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
: (ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

@ 19א. עדכון על קבלת תקבולים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור [[בסעיף 19ב]], רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

@ 19ב. הסדר עם החייב (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה - הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי [[סעיף 76]] או במסגרת צו איחוד לפי [[פרק ז'3]], כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
:: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי [[סעיף 19א]], ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
:: (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

@ 20. גביית יתר (תיקון: תשל&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

== פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תשס״ט, תשע״ו–4) ==

@ 20א. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))

@ 20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2)
: (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בחוק זה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]], יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי [[סעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)]] ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם [[לפרק ז'3]] או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע [[בסעיף 20ו(א)(1)]].

@ 20ג. החלת הוראות החוק (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: הוראות חוק זה, למעט הוראות [[פרקים ג']], [[ה']], [[ו']], [[ו'1]], [[ו'2]], [[ז'1]], [[ז'2]], [[ז'3]] [[ו-ז'4]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 20ד. בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט)
: בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 20ה. הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע״ו–4)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
:: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
:: (2) עיקול כלי רכב של החייב.
: (ב) זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות [[סעיף 7(ה)]].
: (ג) הוראות [[סעיף 20יז(א) ו־(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

@ 20ו. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
:: (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
:: (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
: (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;
:: (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייסגר התיק.
: (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 20ז. סגירת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע״ו–4)
: (א) נסגר תיק לפי [[פרק זה]], לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
: (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי [[פרק זה]] ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
: (ג) הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

@ 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1]] במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי [[סעיף 10(א)]] או לשכר טרחת עורך דין כאמור [[בסעיף 10ג]] לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

@ 20ט. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))

@ 20י. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]], לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

== פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-2) ==

@ 20יא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בקשה לביצוע במסלול מזונות&quot; - בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי;
:- &quot;מסלול מזונות&quot; - מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[פרק זה]];
:- &quot;פסק דין למזונות&quot; - פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד - פסק דין למזונות כהגדרתו [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)=|בחוק המזונות]], המוגש לביצוע לפי [[סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור]].

@ 20יב. (תיקון: תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-2) : (((בוטל).))

@ 20יג. מסלול לביצוע פסק דין למזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
: (ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

@ 20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם [[בסעיף 2(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
: (ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
: (ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק המזונות]] (בסעיף זה - תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].

@ 20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[פרק א'1]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
: (ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
: (ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי [[פרק זה]] אלא אם כן -
:: (1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
: (ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
: (ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020]].))

@ 20טז. עדכון תיק (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
: (ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]] לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.

@ 20יז. מסירת מידע על החייב (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
: (ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
: (ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.

@ 20יח. דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.

@ 20יט. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
:: (2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
: (ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
: (ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.

@ 20כ. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
: (ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.

@ 20כא. שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-3)
: על אף האמור [[בסעיפים 10]] [[ו-10ג]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

@ 20כב. חובת דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
: (1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
: (2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
: (3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
: (4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
: (5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
: (6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.

@ 20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.

== פרק ב': עיקול מיטלטלין ==

@ 21. עיקול מטלטלין ומכירתם (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל -
:: (1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
:: (2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
:: (3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
: (א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה - עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על ((הסכום)) המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']], אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
: (א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
:: (1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי [[בפרט 2 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא תאגיד;
::: (ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
::: (ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
:: (2) להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
::: (א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
::: (ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
: (א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
: (א4) (((החל מיום 15.3.2027):)) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים [[בתוספת הרביעית א']].
: (ב)(1) צו חיפוש לפי [[סעיף 15]] כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

@ 21א. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול - לא תחול הדרישה האמורה;
:: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 21ב. רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
: (ב) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ג) חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (ד) בסעיף זה -
::- ״חוק הפיקוח על הביטוח״ - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]];
::- ״מבטח״ - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ״רכב באובדן״ - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
:: (1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
:: (2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
:: (3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, &quot;תשמישי קדושה&quot; - לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
:: (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
:: (6) חיות מחמד; לענין זה, &quot;חיית מחמד&quot; - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
:: (6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
:: (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים [[בתוספת החמישית]], הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
: (ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

@ 23. הוצאת מעוקלים (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד-3)
: הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א1) או (א2)]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

@ 24. העמדת נאמן (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

@ 25. אחריותו של נאמן (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[סעיף 24]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.

@ 26. זכות שימוש במיטלטלין (תיקון: תשס&quot;ט)
: היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.

@ 27. מכירת המעוקלים (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ן, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי [[החוק האמור]].

@ 28. ספק בבעלות (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
: (ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
: (ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.

@ 29. (תיקון: תשל&quot;א) : (((בוטל).))

@ 30. ביטול עסקאות (תיקון: תשס&quot;ט)
: עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור [[בסעיף 24]], אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.

@ 31. (תיקון: תש&quot;ן) : (((בוטל).))

@ 32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.

== פרק ג': עיקול מקרקעין ==

@ 33. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מקרקעין&quot; - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
:- &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.

@ 34. הטלת עיקול ותוצאותיו (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, &quot;הערת אזהרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.

@ 35. עיקול זמני
: (א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
: (ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 34(ג)]].
: (ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.

@ 36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס&quot;ט)
: עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.

@ 37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס&quot;ט)
: לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.

@ 38. הגנת דירת המגורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
: (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]]; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ב) הוראות [[סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
::: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
::: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.

@ 39. הגנת חייב חקלאי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.

@ 39א. תחולה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]] לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של [[12:211808|חוק הערבות (תיקון), התשנ&quot;ב-1992]], ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]].

@ 40. זכותו של צד שלישי (תיקון: תשל&quot;א, תשס&quot;ט)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה (תיקון: תשס&quot;ט)
: עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי [[סעיף 37]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

@ 42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

== פרק ד': עיקול בידי צד שלישי ==

@ 43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

@ 44. עיקול כלל נכסי החייב (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.

@ 45. עיקול נכס מסויים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
: (ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.

@ 45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

@ 45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ט)
: (א) חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.

@ 45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
: (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
: (2) לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.

@ 46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור [[בסעיפים 44]] [[ו-45]] או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות [[סעיף 67]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

@ 47. מסירת נכסים מעוקלים (תיקון: תשס&quot;ט)
: הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי [[פרק זה]] באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.

@ 48. חיוב של צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור [[בסעיף 47]], או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

@ 49. תחולת הוראות
: על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות [[הסעיפים 26 עד 32]], בשינויים המחוייבים.

@ 49א. תשלום לצד השלישי (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[פרק זה]] לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
:: (1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
:: (2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]].
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.

@ 50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-3, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי [[פרק זה]] אינו תופס בהם:
:: (1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
:: (2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
:: (3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
:: (4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
:: (5) כספים המגיעים לחייב לפי [[סעיף 38(ב) או (ג)]];
:: (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (8)(א) כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
:::: (1) סל שירותי הבריאות;
:::: (2) פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
:::: (3) פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
:::: (4) פוליסת ביטוח סיעודי;
::: (ב) הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
::: (ג) לעניין פסקה זו -
::::- &quot;חוק ביטוח בריאות ממלכתי&quot; - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::::- &quot;סל שירותי הבריאות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
::::- &quot;פוליסת ביטוח&quot; - לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (9) כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (10)(א) כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה [[בתוספת השביעית]], אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ב) הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים [[לתוספת השביעית]].
: (ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
: (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

@ 51. דין פרעון חוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.

@ 52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי [[הסעיפים 44]] [[ו-45]], שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

== פרק ה': כינוס נכסים ==

@ 53. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
: (ג) (((בוטל).))

@ 54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
: (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

@ 55. שמירת הוראות
: אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי [[סעיפים 22]], [[38]], [[39]] [[ו-50]] או לפי כל דין אחר.

@ 56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
: (א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות [[בסעיף 54]] כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
: (ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.

@ 57. זכויות צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 58. אחריותו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[פרק זה]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.

@ 59. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.

@ 60. סיום תפקידו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
: (ד) (((בוטל).))

== פרק ו': ביצוע בעין ==

@ 61. מסירת נכס (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.

@ 62. מסירת קטין (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-2)
: (א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט&quot;ו-1955]].
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.

@ 63. עשיית מעשה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור [[בסעיפים 61]] [[או 62]] והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
: (ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].

@ 64. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-2)
: (א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי [[סעיף 7(א)]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א2)]] לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה [[בסעיף 7(ב)(1)]].
: (א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
: (ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].

@ 65. טענות צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים [[בסעיף 64]] או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.

@ 66. חייב שחזר לאחר הפינוי (תיקון: תשס&quot;ט)
: הושלמה פעולת פינוי לפי [[סעיף 64]], והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.

== פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (תיקון: תשס&quot;ט) ==

@ 66א. הטלת הגבלות על חייב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-2)
: התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור [[בסעיף 66ב]], ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
: (1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
: (4)(א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
: (5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 69ד(ב)]];
: (6) (((נמחקה).))

@ 66א1. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 66(א)(4)]] או לפי [[סעיף 69ד(א)(3)]], לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 66ב. תנאים להטלת הגבלות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: (א) הגבלות לפי [[סעיף 66א]] לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
:: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]], או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
:: (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[=חוק המזונות|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] (בחוק זה - חוק המזונות);
:: (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
::: (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי [[פרק זה]];
:: (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).

@ 66ג. התראה בדבר הגבלה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: (א) לא תיכנס הגבלה לפי [[פרק זה]] לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
: (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, &quot;לשכת ההוצאה לפועל&quot; - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1)]], לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

@ 66ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי [[סעיף 66ג]].
: (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.

== פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 66ה. רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן - מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
:: (3) התקיים אחד מאלה:
::: (א) טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
::: (ב) רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
:::: (2) נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
:::: (3) בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
:::: (4) נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
:::: (5) החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
::: (ג) התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
: (ב) לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה - צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ה) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ו) בסעיף זה, &quot;לשכת ההוצאה לפועל&quot; - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.

@ 66ו. ניהול מרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
: (ב) מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
: (ג) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
: (ד) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
: (ה) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

@ 66ז. מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג)(1) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
:: (2) נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה - רישום חוזר).
:: (3) על רישום חוזר לא יחולו הוראות [[סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)]] [[ו-66ה(ב)]] לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.

@ 66ח. חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד)
: בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע&quot;ד-2014]], ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
: (2) מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
: (3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
: (4) אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.

== פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 67. חקירת יכולת (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
: (א1)(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]] או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
:: (2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור [[בסעיף 19]] או התנגדות לביצוע שטר כאמור [[בסעיף 81א]]; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
: (ב) בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
: (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]], אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
: (ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

@ 68. החלטה על פי תצהיר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) המבקש חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]] רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
: (ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]], אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על פי התצהיר בלבד.
: (ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.

@ 68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
: (ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי [[חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1956 (([צ&quot;ל: התשט&quot;ו-1955]))]] שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
: (ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי [[סעיף 7א]] והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה [[בסעיף 67(א)]].
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
: (ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
: (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
: (ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
: (ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
: (ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
: (י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע&quot;א-2010]].))
: (יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
:: ((פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש&quot;ע-2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ&quot;ה באייר התש&quot;ע (9 במאי 2010).))

@ 69. תשלום בשיעורים (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], או על סמך תצהיר לפי [[סעיף 68]], או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].

@ 69א. כללים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע״ח-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014]].))

@ 69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשע״ח-2)
: (א) חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי [[סעיף 69א]] או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות [[סעיף 7א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].

@ 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (תיקון: תשע״ח-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב עבר במזונות&quot; - חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
::: (1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
::: (2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;
::- &quot;צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות&quot; - צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);
::- &quot;תשלום מזונות שוטף&quot; - תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:: (2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
:: (3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
: (ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
: (ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות -
:: (1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
:: (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
: (ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה - בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות [[סעיף 7א(א)(1) ו-(א1)]];
:: (2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;
:: (3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
:: (4) כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]].
: (ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה - הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה - בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
: (ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
: (י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
:: (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
:: (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
: (יא)(1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
:: (2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות [[סעיף 69]].

=== סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 69ב2. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הוראה לתשלום בשיעורים&quot; - הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
:- &quot;כללים&quot; - כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי [[סעיף 69א]];
:- &quot;צו תשלומים&quot; - צו תשלומים לבקשת חייב לפי [[סעיף 7א(ג)]], צו תשלום בשיעורים לפי [[סעיף 69]], צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיפים 69ד(א)]] [[ו-69ז(ב)]], צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי [[סעיף 69יג(ב)(1)]] או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי [[סעיף 74יא]];
:- &quot;ריבית בסיס&quot; - הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
:- &quot;תיק&quot; - לרבות תיק איחוד לפי [[פרק ז'3]];
:- &quot;תשלום במועד&quot; - תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

@ 69ב3. תנאים להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ([[בסימן זה]] - בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
: (1) שלושה תשלומים ברציפות - אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
: (2) תשלום אחד - אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

@ 69ב4. בקשה להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
: (ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
:: (2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]], ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
:: (3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

@ 69ב5. הכרה בחייב כמשלם (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

@ 69ב6. העברת בקשה להכרה להחלטת רשם (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]];
:: (2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
:: (3) המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)]] בתיק, לסכל את גביית החוב;
:: (4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]] או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3(1)]], אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

@ 69ב7. תוצאות ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד)
: הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור [[בסעיף 69ב5]] [[או 69ב6]], לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
:: (א) עיקול חשבון עובר ושב לפי [[סעיף 43]];
:: (ב) עיקול משכורת לפי [[סעיף 43]];
:: (ג) עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 21א]], למעט רכב;
:: (ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי [[סעיף 21(א)]];
:: (ה) (((נמחקה).))

@ 69ב8. (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 69ב9. הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
: (ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 69ב10. ביטול הכרה בשל אי-התקיימות התנאים להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]], ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
: (ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
: (ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 69ב11. נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על אף הוראת [[סעיף 69ב7(2)]], רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)]], לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

@ 69ב12. (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 69ב13. תנאים לביטול הכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ([[בסימן זה]] - בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
: (1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
: (2) שישה תשלומים לפחות.

@ 69ב14. ביטול הכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]] או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.
: (ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור [[בסעיף 69ב13]], יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

@ 69ב15. תוצאות ביטול ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב7]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 69ב16. הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
: (ב) ביטול ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

@ 69ב17. מניעת ביטול ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]], ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי-ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי-התשלום.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
: (ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי [[סעיף 69ב16(ב)]], והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

@ 69ב18. תקנות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע [[סימן זה]].

@ 69ב19. שמירת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]].

@ 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב-16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
:: (2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים - לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, &quot;תשלום&quot; - תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2)]].
: (ג) הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור [[בסעיף 69ב4(ג)(3)]], וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) אם התווספו לחוב דמי פיגורים - יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
: (ה)(1) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
:: (2) שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
: (ו)(1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
:: (2) בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
:: (3) קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
: (ז) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.

== פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה (תיקון: תשע&quot;ה-3) ===

@ 69ג. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
:: (1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
:: (2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
:: לענין זה, &quot;החוב&quot; - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]].
: (ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

@ 69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
:: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
:: (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 66א(4)(א)]].
: (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
: (ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.

@ 69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי [[סעיף 69ג(א)]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
: (ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
: (ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
: (ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
: (ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.

@ 69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי [[פרק ז'3]], בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות [[שבסעיפים 74ו]] [[ו-74ט]]; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
: (ב) צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

@ 69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי [[סעיף 69ג]] והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור [[בסעיף 67]]; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה [[בסעיף 69ג(א)]], או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.

@ 69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי [[סעיף 69ד]].

@ 69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.

@ 69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור [[בסעיף 69ט]].

@ 69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-5)
: מיום התחילה של [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הפטר לחייב מוגבל באמצעים - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ===

@ 69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-4)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ&quot;ב באלול התשע&quot;ה (6 בספטמבר 2015) ([[בסימן זה]] - תקופת התחולה).
: (ב) הוראות [[סימן זה]] ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות [[סימן זה]] בתקופת התחולה.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- &quot;חוב&quot; - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר-תביעה לפי [[סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל]] ולרבות חוב לפי [[סעיף 72(1) לפקודה האמורה]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;מתן צו הכינוס&quot; יקראו &quot;הגשת בקשת ההפטר&quot;;
::- &quot;חוב שאינו בר-הפטר&quot; - חוב כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל]];
::- &quot;מסלול הפטר&quot; - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[סימן זה]];
::- &quot;נושה&quot; - למעט נושה של חוב שאינו בר-הפטר;
::- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]].

@ 69י3. תנאים למתן צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-4)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות [[סימן זה]], לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ([[בסימן זה]] - בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור [[בסעיף 69י15]] ([[בסימן זה]] - צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
:: (2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים - קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;קרן החוב&quot; - סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל - מועד הגשת הבקשה;
:: (3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
:: (4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי [[סעיף 69ז]], בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
:: (5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה [[בפקודת פשיטת הרגל]] שתלויה ועומדת לגבי החייב;
:: (6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר -
::: (א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
::: (ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי [[הפקודה האמורה]];
::: (ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי-התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.

@ 69י4. סייגים למתן צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי [[סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) לעניין [[פסקה (1) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
::: (ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]];
::: (ג) לעניין [[פסקאות (9) ו-(11) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
:: (2) מתקיים לגבי החייב האמור [[בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
:: (3) החייב ביצע פעולות כאמור [[+|בסעיף 96]] [[או 98 לפקודת פשיטת הרגל]], שאילו היה החייב פושט רגל כאמור [[באותה פקודה]], היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
:: (4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה -
::: (א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
:::: (1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
::: (ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
: (ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]].

@ 69י5. בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
: (1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]] ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור [[בסעיף 69י4(1) עד (3)]]; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני-הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר-הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
: (2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
: (3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
: (4) כתב ויתור על סודיות.

@ 69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
: (ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו [[בסעיף 2(ג)]] ([[בסימן זה]] - מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו [[בפרק ז'3]] - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].

@ 69י7. דרישת מידע עדכני (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור [[בסעיף 7ב(א) ו-(א2) עד (ט)]].

@ 69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]], כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
: (ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]] כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות [[סעיף 7ב(ד)]].

@ 69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור [[בסעיף 69י8]], ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי [[סעיף 69י11]].
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.

@ 69י10. הודעה לנושים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע&quot;א-2010]].
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.

@ 69י11. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור [[בסעיף 69י3]] או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור [[בסעיף 69י4]] ([[בסימן זה]] - התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
: (ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור [[בסעיף 69י8]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי [[+|סעיפים 131]] [[ו-134א לפקודת מס הכנסה]], או שהוא עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי [[החוק האמור]], ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
:: (2) הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]] או [[פרק י&quot;א לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי [[סימן זה]] עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
:: (3) לעניין דוח לפי [[סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]], הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
:: (4) לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.

@ 69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]] ולא הגישו התנגדות.
: (ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י4]].

@ 69י13. החלטה בבקשת ההפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות [[סעיף 69י12]], או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]] ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות [[סעיף 69י3]], לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב)(1) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ-400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע [[בסעיף 69י3(א)(2)]].
:: (2) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
:: (3) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור [[בסעיף 69י3(א)(3)]], תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.

@ 69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: אין בדחיית בקשת הפטר לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13]] כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].

@ 69י15. פעולת ההפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי [[סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל]], ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי [[סעיף 69 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.

@ 69י16. ביטול צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות [[סימן זה]], אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

@ 69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור [[בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל]], נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]], לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]], יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
: (ב) דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).

@ 69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי [[שבסעיף 69י3(א)(1)]], ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

@ 69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 69ה(ב)]], רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי [[סעיף 69י13]].

@ 69י20. הוראות לעניין ערעור (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 69י13(ב)(3)]] [[ו-80(ב)]], ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13(א)]] יהיה בזכות.

@ 69י21. סמכות בתי משפט (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי [[סימן זה]], ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע&quot;ו-2016]].))

@ 69י22. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות [[סימן זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
: (1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
: (2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
: (3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
: (4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
: (5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
: (6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.

@ 69י23. הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 69י8]], סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה - הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 69י12]], נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי [[הסעיף האמור]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
: (ג) גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

== פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

@ 69יא. הזמנה לבירור (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א)]], רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 7ג]];
:: (2) החייב לא צירף לבקשתו לפי [[סעיף 7א]] את המסמכים הדרושים לפי [[אותו סעיף]], או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
:: (3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
: (ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

@ 69יב. צו הבאה (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור [[בסעיף 69יא(א)]], לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי [[סעיף 67]] או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי [[סעיף 68א]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק זה]].
: (ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
: (ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור [[בפרק ז'4]], והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
: (ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.

@ 69יג. מעמד הבירור או ההבאה (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א]].
: (ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
:: (1) לתת או לשנות צו תשלומים;
:: (2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
:: (3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
:: (4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
:: (5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות [[סעיף 7ב]], ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
:: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
:: (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
:: (3) למסור מידע לגבי יכולתו;
:: (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם.

@ 70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: (א)(1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], הכולל גביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק האמור]], בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
:: (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
:: (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
:: (4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע&quot;ד-2014]], לא יקראו את המילים &quot;הכולל גביית הפרשים כאמור [[חוק המזונות|בסעיף 10 לחוק האמור]]&quot; שבפסקה (1).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי [[סעיף 69יג(ג)]].
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].

@ 71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ד-2, תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
: (ב) לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור [[בסעיף 74]].
: (ג) (((נמחק).))

@ 72. שחרור החייב מהבאה וממאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
: (ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.

@ 72א. תקופות מצטברות של מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
: (ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.

@ 73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
: חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.

@ 73א. חסינות (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: מבלי לגרוע מהוראת [[סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.

@ 74. מאסר בשל חוב בעד מזונות (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי [[סעיף 68]] אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי [[פרק ו'1]] או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי [[פרק ו'2]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 7א]], [[69ג עד 69יג]] [[ו-70]] לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
: (ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.

== פרק ז'3: איחוד תיקים (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2) ==

@ 74א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 74יד]];
:- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
:- &quot;תיק&quot; - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] כל עוד לא הוכרע בו סופית.

@ 74ב. בקשת איחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: (א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
: (ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

@ 74ג. המשך הליכים שננקטו (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
: (ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

@ 74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
:: (2) בקשת האיחוד נדחתה;
:: (3) כל הזוכים הסכימו לכך;
:: (4) צו האיחוד בוטל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.

@ 74ה. עיקול (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.

@ 74ו. בקשת האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג-2)
: (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור [[בסעיף 7א(א)]] המאמת את הפרטים הכלולים בה.
: (ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי [[סעיף 7א1(ב)]].
: (ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

@ 74ז. חובת גילוי (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.

@ 74ח. החלטה לענין האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
: (ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות [[סעיף 67]] יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

@ 74ט. מבחן יכולת הפרעון (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 7א1]] או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 74י. דחיית בקשה (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
: (1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
: (2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור [[בסעיף 74ז]];
: (3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
: (4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.

@ 74יא. צו איחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
: (ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 74יב. תיק נוסף (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
: (ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים [[בסעיף 74ט]].

@ 74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד)
: ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.

@ 74יד. מינוי ממונה (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
: (ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.

@ 74טו. ביטול צו (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
: (1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
: (2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
: (3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
: (4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי [[סעיף 74י]].

@ 74טו1. איחוד תיקים בצו תשלומים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג)
: (א) רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]] [[או 69יג(ב)(1)]], אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
: (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 74א]], [[74ד]], [[74ה]], [[74ט]], [[74יא]], [[74יב]], [[74יג]] [[ו-74טו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

@ 74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
: (ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
: (ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות [[בסעיף 74יז(א)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.

@ 74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
:: (1) החייב משרת שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] או משרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
:: (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
:: (4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
:: (5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
: (ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
: (ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
: (ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.

@ 74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
: (ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
: (ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
: (ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.

@ 74יט. יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי [[סעיף 74כא]].

@ 74כ. אגרה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות [[סעיף 9]] בשינויים אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
:: (2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי [[סעיף 74]] בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
:: (3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
: (ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.

@ 74כא. קרן מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.

@ 74כב. דין וחשבון (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'5: היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו, תשע״ח-3) ==

@ 74כג. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]], &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

@ 74כד. היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות [[פרק זה]]:
: (1) דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי [[סעיפים 7(א1)]], [[66ג(ב)]] [[או 66ה(ב)]];
: (2) דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב(ג)]];
: (3) דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור [[בסעיפים 70(ד)]] [[או 74(ד)]].

@ 74כה. תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור [[בסעיף 74כד]] אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
: (ב) הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה [[בסעיפים 69יב(ג)]], [[70(ד)]] [[או 74(ד)]], לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.

@ 74כו. אופן עריכת היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
: (ד) נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
: (ה) היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.

@ 74כז. (תיקון: תשע&quot;ו, תשע״ח-3) : (((בוטל).))

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 75. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א)(1) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי [[סעיף 9]], לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי [[סעיף 10]] ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: 
::: (א) ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
::: (ב) כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק - לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
: (ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
:: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
: (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ&quot;א-1981]], כאילו היו פיקדון.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

@ 76. ריבוי הליכים ופסקי דין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2)
: (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
: (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
: (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף קטן (א2).
: (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 75]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו [[בחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]], תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.

@ 77. העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים [[בסעיפים 75]] [[ו-76]], ישולם לחייב.

@ 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

@ 78. מות החייב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-8)
: מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה או בהליכים לפי [[סעיף 78א]] כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.

@ 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר (תיקון: תשע&quot;ח-8, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בקשה לביצוע פסק דין&quot; - בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
::- &quot;חוק הירושה&quot; - [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;הסכום המרבי&quot; - 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
::- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
::- &quot;צו ירושה&quot;, &quot;צו למינוי מנהל עיזבון&quot; ו&quot;צו קיום צוואה&quot; - כמשמעותם [[בחוק הירושה]];
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי [[סעיף 44(ב) או (ג)]] [[או 45(א) או (ב)]], לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], כפי שהוחל [[בסעיף 124 לחוק האמור]], רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה - צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
: (ג)(1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה - בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
::: (ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
::: (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור - חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]];
::: (ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי [[חוק הירושה]] לגבי עיזבון החייב;
::: (ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי [[חוק הירושה]];
::: (ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור [[סעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור [[#3|בסעיף 202 לפקודה האמורה]];
::: (ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]], בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי [[החוק האמור]] או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]] או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי [[אותה פקודה]].
:: (2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
: (ד)(1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
:: (3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
: (ה)(1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
::: (א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
:: (2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
::: (א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
: (ו)(1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה - התנגדות).
:: (2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי [[חוק הירושה]] לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
:: (3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]].
:: (4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
:: (5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]] להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
: (ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
:: (1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
:: (2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
:: (3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
: (ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]].

@ 78ב. זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעת כוונה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22כט]] [[או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;הודעת קביעה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לב]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;הודעת אי-קביעה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לג]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הממונה על הגנת הצרכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן]], לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי [[סעיף 22לז לחוק האמור]];
::- &quot;עוסק מפר בנסיבות מחמירות&quot; - כמשמעותו [[+|בסעיף 22כח]] [[או 22לו לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;תיק חדש&quot; - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
::- &quot;תיק קיים&quot; - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
: (ב) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
:: (1) יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
:: (2) יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(2)]], לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה - זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
:: (1) יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
:: (2) ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
:: (3) בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) - יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
:: (1) תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
:: (2) תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
::: (ב) הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
: (ז) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי-קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ח) זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
: (ט) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
:: (1) עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
:: (2) מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
:: (3) נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים - אם היה התיק תיק קיים;
:: (4) נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.

@ 79. ביצוע הליכים וצווים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
: (ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
: (ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

@ 79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון: תשמ&quot;ט)
: מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.

@ 80. ערר וערעור (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ד, תשע״ז–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]], יהא בזכות.
: (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]] ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
: (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
: (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

@ 81. חיוב שדינו כפסק דין (תיקון: תשס&quot;ב)
: משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים [[בסעיף 81ב1]].

@ 81א. הוצאה לפועל של שטרות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשס&quot;א, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג)
: (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם [[בפקודת השטרות]] (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
: (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות [[7|סעיף 7(ב) (([צ&quot;ל: סעיף 7(ה)]))]] יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
: (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]], המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע&quot;ח-2018]], אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2)]] לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ג)]].
:: (2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

@ 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג)
: (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
:: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
:: (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
:: ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי]], יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
: (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות [[תקנות סדר הדין]] ויחולו לעניין זה הוראות [[+|תקנות 161(4)]] [[ו-165(א) לתקנות האמורות]].
: (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ג)(1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה).
:: (2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
: (ד)(1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
:: (2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
: (ה) הוראות [[סעיף 7]] בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]] - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 7(ה)]] - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
: (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6]], להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
:: (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט)
: הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות [[סעיף 81א]] [[או 81א1]], לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

@ 81א3. ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד הפירעון&quot; -
::: (1) לעניין שטר - אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית - לפי המועדים האמורים [[#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות]];
::: (2) לעניין תביעה על סכום קצוב - מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
::- &quot;תביעה על סכום קצוב&quot; - תביעה על סכום קצוב כמשמעותה [[בסעיף 81א1(א)]].
: (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(1)]], לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
: (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, &quot;החוב&quot; - סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן - ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
:: (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 81א4. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה [[בסעיף 69ב2]] וריבית לפי [[סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 81ב. שמירת דינים וזכויות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: אין [[בסעיף 81א]] כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי [[פקודת השטרות]], ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.

@ 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) בקשה לפי [[סעיף 6]] לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
:: (1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
:: (2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
: (ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
:: (2) באזהרה שתישלח לחייב לפי [[סעיף 7]], הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה ((())4(())), יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
:: (3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]], על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
:: (3א) (((פקעה);))
:: (4)(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
:::: (1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
:::: (2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
::: (ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
::: (ג) חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) - ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
:: (5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
::: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
::: (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
::: (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
:: (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:: (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
: (ד)(1) על אף הוראות [[סעיפים 10]] [[ו-59]], שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
:: (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
:: (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;החוב שבפיגור&quot; - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
::- &quot;יחיד&quot; - מי שאינו תאגיד;
::- &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.

@ 81ב2. חובת סודיות (תיקון: תשע&quot;ד)
: מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

@ 81ג. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי [[סעיפים 66א]], [[69ד(א)]] [[או 69ט]], או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת [[סעיף 69ד(ב)]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (תיקון: תשע&quot;ב)
: רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 82. שמירת דינים
: אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות [[פקודת בזיון בית המשפט]].

@ 83. ביצוע ערובה (תיקון: תשס&quot;ט)
: ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.

@ 84. ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון: תשס&quot;ט)
: לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.

@ 85. ביטולים
: בטלים:
: (1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
: (2) פקודת החוב (מאסר);
: (3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938]];))
: (5) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי המשפט, 1940]];))
: (6) ((הנוסח שולב [[בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947]];))
: (7) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות]].))

@ 86. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ&quot;ח (1 בספטמבר 1968).

@ 87. הוראות מעבר (תיקון: תשס&quot;ט)
: הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.

@ 87א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א) : (((בוטל).))

@ 87ב. דיווח שנתי (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.

@ 88. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-2, תשע״ו–4)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
:: (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
:: (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
:: (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי [[סעיף 5]];
:: (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
:: (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
:: (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
:: (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
:: (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
:: (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
:: (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
:: (7) ניהול פנקסים ומסירת דו&quot;חות על ידי כונס נכסים;
:: (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
:: (8א) נהלים לאיחוד תיקים;
:: (8ב) (((נמחקה);))
:: (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
: (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע [[פרק ז'4]], ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים [[בסעיף 69ג]], בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע&quot;ג-2013]].))
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 6(ד)]]))) (תיקון: תשע&quot;ג-2) ====
=== פרטים שניתן לקבל מהמרשם (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 1. : שם פרטי ושם משפחה.
@ 2. : מספר זיהוי.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : שמות הורים.
@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : תאריך לידה.
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ב-4) : מען דיגיטלי כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 7א(א)(2)]], [[7ב(א2)]], [[7ב(א3)]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || המוסד לביטוח לאומי || מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי || מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || מרשם האוכלוסין || מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || רשם האגודות השיתופיות || מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || רשם החברות והשותפויות || מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || רשם כלי שיט || מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || רשם כלי טיס || מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || רשות הרישוי || מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || הממונה על רישום צמ&quot;ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים || מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || רשות מקרקעי ישראל || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מרשם המקרקעין || מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || רשם המשכונות || מידע על משכונות על נכסי החייב.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק משק החשמל) || מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || חברת כרטיסי אשראי || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || תאגיד בנקאי || זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] || (1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] || (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || הנהלת בתי המשפט || פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, &quot;הליכי חדלות פירעון&quot; - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], הליכי פירוק לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או [[פקודת האגודות השיתופיות]], או הליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות || מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || מערכת ההוצאה לפועל || מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.
|}

=== חלק ב' ===
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תאגיד בנקאי || פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || חברת כרטיסי אשראי || פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====

@ 1. : מרשם האוכלוסין.
@ 2. : רשות הרישוי.
@ 3. (תיקון: תשע&quot;ד) : רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
@ 4. : המוסד לביטוח לאומי.
@ 5. : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]].
@ 6. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 7. (תיקון: תשפ&quot;ב-5) : ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], המספק לפי [[החוק האמור]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===

@ 1. : כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
@ 2. : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשפ&quot;ד-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 21(א1) ו-(א2)]]))) ====
=== סכומים לעניין עיקול מיטלטלין ===

@ 1. : 2,500 שקלים חדשים.
@ 2. : 35,000 שקלים חדשים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : מדפסת.
@ 2. : מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
@ 3. : מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
@ 4. : מכונת כביסה.

== תוספת שישית (((פקעה))) (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) __NOTOC__ ==

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 50(א)(10)]]))) ====
=== תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול) ===
@ (1) : נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
@ (2) : מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
@ (3) : תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות ((ה))תעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
@ (4) : מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' באב תשכ&quot;ז (8 באוגוסט 1967).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>g2qofvmjq548irocft91skn07dh30be</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ההוצאה לפועל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286081</id>
    <revision>
      <id>3019765</id>
      <parentid>3007909</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019737] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="440259" sha1="boucmz87ym1ibqp5cm9oafic6zvkvn3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000249}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 186|תיקון לחוק המכר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 12|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 160|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 29|תיקון מס׳ 3 לחוק פסיקת ריבית|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209233.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 132|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 52|תיקון מס׳ 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 62|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 50|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210693.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 126|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}, {{ח:תיבה|198|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 10|תיקון מס׳ 9 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210839.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211725.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210881.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210887.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 146|תיקון לחוק הערבות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 235|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210966.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 70|תיקון מס׳ 3 לפקודת פשיטת הרגל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211260.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 138|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211639.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 282|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300262.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 207|תיקון מס׳ 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300351.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 21 (הודעה על סיום הליכים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300478.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 16|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 746|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 260|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 51 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 42|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 28|תיקון מס׳ 29 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301275.pdf}}, {{ח:תיבה|78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301250.pdf}}, {{ח:תיבה|929|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301348.pdf}}, {{ח:תיבה|930|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1028|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 24|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301400.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301402.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301448.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 68|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301557.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 546|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf}}, {{ח:תיבה|592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 142|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_312918.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 47 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313584.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 10|תיקון מס׳ 48 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315851.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321422.pdf}}, {{ח:תיבה|751|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338813.pdf}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 22|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395586.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491142.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491143.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491463.pdf}}, {{ח:תיבה|406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}, {{ח:תיבה|871|תיקון מס׳ 17 לחוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 41|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528234.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8476.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 90|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573944.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_579145.pdf}}, {{ח:תיבה|402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_583843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 722|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 12, 12|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783527.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900633.pdf}}, {{ח:תיבה|535|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 145|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי שיעורי ריבית:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5525.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס׳ 68 והוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9486.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ח־5, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה באחת הדרכים המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|בתקנות 161(3) ו־(4)(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|163}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות סדר הדין}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, אינו חל עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|2|לשכות הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|3|מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
{{ח:תתתת|(א)}} שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.
{{ח:תתת|(4)}} הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצאתו לקצבה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתפטרות;
{{ח:תתת|(3)}} על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(4)}} על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|3א|מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב עד 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|3ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|מחוק בתי המשפט}}|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 104|סעיף 104 לחוק בתי המשפט}} יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}}, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|אותו סעיף}} יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

{{ח:סעיף|3ב1|סמכות רשם לסיים דיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|3ב2|רציפות הדיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

{{ח:סעיף|3ג|הממונה על רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ד)}} או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

{{ח:סעיף|3ד|אחראי על בירור תלונות|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}}, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

{{ח:סעיף|4|מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4א|הענקת סמכויות לדון בבקשות|תיקון: תש״ן, תשס״ט, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|5|הטלת תפקידים|תיקון: תש״ן, תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
{{ח:תת|(ג1)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).

{{ח:סעיף|5א|ועדת האישורים|תיקון: תשנ״א־5, תש״ס, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
{{ח:תתת|(3)}} אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(5)}} אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}}, או מועסק על־ידו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|5ב|תוקף אישורים וסדרי עבודה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב1|בעל אישור חדש|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

{{ח:סעיף|5ג|ניהול פנקס|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

{{ח:סעיף|5ד|סייג לעיסוק|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.

{{ח:סעיף|5ה|חובת סודיות|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

{{ח:סעיף|5ו|אי חידוש, ביטול או פסילה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
{{ח:תת|(2)}} הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
{{ח:תת|(4)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

{{ח:סעיף|5ז|בירור תלונות והתליה|תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
{{ח:תת|(א2)}} לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|ו־11(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ו|סעיף 5ו(3) או (4)}}.

{{ח:סעיף|5ח|הפסקת ביצועו של הליך|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|5ט||תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|בקשת ביצוע|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
{{ח:תתתתת|(2)}} הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א לחוק האמור}} יחל –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א(ג1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 81א3|בסעיף 81א3(א)(1)}}.
{{ח:תתת|(3)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
{{ח:תת|(ב3)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} במועד הפירעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

{{ח:סעיף|7|המצאת אזהרה ופסק דין|תיקון: תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)}}, או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
{{ח:תת|(א1)}} האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק ו׳1}}, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}} או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}} או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב4|סעיף 7ב4}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(א3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}}
{{ח:תתת}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5|בסעיף 5(א1) לחוק האמור}} תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א2) ו־(א3)}}, לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}}, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
{{ח:תת|(ג1)}} הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
{{ח:תת|(ו)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

{{ח:סעיף|7א|בקשת חייב לצו תשלומים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ שלצדו}} (להלן – כתב ויתור על סודיות).
{{ח:תת|(א1)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או לדחות את בקשתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|7א1|התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|69יג(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 74יא|או 74יא}} (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א2|סעיף 7א2}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

{{ח:סעיף|7א2|הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}}, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 104|סעיף 104 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק ב|פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|7א3||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|7ב|מסירת מידע|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}} שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.
{{ח:תת|(א1)}} נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
{{ח:תת|(א1א)|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 14|בטור א׳ בפרט 14 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השנייה}} (בסעיף קטן זה – הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(5)}} יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:תת|(א2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ לצדו}}, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}} וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג1)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1) {{ח:הערה|&lt;s&gt;לחוק&lt;/s&gt;}}}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(א3)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה}} למסור לידיו מידע בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור ב׳ שלצדו}}, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
{{ח:תת|(א4)}} צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א5)}} קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח&quot;ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו1)}} לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
{{ח:תתתת|(א)}} קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
{{ח:תתת|(4)}} אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|7ב1|פטור מאחריות במסירת מידע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

{{ח:סעיף|7ב2|מידע על כניסת חייב לארץ|תיקון: תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

{{ח:סעיף|7ב3|קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א3)}}, רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

{{ח:סעיף|7ב4|מסירת מידע על גובה חוב מזונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}}, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|בסעיף האמור}}, של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

{{ח:סעיף|7ג|חזקה בדבר יכולת החייב|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}} והליכי הבאה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

{{ח:סעיף|8|נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה|תיקון: תשל״ח, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ט, תשע״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.
{{ח:תת|(ג)}} הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיפים 7ב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א1) ו־(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61 עד 64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} והליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

{{ח:סעיף|9|אגרות והוצאות|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|סעיף 4א(א) לאותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
{{ח:תת|(ה)}} לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א האמור}}, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|10|שכר עורך־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 81|סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
{{ח:תת|(ג)}} שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|10ג|שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך|תיקון: תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש״ח)}} או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

{{ח:סעיף|11|העברת הביצוע של פסק־&lt;wbr&gt;דין או של הליך|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|12|פסק־&lt;wbr&gt;דין הטעון הבהרה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.

{{ח:סעיף|12א|בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

{{ח:סעיף|13|מעצר למניעת הפרעה בביצוע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.

{{ח:סעיף|14|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 69א|או 69א}} והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|15|חיפושים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

{{ח:סעיף|16|השהיית הליך ואי־&lt;wbr&gt;נקיטתו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|17|עיכוב ביצועו של פסק דין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

{{ח:סעיף|18|פסק דין שבוטל או שונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
{{ח:תת|(ב)}} צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|19|טענת פרעתי|תיקון: תש״ן, תש״ן־2, תשס״ט, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
{{ח:תת|(ג)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

{{ח:סעיף|19א|עדכון על קבלת תקבולים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}}, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

{{ח:סעיף|19ב|הסדר עם החייב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או במסגרת צו איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

{{ח:סעיף|20|גביית יתר|תיקון: תשל״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|20א||תיקון: תשס״ט, תשע״א־6, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20ב|חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(1א)}} הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)}} ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם {{ח:פנימי|פרק ז3|לפרק ז׳3}} או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 20ו|בסעיף 20ו(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|20ג|החלת הוראות החוק|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו1|ו׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ו2|ו׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז1|ז׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז3|ז׳3}} {{ח:פנימי|פרק ז4|ו־ז׳4}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|20ד|בקשת ביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|20ה|הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
{{ח:תתת|(2)}} עיקול כלי רכב של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יז|סעיף 20יז(א) ו־(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

{{ח:סעיף|20ו|פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.
{{ח:תת|(ד)}} הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|20ז|סגירת תיק או העברה למסלול רגיל|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר תיק לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק למסלול רגיל לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

{{ח:סעיף|20ח|העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1}} במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} או לשכר טרחת עורך דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}} לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

{{ח:סעיף|20ט||תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20י|תקנות וכללים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

{{ח:קטע2|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}

{{ח:סעיף|20יא|הגדרות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|בחוק המזונות}}, המוגש לביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 14|סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|20יב||תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20יג|מסלול לביצוע פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|20יד|הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק המזונות}} (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף|20טו|נקיטת הליכים במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
{{ח:תת|(ג)}} הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
{{ח:תת|(ד)}} הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}} אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
{{ח:תת|(ה)}} הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
{{ח:תת|(ו)}} הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:סעיף|20טז|עדכון תיק|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.

{{ח:סעיף|20יז|מסירת מידע על החייב|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.

{{ח:סעיף|20יח|דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.

{{ח:סעיף|20יט|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.

{{ח:סעיף|20כ|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.

{{ח:סעיף|20כא|שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ו־10ג}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|20כב|חובת דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
{{ח:תת|(1)}} נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
{{ח:תת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
{{ח:תת|(4)}} מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
{{ח:תת|(5)}} סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
{{ח:תת|(6)}} נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.

{{ח:סעיף|20כג|תקנות לעניין מסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}

{{ח:סעיף|21|עיקול מטלטלין ומכירתם|תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(א1)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על {{ח:הערה|הסכום}} המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}}, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 2|בפרט 2 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
{{ח:תת|(א3)}} הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.3.2027):}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת הרביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} צו חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

{{ח:סעיף|21א|עיקול רכב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|21ב|רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|22|מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
{{ח:תתת|(1)}} צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
{{ח:תתת|(2)}} ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
{{ח:תתת|(3)}} דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, ”תשמישי קדושה“ – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
{{ח:תתת|(4)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
{{ח:תתת|(6)}} חיות מחמד; לענין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
{{ח:תתת|(6א)}} טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
{{ח:תתת|(7)}} פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו־(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו־(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

{{ח:סעיף|23|הוצאת מעוקלים|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) או (א2)}}, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

{{ח:סעיף|24|העמדת נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|25|אחריותו של נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.

{{ח:סעיף|26|זכות שימוש במיטלטלין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.

{{ח:סעיף|27|מכירת המעוקלים|תיקון: תשל״ח, תש״ן, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|28|ספק בבעלות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
{{ח:תת|(ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ד)}} פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|ביטול עסקאות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|ביטול עיקול לאחר תשלום חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}

{{ח:סעיף|33|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.

{{ח:סעיף|34|הטלת עיקול ותוצאותיו|תיקון: תש״ן, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.

{{ח:סעיף|35|עיקול זמני}}
{{ח:תת|(א)}} נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.

{{ח:סעיף|36|מכירת מקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.

{{ח:סעיף|37|רישום זכות במקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק־הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|38|הגנת דירת המגורים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
{{ח:תת|(א1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 229|סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ובכלל זה ההוראה לעניין אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג2)}} שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, ”בן משפחה“ – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.

{{ח:סעיף|39|הגנת חייב חקלאי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.

{{ח:סעיף|39א|תחולה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}} לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf|חוק הערבות (תיקון), התשנ״ב–1992}}, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}}.

{{ח:סעיף|40|זכותו של צד שלישי|תיקון: תשל״א, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|41|ביטול העיקול בשל העדר פעולה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|42|ביטול העיקול לאחר תשלום החוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}

{{ח:סעיף|43|הטלת עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

{{ח:סעיף|44|עיקול כלל נכסי החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.

{{ח:סעיף|45|עיקול נכס מסויים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.

{{ח:סעיף|45א|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

{{ח:סעיף|45ב|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.

{{ח:סעיף|45ג|עיקול מתחדש בתיק מזונות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.

{{ח:סעיף|46|דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}} או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|47|מסירת נכסים מעוקלים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|48|חיוב של צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|49|תחולת הוראות}}
{{ח:ת}} על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26 עד 32}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|49א|תשלום לצד השלישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|50|נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג־2, תש״ף־3, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו תופס בהם:
{{ח:תתת|(1)}} נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק־דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
{{ח:תתת|(4)}} כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כספים המגיעים לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(7)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(3)}} פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
{{ח:תתתתת|(4)}} פוליסת ביטוח סיעודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”פוליסת ביטוח“ – לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(9)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו־(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|51|דין פרעון חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.

{{ח:סעיף|52|ביטול צו עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

{{ח:סעיף|55|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} או לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|56|אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים}}
{{ח:תת|(א)}} החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}} כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.

{{ח:סעיף|57|זכויות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|58|אחריותו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.

{{ח:סעיף|59|שכרו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.

{{ח:סעיף|60|סיום תפקידו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}

{{ח:סעיף|61|מסירת נכס|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.

{{ח:סעיף|62|מסירת קטין|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.

{{ח:סעיף|63|עשיית מעשה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}} והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:סעיף|64|פינוי מקרקעין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א2)}} לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים – ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:סעיף|65|טענות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.

{{ח:סעיף|66|חייב שחזר לאחר הפינוי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הושלמה פעולת פינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו|תיקון: תשס״ט}}

{{ח:סעיף|66א|הטלת הגבלות על חייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב}}, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
{{ח:תת|(1)}} הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)|(א)}} הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תת|(5)}} הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69ד|בסעיף 69ד(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|66א1|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״א־6, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תש״ף־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66(א)(4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(א)(3)}}, לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|66ב|תנאים להטלת הגבלות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א}} לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}}, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי־התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק המזונות);
{{ח:תתת|(3)}} החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|66ג|התראה בדבר הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיכנס הגבלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב(א)(1)}}, לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|66ד|ביטול הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66ג|סעיף 66ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.

{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|66ה|רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(4)}} נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתתתת|(5)}} החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.

{{ח:סעיף|66ו|ניהול מרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

{{ח:סעיף|66ז|מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
{{ח:תתת|(2)}} נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר).
{{ח:תתת|(3)}} על רישום חוזר לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66ה|סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|ו־66ה(ב)}} לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.

{{ח:סעיף|66ח|חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תת|(3)}} משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
{{ח:תת|(4)}} אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}

{{ח:סעיף|67|חקירת יכולת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} או התנגדות לביצוע שטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}}; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ב1)}} התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

{{ח:סעיף|68|החלטה על פי תצהיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על פי התצהיר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.

{{ח:סעיף|68א|חוקרי ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1956 {{ח:הערה|[צ״ל: התשט״ו–1955]}}}} שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
{{ח:תת|(ג)}} חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
{{ח:תת|(ה)}} חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
{{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
{{ח:תת|(ז)}} חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ח)}} באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
{{ח:תת|(י)}} שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(יא)}} הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ״ה באייר התש״ע (9 במאי 2010).}}

{{ח:סעיף|69|תשלום בשיעורים|תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או על סמך תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.

{{ח:סעיף|69א|כללים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|69ב|בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.

{{ח:סעיף|69ב1|תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
{{ח:תתתת|(2)}} תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
{{ח:תתת|(1)}} לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
{{ח:תתת|(3)}} הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ח)}} הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(י)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
{{ח:תתת|(2)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(3)}} החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(יא)|(1)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}

{{ח:סעיף|69ב2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה לתשלום בשיעורים“ – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תשלומים“ – צו תשלומים לבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}}, צו תשלום בשיעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיפים 69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ז|ו־69ז(ב)}}, צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ב)(1)}} או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יא|סעיף 74יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית בסיס“ – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – לרבות תיק איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום במועד“ – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

{{ח:סעיף|69ב3|תנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
{{ח:תת|(2)}} תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

{{ח:סעיף|69ב4|בקשה להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}}, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

{{ח:סעיף|69ב5|הכרה בחייב כמשלם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

{{ח:סעיף|69ב6|העברת בקשה להכרה להחלטת רשם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי־נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)}} בתיק, לסכל את גביית החוב;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}} או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3(1)}}, אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

{{ח:סעיף|69ב7|תוצאות ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב5|בסעיף 69ב5}} {{ח:פנימי|סעיף 69ב6|או 69ב6}}, לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
{{ח:תתת|(א)}} עיקול חשבון עובר ושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ב)}} עיקול משכורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ג)}} עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|או 21א}}, למעט רכב;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|69ב8||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב9|הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69ב10|ביטול הכרה בשל אי־&lt;wbr&gt;התקיימות התנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב11|נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|סעיף 69ב7(2)}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)}}, לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי־נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

{{ח:סעיף|69ב12||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב13|תנאים לביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
{{ח:תת|(2)}} שישה תשלומים לפחות.

{{ח:סעיף|69ב14|ביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}} או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי־ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

{{ח:סעיף|69ב15|תוצאות ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב16|הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69ב17|מניעת ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}}, ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי־ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי־התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב16|סעיף 69ב16(ב)}}, והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

{{ח:סעיף|69ב18|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|69ב19|שמירת סמכויות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי־נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}.

{{ח:סעיף|69ב20|הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב־16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
{{ח:תתת|(2)}} אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, ”תשלום“ – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(3)}}, וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
{{ח:תתת|(2)}} שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(3)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה|תיקון: תשע״ה־3}}

{{ח:סעיף|69ג|הכרזה על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לענין זה, ”החוב“ – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

{{ח:סעיף|69ד|הגבלות של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.

{{ח:סעיף|69ה|מרשם חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג(א)}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|69ו|ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ו|שבסעיפים 74ו}} {{ח:פנימי|סעיף 74ט|ו־74ט}}; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
{{ח:תת|(ב)}} צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

{{ח:סעיף|69ז|בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}} והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג(א)}}, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.

{{ח:סעיף|69ח|הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד}}.

{{ח:סעיף|69ט|תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.

{{ח:סעיף|69י|ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ט|בסעיף 69ט}}.

{{ח:סעיף|69י1|הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מיום התחילה של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ה־3}}

{{ח:סעיף|69י2|תחולה, הוראות מעבר והגדרות|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ״ב באלול התשע״ה (6 בספטמבר 2015) ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – תקופת התחולה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} בתקופת התחולה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 71|סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל}} ולרבות חוב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודה האמורה}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”מתן צו הכינוס“ יקראו ”הגשת בקשת ההפטר“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו בר־הפטר“ – חוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הפטר“ – מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושה“ – למעט נושה של חוב שאינו בר־הפטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף|69י3|תנאים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י15|בסעיף 69י15}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני־הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים – קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”קרן החוב“ – סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל – מועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ז|סעיף 69ז}}, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל}} שתלויה ועומדת לגבי החייב;
{{ח:תתת|(6)}} במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –
{{ח:תתתת|(א)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|הפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לחייב צו הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי־התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.

{{ח:סעיף|69י4|סייגים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקה (1) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקאות (9) ו־(11) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים לגבי החייב האמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 70|בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב ביצע פעולות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 96|בסעיף 96}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 98|או 98 לפקודת פשיטת הרגל}}, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|באותה פקודה}}, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(3)}} מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|69י5|בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} ובדבר אי־התקיימות הסייגים למתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4(1) עד (3)}}; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני־הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר־הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
{{ח:תת|(2)}} רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
{{ח:תת|(3)}} העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
{{ח:תת|(4)}} כתב ויתור על סודיות.

{{ח:סעיף|69י6|הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף|69י7|דרישת מידע עדכני|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א) ו־(א2) עד (ט)}}.

{{ח:סעיף|69י8|החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}}, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}} כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}}.

{{ח:סעיף|69י9|פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) – באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י11|סעיף 69י11}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.

{{ח:סעיף|69י10|הודעה לנושים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.

{{ח:סעיף|69י11|התנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיפים 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|ו־134א לפקודת מס הכנסה}}, או שהוא עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק האמור}}, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}} או {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק יא|פרק י״א לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}}, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.

{{ח:סעיף|69י12|דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}} ולא הגישו התנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}}.

{{ח:סעיף|69י13|החלטה בבקשת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י12|סעיף 69י12}}, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}} ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י3|סעיף 69י3}}, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ־400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(3)}}, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.

{{ח:סעיף|69י14|תוצאות דחיית בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} אין בדחיית בקשת הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13}} כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|69י15|פעולת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר־הפטר או חוב שאינו בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל}}, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|סעיף 69 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|69י16|ביטול צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

{{ח:סעיף|69י17|השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#פרק ב|בפרק ב׳ לפקודת פשיטת הרגל}}, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69י18|הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי {{ח:פנימי|סעיף 69י3|שבסעיף 69י3(א)(1)}}, ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69י19|הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ה|סעיף 69ה(ב)}}, רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיף 69י13}}.

{{ח:סעיף|69י20|הוראות לעניין ערעור|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיפים 69י13(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(ב)}}, ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13(א)}} יהיה בזכות.

{{ח:סעיף|69י21|סמכות בתי משפט|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69י22|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
{{ח:תת|(4)}} מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
{{ח:תת|(5)}} מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
{{ח:תת|(6)}} מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.

{{ח:סעיף|69י23|הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה – הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י12|בסעיף 69י12}}, נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י12|הסעיף האמור}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|69יא|הזמנה לבירור|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הומצאה לחייב אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב לא צירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} את המסמכים הדרושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|אותו סעיף}}, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
{{ח:תת|(ד)}} הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

{{ח:סעיף|69יב|צו הבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יא|בסעיף 69יא(א)}}, לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור {{ח:פנימי|פרק ז4|בפרק ז׳4}}, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
{{ח:תת|(ה)}} שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|69יג|מעמד הבירור או ההבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
{{ח:תתת|(1)}} לתת או לשנות צו תשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
{{ח:תתת|(3)}} להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
{{ח:תתת|(1)}} למלא הצהרה בדבר יכולתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחתום על כתב ויתור על סודיות;
{{ח:תתת|(3)}} למסור מידע לגבי יכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} להציג מסמכים שנדרש להציגם.

{{ח:סעיף|70|מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי|תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
{{ח:תתת|(3)}} צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, לא יקראו את המילים ”הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}“ שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.

{{ח:סעיף|71|סייג למתן צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תש״ן, תשנ״ד־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול־דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן־זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|72|שחרור החייב מהבאה וממאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.

{{ח:סעיף|72א|תקופות מצטברות של מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
{{ח:תת|(ב)}} חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.

{{ח:סעיף|73|אין לאסור שנית בעד אותו חוב}}
{{ח:ת}} חייב שנאסר בשל אי־תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.

{{ח:סעיף|73א|חסינות|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|74|מאסר בשל חוב בעד מזונות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג עד 69יג}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}} לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.

{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|74א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יד|סעיף 74יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} כל עוד לא הוכרע בו סופית.

{{ח:סעיף|74ב|בקשת איחוד|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|74ג|המשך הליכים שננקטו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|74ד|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
{{ח:תתת|(2)}} בקשת האיחוד נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} כל הזוכים הסכימו לכך;
{{ח:תתת|(4)}} צו האיחוד בוטל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.

{{ח:סעיף|74ה|עיקול|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.

{{ח:סעיף|74ו|בקשת האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}} המאמת את הפרטים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א1|סעיף 7א1(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|74ז|חובת גילוי|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.

{{ח:סעיף|74ח|החלטה לענין האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

{{ח:סעיף|74ט|מבחן יכולת הפרעון|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74י|דחיית בקשה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74ז|בסעיף 74ז}};
{{ח:תת|(3)}} לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
{{ח:תת|(4)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.

{{ח:סעיף|74יא|צו איחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|74יב|תיק נוסף|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}}.

{{ח:סעיף|74יג|הבטחת מימוש הליך האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.

{{ח:סעיף|74יד|מינוי ממונה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|74טו|ביטול צו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
{{ח:תת|(3)}} החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
{{ח:תת|(4)}} רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(5)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(6)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74י|סעיף 74י}}.

{{ח:סעיף|74טו1|איחוד תיקים בצו תשלומים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ב)(1)}}, אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74א|סעיפים 74א}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ד|74ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ה|74ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ט|74ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יא|74יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יב|74יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יג|74יג}} {{ח:פנימי|סעיף 74טו|ו־74טו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|74טז|ביצוע בידי משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
{{ח:תת|(ב)}} צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־90 ימים מיום שהועבר לה.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 74יז|בסעיף 74יז(א)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|74יז|סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב משרת שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} או משרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
{{ח:תתת|(3)}} כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
{{ח:תתת|(5)}} לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים – בטל הצו.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי־הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.

{{ח:סעיף|74יח|סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.

{{ח:סעיף|74יט|יחידה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן – היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 74כא|סעיף 74כא}}.

{{ח:סעיף|74כ|אגרה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן – האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.

{{ח:סעיף|74כא|קרן מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב־15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.

{{ח:סעיף|74כב|דין וחשבון|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|74כג|הגדרה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז5|בפרק זה}}, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

{{ח:סעיף|74כד|היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז5|פרק זה}}:
{{ח:תת|(1)}} דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ג|66ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|או 66ה(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}.

{{ח:סעיף|74כה|תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74כד|בסעיף 74כד}} אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיפים 69יב(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}, לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|74כו|אופן עריכת היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.

{{ח:סעיף|74כז||תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|75|זקיפת הכנסות הביצוע|תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק – לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}, כאילו היו פיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

{{ח:סעיף|76|ריבוי הליכים ופסקי דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
{{ח:תת|(א2)}} נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
{{ח:תת|(ב)}} על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי־תשלום שכר עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|77|העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, ישולם לחייב.

{{ח:סעיף|77א|יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

{{ח:סעיף|78|מות החייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על־פי צוואה או בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|סעיף 78א}} כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.

{{ח:סעיף|78א|צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר|תיקון: תשע״ח־8, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע פסק דין“ – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הירושה“ – {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו ירושה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ ו”צו קיום צוואה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|או 45(א) או (ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 124|בסעיף 124 לחוק האמור}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לגבי עיזבון החייב;
{{ח:תתתת|(ה)}} הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 202 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|החוק האמור}} או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}} או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|אותה פקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות).
{{ח:תתת|(2)}} יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
{{ח:תתת|(3)}} נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}} להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
{{ח:תתת|(2)}} אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
{{ח:תת|(ח)}} נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|78ב|זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כט|בסעיף 22כט}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לב|בסעיף 22לב}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לג|בסעיף 22לג}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הצרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}}, לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לז|סעיף 22לז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כח|בסעיף 22כח}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק חדש“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק קיים“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(2)}}, לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה – זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) – יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
{{ח:תת|(ז)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי־קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ח)}} זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
{{ח:תתת|(2)}} מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
{{ח:תתת|(3)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים – אם היה התיק תיק קיים;
{{ח:תתת|(4)}} נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.

{{ח:סעיף|79|ביצוע הליכים וצווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|79א|מסמך מיכון – ראיה לכאורה|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.

{{ח:סעיף|80|ערר וערעור|תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, יהא בזכות.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}} ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
{{ח:תת|(ב2)}} פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

{{ח:סעיף|81|חיוב שדינו כפסק דין|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור – גם בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1}}.

{{ח:סעיף|81א|הוצאה לפועל של שטרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־6, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}} (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 7(ה)]}}}} יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב1) ו־(ב2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|81א1|ביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
{{ח:תת}} ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 6|פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנות 161(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).
{{ח:תתת|(2)}} ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}} – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|81א2|הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1}}, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

{{ח:סעיף|81א3|ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירעון“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 81א1|בסעיף 81א1(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1)}}, לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81א4|סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 69ב2|בסעיף 69ב2}} וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|81ב|שמירת דינים וזכויות|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}} כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}}, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.

{{ח:סעיף|81ב1|אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים|תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה – משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} באזהרה שתישלח לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן – התוספות);
{{ח:תתתתת|(2)}} לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) – ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
{{ח:תתת|(5)}} לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תתת|(2)}} שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
{{ח:תתת|(3)}} שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב שבפיגור“ – כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.

{{ח:סעיף|81ב2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|81ג|עונשין|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיפים 66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ד|69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ט|או 69ט}}, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(ב)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|81ד|סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|82|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}.

{{ח:סעיף|83|ביצוע ערובה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.

{{ח:סעיף|84|ביצוע לפי בקשת החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|85|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
{{ח:תת|(2)}} פקודת החוב (מאסר);
{{ח:תת|(3)}} פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה האזרחית|בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי המשפט|בפקודת בתי המשפט, 1940}};}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}};}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות}}.}}

{{ח:סעיף|86|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).

{{ח:סעיף|87|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.

{{ח:סעיף|87א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|87ב|דיווח שנתי|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|88|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3א)}} סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
{{ח:תתת|(3ב)}} החובות שיחולו על בעל תפקיד;
{{ח:תתת|(3ג)}} אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
{{ח:תתת|(5א)}} דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} ניהול פנקסים ומסירת דו״חות על ידי כונס נכסים;
{{ח:תתת|(8)}} הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
{{ח:תתת|(8א)}} נהלים לאיחוד תיקים;
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4}}, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג}}, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}})}}|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:קטע3||פרטים שניתן לקבל מהמרשם|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם פרטי ושם משפחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר זיהוי.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שמות הורים.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תאריך לידה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מען דיגיטלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ב, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרשם האוכלוסין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם החברות והשותפויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם כלי שיט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות הרישוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות מקרקעי ישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על משכונות על נכסי החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק משק החשמל)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנהלת בתי המשפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או הליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרשם האוכלוסין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) ו־(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים לעניין עיקול מיטלטלין}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} 2,500 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4א פרט 2}}
{{ח:ת}} 35,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדפסת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} מכונת כביסה.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(10)}})}}}}
{{ח:קטע3||תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול)}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות {{ח:הערה|ה}}תעסוקה, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ז (8 באוגוסט 1967).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>boucmz87ym1ibqp5cm9oafic6zvkvn3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת התעבורה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286439</id>
    <revision>
      <id>3019733</id>
      <parentid>3002418</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:19:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="414668" sha1="ezya30g051wxerim94hqi1vgj2v7094" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת התעבורה [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000933 תיקון 2213410 תקן 2001869 קוד a163Y00000DuNTAQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' ''פקודת ההובלה בדרכים:'' &lt;!-- 2000932 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קכ&quot;ח, עמ' 1271|פקודת ההובלה בדרכים|0:563586)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 115|תקון)), ((184|תקון)), ((198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)); ((1935, תוס' 1, 153|תקון)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 98|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1941, תוס' 1, 32|תקון)); ((ע&quot;ר 1942, תוס' 2, 1183|תקנות ההגנה (תקון פקודת ההובלה בדרכים)|1220)), ((1508|תקנות ההגנה (תקון פקודת ההובלה בדרכים) (מס' 2)|1235)); ((ע&quot;ר 1944, תוס' 1, 27|תקון)); ((1945, תוס' 2, 781|תקנות ההגנה (הפקעה)|1436)), ((תוס' 1, 124|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1947, תוס' 1, 60|תיקון)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 51|תיקון|0:312705)), ((תוס' א', 169|תיקון מס' 2|0:312731)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ג, 42|תיקון|2:209792)), ((129|תיקון מס' 2|2:209794)), ((VI|ת&quot;ט|ec:2:517723)); ((תשי&quot;ח, 123|תיקון|3:209793)); ((תשכ&quot;א, 94|תיקון|4:209791)), ((116|ת&quot;ט|ec:4:317425)). ''חוק חגורות בטיחות ברכב:'' &lt;!-- 2000649 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ג, 250|חוק חגורות בטיחות ברכב|7:208409)); ((תשל&quot;ד, 28|תיקון|7:208408)); ((תשנ&quot;ג, 86|חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 31)|13:211114)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000933 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;א, 173|פקודת התעבורה [נוסח חדש]|vn:4:525696)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ב, 8|ת&quot;ט|ec:5:317426)), ((64|תיקון|5:209790)); ((תשכ&quot;ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|5:209200)); ((תשכ&quot;ה, 115|תיקון מס' 4|5:209789)), ((183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)), ((202|תיקון מס' 5|5:209788)); ((תשכ&quot;ו, 58|תיקון מס' 7|6:209787)); ((תשכ&quot;ז, 146|תיקון מס' 8|6:209786)); ((תשכ&quot;ט, 224|תיקון מס' 9|6:209784)), ((224|תיקון מס' 10|6:209785)); ((תשל&quot;א, 83|תיקון מס' 11|7:209783)); ((תשל&quot;ה, 219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תשל&quot;ו, 90|תיקון מס' 13|8:209782)), ((193|תיקון מס' 14|8:209781)); ((תש&quot;ם, 18|תיקון מס' 15|9:209780)), ((58|ת&quot;ט|ec:9:317808)); ((תשמ&quot;א, 315|תיקון מס' 16|9:209779)); ((תשמ&quot;ד, 30|תיקון מס' 17|10:210112)); ((תשמ&quot;ה, 56|תיקון מס' 18|11:210413)); ((תשמ&quot;ו, 198|תיקון מס' 19|11:210513)); ((תשמ&quot;ח, 50|תיקון מס' 20|11:210584)), ((216|תיקון מס' 21|11:210666)); ((תשמ&quot;ט, 29|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 175|תיקון מס' 23|12:210785)); ((תשנ&quot;א, 12|תיקון מס' 24|12:210836)), ((35|תיקון מס' 25|12:210851)), ((116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((174|תיקון מס' 23 (תיקון)|12:210882)), ((174|תיקון מס' 27|12:210865)), ((206|תיקון מס' 34 לחוק העונשין|12:211732)), ((214|תיקון מס' 28|12:211729)); ((תשנ&quot;ב, 72|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|12:211794)), ((138|רישיונות להפעלת מונית - הוראת שעה|12:210816)); ((תשנ&quot;ג, 86|תיקון מס' 31|13:211114)); ((תשנ&quot;ד, 26|תיקון מס' 32 - הסדר חניה ארצי|13:210944)), ((70|חוק רשות השידור (הוראת שעה)|13:210990)); ((תשנ&quot;ה, 154|תיקון מס' 33|13:211149)), ((174|תיקון מס' 34|13:211157)), ((197|תיקון מס' 35|13:211167)), ((198|תיקון מס' 36|13:211168)), ((330|תיקון מס' 37|13:211181)), ((346|תיקון מס' 38|13:211192)), ((486|ת&quot;ט|ec:13:317841)); ((תשנ&quot;ו, 82|תיקון מס' 10 לחוק רשות השידור|13:211346)), ((379|תיקון מס' 40|14:211360)); ((תשנ&quot;ז, 96|תיקון מס' 41|14:211447)), ((130|ת&quot;ט|1621)), ((180|תיקון מס' 42|14:211432)), ((196|תיקון מס' 43 (הוראת שעה ותיקון הפקודה)|14:211417)), ((201|חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים|14:211418)); ((תשנ&quot;ח, 54|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((253|תיקון מס' 46|14:211521)), ((301|תיקון מס' 47|14:211537)); ((תשנ&quot;ט, 97|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 73|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((102|תיקון מס' 50|15:300178)), ((103|תיקון מס' 51|15:300179)), ((192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)); ((תשס&quot;ג, 62|תיקון מס' 54|15:300584)), ((100|תיקון מס' 55|15:300598)), ((100|תיקון מס' 56|15:300599)), ((415|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 58|16:299854)); ((תשס&quot;ד, 306|תיקון מס' 59|16:299758)), ((338|תיקון מס' 60|16:299855)), ((419|תיקון מס' 61|16:299728)), ((504|תיקון מס' 62|16:299732)), ((504|מס' 63 והוראת שעה|16:299726)); ((תשס&quot;ה, 421|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((430|תיקון מס' 64|16:299886)), ((456|תיקון מס' 66|16:299704)), ((464|תיקון מס' 67|16:299686)), ((728|תיקון מס' 68|16:299706)), ((736|תיקון מס' 69|16:299699)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 33|חוק נתיבים מהירים לרכב ציבורי (נתיבי אגרה) (הוראת שעה) (תיקון)|16:299990)), ((91|תיקון מס' 72|16:299925)), ((107|תיקון מס' 73|16:299949)), ((108|תיקון מס' 74|16:299874)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((381|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|17:300021)), ((383|תיקון מס' 76|17:299962)); ((תשס&quot;ז, 13|תיקון מס' 77|17:300155)), ((156|תיקון מס' 78|17:300078)), ((383|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((430|תיקון מס' 80|17:300068)); ((תשס&quot;ח, 97|תיקון מס' 81|17:300108)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((147|חוק אגרה בעבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה)|17:300812)), ((208|תיקון מס' 84|17:300882)), ((232|תיקון מס' 85|17:300693)), ((382|תיקון מס' 86|17:300660)), ((466|תיקון מס' 87|17:300876)), ((467|תיקון מס' 88 - הוראת שעה|17:300709)), ((605|תיקון מס' 89|17:300093)), ((646|ת&quot;ט|17:300897)), ((783|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 132|תיקון מס' 21 והוראת שעה לחוק רשות השידור|17:301939)); ((תש&quot;ע, 237|תיקון מס' 92|18:300979)), ((305|חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה)|18:301143)), ((621|תיקון מס' 94|18:301071)); ((תשע&quot;א, 38|תיקון מס' 95|18:301174)), ((38|תיקון מס' 96|18:300954)), ((91|תיקון מס' 97|18:301018)), ((95|תיקון מס' 98|18:301111)), ((1025|תיקון מס' 99|18:300945)), ((1203, 1204|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ב, 2|תיקון מס' 101|18:301173)), ((57|תיקון מס' 102|18:301264)), ((221|תיקון מס' 103|18:301246)), ((274|תיקון מס' 104|18:301344)), ((350|תיקון מס' 27 לחוק רשות השידור|18:301429)), ((454|תיקון מס' 106|18:301470)), ((605|תיקון מס' 107|18:301323)), ((758|תיקון מס' 108|18:301508)); ((תשע&quot;ד, 406|תיקון מס' 109|19:301570)), ((644|תיקון מס' 110|19:303827)), ((744|תיקון מס' 111|19:303851)), ((812|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 238|תיקון מס' 113|20:313647)), ((292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 325|הוראת שעה|20:319023)), ((654|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)), ((976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 46|תיקון מס' 116|20:366876)), ((67|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((501|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)), ((1009|תיקון מס' 119|20:389357)); ((תשע&quot;ח, 112|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|20:462391)), ((130|תיקון מס׳ 120|20:489250)), ((493|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((661|תיקון מס' 122|20:504231)), ((692|תיקון מס' 123|20:501324)), ((748, 748|תיקון מס' 3 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|20:504038)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 125|20:519391)), ((159|תיקון מס' 126|20:528256)), ((232|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון מס' 120 (תיקון)|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)), ((372|תיקון מס' 120 (תיקון מס' 2)|24:604131)); ((תשפ&quot;ב, 113|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((772|תיקון מס' 130|24:622750)); ((תשפ&quot;ג, 182|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 466|תיקון מס' 132 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:3964028)), ((1154|תיקון מס' 6 לפקודת הנמלים|25:4730206)), ((1342|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 104|תיקון מס' 136|25:5224045)), ((214|תיקון מס' 137|25:5526359)); ((תשפ&quot;ו, 38|תיקון מס' 138|25:10234830)), ((361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 388|החלפת התוספת לפקודה|2785)); ((תשמ&quot;ו, 1142|תקנות התעבורה (תיקון מס' 8)|4951)); ((תשמ&quot;ז, 382|תקנות התעבורה (תיקון מס' 10)|5002)); ((תש&quot;ן, 712|שינוי התוספות לפקודה|5272)); ((תשנ&quot;א, 938|שינוי התוספת השישית לפקודה|5364)); ((תשנ&quot;ב, 674|שינוי התוספות לפקודה|5415)), ((950|שינוי התוספת הראשונה לפקודה|5433)); ((תשנ&quot;ג, 327|שינוי התוספת השישית|5496)); ((תשנ&quot;ד, 1304|שינוי התוספת הרביעית לפקודה|5620)); ((תשנ&quot;ה, 1554|שינוי התוספות השניה והרביעית לפקודה|5686)); ((תשנ&quot;ז, 199|שינוי התוספת החמישית לפקודה|5798)), ((862|שינוי התוספות השניה והרביעית לפקודה|5835)); ((תש&quot;ס, 654|שינוי התוספת הראשונה והתוספת הרביעית לפקודה|6040)); ((תשס&quot;ב, 83|שינוי התוספת החמישית לפקודה|6132)); ((תשס&quot;ג, 364|שינוי התוספות השניה, הרביעית והחמישית לפקודה|6217)); ((תשס&quot;ד, 277|שינוי התוספות הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית לפקודה|6295)); ((תשס&quot;ז, 210|שינוי התוספת הראשונה, הרביעית והחמישית לפקודה|6533)), ((595|שינוי התוספת השביעית לפקודה|6566)); ((תשס&quot;ח, 476|שינוי התוספות הרביעית והשביעית לפקודה|6647)), ((855|שינוי התוספת החמישית לפקודה|6666)); ((תשע&quot;א, 162|שינוי התוספת החמישית לפקודה|6941)); ((תשע&quot;ב, 1389|תיקון התוספת השביעית לפקודה|7139)); ((תשע&quot;ד, 1191|שינוי התוספת החמישית לפקודה|7382)); ((תשע&quot;ה, 52|שינוי התוספות הראשונה, הרביעית, השביעית והתשיעית לפקודה|7434)); ((תשע&quot;ז, 332|שינוי התוספת החמישית לפקודה|7743)); ((תשפ&quot;ו, 912|שינוי התוספת החמישית לפקודה|12220)).''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 840|דחיית תחילתו של תיקון מס' 76 לפקודה)), ((1042|דחיית תחילתו של תיקון מס' 76 לפקודה (מס' 2))); ((תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))); ((תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)). ''הארכת תקופת רשיונות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 148|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|6940)); ((תשע&quot;ד, 1190|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|7382)); ((תשע&quot;ה, 564|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|7471)); ((תשע&quot;ו, 683|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות|7611)), ((1458|הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות (מס' 2)|7677)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 487|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 948|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 142|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הודעות אגרת שידור:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 377|תוספת אגרה בעבור רשות השידור)); ((תש&quot;ס, 328|תוספת אגרה בעבור רשות השידור)); ((תשס&quot;א, 974|תוספת אגרה בעבור רשות השידור)); ((תשס&quot;ב, 1196|תוספת אגרה בעבור רשות השידור)); ((תשס&quot;ד, 368|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6304)); ((תשס&quot;ה, 330|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6361)); ((תשס&quot;ו, 579|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6468)); ((תשס&quot;ז, 682|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6575)); ((תשס&quot;ח, 624|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6656)); ((תשס&quot;ט, 641|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6765)); ((תשע&quot;א, 874|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|6989)); ((תשע&quot;ב, 883|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|7099)); ((תשע&quot;ג, 801|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|7226)); ((תשע&quot;ד, 954|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|7354)); ((תשע&quot;ה, 968|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|7497)); ((תשע&quot;ו, 798|תוספת אגרה בעבור רשות השידור|7626)); ((תשע&quot;ז, 728|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|7779)); ((תשע&quot;ח, 955|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|7947)); ((תשע&quot;ט, 2296|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הישראלי|8175)); ((תש&quot;ף, 514|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|8338)); ((תשפ&quot;א, 2086|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|9187)); ((תשפ&quot;ב, 2136|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|10010)); ((תשפ&quot;ד, 1749|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|11161)); ((תשפ&quot;ה, 1193|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|11753)); ((תשפ&quot;ו, 1368|תוספת אגרה בעבור תאגיד השידור הציבורי|12274)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1128|צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק)|7244)).

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-3, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: בפקודה זו -
:- &quot;בוחן נהיגה&quot; ו&quot;בוחן רכב&quot; - מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
:- &quot;בית דין לתעבורה&quot;, &quot;החלטה להטיל קנס&quot;, &quot;החלטה סופית להטיל קנס&quot; ו&quot;הפרת תעבורה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]];
:- &quot;בעל&quot; - אחד מאלה:
:: (1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
:: (2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מִקָח-אגב-שכירות או הסכם מכר - האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
:: (3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם - מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
:: (4) לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופס - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;
:: (5) לעניין רכב עצמאי שניתן לגביו היתר הפעלה כאמור [[בסעיף 16ו]] - בעל היתר ההפעלה;
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
:- &quot;היתר נהיגה&quot; - רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
:- &quot;התליה&quot;, של רישיון נהיגה - פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
:- &quot;אוטובוס&quot; - רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
:- &quot;אוטובוס ציבורי&quot; - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
:- &quot;מסוף לתחבורה ציבורית&quot; - מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
:- &quot;חוק הפרות תעבורה מינהליות&quot; - [[חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;חוק נתיבים מהירים&quot; - [[חוק נתיבים מהירים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חניה תפעולית&quot; - חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
:- &quot;תחנה מרכזית&quot; - מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
:- &quot;מיתקן תחבורתי&quot; - מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
:- &quot;קו שירות&quot; - מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
:- &quot;קו שירות מותאם ביקוש&quot; לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין - מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;
:- &quot;טכוגרף&quot; - מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
:- &quot;מונית&quot; - רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
:- &quot;מיתקן מגביל מהירות&quot; - מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
:- &quot;מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים&quot; - המנהל כהגדרתו [[בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;נהג חדש&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12א]];
:- &quot;נהג חדש צעיר&quot; - נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;רכב&quot; - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
:: ((פורסם [[צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס״ד–2004]], לפיו קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה.))
:- &quot;רכב מנועי&quot; - רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
:- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
:- &quot;רכב עבודה&quot; - רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
:- &quot;רכב עצמאי&quot; - רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו [[בסעיף 16ד]], ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;
:- &quot;רכב ציבורי&quot; - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
:- &quot;רכב פרטי&quot; - רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
:- &quot;רכבת מקומית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]] (בפקודה זו - פקודת מסילות הברזל);
:- &quot;עבירת קנס&quot; - עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי [[סעיף 30(א)]];
:- &quot;עבירת תעבורה&quot; - עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
:- &quot;עגלה&quot; - רכב הנגרר על ידי בהמה;
:- &quot;ערובה&quot; - ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של [[פקודת הביטוח]];
:- &quot;פוליסה&quot; - פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של [[פקודת הביטוח]], ולרבות הודעת כיסוי;
:- &quot;פקודת הביטוח&quot; -  [[=פקודת הביטוח|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מפקח על התעבורה&quot; - מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן - המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
:- &quot;רשות הרישוי&quot; - עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, &quot;עובד ציבור&quot; - עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
:- &quot;רשות תימרור מרכזית&quot;, &quot;רשות תימרור מקומית&quot; ו&quot;תמרור&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;רשיון להפעלת מונית&quot; - רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי [[תקנות התעבורה]];
:- &quot;רישיון נהיגה&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 11]];
:- &quot;תעודת ביטוח&quot; ו&quot;תעודת ערובה&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הביטוח]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

== פרק שני: רישוי ורישום ==

=== סימן א': רשיון רכב ורישום רכב ===

@ 2. רשיון רכב (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תָּקֵף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
: (ב) לא יפעיל אדם רכב מנועי שמותקנת בו מערכת נהיגה עצמאית כהגדרתה [[בסעיף 16ד]], אלא אם כן נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רישיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה ובכפוף להוראות לפי [[סעיף 16יד]].

@ 3. תקופת תקפו של רשיון רכב (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד)
: (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה שנקבעה בתקנות ובלבד שלא תעלה על שנה אחת; לרכב עבודה, לטרקטור או לרכב שלפי מבנהו אין מהירותו עולה על ארבעים וחמישה קילומטר לשעה, מותר ליתן או לחדש את הרשיון לתקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על שתי שנים.
: (א1) השר רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך, בצו, את התקופות האמורות בסעיף קטן (א), דרך כלל או לענין רישיונות רכב מסוימים, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) בחידוש רשיון רכב יתחיל תקפו של הרשיון המחודש מהיום האחרון לתקופת תקפו הקודמת, ולענין זה לא תבוא בחשבון כל תקופת הארכה לפי סעיף קטן (א1).
: (ג) בעד רשיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות.

@ 4. סמכות להסדיר רישוי רכב (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) המסדירות העברת רישיון רכב יקבע השר הוראות לעניין בדיקות שתבצע רשות הרישוי כדי לוודא כי שולמו כל האגרות והמסים החלים על הרכב, ובדיקות נוספות שתבצע כדי לברר, בין השאר, קיום עיקול על הרכב או הגבלה אחרת שבשלה נקבע כי אין להעביר רישיון רכב, וכן - בהתייעצות עם שר המשפטים - כדי לברר רישום משכון על הרכב לפי [[חוק המשכון, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 5. בעל רכב בלי רשיון חייב באגרה (תיקון: תשנ&quot;א)
: על אף האמור [[בסעיף 2]], בעל רכב שאיננו פטור מחובת רשיון רכב או מאגרת רשיון, ולא קיבל רשיון רכב לתקופה פלונית, ישלם תשלום חובה לרשות הרישוי בשיעור האגרה שהיה עליו לשלם בעד הרשיון או חידושו, לאותה תקופה.

@ 6. רישום רכב (תיקון: תשמ&quot;ה)
: בעל רכב המבקש רשיון רכב, חייב עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי, זולת אם פוטר מהוראות פקודה זו בדבר רישוי ורישום.

@ 7. תו רישום (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) רשות הרישוי תייחד לכל רכב הרשום אצלה מספר ותו המציינים את מספר הרישום.
: (ב) תו הרישום יודבק אל הרכב, או אל כל רכב אחר הנגרר על ידיו, או אל זה ואל זה, הכל כפי שנקבע.

@ 8. אגרת רישום
: בעד רישום רכב תשולם האגרה שנקבעה.

@ 9. תו-סוחר (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה)
: על אף האמור [[בסעיף 7(א)]] רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

@ 9א. רכב של מערכת הביטחון - הוראות לעניין רישום ורישוי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף ההוראות לפי פקודה זו, רשות הרישוי רשאית לרשום רכב שמערכת הביטחון ייבאה לישראל לפי הוראות [[סעיף 224 לחוק הרישוי]], וכן לתת לו רישיון רכב לפי פקודה זו, אף אם הרכב אינו עומד בתנאים לרישום ורישוי לפי פקודה זו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הרכב הוא בשימוש מערכת הביטחון;
:: (2) מעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הרכב עומד בתנאים שהורתה רשות הרישוי למבקש הרישום והרישוי.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הרישוי&quot; - [[=חוק הרישוי|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;מעבדה מוסמכת לרכב&quot; ו&quot;מערכת הביטחון&quot; - כמשמעותן [[בחוק הרישוי]].

=== סימן ב': רשיון נהיגה ===

@ 10. איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה
: (א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.
: (ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
: (ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

@ 11. כשירות לרשיון נהיגה (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: רשות הרישוי רשאית ליתן רשיון לפי [[סימן זה]], ואם המבקש הוא נהג חדש צעיר - היתר נהיגה, אם שוכנעה שמבקש הרשיון כשיר לנהוג ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה.

@ 11א. סייג למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;ו-4)
: (א) רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע, בפסק דין סופי, בעבירה לפי [[פקודת הסמים]], כל עוד לא חלפה שנה ממועד הרשעתו כאמור; ואולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, רשאי, לבקשתו של אותו אדם, להורות אחרת, בנסיבות מיוחדות שיפרט.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהיה בידו רישיון נהיגה ומבקש לחדשו, או על אדם, שבית משפט החליט לפסול אותו מלקבל רישיון נהיגה בהתאם להוראות [[סעיף 37א לפקודת הסמים]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;פסק דין סופי&quot; - פסק דין שאין עליו ערעור עוד;
::- &quot;פקודת הסמים&quot; - [[=פקודת הסמים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

@ 12. רשיון נהיגה לקטין (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-2)
: לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא שהשר רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רשיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה; ואולם לעניין רישיון נהיגה לרכב פרטי, לא יינתן רישיון לאדם שלא מלאו לו 16 שנים ותשעה חודשים, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע גיל אחר; נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.

@ 12א. נהג חדש (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ה-5, תשס&quot;ז, &lt;!-- החלפה --&gt; תשע&quot;ב-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) מי שניתן לו רישיון נהיגה ולא היה בידו קודם לכן רישיון נהיגה שאינו רישיון לנהוג באופנוע, בטרקטור או במכונה ניידת, יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור ([[בסימן זה]] - התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה; תוקף רישיון הנהיגה שניתן לנהג חדש יהיה לשנתיים.
: (ב)(1) הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת השלישית]], תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תום ההליכים המשפטיים בעניין האישום האמור.
:: (2) הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות]], בשל עבירת תעבורה המנויה [[בתוספת השלישית]] המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 19 לחוק האמור]] - עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה.
::: (((הוראת שעה לשישה חודשים מיום 8.2.2026):)) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשל עבירה מהעבירות המפורטות [[בתוספת השלישית]], או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה [[בתוספת השלישית]] המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי [[סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות]], לפי העניין - עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין.
:: (3) פקע תוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג החדש לפני תום ההליכים המשפטיים או לפני תשלום הקנס, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, תחדש רשות הרישוי את רישיון הנהיגה שלו לתקופה נוספת של שנתיים.
: (ג) נהג חדש שההליכים המשפטיים בעניינו, כאמור בסעיף קטן (ב), הסתיימו בלא הרשעה או שהודעה על החלטה להטיל קנס, שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות]], בוטלה בהתאם להוראות [[החוק האמור]], לפי העניין, יחדל להיות נהג חדש בתום התקופה הבסיסית או בתום ההליכים המשפטיים כאמור, לפי המאוחר.
: (ד) הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]] או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה [[בתוספת השלישית]] המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובלבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור - מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת של רשות הרישוי לפי פקודה זו.

@ 12א1. נהג חדש צעיר (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז, &lt;!-- החלפה --&gt; תשע&quot;ב-4)
: (א) נהג חדש צעיר חייב בביצוע תכנית הליווי שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), (בסעיף זה - תכנית הליווי) כל עוד לא מלאו לו 24 שנים.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 12א(א)]], תוקפו של היתר נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר יהיה לשישה חודשים או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; פקע תוקפו של היתר הנהיגה יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) הוכיח נהג חדש צעיר, בדרך שנקבעה לפי סעיף קטן (ה), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי רישיון נהיגה שתוקפו יהיה עד תום התקופה הבסיסית או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם, אף אם הוגש נגדו כתב אישום או נמסרה לו הודעת תשלום קנס, כאמור [[בסעיף 12א(ב)]];
:: (2) לא הוכיח נהג חדש צעיר, כאמור בפסקה (1), כי ביצע את תכנית הליווי, תיתן לו רשות הרישוי היתר נהיגה נוסף שיהיה בתוקף עד שיוכיח כי ביצע את תכנית הליווי או עד שימלאו לו 24 שנים, לפי המוקדם; הוכיח כאמור, יחולו הוראות פסקה (1).
: (ג) בעת מתן היתר נהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לנהג החדש הצעיר הסברים ומידע, בשפות שונות, בדבר חובת הליווי החלה עליו, תקופת הליווי ותכנית הליווי, כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה); הסברים ומידע כאמור יכול שיינתנו, לפי החלטת רשות הרישוי, גם על ידי מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי [[סעיף 16]] ([[בסימן זה]] - בעל רישיון להוראת נהיגה).
: (ד) בתקופות המפורטות להלן לא ינהג נהג חדש צעיר ברכב מנועי, למעט אופנוע, מכונה ניידת וטרקטור, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה:
:: (1) בשלושת החודשים ממועד מתן היתר הנהיגה כאמור ברישה של סעיף קטן (ב);
:: (2) בשעות הלילה - בשלושת החודשים שמתום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם ניתן לו היתר נהיגה נוסף כאמור בסעיף קטן (ב)(2) - כל עוד היתר הנהיגה בתוקף; לעניין זה, &quot;שעות הלילה&quot; - השעות שבין 21:00 ל-6:00.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין תכנית הליווי, שנהג חדש צעיר חייב בביצועה, ובכלל זה -
:: (1) הוראות לעניין היקף השעות הכולל של נהיגה עם מלווה, מספר השעות מתוכן שייוחד לנהיגה בדרכים מסוגים שונים ובשעות היממה השונות, תכנית הליווי למי שהמלווה שלו הוא בעל רישיון להוראת נהיגה, הדרך להוכחת ביצועה של תכנית הליווי ופטורים מביצוע תכנית הליווי, לרבות למי שעבר חונכות בנהיגה בצבא ההגנה לישראל; בתקנות כאמור לא תיקבע הגבלה על מספר המלווים לשם ביצוע תכנית הליווי או חובת התייצבות של מלווה במשרדי רשות הרישוי;
:: (2) כללים, תנאים ואמות מידה לקביעת זכאותו של נהג חדש צעיר למימון מאוצר המדינה של ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה, אם הוכיח לרשות הרישוי כי נבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה;
:: (3) הוראות לעניין אופן מתן הסברים ומידע, בשפות שונות, לנהג החדש הצעיר ולמלווה שלו, בדבר תכנית הליווי.
: (ו) הוראות סעיף זה [[וסעיף 12א2]] לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג ברכב במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רישיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולעניין זה יחולו ההוראות החלות על נהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה.
: (ז) [[בסימן זה]], &quot;מלווה&quot; - כל אחד מאלה, ובלבד שלא ייחשב מלווה בעת היותו שיכור כהגדרתו [[בסעיף 64ב]]:
:: (1) מי שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, ומלאו לו 24 שנים, ואם הוא בעל רישיון להוראת נהיגה - אף אם טרם מלאו לו 24 שנים;
:: (2) מי שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 30 שנים.

@ 12א2. הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז, תשע&quot;ב-4)
: נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי האמורה [[בסעיף 12א1]], לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

@ 12ב. דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה)
: (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה - הרשות הרפואית).
: (ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
: (ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
: (ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) העובר על הוראות סעיף קטן (א) - ייאשם בעבירה.

@ 12ג. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א-5) : (((פקע).))

@ 12ד. רישום תאריך הלידה ברישיון נהיגה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: רשות הרישוי תרשום ברישיון נהיגה שנתנה לפי [[סימן זה]] את תאריך הלידה העברי והלועזי של מי שהרישיון ניתן לו, ואולם מי שזכאי לקבל רישיון רשאי להודיע לרשות הרישוי, באופן שתורה, כי הוא מבקש שיירשם תאריך הלידה הלועזי שלו בלבד, ואם הודיע כאמור לאחר שניתן לו הרישיון, תיתן לו רשות הרישוי כפל רישיון, שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד.

@ 13. סמכות להסדיר רישוי נהגים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: השר יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תקפו.

=== סימן ג': רשיון להפעלת מונית (תיקון: &lt;!-- החלפה --&gt; תשמ&quot;ו, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח) ===

@ 13א. רישיון להפעלת מונית (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: (א) לא יפעיל אדם מונית אלא אם כן קיבל רישיון להפעלת מונית לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) ברישיון רכב הרשום כמונית יירשמו פרטי בעל הרכב וכן פרטי הרישיון להפעלת המונית, ובכלל זה מספרו, שם בעליו ומספר תעודת הזהות שלו.
: (ג) השר -
:: (1) יקבע הוראות לעניין דרך שינוי רישום הבעלות ברכב הרשום כמונית ושינוי פרטי רישיון להפעלת מונית הרשום ברישיון הרכב;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת המונית ופרטים נוספים שיירשמו ברישיון רכב הרשום כמונית.

@ 14. זכאות לקבלת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשל&quot;א, &lt;!-- החלפה --&gt; תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ה-6, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תשע&quot;ט-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית מי שנתקיימו בו כל אלה:
: (1) הוא תושב ישראל;
: (2) לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]], ואם הוא תאגיד הרשום בישראל - בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
: (3) לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;
: (4) שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי [[סעיף 14ה(א)]].

@ 14א. ועדת מוניות (תיקון: תש&quot;ם, &lt;!-- החלפה --&gt; תשמ&quot;ו, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן - רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.
: (ב) ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.
: (ג) נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה.

@ 14ב. הסדרים להגשת בקשות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א-2, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: (א) בקשה לקבלת רשיון להפעלת מונית תוגש למפקח על התעבורה.
: (ב) השר יקבע דרכים להגשת הבקשה, מועדי הגשתה והמסמכים שיצורפו לאימותה.
: (ג) המבקש רשיון להפעלת מונית, ישלם בעד הגשת הבקשה אגרה בסכום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 14ג. הוצאת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ&quot;ו, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-4, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח)
: (א) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשות שהוגשו לו על צירופיהן.
: (ב) ועדת המוניות תבדוק את הבקשות ותחליט לגבי קיום התנאים, המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14]], במבקשים לקבל רשיון להפעלת מונית.

@ 14ד. העברת רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ה-6, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מי שקיבל רשיון להפעלת מונית רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 14]] ושקיבל היתר לפי סעיף זה.
: (ב) המבקש לקבל היתר יגיש בקשה בכתב למפקח על התעבורה, בדרכים ובצירוף מסמכים לאימותה, כפי שיקבע השר.
: (ג) המפקח על התעבורה יעביר לועדת המוניות את הבקשה על צירופיה, וועדת המוניות תחליט לגבי כשירותו של המבקש; החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש התנאים האמורים [[בסעיף 14]], יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרשיון להפעלת מונית למבקש.

@ 14ה. אגרות (תיקון: תשמ&quot;ו, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) בעד מתן רישיון להפעלת מונית, ישלם מקבל הרישיון אגרה בסכום של 205 אלף שקלים חדשים (להלן - אגרה רגילה), ואולם בשנים 2001 עד 2007, מי שהוא בעל רישיון בתוקף בישראל לנהיגה במונית, ונהג במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות, שקדמו למועד הגשת הבקשה, ממנה לכל הפחות שנתיים וחצי בישראל, ישלם אגרה בסכום של 110 אלף שקלים חדשים בלבד; לענין זה, &quot;עיסוק עיקרי&quot; - עבודה בפועל בישראל בנהיגת מונית הרשומה בישראל או עבודה בפועל בחוץ לארץ בנהיגת מונית;
:: (2) החל בשנת 2000, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו לענין פסקה (1) תקופה הקצרה מ-6 שנים.
: (ב) ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה, החל באפריל 1998, יעודכנו סכומי האגרות שבסעיף קטן (א) לפי שיעור עליית המדד הידוע באותו מועד לעומת המדד לחודש נובמבר 1997; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) החל בשנת 2000 יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפחית בצו את סכום האגרה הרגילה, אם ראה כי צורכי המשק מצדיקים זאת, ותקופת הפחתת סכומי האגרה הרגילה, כאמור בסעיף קטן (ב), תקוצר בהתאם.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית.

@ 14ו. ערעור על החלטת ועדת המוניות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א-2, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ה-6, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-4)
: (א) על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

=== סימן ג׳1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;ב) ===

@ 14ז. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: [[בסימן זה]] –
:- ”אמצעי שליטה”, ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח–1968]];
:- ”המועד הקובע” – (((נמחקה);))
:- ”נושא משרה” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק החברות, התשנ&quot;ט–1999]];
:- ”קו שירות למוניות” – מסלול הסעה קבוע של מוניות, שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות, ושכל נוסע, במונית, באותו מסלול, משלם בנפרד בעבור הנסיעה;
:- ”רישיון לנסיעת שירות” – כמשמעותו [[בסעיף 14יא]];
:- ”רישיון קו שירות” – כמשמעותו [[בסעיף 14ח(א)]];
:- &quot;רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 14ח(א2)]].

@ 14ח. רישיון להפעלת קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יפעיל אדם קו שירות למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
: (א1) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות לגבי קו שירות למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם לפי [[סעיף 14טז]].
: (א2) לא יפעיל אדם קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אלא אם כן נתן לו המפקח על התעבורה רישיון לכך לפי סעיף זה, והוא מפעיל את קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהתאם לתנאי הרישיון ובאמצעות מוניות שניתן עליהן רישיון לנסיעת שירות, בלבד.
: (א3) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לגבי קו שירות מותאם ביקוש למוניות, אחד או כמה יחד, בהתאם לרשימה שפרסם כאמור לפי [[סעיף 14טז1]].
: (א4) לא ייתן המפקח על התעבורה רישיון המשלב קו שירות למוניות וקו שירות מותאם ביקוש למוניות, אולם הוא רשאי לתת למונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, רישיון קו שירות למוניות וכן רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, ובלבד שהמונית לא תפעל תחת שני הרישיונות באותו הזמן.
: (ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לפי סעיף זה, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא תאגיד שהתאגד בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; תאגיד כאמור יהיה תאגיד נפרד שהוקם לשם הפעלת קווי שירות למוניות או לשם הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות;
:: (1א) הוא נבחר בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, שיובאו בו בחשבון בין השאר המחיר שהציע מבקש הרישיון וניסיונו, לרבות ניסיונו של תאגיד קשור למבקש הרישיון, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד–2013]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי לתת לתאגיד רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, או לא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
:: (3א) המפקח על התעבורה אישר את תכנית ההפעלה שלו, הכוללת –
::: (א) פירוט של מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות ולוח זמנים מתוכנן להפעלה כאמור;
::: (ב) פירוט בעלי התפקידים שיעסיק לשם ההפעלה;
::: (ג) אמצעים טכנולוגיים לשם גביית תשלום בעד הנסיעה במונית השירות, ניהול של קווי השירות או קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות ותפעולם ומתן מידע למפקח על התעבורה ולמרכז המידע לפי [[סעיף 71ב]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) אושרו לו, לפי הוראות הפקודה, תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רישיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות; ואולם לעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לא יידרש אישורן של תחנות מוצא ויעד לפי הפקודה ומקום חניית המוניות לא יידרש להיות בסמוך לאחת התחנות האמורות, אלא אם כן קבע המפקח אחרת ברישיון;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) הוא הפקיד בידי המפקח על התעבורה ערבות בנקאית עצמאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר))) בסכום שלא יפחת, בכל עת, מ־225,000 שקלים חדשים, להבטחת קיום תנאי רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, ואם מספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות עולה על 35 – ייווסף לסכום הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין))), כאמור סכום של 10,000 שקלים חדשים בעד כל חמש מוניות נוספות מעבר ל־35 או חלק מהן;
:: (9) הוא עומד בתנאי ההליך התחרותי כאמור בפסקה (1א) שעניינם איתנות פיננסית.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה)(1) על אף האמור [[בסעיפים 14]], [[14ב]] [[ו־14ה]], תאגיד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כאמור בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל רישיונות להפעלת מונית במספר זהה למספר המוניות שבכוונתו להפעיל במסגרת רישיון קו השירות או רישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות לפי תכנית ההפעלה שלו, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) רישיונות להפעלת מונית שיינתנו לפי פסקה (1) יעמדו לרשותו של בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות (בפסקה זו - הרישיון) לשם הפעלת המוניות בקו השירות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות, לפי העניין, בלבד, כל עוד הרישיון שלו בתוקף וניתנו לגבי אותן מוניות רישיונות לנסיעת שירות; רישיונות כאמור אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו; אין להשתמש ברישיונות כאמור לשם הסעת נוסעים אלא בקו השירות או בקו השירות מותאם ביקוש למוניות שלגביו ניתנו, לפי העניין.

@ 14ט. (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 14י. פרטים ותנאים ברישיון קו שירות וברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: (א) ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות יכלול המפקח על התעבורה, בין השאר, את אלה:
:: (1) לעניין רישיון קו שירות - פרטי קו השירות למוניות שלשם הפעלתו ניתן הרישיון, לרבות ציון תחנת המוצא ותחנת היעד שאושרו לפי [[סעיף 14ח(ב)(5)]] ומסלול ההסעה של המוניות הפועלות בו, ולעניין רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות - אזור הפעילות של קו השירות מותאם הביקוש, לרבות תחנות מוצא, יעד, חניון ותחנות אוטובוס שבהן תיאסר עצירה, אם נקבעו;
:: (2) המספר המזערי של מוניות שהתאגיד בעל הרישיון יפעיל בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
:: (3) פרטי המוניות הפועלות במסגרת התאגיד בעל הרישיון בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון;
:: (4) מחיר הנסיעה בקו השירות למוניות או בקו השירות מותאם הביקוש למוניות שלא יעלה על המחיר שנקבע לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו–1996]], תקופת הפעלת קו השירות למוניות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות ותנאי ההפעלה.
: (ב) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות, לרבות תנאים הדרושים לדעתו לשם הפעלה יעילה ומקצועית של קו השירות למוניות או של קו השירות מותאם הביקוש למוניות שלגביו ניתן הרישיון ובין השאר בעניינים הנוגעים למספר המוניות המזערי שבאמצעותן יינתן השירות ולמספר הרישיונות להפעלת מונית שבבעלותו, ולרבות סימני היכר למונית כפי שיפורטו בתנאי הרישיון ובמפרט הטכני המופקד במשרדי המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להוסיף, בכפוף להוראות לפי פקודה זו, תנאים ברישיון קו השירות או ברישיון קו השירות מותאם הביקוש למוניות, לגרוע מהם או לשנותם, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם הפעלה יעילה ומקצועית כאמור.

@ 14יא. רישיון לנסיעת שירות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יסיע אדם נוסע, במונית, בקו שירות למוניות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רישיון לכך, לגבי אותה מונית, לפי סעיף זה, ויפעילה בהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות או ברישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות.
: (ג) (((בוטל).))

@ 14יב. סייג להעברת רישיונות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשפ&quot;ב)
: (א) רישיון קו שירות ורישיון לנסיעת שירות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא לפי היתר מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
: (ב) בעל שליטה בתאגיד שניתן לו רישיון קו שירות או רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יעביר לאחר את השליטה בתאגיד האמור, אלא לפי היתר כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.

@ 14יג. ביטול רישיונות וחילוט ערבויות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו-2)
: (א) המפקח על התעבורה רשאי, בכל עת, לבטל רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או רישיון לנסיעת שירות, להגבילו, להתלותו או לחלט את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) שהופקדה, כולה או מקצתה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון קו שירות, כבעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות או כבעל רישיון לנסיעת שירות, לפי העניין, לפי פקודה זו;
:: (5) בעל הרישיון לא החל להפעיל את קו השירות למוניות או את קו השירות מותאם הביקוש למוניות במועד שנקבע לכך ברישיונו, או חדל להפעילו בלא אישור מראש לכך מהמפקח על התעבורה; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זוכה בהליך תחרותי לפי [[סעיף 14ח(ב)(1א)]];
:: (6) ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 14יד. עדכון סכומי ערבות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) סכומי הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) הנקובים [[בסעיף 14ח(ב)(8)]] יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שקדמה למועד האמור לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר של השנה שלפניה, ויעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט&quot;ז בשבט התשע&quot;ח (1 בפברואר 2018); לענין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם את סכומי הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (א), בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

@ 14טו. תוקף רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, [ק&quot;ת הארכת תקופת רשיונות], תשע&quot;ז, תשע&quot;ז–4, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: תוקפם של רישיון קו שירות, רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות יהיה עד 31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו, וניתן לחדשם, על פי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של שנה, בהתקיים התנאים למתן הרישיונות האמורים לפי [[סימן זה]], ובלבד שרישיון קו שירות או שרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות לא יחודש אלא עד לתום התקופה שנקבעה לגבי קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות בהליך התחרותי לפי [[סעיף 14ח(ב)(1א)]].

@ 14טז. פרסום רשימות קווי שירות למוניות והגבלת מספר הרישיונות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2)
: (א) המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו רישיונות קו שירות לפי [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] – הרשימה), ובכלל זה קווי השירות שלגביהם יינתן רישיון קו שירות אחד, ככל שיינתן; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן, מזמן לזמן, את הרשימה, ובלבד שחלפה שנה ממועד עדכונה האחרון.
: (ב) בקביעת הרשימה ובעדכונה, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום השירות בענף וקידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה בענף, וכן ישקול בין השאר, את אלה:
:: (1) אמדן של כמות המוניות הדרושה בקו השירות למוניות;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) שמירת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי השירות למוניות;
:: (4) מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או סמוך להם;
:: (5) הצורך במתן שירות באמצעות קווי שירות למוניות באזורים מסוימים, בשים לב לצרכים ציבוריים, לאמצעי תחבורה ציבורית חלופיים באזורים אלה ולקווי שירות שהופעלו לפי רישיון שניתן בהתאם [[לסימן זה]].
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 14טז1. פרסום אזורי הפעילות של קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פירוט אזורי הפעילות של קווי השירות מותאמי הביקוש למוניות, שלגביהם יינתנו רישיונות קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות לפי [[סימן זה]]; המפקח על התעבורה רשאי לעדכן מזמן לזמן את הפרסום האמור, ובלבד שחלפה שנה ממועד העדכון האחרון.

@ 14יז. (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 14יז1. (תיקון: תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 14יח. תקנות לענין רישיונות (תיקון: תשס&quot;ה–2, תשע&quot;ב–6, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו-2)
: השר יקבע הוראות בענינים אלה:
: (1) אופן הגשת בקשה לרישיון קו שירות, לרישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות ולרישיון לנסיעת שירות ולחידושם, לפי [[סימן זה]], מועדי הגשתן, הפרטים שייכללו בהן והמסמכים שיצורפו להן;
: (1א) מידע ונתונים שימסור בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות למפקח על התעבורה בעניין הפעלת קו השירות או קו השירות מותאם הביקוש למוניות על ידו ובעניין מספר הנוסעים בקווים אלה, אמצעי התשלום שבהם שילמו הנוסעים בעד הנסיעה והסדר הנסיעה ששימש לכך, וכן המועד והאופן שבו יימסרו מידע ונתונים כאמור;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) נוסח הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) שיש להפקידה לפי [[סעיף 14ח(ב)(8)]], מועדי חידושה ואופן חילוטה.

=== סימן ג׳2: נסיעה שיתופית במונית (תיקון: תשע&quot;ז–3) ===

@ 14יט. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז–3)
: [[בסימן זה]] –
:- ”מונה”, ”נסיעה מיוחדת” ו”רישיון לנסיעה מיוחדת” – כמשמעותם לפי הפקודה;
:- ”מחיר משוער לנסיעה מיוחדת” – המחיר שהיה משולם בעד נסיעה ליעד המבוקש אילו היתה מתקיימת כנסיעה מיוחדת, כפי שהוא מוערך בהתאם לכללי חישוב המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או בדרך אחרת שנמסרה לגביה הודעה באתר האמור;
:- ”נסיעה שיתופית” – נסיעה במונית של כמה נוסעים שהזמינו את נסיעתם מראש, ממקום איסוף אחד או יותר אל יעד אחד או יותר, בהתאם לבחירת כל נוסע, שכל אחד מהנוסעים משלם בעדה בנפרד.

@ 14כ. נסיעה שיתופית (תיקון: תשע&quot;ז–3)
: במונית שניתן לגביה רישיון לנסיעה מיוחדת מותר להסיע נוסעים בנסיעה שיתופית, בהתאם להוראות לפי [[סימן זה]].

@ 14כא. הזמנת נסיעה שיתופית (תיקון: תשע&quot;ז–3)
: נהג מונית יסיע בנסיעה שיתופית רק נוסע שהזמין את נסיעתו מראש באמצעות שירות מקוון או טלפוני, ובלבד שבעת ההזמנה מתקיימים כל אלה:
: (1) נמסרו למזמין הנסיעה פרטים אלה:
:: (א) מחיר הנסיעה השיתופית בהתאם להוראות [[סעיף 14כב]];
:: (ב) המחיר המשוער לנסיעה מיוחדת;
:: (ג) הערכת זמן משוערת לנסיעה עד ליעד המבוקש;
:: (ד) מספר העצירות המרבי לשם איסוף הנוסעים והורדתם עד להורדתם ביעד המבוקש;
: (2) מזמין הנסיעה הסכים לכל אלה:
:: (א) מחיר הנסיעה השיתופית, בהתאם להוראות [[סעיף 14כב]];
:: (ב) מקום האיסוף וההורדה שלו;
:: (ג) מועד האיסוף המשוער שלו.

@ 14כב. מחיר נסיעה שיתופית (תיקון: תשע&quot;ז–3)
: (א) מחיר נסיעה שיתופית שהוסכם עליו לפי [[סעיף 14כא(2)(א)]] יהיה נמוך מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת בשיעור שלא יפחת מהשיעור שקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר, ולא יהיה ניתן לשנותו במהלך הנסיעה.
:: ((לפי צו התעבורה (שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת לצורך קביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1134), שיעור ההפחתה מהמחיר המשוער לנסיעה מיוחדת, לצורך רביעת מחיר מרבי לנסיעה שיתופית, יהיה 20 אחוזים לפחות.))
: (ב) בנסיעה שיתופית לא יופעל מונה.

@ 14כג. תקנות בדבר נסיעה שיתופית (תיקון: תשע&quot;ז–3)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן הזמנת נסיעה שיתופית;
:: (2) אופן התשלום בעד נסיעה שיתופית ומועד התשלום;
:: (3) פיקוח ובקרה על הפעלת נסיעה שיתופית, לרבות חובות דיווח החלות על בעל רישיון להפעלת מונית או על נהג מונית לגבי נסיעה שיתופית.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

=== סימן ד': רשיון הוראה ===

@ 15. בתי ספר לנהיגה
: לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.

@ 16. מורים לנהיגה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה, אלא ברשיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו.
: (ב) מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לא ישתמש, בשעת הוראת נהיגה, בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית; בסעיף זה -
::- &quot;דיבורית&quot; - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
::- &quot;טלפון&quot; - מכשיר המיועד לתקשורת שיש בו לחצנים לחיוג.

=== סימן ה': רשיון למיתקן תחבורתי (תיקון: תש&quot;ס) ===

@ 16א. מיתקן תחבורתי (תיקון: תש&quot;ס, תשפ&quot;ב-2)
: (א) לא יחזיק אדם ולא יפעיל מיתקן תחבורתי, אלא אם כן קיבל רשיון מאת המפקח על התעבורה לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאיו.
: (ב) השר יקבע תנאים למתן רשיון למיתקן תחבורתי לרבות לענין תקופת תוקפו, מתוך מגמה להבטיח שירות תקין, סדיר והוגן לנוסעים בתחבורה הציבורית ולמשתמשים אחרים במיתקן.
: (ג) המפקח על התעבורה רשאי לבטל רשיון שניתן לפי סעיף זה, או להתלותו, לתקופה שקבע, אם נוכח שהופר תנאי מתנאיו או מטעמים של טובת ציבור המשתמשים.

@ 16ב. שימוש במיתקן תחבורתי (תיקון: תש&quot;ס, תשפ&quot;ב-2)
: (א) סבר המפקח על התעבורה כי תפעולו התקין של קו שירות, קיומה של תחרות או טעמים של טובת הציבור מחייבים שימוש במיתקן תחבורתי, רשאי הוא לחייב את מחזיק או מפעיל המיתקן התחבורתי לאפשר שימוש במיתקן בידי כל בעל רשיון קו שירות, וכן לקבוע את אופן השימוש בו ואת היקפו.
: (ב) מחזיק או מפעיל מיתקן תחבורתי, שנעשה שימוש במיתקן תחבורתי שלו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי לדרוש מחיר סביר בשל השימוש; באין הסכמה על המחיר - יקבעו השר ושר האוצר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש, בתוספת רווח סביר.

=== סימן ו': הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ===

@ 16ג. מטרה - [[סימן ו']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: מטרתו של [[סימן זה]] לקבוע הסדרים שיאפשרו הפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי, תוך שמירה על בטיחות הנוסעים ברכב ועוברי הדרך ושימוש במגוון טכנולוגיות, כדי להביא לגיבוש תשתית ידע לגבי בטיחות הרכב העצמאי, יכולתו להשתלב באופן בטוח בין עוברי הדרך ולתת שירות לנוסעים והשפעתו על התנועה בדרך, לאפשר הנגשה של הידע האמור לציבור ולבסס את אמון הציבור בו.

@ 16ד. הגדרות - [[סימן ו']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - אירוע שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו של רכב עצמאי, לרבות הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
:- &quot;אירוע בטיחותי חמור&quot; - אירוע בטיחותי שבשלו נפגע אדם או נגרם נזק של ממש לרכוש;
:- &quot;הגנת סייבר&quot; - הגנה על מחשב, על חומר מחשב ועל תקשורת הנתונים אל המחשב וממנו מפני תקיפת סייבר, ובכלל זה פעולות לאיתור תקיפה כאמור, היערכות לה, מניעתה או טיפול בה וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה, במהלכה או לאחריה; לעניין זה, &quot;תקשורת נתונים&quot; - מעבר של חומר מחשב ממחשב אחד למחשב אחר באמצעות התקשרות או התחברות של מחשב עם מחשב אחר;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר להפעלה של רכב עצמאי למטרת ניסוי, שנתן המפקח הארצי על התעבורה לפי [[סעיף 16ו]];
:- &quot;הפעלה&quot;, לעניין רכב עצמאי - מתן פקודה בשפה קריאת מחשב, למערכת נהיגה עצמאית, הגורמת לנסיעה אחת או יותר של רכב עצמאי, בלא נהג, ללא תלות ביעד הנסיעה או במסלול הנסיעה;
:- &quot;הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי&quot; - הפעלה למטרת ביצוע ניסוי ברכב כאמור [[בסעיף 16ו רישה]];
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 16כא]];
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot;, &quot;פלט&quot;, &quot;שפה קריאת מחשב&quot; ו&quot;תוכנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;מערכת נהיגה עצמאית&quot; - מערכת חומרה ותוכנה המותקנת ברכב, עומדת בדרישות שנקבעו לפי [[סעיף 16יד]] ומסוגלת בעצמה לעשות את כל אלה:
:: (1) לבצע בלא נהג את פעולת הנהיגה ברכב;
:: (2) לקיים תקשורת דו-כיוונית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
:: (3) לעבור למצב סיכון מזערי ולפעול במצב כאמור, כאשר קיימת מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת;
:- &quot;מצב סיכון מזערי&quot; - מצב הפעלה של רכב עצמאי, שנועד לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בעוברי דרך, לגרימת נזק לרכוש או להפרעה לתנועה, בידי הרכב, ובכלל זה מצב עצירה מוחלטת של הרכב העצמאי בצד הדרך ובמידת האפשר שלא בנתיב הנסיעה בדרך;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהוסמך לפי [[סעיף 16יח]] כמפקח לעניין [[סימן זה]];
:- &quot;מרחב הפעלה&quot;, לעניין מערכת נהיגה עצמאית - התנאים הסביבתיים והפיזיים שבהם מערכת נהיגה עצמאית יכולה לפעול, ובכלל זה תנאים הנוגעים למרחב גאוגרפי, היקף התנועה, זמן, מזג האוויר וסוג הדרך;
:- &quot;מרכז בקרה&quot; - מיתקן מאויש העומד בכל עת לרשות בעל היתר, שניתן לקיים באמצעותו תקשורת דו-כיוונית מאובטחת עם מערכת לנהיגה עצמאית, לשם כל אחת מאלה:
:: (1) מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית לבצע פעולת נהיגה מסוימת;
:: (2) מתן הוראה למערכת נהיגה עצמאית להעביר רכב למצב סיכון מזערי כאשר יש מניעה מהמשך ביצוע הנסיעה באמצעות המערכת, ביוזמתו או לפי חיווי מאת המערכת;
:: (3) קבלת הודעות ממערכת הנהיגה העצמאית, ובכלל זה הודעה על העברת רכב למצב סיכון מזערי;
:- &quot;ניסוי&quot;, ברכב עצמאי - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב עצמאי, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך של אותה טכנולוגיה;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;תקיפת סייבר&quot; - אחת מאלה:
:: (1) פעולה המבוצעת בחומר מחשב שנועדה לפגוע במחשב, בחומר מחשב או בתקשורת הנתונים אל המחשב או ממנו;
:: (2) גישה לחומר מחשב או לתקשורת נתונים אל המחשב או ממנו, בלא הרשאה.

@ 16ה. חובת קבלת היתר הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) לא יפעיל אדם רכב מנועי, בדרך, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, אלא אם כן בידו היתר הפעלה לגבי אותו רכב, ובהתאם לתנאיו ולהוראות לפי פקודה זו.
: (ב) לא יתקשר מי שבבעלותו או בהחזקתו רכב עצמאי עם אדם אחר בהסכם להפעלת הרכב אלא אם כן בידי האדם האחר היתר הפעלה לגבי אותו רכב.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הפעלתו בדרך של רכב עצמאי בלא נוסעים, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, שהמפקח הארצי על התעבורה נתן לגביו פטור מהוראה אחת או יותר [[מתקנות התעבורה]] מכוח סמכותו לפי [[אותן תקנות]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) ההפעלה נעשית בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה;
:: (2) תנאים שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליהם, וכל עוד הרכב מופעל בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת הפטור.

@ 16ו. תנאים למתן היתר הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, אחד או יותר, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי ברכב, לרבות תוך הסעת נוסעים, בשכר או שלא בשכר, למי שהגיש בקשה לכך לפי [[סעיף 16ז]] (בסעיף זה - המבקש), אם מתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד):
:: (1) המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] (בסעיף זה - חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;
:: (2) המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:: (3) המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]];
:: (4) המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו-כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;
:: (5) המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות [[התוספת הארבע עשרה]] והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה;
:: (6) המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;
:: (7) המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי [[סעיף 16יב]];
:: (8) בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי [[פקודת הביטוח]] שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור [[בסעיף 16יז(ג)]] - בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;
:: (9) קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן - המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;
:: (10) המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]];
:: (11) מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור [[בתוספת הארבע עשרה]] לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין -
::: (א) קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;
::: (ב) תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;
:: (2) הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:
::: (א) אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה - תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;
::: (ב) תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;
::: (ג) אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.
: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות [[סימן זה]] וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;
:: (2) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);
:: (3) תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).
: (ד) מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי [[סימן זה]].

@ 16ז. בקשה להיתר הפעלה ומתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) מבקש היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה בקשה להיתר הפעלה; המפקח הארצי על התעבורה יורה בדבר אופן הגשתה של בקשה להיתר הפעלה, ובכלל זה הגשה באמצעים דיגיטליים.
: (ב) בהחלטה על מתן היתר הפעלה לפי [[סימן זה]] ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את אלה:
:: (1) בטיחות עוברי דרך במהלך הפעלת הרכב העצמאי, ובכלל זה בטיחות הנוסעים בו;
:: (2) ההשפעה הצפויה על זרימת התנועה בדרכים ועל אפשרות הפעולה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודה זו, כתוצאה מההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי, והשפעות אחרות שעשויות להיות להפעלה על התנועה ועל עוברי דרך.
: (ג) הגישה הוועדה המייעצת לשר דוח לפי הוראות [[סעיף 16כא(ג)(7)]], יביא המפקח הארצי על התעבורה את האמור בו בחשבון, בבואו לתת החלטה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לדרוש ממבקש היתר הפעלה כל מידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר הפעלה, והמבקש ימסור לו כל מידע שנדרש ממנו כאמור.
: (ה) נתן המפקח הארצי על התעבורה היתר הפעלה לפי הוראות סעיף זה, יידע ללא דיחוי את ראש אגף התנועה במשטרת ישראל על מתן ההיתר ועל פרטיו.

@ 16ח. תנאים בהיתר הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בהיתר הפעלה יקבע המפקח הארצי על התעבורה את אלה:
:: (1) תנאים לביצוע ההפעלה הניסיונית, ובכלל זה -
::: (א) הוראות לעניין הסעת נוסעים ברכב עצמאי שנעשה בו שימוש במסגרת ההפעלה הניסיונית, בשכר או שלא בשכר;
::: (ב) לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל - אזור, אחד או יותר, שבו תבוצע ההפעלה הניסיונית; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי פסקת משנה זו;
::: (ג) אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר יכולה לפעול רק אם מוגדר בה מרחב הפעלה ובהתאם לאותו מרחב - מרחב ההפעלה כאמור;
::: (ד) הוראות לעניין הגנת סייבר;
:: (2) מספר כלי הרכב העצמאיים כאמור שבעל ההיתר רשאי להפעיל במסגרת ההפעלה הניסיונית, וכן פרטים לעניין כלי הרכב האמורים שקבע השר, אם קבע.
: (ב) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לקבוע בהיתר הפעלה חובות שיחולו על בעל ההיתר נוסף על החובות לפי [[סעיף 16יב]], והוראות לעניין ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, שיחולו נוסף על ההוראות שקבע השר לפי [[סעיף 16ו(ב)(1)]].
: (ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בכל עת בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לשנות, ובכלל זה להוסיף או לגרוע, תנאים שקבע בהיתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שנתן קודם לכן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; שינוי תנאים כאמור יכול שיהיה, בין השאר, בהתאם לתחקיר אירוע כאמור [[בסעיף 16טו(ד)]]; שונו תנאים כאמור, יודיע על כך המפקח הארצי על התעבורה, ללא דיחוי, לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
: (ד) בעת קביעת תנאים וחובות ושינויים בהם לפי סעיף זה ישקול המפקח הארצי על התעבורה, בין השאר, את השיקולים המנויים [[בסעיף 16ז(ב)]].

@ 16ט. תקופת היתר הפעלה וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) תוקפו של היתר הפעלה יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מבקש ההיתר ביקש כי היתר ההפעלה יינתן לו לתקופה קצרה יותר או אם המפקח הארצי על התעבורה החליט לתיתו לתקופה קצרה יותר, מנימוקים שיפרט בהחלטתו.
: (ב) בכפוף להוראות [[סעיף 16יא]], המפקח הארצי על התעבורה, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה לתקופות נוספות לפי בקשת בעל ההיתר, ובלבד שסך תקופות תוקפו של ההיתר לא יעלה על תשע שנים; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 14 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
: (ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לחדש את תקופת תוקפו של היתר הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), אם סבר כי המשך ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי שלגביו ניתן ההיתר נדרש לשם השגת מטרות הניסוי, ובלבד שממשיכים להתקיים התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 16ו]] והתנאים בהיתר כאמור [[בסעיף 16ח]], ובעל ההיתר מילא את החובות החלות עליו לפי הפקודה; החלטה של המפקח הארצי על התעבורה בדבר חידוש ההיתר תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הגשת הבקשה לחידוש תוקפו של ההיתר.

@ 16י. איסור העברה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) היתר הפעלה שניתן לפי [[סימן זה]] אינו ניתן להעברה אלא באישור המפקח הארצי על התעבורה ובהתאם לתנאיו.
: (ב) העברת שליטה בבעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המפקח הארצי על התעבורה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה היתר הפעלה חדש.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור, אם שוכנע המפקח הארצי על התעבורה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן היתר הפעלה.

@ 16יא. ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר;
:: (3) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
:: (4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו;
:: (5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור;
:: (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
: (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
: (ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה.

@ 16יב. חובות בעל היתר הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעל ההיתר הפעלה ימלא אחר החובות המוטלות עליו כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]].
: (ב)(1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר הפעלה ישמור את המידע שנאסף כאמור [[בתוספת הארבע עשרה]] ומידע נוסף שהשר רשאי לקבוע (בסעיף קטן זה - מידע), וימסור אותו למפקח הארצי על התעבורה וכן לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו; לעניין החובה למסור מידע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל או למי מטעמו, בעל היתר הפעלה ימסור מידע גם בזמן אמת, אם הדבר נדרש למשטרת ישראל בדחיפות בשל אירוע הקשור להפעלת רכב עצמאי.
:: (2) המפקח הארצי על התעבורה ימסור את המידע שקיבל לפי פסקה (1) למנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן לגורם אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשם מילוי תפקידיהם לפי דין.
:: (3) בעל היתר הפעלה לא ימסור מידע המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ולא הסכים למסירת מידע כאמור.
: (ג) איסוף ושמירה של מידע לפי סעיף זה יתבצעו באופן הממזער ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב העצמאי ושל עוברי דרך אחרים.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע העברת מידע ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למערך הסייבר הלאומי לשם מילוי תפקידיו.
: (ה) השר רשאי לקבוע חובות ודרישות נוספות שיחולו על בעל היתר הפעלה לעניין פעילותו לפי היתר ההפעלה, בעניינים אלה:
:: (1) אופן שמירת מידע שייאסף לפי סעיף זה ומשך שמירתו; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) הסעת נוסעים ברכב עצמאי במסגרת ההפעלה;
:: (3) אופן קיום החובות המנויות בסעיף זה [[ובתוספת הארבע עשרה]] ובכלל זה דרישות שעניינן הגנת סייבר.
: (ו) בעל היתר הפעלה יידע כל נוסע ברכב עצמאי על כך שנסיעתו ברכב כאמור היא במסגרת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי.
: (ז) בעל היתר הפעלה יגיש למפקח הארצי על התעבורה דיווח תקופתי, בין השאר על אירועים חריגים שאירעו במהלך ההפעלה הניסיונית, ודוח מסכם על ההפעלה הניסיונית, והכול כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]]; המפקח הארצי על התעבורה רשאי להורות לבעל היתר הפעלה לכלול בדיווחים כאמור פרטים נוספים כפי שיורה לו.

@ 16יג. פטור מתחולה, תחולה בהתאמות או החלת הוראות לעניין רכב עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) השר רשאי לקבוע בתקנות -
::: (א) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין רכב מנועי או המערכות המותקנות בו, לא תחול לעניין רכב עצמאי או המערכות המותקנות בו או שתחול בהתאמות שיקבע;
::: (ב) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין בעל רכב, לא תחול לעניין בעל היתר הפעלה או שתחול בהתאמות שיקבע;
::: (ג) כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, החלה לעניין נהג רכב מנועי או נהיגה של רכב כאמור, תחול לעניין מפעיל רכב עצמאי או הפעלה של רכב כאמור, בהתאמות או בלא התאמות כפי שיקבע.
:: (2) השר רשאי להתנות את הפטור מתחולה, את ההתאמות או את החלת ההוראות כאמור בפסקה (1)(א) עד (ג), בתנאים, ורשאי הוא לקבוע הוראות שיחולו במקום הוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
: (ב) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים האמורים [[בסעיף 16ז(ב)]], ואם מצא כי הדבר נדרש לגבי בעל היתר הפעלה מסוים לשם השגת המטרה שלשמה ניתן היתר ההפעלה, לקבוע בהיתר ההפעלה כי בעל ההיתר יהיה פטור מתחולת הוראות נוספות על ההוראות שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א), כמפורט [[תוספת 13 חלק א|בחלקים א']], [[תוספת 13 חלק ב|ב']] [[תוספת 13 חלק ג|ו-ג' לתוספת השלוש עשרה]], כולן או חלקן, או שההוראות האמורות יחולו עליו בהתאמות שיקבע כאמור, ורשאי הוא, בהיתר, להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו על בעל ההיתר במקום ההוראות שניתן לגביהן פטור כאמור.
: (ג) לא יפעיל המפקח הארצי על התעבורה את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי ההוראות המנויות [[בחלק א' לתוספת השלוש עשרה]] אלא לאחר התייעצות עם רשות הרישוי, ולגבי ההוראות המנויות [[בחלק ג' לתוספת האמורה]] - לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל; לא נמסרה עמדת ראש אגף התנועה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהמפקח הארצי על התעבורה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) פעל המפקח הארצי על התעבורה בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), יודיע על כך לראש אגף התנועה במשטרת ישראל בדרך שיסכימו עליה.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, לעניין הפעלת רכב עצמאי כמונית, לא יקבע השר או המפקח הארצי על התעבורה תקנות או הוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, בדבר פטור, התאמות או שינויים מהוראות לפי פקודה זו הנוגעות להפעלת מונית, ובכלל זה בדבר רישיון להפעלת מונית ואגרות לפי [[סימן ג' לפרק השני]], אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור בלא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות לפי [[סימן זה]].

@ 16יד. רישיון רכב עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: בלי לגרוע מהוראות לפי פקודה זו לעניין מתן רישיון רכב, רשות הרישוי תיתן רישיון רכב לרכב עצמאי בהתאם להוראות ולתנאים כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]], ובין השאר -
: (1) תנאים לעניין הגנת סייבר לגבי מערכות הרכב העצמאי שאינן מערכת הנהיגה העצמאית;
: (2) תנאים לעניין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי, ובכלל זה תנאים בעניינים שלהלן:
:: (א) יכולותיה של המערכת, בטיחותה ואמינותה, לרבות בכל הנוגע להגנת סייבר;
:: (ב) התאמת המערכת לרכב העצמאי;
: (3) דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), ובכלל זה -
:: (א) התנאים המנויים בפסקה (1), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בהסתמך על מסמך, ובכלל זה הצהרה מטעם יצרן הרכב או המערכות;
:: (ב) התנאים המנויים בפסקה (2), שהוכחת התקיימותם תיעשה בין השאר בדרך של ביצוע ניסוי או בדיקת מעבדה.

@ 16טו. אירוע בטיחותי ואירוע בטיחותי חמור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) אירע אירוע בטיחותי, ידווח על כך בעל היתר הפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע, בכתב, למפקח הארצי על התעבורה ולראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בתוך 24 שעות מקרות האירוע, ולעניין אירוע כאמור שהוא אירוע בטיחותי חמור - ללא דיחוי; הדיווח יימסר באמצעות בעל תפקיד האחראי לעניין אצל בעל היתר ההפעלה, כפי שהמפקח הארצי על התעבורה יקבע בהיתר ההפעלה.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול בין השאר את תיאור האירוע הבטיחותי, מועדו ומיקומו, פרטי הרכב העצמאי המעורב בו, מידע על נפגעים או נזק שנגרמו בשלו, מידע ממצלמות וחיישנים ברכב העצמאי, פרטיו של רכב אחר שהיה מעורב באירוע, אם ישנו, וכל פרט אחר שעשוי לתרום להבנת נסיבות האירוע וגורמיו, והכול כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]].
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין דיווח כאמור בסעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך הדיווח, הפרטים שייכללו בו וחובת דיווח על מידע נוסף הקשור לאירוע שברשותו של בעל ההיתר.
: (ד)(1) בסעיף קטן זה, &quot;תחקיר אירוע&quot; - דוח הכולל תחקור של אירוע בטיחותי והלקחים שהופקו בעקבותיו.
:: (2) אירע אירוע בטיחותי, רשאי המפקח הארצי על התעבורה לדרוש מבעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע להגיש לו תחקיר אירוע; דרש כאמור, יגיש בעל ההיתר את התחקיר בתוך פרק זמן שיורה עליו המפקח הארצי על התעבורה.
:: (3) אירע אירוע בטיחותי חמור, יגיש בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי המעורב באירוע תחקיר אירוע למפקח הארצי על התעבורה, בתוך פרק זמן שייקבע בהיתר ההפעלה.
:: (4) המפקח הארצי על התעבורה יעביר בהקדם האפשרי תחקיר אירוע שהוגש לפי פסקאות (2) ו-(3) לראש אגף תנועה במשטרת ישראל; כלל האירוע תקיפת סייבר, יעביר המפקח הארצי על התעבורה את תחקיר האירוע גם לראש מערך הסייבר הלאומי.
:: (5) המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין.
: (ה) אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור [[בסעיף 16ח(ג)]], לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 16יא]], אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
: (ז) בוצעה תקיפת סייבר נגד מערכות רכב עצמאי שעלולה להביא לאירוע בטיחותי, או שיש חשש לביצוע תקיפה כאמור, ידווח על כך בעל היתר ההפעלה של הרכב העצמאי לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהשר מינה לעניין זה, וימסור לו מידע בעניין התקיפה האמורה, והכול כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]].

@ 16טז. מידע לציבור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) המפקח הארצי על התעבורה יפרסם לציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע כמפורט להלן, ורשאי הוא לפרסם כאמור פרטים נוספים על הפעלה של רכב עצמאי שהוא סבור כי יש להביאם לידיעת הציבור, או לפרסמם, כולם או חלקם, בדרכים נוספות:
:: (1) מידע על היתרי הפעלה תקפים, הכולל, בין השאר, לגבי כל היתר, את פרטי בעל ההיתר, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי שההיתר חל לעניין הפעלתו, האזורים שבהם ניתן לבצע את ההפעלה הניסיונית לפי ההיתר, מספר כלי הרכב העצמאיים שההיתר חל לעניין הפעלתם, תקופת תוקף ההיתר והתנאים המהותיים שנקבעו בו;
:: (2) הודעה על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 16יא]] [[ו-16טו(ו)]].
: (ב) התרחש אירוע בטיחותי חמור, יפרסם המפקח הארצי על התעבורה, בהקדם האפשרי לאחר קרות האירוע, מידע על האירוע שיכלול פרטים שהוא סבור שיש להביאם לידיעת הציבור.
: (ג) המפקח הארצי על התעבורה לא יפרסם לפי הוראות סעיף זה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 16יז. ביטוח (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, בעל היתר הפעלה אינו רשאי לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות [[פקודת הביטוח]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע, רשאי בעל היתר הפעלה שלא השיג כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל מבטח, לרכוש מהפול פוליסת ביטוח לפי דרישות [[פקודת הביטוח]]; שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבחן בין השאר את זמינות הכיסוי הביטוחי באמצעות מבטחים ואת עלות הסיכון הטהור של כלי הרכב העצמאיים, ולאחר ששקל גם הוא את השיקולים האמורים, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלוש שנים.
: (ג) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשאי לקבוע כי בעל היתר הפעלה חייב לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש שעשוי להיגרם מהפעלת רכב עצמאי באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מבטח&quot; ו&quot;הפול&quot; - כהגדרתם [[בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין אבנר), התשנ&quot;ז-1997]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו הוגשה לראשונה בקשה כלשהי להיתר הפעלה על ידי מי ממבקשי ההיתר לפי הוראות [[סעיף 16ז]]; השר יפרסם ברשומות הודעה על המועד האמור;
::- &quot;עלות הסיכון הטהור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 7א(א) לפקודת הביטוח]].

@ 16יח. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 16יט]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]].
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

@ 16יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], רשאי המפקח הארצי על התעבורה או מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מבעל היתר הפעלה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]] או להקל את ביצוען; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט;
:: (3) להיכנס לכל מקום שמבוצעת בו פעולה הנוגעת להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, לרבות למרכז בקרה או לרכב עצמאי כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (4) לבצע בדיקות במערכות המחשב ברכב, ובכלל זה במערכת הנהיגה העצמאית, במערכות מרכז הבקרה ובמערכות התקשורת עם הרכב העצמאי, במטרה לפקח על עמידתן בהוראות שנקבעו לפי [[סימן זה]] לעניין הגנת סייבר.
: (ב) מצא מפקח בבדיקה לפי סעיף קטן (א)(4) כי חל שינוי במערכות כאמור באותו סעיף קטן המעלה חשש לפגיעה בבטיחות בשל אי-עמידה בהוראות כאמור לעניין הגנת סייבר, מאז בדיקתן האחרונה, ובכלל זה לפני מתן היתר ההפעלה, רשאי הוא להורות על העמדת הרכב העצמאי והמערכות שבו לבדיקה במעבדה שתימשך עד שלושה ימי עסקים; בדיקה במעבדה כאמור תתקיים לא יותר מפעמיים בשנה ובכל פעם יועמד לבדיקה רק רכב אחד מאותו אב-טיפוס; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מעבדה&quot; - מעבדה שרשות הרישוי הסמיכה לעניין בדיקות סייבר לרכב עצמאי;
::- &quot;שינוי&quot; - לרבות עדכונים ושינויים בגרסאות תוכנה.

@ 16כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: המפקח הארצי על התעבורה או מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח ושאותה יציג על פי דרישה.

@ 16כא. ועדה מייעצת (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) מוקמת בזה ועדה מייעצת לשר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
:: (1) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה השר;
:: (3) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה, שימנה המנהל הכללי;
:: (4) המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה לפי [[סעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], או עובד הרשות האמורה, שימנה המנהל הכללי;
:: (5) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או עובד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שימנה הממונה;
:: (6) ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציגו;
:: (7) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוא עובד משרד המשפטים;
:: (8) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד לביטחון הפנים, שימנה המנהל הכללי;
:: (9) מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או עובד הרשות שימנה מנהל הרשות;
:: (10) ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שימנה ראש המערך;
:: (11) שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בנושאים הנוגעים לסמכויות הוועדה המייעצת, שימנה השר.
: (ב) השר רשאי למנות עובד בכיר ממשרדו הכשיר להיות חבר הוועדה המייעצת כממלא מקום יושב ראש הוועדה; מי שמוסמך למנות חבר בוועדה המייעצת, מוסמך למנות לו ממלא מקום, ובלבד שהוא עומד באותם תנאי כשירות למינויו.
: (ג) הוועדה המייעצת -
:: (1) תעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בתחום הרכב המופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית וההתפתחויות בעולם בתחום שיטות ההפעלה של רכב כאמור;
:: (2) תעקוב אחרי הממצאים המתקבלים מהפעלת רכב באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, בארץ ובעולם, בין השאר על בסיס המידע שהעביר לה המפקח הארצי על התעבורה לפי [[סעיף 16כט]];
:: (3) תאסוף נתונים, מהארץ ומהעולם, על אירועי בטיחות ותקיפות סייבר שבהם היו מעורבים כלי רכב המופעלים באמצעות מערכת נהיגה עצמאית ואירועים חריגים שהתרחשו במהלך הפעלתם ואופן ההתמודדות עימם;
:: (4) תבחן את השפעת ההפעלה של רכב עצמאי לפי הוראות [[סימן זה]] על שירותי התחבורה הציבורית וגודש התנועה בדרכים;
:: (5) תבחן את אופן השימוש במידע הנאסף במהלך הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, באמצעות מערכות הרכב העצמאי או מרכז הבקרה, הצורך בשיתוף במידע כאמור והגנה על הפרטיות ואבטחת מידע אגב שימוש או שיתוף כאמור;
:: (6) תבחן את היכולת המקצועית הנדרשת מעובדי מרכז בקרה;
:: (7) תגיש לשר, מזמן לזמן, לבקשתו או מיוזמתה, דוחות בעניינים הנוגעים לתפקידיה כאמור בפסקאות (1) עד (6);
:: (8) תבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הוראות ההסדר הקבוע [[בסימן זה]] וההתאמות הנדרשות בהן בעקבות הניסיון שהצטבר מיישומו, ואם מצאה כי נדרש שינוי בהסדר, תמליץ על כך לשר, ותמסור לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח הכולל את המלצותיה כאמור;
:: (9) תייעץ לשר לעניין התקנת תקנות לפי [[סימן זה]], למעט לפי [[סעיף 16יז]].
: (ד) הוועדה המייעצת תמסור לשר את חוות דעתה לעניין התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (ג)(9) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליה בבקשה להתייעצות בעניין, ורשאי השר, לבקשת הוועדה, לדחות את המועד האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים (בסעיף זה - התקופה להתייעצות); לא מסרה הוועדה לשר את חוות דעתה בתקופה להתייעצות, יראו, בתום אותה תקופה, את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה, אולם הוועדה רשאית להודיע לשר כי לא נדרשת חוות דעתה לעניין התקנתן של אותן תקנות; הודיעה כאמור, יראו את חובת ההתייעצות עימה כאילו קוימה במועד ההודעה.
: (ה) במילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תביא הוועדה המייעצת בחשבון, בין השאר, את אלה:
:: (1) הצורך לשמור על בטיחותם של הנוסעים ועוברי הדרך, ובכלל זה מי שמשתתפים בהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, ולמנוע נזק לרכוש במהלך ההפעלה הניסיונית;
:: (2) קיום אפשרות להפרעה לפעילויות אחרות במשק מהפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ודרכים לצמצומה;
:: (3) היבטים הנוגעים לביטוח בקשר להפעלה ניסיונית של רכב עצמאי ולכיסוי נזקים מהפעלה כאמור;
:: (4) התיאום הנדרש עם רשות מקומית או רשות תימרור מקומית שבתחומה מבוצעת הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי או עם תאגיד שהוקם לפי חוק או חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], הנוגעים לעניין;
:: (5) הצורך בעידוד התחרות וצמצום הריכוזיות;
:: (6) הצורך בעידוד חדשנות בתחום התחבורה והטמעת טכנולוגיות נהיגה חדשניות;
:: (7) הצורך בשיפור שירותי התחבורה בישראל והפחתת גודש התנועה בדרכים;
:: (8) מידת הטמעת הטכנולוגיה של כלי רכב עצמאיים בקרב הציבור.
: (ו) הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; באתר האמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.

@ 16כב. סייגים למינוי (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

@ 16כג. מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן בה כחבר מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת.
: (ב) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
: (ג) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת כאמור היושב ראש, יודיע על כך לשר.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;טיפול&quot; - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
::- &quot;ניגוד עניינים&quot;, של חבר הוועדה המייעצת - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה המייעצת - כל אחד מאלה:
::: (1) בן משפחה של חבר הוועדה;
::: (2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי;
::: (3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
::: (4) גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

@ 16כד. הפסקת כהונה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש הוועדה;
:: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה המייעצת, ולגבי נציג ציבור - אם התמנה להיות עובד המדינה;
:: (3) הוא הורשע בעבירה כאמור [[בסעיף 16כב]], או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור;
:: (4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר הוועדה המייעצת;
:: (5) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (6) לעניין חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור - השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת ולאחר שנתן לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, רשאי להעבירו מכהונתו אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר משלוש ישיבות שקיימה הוועדה בשנה אחת.
: (ב) התפטר נציג ציבור או נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחברותו בוועדה המייעצת או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי [[סעיף 16כא]]; התפטר חבר בוועדה המייעצת שהוא נציג אחד מבעלי התפקידים האמורים [[בסעיף 16כא(א)(3) עד (10)]], יכהן במקומו בעל התפקיד האמור [[בסעיף האמור]] או ימנה נציג אחר מטעמו.

@ 16כה. החלת דינים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: נציגי ציבור חברי הוועדה המייעצת, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור.

@ 16כו. תוקף פעולות (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף המלצותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

@ 16כז. סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) יושב ראש הוועדה המייעצת יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
: (ב) המלצות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) המלצות הוועדה המייעצת יהיו מנומקות, ויכללו פירוט של דעות מיעוט, אם היו.
: (ד) הוועדה המייעצת רשאית להזמין לישיבותיה נציגים של בעלי היתר הפעלה ונציגים אחרים מקרב הציבור.
: (ה) הוועדה המייעצת רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי פקודה זו.

@ 16כח. גמול לחברי הוועדה המייעצת (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: חבר הוועדה המייעצת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בעד השתתפות בישיבות הוועדה המייעצת, בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, &quot;עובד המדינה&quot;, &quot;עובד גוף מתוקצב&quot; ו&quot;עובד גוף נתמך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 16כט. העברת מידע לוועדה המייעצת (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: המפקח הארצי על התעבורה יעביר לוועדה המייעצת את ממצאי פעולות הפיקוח שנערכו לפי [[סעיף 16יט]], וכן מידע לעניין אירוע בטיחותי שנמסר לו לפי [[סעיף 16טו]] וכל מידע אחר לעניין הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי שהגיע לידיו לפי פקודה זו, ולמעט מידע כאמור המאפשר את זיהויו של אדם שאינו משתתף בהפעלה הניסיונית מטעמו של בעל היתר ההפעלה ושלא הסכים למסירת מידע כאמור.

@ 16ל. התקנת תקנות לפי [[סימן ו']] - שיקולים, הליכים ושמירת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) תקנות לפי [[סימן זה]], למעט לפי [[סעיף 16יז]], יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, בכפוף להוראות [[סעיף 16כא(ד)]].
: (ב) בעת התקנת תקנות כאמור בסעיף קטן (א) ישקול השר את כל אלה:
:: (1) שמירה על הבטיחות בדרכים תוך זרימה יעילה של התנועה;
:: (2) הפחתת גודש התנועה בדרכים;
:: (3) שיפור שירותי התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה;
:: (4) קידום התחרות בתחום הרכב העצמאי;
:: (5) עידוד הפיתוח של מגוון טכנולוגיות חדשניות בתחום הרכב העצמאי וביסוס אמון הציבור בהן;
:: (6) שמירה על עניין ציבורי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (5), קידומו או עידודו.
: (ג) ההוראות בתקנות לפי [[סימן זה]] ייקבעו באופן שיאפשר שימוש במגוון טכנולוגיות.
: (ד) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותו של השר לפי פקודה זו לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין רכב עצמאי.

@ 16לא. [[סימן ו']] - סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: ההוראות לפי [[סימן זה]] לא יחולו על רכב עצמאי כשנוהג בו נהג והוא אינו מופעל באמצעות מערכת נהיגה עצמאית, ויחולו על רכב כאמור ההוראות לפי פקודה זו החלות על רכב מנועי.

@ 16לב. [[סימן ו']] - שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: אין בהוראות לפי [[סימן זה]] כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לעמוד בהוראות כל דין, ובכלל זה [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], ובהוראות הדין לעניין חובת ביטוח, ובכלל זה הוראות [[פקודת הביטוח]].

@ 16לג. הוראות לעניין [[התוספת הארבע עשרה]] (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) ההוראות המפורטות [[בתוספת הארבע עשרה]] יחולו על רכב עצמאי, על בעל היתר הפעלה, על הפעלה ועל מתן רישיונות רכב והיתרי הפעלה לפי [[סימן זה]], כל עוד לא התקין השר תקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) ביקש השר לבטל במלואו סעיף אחד או יותר [[מהתוספת הארבע עשרה]] או את [[תוספת 14|התוספת]] כולה, רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות במקום הסעיף או במקום [[תוספת 14|התוספת]] כולה, בעניינים המוסדרים [[בסימן זה]] שנקבעו לגביהם הוראות כמפורט [[בתוספת הארבע עשרה]], ולא יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 41]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש השר לשנות את [[התוספת הארבע עשרה]] שלא כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הוא לעשות כן בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; שינוי [[$ תוספת 14|סעיפים 1(א)(1)]], [[$ תוספת 14|2(ב)(1)]] [[ו-3(ו) לתוספת הארבע עשרה]] טעון התייעצות עם השר לביטחון הפנים; לא מסר השר לביטחון הפנים לשר את עמדתו בתוך 45 ימים מיום שהשר פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לפי [[סעיף 16כא(ד)]], לאחר שהשר שקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 16ל(ב)]] ובכפוף להוראות [[סעיף 16ל(ג)]].
: (ה) הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יראו את ההפניה [[בסימן זה]] [[לתוספת הארבע עשרה]] כהפניה לתקנות האמורות.

== פרק שלישי: פטור ==

@ 17. פטורים על פי דין (תיקון: &lt;!-- החלפה --&gt; תשמ&quot;א)
: (א) פטורים מאגרות רישום ומאגרות רשיון רכב לפי פקודה זו -
:: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום;
:: (2) רכב של אחד מאלה או של נציגו או פקידו שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר:
::: (א) ארגון האומות המאוחדות;
::: (ב) נציגות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח;
::: (ג) נציגות של ארגון בינלאומי אחר - בהתאם לצו מאת שר החוץ לפי [[חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)|חוק מעמד ארגונים בינלאומיים, התשמ&quot;א-1980]];
:: (3) רכב של נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ או של עובד או פקיד של נציגות כאמור שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, כשאותה מדינה מעניקה לישראל פטורים מקבילים;
:: (4) טרקטור שאינו משמש אלא לצרכי חקלאות.
: (ב) כל פטור מאגרת רישום או מאגרת רשיון רכב שניתן לא מכוח פקודה זו - בטל.

@ 18. סמכות לפטור (תיקון: תשנ&quot;א, תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 2]] או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.
: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל״ד–1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (פטור רכב לשעת חירום מאגרות רשיון רכב), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (פטור מרישום ורישוי של גרורים למגורים מסוג מסויים), התשנ״א–1990]].))

@ 19. פטור באישור ועדת הכספים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע -
: (1) סוגי אנשים - מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;
: (2) רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים - מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

@ 20. רכב של צה&quot;ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.
: (ב) חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין; שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.
: (ב1) שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.
: (ג) [[סעיף 15]] לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, [[וסעיף 16]] לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.

@ 21. מתלמד
: מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי, אינו זקוק לרשיון נהיגה.

@ 22. אופניים ותלת-אופן
: אופניים ותלת-אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.

== פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין ==

@ 23. (תיקון: תשנ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תשכ&quot;ה-2) : (((בוטל).))

@ 25. סמכותו של שופט תעבורה (תיקון: תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ה-3, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-11, תשע&quot;ו-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה-2)
: (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון באלה:
:: (1) עבירות תעבורה;
:: (2) עבירות לפי [[+|הסעיפים 2]], [[+|17]], [[+|39]], [[+|40]], [[+|41]] [[ו-46 לפקודת הביטוח]], ולפי [[סעיף 48 לפקודה האמורה]] במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;
:: (3) עבירות על [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
:: (4) עבירות על [[סימן ה'1 לפרק י&quot;א לחוק העונשין|החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ&quot;ד-1964]];
:: (5) עבירות על [[חוק למניעת מפגעים, תשכ&quot;א-1961]], והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;
:: (6) עבירה לפי [[סעיף 304 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
:: (7) עבירות לפי [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:: (8) עבירה לפי [[סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]];
:: (9) עבירות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;
:: (10) עבירות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]];
:: (11) עבירות לפי [[+|סעיפים 59ו]] [[ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (12)  ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי [[סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי [[סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות]].
: (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) עד (11), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(12) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

@ 26. מינוי שופטי תעבורה (תיקון: תשכ&quot;ב-2, תשנ&quot;א-3, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-3)
: (א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי [[סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.
: (ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות [[חוק בתי המשפט]] החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.
: (ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.

@ 27. הודעה בכתב ודו&quot;ח בוחן (תיקון: &lt;!-- החלפה --&gt; תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;א, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בית המשפט או בית הדין הדן בעבירת תעבורה או בהפרת תעבורה רשאי, לענין העבירה או ההפרה, לקבל כראיה -
:: (1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו&quot;ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;
:: (2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת הרביעית]], אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה;
:: ובלבד שהודעה או דו&quot;ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.
: (ב) הודעה ודו&quot;ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.
: (ג) הודעה בכתב ודו&quot;ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה - דינם כדין עדות לענין [[סעיף 237 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו&quot;ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו&quot;ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

@ 27א. צילום רכב - ראיה קבילה (תיקון: תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תש&quot;ם, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי -
:: (1) מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
:: (2) מקום הימצא הרכב בעת הצילום;
:: (3) הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות &quot;עמוד&quot; או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
:: (4) זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
:: (5) מהירות נסיעתו של הרכב;
:: (6) מספר הנוסעים ברכב;
:: ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
: (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות -
:: (1) אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;
:: (2) בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;
:: (3) אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בסעיף זה, &quot;סרט&quot; - לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.

@ 27א1. אכיפת עבירות תעבורה והפרות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
:: (1) להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה והפרות תעבורה המנויות [[בתוספת האחת עשרה]] (בסעיף זה - עבירות);
:: (2) להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה - מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות [[בתוספת השתים עשרה]] שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה או הפרת תעבורה המנויה [[בפרט 1 לתוספת האחת עשרה]]; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את [[התוספת השתים עשרה]], להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
: (ב) עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור [[בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור [[בסעיף 228 לאותו חוק]], אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
: (ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה [[בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות]] בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), לעניין עבירה המנויה [[בפרט 1 לתוספת האחת עשרה]], עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט [[בתוספת התשיעית]].
: (ד) בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים [[בסעיף 27א(א)]], כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
: (ה) צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
: (ו) מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
: (ז) תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
: (ח) המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
: (ט) שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
: (י) צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים [[שבסעיף 27א(א) סיפה]]; ההוראות לפי [[סעיף 27א(ב)]] יחולו לעניין זה.
: (יא) קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
: (יב) הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
: (יג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
: (יג1) רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור [[בפרט 1 לתוספת האחת עשרה]], בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה - הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
: (יג2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
:: (2) הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס&quot;ו-2006]].
:: (3) הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
: (יג3) רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
: (יג4)(1) מצא השר, לאחר יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה [[בפרט 1 לתוספת האחת עשרה]], רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
:: (2) לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 61ז]] יאכפו את העבירה המנויה [[בפרט 1 לתוספת האחת עשרה]] בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
:: (3) רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
: (יד) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
:: (2) אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ט) ומשך שמירת הצילומים;
:: (3) אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
:: (4) אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
: (טו) בסעיף זה -
::- &quot;דרך עירונית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות התעבורה]];
::- &quot;נתיב תחבורה ציבורית&quot; - חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
::: (1) רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
::: (2) רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
::: (3) רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.

@ 27ב. אחריות בעל הרכב (תיקון: תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
: (ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
: (ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

@ 27ב1. אחריות בעלים של בעל חיים או של מחזיק בו (תיקון: תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
: (ב) הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
: (ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בעל חיים&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מחלות בעלי חיים]], שמנוהל לגביו מרכז רישום;
::- &quot;מחזיק&quot; בבעל חיים - לרבות מי שמוליכו בדרך או מי שבידו ההשגחה עליו;
::- &quot;מרכז הרישום&quot; - מרכז הרישום שהוקם לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]];
::- &quot;פקודת מחלות בעלי חיים&quot; - [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 27ג. טכוגרף (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) רישום שנעשה בדיסקה או ברישום ממוחשב בטכוגרף המותקן ברכב כפי שנקבע בתקנות ובדרך שנקבעה בתקנות, והפועל באופן שנקבע בהן, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי -
:: (1) שעות העבודה והמנוחה של הנוהג ברכב;
:: (2) מהירות נסיעתו של הרכב;
:: (3) מרחק נסיעתו של הרכב;
:: ובלבד שהוכח כי הרישום בדיסקה או ברישום הממוחשב שהוגש לבית המשפט או לבית הדין הוא הרישום שנעשה על ידי הטכוגרף בעת ביצוע העבירה או ההפרה, וכי מרגע שהדיסקה או הרישום הממוחשב הוצא מהטכוגרף עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה בהם שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנרשמו בעת שהיו מותקנים בטכוגרף.
: (ב) שר המשפטים יקבע את אופן ההחזקה, השמירה והטיפול ברישום הממוחשב או בדיסקות שנרשמו על ידי הטכוגרף ואת אופן הגשתם לבית המשפט או לבית הדין.
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט), התשס&quot;ז-2007]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 27ד. רשומה אלקטרונית - ראיה קבילה (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מספר הנוסעים ברכב.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
:: (1) פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;
:: (2) אופן ההגשה לבית המשפט או לבית הדין של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ג) לעניין סעיף זה -
:: (1) לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.
:: (2) &quot;פלט&quot; ו&quot;רשומה אלקטרונית&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 4ט(א) לחוק נתיבים מהירים]].

== פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס (תיקון: תשס&quot;ח-7) ==

@ 28. סמכות לעצור בלי צו
: כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי [[סעיפים 62]] [[ו-63]], אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.

@ 29. עבירת קנס בנסיבות מחמירות (תיקון: תשכ&quot;ב-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ה, &lt;!-- החלפה --&gt; תש&quot;ם, תשס&quot;ח-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי [[חוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) &quot;נסיבות מחמירות&quot;, לענין סעיף זה - כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים והשר ופורסמו ברשומות, בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם מתפרסם בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל.
:: ((נקבעו [[הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס]] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 1111).))

@ 30. עבירת קנס (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשל&quot;ה, &lt;!-- החלפה --&gt; תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ח-10, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות [[סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.
:: ((פורסם [[צו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002]].))
: (ב) השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.
: (ג) נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי [[סעיף 27ב]], הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות [[סעיף 27ב]]; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
: (ד) השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודה זו, מקרים או נסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.

@ 31. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 34. סמכות שוטר בעבירות או הפרות תעבורה באופניים (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה או הפרת תעבורה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו-במקום למניעת המשך העבירה או ההפרה, לפי העניין.

== פרק שישי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ==

@ 35. סמכות בית המשפט [לפסול רשיון נהיגה] (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשנ&quot;א, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ח-3, תשפ&quot;ב-2)
: הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי [[סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - צו שירות), או צו מבחן לפי [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר או במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.

@ 36. פסילה על תנאי (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשל&quot;א, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ה-2)
: (א) בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה - תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.
: (ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השניה]] או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
: (ד) אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
: (ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.
: (ו) בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.
: (ז) בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ח) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

@ 36א. פסילה לכל דרגות הרשיון (תיקון: תשכ&quot;ו)
: הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.

@ 36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו (תיקון: תשל&quot;א, תש&quot;ם)
: (א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.
: (ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.
: (ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו - מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

@ 37. פסילת מינימום שני חדשים (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ה-2)
: הורשע אדם על עבירה מן המפורטות [[בתוספת השניה]], ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות [[בתוספת הראשונה]], דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 38. פסילת מינימום שלושה חדשים (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: הורשע אדם -
: (1) על עבירה מן המפורטות [[בתוספת הראשונה]];
: (2) על עבירה מן המפורטות [[בתוספת השניה]], שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;
: (3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,
: דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 39. פסילת מינימום שנה אחת
: על אף האמור [[בסעיף 38]], אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת הראשונה]] [[או השניה]] שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 39א. פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: הורשע אדם על עבירה כאמור [[בסעיף 62(3)]], דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 40. פסילת מינימום שלוש שנים (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: הורשע אדם על עבירה כאמור [[בסעיף 64]] או לפי [[סעיף 64א]], דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות (תיקון: תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ט-2)
: (א)(1) הורשע אדם על עבירה כאמור [[בסעיפים 62(3)]], [[64]], [[64א]], [[65(א)(2) או (3)]] [[או 67]], או על עבירה לפי [[סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
:: (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
: (ב)(1) הורשע אדם על עבירה המנויה [[בתוספת העשירית]], ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים.
:: (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות [[בתוספת העשירית]] שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
:: (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות [[בתוספת העשירית]] שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
: (ג) בית המשפט רשאי -
:: (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;
:: (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת.
: (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של [[17:300660|חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס&quot;ח-2008]], למעט הרשעות בעבירות קנס.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.

@ 41. שינויים בתוספות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה-3, &lt;!-- החלפה --&gt; תשל&quot;א, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן, ובלבד שלא יוספו [[לתוספת האחת עשרה]] עבירות שאינן עבירות קנס; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין [[התוספת הארבע עשרה]].
: (ב) תקנות שעניינן שינוי [[התוספת האחת עשרה]] יותקנו בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 41א. סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי [[סעיף 35]] לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:
:: (1) אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;
:: (2) אם הורשע האדם על עבירה לפי [[סעיף 64א]].
: (ב) החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א).

@ 42. פסילה וחישוב תקופתה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה-3, תש&quot;ם, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;א)
: (א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
: (ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
: (ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -
:: (1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
:: (2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

@ 43. המסתייע ברכבו לעוון או לפשע
: בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי - בנוסף על כל עונש אחר - לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

@ 44. המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי [[סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

@ 44א. פסילה מהחזיק רשיון רכב (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן - עבירת הסעה), רשאי בית המשפט - בנוסף לכל עונש אחר - לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.
: (ב) הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.

@ 45. פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון
: (א) הוגשו הודעות אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא-כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי [[סעיף 46]].
: (ב) פסילה כאמור תהיה ל-30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי [[סעיף 43]].
: (ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות [[סעיף 49]].

@ 45א. פסילת רישיון נהיגה בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע&quot;א-7)
: נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות [[פרק זה]] כפי שהוחלו [[בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל]], מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על-תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה עלֿ-תנאי כאמור.

@ 46. פסילה עד גמר הדין (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה [[שסעיפים 35 עד 42]] [[או 43]], [[44]] [[ו-44א]] חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו - רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי [[הסעיפים 48–50]].

@ 46א. דחיית הפסילה (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.
: (ב) בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

@ 46ב. פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.
: (ב) בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.
: (ג) הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

@ 47. פסילה בידי קצין משטרה (תיקון: תשל&quot;א, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;א-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;קצין משטרה&quot; - קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
: (ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת הרביעית]], או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.
: (ג)(1) נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה;
:: (2) בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.
: (ד) לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:
:: (1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם - יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
:: (2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
:: (3) בעבירה מן המפורטות [[בתוספת הרביעית]] - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.
: (ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות [[סעיף 67]].
: (ו1) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו [[בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל]], מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:
:: (1) עבירה לפי [[תוספת רביעית פרט 1|פרטים (1)]], [[תוספת רביעית פרט 3|(3)]], [[תוספת רביעית פרט 6|(6)]], [[תוספת רביעית פרט 8|(8)]] [[תוספת רביעית פרט 11|או (11) בתוספת הרביעית]], כפי שהוחלו [[בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל]];
:: (2) עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.
: (ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.
: (ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.
: (ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.
: (י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו-(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר; הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות [[בסעיף 64א]].
: (יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.

@ 48. ביטול פסילה
: מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור [[בסעיף 47]], רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

@ 49. עיון חוזר וערר (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-2)
: החלטת בית המשפט לפי [[סעיפים 46]], [[46ב]], [[47]], [[48]] [[או 50]] ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה [[בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]], לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.

@ 50. בטילת הפסילה (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל הרשיון לפי [[הסעיפים 46]] [[או 47]] ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל - תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.
: (ב) עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי [[הסעיפים 46]] [[או 47]] ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל - בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

@ 51. פסילה מטעמי כושר
: רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.

@ 51א. פסילת רישיון לנהוג באוטובוס בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע&quot;א-7)
: (א) נפסל אדם בידי המנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל]], מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל]], או שהמנהל החליט להתלות את רישיונו כאמור, רשאית רשות הרישוי לפסול את אותו אדם מלהחזיק ברישיון לנהוג באוטובוס לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שימולאו תנאים שקבעה בהחלטה, בהתאם לתנאים ולתקופה כאמור בהחלטת המנהל, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה כאמור; בסעיף זה, &quot;אוטובוס&quot; - למעט אוטובוס זעיר פרטי כמשמעותו לפי פקודה זו.

@ 52. התליית רשיון מטעמי בטיחות (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשס&quot;ה-7)
: (א) היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 52א. מבחן חוזר (תיקון: תשנ&quot;ח-3)
: (א) היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא כדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.
: (ב) נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

@ 53. התניית תנאים מטעמי כושר
: רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.

@ 54. חיוב בהדרכה
: רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.

@ 55. ערעור מינהלי (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ה-7)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי [[סעיף 51]], שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור [[בסעיף 55א(ב)]], תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

@ 55א. ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה (תיקון: תשמ&quot;א, תשפ&quot;ב-2)
: (א) רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.
: (ב) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר השר בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.
: (ד) לא יוגש ערעור לפי [[סעיף 55]] על החלטת רשות הרישוי לפי [[סעיף 51]] שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיע לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

@ 56. סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים
: היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.

@ 57. ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה (תיקון: תשכ&quot;ב-2)
: (א) בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור [[בסעיף 56]], רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.
: (ב) פסילה לפי [[סעיף 56]] תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.
: (ג) שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.

@ 57א. איסור מנהלי על שימוש ברכב (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - לבעל הרכב, הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן - הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי [[סעיף 57ג]] - לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
:: (2) היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת השביעית]], רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב, והוראות [[סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו)]] יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי [[סעיף 57ג]] - לתקופה של 60 ימים, וליטול את רשיון הרכב.
:: (3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עבירות קנס.
: (ב) בהודעת איסור שימוש יצויינו אלה:
:: (1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב או שבו יש להוריד נוסעים המוסעים ברכב, לפי הענין, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין והוראות בדבר הורדת נוסעים שמוסעים שלא כדין אם הורדתם במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין; לענין זה, &quot;מטען עודף&quot; - מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;
:: (2) המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - בהצעתו של בעל הרכב, מבין המגרשים שיועדו לכך; השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לענין זה, לרבות לענין אופן קביעתם של מגרשים שייועדו להעמדת רכב במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקבעם, מספרם, מיקומם וגודלם של מגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי רכב שיועמדו בהם, וכן לענין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי רכב למגרשים שנקבעו לפי פסקה זו ובשל העמדתם בהם;
::: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006]].))
:: (3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).
: (ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
: (ד)(1) המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;
:: (2) ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף זה, ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999]].))
: (ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:
:: (1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
:: (2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ו) נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.

@ 57ב. פניה לבית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי [[סעיף 57א]] וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.
: (ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
:: (2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור [[בסעיף 57א(א)]].
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

@ 57ג. איסור שיפוטי על שימוש ברכב (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ט-2)
: (א) הורשע אדם בעבירת תעבורה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה (להלן - צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את המגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, מבין המגרשים שיועדו לכך לפי [[סעיף 57א(ב)(2)]].
: (א1) הורשע אדם בעבירה של אי ציות לרמזור באור אדום, שנעברה ברכב, והתקיימו נסיבות מחמירות כמשמעותן [[בסעיף 29]], ייתן בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, צו איסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ-60 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בגזר הדין, ליתן צו איסור שימוש לתקופה קצרה יותר שיקבע.
: (ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב לפני שניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין איסור השימוש.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש ברכב אם הוכיח בעליו אחד מאלה:
:: (1) הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
:: (2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג1) בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
: (ד)(1) ניתן צו איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה, ימציא בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, תוך התקופה שנקבעה בהן;
:: (2) איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, ואולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת רשיון הרכב כאמור בפסקה (1).
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999]].))
: (ה) ביקש בעל הרכב לשנות את מקום העמדתו של הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.
: (ו) לא ניתנה לבעל הרכב הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.

@ 57ד. הוצאות בשל שינוע רכב למגרש והעמדתו בו (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: הוצאות בשל שינוע רכב למגרש שבו יועמד בתקופת איסור שימוש לפי [[סעיפים 57א עד 57ג]] ובשל העמדתו במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי [[סעיף 57א(ב)(2)]], ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו; בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה, רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בענינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.

@ 57ה. ערעור (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: על החלטת בית המשפט לפי [[סעיפים 57ב עד 57ד]] ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

@ 57ו. איסור שימוש ברכב - ביצוע ופיקוח (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-3, תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש לפי הוראות [[סעיפים 57א עד 57ג]], לרבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור [[בסעיף 70א]].
: (ב) לצורך פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, שניתנו לפי הוראות [[סעיפים 57א עד 57ג]], תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שבו אמור הרכב להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שהרכב נמצא בו.

@ 57ז. החזרת רשיון הרכב (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: רשיון הרכב יוחזר לבעל הרכב בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מעבירה שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש, כפי שייקבע בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ״ט–1999]].))

@ 58. סדרי דין (תיקון: תשכ&quot;ב-2)
: שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בדיון לפני שופט התעבורה בבקשות לפי [[סעיף 57]].
: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש״ם–1980]].))

@ 59. הפסקת הפסילה
: לא ניתנה החלטת שופט התעבורה תוך 60 יום מיום החלטת רשות הרישוי על הפסילה ולא הורה השופט הוראה אחרת תופסק הפסילה עד שתינתן החלטת השופט.

@ 60. ערעור לפני בית המשפט המחוזי (תיקון: תשס&quot;ה-7)
: החלטת שופט התעבורה לפי [[סעיף 57]] נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה.
: ((ראו [[תקנות התעבורה (סדרי הדין בערעור לפי סעיף 55 לפקודת התעבורה), תש״ם–1980]].))

@ 61. חובה להמציא רשיון נהיגה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בה.
: (ב) הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתקנות.
: (ג) האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.

@ 61א. מאגר מידע - נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה (תיקון: תשס&quot;ו-7, ק&quot;ת תשס&quot;ז-3, ק&quot;ת תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, שבו ייכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ב), לגבי כל אדם שהורשע בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו, בפסק דין אחד, מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה - פסילה).
: (ב) מאגר המידע יכלול נתונים אלה:
:: (1) שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו;
:: (2) משך תקופת הפסילה, וכן מועדי תחילתה וסיומה המחושבים לפי הוראות הפקודה;
:: (3) תנאים וסייגים לענין תחולת הפסילה, לרבות תנאים וסייגים לפי [[סעיפים 36א]] [[ו-41א]].
: (ג) קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות [[סעיף 36]], לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי.
: (ד) בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע.
: (ה) מאגר המידע יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך נוספת שקבע השר לביטחון הפנים.
: (ו)(1) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למחקו (בסעיף זה - בקשה).
:: (2) משטרת ישראל תודיע למבקש על החלטתה בבקשה; החליטה משטרת ישראל להיעתר לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במאגר המידע, בתוך פרק זמן שנקבע בתקנות.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].
: (ח)(1) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין -
::: (א) עדכון המידע הכלול במאגר המידע, לרבות דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט;
::: (ב) דרכי הגשת בקשה;
::: (ג) תוכן ההודעה על החלטת משטרת ישראל בבקשה ודרכי מסירתה.
:: (2) תקנות לפי פסקה (1)(א) שענינן דרכי קבלת מידע ממנהל בתי המשפט, טעונות גם הסכמת שר המשפטים.

@ 61א1. העברת מידע למנהל לעניין מסילת ברזל מקומית, בנוגע לרישיונות נהיגה שנפסלו (תיקון: תשע&quot;א-7)
: רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל]], מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו:
: (1) הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי [[סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל]], שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
: (2) הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
: (3) הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.

== פרק שישי-1: סדרי הסעה באוטובוס (תיקון: תש&quot;ע-3) ==

@ 61ב. כרטיסים (תיקון: תש&quot;ע-3)
: (א) לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה, שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכרטוס שקבע המפקח על התעבורה לעניין זה ([[בפרק זה]] - כרטיס).
: (ב) נוסע יציג את כרטיסו, לפי דרישה, לפני נציג של בעל הרישיון להפעלת קו השירות באוטובוס, שהוסמך לעניין [[פרק זה]] לפי הוראות המפקח על התעבורה ([[בפרק זה]] - נציג בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.

@ 61ג. חובת הזדהות (תיקון: תש&quot;ע-3)
: נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה כאמור [[בסעיף 61ב(ב)]], חייב למסור את שמו ומענו לנציג בעל הרישיון ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת, לפי דרישתו.

@ 61ד. זיהוי נציג בעל רישיון (תיקון: תש&quot;ע-3)
: נציג בעל הרישיון לא ימלא את תפקידו, אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

@ 61ה. הנוסע בלא כרטיס (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-7)
: (א)(1) הנוסע בלא כרטיס, וכן מי שאינו מציג או שאינו מוסר את כרטיסו לפי דרישה כאמור [[בסעיף 61ב(ב)]], חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע לפי תעריף מוגדל שפרסם המפקח על התעבורה ברשומות, ובלבד שלא יעלה על 180 שקלים חדשים;
:: (2) המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל כאמור בפסקה (1), בשיעורים שונים, בהתחשב בדמי אותה נסיעה ובהתאם לנסיבות, וכן יקבע נסיבות שבהן יהיה אדם פטור מתשלום התעריף המוגדל;
:: (3) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת מדד חודש יולי 2008, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לעניין זה, &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס, יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.
: (ג) התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג בעל הרישיון.
: (ד) אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף, או בשל אי-הצגה או אי-מסירה של כרטיס לפי דרישה כאמור [[בסעיף 61ב(ב)]].

@ 61ו. עונשין (תיקון: תש&quot;ע-3)
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור [[בסעיף 61ב(ב)]];
: (2) לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות [[סעיף 61ה]].

== פרק שישי2: אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3) ==

@ 61ז. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה המנויות [[בתוספת האחת עשרה]], רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]] כפי שהורה השר, ולעניין הסמכויות לפי [[סעיף 61ט]] - כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

@ 61ח. אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור [[בסעיף 61ז]], יחולו הוראות [[סעיף 27א1]], ויהיו למפקח הסמכויות לפי [[הסעיף האמור]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו &quot;משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית&quot;;
: (2) סעיף קטן (א1) - לא ייקרא;
: (3) במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) יקראו:
:: &quot;(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה [[בתוספת האחת עשרה]].&quot;
:: &quot;(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה [[בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות]] בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]].&quot;;
: (4) בסעיף קטן (ו), במקום &quot;ברשות המקומית&quot; יקראו &quot;במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים&quot;;
: (5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
:: &quot;(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.&quot;;
: (6) בסעיף קטן (ט), במקום &quot;ברשות המקומית&quot;, יקראו &quot;במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים&quot;;
: (7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) - לא ייקראו.

@ 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור [[בסעיף 61ז]], רשאי מפקח -
:: (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור - להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
:: (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור - להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
::: (א) רכב ציבורי;
::: (ב) רכב מסחרי;
::: (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
::: (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;
:: (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור [[בסעיף 61ז]];
:: (5) להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות]], והכול בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]].
: (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
:: (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

== פרק שביעי: עבירות ועונשין ==

@ 62. עבירות (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תש&quot;ם, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט - קנס פי 1.25 מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו [[בסעיף 16ד]] - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;
: (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה, או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור;
: (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, &quot;שיכור&quot; ו&quot;ממונה על הרכב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64ב]];
: (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה או להפרת תעבורה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
: (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה או הפרת תעבורה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב - עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
: (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;
: (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
: (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;
: (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;
: (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;
: (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות [[סעיף 65א]];
: (12)(א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך;
:: (ב) בפסקה זו -
:::- &quot;מקום חניה לנכים&quot; - מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין;
:::- &quot;נכה&quot; ו&quot;תג נכה&quot; - כהגדרתם [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].

@ 62א. מאסר בפועל (תיקון: תשל&quot;א)
: נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.

@ 62ב. עבודה בבית חולים (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, &quot;שירות לציבור&quot; ו&quot;צו שירות&quot; - כמשמעותם [[בסימן ד1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 63. הדין כשיש עבירות קודמות (תיקון: תשכ&quot;ב, תש&quot;ם)
: העובר עבירה לפי [[פסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62]] או לפי [[סעיף 10]] - למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע - או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות [[בתוספת הראשונה]] [[או השניה]] ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.

@ 64. גרימת מוות בנהיגה רשלנית (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ד-2)
: העובר עבירה לפי [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] תוך כדי שימוש ברכב, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

@ 64א. הפקרה אחרי פגיעה (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשל&quot;א, תש&quot;ם, תשע&quot;ב)
: (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו - מאסר 14 שנים.
: (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הזעיק עזרה&quot; - הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

@ 64א1. חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה (תיקון: תשע&quot;ב)
: נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור [[בסעיף 64א(ב) או (ג)]]; העובר על הוראה זו, דינו - מחצית העונש הקבוע [[בסעיף 64א(ב) או (ג)]], לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.

@ 64ב. בדיקת שכרות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ממונה על הרכב&quot; - אחד מאלה:
::: (1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
::: (2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי [[סעיפים 12א1]] [[או 12א2]];
::- &quot;משקה משכר&quot; - משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
::- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
::- &quot;שיכור&quot; - אחד מאלה:
::: (1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
::: (2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
::: (3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
::: (3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם - בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:
:::: (א) נהג חדש;
:::: (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
:::: (ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
:::: (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
::: (4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
: (א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
: (א2) (((פקע).))
: (א3)(1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה - דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
:: (2) תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (3) תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה.
:: (4) לא יורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 62(3)]] על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.
: (ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).
: (ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, &quot;שוטר&quot; - כפי שקבע השר.
: (ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור [[בסעיף 64ד]].
: (ב3)(1) נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.
:: (2) נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.
:: (3) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו [[=חוק החיפוש|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
: (ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
: (ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור [[בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.
: (ג) השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
:: (3) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.
: (ד) בית המשפט הדן בעבירה לפי [[סעיף 62(3)]] רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).
: (ה) ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.
: (ו) הוראות [[חוק החיפוש]] לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

@ 64ג. דין וחשבון על בדיקת שכרות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח-8)
: (א) הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות [[סעיף 64ב]] (בסעיף זה - דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.
: (ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:
:: (1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;
:: (2) נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
:: (3) התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
:: (4) שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;
:: (5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
: (ג) העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות [[סעיף 64ב(ב) או (ב1)]] - יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

@ 64ד. סירוב לבדיקת שכרות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ח-8)
: (א) סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;ממונה על הרכב&quot; שבסעיף 64ב]], לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור [[באותו סעיף]], יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי [[סעיף 62(3)]].
: (ב) סירב ממונה על הרכב כאמור [[בפסקה (2) להגדרה &quot;ממונה על הרכב&quot; שבסעיף 64ב]], לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור [[באותו סעיף]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות [[בסעיף 64ב(ב4)]].

@ 65. עצירת רכב לפני מסילת ברזל (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל ואינו עוצר רכבו לפני המסילה באחת הנסיבות המפורטות להלן, או שהוא ממשיך בנסיעתו לאחר שעצר, כל עוד קיימות הנסיבות האמורות, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודש, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. ואלה הנסיבות:
:: (1) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת - בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת;
:: (2) המחסום שלפני המסילה חוסם את הדרך או חלק ממנה או נע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה;
:: (3) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

@ 65א. מיתקן מגביל מהירות (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) השר רשאי לקבוע כי ברכב מסוג מסוים שקבע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יותקן מיתקן מגביל מהירות.
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לא יירשם הרכב ולא יחודש רישיון הרכב לפי הוראות פקודה זו אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר;
:: (2) לא ינהג אדם ברכב, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשו לאחר לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות, והמיתקן תקין ופועל כהלכה.

@ 65ב. אפוד זוהר - חובת החזקה ושימוש (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ב-2)
: (א) ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר.
: (ב) הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב; ואולם, ברכב עצמאי יימצא האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנוסעים ברכב.
: (ג) הנוהג ברכב מנועי, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - הנוסע ברכב, בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב עצמאי - נוסע אחר מנוסעי הרכב, יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי כלי רכב שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (פטור מהחזקה ומשימוש באפוד זוהר), התשס״ז–2007]].))
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אפוד זוהר&quot; - אפוד מחזיר אור, העומד בדרישות שנקבעו לענין זה בתקן רשמי, כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
::- &quot;דרך עירונית&quot; ו&quot;מדרכה&quot; - כהגדרתן [[בתקנות התעבורה]].

@ 65ג. חובת חבישת קסדת מגן (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) לא ירכב אדם על אופניים, ולא ירכיב אדם אחר, אלא אם כן הם חובשים קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע השר, הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה ואולם חובת חבישת קסדת מגן כאמור לא תחול על בגיר בדרך עירונית כהגדרתה לפי פקודה זו אלא אם כן הוא רוכב על אופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה.
: (ב) בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע השר, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;אופניים&quot; - לרבות גלגשת (skateboard), גלגיליות (roller skates), גלגיליות להב (rollerblades), קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו, ולמעט תלת-אופן.

@ 65ד. רכב של תאגיד - מערכת לדיווח ומעקב (תיקון: תשע&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת לדיווח ומעקב&quot; - מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
::- &quot;עובד&quot; - לרבות עובד של קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]], המועסק בתאגיד;
::- &quot;קצין בטיחות&quot; - אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 70(23א)]];
::- &quot;תאגיד&quot; - מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו.
: (ב)(1) תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם [[בסעיף 70א1(א)]]; הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב;
:: (2) במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22:00, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.
: (ג) על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.
: (ד) קצין בטיחות -
:: (1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
:: (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.
: (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:
:: (1) צבא ההגנה לישראל;
:: (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (3) משטרת ישראל;
:: (4) שירות בתי הסוהר;
:: (5) הרשות להגנה על עדים;
:: (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה [[בחוק מגן דוד אדום, התש&quot;י-1950]];
:: (7) רשות כבאות כהגדרתה [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]], וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו [[בחוק האמור]] או מי מטעמו;
::: ((תפקיד &quot;מפקח כבאות ראשי&quot; לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] הוחלף בתפקיד &quot;נציב כבאות והצלה&quot; לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]))
::: ((&quot;רשות הכבאות&quot; לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] הוחלפה בידי &quot;הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]))
:: (8) לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:
::: (א) יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (ב) התעשייה האווירית לישראל בע&quot;מ;
::: (ג) התעשייה הצבאית לישראל בע&quot;מ;
::: (ד) רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע&quot;מ.

@ 66. קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים (תיקון: תש&quot;ם)
: מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים לרשות הרישוי, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד; וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור - בטל.

@ 67. נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז-3)
: מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

@ 68. העונש לעבירה על התקנות (תיקון: תש&quot;ע-3)
: העובר על תקנה שהותקנה לפי פקודה זו, דינו כאמור [[בסעיפים 61ו]], [[62]] [[ו-63]] או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.

@ 68א. חובת פיקוח של בעל רכב (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה - בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת השמינית]] ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) נעברה עבירה המנויה [[בתוספת השמינית]] ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 69. אחריות פלילית ואזרחית שמורה
: שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר-תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.

@ 69א. ניקוד בעבירות תעבורה (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן - שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם - בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
: (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.
: (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
: (ה)(1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, &quot;אמצעי תיקון&quot; ו&quot;נקודות תקפות&quot; - כמשמעותם [[בחלק ז' לתקנות התעבורה]].
:: (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

@ 69א. תקנות לעניין שיטת הניקוד (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ג-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף זה):))
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס (להלן - שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות וההפרות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית להטיל קנס.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם - בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.
: (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה או נוסף על כל החלטה של בית דין לתעבורה או בית משפט שעניינה הטלת קנס בשל הפרת התעבורה שביצע, לפי העניין.
: (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה או בשל הפרת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה או אם תינתן לגביו החלטה סופית להטיל קנס, לפי העניין, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל.
: (ה)(1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות או הפרות התעבורה וסוגי העבירות או הפרות התעבורה שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, &quot;אמצעי תיקון&quot; ו&quot;נקודות תקפות&quot; - כמשמעותם [[בחלק ז' לתקנות התעבורה]].
:: (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר.

@ 69ב. (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 69ג. סייג לתשלום קנס שהוטל על הזולת (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ח-2, &lt;!-- החלפה --&gt; תשנ&quot;א-6)
: הוראות [[סעיף 252א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי [[סעיפים 64 עד 67]] או שהיא עבירה הנכללת [[בתוספת הראשונה]] או [[התוספת השניה]].

== פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר ==

@ 70. תקנות כלליות (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ו-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-11, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: השר רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
: (1) הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים, לרבות לעניין צמצום זיהום האוויר, ולעניין איסור חניה במקום חניה פרטי, ובכלל זה כללים, בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים; תקנות לעניין איסור חניה במקום חניה פרטי ולעניין קביעת כתיב אחיד כאמור יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
: (2) האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;
: (3) השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;
: (4) קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי הרכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;
: (5) רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;
: (6) חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;
: (7) אופן החזקת הרשיון;
: (8) פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;
: (9) מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי ורישומו של שינוי כזה;
: (10) תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי-תשלום במועד;
: (11) בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות-נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;
: (12) בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;
: (13) החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;
: (14) בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;
: (15) הסמכת המפקח על התעבורה, לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כלי רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
: (16) המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני;
: (17) מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם; ואולם, תקנות לעניין פליטת מזהמים מרכב, לרבות לעניין בדיקת הפליטה, יותקנו על ידי השר להגנת הסביבה בהתאם להוראות [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
: (17א) מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש;
: (17ב) מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם;
: (17ג) חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;
: (17ד) מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
: (17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
: (18) דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;
: (19) הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;
: (20) מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון או עקב ביצוע הפרת תעבורה, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;
: (21) דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;
: (22) כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר;
: (22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב;
: (23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום -
:: (א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או הפרות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על [[חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984]], שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; תקנות לפי פסקת משנה זו טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו, לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו [[בסעיף 84]];
: (23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
: (24) ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.

@ 70א. אחריות לחניה וסמכותו של שוטר (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשל&quot;א, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.
: (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן - גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.
: (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.
: (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) -
:: (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן - יום מנוחה) - ישוחרר לפני יום המנוחה;
:: (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.
: (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו - מאסר שנה.
: (ז) קבע בית משפט או בית הדין לתעבורה במשפטו של בעל רכב על עבירה או הפרת תעבורה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן; לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט או בית הדין לתעבורה, לפי העניין אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון.
: (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:
:: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;
:: (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור [[בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה]];
:: (3) שטח הפרדה, כהגדרתו [[#1|בתקנות התעבורה]];
:: (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.

@ 70א1. חניה בתחנת אוטובוס בימי מנוחה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) רשות תימרור מקומית תציב, בתחום תחנת אוטובוס, תמרור הקובע כי ניתן להחנות או להעמיד רכב פרטי בתחום תחנת האוטובוס, משעה 20:00 בערב יום מנוחה ועד שעה 16:00 ביום המנוחה; בסעיף זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוצב תמרור כאמור באותו סעיף קטן -
:: (1) בדרך שאינה דרך עירונית;
:: (2) בנתיב הנסיעה בדרך, למעט בנתיב שבו הותרה החניה לפני תחום תחנת האוטובוס ואחריו;
:: (3) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
:: (4) במסוף לתחבורה ציבורית;
:: (5) בתחום תחנת אוטובוס המשמשת קו שירות לאוטובוס שלפי תנאי רישיונו פועל גם ביום מנוחה.
: (ג) רשות מקומית תרחיק או תגרור רכב פרטי החונה או עומד בניגוד לתמרור שהוצב לפי סעיף קטן (א) למקום החסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו הוראות לפי [[סעיף 77]].

@ 70א2. סייגים להגבלת שעות חניה של נכים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;ה)
: רשות תימרור מקומית המציבה תמרור שמסמן חניה במקום מסוים לנכה שניתן לו תג נכה כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]] (בסעיף זה - תג נכה), לא תגביל בתמרור כאמור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים אחד מאלה:
: (1) מקום החניה מוקצה לרכב מסוים הנושא תג נכה, סמוך למקום העבודה הקבוע של הנכה שניתן לו תג נכה לגבי אותו רכב, והגבלת השעות נקבעה בהתאם לדיווח שמסר על שעות עבודתו לרשות התימרור המקומית שמקום החניה נמצא בתחומה;
: (2) מקום החניה מוקצה סמוך למקום ציבורי, ובלבד שהגבלת השעות נקבעה בהתחשב בשעות שבהן עומד המקום או חלק ממנו לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, או בשעות שבהן ניתן שירות ציבורי באותו מקום ציבורי; בפסקה זו, &quot;מקום ציבורי&quot; ו&quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+|בסעיפים 19ז]] [[ו-19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], בהתאמה.

@ 70ב. הסדר חניה ארצי אחיד (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-7, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה-2)
: (א) החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה ארצי אחיד, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית שבה מצויה אותה דרך הסדר חניה אחר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;הסדר חניה ארצי אחיד&quot; - כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.
: (ג) שר הפנים והשר יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר עבור החניה על-פי הסדר החניה הארצי האחיד.
:: ((פורסמו [[תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד), התש&quot;ס-2000]], לפיהן המחיר המרבי בעבור חניה על פי הסדר חניה ארצי אחיד הוא 6.30 ש&quot;ח לשעת חניה (מעודכן לינואר 2019).))
: (ג1)(1) בסעיף קטן זה - 
:::- &quot;חוק התכנית הכלכלית&quot; - [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]];
:::- &quot;תקופת המעבר&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) עד יום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג).
:: (2) בתקופת המעבר, המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה המחיר המרבי כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור כנוסחו ערב תחילתו של [[-|חוק התכנית הכלכלית]]; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין מחיר עבור חניה שקבעה הרשות המקומית בחוק עזר, ערב תחילתו של [[-|חוק התכנית הכלכלית]], אם נקבע בחוק העזר כי המחיר עבור חניה בתחומי אותה רשות מקומית הוא המחיר המרבי כאמור.
:: (3) בתקופת המעבר, ישתנה המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד כאמור בפסקה (1) ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל, לצורך התשלום, לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 אגורות, וסכום של 5 אגורות יעוגל כלפי מטה; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;
:::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021) - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2020.
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד, כפי שהשתנה לפי פסקה (3).
: (ג2) קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו התעריף עבור חניה לתושב הרשות המקומית שונה מהתעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, לא יעלה הפער בין התעריפים כאמור על 30%; קבעה רשות מקומית הסדר חניה שלפיו כלל תושבי הרשות המקומית פטורים מתשלום בעד חניה, בזמנים ובשעות כפי שקבעה, לא יעלה התעריף עבור חניה למי שאינו תושב אותה רשות, בזמנים ובשעות כאמור, על המחיר עבור חניה על פי הסדר החניה הארצי האחיד או על התעריף עבור חניה על פי הסדר החניה שקבעה אותה רשות מקומית, לפי הנמוך; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות רשות מקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין, ובכלל זה [[סעיף 77]]; תחילתו של סעיף קטן זה ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027).
: (ד)(1) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע, ככל הנדרש ובהתאם לצורכי התנועה, תשלום מינימלי קבוע או משתנה בעבור חניה בדרך עירונית או בחלק ממנה, בתחום הרשות המקומית, אם קיימים באותה דרך או בסמוך לה מסילת ברזל מקומית או כל מערך אחר שניתנים בו שירותי תחבורה ציבורית, המספקים תחליף נוח, להנחת דעתה של המועצה, לשימוש ברכב פרטי (בסעיף זה - מערך להסעת המונים), וכן אם קיימים הסדרי חניה נוחים וזמינים למשתמשים במערך להסעת ההמונים; לענין זה, &quot;מסילת ברזל מקומית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]].
:: (2) נוכחו השר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, כי מועצת רשות מקומית לא קבעה תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) אף כי הוא נחוץ, להנחת דעתם, לשם עידוד השימוש במערך להסעת המונים, ומתקיימים התנאים האמורים בפסקה (1), רשאים הם, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תשלום מינימלי כאמור בפסקה (1) במקום מועצת הרשות המקומית.
:: (3) נקבע תשלום מינימלי בדרך עירונית לפי פסקאות (1) או (2), לא יחול בה הסדר החניה הארצי האחיד או הסדר אחר שנקבע לפי [[סעיף 77]], למעט הסדרים שנקבעו לענין חניית נכים ותושבי הדרך העירונית האמורה; נקבע תשלום מינימלי לפי פסקה (2), לא תהא מועצת הרשות המקומית רשאית לשנותו, אלא בהסכמת השרים האמורים באותה פסקה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 70ב1. דמי חניה בחניון (תיקון: תשס&quot;ח-9, תשפ&quot;ה)
: (א) המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי יחידות זמן של 15 דקות; הוראות סעיף קטן זה יחולו החל מתום שעת החניה הראשונה.
:: (((החל מיום 2.12.2025):)) המפעיל חניון, בין שהחניון בבעלותו ובין שבבעלות אחר, לא יגבה דמי חניה בחניון, אלא לפי לפי זמן החניה, כשהוא מחושב לפי דקות; בתשלום במזומן יעוגלו דמי החניה כלפי מעלה לסכום הקרוב בשקלים חדשים.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע גבייה של דמי חניה כוללים בעד יום, שבוע או חודש, באופן קבוע או חד-פעמי.
: (ג) שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, משיקולי תחרות בענף ומשיקולי תחבורה, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים של חניונים או לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים, כפי שיקבע.
:: (((החל מיום 2.12.2025):)) שר הפנים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אזורים מסוימים שיש בהם חניונים או לגבי סוגים של חניונים, ובכלל זה לגבי חניונים שדמי החניה הנגבים בהם נמוכים מסכום מסוים שיקבע בהתאם לאזור שהחניון נמצא בו, והכול כפי שיקבע בדרך האמורה.

@ 70ב2. הצבת תמרור במקום חניה לנכה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מי שהקצה לפי כל דין מקום חניה לנכה במקום ציבורי, ימסור הודעה לרשות תימרור מקומית על מקום החניה שהקצה; רשות התימרור המקומית תציב תמרור לסימון מקום החניה בתוך 30 ימים מיום שקיבלה הודעה כאמור, או מיום שקיבלה הודעה מאדם אחר על הקצאת מקום החניה האמור, והכל זולת אם רשות התימרור המרכזית הורתה אחרת.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקום חניה שהוקצה לנכה לפי כל דין במקום המשמש למגורים שאינו מקום ציבורי.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 70ב3. סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לשם ביצוע תפקידיו לעניין העמדת רכב וחנייתו, רשאי עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיך כדין לעניין האמור (בסעיף זה - פקח), לאחר שהזדהה, להיכנס למקום חניה שהוצב בו תמרור בהתאם להוראות [[סעיף 70ב2]], לרבות למקום חניה שאינו דרך, ובלבד שלא ייכנס -
:: (1) למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
:: (2) למקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש בידו אישור כניסה למקום מאת ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, וכל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בפסקה זו, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (ב) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (ג) צבא הגנה לישראל;
::: (ד) מפעלים וספקים, המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]], בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששר הביטחון אישר לעניין סעיף זה;
::: (ה) משטרת ישראל;
::: (ו) שירות בתי הסוהר;
::: (ז) כל גוף אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה.
: (ב) פקח לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף זה, אלא בהתאם לדין שמכוחו הוסמך.

@ 70ג. הסדר חניה לרכב להסעת תלמידים (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) רשות תמרור מקומית תציב, בצמוד לבית ספר, תמרור האוסר חניה או העמדת רכב, והיא רשאית לקבוע כי איסור החניה יחול רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות שבהם משמש מקום החניה להעלאה ולהורדה של תלמידים.
: (ב) גודלו של מקום שחניית רכב או העמדת רכב בו אסורה כאמור בסעיף קטן (א) יספיק לחניית רכב אחד לפחות המיועד להסעת 30 תלמידים ומעלה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה לפי כל דין לקבוע הסדרי חניה לרבות הקצאת מקומות חניה והפקעה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;בית ספר&quot; - מוסד חינוך רשמי או מוכר, כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], או בית ספר שחל עליו [[חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]], שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, ובו ניתן חינוך קדם-יסודי, חינוך יסודי, וחינוך על-יסודי לתלמידים עד לגיל 18, ולתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד עד גיל 21.

@ 70ד. בטיחות בקרבת בתי ספר (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) רשות תימרור מקומית, באישור רשות תימרור מרכזית, תקבע הסדרי תנועה בדרך שבקרבת בית ספר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בית ספר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ג]].

@ 70ה. הסדרי בטיחות ברכב להסעת תלמידים (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) נוהג רכב לא יסיע תלמידים ברכב להסעת תלמידים, ובעל הרכב או מי שהרכב נמצא בשליטתו לא ירשה לאחר להסיע תלמידים ברכב, אלא אם כן הותקנו בו -
:: (1) מערכת איתות חזותית, המיועדת להתריע, לפחות לפנים ומאחור, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות, העומדות בדרישות שקבע השר.
:: (2) שלט נראה לעין, שבו רשומה המילה &quot;ילדים&quot;, בגודל, במקום ובצורה שיקבע השר, ובלבד שהשלט יותקן ברכב מלפנים ומאחור.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;רכב להסעת תלמידים&quot; - רכב, מסוג שקבע השר, אשר משמש דרך קבע להסעת תלמידים לבית ספר או בחזרה ממנו;
::- &quot;בית ספר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 70ג]].

@ 71. תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי (תיקון: תשנ&quot;א-7, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ב-2)
: בנוסף על סמכותו הכללית לפי [[סעיף 70]], רשאי השר להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה:
: (1) הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות;
: (2) הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו;
: (3) הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה - שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם;
: (4) קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך;
: (5) קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב;
: (6) חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו;
: (7) ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל;
: (7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, &quot;ימי מנוחה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]];
: (8) כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.

@ 71א. תמלוגים ותשלומים אחרים (תיקון: תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ב-2)
: בעל רשיון לקו שירות ישלם בעד הרשיון תמלוגים ותשלומים אחרים בשיעור או בסכום ובתנאים שיקבעו השר ושר האוצר או בשיעור או בסכום ובתנאים שנקבעו בתנאי המכרז למתן רשיון לקו השירות.

@ 71א1. נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: (א) מי שניתן לו תג נכה כמפורט [[בתוספת התשיעית]] רשאי לנהוג ברכב שלגביו ניתן התג האמור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית, למעט בנתיב שיועד, על פי תמרור, לרכב להסעת המונים שאינו אוטובוס.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג בעבורו ברכב.
: (ג) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הנתיבים שבהם רשאי לנהוג מי שניתן לו תג נכה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של סעיף זה.

@ 71א2. נסיעת רכב מיוחד בנתיב תחבורה ציבורית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הנוהג ברכב המיועד להצלת חיי אדם, שמירה על הביטחון או על שלום הציבור, זיהוי קורבנות אסון או הובלת נפטרים, המנוי [[בתוספת השש עשרה]], רשאי להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית כהגדרתו [[בסעיף 27א1(טו)]].
: (ב) (((החל מיום 14.6.2026):)) גוף המפעיל רכב כאמור בסעיף קטן (א) יעביר לרשות הרישוי רשימה של מספרי הרישום של כלי הרכב כאמור ויעדכן אותה מזמן לזמן; נתונים כאמור יהיו זמינים לעיון לכל רשות מקומית.

@ 71ב. מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (תיקון: תשע&quot;א–4, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח על התעבורה יקים מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית (בפקודה זו – מרכז מידע ארצי), לשם מתן מידע לציבור על שירותי תחבורה ציבורית, ובין השאר מידע על שילוב בין קווי השירות לאוטובוס, והכל באמצעות הטלפון, ובכלל זה הודעות מסרון (SMS), והאינטרנט.
: (ב) לשם מתן מידע כאמור בסעיף קטן (א), ירכז מרכז המידע הארצי נתונים שנמסרו לו, בין השאר בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), על כל קווי השירות לאוטובוס ועל שילוב ביניהם ועל קווי שירות למוניות כהגדרתם [[בסעיף 14ז]] וקווי שירות מותאמי ביקוש למוניות, וכן יעדכן באופן שוטף את הנתונים, ובכלל זה את הנתונים בדבר –
:: (1) משך הנסיעה המשוער של אוטובוס בין תחנה לתחנה ומשך הנסיעה המשוער בקו שירות למוניות בין תחנת מוצא לתחנת יעד;
:: (2) המועד המשוער להגעת אוטובוס לתחנה;
:: (3) כל שינוי שלא תוכנן מראש בנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2).
: (ג)(1) בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס ימסור למפקח על התעבורה, לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי, נתונים מלאים ומעודכנים על כל קו שירות שהוא מפעיל, כמפורט להלן: מהלך קו השירות, מקום התחנות המשמשות אותו, לוח הזמנים המתוכנן למתן השירות לרבות מועד תחילתו, סיומו ותדירות הקו, משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות, מחיר הנסיעה ונגישות האוטובוסים הפועלים בקו השירות לאנשים עם מוגבלות; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
:: (1א) בעל רישיון קו שירות או בעל רישיון קו שירות מותאם ביקוש למוניות כהגדרתם [[בסעיף 14ז]] ימסור למפקח על התעבורה לצורך הפעלת מרכז המידע הארצי נתונים מלאים ומעודכנים, לפי העניין, על מספר המוניות שהוא מפעיל, לוח הזמנים המתוכנן למתן שירות המוניות וכן מועדי תחילת השירות, סיומו ותדירותו; בעל הרישיון ידאג לעדכן באופן שוטף את הנתונים שמסר כאמור;
:: (2) המפקח על התעבורה רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס למסור לו פרטים נוספים על קו שירות שהוא מפעיל; בכפוף להוראות כל דין, יחליט המפקח על התעבורה אם לכלול פרטים כאמור, כולם או חלקם, במרכז המידע הארצי.
: (ד) המפקח על התעבורה ייתן הוראות לעניין העברת מידע מבעלי רישיונות כאמור בסעיף קטן (ג) למרכז המידע הארצי, ובכלל זה לעניין דרכי הפיקוח על מהימנות המידע ועדכניותו, המערכות הטכנולוגיות שישמשו בעל רישיון כאמור להעברת המידע ואופן העברת המידע לשם קליטתו במרכז המידע הארצי; נתן השר היתר בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), ייתן המפקח על התעבורה הוראות גם לעניין הפעלת מרכז המידע הארצי ומסירת המידע לציבור, ככל שלא נקבעו בהיתר תנאים בעניינים אלה.
: (ה) השר רשאי ליתן היתר להפעלת מרכז המידע הארצי; בהיתר ייקבעו, בין השאר, תנאים לעניין –
:: (1) אמות מידה למתן השירות לציבור על ידי מרכז המידע הארצי ודרכי הפיקוח על מהימנות המידע שיימסר לציבור;
:: (2) חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לקבל מידע על קווי השירות מכל בעלי הרישיונות, לצורך הפעלת המרכז;
:: (3) חובתו של מפעיל מרכז המידע הארצי לתחזק באופן שוטף את המערכות הטכנולוגיות המשמשות להפעלת המרכז, לרבות תיקון תקלות;
:: (4) חובות דיווח למפקח על התעבורה, שיחולו על מפעיל מרכז המידע הארצי;
:: (5) קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי מפעיל מרכז המידע הארצי.
: (ו) היתר שניתן לפי סעיף קטן (ה) אינו ניתן להעברה, אלא באישור השר.

@ 71ג. שילוט ומידע בתחנות אוטובוס ובתחנות מונית בקו שירות (תיקון: תשע&quot;א-4, תשע&quot;ח-2)
: (א)(1) בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יציב בכל תחנה לאיסוף נוסעים המשמשת קו שירות שהוא מפעיל, מפה המפרטת את מהלך קו השירות, וכן שילוט שבו יוצגו זמני מתן השירות בקו למעט בימי חג ומועד, תדירות הקו ודרכי התקשרות עם בעל הרישיון ועם מרכז המידע הארצי.
:: (2) לא יוצבו מפה ושילוט לפי הוראות פסקה (1), בתחנה בבעלות או בהחזקה של רשות מקומית או אדם אחר, אלא לאחר שבעל הרישיון הודיע על כך לבעל התחנה או למחזיק, לפי העניין, ונתן להם הזדמנות להביע את עמדתם לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט; לא הושגה הסכמה בין בעל הרישיון לבין מי שנמסרה לו הודעה כאמור לגבי אופן ההצבה של המפה והשילוט בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, יחליט המפקח על התעבורה לגבי אופן ההצבה באותה תחנה.
: (ב) בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס יוודא, אחת לחודש לפחות, את תקינותם ועדכניותם של המפה והשילוט שהוצבו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המפקח על התעבורה יקבע את צורתם, מידותיהם ואפיונים נוספים של מפה ושילוט המוצבים לפי סעיף זה, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

@ 71ד. שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס (תיקון: תשע&quot;א–4)
: (א) המפקח על התעבורה יכין, לא יאוחר מ־31 בינואר בכל שנה, תכנית שנתית להצבת שילוט אלקטרוני בתחנות אוטובוס, שבו יוצג מידע מעודכן כאמור [[בסעיף 71ב(ב)(1) עד (3)]] (בסעיף זה – שילוט אלקטרוני); בהכנת תכנית כאמור תינתן עדיפות להצבת שילוט, בהתחשב בין השאר באלה:
:: (1) סמיכות התחנה לתחנות המשמשות אמצעי תחבורה ציבורית אחרים;
:: (2) סמיכות התחנה למקומות המשמשים את הציבור הרחב, לרבות מקומות עבודה, מוסדות חינוך ובריאות, מקומות בילוי ומרכזי קניות;
:: (3) מיקום התחנה בכביש, בנתיב או בחלק מהם, שניתנת בהם עדיפות לתחבורה ציבורית;
:: (4) תדירות של כלל קווי השירות המגיעים לתחנה;
:: (5) גודלה של הרשות המקומית שבה נמצאת התחנה, מרכזיותה של הרשות מבחינה תחבורתית באזור שבו היא נמצאת, או היותה כלולה במטרופולין כהגדרתו [[בסעיף 77א]].
: (ב) המפקח על התעבורה יודיע על התכנית שהכין כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות התימרור המקומיות הכלולות בה, ויפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשות תימרור מקומית הכלולה בתכנית רשאית להודיע למפקח על התעבורה על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה בהתאם לתכנית.
: (ג) הודיעה רשות תימרור מקומית על רצונה להציב שילוט אלקטרוני בתחומה כאמור בסעיף קטן (ב), יוצב השילוט בתחומה בהתאם לתכנית ולהסכמה שהושגה בינה לבין המפקח על התעבורה, ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי לספק לרשות התימרור המקומית את השילוט האלקטרוני, להציבו ולדאוג לתחזוקתו השוטפת, והכל במימונו;
:: (2) רשות התימרור המקומית תקים את התשתיות הנדרשות להצבת השילוט האלקטרוני, תדאג לתחזוקתן ותסדיר הספקת חשמל קבועה לשם הפעלתו של השילוט, והכל במימונה.
: (ד) נגרמו לשילוט אלקטרוני שהוצב לפי סעיף זה נזקים חוזרים ונשנים, רשאי המפקח על התעבורה להסירו או להורות, בהסכמת רשות התימרור המקומית, על הסדר אחר לעניין שילוט כאמור.
: (ה) ההוראות החלות לפי סעיף זה על רשות תימרור מקומית לעניין שילוט אלקטרוני, יחולו, בתחנות שבתחומי מיתקן תחבורתי, על בעל רישיון למיתקן תחבורתי, ואם לא ניתן רישיון כאמור - על מי שמפעיל מיתקן תחבורתי.
: (ו) המפקח על התעבורה יקבע את צורתו, מידותיו ואפיונים נוספים של השילוט האלקטרוני, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

@ 71ה. מסירת מידע על שירותי תחבורה ציבורית – ללא תשלום (תיקון: תשע&quot;א–4)
: מרכז המידע הארצי, בעל רישיון להפעלת קו שירות, רשות תימרור מקומית, בעל רישיון למיתקן תחבורתי או מי שמפעיל מיתקן תחבורתי לא יגבו כל תשלום בעד מסירת מידע או הצגתו לציבור בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 71ב עד 71ד]].

@ 71ו. אי־חידוש רישיון להפעלת קו שירות או למיתקן תחבורתי (תיקון: תשע&quot;א–4)
: לא מילא בעל רישיון להפעלת קו שירות או בעל רישיון למיתקן תחבורתי את חובותיו לפי [[סעיפים 71ב עד 71ה]], רשאי המפקח על התעבורה שלא לחדש את רישיונו, אלא אם כן נוכח כי בעל הרישיון עשה כל שביכולתו כדי למלא אחר ההוראות לפי [[סעיף 71ב|הסעיפים האמורים]].

@ 71ז. מידע על שירותי תחבורה ציבורית - שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;א–4)
: אין בהוראות [[סעיפים 71ב עד 71ה]] כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח–1998]].

@ 71ח. הוראות המפקח להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 19(ג3) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יקבע המפקח על התעבורה, ברישיון קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים, עירוניים ובין-עירוניים, הוראות להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות; הוראות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם הנציבות כהגדרתה [[באותו חוק]].

@ 72. תקנות בדבר ביטוח או ערובה (תיקון: תש&quot;ם, תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי להתקין, שכל הפונה, לפי פקודה זו או לפי התקנות, לרשות הרישוי בבקשת רשיון רכב מנועי או בבקשת חידושו של רשיון כאמור או בבקשת אישור להעבירו, יציג תעודת ביטוח או תעודת ערובה או יביא כל ראיה אחרת שתיקבע להוכיח אחת משתי אלה:
: (1) כי ביום שהרשיון או חידושו ייכנס לתקפו, או ביום שבו יינתן האישור, תהיה בתקפה הפוליסה או שטר הערובה הדרושים לשימוש ברכב המנועי על ידי המבקש או על ידי אחרים לפי הוראתו או ברשותו;
: (2) כי הרכב המנועי הוא רכב שלא חל עליו [[סעיף 6 לפקודת הביטוח]], כל עוד הוא נהוג בידי בעל הרכב או בידי שָריתו אגב עבודתו, או כל עוד הרכב נתון באופן אחר לפיקוחו של בעליו.

@ 73. קיום תקפן של הוראות אחרות
: תקנות שהותקנו לפי [[סעיפים 70–72]] כפי שתוקנו בתקנות ההגנה (תיקון פקודת התעבורה) (מס' 2), 1942, והיו תקפות ערב תחילת תקפן של תקנות ההגנה (ביטול), 1945, רואים אותן כאילו הותקנו לפי [[70|הסעיפים האמורים]] כפי שתוקנו [[0:562175|בפקודת תחוקת ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות), 1945]].

@ 74. סמכות להחיל את ההוראות או לפטור מהן (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי להודיע ברשומות שהוראות הפקודה או התקנות, כולן או מקצתן, יחולו על סוגי מקומות שצויינו בהודעה ושלא היו חלים עליהם אילולא ההודעה, או שלא יחולו על סוגי מקומות שציינו בהודעה ושהיו חלים עליהם אילולא ההודעה.

@ 75. מתן תוקף לאמנות בין-לאומיות (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי להתקין תקנות הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין-לאומית שמטרתה להקל את התנועה הבין-לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני, או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.

@ 76. סמכות להקים רשויות (תיקון: תשכ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה; השר יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור [[בסעיף 29(א)]] ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.

@ 76א. ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים (תיקון: תשמ&quot;ד, ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ב-2)
: (א) השר רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן:
:: (1) לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש;
:: (2) לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשטרה ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.
: (ג) על חברי הועדות יחולו הוראות [[+|סעיפים 117]] [[ו-118 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 77. סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ה-4, תשע&quot;ב-8, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה-2)
: (א) מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, להתקין חוקי עזר בדבר -
:: (1) תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;
:: (2) הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית, בדרך איסור או בדרך אחרת, ובלבד שלא תתנה חניה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוגין בצבע כחול; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת סימון כאמור או באופן אחר בשול דרך אף אם אין בה אבני שפה, ונסיבות למתן פטור מחובת הסימון בדרך, בתנאים או בלא תנאים, ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך;
:: (3) האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור [[בסעיף 70א(ח)]], ובלבד שרכב שננעל כאמור -
::: (א) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן - יום מנוחה) - ישוחרר לפני יום המנוחה;
::: (ב) ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה;
:: (4) חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;
:: (5) להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;
:: (6) כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמתן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;
:: (7) רישוים של אופניים ותלת-אופן למעט אופנוע ותלת-אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות, ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע השר בהתייעצות עם שר הפנים; בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת-האופן.
: (א1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 120,000 ומעלה, לא תקבע מועצה של עירייה או של מועצה מקומית פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (בסעיף זה - אזורי חניה מוסדרים); פטור כאמור יינתן רק לתושבים המתגוררים באזור שנקבע כאזור חניה מוסדר, ולגביו בלבד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין.
: (א2) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה מוסדרים ברשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 120,000 ומעלה; תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו, ממועד כניסתן לתוקף, על רשות מקומית כאמור -
:: (1) שקבעה לראשונה אזורי חניה מוסדרים;
:: (2) שביצעה שינויים באזורי חניה מוסדרים שקבעה בתחומה.
: (א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1), בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) (בסעיף קטן זה - תקופת המעבר), יעמדו בתוקפן הוראות שקבעה מועצת הרשות המקומית, ערב תקופת המעבר, הפוטרות את תושבי הרשות המקומית מתשלום עבור חניה רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות המקומית אזורי חניה מוסדרים בתחומה כאמור באותו סעיף קטן; השר ימסור לרשויות המקומיות, שישה חודשים לפני תום תקופת המעבר, הודעה על כך שתוקפן של ההוראות שקבעו לעניין פטור מתשלום עבור חניה כאמור עומד לפקוע, אלא אם כן יקבעו אזורי חניה מוסדרים כאמור.
: (ב) כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין השר על פי [[הסעיפים 70–72]].

@ 77א. תכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-11, תשע&quot;א-7)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 77ב עד 77ה]] -
::- &quot;מטרופולין&quot; - אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות סמוכות המקיימות ביניהן זיקה עירונית, שהשר ושר הפנים לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, קבעו את גבולותיו בהודעה שפורסמה ברשומות;
::- &quot;המפקח&quot; - המפקח הארצי על התעבורה;
::- &quot;קצין משטרה&quot; - מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל, או נציגם לעניין זה;
::- &quot;ראש האגף&quot; - ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה;
::- &quot;רכב נקי&quot; - רכב שאינו גורם לזיהום אוויר במישרין במהלך פעולתו וכן רכב מסוג אחר שהשר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קבע אותו לעניין זה;
::- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000;
::- &quot;שירותי תחבורה ציבורית&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב ציבורי בקו שירות;
::: (2) רכבת כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל]].
: (ב) לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית להכין הצעה לתכנית רב-שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה (בסעיף זה - הצעה לתכנית).
: (ג) הצעה לתכנית תכלול, בין השאר -
:: (1) יעדים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
:: (2) אמצעים שבכוונת הרשות המקומית לנקוט לשם עמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
:: (3) חוות דעת מקצועיות, ערוכות בידי מומחה, בעניין ההשפעה הצפויה מהפעלת התכנית על אלה:
::: (א) צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשות המקומית;
::: (ב) התנועה בדרכים, ובכלל זה על שירותי התחבורה הציבורית ועל הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית ובתחום רשויות מקומיות סמוכות; חוות דעת כאמור תהיה ערוכה בידי מומחה שהוא מהנדס תנועה;
::: (ג) נגישות באמצעות תחבורה של קבוצות שונות באוכלוסיה לתחום המוסדר בתכנית, בו ובסביבתו.
: (ד)(1) הצעה לתכנית תוכן לאחר התייעצות עם המפקח, ראש האגף, המנהל הכללי של משרד הפנים, וקצין משטרה, בהתאם להוראות סעיף קטן זה.
:: (2) הרשות המקומית תמסור לגורמים כאמור בפסקה (1) טיוטת הצעה לתכנית, והם רשאים למסור את המלצותיהם לגביה בתוך שישים ימים ממועד המסירה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את התכנית כפי שנמסרה בטיוטת ההצעה לתכנית.
: (ה) הרשות המקומית תמסור לרשויות מקומיות גובלות או סמוכות את טיוטת ההצעה לתכנית לעיונן, ואם התכנית נוגעת לתחום במטרופולין - גם לעיונן של הרשויות המקומיות הכלולות בו; רשות מקומית שנמסרה לה טיוטת הצעה לתכנית רשאית, בתוך שישים ימים ממועד המסירה, למסור, בכתב, את הערותיה לטיוטה.
: (ו) לאחר חלוף המועד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), רשאית הרשות המקומית לגבש הצעה לתכנית; ההצעה לתכנית וכן המלצות והערות שהתקבלו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית ויועמדו לעיון הציבור במשרדיה.
: (ז) כל אדם רשאי להגיש לרשות המקומית הערות מנומקות בכתב לעניין ההצעה לתכנית בתוך 45 ימים ממועד פרסומה.
: (ח) מועצת הרשות המקומית תדון בהצעת התכנית ובהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז), ואולם המועצה רשאית להחליט כי עקב מספר המעירים או מהות ההערות שהוגשו מן הראוי למנות נציג או נציגים מטעמה שידונו בהערות ויגישו לה את תמצית ההערות והמלצתם לגביהן (בסעיף זה - נציג); נציג יהא אדם בלתי תלוי שלדעת המועצה הוא בעל מומחיות מתאימה לדון בהערות.
: (ט) המועצה או נציג רשאים שלא לדון בהערה אם מצאו כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (י) בתום הדיון תחליט המועצה אם לאשר את ההצעה לתכנית או לאשרה בשינויים, ככל שהדבר מתחייב מהערות שהוגשו לפי סעיף קטן (ז).
: (יא) אישרה מועצת הרשות המקומית את ההצעה לתכנית, תפרסם הרשות המקומית את התכנית באתר האינטרנט שלה, והיא תעמוד בתוקפה חמש שנים מיום אישורה (להלן - התכנית המאושרת).
: (יב)(1) השר רשאי לקבוע את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב) ו-(ג).
:: (2) השר להגנת הסביבה רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הכנתה של הצעה לתכנית, מסמכים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג)(3) שייכללו בה וכן את המקצועות, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממומחה לעניין חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג)(3)(א).
:: (3) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים לפרסום הודעות על הצעה לתכנית ועל תכנית מאושרת.
: (יג) (((בוטל).))
: (יד) רשויות מקומיות במטרופולין או רשויות מקומיות גובלות או סמוכות רשאיות להכין יחד הצעה לתכנית בהתאם להוראות סעיף זה; הצעה לתכנית כאמור טעונה אישור של כל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות האמורות; שר הפנים יקבע הוראות לעניין דרכי הדיון בהערות להצעה לתכנית כאמור.

@ 77ב. חוקי עזר והסדרי תנועה של רשויות מקומיות לצמצום זיהום האוויר (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) לשם צמצום זיהום האוויר בתחומה הנובע מתחבורה רשאית מועצת רשות מקומית, לאחר התייעצות עם המפקח, עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, להתקין חוקי עזר בדבר -
:: (1) הסדרת התנועה של כלי הרכב בתחומה, כולו או חלקו, על ידי איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של רכב מנועי באזור שתקבע;
:: (2) האמצעים שיינקטו לגבי רכב הנוסע בניגוד לאיסור או להגבלה שנקבעו לפי פסקה (1);
:: (3) חיוב הנוהג ברכב או בעליו בתשלום הוצאות הכרוכות בפינויו של הרכב מאזור שבו נקבעו איסור או הגבלה לפי פסקה (1);
:: (4) פטור מלא או חלקי מתחולת הוראות חוקי העזר לרכב ציבורי או לסוגים של רכב ציבורי.
: (ב) אישרה מועצת רשות מקומית חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), יחתום עליו ראש הרשות המקומית וחוק העזר יפורסם ברשומות; ואולם לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור תשעים ימים מהיום שהביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת השר ושר הפנים.
: (ג) רשות מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה ועם נציג שר הביטחון, רשאית לקבוע הסדרי תנועה באזור שהוגדר בתכנית המאושרת, לרבות בדרך של הצבת תמרור, ויהיו לה לעניין זה סמכויות של רשויות התימרור לפי פקודה זו.
: (ד) לא ייקבע חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) או הסדר תנועה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חוק העזר או הסדר התנועה נקבע בכפוף להוראות תכנית מאושרת ולתקופה שאינה עולה על תקופת תוקפה;
:: (2) התכנית המאושרת כוללת הסדרים למתן עדיפות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בדרכים ובנתיבים באזור שהוגדר בתכנית, המבטיחים חלופות תחבורה נאותות לציבור.
: (ה) המלצות המפקח, קצין משטרה או נציג שר הביטחון, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), לפי העניין, יימסרו לרשות המקומית בתוך שישים ימים מיום פנייתה; לא מסר מי מהגורמים את המלצותיו במועד האמור, יראו אותו כממליץ לאשר את חוק העזר או את הסדר התנועה לפי העניין, כפי שהציעה הרשות המקומית.
: (ו)(1) המפקח רשאי לקבוע, בצו שיפורסם ברשומות, כי אזור, דרך או נתיב חיוניים לתנועה בין-עירונית או לזרימה תקינה של התנועה ברשויות מקומיות גובלות או סמוכות, או לתנועה של שירותי תחבורה ציבורית (להלן - דרך חיונית), ואולם לא יקבע המפקח כאמור, אלא אם כן קבע בהם, לאחר התייעצות עם איגוד ערים שבתחומו הם נמצאים, ובהעדר איגוד ערים כאמור - עם הרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, הסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה; לעניין זה, &quot;איגוד ערים&quot; - איגוד ערים שהוסמך בצו הכינון לטפל בנושא זיהום האוויר;
:: (2) קבע המפקח דרך חיונית לפי הוראות פסקה (1), לא יחולו לגביה חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג), ואולם רשאי המפקח לקבוע כי חוקי עזר או הסדרי תנועה כאמור לא יחולו רק לגבי שירותי תחבורה ציבורית;
:: (3) הסדרי תנועה שנקבעו לפי פסקה (1) יעמדו בתוקפם בתקופת תוקפה של התכנית המאושרת והמפקח רשאי לחדשם ובלבד שיבחן אמצעים נוספים לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה.
: (ז) חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (ג) לא יחולו על רכב ביטחון, כהגדרתו לפי פקודה זו, בעת מילוי תפקידו, על רכב של צבא הגנה לישראל במסגרת פעילות מבצעית וכן על רכב הנושא תג נכה, כהגדרתו [[בחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].
: (ח) הסמכויות הנתונות לרשות מקומית לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכותה כרשות תימרור מקומית לפי פקודה זו.

@ 77ג. קרן לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) רשות מקומית תנהל קרן שתקבוליה יהיו כספי הקנסות אשר ייגבו בשל הפרת חוקי העזר והסדרי התנועה שנקבעו לפי [[סעיף 77ב]] (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) כספי הקרן ישמשו לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, ובלבד שמחציתם תשמש אך ורק לשם עידוד השימוש בשירותי תחבורה ציבורית וברכב נקי, בין השאר על ידי הקמה ושיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי ברשות המקומית, מתן הנחות למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בתחומה או למטרת החזר הלוואה שנטלה הרשות למימון אחד מאלה.
: (ג) הקרן תנוהל בידי גזבר הרשות המקומית וכספיה יוחזקו בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הקרן; הקרן תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו למטרות השונות.
: (ד) כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לשעבוד לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לשיפור של תשתיות לשירותי תחבורה ציבורית ולרכב נקי בתחומה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של תשתית כאמור או למימון כל אחד מאלה (בסעיף זה - התקשרות לביצוע תשתיות); בסעיף קטן זה, &quot;שעבוד&quot; - לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז.
: (ה) כספי הקרן וזכותה של הרשות המקומית לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול; ואולם כספי הקרן המוחזקים בחשבון הבנק יהיו ניתנים לעיקול אם העיקול הוטל בידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהתקשרות לביצוע תשתיות, בשל אי-תשלום כספים לפי התקשרות כאמור.

@ 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי [[סעיף 77ב]].
: (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) או בשל החלטה סופית להטיל קנס שניתנה לגביו, לעניין הפרת תעבורה;
:: (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל.
: (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה.
: (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה.
: (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי [[סעיף 77ב]], רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור.
: (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.
: (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.

@ 77ה. ייחוד סמכויות ותפקידים (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: הוקם איגוד ערים או הוקמה בחוק רשות ציבורית אחרת, יהיו להם כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומם, בעניינים הקשורים לסמכויותיהם ולתפקידיהם וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי [[סעיפים 77א עד 77ד]], בעניינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים את איגוד הערים או לפי החוק המקים את הרשות הציבורית האמורה.

== פרק תשיעי: שונות ==

@ 78. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז-5) : (((בוטל).))

@ 78א. פטור מתחולה או תחולה בהתאמות לעניין רכב בעל עצמאות מותנית (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ניסוי&quot;, ברכב בעל עצמאות מותנית - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך;
::- &quot;רכב בעל עצמאות מותנית&quot; - רכב מנועי שמותקנת בו מערכת חומרה ותוכנה, שמסוגלת, בעצמה, לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לשם נהיגת הרכב.
: (ב) השר רשאי, כדי לאפשר הפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית למטרת ניסוי, בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר ברכב שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה, לקבוע בתקנות כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, החלה לעניין רכב מנועי, בעל רכב כאמור או נהיגתו, לא תחול לעניין רכב כאמור, עורך ניסוי ברכב כאמור או הפעלה של רכב כאמור, או שתחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור כאמור.
: (ג) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע ניסוי ברכב בעל עצמאות מותנית בידי עורך ניסוי מסוים, להורות לעורך הניסוי כי לעניין רכב כאמור, עורך הניסוי או הפעלה של רכב כאמור, לא תחול גם הוראה מההוראות המנויות [[בתוספת החמש עשרה]], נוסף על ההוראות שנקבעו בתקנות לפי פסקה (1), או שהוראה המנויה [[בתוספת החמש עשרה]] תחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור.
: (ד) הודעה על מתן פטור כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
: (ה) הוראות [[סעיף 16טז]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראות שייתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף קטן (ג).

@ 79. &lt;!-- קודם סעיף 78 --&gt; חלקה של רשות מקומית באגרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ט, תשפ&quot;ב-2)
: השר ושר האוצר רשאים להקציב למועצות של העיריות ושל המועצות המקומיות, חלק מן האגרות ששולמו בעד רשיון רכב; שיעורו של החלק ייקבע על ידי השרים בצו, ומותר לקבוע בצו שהסכומים המוקצבים, כולם או מקצתם, ישמשו לביצוע פקודה זו או לשיפור תנאי התעבורה.
: ((פורסם [[צו התעבורה (הקצבת אגרות), תש״ל–1970]].))

@ 80. &lt;!-- קודם סעיף 79 --&gt; הסכם עם ממשלות שכנות (תיקון: תש&quot;ם, תשפ&quot;ב-2)
: השר רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה, מכולן או מקצתן.

@ 81. &lt;!-- קודם סעיף 80 --&gt; תחולה על שירות המדינה (תיקון: תש&quot;ם)
: פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

@ 82. מסירת מידע ממאגר מידע (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד-4)
: רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים [[בתוספת החמישית]], פרטי מידע ממאגר מידע כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], המנוהל על ידה, כמפורט [[בתוספת החמישית]].

@ 83. מסירת מידע לגבי תאונות דרכים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ו-6, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ח-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט [[בתוספת השישית]], ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת; המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;
:: (2) השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השישית]].
: (ב) לא יעשה מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיו, אולם רשאי הוא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי [[סעיף 76א]].

@ 84. תוספת לאגרה עבור תאגיד השידור הישראלי (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד-4, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-5, [ק&quot;ת הודעות])
: (א) אגרת רשיון לרכב מנועי, למעט לתלת אופנוע ולאופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, או חידושו, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודה זו (להלן - אגרת רשיון), תוגדל, החל ביום י&quot;ב בניסן התשנ&quot;ו (1 באפריל 1996), בסכום של 94 שקלים חדשים (((מתואם לאפריל 1996; מאפריל 2021 עד מרץ 2024, 148 ש&quot;ח; מאפריל 2024 עד מרץ 2025, 141 ש&quot;ח; מאפריל 2025 עד מרץ 2026, 139 ש&quot;ח; החל מאפריל 2026, 135 ש&quot;ח))) (להלן - הסכום הנוסף).
: (ב) כל סכום נוסף ייגבה עבור תאגיד השידור הישראלי ויועבר אליו.
: (ג) הסכום הנוסף יפחת, ב־1 באפריל בכל שנה החל בשנת 2004, בשיעור של 5%, ויתעדכן באותו מועד לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ב־1 בינואר של אותה שנה, לעומת זה שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.
: (ג1) על אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג) ובלי לגרוע מהוראת העדכון הקבועה בסיפה של הסעיף הקטן האמור -
:: (1) בתקופה שמיום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008) עד יום כ&quot;ה באדר ב' התשע&quot;א (31 במרס 2011) לא יפחת הסכום הנוסף;
:: (1א) ב־1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (ג);
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג2) (((בוטל).))
: (ד) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הנוסף, כפי שהתעדכן לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ג1).

== תוספת ראשונה (תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;ב) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 38]] [[ו-39]]))) ====

@ 1. : עבירה לפי [[סעיף 10]] (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).
@ 1א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשע&quot;ה) : עבירה לפי [[סעיף 12א1(ד)]].
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : עבירה לפי [[סעיף 62(7)]].
@ 2א. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז) : עבירה לפי [[סעיף 12א2]].
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ו-2) : עבירה לפי [[סעיף 338(1) או (4) לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]].
@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ב, ק&quot;ת תשנ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[+|תקנות 26(2)]], [[+|47(ד)]], [[+|84(ב)]], כשההסעה היא בשכר, [[+|144]] [[או 308(ד) לתקנות התעבורה]].

== תוספת שניה (תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;ב) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 38]] [[ו-39]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיפים 62(2)]], [[62(4)]] [[או 65]].
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ו, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2) : (((נמחק).))
@ 3. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 320(א) לתקנות התעבורה]] או [[סימן ה' לפרק השלישי בחלק ד' לתקנות האמורות]], אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה.
@ 4. (תיקון: תשמ&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ן, ק&quot;ת תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[+|תקנות 22(א)]] לגבי אי-מתן זכות קדימה לפי תמרור, [[+|26(4)]], [[+|27(ג)]], [[+|45(1)]], [[+|51]], [[+|56]], [[+|57]], [[+|64(ג)]], [[+|64(ד)]], [[+|99(א)]], [[+|436]] [[או 438 לתקנות התעבורה]].
@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ן, ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 54(א)(1) עד (4) לתקנות התעבורה]] לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ&quot;ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ&quot;ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ב, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג) : (((נמחק).))
@ 7. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג) : (((נמחק).))

== תוספת שלישית (תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;ב, תש&quot;ם) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 12א]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : עבירות התעבורה המפורטות להלן ובכלל זה עבירות התעבורה המהוות הפרות תעבורה:
@ (1) : עבירה לפי [[סעיפים 10]], [[43]], [[44]] [[או 65 לפקודה זו]].
@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 22 לתקנות התעבורה]], לגבי אי-ציות נוהג רכב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה, עבירה לפי [[+|תקנות 26(2)]], [[+|47]], [[+|54]] [[או 57 לתקנות האמורות]], ועבירה לפי [[תקנה 144 לתקנות האמורות]], לגבי אי-הודעה על תאונת דרכים או אי-הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.
@ (3) : עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.
@ (4) : עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.

== תוספת רביעית (תיקון: תשמ&quot;ד, ק&quot;ת תש&quot;ן) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 27]] [[ו-47]]))) ====
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-2) : עבירת נוהג ברכב מנועי לפי [[תקנה 22 לתקנות התעבורה]] לגבי אי-ציות לתמרורים 301 ו-302 לענין אי-מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701;
@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 26(2) לתקנות התעבורה]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 27(א) לתקנות התעבורה]];
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה]] לגבי עקיפה בדרך לא פנויה;
@ (5) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה]] לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 54(א)(1) עד (4) ו-(ה) לתקנות התעבורה]] לגבי מהירות העולה ביותר מ-30 קמ&quot;ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ-40 קמ&quot;ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה;
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ב, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג) : (((נמחק);))
@ (6ב) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ה, ק&quot;ת תשנ&quot;ז-2, ק&quot;ת תשס&quot;ג) : (((נמחק);))
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : (((נמחק);))
@ (8) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 67 לתקנות התעבורה]] תוך גרימת סיכון להולך הרגל;
@ (8א) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה]], כשההסעה היא בשכר;
@ (8ב) (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה]] כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב-25% או יותר על המשקל הכולל המותר;
@ (8ג) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 502 לתקנות התעבורה]];
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : (((נמחק);))
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ס, ק&quot;ת תשע&quot;ה) : עבירה לפי [[סעיף 12א1(ד) לפקודה]];
@ (10א) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז) : עבירה לפי [[סעיף 12א2 לפקודה]];
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיף 62(3) לפקודה]];
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיף 65 לפקודה]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשמ&quot;ה) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 82]]))) ====
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|&lt;u&gt;הגוף שלו ימסר המידע&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;פרטי המידע שיימסר&lt;/u&gt;}} }}
@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז) : (((נמחק)))
@ 2. : {{טורים שווים | אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע&quot;מ | שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו }}
@ 3. : {{טורים שווים | חברות ביטוח באמצעות איגוד חברות הביטוח או איגוד שמאי הרכב | שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שנת הייצור של הרכב, תוצר הרכב, רישום אבדן גמור }}
@ 4. : {{טורים שווים | עורך דין המייצג לקוח | שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי עורך הדין נחוצים להליך משפטי }}
@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ד) : {{טורים שווים | מי שבידו זכיון בר-תוקף להפעלת כביש אגרה לפי [[חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ&quot;ה-1995]], ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת נתיב מהיר לפי [[חוק נתיבים מהירים, התש&quot;ס-2000]] ומי שמפעיל מטעמו את הנתיב המהיר, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה [[בחוק האמור]], או מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת כביש אגרה לפי [[חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ&quot;ה-1995]] ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה [[בחוק האמור]] | שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו או כתובתו למשלוח דואר, כמשמעותה [[בחוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]], התאריך והשעה של רישום הבעלות על שמו, בעלים של הרכב בתקופת החיוב ותאריכים ושעות של רישום הבעלות על שמם, תאריך חידוש רישיון הרכב, סוג הרכב ומשקלו, שם יצרן הרכב, דגם הרכב, צבע הרכב, תאריכים ושעות של ביטול רישיון הרכב, תאריכים ושעות של רישום גניבה ומציאה של הרכב, רשימת מספרי רישוי ושאר פרטי המידע בפרט זה באשר לכלי רכב נוספים שבבעלות בעל הרכב, ככל שפרטים אלה מצויים בידי רשות הרישוי, ובלבד שהדבר דרוש לשם הפעלת כביש אגרה או נתיב מהיר, לפי הענין, והסמכויות לפי הזיכיון }}
@ 6. (תיקון: תשס&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-6) : (((נמחק)))
@ 7. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשפ&quot;ב-2) : {{טורים שווים | מבטח כהגדרתו [[בפקודת הביטוח]] | שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר רישיון הנהיגה, דרגת הרישיון הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים שניתנו לו ומועדי נתינתם, מועד תשלום אגרת הרישיון ופרטים על שלילות רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון }}
@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2) : {{טורים שווים | עמותת אור ירוק ע&quot;ר 58-033352-4 | שמו ומעניו של מבקש רישיון נהיגה, שעבר בהצלחה את המבחן העיוני, ושהוא מבקש רישיון נהיגה שיחול עליו [[סעיף 12א1 לפקודה]] עם קבלת הרישיון, ובלבד שייעשה שימוש במידע רק לצורך הצעת הדרכה בדבר אופן ביצוע חובת הליווי לנהג חדש כאמור [[באותו סעיף]] }}
@ 9. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-2) : {{טורים שווים | קצין בטיחות, כהגדרתו [[בתקנה 579 לתקנות התעבורה]], לצורך ביצוע האמור [[בתקנה 585א לתקנות האמורות]] ובכפוף לעמידתו בתנאים האמורים [[בתקנה 585ב לאותן תקנות]] |
: (1) פרטי רישיון נהיגה כהגדרתם [[בתקנה 585א(ח) לתקנות התעבורה]]
: (2) לעניין נהגים כאמור [[בתקנה 585א(א)(1) או (ד) לתקנות התעבורה]], גם מידע תעבורתי כהגדרתו [[-|בתקנה 585א(ח) לתקנות האמורות]]. }}

== תוספת שישית (תיקון: תשנ&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 83]]))) ====
=== הודעה על תאונת דרכים ===

@ א. : '''מועד התאונה'''
: התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.
@ ב. : '''פרטי התאונה'''
: 1. המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).
: 2. מספר הק&quot;מ או מספר הבית.
: 3. שם צומת עם דרך או עם רחוב.
: 4. מאפיינים מיוחדים (כגון: עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).
: 5. מזג האוויר.
: 6. מצב הראות.
: 7. מצב הכביש.
: 8. נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).
: 9. ליקויים בדרך.
@ ג. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א) : '''כלי רכב המעורבים בתאונה'''
: 1. סוג הרכב ושם היצרן.
: 2. שנת ייצור.
: 3. מספר הנוסעים ברכב.
: 4. זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס &quot;אגד&quot;, מונית וכו'.
: 5. תקינות.
: 6. המספר הרשום של הרכב.
@ ד. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ג) : '''נהגים ונפגעים'''
: 1. גיל.
: 2. מין.
: 3. ותק בנהיגה וסוג רשיון.
: 4. מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.
: 5. חומרת הפגיעה.
: 6. מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב, וכן שמו.
@ ה. : '''התרחשות התאונה'''
: 1. פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.
: 2. פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).
@ ו. : '''תוצאות התאונה'''
: 1. נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).
: 2. נזק אחר.
@ ז. : '''סיבה משוערת של גורמי התאונה.'''

== תוספת שביעית (תיקון: תשנ&quot;ז-3, &lt;!-- החלפה --&gt; תשס&quot;ג-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 57א]]))) (תיקון: תשע&quot;ט-2) ====

@ (1) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה]] כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברשיון הרכב;
@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 84א לתקנות התעבורה]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 502 לתקנות התעבורה]];
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 168 לתקנות התעבורה]];
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיף 10 לפקודה]], למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיף 36ב(ג) לפקודה]];
@ (8) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד) : עבירה לפי [[סעיף 67 לפקודה]];
@ (9) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : עבירה לפי [[סעיפים 12א1]] [[או 12א2 לפקודה]];
@ (10) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : עבירה לפי [[סעיף 62(3) לפקודה]];
@ (11) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : עבירה לפי [[סעיף 64א לפקודה]];
@ (12) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 26(2) לתקנות התעבורה]];
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז-2) : עבירה לפי [[סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה]];
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז-2, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 56(א)(1) או (4) לתקנות התעבורה]];
@ (15) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ז-2, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 47(ד) ו-(ה)(5) לתקנות התעבורה]];
@ (16) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 22(א) לתקנות התעבורה]] לגבי אי-ציות לתמרור 701;
@ (17) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 27(א) לתקנות התעבורה]], באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו [[בתקנה 307 לתקנות התעבורה]]:
: {|
! !! המכלול !! מהות הליקוי !! סוג הרכב
|-
| (א) || הגה || גלגל הגה משוחרר ממוט ההגה עד כדי הפרעה לסיבוב ההגה || פרטי ומסחרי
|-
| (ב) || הגה || גלגל הגה יוצא בקלות מהתושבת במוט ההגה || פרטי ומסחרי
|-
| (ג) || הגה || גלגל הגה שבור לגמרי או עלול לפצוע את ידי הנהג || פרטי ומסחרי
|-
| (ד) || גלגלים || חסרים 50 אחוז ויותר מהאומים של גלגל || מסחרי מעל 7,500 ק&quot;ג
|-
| (ה) || בלמים מאטים || דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם || רכב שמותקנים בו בלמים המופעלים בלחץ אוויר
|-
| (ו) || מנגנון חיבור אוויר לגרורים || דליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלם || רכב מחובר
|-
| (ז) || מנגנון צימוד גרורים || סדק נראה לעין בתושבת מנגנון החיבור || רכב מחובר
|-
| (ח) || מושב הנהג || מושב הנהג איננו מחובר למקומו, באופן שהמושב האמור איננו יציב || כל הסוגים
|-
| (ט) || בלמים || דוושת הבלם יורדת לרצפת הרכב || כל הסוגים, למעט רכב עם בלמי אוויר
|-
| (י) || בלמים || תא בילום (בוסטר) באחד הגלגלים איננו פועל - מנותק או חסר || רכב עם בלמי אוויר
|-
| (יא) || גלגלים || חסר גלגל אחד או יותר באחד הסרנים || N3
|}

== תוספת שמינית (תיקון: תשס&quot;ד-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 68א]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : עבירות התעבורה המפורטות להלן ובכלל זה עבירות התעבורה המהוות הפרות תעבורה:
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה]] לענין הובלת מטען ברכב מסחרי;
@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 168 לתקנות התעבורה]];
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה]] לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.

== תוספת תשיעית (תיקון: תשס&quot;ח-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 71א1]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : תג נכה התואם במראהו את תמרור 437: חניה לרכב של נכה - משותק רגלים, בהתאם [[הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים)|להודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש&quot;ל-1970]].

== תוספת עשירית (תיקון: תשס&quot;ח-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 40א(ב)]]))) ====

@ 1. : עבירה לפי [[סעיף 10 לפקודה]], שנעברה על ידי בגיר, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.
@ 2. : העבירות המנויות [[בסעיף 40א(א)(1) לפקודה]].
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 22 לתקנות התעבורה]], לעניין אי ציות לרמזור אדום.
@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 47 לתקנות התעבורה]], למעט עבירת קנס.
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 54 לתקנות התעבורה]], למעט עבירת קנס.
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : עבירה לפי [[תקנה 67 לתקנות התעבורה]], למעט עבירת קנס.

== תוספת אחת עשרה (תיקון: תשע&quot;ה) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 27א1]]))) ====

@ 1. : שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ח-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 27א1]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : קטעי הדרך באחת מהדרכים המפורטות להלן שהשר קבע אותם כנתיב מהיר לפי [[סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים]]:
: (א) כביש ארצי מספר 1;
: (ב) כביש ארצי מספר 2;
: (ג) כביש ארצי מספר 5;
: (ד) כביש ארצי מספר 20.

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) __NOTOC__ ==

=== חלק א' ===

@ (1) : [[סימן א' בפרק שני לפקודה]].

=== חלק ב' ===

@ (1) : [[סימנים ג' עד ג'2 בפרק שני]] [[ופרק שישי 1 לפקודה]];
@ (2) : [[+|חלקים ה']] [[ו-ו' לתקנות התעבורה]].

=== חלק ג' ===

@ (1) : [[סעיפים 70א]], [[70א1]] [[ו-70ב לפקודה]];
@ (2) : [[+#$ חלק ב|פרקים שני]], [[+#פרק $ חלק ב|רביעי]] [[פרק $|וחמישי בחלק ב' לתקנות התעבורה]].

== תוספת ארבע עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 16ו]], [[16יב]], [[16יד]], [[16טו]] [[ו-16לג]]))) ====

@ 1. תנאים למתן היתר הפעלה
: (א) במרכז הבקרה העומד לרשותו של המבקש או שהמבקש התקשר עימו, כאמור [[בסעיף 16ו(א)(3)]], מתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא בעל יכולת לקיים, בכל עת, תקשורת דו-כיוונית באמצעות טלפון עם משטרת ישראל, אגודת מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה ולפעול על פי הוראותיהם; התקשורת עם משטרת ישראל תהיה באמצעות מספר טלפון ייעודי;
:: (2) הוא בעל יכולת לקיים תקשורת, בכל עת, עם הגורם המרכז את ניהול ובקרת התנועה בכל אזור שבו הוא מבקש לבצע הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, אם יש גורם כזה;
:: (3) יש בו מערכת מחשוב שיכולה לתת לרכב עצמאי הנחיות, ובכלל זה הוראה לעצירה מוחלטת;
:: (4) לעניין הגנת סייבר, התקיימו הוראות סעיף קטן (ח) ברכב העצמאי שבכוונתו להפעיל, במרכז הבקרה ובתקשורת בינו ובין הרכב שלגביו הוגשה בקשה לרישום כרכב עצמאי;
:: (5) הוא בעל יכולת לקיים ניטור סייבר רציף, בכל עת, של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, המחובר למרכז ניטור, שליטה ובקרה לאירועי סייבר (SOC - Security Operating Center) שמפעיל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:: (6) עובדיו הם בעלי ידע בתחומי מערכות הרכב, מערכות מחשב, מערכות תקשורת והגנת סייבר המאפשר להם לבצע את תפקידי מרכז הבקרה לפי פקודה זו, להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה; מספר העובדים כאמור יהיה כנדרש לשם מילוי תפקידים אלה בהתחשב במספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש.
: (ב) עומדת לרשותו של המבקש מערכת מחשוב המסוגלת לבצע איסוף ושמירה של המידע שעל בעל ההיתר לאסוף ולשמור לפי [[$ תוספת|סעיף 3]].
: (ג) המבקש הציג תיעוד ומסמכים להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה, המפרטים את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו ואת הידע המקצועי של העובדים שהוא מעסיק, הכשרתם והשכלתם ואופן חישוב מספר העובדים הנדרשים וסוגם, והכול כנדרש לשם עמידה בדרישות סעיף קטן (א).
: (ד) המבקש הוא בעל יכולת לזהות תקיפת סייבר ולדווח עליה לפי [[$ תוספת|סעיף 3]] למפקח הארצי על התעבורה.
: (ה) ביכולתו של המבקש להפעיל מרכז שירות לנוסעי הרכב העצמאי שניתן ליצור עימו קשר במהלך הנסיעה, וכן לפניה או אחריה.
: (ו) המבקש יגיש תוכנית הפעלה באופן שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, שתכלול בין השאר את אלה, ופרטים נוספים כפי שיורה לו המפקח:
:: (1) מספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש, ואם בכוונתו לשנות את מספרם בתקופת ההיתר - יפרט את הצפי למועדי השינוי הידועים לו בעת הגשת הבקשה ומספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל בעקבות כל שינוי;
:: (2) פרטי כלי הרכב העצמאיים שיופעלו, ובכלל זה דרישות התקינה שהם עומדים בהן, אופן חיבור מערכת הנהיגה העצמאית לרכב העצמאי, ביצועי מערכת הנהיגה העצמאית, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי, תפישת הבטיחות ואמצעי ההגנה מפני תקיפת סייבר המותקנים ברכב;
:: (3) פרטי המערכות של איסוף ושמירת הנתונים על ידי הרכב העצמאי וההגנה על הנתונים;
:: (4) פירוט מצבי כשל אפשריים של מערכת הנהיגה העצמאית שהוא מפעיל העלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך, מסמך שערך להערכת הסיכון הנשקף ממצבים אלה והאמצעים שיינקטו לניהולם;
:: (5) פירוט האמצעים המותקנים ברכב העצמאי המבטיחים כי יציית להוראות כל גורם המוסמך על פי דין לתת הוראה לעובר דרך ותגובות הרכב העצמאי לתנועת רכב ביטחון בסביבתו; בפסקה זו, &quot;רכב ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בתקנות התעבורה]];
:: (6) פירוט האמצעים המותקנים ברכב לשם שמירה על שלום הנוסעים ברכב העצמאי ולשם יצירת קשר על ידם עם מרכז הבקרה, הנחיות התנהגות לנוסעים במקרה חירום ואופן יידוע הנוסעים על קיום האמצעים כאמור והשימוש בהם;
:: (7) פרטי מוקד שירות לנוסעים ברכב העצמאי ואופן יידוע הנוסעים על קיומו ועל האמצעים ליצירת קשר עימו.
: (ז) המבקש הוכיח שהוא בעל יכולת לוודא את קיומם של כל אלה:
:: (1) עדכון שוטף של מערכותיו הממוחשבות של הרכב העצמאי, ובכלל זה עדכוני תוכנה;
:: (2) תחזוקה ואבטחה של הרכב העצמאי ושל מערכותיו באמצעות מוסך בעל רישיון להפעלת מוסך לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]], ובלבד שמערכות המחשוב של מוסך כאמור לא יגרעו מהגנת הסייבר על הרכב העצמאי לפי סעיף קטן (ח).
: (ח) המבקש המציא למפקח הארצי על התעבורה אחד או יותר מהמסמכים שלהלן, כפי שיורה לו המפקח, ותוכנם הניח את דעתו של המפקח לעניין הגנת סייבר על מרכז הבקרה, הרכב העצמאי ומערכותיו והתקשורת ביניהם:
:: (1) מסמכים המפרטים את מערכת ניהול הגנת הסייבר של הרכב, מערכת הנהיגה העצמאית, אמצעי התקשורת הדו-כיוונית המאובטחת בין מרכז הבקרה והרכב העצמאי, והתאמתם למתן מענה להגנת סייבר מול מיפוי האיומים שערך המפקח הארצי על התעבורה, בהתאם לניהול סיכונים פרטני, בכפוף להוראות [[תוספת זו]];
:: (2) תוצאות בדיקות תיאורטיות ובדיקות מעשיות בפן הטכני ובפן התהליכי, כדי להוכיח את מימוש דרישות ההגנה על המערכות שעליהן הורה המפקח הארצי על התעבורה ולגלות פרצות בהגנה עליהן למרות מימוש הדרישות שהוגדרו, ובין השאר מבדקי הערכת פגיעות ומבדקי חדירות;
:: (3) מסמכי תֶכֶן-על לגבי כל ציוד המחשוב והציוד האלקטרוני של המערכת ומרכיביה הנדרשים לביצוע בדיקות כאמור בפסקה (2), ובכלל זה כלל בקרות הסייבר הממומשות;
:: (4) מסמכי ניתוח איומים;
:: (5) מסמכי ניהול סיכונים;
:: (6) פירוט פתרונות מפצים לפרצות אפשריות בהגנה על הרכב, על מערכת הנהיגה העצמאית, על מערכות מרכז הבקרה ועל התקשורת בין כל אלה.

@ 2. תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי
: (א) המבקש הוכיח את יכולת מערכת הנהיגה המותקנת בו להיות מערכת נהיגה עצמאית באמצעות תיעוד של יצרן המערכת כפי שתדרוש ממנו רשות הרישוי.
: (ב) המבקש הוכיח, באמצעות דוח בדיקה של הרכב העצמאי על ידי מעבדה שאישרה רשות הרישוי ובחינה מעשית בנסיעה בדרך על ידי בוחן נהיגה, את יכולתו של הרכב העצמאי לעמוד בכל אלה:
:: (1) לציית להוראות [[תקנות התעבורה]] החלות על רכב עצמאי, ובכלל זה הוראות הניתנות בתמרור, על ידי שוטר או על ידי מי שהוסמך לפי דין לתת הוראה לעובר דרך בדבר התנהגותו בדרך, לרבות לעניין הוראות [[+|תקנות 22]] [[ו-23 לתקנות התעבורה]], כאילו הרכב העצמאי הוא עובר דרך;
:: (2) להימנע מגרימת תאונת דרכים העלולה לגרום לפגיעה באדם או ברכוש שניתן לחזותה וניתן למונעה באופן סביר;
:: (3) להשתלב בתנועה באופן שלא יפגע בזרימתה;
:: (4) לזהות את גבול מרחב ההפעלה;
:: (5) לעבור למצב סיכון מזערי בכל מקרה שבו מערכת הנהיגה העצמאית אינה יכולה להמשיך בנהיגת הרכב, ובכלל זה הפסקת נסיעת הרכב, תוך כדי יצירת תקשורת אוטומטית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
:: (6) בעת היותו במצב סיכון מזערי, להעביר למרכז הבקרה נתונים הדרושים לו לשם מתן הנחיות בדבר אופן המשך הנהיגה או הימנעות ממנה ולנהוג את הרכב העצמאי על פי הנחיות מרכז הבקרה, אלא אם כן יש בהנחיות אלה כדי לסכן את עוברי הדרך.
: (ג) לרכב העצמאי יש יכולת לתעד נתונים על הפעלתו, כנדרש לפי הפקודה [[ותוספת זו]], ולשמור אותם.
: (ד) לעניין הגנת סייבר, הרכב עומד בדרישות הגנת הסייבר הקבועות ברגולציה של האיחוד האירופי UNECE wp29 או בתקן בין-לאומי ISO/SAE 21434 או שהתקיימו הוראות [[$ תוספת|סעיף 1(ח)]] בו ובציוד התקשורת בינו ובין מרכז הבקרה.

@ 3. חובות בעל היתר ההפעלה
: (א) להפעיל מערכת מחשוב ואמצעים לשמירת מידע הממוקמים בישראל, או במדינה אחרת שאישר המפקח הארצי על התעבורה ובכפוף לתנאי האישור, המבצעים תיעוד, בעברית או באנגלית, של הפעלת כל רכב עצמאי הכלול בהיתר ההפעלה ושומרים אותו, ובכלל זה -
:: (1) מועדים של תחילת ההפעלה של כל רכב עצמאי והפסקתה, מתן הנחיה לשינוי אופן תפעול הרכב או מעבר של רכב למצב סיכון מזערי, בין ביוזמת מערכת הנהיגה העצמאית ובין ביוזמת מרכז הבקרה;
:: (2) תיעוד נתוני תאונות דרכים שהרכב העצמאי היה מעורב בהן שנאספו על ידי חיישני הרכב העצמאי ומצלמותיו ושמירתם, ובכלל זה פרק זמן שלפני התאונה ואחריה, כפי שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה;
:: (3) תיעוד אירועי כשל בפעולת כלי רכב עצמאי, שגרמו או שהיו עלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
:: (4) תיעוד אירועים שהרכב העצמאי עבר בהם למצב סיכון מזערי;
:: (5) פעולות שנעשו מטעם בעל היתר ההפעלה, לטיפול בתקלות בפעולת רכב עצמאי, ובכלל זה זיהוי הרכב העצמאי שטופל כאמור, מועד ביצוען, המקום שבו בוצעו, אופי התקלות שטופלו והאופן שבו טופלו.
: (ב) לעדכן את מרכז ניהול התנועה האזורי, אם קיים, ואת מרכז ניהול התחבורה הציבורית באזור הכלול בהיתר ההפעלה או בסביבתו, אם רכב עצמאי שהוא מפעיל היה מעורב באירוע שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על זרימת התנועה באותו אזור.
: (ג) ליישם מערכת ניהול הגנה בסייבר CSMS (Automotive Cyber Security Management) ויישומי בקרה הגנתית, שתעמוד בדרישות שהמפקח הארצי על התעבורה הורה לו עליהן.
: (ד) לקבוע נוהל לטיפול באירועי סייבר בזמן אמת (Incident response).
: (ה) לדווח למפקח הארצי על התעבורה על תקיפת סייבר בתוך שש שעות מרגע שהתגלתה, ואם היה בתקיפה האמורה כדי ליצור סיכון לחיי אדם - באופן מיידי.
: (ו) לציית, בזמן אמת, באמצעות מרכז הבקרה, להוראות שוטר הנוגעות לנסיעה של הרכב העצמאי שניתנו בהתאם לסמכויותיו על פי דין.
: (ז) להגיש למפקח הארצי על התעבורה, באמצעי דיגיטלי, דיווחים אלה:
:: (1) דיווח תקופתי, אחת לשלושה חודשים, בתוך שבועיים מסיומם, שיכלול בין היתר את הפרטים כמפורט להלן, וכן כל פרט מידע אחר שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, ובלבד שלא יכלול מידע המאפשר לזהות את הנוסעים ברכב העצמאי או כל אדם אחר:
::: (א) מספר הנוסעים בכלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל ופילוחו לפי מועד הנסיעה, מקדם המילוי של כל רכב, וכל פילוח כמותי אחר שיבקש המפקח הארצי על התעבורה; לעניין זה, &quot;מקדם מילוי&quot; - סך שעות נסיעה ברכב של כלל הנוסעים ברכב העצמאי שהפעיל בפרק זמן נתון, מחולק בסך שעות נסיעתם של כלי הרכב האמורים באותו פרק זמן;
::: (ב) סך הנסועה של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, ממוצע הנסועה לרכב, ופירוט נקודות איסוף והורדה שכיחות;
::: (ג) מספר כולל של הנוסעים שנרשמו אצל בעל היתר ההפעלה לשם אפשרות נסיעה ברכב העצמאי;
::: (ד) רשימה של אירועים בטיחותיים חמורים שאירעו ושל הפרות [[תקנות התעבורה]] לעניין ההתנהגות בדרך, ומועדיהם;
::: (ה) פירוט אירועים חריגים שאירעו במהלך הנסיעות, שבהם היו מעורבים נוסעים ברכב עצמאי, ואופן הטיפול באותם אירועים;
:: (2) דיווח מסכם ראשוני לגבי כלל תקופת היתר ההפעלה, שלושה חודשים לפני תום תקופת היתר ההפעלה, ודיווח מסכם סופי בתוך שלושה חודשים מתום תקופת היתר ההפעלה; הדוחות המסכמים יוגשו בין שהיתר ההפעלה חודש לתקופה נוספת ובין שלאו, ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לעניין כל תקופת ההפעלה:
::: (א) סיכום הנתונים האמורים בפסקה (1), לגבי כל תקופת תוקף ההיתר, וניתוח מגמות שינוי בהם בתקופה זו;
::: (ב) מרחק נסיעה ממוצע וחציוני, משך נסיעה ממוצע וחציוני, וניתוח מגמות שינוי בהם, לגבי תקופת תוקף היתר ההפעלה;
::: (ג) מידע נוסף שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה בעקבות קבלת הדיווח המסכם הראשוני.
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל היתר הפעלה מחובת דיווח של פרט אחד או יותר מהפרטים המנויים באותו סעיף קטן, לתקופה או באופן קבוע, אם ראה כי יש מניעה טכנולוגית לאסוף את אותו פרט לשם הדיווח.

@ 4. אירוע בטיחותי
: (א) דיווח על אירוע בטיחותי יועבר באמצעים דיגיטליים ויכלול את מאפייני תנועת הרכב, כגון כיוון ומהירות, ליקויים או אי-תפקוד בפעולתה של כל אחת ממערכות הרכב העצמאי, פירוט גרסת התוכנה שהייתה מותקנת ברכב העצמאי וכל מידע אחר שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליו מראש או לעניין אירוע בטיחותי מסוים.
: (ב) היה האירוע הבטיחותי כרוך בתקיפת סייבר או שהוא מעלה חשד לתקיפה כאמור, יציין זאת בעל היתר ההפעלה בדיווח כאמור בסעיף קטן (א).

== תוספת חמש עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 78א]]))) ====

@ (1) : [[סימנים א' עד ג'2 לפרק שני]], [[פרק שישי1]] [[וסעיפים 70א]], [[70א1]] [[ו-70ב לפקודה]];
@ (2) : [[+#$ חלק ב|פרקים שני]], [[+#פרק $ חלק ב|רביעי]] [[פרק $|וחמישי בחלק ב' לתקנות התעבורה]] [[וחלק ו' לתקנות האמורות]].

== תוספת שש עשרה (תיקון: תשפ&quot;ו) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 71א2]]))) ====

@ (1) : אמבולנס כהגדרתו [[בתקנות התעבורה]] ואמבולנס של מגן דוד אדום;
@ (2) : אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות מטעמו;
@ (3) : רכב המשמש למתן שירותי רפואה דחופים במקרים הדורשים תגובה מיידית, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;
@ (4) : רכב של משטרת ישראל שניתן לגביו היתר מהמפקח הכללי של המשטרה או מטעמו, לעניין רכב מסוים או סוג רכב, ונושא אחד מאלה:
: (א) לוחית זיהוי בצבע המעיד על כך, לפי ההיתר כאמור;
: (ב) סימון אחר המעיד על כך, כפי שאישר המפקח על התעבורה;
@ (5) : רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה:
: (א) משימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;
: (ב) ליווי של אסירים או עצירים;
@ (6) : רכב לכיבוי שריפות, וכן רכב של הרשות הארצית לכבאות והצלה שאישרה רשות הרישוי לפי [[#1|פסקה (8) להגדרה &quot;רכב ביטחון&quot; בתקנות התעבורה]] או שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;
@ (7) : רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאישר ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו שהוא רכב שיטור משולב;
@ (8) : רכב של עמותת זק&quot;א - איתור חילוץ והצלה, ורכב של עמותת רגע של אמת זק&quot;א - זיהוי קורבנות אסון, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה;
@ (9) : רכב ייעודי להובלת נפטרים של גוף המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, בעת הובלת נפטרים, שאישרה רשות הרישוי לעניין זה ובאזורים כפי שאישרה.

&lt;פרסום&gt; ח' באב תשכ&quot;א (21 ביולי 1961).
&lt;חתימה&gt; פנחס רוזן, שר המשפטים</text>
      <sha1>ezya30g051wxerim94hqi1vgj2v7094</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3019692</id>
      <parentid>3019432</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3019692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2100" sha1="5k4598uxc3be39rfrxcne4f0ns7b6k4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]]
* [[חוק-יסוד: השפיטה]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1990]]
* [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)}}]]
* [[חוק המסחר ברכב משומש]]
* [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]]
* [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* [[חוק העונשין]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]]
* [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מס הכנסה]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5k4598uxc3be39rfrxcne4f0ns7b6k4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019781</id>
      <parentid>3019692</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:06:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3019781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2100" sha1="llrusoyhsh7n9x6yjnb2ylhread9eld" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק-יסוד: השפיטה]]
* [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1990]]
* [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)}}]]
* [[חוק המסחר ברכב משומש]]
* [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]]
* [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* [[חוק העונשין]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]]
* [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מס הכנסה]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>llrusoyhsh7n9x6yjnb2ylhread9eld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019802</id>
      <parentid>3019781</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3019802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2100" sha1="f9g4hjj6z1kjmdooer40n408otq4m4a" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
* [[חוק-יסוד: השפיטה]]
* [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1990]]
* [[תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)}}]]
* [[חוק המסחר ברכב משומש]]
* [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]]
* [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* [[חוק העונשין]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]]
* [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מס הכנסה]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>f9g4hjj6z1kjmdooer40n408otq4m4a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מימון מפלגות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293217</id>
    <revision>
      <id>3019748</id>
      <parentid>3002549</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:42:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128954" sha1="s1zi6wlu8zmhkv5y10svkkh6b1d9hoh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מימון מפלגות, תשל״ג–1973

&lt;מאגר 2001033 תיקון 2158568 תקן 147733 קוד a163Y00000DuCw2QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ג, 52|חוק מימון מפלגות|7:208711)); ((תשל&quot;ה, 84|תיקון|8:208712)); ((תשל&quot;ז, 82|הוראות שעה|8:208713)); ((תש&quot;ם, 183|תיקון מס' 2|9:208714)); ((תשמ&quot;א, 282|תיקון מס' 3|9:208715)), ((292|תיקון מס' 4|9:208716)), ((330|הוראת שעה|9:208717)); ((תשמ&quot;ב, 84|תיקון מס' 5|10:210168)), ((89|ת&quot;ט|ec:10:317449)); ((תשמ&quot;ח, 166|תיקון מס' 6|11:210651)), ((166|תיקון מס' 7|11:211693)); ((תשמ&quot;ט, 6|תיקון מס' 8|12:210702)), ((73|תיקון מס' 19 לחוק הבחירות לכנסת|12:210725)); ((תש&quot;ן, 104|תיקון מס' 10|12:210626)); ((תשנ&quot;א, 92|תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הכנסת|12:210826)); ((תשנ&quot;ב, 193|חוק המפלגות|12:210835)); ((תשנ&quot;ג, 100|הוראת שעה|13:210998)), ((156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)); ((תשנ&quot;ד, 32|הוראת שעה (תיקון)|13:211695)), ((62|תיקון מס' 14|13:211356)), ((77|תיקון מס' 15|13:210974)), ((114|תיקון מס' 16|13:211129)); ((תשנ&quot;ה, 435|תיקון מס' 16 (תיקון) (הארכת מועד)|13:211219)); ((תשנ&quot;ו, 121|תיקון מס' 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|13:211239)), ((311|תיקון מס' 18|13:211336)); ((תשנ&quot;ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 207|תיקון מס' 20|15:300218)); ((תשס&quot;א, 101|תיקון מס' 22 (הוראות שעה)|15:300311)), ((156|תיקון מס' 22|15:300621)); ((תשס&quot;ב, 5|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק-יסוד: הממשלה)|15:300420)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)); ((תשס&quot;ג, 23|תיקון מס' 24 והוראת שעה|15:300567)); ((תשס&quot;ד, 309|תיקון מס' 18 לחוק הכנסת|16:299612)), ((422|תיקון מס' 26|16:299770)); ((תשס&quot;ה, 266|תיקון מס' 27|16:299675)), ((719|תיקון מס' 28|16:299956)); ((תשס&quot;ח, 593|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)); ((תשס&quot;ט, 316|חוק התפלגות סיעה (תיקוני חקיקה)|18:301045)); ((תשע&quot;ב, 189|תיקון מס' 31|18:301336)); ((תשע&quot;ד, 347|תיקון מס' 62 לחוק הבחירות לכנסת|19:301595)); ((תשע&quot;ה, 44|תיקון מס' 33 והוראת שעה|19:306599)); ((תשע&quot;ז, 453|תיקון מס' 67 לחוק הבחירות לכנסת|20:381805)), ((520|תיקון מס' 35|20:382388)); ((תשע&quot;ח, 710|תיקון מס' 36|20:502450)); ((תשע&quot;ט, 221|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((334|חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת|21:548414)); ((תש&quot;ף, 9, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)), ((41|חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|23:570149)); ((תשפ&quot;א, 202|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ&quot;ב, 898, 898, 899|חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות|24:628948)); ((תשפ&quot;ד, 158|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 44|תיקון מס' 44|25:10289697)), ((365|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''עדכון סכומים:'' &lt;!-- ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 706|החלטת מימון מפלגות (סכומי תרומה מרבית)|5416)); --&gt; ((י&quot;פ תשנ&quot;ה, 180|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4247)), ((949|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4266)), ((2641|הודעה בדבר שינוי סכום ירידת מימון|4293)), ((3761|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4315)); ((תשנ&quot;ו, 63|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4340)), ((984|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4363)), ((2006|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4386)), ((2266|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|4389)), ((3629|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4420)); ((תשנ&quot;ז, 90|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4446)), ((994|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4468)), ((2826|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4508)), ((4411|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4567)); ((תשנ&quot;ח, 205|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|4581)), ((928|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4597)), ((1025|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4600)), ((3073|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4634)), ((4449|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4661)); ((תשנ&quot;ט, 351|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4694)), ((834|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|4704)), ((1378|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|4714)), ((1413|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4715)), ((2914|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4744)), ((3241|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4871)); ((תש&quot;ס, 408|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4934)); ((תשס&quot;א, 2104|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|4975)); ((תשס&quot;ב, 1751|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5063)), ((2124|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5070)), ((3438|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5098)), ((3971|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5110)); ((תשס&quot;ג, 876|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5141)), ((2466|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5186)), ((3561|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|5209)), ((3810|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5216)); ((תשס&quot;ד, 206|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5234)), ((2418|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5285)), ((2499|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5287)); ((תשס&quot;ה, 2318|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5388)); ((תשס&quot;ו, 2256|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5506)), ((2323|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5508)); ((תשס&quot;ז, 2305|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5650)); ((תשס&quot;ח, 2356|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5786)), ((2757|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5794)); ((תשס&quot;ט, 3164|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5937)), ((3690|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|5950)), ((3849|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|5952)); ((תש&quot;ע, 2615|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|6078)), ((2942|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|6087)); ((תשע&quot;א, 3226|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|6215)); ((תשע&quot;ב, 3122|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|6391)), ((3952|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|6416)); ((תשע&quot;ג, 3832|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|6568)), ((4225|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|6578)); ((תשע&quot;ד, 4590|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|6776)), ((4592|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|6776)); ((תשע&quot;ה, 3907|הודעה בדבר עדכון סכומים|6999)), ((4459|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|7013)); ((תשע&quot;ו, 4334|הודעה בדבר עדכון סכומים|7226)), ((4462|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|7230)); ((תשע&quot;ז, 5553|הודעה בדבר עדכון סכומים|7495)), ((5554|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|7495)); ((תשע&quot;ח, 4704|הודעה בדבר עדכון סכום|7690)), ((4704|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|7690)); ((תשע&quot;ט, 6512|הודעה בדבר עדכון סכומים|8087)), ((6512|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|8087)); ((תש&quot;ף, 2995|הודעה בדבר עדכון סכומים|8631)), ((2996|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|8631)); ((תשפ&quot;ב, 2625|הודעה בדבר עדכון סכומים|10112)), ((2625|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|10112)), ((9800|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|10651)); ((תשפ&quot;ג, 2936|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|11042)), ((2936|הודעה בדבר עדכון סכומים|11042)); ((תשפ&quot;ד, 2338|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון והוראת שעה|11949)), ((2508|הודעה בדבר עדכון סכומים|11972)); ((תשפ&quot;ה, 2156|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון (הוראת שעה - הארכת תוקף)|13028)), ((2249|הודעה בדבר עדכון סכומים|13036)), ((2988|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|13122)); ((תשפ&quot;ו, 2858|הודעה בדבר עדכון סכומים|14141)), ((2858|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|14141)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ב, תשנ״ד–4, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ד–2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז–2, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בחוק זה –
:- ”מפלגה” – כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992]];
:- ”סיעה” – כל אחד מאלה:
:: (1) מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, הגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת על ידי חבר כנסת אחד לפחות;
:: (2) מפלגה שועדת הכנסת הכירה בנציגה או בנציגיה בכנסת כסיעה;
:: (3) צירוף של שתי מפלגות או יותר המקיימות בכנסת סיעה אחת;
:- ”סיעה חדשה” – מפלגה שלא היתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, הגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת על ידי חבר כנסת אחד לפחות;
:- ”גוף הקשור לסיעה” – חבר־בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, המשתתף בתעמולת הבחירות או בפעילות מפלגתית שוטפת, שלדעת מבקר המדינה יש לראותו כזרוע של הסיעה בהתחשב בכל האיפיונים הבאים או מקצתם: מטרותיו של חבר־בני־אדם, פעולותיו, זהות בעליו, מנהליו וחבריו, ייעוד רווחיו והמקורות לכיסוי הפסדיו; אך למעט הסתדרות עובדים ואגודה שיתופית להתיישבות לענין פעולות אשר לדעת מבקר המדינה הן עשו שלא בחזקת זרוע של סיעה;
:- ”הוצאות” – הוצאות של סיעה לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה ולקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה;
:- ”הוצאות בחירות” – ההוצאות המיוחדות של סיעה או של רשימת מועמדים, שהוצאו בתקופת הבחירות או למען הבחירות במערכת הבחירות לכנסת;
:- ”הוצאות שוטפות” – הוצאות של סיעה, למעט הוצאות הבחירות;
:- ”מימון ההוצאות השוטפות שסיעה מקבלת בחודש” – המימון המגיע לסיעה לפי [[סעיפים 3(ג)]] [[ו־12]], לרבות לפי הסכם כאמור [[בסעיף 12(ד)]];
:- ”הפרשי הצמדה וריבית” – (((נמחקה);))
:- ”עובדי הסיעות” – עובדים של מפלגה או של סיעה המועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת והם מקבלים שכר בהתאם להוראות [[סעיף 3א]];
:- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה, לפי הענין –
:: (1) היום ה־101 לפני יום הבחירות לכנסת לפי [[סעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת]];
:: (2) בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור [[בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק;
:: (3) בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות [[+|סעיפים 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה]], או לפי הוראות [[סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות;
:: (4) (((נמחקה);))
:- ”תקופת הבחירות” – התקופה שמן היום הקובע עד יום הבחירות;
:- ”יחידת מימון” – סכום שקבעה הועדה הציבורית כיחידת מימון לענין חוק זה, והודעה על קביעתו פורסמה ברשומות;
:: ((פורסמה הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון, לפיה סכום יחידת המימון החל מינואר 2026 יעמוד על 1,638,000 ש&quot;ח (י&quot;פ תשפ&quot;ו, 2858).))
:- ”הועדה הציבורית” – הועדה שהוקמה לפי [[סעיף 1א]];
:- ”חוק הבחירות” – [[=חוק הבחירות|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק הכנסת” – [[חוק הכנסת, התשנ״ד–1994]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”רשימת מועמדים” – מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת והגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים;
:- &quot;רשימת מועמדים משותפת&quot; – כהגדרתה [[בסעיף 57 לחוק הבחירות]];
:- &quot;הסכם מימון שוטף&quot; – הסכם בין מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לעניין המימון החודשי כאמור [[בסעיף 12(ד)]], שהוגש ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים המשותפת;
:- &quot;הסכם הוצאות בחירות&quot; – הסכם בין מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לעניין מימון הבחירות כאמור [[בסעיף 13ב(ד)]];
:- ”תאגיד בנקאי” – כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]];
:- ”גוף פעיל בבחירות” – אדם או חבר בני אדם אשר נרשם כאמור [[בסעיף 10ג(א)]] לשם ביצוע פעילות בחירות;
:- ”מאגר מידע” – מאגר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”פעילות בחירות”;
:- ”פעילות בחירות” – אחת או יותר מהפעילויות המנויות להלן שבוצעה שלא בידי מפלגה או גוף הקשור לסיעה:
:: (1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים בבחירות לכנסת לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם בבחירות, לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד (4) שלהלן, ושלא לשם מכירתו למפלגה;
:: (2) הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונות ההצבעה שלהם בבחירות;
:: (3) פנייה ישירה בתקופת הבחירות לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות שמטרתה להשפיע עליהם להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;
:: (4) תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;
:- &quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];

@ 1א. ועדה ציבורית (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ה)
: (א) לצורך חוק זה תוקם ועדה ציבורית של שלושה, ובראשה שופט שמינה נשיא בית המשפט העליון; את חבריה האחרים ימנה יושב ראש הכנסת; אחד מחברי הועדה יהיה בעת מינויו חבר בסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]].
: (ב) תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה ארבע שנים מיום מינויה; הודעה על מינוי הוועדה ועל הרכבה תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
: (ג) חבר הוועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות לא ימונה לתקופת כהונה נוספת ברציפות.
: (ד) חדל חבר הועדה לכהן או נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, ימונה אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) ליתרה של תקופת כהונתה של הועדה.
: (ה) יושב ראש הכנסת יקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית שישולם מאוצר המדינה.
:: ((פורסמו [[הוראות מימון מפלגות (תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית), התשנ״ה–1994]].))

@ 1ב. תפקיד הועדה הציבורית (תיקון: תשנ״ד–4, תשס״א, תשס״ב)
: (א) הועדה הציבורית תקבע את שיעור יחידת המימון כאמור [[בסעיף 3]].
: (ב) תחילתה של קביעת יחידת המימון תהיה באחד המועדים הבאים, כפי שתחליט הועדה הציבורית: 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי או 1 באוקטובר.
: (ג) הועדה הציבורית לא תפחית סכום או יחידת מימון שקבעה אלא בהחלטה שהתקבלה פה אחד.
: (ד) לא תיקבע יחידת מימון בתוקף למפרע.
: (ה) (((בוטל).))

@ 1ג. הצמדה (תיקון: תשנ״ד–4, תשנ״ט, תשע״ז–2)
: (א) בסעיף זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) יחידת המימון תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד ולענין זה יחולו הוראות אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) הסכומים שהשתנו יעוגלו למאה שקלים חדשים הקרובים;
:: (3) הועדה תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים שהשתנו לפי קביעתה כאמור [[בסעיף 1ב]]; הודעה על הסכומים שהתעדכנו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
: (ג) הסכומים הנקובים [[בסעיפים 3א]], [[8]], [[8ג]], [[9א]] [[ו־10ג]] יוצמדו למדד ויעוגלו כאמור בסעיף קטן (ב); הסכומים המעודכנים יפורסמו ברשומות מטעם הכנסת.

@ 2. הזכות למימון (תיקון: תשנ״ד–4, תשס״ד–2, תשנ״ו–2, תשע״ה, תש&quot;ף, תשפ&quot;ו)
: (א) כל סיעה זכאית, לפי הוראות חוק זה –
:: (1) למימון הוצאות הבחירות בתקופת הבחירות;
:: (2) למימון הוצאותיה השוטפות בכל חודש החל בחודש שאחרי פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ועד החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת הבאה;
:: (3) (((נמחקה).))
: (א1) סיעה או רשימת מועמדים שקיבלה בבחירות מספר קולות כשרים העולה על 1%, אך אינה משתתפת בחלוקת המנדטים לפי [[סעיף 81(א) לחוק הבחירות]], זכאית לקבל הוצאות בחירות בשיעור של יחידת מימון אחת, ובלבד שנתקיימו התנאים [[שבסעיף 6(א)]], בשינויים המחויבים; 85% מהסכום ישולמו מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות, ו־15% מהסכום – מיד לאחר שמבקר המדינה הגיש ליושב ראש הכנסת דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 10(ב)]], ומקדמה ששולמה לרשימת המועמדים לפי [[סעיף 4]] תנוכה מתשלומים אלה בדרך האמורה [[בסעיף 4(ג) או (ג1)]], לפי העניין; לענין זה, ”קולות כשרים” – כמשמעותם [[בחוק הבחירות]].
: (ב) כספי המימון ישולמו מאוצר המדינה באמצעות יושב־ראש הכנסת, לחשבון בנקאי של כל סיעה, כאמור [[בסעיף 6(א)(3)]].

@ 2א. (תיקון: תשנ״ד–4, תשס״א, תשס״ב) : (((בוטל).))
@ 2ב. (תיקון: תשס״א) : (((פקע).))

@ 3. חישוב המימון (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ה, תשע״ז–2, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה יהיה לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
:: (2) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה שנוצרה בכנסת היוצאת עקב החלטה של ועדת הכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת ולא עקב בחירתה לכנסת היוצאת של המפלגה שאותה סיעה מייצגת, יהיה יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת הנכנסת, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
: (ב) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר יחידות מימון שנתקבל ממספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת היוצאת בתוספת מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת הנכנסת מחולק בשתיים, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
: (ב1) המימון של הוצאות הבחירות של מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יחושב לכל מפלגה בנפרד על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות [[סעיף 13ב(א) או (ב)]]; ואולם תוספת הסכום השווה ליחידת מימון אחת כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תשולם פעם אחת לכל המפלגות כאמור, והיא תחולק ביניהן לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון הוצאות הבחירות הניתן להן לפי סעיפים קטנים (א), (ב) או (ב2).
: (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), נערך הסכם מימון שוטף, יראו, לעניין המימון של הוצאות הבחירות, את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מהמפלגות שהן צד להסכם כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם במועד התשלום הראשון של מימון ההוצאות השוטפות לפי [[סעיף 2(א)(2)]], והמספר לא יעוגל; והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו.
: (ג) המימון החודשי של ההוצאות השוטפות לסיעה יהיה בסכום של 6% מיחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום של 6% מיחידת מימון אחת.

@ 3א. שכר ותשלומים לעובדי הסיעות (תיקון: תשס״ד–2, תשע״ד, תשע״ז–2, [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;ו)
: (א) סיעה המונה שני חברי כנסת לפחות זכאית למימון מתקציב הכנסת של שכר ותשלומים אחרים בעבור עובדי הסיעה כמפורט [[בתוספת]], לפי מספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה כלהלן, והם יועסקו במשרה מלאה:
::: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר חברי הסיעה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר עובדים מרבי 
|-
| : (1) 2 עד 5 || 1
|-
| : (2) 6 עד 10 || 2
|-
| : (3) 11 עד 20 || 3
|-
| : (4) מעל 20 חברי כנסת || 4
|-
| : (5) על כל 10 חברי כנסת מעל 20 חברי כנסת || 1 נוסף
|}
: (ב) חל שינוי במספר חברי הסיעה במהלך כהונתה של הכנסת, תשתנה בהתאם הזכאות השנתית לפי סעיף קטן (א) ותחול באותה שנה באופן יחסי.
: (ג) נוסף על מימון השכר והתשלומים האחרים לעובדי הסיעה כאמור בסעיף קטן (א), ימומנו מתקציב הכנסת בעבור סיעה המונה שני חברי כנסת לפחות -
:: (1) השתתפות בהוצאות לינה של עובד הסיעה שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים והוא נדרש ללון בירושלים לצורכי עבודתו, כמפורט [[בתוספת]];
:: (2) ציוד חיוני לעבודת עובד הסיעה, ובכלל זה מכשיר טלפון נייד, מחשב וציוד משרדי ממחסן הכנסת בלבד, כמפורט [[בתוספת]].
: (ד) השכר והתשלומים האחרים כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו ישירות לעובדי הסיעה או בעבורם, לפי העניין, בהתאם להודעת הסיעה לחשב הכנסת.
: (ה) סיעה המקבלת מימון של הוצאותיה השוטפות לפי [[סעיף 2(א)(2)]], רשאית להודיע לחשב הכנסת כי היא מבקשת לנכות מתוך המימון האמור סכומים שיתווספו לתשלומים המשולמים מתקציב הכנסת לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג).
: (ו) בין עובדי הסיעות ובין הכנסת לא יחולו יחסי עבודה, ולעניין ביצוע התשלומים לפי סעיף זה תשמש הכנסת כלשכת שירות בלבד.
: (ז) ועדת הכנסת רשאית לתקן את [[התוספת]], ובלבד שקיבלה על כך המלצה מהוועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיף 52 לחוק הכנסת]] (בסעיף זה - הוועדה הציבורית).
: (ח) הגישה הוועדה הציבורית המלצה לפי סעיף קטן (ז), יניחה יושב ראש ועדת הכנסת על שולחן הכנסת; המלצה שהונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון בוועדת הכנסת אשר תהיה רשאית לאשרה או לדחותה.
: (ט) מי שהוא אחד מאלה לא יקבל שכר, תשלומים אחרים או מימון אחר לפי סעיף זה:
:: (1) יועץ פרלמנטרי;
:: (2) קרוב משפחה של חבר הכנסת הנמנה עם הסיעה המעסיקה את עובד הסיעה או של עובד סיעה אחר באותה סיעה; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ.
: (י) עובד סיעה המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר לא יעשה כן אלא לאחר שבא כוח הסיעה אישר זאת בכתב ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת אישר בכתב כי העיסוק אינו מעורר חשש לניגוד עניינים בעבודתו ואינו מונע מהעובד להיות מועסק דרך קבע במשרה מלאה במשרדי הסיעה בכנסת; עובד סיעה המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר יעביר לחשב הכנסת את שני האישורים האמורים, והעברתם תהווה תנאי לביצוע תשלומים לעובד.
: (יא) שכרו של עובד סיעה מעיסוק נוסף בשנה לא יעלה על מחצית מהשכר ששולם לו באותה שנה בעבור עבודתו כעובד הסיעה, ואם הועסק בחלק מהשנה - על מחצית משכרו בתקופת העסקתו כעובד הסיעה; על אף האמור, הוועדה הציבורית רשאית להחליט כי העובד רשאי לקבל שכר גבוה יותר מהעיסוק הנוסף, כפי שתקבע.
: (יב) הוראות סעיף זה יחולו גם על סיעה שנוצרה בשל התפלגות של סיעה לפי [[סעיף 59 לחוק הכנסת]], אף אם אינה מייצגת מפלגה.


@ 4. תשלום הוצאות הבחירות (תיקון: תשמ״א, תשנ״ד–4, תשנ״ו–2, תשע״ד, תשע״ה, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו-2)
: (א)(1) סיעה שמסרה ליושב־ראש הכנסת אישור של יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית שהגישה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תשולם לה מיד מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה; המקדמה תהיה 70% מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שנמנה עם הסיעה ביום הקובע; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 62 לחוק הכנסת]], ואולם חבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מהסיעה לאחר היום הקובע לא יימנה.
:: (2) לעניין סעיף זה, יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת כסיעה אחת, בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות [[סעיף 13ב(א) או (ב)]].
:: (3) ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבון הבחירות בנפרד כאמור [[בסעיף 13ב(א)]], תחולק ביניהן המקדמה לפי מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהן ביום הקובע כאמור בפסקה (1).
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), נערך הסכם מימון שוטף, יראו את מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהמפלגות שהן צד להסכם ביום הקובע כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם ביום הקובע, והמספר לא יעוגל; והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות פסקה זו לא יחולו.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), סיעה המונה פחות מעשרה חברי כנסת, רשאית לבקש מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 70% מעשר יחידות מימון, ובלבד שהפקידה בידי יושב ראש הכנסת כתב ערבות בנקאית עצמאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר))), להנחת דעתו, על ההפרש שבין סכום המקדמה לפי סעיף קטן זה לבין סכום המקדמה המגיע לה לפי סעיף קטן (א); תוקפו של כתב הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב הערבות מנותן הערבות האחר))) יהיה לפחות עד תום שישה חודשים אחרי יום הבחירות; בכתב הערבות תיכלל התחייבות הבנק (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת יושב ראש הכנסת.
: (א2) רשימת מועמדים רשאית לבקש מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 70% מעשר יחידות מימון, ובלבד שמסרה ליושב ראש הכנסת אישור של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על הגשת רשימת מועמדים לכנסת הבאה, הפקידה כתב ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות מנותן ערבות אחר))) כאמור בסעיף קטן (א1), וכן קיימה את התנאים המפורטים [[בסעיף 6(א)]].
: (ב) זכתה סיעה או סיעה חדשה בבחירות לכנסת הנכנסת במנדט אחד לפחות, ישולם לה הסכום המגיע לה לפי [[סעיף 3]] מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות.
: (ג) מקדמה שסיעה או סיעה חדשה קיבלה לפי סעיף קטן (א) תנוכה מן התשלומים לפי סעיף קטן (ב); היתה המקדמה גדולה מן הסכום המגיע לסיעה למימון הוצאות הבחירות, תנוכה היתרה מן הסכום הראשון או מן הסכומים הראשונים המגיעים לה למימון הוצאותיה השוטפות.
: (ג1) היתה המקדמה ששולמה לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) גדולה מן הסכום המגיע לסיעה או לרשימת המועמדים לפי סעיף קטן (ב), יורה יושב ראש הכנסת על מימוש הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))), כולה או חלקה, עד להפרש שבין סכום המקדמה ששולמה לבין הסכום המגיע כאמור.
: (ג2) שולמה למפלגה מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות בסכום גדול מהסכום המגיע לה למימון הוצאות הבחירות, ולא ניתן לנכותו או לממש לגביו ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), לפי סעיף קטן (ג) או (ג1), תחזירו המפלגה בלא דיחוי, ואם לא עשתה כן - ינוכה החוב מכל סכום המגיע לה מאוצר המדינה לפי חוק זה או לפי דין אחר; יושב ראש הכנסת יודיע לשר האוצר, לשר המשפטים ולשר הפנים על חוב כאמור שלא הוחזר.
: (ג3) לעניין מפלגה שהגישה רשימת מועמדים משותפת ושולמה לה מקדמה כאמור בסעיף קטן (ג2), ולא ניתן לנכות את החוב בדרך האמורה באותו סעיף קטן, ינוכה החוב מתשלומי ההוצאות השוטפות של שאר המפלגות שהגישו איתה את רשימת המועמדים המשותפת לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון ההוצאות השוטפות.
: (ד) סיעה חדשה תהיה זכאית להחזר הוצאות מימון של הוצאות בחירות שנשאה בהן.
: (ה) לענין סעיף זה, ”הוצאות מימון” – הוצאות מימון ששולמו למוסד כספי בקשר לאשראי שניתן לסיעה לצרכי הוצאות בחירות שנשאה בהם הסיעה החל מ־15 ימים אחרי היום הקובע, ובלבד שלא יוחזרו הוצאות מימון לגבי אשראי שעלה על סכום מימון הוצאות בחירות שהסיעה זכאית לו לפי [[סעיף 3]] ושטרם שולם לה על פי סעיפים קטנים (א) או (ב).

@ 4א. סייג למימון (תיקון: תשמ״ט–2, תשנ״ד–4)
: לא יינתן מימון מיוחד לצורך הוצאות לבחירות חוזרות הנערכות באזור קלפי מסויימת, כאמור [[בסעיף 86(ד)(1) לחוק הבחירות]].

@ 5. תשלום ההוצאות השוטפות (תיקון: תשנ״ד–4)
: התשלומים למימון ההוצאות השוטפות של הסיעות ישולמו להן במועדים שתקבע הועדה הציבורית.
: ((פורסמה [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום), התשמ&quot;א-1981]].))

@ 5א. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ״ד–4)
: (א) סיעה או רשימת מועמדים תמנה לה רואה חשבון לביקורת חשבונותיה ולמתן חוות דעת לפי [[סעיף 10(ד1)]].
: (ב) רואה החשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי [[סעיף 6(א)(4)]] ונתן הסכמתו לשמש בתפקיד (להלן – רואה החשבון), ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
: (ג) התפטר רואה החשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, תמנה הסיעה או רשימת המועמדים, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לה על כך, רואה חשבון אחר במקומו.
: (ד) מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי החשבון שנתמנו לענין חוק זה בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות ושל רשימות המועמדים.
:: ((פורסמו [[הנחיות מימון מפלגות (קווים מנחים לרואה חשבון), התשנ״ה–1994]].))

@ 6. תנאים לתשלום (תיקון: תשנ״ד–4, תשנ״ו–2, תשע״ה)
: (א) תנאי קודם לתשלום הסכומים למימון הוצאות הבחירות ולמימון ההוצאות השוטפות הוא, שהחל מהיום הקובע ובסיעה חדשה – מהיום שבו הוכרה כסיעה –
:: (1) הודיעה הסיעה ליושב־ראש הכנסת את שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו שהוא בקיא במשק הכספים של הסיעה;
:: (2) הגישה הסיעה ליושב־ראש הכנסת הצהרה חתומה בידי נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה;
:: (3) הודיעה הסיעה ליושב־ראש הכנסת את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים;
:: (4) הודיעה הסיעה או רשימת המועמדים ליושב ראש הכנסת את שם רואה החשבון שלה ומענו ופרטים נוספים לגביו שקבע יושב ראש הכנסת, וצירפה כתב הסכמה של רואה החשבון לשמש בתפקידו.
: (ב) סיעה רשאית בכל עת להחליף נציגיה או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך ליושב־ראש הכנסת ושהנציגים יתאימו לדרישות האמורות בסעיף קטן (א)(1); היא גם רשאית להודיע ליושב־ראש הכנסת על החלפת חשבונותיה הבנקאיים או על הוספת חשבונות כאלה, ובלבד שהציגה לפניו מסמך מאת הבנק שלפיו אין בחשבון שהיא מבקשת להחליף יתרת חובה.
: ((פורסמו [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009]].))

@ 6א. מורשה חתימה (תיקון: תשנ״ד–4)
: (א) יהיה תוקף להתחייבות ממונית של סיעה או של רשימת מועמדים רק אם ניתנה בידי מי שקבעה הסיעה ופרסמה את שמותיהם לפי הנחיות מבקר המדינה.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות מבקר המדינה לראות בהתחייבות ממונית שניתנה בניגוד לסעיף קטן (א), הוצאות או קבלת תרומות לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994]].))
: ((פורסמו [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009]].))

@ 7. הגבלת הוצאות (תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשנ״ד–4, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לא תוציא סיעה או סיעה חדשה הוצאות בחירות בסכום העולה על שבעים יחידות מימון.
: (ג)(1) סיעה שביום הקובע מנתה לא יותר מחמישה חברי הכנסת, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון;
:: (2) סיעה שביום הקובע מנתה יותר מחמישה חברי הכנסת אך פחות מאחד עשר, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על פי שניים מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שבאותה סיעה;
:: (3) סיעה שביום הקובע מנתה אחד עשר חברי הכנסת או יותר, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על פי שניים מיחידת מימון אחת לכל אחד מעשרת חברי הכנסת הראשונים, ופי אחד וחצי מיחידת מימון אחת לכל אחד מחברי הכנסת הנותרים;
:: (4) רשימת מועמדים לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון או על הסכום לפי פסקאות (2) או (3), בהתאם למספר המנדטים שבהם זכתה, לפי הגבוה.
: (ד) לא תוציא סיעה במשך שנה הוצאות שוטפות בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע לה למימון הוצאותיה השוטפות, לרבות לפי הסכם מימון שוטף, או בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע כאמור לסיעה בעלת חמישה חברי כנסת, לפי הגדול יותר.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 7א. סייג להלוואות למפלגה (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ה)
: לא תקבל מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת, ובכלל זה רשימת מועמדים הלוואה אלא מתאגיד בנקאי.

@ 7ב. חשבון הבנק של סיעה וסייג להלוואות (תיקון: תשע״ה, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי למפלגה או לסיעה ולנהל חשבון כאמור כל עוד עומדת המפלגה או הסיעה בתנאי ההסכם בינה ובין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון, ואולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי להן.
: (ב) לא תקבל סיעה הלוואה מגורם כלשהו, למעט –
:: (1) הלוואה מאוצר המדינה לפי [[סעיף 7ג]];
:: (2) הלוואה מתאגיד בנקאי בתנאים מקובלים לשם רכישת זכות במקרקעין בלבד.
: (ג) לעניין סעיף קטן (ב) לא יראו יתרת חובה בחשבון עובר ושב שבו מתקבל מימון ההוצאות השוטפות כהלוואה, ובלבד שיתרת החובה לחשבון זה אינה עולה על מחצית הסכום שהסיעה אמורה לקבל למימון הוצאותיה השוטפות בחודש.
: (ד) מפלגה או סיעה רשאית לקבל ערבות בנקאית או אחרת בהתאם להנחיות שקבע מבקר המדינה, לרבות לעניין גובה הערבות.
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) מפלגה או סיעה רשאית לקבל ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת בהתאם להנחיות שקבע מבקר המדינה, לרבות לעניין גובה הערבות.

@ 7ג. הלוואה לסיעה (תיקון: תשע״ה, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד)
: (א) סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, באמצעות יושב ראש הכנסת, הלוואות בתנאים כאמור בסעיף זה, לפי העניין.
: (ב)(1) לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת.
::: (((הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים):)) לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי מיום כינוס הכנסת.
::: (((הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ושלוש, הכנסת העשרים וארבע והכנסת העשרים וחמש):)) לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת.
:: (2) קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
::: (((הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים, הכנסת העשרים ושלוש והכנסת העשרים וארבע):)) קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וחמש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
::: (((הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש):)) קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
:: (3) התבקשה הלוואה כאמור בפסקה (1) בסמוך לפני יום הבחירות לכנסת, ובכלל זה לאחר אישור הצעת חוק התפזרות הכנסת בקריאה הראשונה, לא תינתן ההלוואה אלא אם כן יושב ראש הכנסת שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, על פי המלצת הוועדה הציבורית; החליט יושב ראש הכנסת כאמור, תחול החלטתו על כל הסיעות.
: (ג) הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב) והגישה הסיעה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי [[סעיף 4]]; לא הגישה הסיעה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש.
:: (((הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים, הכנסת העשרים ושלוש הכנסת העשרים וארבע):)) הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים וארבע לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי [[סעיף 4]] לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים וחמש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) (((כנוסחו בהוראת השעה))).
: (ד)(1) מתחילת השנה הרביעית לכהונתה של הכנסת ועד היום הקובע רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על פי שלושה ממימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש, ובלבד שבאותה העת אין הלוואה שקיבלה וטרם נפרעה.
:: (2) קרן הלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד לחודש האחרון שבו משתלמות הוצאות אלה בעבור הכנסת שבה התקבלה ההלוואה; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
:: (3) הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה לפי [[סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת]], תחושב מחדש התקופה להחזר ההלוואה בהתאם.
: (ה) בקשה להלוואה תוגש בידי הסיעה ליושב ראש הכנסת, ויפורטו בה סכום ההלוואה המבוקש ותקופת ההחזר.
: (ו) יושב ראש הכנסת לא יאשר מתן הלוואה לפי סעיף זה לסיעה חדשה שטרם פרעה הלוואה שנטלה מתאגיד בנקאי לפי [[סעיף 7א]] אלא לאחר שהציגה לפניו, להנחת דעתו, תכנית בדבר פירעון ההלוואה.
: (ז) על החזר ההלוואה לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ח) חוב שנותר לסיעה או למפלגה בשל הלוואה לפי סעיף זה ולא ניתן לנכותו לפי הוראות סעיף זה, תחזירו הסיעה בלא דיחוי, ואם לא עשתה כן – ינוכה החוב מכל סכום המגיע לסיעה או למפלגה מאוצר המדינה לפי חוק זה או לפי דין אחר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות לתביעה להשבת החוב לפי כל דין; יושב ראש הכנסת יודיע לשר האוצר, לשר המשפטים ולשר הפנים על חוב כאמור שלא הוחזר.
: (ט) ועדת הכנסת לא תאשר שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת או ייצוג של מפלגה חדשה בכנסת אלא לאחר שנוכחה שלא יהיה בהחלטתה כדי למנוע פירעון הלוואה לפי סעיף זה.

@ 8. הגבלת הכנסות (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ב, תש״ן, תשנ״ג–2, תשנ״ד–2, תשנ״ד–4, תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשע״ה, תשע״ז–2, תשע&quot;ח, [י&quot;פ הודעות])
: (א) לא תקבל סיעה, מפלגה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בין בארץ ובין בחוץ לארץ; לענין הוראה זו, ”תאגיד” – לרבות שותפות רשומה.
: (ב) לא תקבל סיעה, מפלגה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה בסעיף קטן (א) בסכום או בסכומים העולים על 500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 1,100 ש&quot;ח))) לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו.
: (ג) לענין שנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת או בחירות לכלל הרשויות המקומיות יבוא סכום 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 2,800 ש&quot;ח))) במקום הסכום האמור בסעיף קטן (ב).
: (ג1) לא תקבל מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת תרומה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), בסכום העולה על פי חמישה מהסכומים הנקובים באותם סעיפים קטנים.
: (ג2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ג1), מפלגה או סיעה שהגישה רשימת מועמדים ולא זכתה במנדטים רשאית לקבל תרומה כאמור בסעיף קטן (א), ב־12 החודשים שלאחר יום הבחירות, בסכום שאינו עולה על פי עשרה מהסכום הנקוב בסעיף קטן (ג), והכול לשם כיסוי חובותיה בשל הבחירות.
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומות אלא מבוחר כמשמעותו [[בחוק הבחירות]].
: (ד2) לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומות שניתנו בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי הסיעה או המפלגה או מטעמן – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.
: (ד3) לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומה בשטרי כסף או במעות.
: (ה)(1) מצא מבקר המדינה כי סיעה או מפלגה קיבלה תרומה בניגוד לאמור בסעיף זה, תעביר הסיעה או המפלגה לאוצר המדינה, במועד שיקבע מבקר המדינה, סכום ששוויו פי שניים מסכום התרומה; אולם רשאי מבקר המדינה לקבוע כי על הסיעה או המפלגה להעביר לאוצר המדינה סכום קטן יותר, אם נראה לו שמן הראוי לנהוג כן בהתחשב בנסיבות המקרה;
:: (2) לא היתה יתרת זכות בחשבונותיה הבנקאיים של הסיעה לצורך העברת הסכום לאוצר המדינה, יודיע מבקר המדינה על כך ליושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת ישלול מהסיעה את הסכום המגיע ממנה כאמור ויחזירנו לאוצר המדינה.
: (ו) סיעה או מפלגה תפרסם את שמות התורמים וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
: (ז) קיבלה סיעה או מפלגה תרומה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, תחזיר לתורם, מיד כשנודע לה על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל המותר, ואם לא ניתן לעשות כן, תעביר את הסכום שעליה להחזיר לאוצר המדינה באמצעות חשב הכנסת; פעלה סיעה או מפלגה לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יראו את התרומה כתרומה שהתקבלה בניגוד להוראות חוק זה.
: ((פורסמו [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009]].))

@ 8א. תרומה מקיבוץ או מאגודה חקלאית (תיקון: תשמ״ב, תשע״ה)
: תרומות לסיעה או למפלגה מקיבוץ או מאגודה חקלאית הבאות במקום תרומות אישיות של חבריהם, ולדעת מבקר המדינה הן בסכום סביר לפי נסיבות הענין, לא ייחשבו כתרומות מתאגיד לענין [[סעיף 8]]; לענין זה –
:- ”קיבוץ” – לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;
:- ”אגודה חקלאית” – אגודה שיתופית חקלאית אחרת שחבריה אישית הסמיכוה לתרום לסיעה.

@ 8ב. מפעלי תרבות וחינוך – תרומות והוצאות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשנ״ד–4, תשע״ה)
: (א) תרומה למפעל תרבות או חינוך של סיעה או של מפלגה או של גוף הקשור לסיעה (להלן – מפעל תרבות), המשמשת למטרת חינוך או תרבות לפי נסיבות הענין, לא תיחשב כתרומה לענין [[סעיף 8]], בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג).
: (ב) קבע מבקר המדינה כי הוצאה של מפעל תרבות שימשה למימון תעמולת בחירות או לפעילות מפלגתית, תיחשב ההוצאה כהוצאה של הסיעה או של המפלגה.
: (ג) קבע מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), ולאחר מכן חזר וקבע כי מפעל התרבות חזר והוציא הוצאה כאמור, יראו את ההוצאה כאילו התקבלה מתרומה, ורשאי מבקר המדינה לקבוע כי התרומה היא תרומה אסורה לפי [[סעיף 8]] והוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל התרבות.
: (ד) קבע מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייאשם בעבירה מקבל התרומה לפי סעיף זה אלא לאחר שמבקר המדינה הודיע למפעל התרבות כי לא חל עליו סעיף קטן (א).

@ 8ג. תרומה במקרה של ויתור על מימון (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ב, תשע״ז–2, [י&quot;פ הודעות])
: מסרו רשימת מועמדים או סיעה, לא יאוחר מיום הצגת רשימות המועמדים לפי [[חוק הבחירות]] או מהיום הקובע, לפי המאוחר, הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת שאין ברצונן לקבל מימון הוצאות בחירות לפי חוק זה, יראו לגביהן כאילו [[בסעיף 8(ג)]] נאמר 60,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 150,400 ש&quot;ח))), והן לא תהיינה זכאיות למימון הוצאות בחירות באותה מערכת בחירות לכנסת.

@ 8ד. מפלגה חדשה המגישה רשימת מועמדים (תיקון: תשנ״ו)
: (א) מפלגה שאינה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת והגישה רשימת מועמדים, תהיה רשאית, בתוך 14 ימים מיום הגשת הרשימה, לקבל תרומה מחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שהיה קיים לפני רישום המפלגה ואשר מרבית חבריו הם בין מייסדי המפלגה, ובלבד –
:: (1) שהמקור לתרומה הוא בכספים שנתקבלו על ידי אותו חבר בני אדם, בגבולות הקבועים [[בסעיף 8]] לגבי סיעה;
:: (2) שאותו חבר בני אדם ניהל מערכת חשבונות מיום היווסדו או במשך שנה לפני הגשת רשימת המועמדים, לפי המועד המאוחר.
: (ב) מערכת החשבונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקר המדינה יחד עם חשבונות הסיעה או רשימת המועמדים לפי [[סעיף 10(א)]].
: (ג) למבקר המדינה יהיו נתונות כלפי חבר בני אדם כאמור אותן סמכויות הנתונות לו כלפי סיעה לפי [[סעיפים 9(ב) ו־(ג)]].

@ 8ה. תחולת ההגבלות בענין תרומות, הוצאות והלוואות (תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשע״ה)
: בלי לפגוע בכלליות האמור [[בסעיפים 7 עד 8ד]], אחת היא אם התרומות או ההלוואות ניתנו לסיעה, למפלגה, לרשימת המועמדים, למועמד לכנסת, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם, או שההוצאות הוצאו בידי סיעה, מפלגה, רשימת מועמדים, מועמד או אדם כאמור.

@ 8ו. (תיקון: תשס״ג) : (((פקע).))

@ 9. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ״ד–4, תשס״א, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ב, תשע&quot;ט, תש&quot;ף-3)
: (א) החל ביום החמישה עשר אחרי היום הקובע וכל עוד מגיע לסיעה מימון להוצאותיה –
:: (1) תנהל הסיעה מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה ותרשום בהם את הכנסותיה והוצאותיה לפי אותן הנחיות;
:: (2) תחזיק הסיעה את הכספים המיועדים להוצאותיה בחשבונות הבנקאיים האמורים [[בסעיף 6(א)(3)]].
: (ב) מערכת החשבונות והחשבונות הבנקאיים האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר [[חוק־יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו.
: (ב1) הוראות [[סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992]], יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
: (ג) מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעה הצהרה, חתומה בידיהם, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; הצהרה כאמור יכול שתימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבל הצהרה כזו כראיה.
: (ד) לפי דרישה של לפחות שישית מחברי סיעה, תעמיד הסיעה לעיונם את מערכת החשבונות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) החל מהיום הקובע הוראות סעיף זה יחולו גם על מפלגה, בשינויים המחויבים.
: ((פורסמו [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009]].))

@ 9א. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד–4, תשס״ג, תשע״ז–2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) מי שעושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:
:: (1) נותן ביודעין התחייבות ממונית שלא לפי הרשאה שניתנה ופורסמה לפי [[סעיף 6א]];
:: (2) לא ממלא ביודעין אחר דרישה לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) נותן ביודעין תרומה בניגוד להוראות חוק זה;
:: (4) מקבל ביודעין בשם סיעה או בשם רשימת מועמדים תרומה בניגוד להוראות חוק זה;
:: (5) מבצע פעילות בחירות בשווי כולל של 500,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 601,700 ש&quot;ח))) בלי שנרשם כגוף פעיל בחירות, בניגוד להוראות [[סעיף 10ג(א)]], או בלי שהתאגד, בניגוד להוראות [[סעיף 10ג(ג)(1)]], או לא מסר למבקר הנמדינה דוח על מערכת החשבונות שניהל, בניגוד להוראות [[סעיף 10ג(י)]], במטרה לרמות.
: (ב) המוסר ביודעין הצהרה לפי [[סעיף 9(ג)]] הכוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר שלוש שנים.
: (ג) מי שנתן הוראה להוציא הוצאה או מי שאישר להוציא הוצאה והוא רשאי לעשות כן מטעם הסיעה או רשימת המועמדים, ביודעו שההוצאה תביא לחריגה מהוראות [[סעיף 7]] וההוראה בוצעה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], ובלבד שהסיעה או רשימת המועמדים חרגה מההוצאות המותרות לפי [[סעיף 7]].

@ 10. דו״חות מבקר המדינה (תיקון: תשל״ה, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשנ״ד–4, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז–2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בתוך 24 שבועות מהיום שבו פורסמו תוצאות הבחירות ימסרו נציגיה של סיעה או רשימת מועמדים למבקר המדינה את חשבונותיה לתקופת הבחירות; לא עשו כן, והודיע מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת כי לדעתו לא היה הצדק סביר למחדלם, יורה יושב ראש הכנסת שלא ישולם לאותה סיעה או רשימת מועמדים כל תשלום לפי חוק זה עד אשר יודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות וכי לכאורה ניהלה הסיעה או רשימת המועמדים מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; הודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות לאחר שיושב ראש הכנסת הורה כאמור, ישולם לסיעה או לרשימת המועמדים התשלום שלא שולם לה לפי סעיף קטן זה, בניכוי סכום כפי שימליץ מבקר המדינה שלא יעלה על 15% מהתשלום המגיע לה.
: (ב) בתוך 24 שבועות לאחר שקיבל את החשבונות האמורים בסעיף קטן (א), ימסור מבקר המדינה ליושב־ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות ויציין בו –
:: (1) אם הסיעה או רשימת המועמדים ניהלה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
:: (2) אם הוצאות הסיעה או רשימת המועמדים והכנסותיה באותה שנה היו בגבולות האמורים [[בסעיף 7]] [[ובסעיף 8]].
: (ג) לא יאוחר מיום 1 במאי שלאחר תום כל שנת כספים ימסרו נציגיה של סיעה או רשימת מועמדים למבקר המדינה את חשבונותיה לאותה שנה; לא עשו כן, והודיע מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת כי לדעתו לא היה הצדק סביר למחדלם, יורה יושב ראש הכנסת שלא ישולם לאותה סיעה כל תשלום לפי חוק זה עד אשר יודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות וכי לכאורה ניהלה הסיעה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; הודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות לאחר שיושב ראש הכנסת הורה כאמור, ישולם לסיעה או לרשימת המועמדים התשלום שלא שולם לה לפי סעיף קטן זה, בניכוי סכום כפי שימליץ מבקר המדינה שלא יעלה על 15% מהתשלום המגיע לה.
: (ג1) לענין סעיף זה –
:: (1) יראו שנה שבה מתקיימות הבחירות לכנסת כמסתיימת בתום החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות, והחשבונות לפי סעיף קטן (ג) יימסרו ביחד עם החשבונות לפי סעיף קטן (א);
:: (2) יראו שנה שלאחר הבחירות כמתחילה בתחילת החודש אחרי פרסום תוצאות הבחירות וכמסתיימת בתום שנת הכספים הבאה.
: (ד) לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות האמורים בסעיף קטן (ג); ואולם הוגשו החשבונות האמורים במועד האמור בסעיף קטן (ג1)(1), ימסור מבקר המדינה דין וחשבון במועד האמור בסעיף קטן (ב); בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יצוין –
:: (1) אם הסיעה או רשימת המועמדים ניהלה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
:: (2) אם הוצאות הסיעה או רשימת המועמדים והכנסותיה באותה שנה היו בגבולות האמורים [[בסעיף 7]] [[ובסעיף 8]].
: (ד1) לחשבונות הנמסרים לפי סעיף זה תצורף חוות דעת של רואה החשבון של הסיעה או של רשימת המועמדים בדבר תקינותם ושלימותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (ה)(1) לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) חיובי – ישלול יושב ראש הכנסת מהסיעה ((או מרשימת המועמדים)), בתשלומים שווים במשך שישה חודשים, מתוך מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, סכום השווה ל־15% מסכום מימון הבחירות ששולם לה לפי [[סעיף 3]]; לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ד) חיובי – ישלול יושב־ראש הכנסת מן הסיעה או רשימת המועמדים במשך שישה חודשים מחצית ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה ((או רשימת המועמדים)) מקבלת בחודש.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) או (ד) לא היה חיובי בשל חריגה מהסכומים שנקבעו על פי [[סעיף 7(א) או (ב)]], ישלול יושב ראש הכנסת שליש מסכום החריגה, ובלבד שסכום השלילה לא יעלה על 20% מהסכום אשר הסיעה או רשימת המועמדים זכאית לו לפי [[סעיף 2(א)(1)]] או מהסכום השנתי אשר הסיעה או רשימת המועמדים זכאית לו לפי [[סעיף 2(א)(2)]], לפי הענין; השלילה תיעשה מתוך התשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות של הסיעה או רשימת המועמדים, לפי הענין, אך לא תעלה מדי חודש על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה ((או רשימת המועמדים)) מקבלת בחודש.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), אם ניהלה סיעה או רשימת מועמדים מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, ישלול יושב ראש הכנסת מהתשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות של הסיעה או רשימת המועמדים, לפי הענין, סכומים קטנים מאלה הנקובים בפסקה (1), כפי שימליץ מבקר המדינה בהתחשב באופי החריגה ובמידתה; והוא הדין בסיעה או ברשימת מועמדים שחרגה מהסכומים שנקבעו [[בסעיף 7]] או שקיבלה תרומה בניגוד להוראות [[סעיף 8]] ומצא מבקר המדינה נסיבות שבגללן מן הראוי לנהוג לגביה כאמור בפסקה זו; השלילה לא תעלה מדי חודש על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה ((או רשימת המועמדים)) מקבלת בחודש.
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) שלילת סכומים לפי סעיף קטן זה תקדם לכל ניכוי לפי חוק זה או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]].
:: (6) מבקר המדינה רשאי להחליט, לפי בקשה של סיעה או רשימת מועמדים, כי החזר סכומים שנשללו ממנה לפי סעיף קטן זה ייפרס לתקופה שיקבע שתהיה ממושכת מהקבוע בסעיף זה, אך לא יותר מתום כהונתה של אותה הכנסת.
:: (7) הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני שהסכום שנשלל לפי סעיף קטן זה נוכה במלואו, תנוכה יתרת הסכום מהמקדמה שהסיעה זכאית לה לפי [[סעיף 4]].
:: (8) יושב ראש הכנסת יעביר לאוצר המדינה סכומים ששלל לפי סעיף זה.
:: (9) שכר ותשלומים אחרים המשולמים לעובדי הסיעות מתקציב הכנסת לפי [[סעיף 3א]] לא יישללו לפי [[סעיף 8]] או לפי סעיף זה.
: (ו) ועדת הכספים של הכנסת רשאית, בהסכמת מבקר המדינה, להאריך כל מועד מהמועדים האמורים בסעיף זה [[ובסעיף 10ג(י) ו־(יב)]]; החלטת הועדה תפורסם ברשומות.

@ 10א. גוף הקשור לסיעה (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשנ״ד–4, תשנ״ו)
: (א) לענין [[סעיף 7]], הוצאות של גוף הקשור לסיעה ייחשבו כהוצאות הסיעה.
: (ב) לענין [[סעיף 8]] –
:: (1) תרומה שקיבל גוף הקשור לסיעה, יראו כאילו קיבלה אותה הסיעה;
:: (2) תרומה שקיבלה סיעה מגוף הקשור לסיעה לא תיחשב כתרומה מתאגיד.
: (ג) האמור [[בסעיף 9]] בנוגע לסיעה חל גם לגבי גוף הקשור לסיעה; בעת מסירת החשבונות של סיעה לפי [[סעיף 10]] יימסרו גם חשבונותיו של כל גוף כאמור.

@ 10ב. סמכויות עזר לרואה החשבון (תיקון: תשנ״ד–4)
: רואה החשבון של הסיעה או של רשימת המועמדים רשאי לדרוש, בכל עת, מנציגיה שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי ביקורת החשבונות.

@ 10ג. גוף פעיל בבחירות (תיקון: תשע״ז–2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) לא יבצע אדם או חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, פעילות בחירות בשווי כולל, בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 120,400 ש&quot;ח))), ולא יגייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור, אלא לאחר שנרשם אצל מבקר המדינה, כפי שיקבע המבקר, כגוף פעיל בבחירות שמטרתו ביצוע פעילות בחירות.
: (ב) מבקר המדינה לא ירשום גוף לפי סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) אם הוא תאגיד – הוא עמותה או חברה לתועלת הציבור;
:: (2) הוא מסר למבקר המדינה פרטי אתר אינטרנט לפרסום מידע שעליו לפרסם על פי סעיף זה;
:: (3) הוא הסמיך אדם או שני בני אדם לפעול בשמו כגוף פעיל בבחירות בכל הנוגע לקשריו עם רשויות המדינה ופרסם באתר האינטרנט שלו את שמם, בצירוף כתב הסכמתם לשמש בתפקיד זה (בסעיף זה – הגורם המוסמך).
: (ג) לא יבצע אדם או חבר בני אדם פעילות בחירות בשווי כולל, בכסף או בשווה כסף, העולה על פי ארבעה מהסכום האמור בסעיף קטן (א) ולא יגייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור אלא לאחר שנרשם אצל מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (א) והתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא נרשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור שמטרתה ביצוע פעילות בחירות, או הגיש בקשה להירשם כאמור והשלים את כל הנדרש ממנו לשם הרישום;
:: (2) הוא מינה רואה חשבון לשם ביקורת החשבונות ועריכת דוח בדבר הכנסותיו והוצאותיו כגוף פעיל בבחירות, ופרסם באתר האינטרנט שלו את שם רואה החשבון, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
: (ד) לעניין חישוב הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), יראו כאילו פעילות הבחירות או גיוס התרומות בוצעו בידי גוף אחד אף אם בוצעו בידי כמה גופים, אם לדעת מבקר המדינה, או יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בקשר לעתירה לפי סעיף קטן (יז), לפי העניין, יש לראות גופים אלה כזרועות של גוף אחד, בהתחשב בכל האפיונים המפורטים להלן או מקצתם: מטרותיהם של הגופים, פעולותיהם, זהות בעליהם, מנהליהם וחבריהם, ייעוד רווחיהם והמקורות לכיסוי הפסדיהם.
: (ה)(1) מועמד לכנסת או בעל תפקיד במוסדות מפלגה לא יהיה בעל תפקיד בכיר בגוף פעיל בבחירות ולא ישמש כגורם המוסמך מטעמו, ואם היה למועמד לכנסת או לבעל תפקיד במוסדות מפלגה כאמור - יחדל לשמש בתפקידו בגוף פעיל בבחירות או מטעמו.
:: (2) הגורם המוסמך ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו; התפטר הגורם המוסמך בהודעה לגוף פעיל בבחירות ולמבקר המדינה, חדל לשמש בתפקידו לפי פסקה (1) או נבצר ממנו למלא את תפקידו, והיה היחיד המשמש גורם מוסמך, ימנה גוף פעיל בבחירות, בתוך שלושה ימים מיום שנודע לו על כך, גורם מוסמך אחר במקומו, ויפרסם באתר האינטרנט שלו את שמו, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
: (ו)(1) לא יקבל גוף פעיל בבחירות, שביצע פעילות בחירות בשווי כולל העולה על הסכום האמור בסעיף קטן (א), או גייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור, במישרין או בעקיפין, בתקופה שבין בחירות לכנסת לבין הבחירות שאחריהן, כל תרומה בסכום או בסכומים העולים על כפל הסכום האמור בפסקה (2) מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), ביצע גוף פעיל בבחירות פעילות בחירות בשווי האמור בסעיף קטן (ג) או גייס תרומות למטרה זו בשווי האמור, לא יקבל החל באותו מועד תרומה כאמור בפסקה (1) בסכום או בסכומים העולים על 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 18,100 ש&quot;ח))).
:: (3) לא יקבל גוף פעיל בבחירות, במישרין או בעקיפין, תרומה בניגוד להוראות [[סעיף 8(א), (ד1), (ד2) ו־(ד3)]].
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), גוף פעיל בבחירות רשאי לקבל תרומה מתורם בחוץ לארץ בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד1)]], ובלבד שהוא בגיר; ואולם קיבל גוף פעיל בבחירות תרומה כאמור, לא יעלה סך התרומות שהוא יקבל, בארץ או בחוץ לארץ, בתקופה שבין בחירות לכנסת לבין הבחירות שאחריהן, על 600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 722,100 ש&quot;ח))), ולא יעלה סך התרומות שהוא יקבל מתורמים בחוץ לארץ לפי פסקה זו על שליש מהסכום הכולל של התרומות שקיבל באותה תקופה.
:: (5) קיבל גוף פעיל בבחירות תרומה בניגוד להוראות סעיף קטן זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, יחזיר הגוף לתורם, מיד כשנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר, ואם לא ניתן לעשות כן, יעביר את הסכום שעליו להחזיר לאוצר המדינה באמצעות חשב הכנסת; פעל הגוף לפי הוראות פסקה זו, לא יראו את התרומה כתרומה שהתקבלה בניגוד להוראות חוק זה.
: (ז) גוף פעיל בבחירות יפרסם באתר האינטרנט שלו או באתר אינטרנט שיקבע מבקר המדינה, ולפי הנחיות מבקר המדינה, כל תרומה שקיבל מתורם וכל תרומה שהחזיר לתורם או העביר לאוצר המדינה בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה או מיום שהחזירה או העבירה; ואולם בתקופת הבחירות יפרסם גוף פעיל בבחירות מידע כאמור בתוך שבעה ימים.
: (ח) גוף פעיל בבחירות ינהל מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשום את הכנסותיו והוצאותיו לפי אותן הנחיות.
: (ט)(1) רואה החשבון של גוף פעיל בבחירות שמונה לפי סעיף קטן (ג)(2) רשאי לדרוש ממנו בכל עת שימציא לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה, והגוף הפעיל בבחירות ימציא את הנדרש ללא דיחוי.
:: (2) רואה החשבון האמור בפסקה (1) ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו; התפטר רואה החשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה גוף פעיל בבחירות, בתוך עשרה ימים מיום שנודע לו על כך, רואה חשבון אחר במקומו, ויפרסם באתר האינטרנט שלו את שם רואה החשבון, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
: (י) גוף פעיל בבחירות ימסור למבקר המדינה, בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 10(א) או (ו)]], דוח על מערכת החשבונות שניהל בתקופה שבה פעל כגוף כאמור ועד למועד מסירת הדוח; גוף פעיל בבחירות שביצע פעילות בחירות בשווי האמור בסעיף קטן (ג) יצרף לדוח הנמסר לפי סעיף קטן זה חוות דעת של רואה החשבון שמינה לפי סעיף קטן (ג)(2) בדבר תקינותם ושלמותם של החשבונות ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (יא) גוף פעיל בבחירות יודיע למבקר המדינה, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (י), על מאגר מידע שיצר.
: (יב) בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 10(ב) או (ו)]] ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דוח על תוצאות ביקורת מערכת החשבונות של גוף פעיל בבחירות, ויציין בו אם הגוף ניהל מערכת חשבונות לפי הנחיותיו, אם התרומות שקיבל היו בגבולות שנקבעו בסעיף קטן (ו) ואם הגיש הודעות ודוחות כנדרש בסעיף זה.
: (יג) מבקר המדינה רשאי לדרוש מגוף פעיל בבחירות ומכל אדם מידע ומסמכים הדרושים לו להכנת דוח ולבירור זיקה בין גוף פעיל בבחירות לבין גוף או אדם אחר, וכל גוף או אדם כאמור ימסרו מידע ומסמכים אלו ללא דיחוי.
: (יד) הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר, ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], המאמת את נכונות האמור בהן ואת שלמותן.
: (טו) מצא מבקר המדינה כי גוף פעיל בבחירות עשה אחד מאלה, יעביר הגוף לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי מבקר המדינה להפחית את הסכום אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת:
:: (1) ביצע פעילות בחירות בלי שנרשם כגוף פעיל בבחירות, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), או בלי שהתאגד, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(1) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
:: (2) קיבל תרומה בניגוד להוראות סעיף קטן (ו) או לא פרסם תרומה במועד שנקבע בסעיף קטן (ז) – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
:: (3) לא מסר למבקר המדינה דוח על מערכת החשבונות שניהל כאמור בסעיף קטן (י) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
:: (4) איחר במסירת דוח למבקר המדינה על מערכת החשבונות שניהל כאמור בסעיף קטן (י), לא מסר למבקר מידע ומסמכים שדרש המבקר כאמור בסעיף קטן (יג) או לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות כפי שנקבעו בסעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו פי שלושה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
:: (5) לא הודיע למבקר המדינה על מאגר מידע שיצר כאמור בסעיף קטן (יא) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
:: (6) איחר להודיע על מאגר מידע שיצר כאמור בסעיף קטן (יא) – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
:: (7) לא מינה גורם מוסמך או רואה חשבון במקום מי שחדלו לכהן כאמור בסעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ט)(2) – סכום שגובהו פי שלושה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2).
: (טז) על אף האמור [[בסעיף 3(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995]], סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (טו), ישלמו גוף פעיל בבחירות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות עד תום המועד הקבוע באותו סעיף קטן, אף אם טרם הגיע מועד פירעונו; ואולם המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לא יפעל בהליכי גבייה לפי [[החוק האמור]] אלא בחלוף המועד לתשלום החוב.
: (יז) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לבקשת מפלגה המיוצגת בכנסת או מפלגה שהגישה רשימת מועמדים בבחירות לכנסת הבאה, ולאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לתת צו המונע הפרת הוראה מהוראות סעיף זה או מהנחיות שנתן מבקר המדינה לפיו; על דיון בעתירה לצו ועל צו לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17ב]] [[ו־17ה(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959]], וסדרי הדין שנקבעו לפי [[סעיף 17ה(א) לחוק האמור]], והכול בשינויים המחויבים.
: (יח)(1) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה החלה על סיעה או מפלגה או מאיסור לפי כל דין.
:: (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות של מבקר המדינה לפי כל דין, לרבות הסמכות לקבוע כי גוף הוא גוף קשור לסיעה אף אם הוא גוף פעיל בבחירות והסמכות לקבוע כי יש בפעילות של גוף פעיל בבחירות משום תרומה אסורה לסיעה או למפלגה.
: ((פורסמו [[הנחיות מבקר המדינה (ניהול מערכת חשבונות ודיווח של גוף פעיל בבחירות), התשע&quot;ט-2019]].))

@ 11. חוות דעת
: (א) סיעה רשאית בכל עת לבקש מיושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית חוות־דעת, אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית יתן את חוות־הדעת לאחר התייעצות בסגניו, זולת אם ראה את הדבר כדחוף.
: (ב) חוות־דעת תינתן תוך שבעה ימים ותימסר ליושב־ראש הכנסת, למבקר המדינה, לסיעה שביקשה את חוות־הדעת ולכל הסיעות האחרות.
: (ג) סיעה רשאית בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות־דעת, אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות שוטפות; חוות־הדעת תינתן תוך עשרים ואחד יום ותימסר ליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ליושב־ראש הכנסת, לסיעה שביקשה את חוות־הדעת, ואם הדבר נראה למבקר המדינה רצוי – גם לסיעות האחרות.

@ 12. דין מפלגות המקיימות סיעה אחת (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ח, תשע״ב, תשע״ה, תשע&quot;ח)
: (א) אם סיעה היא צירוף של שתי מפלגות או יותר שהגישו רשימת מועמדים משותפת והמקיימות בכנסת סיעה אחת, יראו את אותן מפלגות כאילו היו סיעות נפרדות בכל הנוגע למימון הוצאות שוטפות, להלוואה לפי [[סעיף 7ג]] ולתרומה לפי [[סעיף 8]], למעט תרומה בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת.
: (ב) התשלומים למימון ההוצאות השוטפות ישולמו לסיעות הנפרדות המקיימות סיעה שהיא צירוף כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להשתייכות המפלגתית של חבריהן כפי שנמסרה עם הגשת רשימת המועמדים המשותפת כאמור [[בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות]]; השתנה מספר החברים בסיעה נפרדת כאמור בשל הפסקת כהונתו בכנסת של חבר הסיעה, ישתנה בהתאם מימון ההוצאות השוטפות לפי ההשתייכות המפלגתית של חברי הסיעה ביום תשלום מימון ההוצאות השוטפות, אלא אם כן הודיעו כל הסיעות הנפרדות הנוגעות בדבר, לפני מועד זה, כי מימון ההוצאות השוטפות לא ישתנה.
: (ג) התמזגו סיעות לפי [[סעיף 60 לחוק הכנסת]], יחולו עליהן הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלק מהמימון החודשי לפי [[סעיף 3(ג)]] המגיע לסיעה נפרדת ישולם לסיעה נפרדת אחרת באותו צירוף של מפלגות, ובלבד שהתשלום הוא על פי הסכם מימון שוטף; חלק המימון כאמור יהיה נקוב באחוזים מיחידת המימון, ולא יעלה על שיעור המימון למנדט אחד כאמור [[בסעיף 3(ג)]], או על שיעור גבוה יותר אם חל שינוי במספר חברי הסיעות הנפרדות במהלך כהונתה של הכנסת, והמפלגות קבעו בהסכם כאמור שמימון ההוצאות השוטפות ימשיך להשתלם לפי ההשתייכות המפלגתית כפי שנמסרה עם הגשת רשימת המועמדים המשותפת כאמור [[בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות]];
:: (2) לא ניתן לשנות או לבטל במהלך כהונתה של אותה כנסת הסכם מימון שוטף שהוגש ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; ההסכם יעמוד בתוקפו גם במקרה של התפלגות הסיעה לפי [[סעיף 59(2) לחוק הכנסת]], אלא אם כן קבעו הסיעות במפורש בהסכם כאמור בפסקה (1) כי במקרה של התפלגות ישולם לכל סיעה מימון ההוצאות השוטפות המגיע לה לפי [[סעיף 3(ג)]].

@ 13. שינויים בהרכב הסיעות (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״א–2, תשס״ב, תשס״ב–2, תשס״ד, תשס״ה–2, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה, תשע&quot;ח, תש״ף–4)
: (א) התפלגה סיעה בכנסת על פי האמור [[+|בסעיפים 59]] [[ו־60 לחוק הכנסת]], יחושב מימון ההוצאות השוטפות של החלקים שהתפלגו בהתאם למספר החברים החדש, החל בחודש שלאחר שועדת הכנסת אישרה את השינוי.
: (ב) בכל מקרה אחר לא יהיו חברי הכנסת שפרשו מסיעה זכאים למימון הוצאות שוטפות, ומימון ההוצאות של הסיעה שממנה פרשו לא ישתנה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התפלגות סיעה בכנסת לפי הוראות [[סעיף 59(1) לחוק הכנסת]] שנעשתה בשנתיים הראשונות שלאחר תחילת כהונת הכנסת או ביום הקובע ואילך, ויחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוגשה ההודעה על ההתפלגות לועדת הכנסת, לפי הוראות [[סעיף 60 לחוק הכנסת]], על ידי רוב חברי הסיעה או בהסכמתם.
: (ג1) ממימון ההוצאות השוטפות לפי [[סעיף 3(ג)]] של החלק שהתפלג כאמור בסעיף קטן (א) יופחת סכום השווה לשיעור מהסכום הכולל של חובות ותשלומים כמפורט להלן, בעת התשלום, כשיעור חלקו היחסי בסיעה לפני שהתפלגה, והסיעה שממנה התפלג החלק תהיה אחראית לתשלום חובות או תשלומים אלה:
:: (1) חוב בשל מקדמה שקיבלה הסיעה לפי [[סעיף 4(ג)]] ביתר;
:: (2) יתרת הלוואה שניתנה לסיעה לפי [[סעיף 7ג]] לפני ההתפלגות;
:: (3) תשלומים שנשללו מהסיעה לפי [[סעיף 10]];
:: (4) חוב של סיעת אם לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]].
: (ג2) התפלגה סיעה בכנסת לפי [[סעיף 59(1) או (3) לחוק הכנסת]], יופחת מהמקדמה לפי [[סעיף 4]] של החלק שהתפלג סכום השווה לשיעור מהסכום הכולל של חובות ותשלומים כמפורט בסעיף קטן (ג1), בעת התשלום, כשיעור חלקו היחסי בסיעה לפני שהתפלגה, והסיעה שממנה התפלג החלק תהיה אחראית לתשלום חובות או תשלומים אלה.
: (ד)(1) חלק שהתפלג מסיעה ישתתף בהחזר חובות המפלגה שאותה סיעה ייצגה בכנסת, באופן יחסי לגובה מימון ההוצאות השוטפות שבשל ההתפלגות נגרע מהסיעה שממנה התפלג; החזר החוב יהיה מתוך ההוצאות השוטפות שלהן החלק שהתפלג זכאי עד לסיום כהונתה של אותה הכנסת, למעט סכום המימון למנדט אחד כאמור [[בסעיף 3(ג)]]; פסקה זו תחול גם אם החלק שהתפלג התמזג עם סיעה אחרת בכנסת.
:: (2) חובת ההשתתפות של חלק, כאמור בפסקה (1), תחל בתקופה שתחילתה ביום שבו הוא זכאי למימון הוצאות שוטפות ותסתיים ביום סיום כהונתה של אותה הכנסת.
:: (3) רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק, שמונה לפי [[סעיף 5א]], יקבע, בהקדם האפשרי, את חובות המפלגה לענין סעיף קטן זה, וימסור על כך הודעה ליושב ראש הכנסת ולבא כוחו של החלק שהתפלג.
:: (4) רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק יאפשר לבא כוח החלק שהתפלג או מי מטעמו לעיין במסמכים הנוגעים לחובות המפלגה; היתה מחלוקת בנוגע לסכום חובות המפלגה – תובא המחלוקת להכרעת יושב ראש הכנסת, שיכריע בענין בתוך 30 ימים.
:: (5) לענין סעיף קטן זה, ”חובות המפלגה” – ההפרש שבין הוצאותיה לבין הכנסותיה, בתקופה שבה החלק שהתפלג או חלק ממנו, היה חלק מהסיעה, וכן לצורך הבחירות לכנסת שאליה נבחר חלק כאמור; ואולם לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציאה מפלגה לשם רכישת זכויות בנכסים הנשארים בידיה לאחר ההתפלגות וכן לא יובאו בחשבון חובות או תשלומים כאמור בסעיפים קטנים (ג1) ו־(ג2).
: (ה) (((פקע).))

@ 13א. (תיקון: תשל״ה, תשמ״א–2, תשנ״א) : (((נמחק).))

@ 13ב. רשימת מועמדים משותפת (תיקון: תשמ״ב, תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2)
: (א) מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת ינהלו את חשבונותיהן לתקופת הבחירות בנפרד, ויראו אותן כאילו היו סיעות נפרדות בכל הנוגע למימון הוצאות הבחירות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת רשאיות להודיע, בהודעה משותפת ליושב ראש הכנסת עם מסירת ההודעה לפי [[סעיף 6(א)]], כי הן ינהלו את חשבונותיהן לתקופת הבחירות במשותף, ויראו אותן כאילו היו סיעה אחת בכל הנוגע למימון הוצאות הבחירות; הודיעו מפלגות כאמור, ייכללו החשבונות שניהלו לעניין הבחירות לפני מסירת ההודעה בחשבונות שהן מוסרות למבקר המדינה לפי [[סעיף 10(א)]].
: (ג) כל אחת מהמפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת וזכאיות למימון הוצאות הבחירות תשתתף בהוצאות הבחירות.
: (ד) מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יערכו, לפני הגשת הרשימה, הסכם הוצאות בחירות, שיתייחס בין השאר להוצאות הבחירות, לתקציב הבחירות וכן לעודף ולגירעון בתקציב הבחירות; המפלגות יגישו את ההסכם ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים המשותפת.
: (ה) המגישים רשימת מועמדים משותפת יציינו בה, נוסף על בא כוח הרשימה וממלא מקומו כאמור [[בסעיף 59 לחוק הבחירות]], גם את בא כוחה של כל אחת מהמפלגות שהגישו את הרשימה ואת ממלא מקומו לעניין חוק זה.
: (ו) בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לאותן בחירות כסיעה אחת לעניין [[סעיף 8(ג)]], ואם כל המפלגות אינן מיוצגות בכנסת - לעניין [[סעיף 8(ג1)]]; קיבלו מפלגות כאמור תרומה בסכום העולה על סכום התרומה המרבי לפי סעיף קטן זה, לפני שהוגשה רשימת המועמדים המשותפת, יחולו הוראות [[סעיף 8(ז)]]; החזר התרומה יחולק בין המפלגות בחלקים שווים או בדרך אחרת שקבעו בהסכם הוצאות הבחירות.
: (ז)(1) לעניין הגבלת הוצאות בחירות לפי [[סעיף 7]], יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת כאילו היו סיעה אחת, בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות [[סעיף 13ב(א) או (ב)]]; ניהלו המפלגות את חשבון הבחירות בנפרד, תחושב הגבלת ההוצאות ביניהן בהתאם ליחס מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהן ביום הקובע כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]].
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נערך הסכם מימון שוטף, יראו את מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהסיעות ביום הקובע כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם ביום הקובע, והמספר לא יעוגל; נקבע בהסכם האמור כי הוראות [[סעיף 3(ב2)]] לא יחולו, לא יחולו גם הוראות פסקה זו.
: (ח) ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבונותיהן לתקופת הבחירות בנפרד, וסבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה או הכנסה הנוגעת לרשימת המועמדים המשותפת לאף אחת מהן, תיוחס ההוצאה או ההכנסה בדין וחשבון לפי [[סעיף 10]] לכל אחת מהמפלגות, לפי שיעור חלקה בסך הכולל של הוצאות הבחירות בפועל.
: (ט) ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבונותיהן לתקופת הבחירות במשותף ולא היה הדין וחשבון לפי [[סעיף 10(ב)]] חיובי, רשאי מבקר המדינה לקבוע כי שלילת התשלומים לפי [[סעיף 10(ה)]] תיוחס לאחת המפלגות או לכמה מהן, כפי שיקבע.

@ 13ג. דיווח על סיעה שקיבלה מקדמה ולא זכתה במנדט (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) סיעה שקיבלה מקדמה למימון הוצאות בחירות לפי [[סעיף 4(א)]] ולא זכתה בבחירות במנדט, ימשיכו לחול עליה הוראות חוק זה לצורך ביקורת חשבונותיה לתקופת הבחירות לפי [[סעיף 10]].
: (ב) לא היה הדין וחשבון של מבקר המדינה לפי [[סעיף 10(ב)]], על סיעה כאמור בסעיף קטן (א), חיובי – יהיו מי שהיו נציגיה של הסיעה אחראים ביחד ולחוד להחזיר לאוצר המדינה 15% מהמקדמה שהסיעה קיבלה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 13ד. דיווח על סיעה שקיבלה מימון שוטף וחדלה להתקיים (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד–4, תשע״ב)
: (א) סיעה שחדלה להתקיים לפני המועד למסירת חשבונותיה למבקר המדינה לפי [[סעיף 10(ג)]], עקב התפלגות או מיזוג כאמור [[בסעיף 13(א)]] או התפטרות חבריה מחברותם בכנסת, מי שהיו נציגיה של הסיעה ימסרו למבקר המדינה, תוך עשרה שבועות מהמועד שבו חדלה הסיעה להתקיים, את חשבונות הסיעה על הכנסותיה ועל הוצאותיה השוטפות באותו חלק של שנה שבו היתה קיימת כסיעה; ואולם אם חדלה להתקיים מפני שלא זכתה מחדש למנדטים בבחירות, יימסרו חשבונותיה כאמור במועד האמור [[בסעיף 10(ג1)(1)]].
: (ב) תוך שנים עשר שבועות לאחר שקיבל חשבונות כאמור בסעיף קטן (א), ואם קיבלם במועד האמור [[בסעיף 10(ג1)(1)]] – עד המועד האמור [[בסעיף 10(ד)]], ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות, כאמור [[בסעיף 10(ד)]]; לענין זה, תיחשב הגבלת ההוצאות לפי [[סעיף 7(ב)]] לפי היחס שבין אורך התקופה שאליה מתייחסים החשבונות לבין שנה שלמה.
: (ג) לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) חיובי – יהיו מי שהיו נציגיה של הסיעה אחראים ביחד ולחוד להחזיר לאוצר המדינה 15% מהמימון החדשי שהסיעה קיבלה לפי חוק זה בתקופה שאליה מתייחס הדין וחשבון.

@ 13ה. החזר מסיעה שחדלה להתקיים (תיקון: תשמ״ב)
: סיעה שחדלה להתקיים לאחר שקיבלה מימון לפי חוק זה, יחזירו מי שהיו נציגיה את יתרת הסכומים שברשותם, לאחר ששילמו את חובותיה לאוצר המדינה.

@ 14. הודעות של סיעה (תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע&quot;ח)
: (א) הודעות והצהרות של סיעה לפי חוק זה יבואו מאת בא־כוח הסיעה או ממלא מקומו שנקבעו בהתאם [[לסעיף 25 לחוק הבחירות]] או, לעניין סיעות נפרדות, שנקבעו בהתאם לסעיפים קטנים (ב) או (ג).
: (ב) באי כוח המפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת וממלאי מקומם, כאמור [[בסעיף 13ב(ה)]], יהיו באי כוח הסיעות הנפרדות בכנסת המקיימות סיעה אחת וממלאי מקומם.
: (ג) התמזגו סיעות לפי [[סעיף 60 לחוק הכנסת]], יודיעו הסיעות בכתב לוועדת הכנסת, במועד המיזוג, נוסף על ההודעה לפי [[סעיף 25(א1) לחוק הבחירות]], מיהם באי כוחן של הסיעות הנפרדות וממלאי מקומם לעניין חוק זה.
: (ד) כל סיעה נפרדת רשאית, בכל עת, בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף את באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה הנפרדת או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה הנפרדת אחרת.
: (ה) הודעה על באי כוח סיעות נפרדות וממלאי מקומם לפי סעיף זה ועל כל שינוי בהם תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
: (ו) על סיעה או סיעה נפרדת שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג אותה יחולו הוראת [[סעיף 63 לחוק הכנסת]], בשינויים המחויבים.

@ 15. מניעת שעבוד ועיקול
: הסכומים המגיעים לסיעה לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול.

@ 16. (תיקון: תשמ״א–2, תשנ״ד–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ד, תשע״ה) : (((בוטל).))

@ 17. סכומים שנתקבלו מההסתדרות והלוואה לסיעה בהסתדרות (תיקון: תשנ&quot;ד-3, תשנ״ד–4, תשע״ז–2, תשפ&quot;ד)
: (א)(1) סכומים שקיבלה סיעה בעקבות החלטת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל למימון מערכת הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה ולצרכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי (להלן – הסכומים), לא ייחשבו כתרומה לפי [[סעיף 8]], ובלבד שהסיעה לא חרגה מהאמור [[בסעיף 7(ד)]].
:: (2) הוצאות שהוציאה סיעה בקשר למערכת בחירות או בקשר לפעילותה השוטפת בהסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה (להלן – הפעילות), לא ייחשבו כהוצאות שוטפות לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שהסיעה שייכה את ההוצאות לפעילות, בדרך שנהגה בה, ערב תחילתו של חוק זה; לא ייעשה שינוי בשיוך כאמור אלא באישור מבקר המדינה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תחול הוראת [[סעיף 7(ד)]] על הסכומים אם הסיעה הוציאה אותם לצרכי הפעילות בלבד, החזיקה אותם בנפרד ושיקפה אותם בחשבונותיה, בצורה שתאפשר למבקר המדינה, בדרכי ביקורת מקובלות, לזהותם בבירור, לאמתם ולסכמם וכן שרשמה באותה צורה את הפעולות המהוות הוצאת הסכומים; שימוש בסכומים או בחלקם שלא לצורכי הפעילות ייחשב כקבלת תרומה לפי הוראות [[סעיף 8]].
: (ג) סיעה או מפלגה רשאית לתת הלוואה לסיעה בהסתדרות כאמור בסעיף קטן (א) או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה; על החזר ההלוואה תתווסף ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 17א. (תיקון: תשנ״ד–3, תשנ״ד–4) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס״א, תשס״ב, תשע״ז) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשנ״ד–4) : (((בוטל).))

@ 20. ביצוע
: יושב־ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה.

@ 21. תחילה
: תחילתו של חוק זה מיום כ״ז בטבת תשל״ג (1 בינואר 1973).

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
=== שכר ותשלומים לעובדי הסיעות ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;דירוג עוזרים ויועצים&quot; - דירוג עוזרים ויועצים בלשכות נבחרים (דירוג 564) לפי נוהלי נציבות שירות המדינה;
:- &quot;החלטת הענקות ותשלומים&quot; - [[=החלטת הענקות ותשלומים|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;יועץ פרלמנטרי&quot; - כמשמעותו [[בפרק ה'1 להחלטת הענקות ותשלומים]].

@ 2. שכר ותשלומים אחרים לעובדי הסיעות
: (א) הכנסת תשלם ישירות לעובדי הסיעה שכר יסוד כאמור [[בפרטים 5]], [[6]] [[ו-7]].
: (ב) נוסף על שכר היסוד כאמור בפרט משנה (א) הכנסת תשלם ישירות לעובדי הסיעה או בעבורם, לפי העניין, החזר הוצאות ותשלומים אחרים כמפורט להלן:
:: (1) זכויות פנסיה בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה, כולל מלוא פיצויי הפיטורים;
:: (2) קרן השתלמות בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה, ממועד בקשת העובד, ובלבד שהעובד הסכים להעביר לקרן ההשתלמות את השיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה מתוך שכרו, ומסר לחשב הכנסת אישור על הצטרפות לקרן השתלמות;
:: (3) קצובת ביגוד בשיעורים המקובלים לגבי היועצים הפרלמנטריים שתשולם באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
:: (4) דמי הבראה בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה שישולמו באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
:: (5) השתתפות בהוצאות נסיעה, כלכלה ולינה כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
:: (6) השתתפות חודשית בהוצאות שימוש במכשיר טלפון נייד כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
:: (7) שי לחג כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
:: (8) תוספת מעונות (זכויות הוריות) כפי שמשולם לעובדי המדינה.

@ 3. השתתפות בהוצאות לינה
: (א) בפרט זה -
::- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה של מליאת הכנסת או של ועדה מוועדות הכנסת או ישיבת סיעה;
::- &quot;ישיבת סיעה&quot; - ישיבה המתקיימת במשכן הכנסת שהוזמנו אליה כל חברי הסיעה שבה מועסק עובד הסיעה, ושיושב ראש הסיעה הודיע לחשב הכנסת כי נדרשה בה נוכחותו של עובד הסיעה.
: (ב) הכנסת תממן לעובד סיעה אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, השתתפות בהוצאות לינה בירושלים, כאמור [[בסעיף 3א(ג)(1)]], שתשולם לפי קביעת חשב הכנסת כנגד חשבונית או קבלה, או ישירות למלון, בסכום שלא יעלה על הסכום שזכאים לו היועצים הפרלמנטריים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) הלינה היא בלילה שבין שני ימים שבהם מתקיימת ישיבה, ומקום מגוריו הקבוע של העובד מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות;
:: (2) הישיבה שבה השתתף עובד הסיעה הסתיימה אחרי השעה 23:00, ולמוחרת היום מתקיימת ישיבה במשכן הכנסת; לעניין זה יראו את שעת סיום ישיבה של מליאת הכנסת כשעה שעליה הודיע מראש מזכיר הכנסת לחברי הכנסת ולחשב הכנסת, אם הודיע, אף אם הישיבה הסתיימה בפועל לפני השעה הנקובה לעיל;
:: (3) העובד נדרש להישאר במשכן הכנסת, ביום שבו התקיימה ישיבה עד שעה מאוחרת שבה, בהתאם לקביעת חשב הכנסת, אין תחבורה ציבורית סדירה למקום מגוריו של העובד.
: (ג) הזכאות למימון לפי פרט זה תהיה לעובד אחד בלבד של הסיעה בלילה מסוים, ואם מנתה הסיעה יותר מעשרים חברי כנסת - לשני עובדים; ואולם, בימים שבהם דנה מליאת הכנסת בהצעת חוק תקציב המדינה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית וכן בארבעה ימים נוספים בשנה שעליהם הודיעה הסיעה לחשב הכנסת, תהיה הזכאות למימון לפי פרט זה לשני עובדים בלבד, ואם מנתה הסיעה יותר מעשרים חברי כנסת - לשלושה עובדים.

@ 4. ציוד חיוני
: (א) הכנסת תספק לעובדי הסיעות, במספר כאמור [[בסעיף 3א(א)]] בלבד, את הציוד החיוני כמפורט להלן לפי [[סעיף 3א(ג)(2)]]:
:: (1) מכשיר טלפון נייד; מנהל סיעה יהיה זכאי למכשיר מהסוג שמסופק לחברי הכנסת וכל עובד אחר של הסיעה יהיה זכאי למכשיר מהסוג שמסופק לעובד המדינה בדרגתו לפי [[פרטים 6]] [[או 7]], לפי העניין; מכשיר כאמור יוחלף בתדירות המקובלת לגבי חברי הכנסת או עובדי המדינה, לפי העניין, אלא אם כן אישר חשב הכנסת כי ניזוק או אבד בנסיבות המצדיקות מתן מכשיר אחר;
:: (2) מחשב נייד אחד מתוך הציוד שנמצא במחסן הכנסת בלבד; מנהל סיעה יהיה זכאי למחשב מהסוג שמסופק לחברי הכנסת, וכל עובד אחר של הסיעה יהיה זכאי למחשב מהסוג שמסופק לעובד המדינה בדרגתו לפי [[פרטים 6]] [[או 7]], לפי העניין; מחשב כאמור יסופק לעובד הסיעה אחת לשלוש שנים או לתקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע חשב הכנסת, אלא אם כן אישר חשב הכנסת כי ניזוק או אבד בנסיבות המצדיקות מתן מחשב נייד אחר;
:: (3) ציוד משרדי בסיסי מתוך הציוד שנמצא במחסן הכנסת בלבד; הסכום השנתי לציוד כאמור יהיה 1,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2026))) לסיעה הזכאית למימון בעבור עובד אחד לפי [[סעיף 3א(א)]], והוא יגדל ב-500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2026))) בשנה לכל עובד נוסף שהסיעה זכאית לקבל בעבורו מימון לפי [[אותו סעיף]]; הסכומים האמורים יעודכנו מדי 1 בינואר בדרך האמורה [[בסעיף 1ג(ג)]].
: (ב) חל שינוי במספר חברי הסיעה במהלך כהונתה של הכנסת, תשתנה בהתאם הזכאות השנתית לפי פרט משנה (א)(3) ותחול באותה שנה באופן יחסי.
: (ג) ציוד שסופק לפי פרט משנה (א)(1) ו-(2) הוא רכוש הכנסת; עם סיום עבודתו של עובד הסיעה יוחזר הציוד לכנסת או יועבר לעובד אחר של הסיעה ויחולו הוראות פרט זה, או יירכש על ידי עובד הסיעה או על ידי הסיעה בהתאם למקובל ברכישת ציוד על ידי חברי הכנסת לפי [[החלטת הענקות ותשלומים]].
: (ד) הסתיימה עבודתו של עובד הסיעה או חדלה הסיעה להתקיים ולא התקיימו הוראות פרט משנה (ג), או לא החזירה הסיעה לכנסת ציוד שהיה עליה להחזיר מכל סיבה אחרת, תנוכה עלות הציוד מכל סכום המגיע לסיעה לפי חוק זה.
: (ה) ציוד שסופק לפי פרט משנה (א)(3) הוא רכוש הסיעה.

@ 5. מנהל סיעה
: (א) אחד מעובדי הסיעה שעליו הודיעה הסיעה לחשב הכנסת יהיה מנהל הסיעה; לא הודיעה הסיעה על זהות מנהל הסיעה, ישולמו הסכומים לפי פרט זה לעובד בעל הוותק הארוך ביותר, ובין עובדים בעלי ותק זהה - למבוגר שבהם.
: (ב) שכר היסוד של מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ בכיר בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 145 או 150; מתח הדרגות למשרה יהיה 42 עד 44 בדירוג האמור, וקידום בדרגה ייעשה לאחר שנצברו ארבע שנות ותק.
: (ג) עבודה בתפקיד של מנהל סיעה תיחשב כעבודה המקנה ניסיון ניהולי לעניין מכרזים הנערכים בשירות המדינה לפי אמות המידה המקובלות בשירות המדינה לגבי יועץ בכיר בלשכת שר.

@ 6. סגן מנהל סיעה
: (א) אחד מעובדי הסיעה שעליו הודיעה הסיעה לחשב הכנסת יהיה סגן מנהל הסיעה; לא הודיעה הסיעה על זהות סגן מנהל הסיעה, ישולמו הסכומים לפי פרט זה לעובד בעל הוותק השני הארוך ביותר, ובין עובדים בעלי ותק זהה - למבוגר שבהם.
: (ב) שכר היסוד של סגן מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ מקצועי בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 148 או 250; מתח הדרגות למשרה יהיה 41 עד 43 בדירוג האמור, וקידום בדרגה ייעשה לאחר שנצברו שלוש שנות ותק.

@ 7. עובד סיעה
: שכר היסוד של עובד סיעה שאינו מנהל סיעה או סגן מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 124, 140 או 146; מתח הדרגות למשרה יהיה 40 עד 42 בדירוג האמור; קידום ראשון בדרגה ייעשה לאחר שנצברו שתי שנות ותק וקידום נוסף ייעשה לאחר שנצברה שנת ותק נוספת.

@ 8. חישוב ותק
: (א) לעניין חישוב שנות הוותק כאמור [[בפרטים 5]], [[6]] [[ו-7]], יובאו בחשבון תקופות עבודה כעובד סיעה, יועץ פרלמנטרי, עובד המדינה בתפקיד של עוזר או יועץ לשר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי או מנהל של יחידת סמך, עובד תאגיד שהוקם בחוק בתפקיד של עוזר או יועץ למנהל התאגיד, ועובד הכנסת שעסק בתוקף עבודתו בפועל בעניינים מקצועיים שמהותם העבודה הפרלמנטרית.
: (ב) נוסף על האמור בפרט משנה (א), לעניין חישוב שנות הוותק כאמור באותו פרט משנה, יובאו בחשבון כשנת ותק אחת כל ארבע שנות עבודה מלאות שבהן עסק עובד הסיעה, שלא בתקופה שבה עסק בעיסוק המנוי בפרט משנה (א), בעיסוק המחושב לצורכי ותק בהתאם לכללי ההכרה בוותק המקובלים בשירות המדינה בדירוג המינהלי או בדירוג המח&quot;ר לבעלי תואר אקדמי או למי שהוא בעל הסמכה לרבנות לפי אישור הרבנות הראשית לישראל או למד תוכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18.

@ 9. שינוי דירוג עוזרים ויועצים 
: חל שינוי בדירוג עוזרים ויועצים בנוגע לדירוגים או לדרגות האמורים [[בפרטים 5]], [[6]] [[ו-7]], ימשיך שכר עובדי הסיעה להיות משולם כפי ששולם להם לפני השינוי, כל עוד לא תוקנו [[פרט 5|הפרטים האמורים]].

@ 10. הסכם העסקה ותנאי לביצוע תשלומים
: (א) הסכם ההעסקה בין הסיעה או המפלגה ועובד הסיעה יהיה בנוסח שיעביר חשב הכנסת לסיעות בהתאם להוראות חוק זה.
: (ב) תנאי קודם לביצוע תשלומים לעובד הסיעה הוא שהסיעה מסרה לחשב הכנסת את כל אלה לגבי כל עובד שלה:
:: (1) הסכם העסקה חתום כאמור בפרט משנה (א); הסיעה תודיע לחשב הכנסת ללא דיחוי על כל שינוי בפרטים שצוינו בהסכם, לרבות שינוי במקום מגוריו הקבוע של עובד הסיעה;
:: (2) הודעה של הסיעה ושל העובד שלפיה הם מבקשים כי הכנסת תשמש כלשכת שירות לשם ביצוע תשלומים לעובד, וכי לא חלים בינו ובין הכנסת יחסי עבודה;
:: (3) תצהיר של הסיעה ושל העובד שלפיו העובד מועסק דרך קבע ובמשרה מלאה במשרדי הסיעה בכנסת ועיקר עיסוקו בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת, כאמור בהגדרה של &quot;עובדי הסיעות&quot; [[בסעיף 1]]; תצהירים כאמור יימסרו לחשב הכנסת מדי חודש ינואר וחשב הכנסת יעבירם לידיעת מזכירות הכנסת והלשכה המשפטית של הכנסת; הסיעה והעובד יודיעו לחשב הכנסת ללא דיחוי על שינוי בעניין זה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״א בשבט תשל״ג (24 בינואר 1973).
&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי בחירות}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>s1zi6wlu8zmhkv5y10svkkh6b1d9hoh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מימון מפלגות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293245</id>
    <revision>
      <id>3019759</id>
      <parentid>3002567</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019748] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="150393" sha1="30tfgmpd4dsex2qlmuo1n0iqfm88y7g" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מימון מפלגות, תשל״ג–1973}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001033}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ג, 52|חוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 84|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 82|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208713.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 183|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208714.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 282|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208715.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208716.pdf}}, {{ח:תיבה|330|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208717.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 84|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210168.pdf}}, {{ח:תיבה|89|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 166|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210651.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 6|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210702.pdf}}, {{ח:תיבה|73|תיקון מס׳ 19 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210725.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 104|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 92|תיקון מס׳ 12 לחוק־יסוד: הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 193|חוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 100|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210998.pdf}}, {{ח:תיבה|156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 32|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211695.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211356.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210974.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 435|תיקון מס׳ 16 (תיקון) (הארכת מועד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 121|תיקון מס׳ 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211239.pdf}}, {{ח:תיבה|311|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 207|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 101|תיקון מס׳ 22 (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300311.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 5|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 23|תיקון מס׳ 24 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 309|תיקון מס׳ 18 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299612.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 266|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299675.pdf}}, {{ח:תיבה|719|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299956.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 593|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 316|חוק התפלגות סיעה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 189|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 347|תיקון מס׳ 62 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 44|תיקון מס׳ 33 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 453|תיקון מס׳ 67 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381805.pdf}}, {{ח:תיבה|520|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 710|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 221|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|334|חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת|https://fs.knesset.gov.il/21/law/21_lsr_548414.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 9, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}, {{ח:תיבה|41|חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 202|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 898, 898, 899|חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628948.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 158|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 44|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10289697.pdf}}, {{ח:תיבה|365|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשנ״ה, 180|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4247.pdf}}, {{ח:תיבה|949|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4266.pdf}}, {{ח:תיבה|2641|הודעה בדבר שינוי סכום ירידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4293.pdf}}, {{ח:תיבה|3761|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 63|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4340.pdf}}, {{ח:תיבה|984|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4363.pdf}}, {{ח:תיבה|2006|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4386.pdf}}, {{ח:תיבה|2266|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4389.pdf}}, {{ח:תיבה|3629|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 90|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4446.pdf}}, {{ח:תיבה|994|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4468.pdf}}, {{ח:תיבה|2826|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4508.pdf}}, {{ח:תיבה|4411|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 205|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4581.pdf}}, {{ח:תיבה|928|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4597.pdf}}, {{ח:תיבה|1025|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4600.pdf}}, {{ח:תיבה|3073|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4634.pdf}}, {{ח:תיבה|4449|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 351|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4694.pdf}}, {{ח:תיבה|834|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4704.pdf}}, {{ח:תיבה|1378|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4714.pdf}}, {{ח:תיבה|1413|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4715.pdf}}, {{ח:תיבה|2914|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4744.pdf}}, {{ח:תיבה|3241|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4871.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 408|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2104|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4975.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1751|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5063.pdf}}, {{ח:תיבה|2124|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5070.pdf}}, {{ח:תיבה|3438|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5098.pdf}}, {{ח:תיבה|3971|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 876|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5141.pdf}}, {{ח:תיבה|2466|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5186.pdf}}, {{ח:תיבה|3561|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5209.pdf}}, {{ח:תיבה|3810|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 206|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5234.pdf}}, {{ח:תיבה|2418|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5285.pdf}}, {{ח:תיבה|2499|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5287.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2318|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2256|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5506.pdf}}, {{ח:תיבה|2323|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 2305|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 2356|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5786.pdf}}, {{ח:תיבה|2757|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 3164|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5937.pdf}}, {{ח:תיבה|3690|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5950.pdf}}, {{ח:תיבה|3849|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5952.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 2615|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6078.pdf}}, {{ח:תיבה|2942|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6087.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 3226|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3122|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6391.pdf}}, {{ח:תיבה|3952|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6416.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 3832|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6568.pdf}}, {{ח:תיבה|4225|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4590|הודעה בדבר שינוי סכום תרומה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6776.pdf}}, {{ח:תיבה|4592|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 3907|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6999.pdf}}, {{ח:תיבה|4459|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 4334|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7226.pdf}}, {{ח:תיבה|4462|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 5553|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7495.pdf}}, {{ח:תיבה|5554|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7495.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4704|הודעה בדבר עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7690.pdf}}, {{ח:תיבה|4704|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6512|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8087.pdf}}, {{ח:תיבה|6512|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8087.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2995|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8631.pdf}}, {{ח:תיבה|2996|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2625|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10112.pdf}}, {{ח:תיבה|2625|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10112.pdf}}, {{ח:תיבה|9800|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2936|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11042.pdf}}, {{ח:תיבה|2936|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11042.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2338|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון והוראת שעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11949.pdf}}, {{ח:תיבה|2508|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2156|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון (הוראת שעה – הארכת תוקף)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13028.pdf}}, {{ח:תיבה|2249|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13036.pdf}}, {{ח:תיבה|2988|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2858|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14141.pdf}}, {{ח:תיבה|2858|הודעה בדבר שינוי סכום יחידת המימון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14141.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ב, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, הגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת על ידי חבר כנסת אחד לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מפלגה שועדת הכנסת הכירה בנציגה או בנציגיה בכנסת כסיעה;
{{ח:תתת|(3)}} צירוף של שתי מפלגות או יותר המקיימות בכנסת סיעה אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעה חדשה“ – מפלגה שלא היתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, הגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת על ידי חבר כנסת אחד לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הקשור לסיעה“ – חבר־בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, המשתתף בתעמולת הבחירות או בפעילות מפלגתית שוטפת, שלדעת מבקר המדינה יש לראותו כזרוע של הסיעה בהתחשב בכל האיפיונים הבאים או מקצתם: מטרותיו של חבר־בני־אדם, פעולותיו, זהות בעליו, מנהליו וחבריו, ייעוד רווחיו והמקורות לכיסוי הפסדיו; אך למעט הסתדרות עובדים ואגודה שיתופית להתיישבות לענין פעולות אשר לדעת מבקר המדינה הן עשו שלא בחזקת זרוע של סיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – הוצאות של סיעה לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה ולקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות בחירות“ – ההוצאות המיוחדות של סיעה או של רשימת מועמדים, שהוצאו בתקופת הבחירות או למען הבחירות במערכת הבחירות לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שוטפות“ – הוצאות של סיעה, למעט הוצאות הבחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון ההוצאות השוטפות שסיעה מקבלת בחודש“ – המימון המגיע לסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, לרבות לפי הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובדי הסיעות“ – עובדים של מפלגה או של סיעה המועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת והם מקבלים שכר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כל אחד מאלה, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} היום ה־101 לפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת}};
{{ח:תתת|(2)}} בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק;
{{ח:תתת|(3)}} בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – התקופה שמן היום הקובע עד יום הבחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מימון“ – סכום שקבעה הועדה הציבורית כיחידת מימון לענין חוק זה, והודעה על קביעתו פורסמה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר שינוי סכום יחידת מימון, לפיה סכום יחידת המימון החל מינואר 2026 יעמוד על 1,638,000 ש״ח (י״פ תשפ״ו, 2858).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הציבורית“ – הועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכנסת“ – {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת והגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים משותפת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57 לחוק הבחירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מימון שוטף“ – הסכם בין מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לעניין המימון החודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ד)}}, שהוגש ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים המשותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הוצאות בחירות“ – הסכם בין מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לעניין מימון הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פעיל בבחירות“ – אדם או חבר בני אדם אשר נרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג(א)}} לשם ביצוע פעילות בחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מידע“ – מאגר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”פעילות בחירות“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות בחירות“ – אחת או יותר מהפעילויות המנויות להלן שבוצעה שלא בידי מפלגה או גוף הקשור לסיעה:
{{ח:תתת|(1)}} יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים בבחירות לכנסת לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם בבחירות, לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד (4) שלהלן, ושלא לשם מכירתו למפלגה;
{{ח:תתת|(2)}} הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונות ההצבעה שלהם בבחירות;
{{ח:תתת|(3)}} פנייה ישירה בתקופת הבחירות לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות שמטרתה להשפיע עליהם להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;
{{ח:תתת|(4)}} תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};

{{ח:סעיף|1א|ועדה ציבורית|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך חוק זה תוקם ועדה ציבורית של שלושה, ובראשה שופט שמינה נשיא בית המשפט העליון; את חבריה האחרים ימנה יושב ראש הכנסת; אחד מחברי הועדה יהיה בעת מינויו חבר בסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה ארבע שנים מיום מינויה; הודעה על מינוי הוועדה ועל הרכבה תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הוועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות לא ימונה לתקופת כהונה נוספת ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} חדל חבר הועדה לכהן או נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, ימונה אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) ליתרה של תקופת כהונתה של הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הכנסת יקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית שישולם מאוצר המדינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות מימון מפלגות (תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית)|הוראות מימון מפלגות (תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|1ב|תפקיד הועדה הציבורית|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״א, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה הציבורית תקבע את שיעור יחידת המימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של קביעת יחידת המימון תהיה באחד המועדים הבאים, כפי שתחליט הועדה הציבורית: 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי או 1 באוקטובר.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה הציבורית לא תפחית סכום או יחידת מימון שקבעה אלא בהחלטה שהתקבלה פה אחד.
{{ח:תת|(ד)}} לא תיקבע יחידת מימון בתוקף למפרע.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|1ג|הצמדה|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ט, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} יחידת המימון תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד ולענין זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הסכומים שהשתנו יעוגלו למאה שקלים חדשים הקרובים;
{{ח:תתת|(3)}} הועדה תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים שהשתנו לפי קביעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב}}; הודעה על הסכומים שהתעדכנו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיפים 3א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ו־10ג}} יוצמדו למדד ויעוגלו כאמור בסעיף קטן (ב); הסכומים המעודכנים יפורסמו ברשומות מטעם הכנסת.

{{ח:סעיף|2|הזכות למימון|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ד־2, תשנ״ו־2, תשע״ה, תש״ף, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כל סיעה זכאית, לפי הוראות חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} למימון הוצאות הבחירות בתקופת הבחירות;
{{ח:תתת|(2)}} למימון הוצאותיה השוטפות בכל חודש החל בחודש שאחרי פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ועד החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת הבאה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)}} סיעה או רשימת מועמדים שקיבלה בבחירות מספר קולות כשרים העולה על 1%, אך אינה משתתפת בחלוקת המנדטים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 81|סעיף 81(א) לחוק הבחירות}}, זכאית לקבל הוצאות בחירות בשיעור של יחידת מימון אחת, ובלבד שנתקיימו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 6|שבסעיף 6(א)}}, בשינויים המחויבים; 85% מהסכום ישולמו מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות, ו־15% מהסכום – מיד לאחר שמבקר המדינה הגיש ליושב ראש הכנסת דין וחשבון חיובי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}}, ומקדמה ששולמה לרשימת המועמדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} תנוכה מתשלומים אלה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ג) או (ג1)}}, לפי העניין; לענין זה, ”קולות כשרים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} כספי המימון ישולמו מאוצר המדינה באמצעות יושב־ראש הכנסת, לחשבון בנקאי של כל סיעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|2א||תיקון: תשנ״ד־4, תשס״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|2ב||תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|3|חישוב המימון|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה יהיה לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
{{ח:תתת|(2)}} המימון של הוצאות הבחירות של סיעה שנוצרה בכנסת היוצאת עקב החלטה של ועדת הכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת ולא עקב בחירתה לכנסת היוצאת של המפלגה שאותה סיעה מייצגת, יהיה יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת הנכנסת, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
{{ח:תת|(ב)}} המימון של הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר יחידות מימון שנתקבל ממספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת היוצאת בתוספת מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת הנכנסת מחולק בשתיים, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
{{ח:תת|(ב1)}} המימון של הוצאות הבחירות של מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יחושב לכל מפלגה בנפרד על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א) או (ב)}}; ואולם תוספת הסכום השווה ליחידת מימון אחת כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תשולם פעם אחת לכל המפלגות כאמור, והיא תחולק ביניהן לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון הוצאות הבחירות הניתן להן לפי סעיפים קטנים (א), (ב) או (ב2).
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), נערך הסכם מימון שוטף, יראו, לעניין המימון של הוצאות הבחירות, את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מהמפלגות שהן צד להסכם כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם במועד התשלום הראשון של מימון ההוצאות השוטפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}}, והמספר לא יעוגל; והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} המימון החודשי של ההוצאות השוטפות לסיעה יהיה בסכום של 6% מיחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום של 6% מיחידת מימון אחת.

{{ח:סעיף|3א|שכר ותשלומים לעובדי הסיעות|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ד, תשע״ז־2, [י״פ הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה המונה שני חברי כנסת לפחות זכאית למימון מתקציב הכנסת של שכר ותשלומים אחרים בעבור עובדי הסיעה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לפי מספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה כלהלן, והם יועסקו במשרה מלאה:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר חברי הסיעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר עובדים מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} 2 עד 5
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 6 עד 10
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} 11 עד 20
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מעל 20 חברי כנסת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} על כל 10 חברי כנסת מעל 20 חברי כנסת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 נוסף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי במספר חברי הסיעה במהלך כהונתה של הכנסת, תשתנה בהתאם הזכאות השנתית לפי סעיף קטן (א) ותחול באותה שנה באופן יחסי.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על מימון השכר והתשלומים האחרים לעובדי הסיעה כאמור בסעיף קטן (א), ימומנו מתקציב הכנסת בעבור סיעה המונה שני חברי כנסת לפחות –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בהוצאות לינה של עובד הסיעה שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים והוא נדרש ללון בירושלים לצורכי עבודתו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} ציוד חיוני לעבודת עובד הסיעה, ובכלל זה מכשיר טלפון נייד, מחשב וציוד משרדי ממחסן הכנסת בלבד, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} השכר והתשלומים האחרים כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו ישירות לעובדי הסיעה או בעבורם, לפי העניין, בהתאם להודעת הסיעה לחשב הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} סיעה המקבלת מימון של הוצאותיה השוטפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}}, רשאית להודיע לחשב הכנסת כי היא מבקשת לנכות מתוך המימון האמור סכומים שיתווספו לתשלומים המשולמים מתקציב הכנסת לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג).
{{ח:תת|(ו)}} בין עובדי הסיעות ובין הכנסת לא יחולו יחסי עבודה, ולעניין ביצוע התשלומים לפי סעיף זה תשמש הכנסת כלשכת שירות בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת הכנסת רשאית לתקן את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שקיבלה על כך המלצה מהוועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 52|סעיף 52 לחוק הכנסת}} (בסעיף זה – הוועדה הציבורית).
{{ח:תת|(ח)}} הגישה הוועדה הציבורית המלצה לפי סעיף קטן (ז), יניחה יושב ראש ועדת הכנסת על שולחן הכנסת; המלצה שהונחה על שולחן הכנסת תובא לדיון בוועדת הכנסת אשר תהיה רשאית לאשרה או לדחותה.
{{ח:תת|(ט)}} מי שהוא אחד מאלה לא יקבל שכר, תשלומים אחרים או מימון אחר לפי סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} יועץ פרלמנטרי;
{{ח:תתת|(2)}} קרוב משפחה של חבר הכנסת הנמנה עם הסיעה המעסיקה את עובד הסיעה או של עובד סיעה אחר באותה סיעה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ.
{{ח:תת|(י)}} עובד סיעה המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר לא יעשה כן אלא לאחר שבא כוח הסיעה אישר זאת בכתב ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת אישר בכתב כי העיסוק אינו מעורר חשש לניגוד עניינים בעבודתו ואינו מונע מהעובד להיות מועסק דרך קבע במשרה מלאה במשרדי הסיעה בכנסת; עובד סיעה המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר יעביר לחשב הכנסת את שני האישורים האמורים, והעברתם תהווה תנאי לביצוע תשלומים לעובד.
{{ח:תת|(יא)}} שכרו של עובד סיעה מעיסוק נוסף בשנה לא יעלה על מחצית מהשכר ששולם לו באותה שנה בעבור עבודתו כעובד הסיעה, ואם הועסק בחלק מהשנה – על מחצית משכרו בתקופת העסקתו כעובד הסיעה; על אף האמור, הוועדה הציבורית רשאית להחליט כי העובד רשאי לקבל שכר גבוה יותר מהעיסוק הנוסף, כפי שתקבע.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על סיעה שנוצרה בשל התפלגות של סיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הכנסת}}, אף אם אינה מייצגת מפלגה.

{{ח:סעיף|4|תשלום הוצאות הבחירות|תיקון: תשמ״א, תשנ״ד־4, תשנ״ו־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״ב, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} סיעה שמסרה ליושב־ראש הכנסת אישור של יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית שהגישה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תשולם לה מיד מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה; המקדמה תהיה 70% מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שנמנה עם הסיעה ביום הקובע; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 62|סעיף 62 לחוק הכנסת}}, ואולם חבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מהסיעה לאחר היום הקובע לא יימנה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת כסיעה אחת, בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א) או (ב)}}.
{{ח:תתת|(3)}} ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבון הבחירות בנפרד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(א)}}, תחולק ביניהן המקדמה לפי מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהן ביום הקובע כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), נערך הסכם מימון שוטף, יראו את מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהמפלגות שהן צד להסכם ביום הקובע כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם ביום הקובע, והמספר לא יעוגל; והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות פסקה זו לא יחולו.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סיעה המונה פחות מעשרה חברי כנסת, רשאית לבקש מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 70% מעשר יחידות מימון, ובלבד שהפקידה בידי יושב ראש הכנסת כתב ערבות בנקאית עצמאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר)}}, להנחת דעתו, על ההפרש שבין סכום המקדמה לפי סעיף קטן זה לבין סכום המקדמה המגיע לה לפי סעיף קטן (א); תוקפו של כתב הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב הערבות מנותן הערבות האחר)}} יהיה לפחות עד תום שישה חודשים אחרי יום הבחירות; בכתב הערבות תיכלל התחייבות הבנק {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת יושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(א2)}} רשימת מועמדים רשאית לבקש מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 70% מעשר יחידות מימון, ובלבד שמסרה ליושב ראש הכנסת אישור של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על הגשת רשימת מועמדים לכנסת הבאה, הפקידה כתב ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות מנותן ערבות אחר)}} כאמור בסעיף קטן (א1), וכן קיימה את התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכתה סיעה או סיעה חדשה בבחירות לכנסת הנכנסת במנדט אחד לפחות, ישולם לה הסכום המגיע לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} מקדמה שסיעה או סיעה חדשה קיבלה לפי סעיף קטן (א) תנוכה מן התשלומים לפי סעיף קטן (ב); היתה המקדמה גדולה מן הסכום המגיע לסיעה למימון הוצאות הבחירות, תנוכה היתרה מן הסכום הראשון או מן הסכומים הראשונים המגיעים לה למימון הוצאותיה השוטפות.
{{ח:תת|(ג1)}} היתה המקדמה ששולמה לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) גדולה מן הסכום המגיע לסיעה או לרשימת המועמדים לפי סעיף קטן (ב), יורה יושב ראש הכנסת על מימוש הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}}, כולה או חלקה, עד להפרש שבין סכום המקדמה ששולמה לבין הסכום המגיע כאמור.
{{ח:תת|(ג2)}} שולמה למפלגה מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות בסכום גדול מהסכום המגיע לה למימון הוצאות הבחירות, ולא ניתן לנכותו או לממש לגביו ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, לפי סעיף קטן (ג) או (ג1), תחזירו המפלגה בלא דיחוי, ואם לא עשתה כן – ינוכה החוב מכל סכום המגיע לה מאוצר המדינה לפי חוק זה או לפי דין אחר; יושב ראש הכנסת יודיע לשר האוצר, לשר המשפטים ולשר הפנים על חוב כאמור שלא הוחזר.
{{ח:תת|(ג3)}} לעניין מפלגה שהגישה רשימת מועמדים משותפת ושולמה לה מקדמה כאמור בסעיף קטן (ג2), ולא ניתן לנכות את החוב בדרך האמורה באותו סעיף קטן, ינוכה החוב מתשלומי ההוצאות השוטפות של שאר המפלגות שהגישו איתה את רשימת המועמדים המשותפת לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון ההוצאות השוטפות.
{{ח:תת|(ד)}} סיעה חדשה תהיה זכאית להחזר הוצאות מימון של הוצאות בחירות שנשאה בהן.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”הוצאות מימון“ – הוצאות מימון ששולמו למוסד כספי בקשר לאשראי שניתן לסיעה לצרכי הוצאות בחירות שנשאה בהם הסיעה החל מ־15 ימים אחרי היום הקובע, ובלבד שלא יוחזרו הוצאות מימון לגבי אשראי שעלה על סכום מימון הוצאות בחירות שהסיעה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ושטרם שולם לה על פי סעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:סעיף|4א|סייג למימון|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יינתן מימון מיוחד לצורך הוצאות לבחירות חוזרות הנערכות באזור קלפי מסויימת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 86|בסעיף 86(ד)(1) לחוק הבחירות}}.

{{ח:סעיף|5|תשלום ההוצאות השוטפות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} התשלומים למימון ההוצאות השוטפות של הסיעות ישולמו להן במועדים שתקבע הועדה הציבורית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)|החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|5א|מינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה או רשימת מועמדים תמנה לה רואה חשבון לביקורת חשבונותיה ולמתן חוות דעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ד1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)}} ונתן הסכמתו לשמש בתפקיד (להלן – רואה החשבון), ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר רואה החשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, תמנה הסיעה או רשימת המועמדים, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לה על כך, רואה חשבון אחר במקומו.
{{ח:תת|(ד)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי החשבון שנתמנו לענין חוק זה בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות ושל רשימות המועמדים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מימון מפלגות (קווים מנחים לרואה חשבון)|הנחיות מימון מפלגות (קווים מנחים לרואה חשבון), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|6|תנאים לתשלום|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ו־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי קודם לתשלום הסכומים למימון הוצאות הבחירות ולמימון ההוצאות השוטפות הוא, שהחל מהיום הקובע ובסיעה חדשה – מהיום שבו הוכרה כסיעה –
{{ח:תתת|(1)}} הודיעה הסיעה ליושב־ראש הכנסת את שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו שהוא בקיא במשק הכספים של הסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} הגישה הסיעה ליושב־ראש הכנסת הצהרה חתומה בידי נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} הודיעה הסיעה ליושב־ראש הכנסת את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים;
{{ח:תתת|(4)}} הודיעה הסיעה או רשימת המועמדים ליושב ראש הכנסת את שם רואה החשבון שלה ומענו ופרטים נוספים לגביו שקבע יושב ראש הכנסת, וצירפה כתב הסכמה של רואה החשבון לשמש בתפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} סיעה רשאית בכל עת להחליף נציגיה או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך ליושב־ראש הכנסת ושהנציגים יתאימו לדרישות האמורות בסעיף קטן (א)(1); היא גם רשאית להודיע ליושב־ראש הכנסת על החלפת חשבונותיה הבנקאיים או על הוספת חשבונות כאלה, ובלבד שהציגה לפניו מסמך מאת הבנק שלפיו אין בחשבון שהיא מבקשת להחליף יתרת חובה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|6א|מורשה חתימה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} יהיה תוקף להתחייבות ממונית של סיעה או של רשימת מועמדים רק אם ניתנה בידי מי שקבעה הסיעה ופרסמה את שמותיהם לפי הנחיות מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות מבקר המדינה לראות בהתחייבות ממונית שניתנה בניגוד לסעיף קטן (א), הוצאות או קבלת תרומות לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|7|הגבלת הוצאות|תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשנ״ד־4, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לא תוציא סיעה או סיעה חדשה הוצאות בחירות בסכום העולה על שבעים יחידות מימון.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיעה שביום הקובע מנתה לא יותר מחמישה חברי הכנסת, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון;
{{ח:תתת|(2)}} סיעה שביום הקובע מנתה יותר מחמישה חברי הכנסת אך פחות מאחד עשר, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על פי שניים מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שבאותה סיעה;
{{ח:תתת|(3)}} סיעה שביום הקובע מנתה אחד עשר חברי הכנסת או יותר, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על פי שניים מיחידת מימון אחת לכל אחד מעשרת חברי הכנסת הראשונים, ופי אחד וחצי מיחידת מימון אחת לכל אחד מחברי הכנסת הנותרים;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת מועמדים לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון או על הסכום לפי פסקאות (2) או (3), בהתאם למספר המנדטים שבהם זכתה, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ד)}} לא תוציא סיעה במשך שנה הוצאות שוטפות בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע לה למימון הוצאותיה השוטפות, לרבות לפי הסכם מימון שוטף, או בסכום העולה ביותר משלוש חמישיות על הסכום המגיע כאמור לסיעה בעלת חמישה חברי כנסת, לפי הגדול יותר.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7א|סייג להלוואות למפלגה|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא תקבל מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת, ובכלל זה רשימת מועמדים הלוואה אלא מתאגיד בנקאי.

{{ח:סעיף|7ב|חשבון הבנק של סיעה וסייג להלוואות|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי למפלגה או לסיעה ולנהל חשבון כאמור כל עוד עומדת המפלגה או הסיעה בתנאי ההסכם בינה ובין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון, ואולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי להן.
{{ח:תת|(ב)}} לא תקבל סיעה הלוואה מגורם כלשהו, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הלוואה מאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג}};
{{ח:תתת|(2)}} הלוואה מתאגיד בנקאי בתנאים מקובלים לשם רכישת זכות במקרקעין בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב) לא יראו יתרת חובה בחשבון עובר ושב שבו מתקבל מימון ההוצאות השוטפות כהלוואה, ובלבד שיתרת החובה לחשבון זה אינה עולה על מחצית הסכום שהסיעה אמורה לקבל למימון הוצאותיה השוטפות בחודש.
{{ח:תת|(ד)}} מפלגה או סיעה רשאית לקבל ערבות בנקאית או אחרת בהתאם להנחיות שקבע מבקר המדינה, לרבות לעניין גובה הערבות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} מפלגה או סיעה רשאית לקבל ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת בהתאם להנחיות שקבע מבקר המדינה, לרבות לעניין גובה הערבות.

{{ח:סעיף|7ג|הלוואה לסיעה|תיקון: תשע״ה, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, באמצעות יושב ראש הכנסת, הלוואות בתנאים כאמור בסעיף זה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים):}} לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי מיום כינוס הכנסת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ושלוש, הכנסת העשרים וארבע והכנסת העשרים וחמש):}} לאחר פרסום תוצאות הבחירות ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת או עד היום הקובע, לפי המוקדם, רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים, הכנסת העשרים ושלוש והכנסת העשרים וארבע):}} קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וחמש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש):}} קרן ההלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מיום כינוס הכנסת; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
{{ח:תתת|(3)}} התבקשה הלוואה כאמור בפסקה (1) בסמוך לפני יום הבחירות לכנסת, ובכלל זה לאחר אישור הצעת חוק התפזרות הכנסת בקריאה הראשונה, לא תינתן ההלוואה אלא אם כן יושב ראש הכנסת שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, על פי המלצת הוועדה הציבורית; החליט יושב ראש הכנסת כאמור, תחול החלטתו על כל הסיעות.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב) והגישה הסיעה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; לא הגישה הסיעה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים, הכנסת העשרים ושלוש הכנסת העשרים וארבע):}} הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים וארבע לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים וחמש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) {{ח:הערה|(כנוסחו בהוראת השעה)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מתחילת השנה הרביעית לכהונתה של הכנסת ועד היום הקובע רשאית סיעה לקבל הלוואה בסכום שלא יעלה על פי שלושה ממימון ההוצאות השוטפות שהיא מקבלת בחודש, ובלבד שבאותה העת אין הלוואה שקיבלה וטרם נפרעה.
{{ח:תתת|(2)}} קרן הלוואה לפי פסקה (1) תוחזר בתשלומים שווים באמצעות ניכוי ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד לחודש האחרון שבו משתלמות הוצאות אלה בעבור הכנסת שבה התקבלה ההלוואה; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
{{ח:תתת|(3)}} הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}}, תחושב מחדש התקופה להחזר ההלוואה בהתאם.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה להלוואה תוגש בידי הסיעה ליושב ראש הכנסת, ויפורטו בה סכום ההלוואה המבוקש ותקופת ההחזר.
{{ח:תת|(ו)}} יושב ראש הכנסת לא יאשר מתן הלוואה לפי סעיף זה לסיעה חדשה שטרם פרעה הלוואה שנטלה מתאגיד בנקאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} אלא לאחר שהציגה לפניו, להנחת דעתו, תכנית בדבר פירעון ההלוואה.
{{ח:תת|(ז)}} על החזר ההלוואה לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} חוב שנותר לסיעה או למפלגה בשל הלוואה לפי סעיף זה ולא ניתן לנכותו לפי הוראות סעיף זה, תחזירו הסיעה בלא דיחוי, ואם לא עשתה כן – ינוכה החוב מכל סכום המגיע לסיעה או למפלגה מאוצר המדינה לפי חוק זה או לפי דין אחר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות לתביעה להשבת החוב לפי כל דין; יושב ראש הכנסת יודיע לשר האוצר, לשר המשפטים ולשר הפנים על חוב כאמור שלא הוחזר.
{{ח:תת|(ט)}} ועדת הכנסת לא תאשר שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת או ייצוג של מפלגה חדשה בכנסת אלא לאחר שנוכחה שלא יהיה בהחלטתה כדי למנוע פירעון הלוואה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|8|הגבלת הכנסות|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ב, תש״ן, תשנ״ג־2, תשנ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תקבל סיעה, מפלגה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בין בארץ ובין בחוץ לארץ; לענין הוראה זו, ”תאגיד“ – לרבות שותפות רשומה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תקבל סיעה, מפלגה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה בסעיף קטן (א) בסכום או בסכומים העולים על 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 1,100 ש״ח)}} לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין שנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת או בחירות לכלל הרשויות המקומיות יבוא סכום 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 2,800 ש״ח)}} במקום הסכום האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג1)}} לא תקבל מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת תרומה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), בסכום העולה על פי חמישה מהסכומים הנקובים באותם סעיפים קטנים.
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ג1), מפלגה או סיעה שהגישה רשימת מועמדים ולא זכתה במנדטים רשאית לקבל תרומה כאמור בסעיף קטן (א), ב־12 החודשים שלאחר יום הבחירות, בסכום שאינו עולה על פי עשרה מהסכום הנקוב בסעיף קטן (ג), והכול לשם כיסוי חובותיה בשל הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומות אלא מבוחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ד2)}} לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומות שניתנו בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי הסיעה או המפלגה או מטעמן – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.
{{ח:תת|(ד3)}} לא תקבל סיעה או מפלגה, במישרין או בעקיפין, תרומה בשטרי כסף או במעות.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מצא מבקר המדינה כי סיעה או מפלגה קיבלה תרומה בניגוד לאמור בסעיף זה, תעביר הסיעה או המפלגה לאוצר המדינה, במועד שיקבע מבקר המדינה, סכום ששוויו פי שניים מסכום התרומה; אולם רשאי מבקר המדינה לקבוע כי על הסיעה או המפלגה להעביר לאוצר המדינה סכום קטן יותר, אם נראה לו שמן הראוי לנהוג כן בהתחשב בנסיבות המקרה;
{{ח:תתת|(2)}} לא היתה יתרת זכות בחשבונותיה הבנקאיים של הסיעה לצורך העברת הסכום לאוצר המדינה, יודיע מבקר המדינה על כך ליושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת ישלול מהסיעה את הסכום המגיע ממנה כאמור ויחזירנו לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} סיעה או מפלגה תפרסם את שמות התורמים וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ז)}} קיבלה סיעה או מפלגה תרומה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, תחזיר לתורם, מיד כשנודע לה על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל המותר, ואם לא ניתן לעשות כן, תעביר את הסכום שעליה להחזיר לאוצר המדינה באמצעות חשב הכנסת; פעלה סיעה או מפלגה לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יראו את התרומה כתרומה שהתקבלה בניגוד להוראות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|8א|תרומה מקיבוץ או מאגודה חקלאית|תיקון: תשמ״ב, תשע״ה}}
{{ח:ת}} תרומות לסיעה או למפלגה מקיבוץ או מאגודה חקלאית הבאות במקום תרומות אישיות של חבריהם, ולדעת מבקר המדינה הן בסכום סביר לפי נסיבות הענין, לא ייחשבו כתרומות מתאגיד לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}; לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה חקלאית“ – אגודה שיתופית חקלאית אחרת שחבריה אישית הסמיכוה לתרום לסיעה.

{{ח:סעיף|8ב|מפעלי תרבות וחינוך – תרומות והוצאות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשנ״ד־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תרומה למפעל תרבות או חינוך של סיעה או של מפלגה או של גוף הקשור לסיעה (להלן – מפעל תרבות), המשמשת למטרת חינוך או תרבות לפי נסיבות הענין, לא תיחשב כתרומה לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} קבע מבקר המדינה כי הוצאה של מפעל תרבות שימשה למימון תעמולת בחירות או לפעילות מפלגתית, תיחשב ההוצאה כהוצאה של הסיעה או של המפלגה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), ולאחר מכן חזר וקבע כי מפעל התרבות חזר והוציא הוצאה כאמור, יראו את ההוצאה כאילו התקבלה מתרומה, ורשאי מבקר המדינה לקבוע כי התרומה היא תרומה אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} והוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל התרבות.
{{ח:תת|(ד)}} קבע מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייאשם בעבירה מקבל התרומה לפי סעיף זה אלא לאחר שמבקר המדינה הודיע למפעל התרבות כי לא חל עליו סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|8ג|תרומה במקרה של ויתור על מימון|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ב, תשע״ז־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} מסרו רשימת מועמדים או סיעה, לא יאוחר מיום הצגת רשימות המועמדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות}} או מהיום הקובע, לפי המאוחר, הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת שאין ברצונן לקבל מימון הוצאות בחירות לפי חוק זה, יראו לגביהן כאילו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)}} נאמר 60,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1994; בשנת 2026, 150,400 ש״ח)}}, והן לא תהיינה זכאיות למימון הוצאות בחירות באותה מערכת בחירות לכנסת.

{{ח:סעיף|8ד|מפלגה חדשה המגישה רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה שאינה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת והגישה רשימת מועמדים, תהיה רשאית, בתוך 14 ימים מיום הגשת הרשימה, לקבל תרומה מחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שהיה קיים לפני רישום המפלגה ואשר מרבית חבריו הם בין מייסדי המפלגה, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמקור לתרומה הוא בכספים שנתקבלו על ידי אותו חבר בני אדם, בגבולות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} לגבי סיעה;
{{ח:תתת|(2)}} שאותו חבר בני אדם ניהל מערכת חשבונות מיום היווסדו או במשך שנה לפני הגשת רשימת המועמדים, לפי המועד המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת החשבונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקר המדינה יחד עם חשבונות הסיעה או רשימת המועמדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} למבקר המדינה יהיו נתונות כלפי חבר בני אדם כאמור אותן סמכויות הנתונות לו כלפי סיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|8ה|תחולת ההגבלות בענין תרומות, הוצאות והלוואות|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7 עד 8ד}}, אחת היא אם התרומות או ההלוואות ניתנו לסיעה, למפלגה, לרשימת המועמדים, למועמד לכנסת, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם, או שההוצאות הוצאו בידי סיעה, מפלגה, רשימת מועמדים, מועמד או אדם כאמור.

{{ח:סעיף|8ו||תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|9|ניהול חשבונות|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״א, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ט, תש״ף־3}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום החמישה עשר אחרי היום הקובע וכל עוד מגיע לסיעה מימון להוצאותיה –
{{ח:תתת|(1)}} תנהל הסיעה מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה ותרשום בהם את הכנסותיה והוצאותיה לפי אותן הנחיות;
{{ח:תתת|(2)}} תחזיק הסיעה את הכספים המיועדים להוצאותיה בחשבונות הבנקאיים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת החשבונות והחשבונות הבנקאיים האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כג|סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעה הצהרה, חתומה בידיהם, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; הצהרה כאמור יכול שתימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבל הצהרה כזו כראיה.
{{ח:תת|(ד)}} לפי דרישה של לפחות שישית מחברי סיעה, תעמיד הסיעה לעיונם את מערכת החשבונות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} החל מהיום הקובע הוראות סעיף זה יחולו גם על מפלגה, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה|הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה, התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|9א|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד־4, תשס״ג, תשע״ז־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תתת|(1)}} נותן ביודעין התחייבות ממונית שלא לפי הרשאה שניתנה ופורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(2)}} לא ממלא ביודעין אחר דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} נותן ביודעין תרומה בניגוד להוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} מקבל ביודעין בשם סיעה או בשם רשימת מועמדים תרומה בניגוד להוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} מבצע פעילות בחירות בשווי כולל של 500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 601,700 ש״ח)}} בלי שנרשם כגוף פעיל בחירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיף 10ג(א)}}, או בלי שהתאגד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיף 10ג(ג)(1)}}, או לא מסר למבקר הנמדינה דוח על מערכת החשבונות שניהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיף 10ג(י)}}, במטרה לרמות.
{{ח:תת|(ב)}} המוסר ביודעין הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} הכוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתן הוראה להוציא הוצאה או מי שאישר להוציא הוצאה והוא רשאי לעשות כן מטעם הסיעה או רשימת המועמדים, ביודעו שההוצאה תביא לחריגה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} וההוראה בוצעה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובלבד שהסיעה או רשימת המועמדים חרגה מההוצאות המותרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף|10|דו״חות מבקר המדינה|תיקון: תשל״ה, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־2, תשפ״ב־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 24 שבועות מהיום שבו פורסמו תוצאות הבחירות ימסרו נציגיה של סיעה או רשימת מועמדים למבקר המדינה את חשבונותיה לתקופת הבחירות; לא עשו כן, והודיע מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת כי לדעתו לא היה הצדק סביר למחדלם, יורה יושב ראש הכנסת שלא ישולם לאותה סיעה או רשימת מועמדים כל תשלום לפי חוק זה עד אשר יודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות וכי לכאורה ניהלה הסיעה או רשימת המועמדים מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; הודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות לאחר שיושב ראש הכנסת הורה כאמור, ישולם לסיעה או לרשימת המועמדים התשלום שלא שולם לה לפי סעיף קטן זה, בניכוי סכום כפי שימליץ מבקר המדינה שלא יעלה על 15% מהתשלום המגיע לה.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך 24 שבועות לאחר שקיבל את החשבונות האמורים בסעיף קטן (א), ימסור מבקר המדינה ליושב־ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות ויציין בו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הסיעה או רשימת המועמדים ניהלה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוצאות הסיעה או רשימת המועמדים והכנסותיה באותה שנה היו בגבולות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ובסעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום 1 במאי שלאחר תום כל שנת כספים ימסרו נציגיה של סיעה או רשימת מועמדים למבקר המדינה את חשבונותיה לאותה שנה; לא עשו כן, והודיע מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת כי לדעתו לא היה הצדק סביר למחדלם, יורה יושב ראש הכנסת שלא ישולם לאותה סיעה כל תשלום לפי חוק זה עד אשר יודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות וכי לכאורה ניהלה הסיעה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; הודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות לאחר שיושב ראש הכנסת הורה כאמור, ישולם לסיעה או לרשימת המועמדים התשלום שלא שולם לה לפי סעיף קטן זה, בניכוי סכום כפי שימליץ מבקר המדינה שלא יעלה על 15% מהתשלום המגיע לה.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו שנה שבה מתקיימות הבחירות לכנסת כמסתיימת בתום החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות, והחשבונות לפי סעיף קטן (ג) יימסרו ביחד עם החשבונות לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} יראו שנה שלאחר הבחירות כמתחילה בתחילת החודש אחרי פרסום תוצאות הבחירות וכמסתיימת בתום שנת הכספים הבאה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות האמורים בסעיף קטן (ג); ואולם הוגשו החשבונות האמורים במועד האמור בסעיף קטן (ג1)(1), ימסור מבקר המדינה דין וחשבון במועד האמור בסעיף קטן (ב); בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יצוין –
{{ח:תתת|(1)}} אם הסיעה או רשימת המועמדים ניהלה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוצאות הסיעה או רשימת המועמדים והכנסותיה באותה שנה היו בגבולות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ובסעיף 8}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לחשבונות הנמסרים לפי סעיף זה תצורף חוות דעת של רואה החשבון של הסיעה או של רשימת המועמדים בדבר תקינותם ושלימותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) חיובי – ישלול יושב ראש הכנסת מהסיעה {{ח:הערה|או מרשימת המועמדים}}, בתשלומים שווים במשך שישה חודשים, מתוך מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, סכום השווה ל־15% מסכום מימון הבחירות ששולם לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ד) חיובי – ישלול יושב־ראש הכנסת מן הסיעה או רשימת המועמדים במשך שישה חודשים מחצית ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה {{ח:הערה|או רשימת המועמדים}} מקבלת בחודש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), אם הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) או (ד) לא היה חיובי בשל חריגה מהסכומים שנקבעו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) או (ב)}}, ישלול יושב ראש הכנסת שליש מסכום החריגה, ובלבד שסכום השלילה לא יעלה על 20% מהסכום אשר הסיעה או רשימת המועמדים זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}} או מהסכום השנתי אשר הסיעה או רשימת המועמדים זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}}, לפי הענין; השלילה תיעשה מתוך התשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות של הסיעה או רשימת המועמדים, לפי הענין, אך לא תעלה מדי חודש על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה {{ח:הערה|או רשימת המועמדים}} מקבלת בחודש.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), אם ניהלה סיעה או רשימת מועמדים מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, ישלול יושב ראש הכנסת מהתשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות של הסיעה או רשימת המועמדים, לפי הענין, סכומים קטנים מאלה הנקובים בפסקה (1), כפי שימליץ מבקר המדינה בהתחשב באופי החריגה ובמידתה; והוא הדין בסיעה או ברשימת מועמדים שחרגה מהסכומים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} או שקיבלה תרומה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} ומצא מבקר המדינה נסיבות שבגללן מן הראוי לנהוג לגביה כאמור בפסקה זו; השלילה לא תעלה מדי חודש על מחצית מימון ההוצאות השוטפות שהסיעה {{ח:הערה|או רשימת המועמדים}} מקבלת בחודש.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(5)}} שלילת סכומים לפי סעיף קטן זה תקדם לכל ניכוי לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תתת|(6)}} מבקר המדינה רשאי להחליט, לפי בקשה של סיעה או רשימת מועמדים, כי החזר סכומים שנשללו ממנה לפי סעיף קטן זה ייפרס לתקופה שיקבע שתהיה ממושכת מהקבוע בסעיף זה, אך לא יותר מתום כהונתה של אותה הכנסת.
{{ח:תתת|(7)}} הסתיימה כהונתה של הכנסת לפני שהסכום שנשלל לפי סעיף קטן זה נוכה במלואו, תנוכה יתרת הסכום מהמקדמה שהסיעה זכאית לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תתת|(8)}} יושב ראש הכנסת יעביר לאוצר המדינה סכומים ששלל לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(9)}} שכר ותשלומים אחרים המשולמים לעובדי הסיעות מתקציב הכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לא יישללו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} או לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הכספים של הכנסת רשאית, בהסכמת מבקר המדינה, להאריך כל מועד מהמועדים האמורים בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ובסעיף 10ג(י) ו־(יב)}}; החלטת הועדה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|10א|גוף הקשור לסיעה|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשנ״ד־4, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, הוצאות של גוף הקשור לסיעה ייחשבו כהוצאות הסיעה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} –
{{ח:תתת|(1)}} תרומה שקיבל גוף הקשור לסיעה, יראו כאילו קיבלה אותה הסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} תרומה שקיבלה סיעה מגוף הקשור לסיעה לא תיחשב כתרומה מתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} בנוגע לסיעה חל גם לגבי גוף הקשור לסיעה; בעת מסירת החשבונות של סיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יימסרו גם חשבונותיו של כל גוף כאמור.

{{ח:סעיף|10ב|סמכויות עזר לרואה החשבון|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} רואה החשבון של הסיעה או של רשימת המועמדים רשאי לדרוש, בכל עת, מנציגיה שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי ביקורת החשבונות.

{{ח:סעיף|10ג|גוף פעיל בבחירות|תיקון: תשע״ז־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם או חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, פעילות בחירות בשווי כולל, בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 120,400 ש״ח)}}, ולא יגייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור, אלא לאחר שנרשם אצל מבקר המדינה, כפי שיקבע המבקר, כגוף פעיל בבחירות שמטרתו ביצוע פעילות בחירות.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה לא ירשום גוף לפי סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא תאגיד – הוא עמותה או חברה לתועלת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסר למבקר המדינה פרטי אתר אינטרנט לפרסום מידע שעליו לפרסם על פי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הסמיך אדם או שני בני אדם לפעול בשמו כגוף פעיל בבחירות בכל הנוגע לקשריו עם רשויות המדינה ופרסם באתר האינטרנט שלו את שמם, בצירוף כתב הסכמתם לשמש בתפקיד זה (בסעיף זה – הגורם המוסמך).
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע אדם או חבר בני אדם פעילות בחירות בשווי כולל, בכסף או בשווה כסף, העולה על פי ארבעה מהסכום האמור בסעיף קטן (א) ולא יגייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור אלא לאחר שנרשם אצל מבקר המדינה כאמור בסעיף קטן (א) והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נרשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור שמטרתה ביצוע פעילות בחירות, או הגיש בקשה להירשם כאמור והשלים את כל הנדרש ממנו לשם הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מינה רואה חשבון לשם ביקורת החשבונות ועריכת דוח בדבר הכנסותיו והוצאותיו כגוף פעיל בבחירות, ופרסם באתר האינטרנט שלו את שם רואה החשבון, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין חישוב הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), יראו כאילו פעילות הבחירות או גיוס התרומות בוצעו בידי גוף אחד אף אם בוצעו בידי כמה גופים, אם לדעת מבקר המדינה, או יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בקשר לעתירה לפי סעיף קטן (יז), לפי העניין, יש לראות גופים אלה כזרועות של גוף אחד, בהתחשב בכל האפיונים המפורטים להלן או מקצתם: מטרותיהם של הגופים, פעולותיהם, זהות בעליהם, מנהליהם וחבריהם, ייעוד רווחיהם והמקורות לכיסוי הפסדיהם.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מועמד לכנסת או בעל תפקיד במוסדות מפלגה לא יהיה בעל תפקיד בכיר בגוף פעיל בבחירות ולא ישמש כגורם המוסמך מטעמו, ואם היה למועמד לכנסת או לבעל תפקיד במוסדות מפלגה כאמור – יחדל לשמש בתפקידו בגוף פעיל בבחירות או מטעמו.
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המוסמך ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו; התפטר הגורם המוסמך בהודעה לגוף פעיל בבחירות ולמבקר המדינה, חדל לשמש בתפקידו לפי פסקה (1) או נבצר ממנו למלא את תפקידו, והיה היחיד המשמש גורם מוסמך, ימנה גוף פעיל בבחירות, בתוך שלושה ימים מיום שנודע לו על כך, גורם מוסמך אחר במקומו, ויפרסם באתר האינטרנט שלו את שמו, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} לא יקבל גוף פעיל בבחירות, שביצע פעילות בחירות בשווי כולל העולה על הסכום האמור בסעיף קטן (א), או גייס תרומות למטרה זו בשווי כולל כאמור, במישרין או בעקיפין, בתקופה שבין בחירות לכנסת לבין הבחירות שאחריהן, כל תרומה בסכום או בסכומים העולים על כפל הסכום האמור בפסקה (2) מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ביצע גוף פעיל בבחירות פעילות בחירות בשווי האמור בסעיף קטן (ג) או גייס תרומות למטרה זו בשווי האמור, לא יקבל החל באותו מועד תרומה כאמור בפסקה (1) בסכום או בסכומים העולים על 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 18,100 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(3)}} לא יקבל גוף פעיל בבחירות, במישרין או בעקיפין, תרומה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א), (ד1), (ד2) ו־(ד3)}}.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), גוף פעיל בבחירות רשאי לקבל תרומה מתורם בחוץ לארץ בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד1)}}, ובלבד שהוא בגיר; ואולם קיבל גוף פעיל בבחירות תרומה כאמור, לא יעלה סך התרומות שהוא יקבל, בארץ או בחוץ לארץ, בתקופה שבין בחירות לכנסת לבין הבחירות שאחריהן, על 600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 722,100 ש״ח)}}, ולא יעלה סך התרומות שהוא יקבל מתורמים בחוץ לארץ לפי פסקה זו על שליש מהסכום הכולל של התרומות שקיבל באותה תקופה.
{{ח:תתת|(5)}} קיבל גוף פעיל בבחירות תרומה בניגוד להוראות סעיף קטן זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, יחזיר הגוף לתורם, מיד כשנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר, ואם לא ניתן לעשות כן, יעביר את הסכום שעליו להחזיר לאוצר המדינה באמצעות חשב הכנסת; פעל הגוף לפי הוראות פסקה זו, לא יראו את התרומה כתרומה שהתקבלה בניגוד להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ז)}} גוף פעיל בבחירות יפרסם באתר האינטרנט שלו או באתר אינטרנט שיקבע מבקר המדינה, ולפי הנחיות מבקר המדינה, כל תרומה שקיבל מתורם וכל תרומה שהחזיר לתורם או העביר לאוצר המדינה בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה או מיום שהחזירה או העבירה; ואולם בתקופת הבחירות יפרסם גוף פעיל בבחירות מידע כאמור בתוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ח)}} גוף פעיל בבחירות ינהל מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשום את הכנסותיו והוצאותיו לפי אותן הנחיות.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} רואה החשבון של גוף פעיל בבחירות שמונה לפי סעיף קטן (ג)(2) רשאי לדרוש ממנו בכל עת שימציא לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה, והגוף הפעיל בבחירות ימציא את הנדרש ללא דיחוי.
{{ח:תתת|(2)}} רואה החשבון האמור בפסקה (1) ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו; התפטר רואה החשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנה גוף פעיל בבחירות, בתוך עשרה ימים מיום שנודע לו על כך, רואה חשבון אחר במקומו, ויפרסם באתר האינטרנט שלו את שם רואה החשבון, בצירוף כתב הסכמתו לשמש בתפקיד זה.
{{ח:תת|(י)}} גוף פעיל בבחירות ימסור למבקר המדינה, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א) או (ו)}}, דוח על מערכת החשבונות שניהל בתקופה שבה פעל כגוף כאמור ועד למועד מסירת הדוח; גוף פעיל בבחירות שביצע פעילות בחירות בשווי האמור בסעיף קטן (ג) יצרף לדוח הנמסר לפי סעיף קטן זה חוות דעת של רואה החשבון שמינה לפי סעיף קטן (ג)(2) בדבר תקינותם ושלמותם של החשבונות ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
{{ח:תת|(יא)}} גוף פעיל בבחירות יודיע למבקר המדינה, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (י), על מאגר מידע שיצר.
{{ח:תת|(יב)}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב) או (ו)}} ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דוח על תוצאות ביקורת מערכת החשבונות של גוף פעיל בבחירות, ויציין בו אם הגוף ניהל מערכת חשבונות לפי הנחיותיו, אם התרומות שקיבל היו בגבולות שנקבעו בסעיף קטן (ו) ואם הגיש הודעות ודוחות כנדרש בסעיף זה.
{{ח:תת|(יג)}} מבקר המדינה רשאי לדרוש מגוף פעיל בבחירות ומכל אדם מידע ומסמכים הדרושים לו להכנת דוח ולבירור זיקה בין גוף פעיל בבחירות לבין גוף או אדם אחר, וכל גוף או אדם כאמור ימסרו מידע ומסמכים אלו ללא דיחוי.
{{ח:תת|(יד)}} הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר, ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, המאמת את נכונות האמור בהן ואת שלמותן.
{{ח:תת|(טו)}} מצא מבקר המדינה כי גוף פעיל בבחירות עשה אחד מאלה, יעביר הגוף לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי מבקר המדינה להפחית את הסכום אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת:
{{ח:תתת|(1)}} ביצע פעילות בחירות בלי שנרשם כגוף פעיל בבחירות, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), או בלי שהתאגד, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(1) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
{{ח:תתת|(2)}} קיבל תרומה בניגוד להוראות סעיף קטן (ו) או לא פרסם תרומה במועד שנקבע בסעיף קטן (ז) – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר למבקר המדינה דוח על מערכת החשבונות שניהל כאמור בסעיף קטן (י) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
{{ח:תתת|(4)}} איחר במסירת דוח למבקר המדינה על מערכת החשבונות שניהל כאמור בסעיף קטן (י), לא מסר למבקר מידע ומסמכים שדרש המבקר כאמור בסעיף קטן (יג) או לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות כפי שנקבעו בסעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו פי שלושה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע למבקר המדינה על מאגר מידע שיצר כאמור בסעיף קטן (יא) – סכום שגובהו פי חמישה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
{{ח:תתת|(6)}} איחר להודיע על מאגר מידע שיצר כאמור בסעיף קטן (יא) – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2);
{{ח:תתת|(7)}} לא מינה גורם מוסמך או רואה חשבון במקום מי שחדלו לכהן כאמור בסעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ט)(2) – סכום שגובהו פי שלושה מסכום התרומה המרבי המותר לפי סעיף קטן (ו)(2).
{{ח:תת|(טז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (טו), ישלמו גוף פעיל בבחירות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות עד תום המועד הקבוע באותו סעיף קטן, אף אם טרם הגיע מועד פירעונו; ואולם המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לא יפעל בהליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|החוק האמור}} אלא בחלוף המועד לתשלום החוב.
{{ח:תת|(יז)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לבקשת מפלגה המיוצגת בכנסת או מפלגה שהגישה רשימת מועמדים בבחירות לכנסת הבאה, ולאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לתת צו המונע הפרת הוראה מהוראות סעיף זה או מהנחיות שנתן מבקר המדינה לפיו; על דיון בעתירה לצו ועל צו לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ב|סעיפים 17ב}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ה|ו־17ה(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}, וסדרי הדין שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ה|סעיף 17ה(א) לחוק האמור}}, והכול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(יח)|(1)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובה החלה על סיעה או מפלגה או מאיסור לפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות של מבקר המדינה לפי כל דין, לרבות הסמכות לקבוע כי גוף הוא גוף קשור לסיעה אף אם הוא גוף פעיל בבחירות והסמכות לקבוע כי יש בפעילות של גוף פעיל בבחירות משום תרומה אסורה לסיעה או למפלגה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות מבקר המדינה (ניהול מערכת חשבונות ודיווח של גוף פעיל בבחירות)|הנחיות מבקר המדינה (ניהול מערכת חשבונות ודיווח של גוף פעיל בבחירות), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|11|חוות דעת}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה רשאית בכל עת לבקש מיושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית חוות־דעת, אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית יתן את חוות־הדעת לאחר התייעצות בסגניו, זולת אם ראה את הדבר כדחוף.
{{ח:תת|(ב)}} חוות־דעת תינתן תוך שבעה ימים ותימסר ליושב־ראש הכנסת, למבקר המדינה, לסיעה שביקשה את חוות־הדעת ולכל הסיעות האחרות.
{{ח:תת|(ג)}} סיעה רשאית בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות־דעת, אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות שוטפות; חוות־הדעת תינתן תוך עשרים ואחד יום ותימסר ליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ליושב־ראש הכנסת, לסיעה שביקשה את חוות־הדעת, ואם הדבר נראה למבקר המדינה רצוי – גם לסיעות האחרות.

{{ח:סעיף|12|דין מפלגות המקיימות סיעה אחת|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אם סיעה היא צירוף של שתי מפלגות או יותר שהגישו רשימת מועמדים משותפת והמקיימות בכנסת סיעה אחת, יראו את אותן מפלגות כאילו היו סיעות נפרדות בכל הנוגע למימון הוצאות שוטפות, להלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג}} ולתרומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, למעט תרומה בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} התשלומים למימון ההוצאות השוטפות ישולמו לסיעות הנפרדות המקיימות סיעה שהיא צירוף כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם להשתייכות המפלגתית של חבריהן כפי שנמסרה עם הגשת רשימת המועמדים המשותפת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות}}; השתנה מספר החברים בסיעה נפרדת כאמור בשל הפסקת כהונתו בכנסת של חבר הסיעה, ישתנה בהתאם מימון ההוצאות השוטפות לפי ההשתייכות המפלגתית של חברי הסיעה ביום תשלום מימון ההוצאות השוטפות, אלא אם כן הודיעו כל הסיעות הנפרדות הנוגעות בדבר, לפני מועד זה, כי מימון ההוצאות השוטפות לא ישתנה.
{{ח:תת|(ג)}} התמזגו סיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|סעיף 60 לחוק הכנסת}}, יחולו עליהן הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלק מהמימון החודשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} המגיע לסיעה נפרדת ישולם לסיעה נפרדת אחרת באותו צירוף של מפלגות, ובלבד שהתשלום הוא על פי הסכם מימון שוטף; חלק המימון כאמור יהיה נקוב באחוזים מיחידת המימון, ולא יעלה על שיעור המימון למנדט אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}}, או על שיעור גבוה יותר אם חל שינוי במספר חברי הסיעות הנפרדות במהלך כהונתה של הכנסת, והמפלגות קבעו בהסכם כאמור שמימון ההוצאות השוטפות ימשיך להשתלם לפי ההשתייכות המפלגתית כפי שנמסרה עם הגשת רשימת המועמדים המשותפת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות}};
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתן לשנות או לבטל במהלך כהונתה של אותה כנסת הסכם מימון שוטף שהוגש ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; ההסכם יעמוד בתוקפו גם במקרה של התפלגות הסיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 59|סעיף 59(2) לחוק הכנסת}}, אלא אם כן קבעו הסיעות במפורש בהסכם כאמור בפסקה (1) כי במקרה של התפלגות ישולם לכל סיעה מימון ההוצאות השוטפות המגיע לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}}.

{{ח:סעיף|13|שינויים בהרכב הסיעות|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח, תש״ף־4}}
{{ח:תת|(א)}} התפלגה סיעה בכנסת על פי האמור {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|ו־60 לחוק הכנסת}}, יחושב מימון ההוצאות השוטפות של החלקים שהתפלגו בהתאם למספר החברים החדש, החל בחודש שלאחר שועדת הכנסת אישרה את השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה אחר לא יהיו חברי הכנסת שפרשו מסיעה זכאים למימון הוצאות שוטפות, ומימון ההוצאות של הסיעה שממנה פרשו לא ישתנה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התפלגות סיעה בכנסת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 59|סעיף 59(1) לחוק הכנסת}} שנעשתה בשנתיים הראשונות שלאחר תחילת כהונת הכנסת או ביום הקובע ואילך, ויחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוגשה ההודעה על ההתפלגות לועדת הכנסת, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|סעיף 60 לחוק הכנסת}}, על ידי רוב חברי הסיעה או בהסכמתם.
{{ח:תת|(ג1)}} ממימון ההוצאות השוטפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} של החלק שהתפלג כאמור בסעיף קטן (א) יופחת סכום השווה לשיעור מהסכום הכולל של חובות ותשלומים כמפורט להלן, בעת התשלום, כשיעור חלקו היחסי בסיעה לפני שהתפלגה, והסיעה שממנה התפלג החלק תהיה אחראית לתשלום חובות או תשלומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוב בשל מקדמה שקיבלה הסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}} ביתר;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הלוואה שניתנה לסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג}} לפני ההתפלגות;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים שנשללו מהסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתת|(4)}} חוב של סיעת אם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ג2)}} התפלגה סיעה בכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 59|סעיף 59(1) או (3) לחוק הכנסת}}, יופחת מהמקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} של החלק שהתפלג סכום השווה לשיעור מהסכום הכולל של חובות ותשלומים כמפורט בסעיף קטן (ג1), בעת התשלום, כשיעור חלקו היחסי בסיעה לפני שהתפלגה, והסיעה שממנה התפלג החלק תהיה אחראית לתשלום חובות או תשלומים אלה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חלק שהתפלג מסיעה ישתתף בהחזר חובות המפלגה שאותה סיעה ייצגה בכנסת, באופן יחסי לגובה מימון ההוצאות השוטפות שבשל ההתפלגות נגרע מהסיעה שממנה התפלג; החזר החוב יהיה מתוך ההוצאות השוטפות שלהן החלק שהתפלג זכאי עד לסיום כהונתה של אותה הכנסת, למעט סכום המימון למנדט אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}}; פסקה זו תחול גם אם החלק שהתפלג התמזג עם סיעה אחרת בכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} חובת ההשתתפות של חלק, כאמור בפסקה (1), תחל בתקופה שתחילתה ביום שבו הוא זכאי למימון הוצאות שוטפות ותסתיים ביום סיום כהונתה של אותה הכנסת.
{{ח:תתת|(3)}} רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, יקבע, בהקדם האפשרי, את חובות המפלגה לענין סעיף קטן זה, וימסור על כך הודעה ליושב ראש הכנסת ולבא כוחו של החלק שהתפלג.
{{ח:תתת|(4)}} רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק יאפשר לבא כוח החלק שהתפלג או מי מטעמו לעיין במסמכים הנוגעים לחובות המפלגה; היתה מחלוקת בנוגע לסכום חובות המפלגה – תובא המחלוקת להכרעת יושב ראש הכנסת, שיכריע בענין בתוך 30 ימים.
{{ח:תתת|(5)}} לענין סעיף קטן זה, ”חובות המפלגה“ – ההפרש שבין הוצאותיה לבין הכנסותיה, בתקופה שבה החלק שהתפלג או חלק ממנו, היה חלק מהסיעה, וכן לצורך הבחירות לכנסת שאליה נבחר חלק כאמור; ואולם לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציאה מפלגה לשם רכישת זכויות בנכסים הנשארים בידיה לאחר ההתפלגות וכן לא יובאו בחשבון חובות או תשלומים כאמור בסעיפים קטנים (ג1) ו־(ג2).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|13א||תיקון: תשל״ה, תשמ״א־2, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|13ב|רשימת מועמדים משותפת|תיקון: תשמ״ב, תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת ינהלו את חשבונותיהן לתקופת הבחירות בנפרד, ויראו אותן כאילו היו סיעות נפרדות בכל הנוגע למימון הוצאות הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת רשאיות להודיע, בהודעה משותפת ליושב ראש הכנסת עם מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}, כי הן ינהלו את חשבונותיהן לתקופת הבחירות במשותף, ויראו אותן כאילו היו סיעה אחת בכל הנוגע למימון הוצאות הבחירות; הודיעו מפלגות כאמור, ייכללו החשבונות שניהלו לעניין הבחירות לפני מסירת ההודעה בחשבונות שהן מוסרות למבקר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} כל אחת מהמפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת וזכאיות למימון הוצאות הבחירות תשתתף בהוצאות הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יערכו, לפני הגשת הרשימה, הסכם הוצאות בחירות, שיתייחס בין השאר להוצאות הבחירות, לתקציב הבחירות וכן לעודף ולגירעון בתקציב הבחירות; המפלגות יגישו את ההסכם ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים המשותפת.
{{ח:תת|(ה)}} המגישים רשימת מועמדים משותפת יציינו בה, נוסף על בא כוח הרשימה וממלא מקומו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק הבחירות}}, גם את בא כוחה של כל אחת מהמפלגות שהגישו את הרשימה ואת ממלא מקומו לעניין חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לאותן בחירות כסיעה אחת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}, ואם כל המפלגות אינן מיוצגות בכנסת – לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג1)}}; קיבלו מפלגות כאמור תרומה בסכום העולה על סכום התרומה המרבי לפי סעיף קטן זה, לפני שהוגשה רשימת המועמדים המשותפת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ז)}}; החזר התרומה יחולק בין המפלגות בחלקים שווים או בדרך אחרת שקבעו בהסכם הוצאות הבחירות.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לעניין הגבלת הוצאות בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, יראו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת כאילו היו סיעה אחת, בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א) או (ב)}}; ניהלו המפלגות את חשבון הבחירות בנפרד, תחושב הגבלת ההוצאות ביניהן בהתאם ליחס מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהן ביום הקובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נערך הסכם מימון שוטף, יראו את מספר חברי הכנסת שנמנים עם כל אחת מהסיעות ביום הקובע כאילו הוא המספר לפי שיעור המימון החודשי בהתאם להסכם ביום הקובע, והמספר לא יעוגל; נקבע בהסכם האמור כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב2)}} לא יחולו, לא יחולו גם הוראות פסקה זו.
{{ח:תת|(ח)}} ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבונותיהן לתקופת הבחירות בנפרד, וסבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה או הכנסה הנוגעת לרשימת המועמדים המשותפת לאף אחת מהן, תיוחס ההוצאה או ההכנסה בדין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} לכל אחת מהמפלגות, לפי שיעור חלקה בסך הכולל של הוצאות הבחירות בפועל.
{{ח:תת|(ט)}} ניהלו מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת את חשבונותיהן לתקופת הבחירות במשותף ולא היה הדין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}} חיובי, רשאי מבקר המדינה לקבוע כי שלילת התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ה)}} תיוחס לאחת המפלגות או לכמה מהן, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|13ג|דיווח על סיעה שקיבלה מקדמה ולא זכתה במנדט|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה שקיבלה מקדמה למימון הוצאות בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} ולא זכתה בבחירות במנדט, ימשיכו לחול עליה הוראות חוק זה לצורך ביקורת חשבונותיה לתקופת הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה הדין וחשבון של מבקר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}}, על סיעה כאמור בסעיף קטן (א), חיובי – יהיו מי שהיו נציגיה של הסיעה אחראים ביחד ולחוד להחזיר לאוצר המדינה 15% מהמקדמה שהסיעה קיבלה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13ד|דיווח על סיעה שקיבלה מימון שוטף וחדלה להתקיים|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד־4, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה שחדלה להתקיים לפני המועד למסירת חשבונותיה למבקר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}}, עקב התפלגות או מיזוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)}} או התפטרות חבריה מחברותם בכנסת, מי שהיו נציגיה של הסיעה ימסרו למבקר המדינה, תוך עשרה שבועות מהמועד שבו חדלה הסיעה להתקיים, את חשבונות הסיעה על הכנסותיה ועל הוצאותיה השוטפות באותו חלק של שנה שבו היתה קיימת כסיעה; ואולם אם חדלה להתקיים מפני שלא זכתה מחדש למנדטים בבחירות, יימסרו חשבונותיה כאמור במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ג1)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תוך שנים עשר שבועות לאחר שקיבל חשבונות כאמור בסעיף קטן (א), ואם קיבלם במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ג1)(1)}} – עד המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ד)}}, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ד)}}; לענין זה, תיחשב הגבלת ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}} לפי היחס שבין אורך התקופה שאליה מתייחסים החשבונות לבין שנה שלמה.
{{ח:תת|(ג)}} לא היה הדין וחשבון לפי סעיף קטן (ב) חיובי – יהיו מי שהיו נציגיה של הסיעה אחראים ביחד ולחוד להחזיר לאוצר המדינה 15% מהמימון החדשי שהסיעה קיבלה לפי חוק זה בתקופה שאליה מתייחס הדין וחשבון.

{{ח:סעיף|13ה|החזר מסיעה שחדלה להתקיים|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} סיעה שחדלה להתקיים לאחר שקיבלה מימון לפי חוק זה, יחזירו מי שהיו נציגיה את יתרת הסכומים שברשותם, לאחר ששילמו את חובותיה לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|14|הודעות של סיעה|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הודעות והצהרות של סיעה לפי חוק זה יבואו מאת בא־כוח הסיעה או ממלא מקומו שנקבעו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|לסעיף 25 לחוק הבחירות}} או, לעניין סיעות נפרדות, שנקבעו בהתאם לסעיפים קטנים (ב) או (ג).
{{ח:תת|(ב)}} באי כוח המפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת וממלאי מקומם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(ה)}}, יהיו באי כוח הסיעות הנפרדות בכנסת המקיימות סיעה אחת וממלאי מקומם.
{{ח:תת|(ג)}} התמזגו סיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|סעיף 60 לחוק הכנסת}}, יודיעו הסיעות בכתב לוועדת הכנסת, במועד המיזוג, נוסף על ההודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|סעיף 25(א1) לחוק הבחירות}}, מיהם באי כוחן של הסיעות הנפרדות וממלאי מקומם לעניין חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל סיעה נפרדת רשאית, בכל עת, בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף את באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה הנפרדת או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה הנפרדת אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על באי כוח סיעות נפרדות וממלאי מקומם לפי סעיף זה ועל כל שינוי בהם תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
{{ח:תת|(ו)}} על סיעה או סיעה נפרדת שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג אותה יחולו הוראת {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הכנסת}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15|מניעת שעבוד ועיקול}}
{{ח:ת}} הסכומים המגיעים לסיעה לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשמ״א־2, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17|סכומים שנתקבלו מההסתדרות והלוואה לסיעה בהסתדרות|תיקון: תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} סכומים שקיבלה סיעה בעקבות החלטת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל למימון מערכת הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה ולצרכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי (להלן – הסכומים), לא ייחשבו כתרומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, ובלבד שהסיעה לא חרגה מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות שהוציאה סיעה בקשר למערכת בחירות או בקשר לפעילותה השוטפת בהסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה (להלן – הפעילות), לא ייחשבו כהוצאות שוטפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, ובלבד שהסיעה שייכה את ההוצאות לפעילות, בדרך שנהגה בה, ערב תחילתו של חוק זה; לא ייעשה שינוי בשיוך כאמור אלא באישור מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}} על הסכומים אם הסיעה הוציאה אותם לצרכי הפעילות בלבד, החזיקה אותם בנפרד ושיקפה אותם בחשבונותיה, בצורה שתאפשר למבקר המדינה, בדרכי ביקורת מקובלות, לזהותם בבירור, לאמתם ולסכמם וכן שרשמה באותה צורה את הפעולות המהוות הוצאת הסכומים; שימוש בסכומים או בחלקם שלא לצורכי הפעילות ייחשב כקבלת תרומה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} סיעה או מפלגה רשאית לתת הלוואה לסיעה בהסתדרות כאמור בסעיף קטן (א) או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה; על החזר ההלוואה תתווסף ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|17א||תיקון: תשנ״ד־3, תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשס״א, תשס״ב, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20|ביצוע}}
{{ח:ת}} יושב־ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|21|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה מיום כ״ז בטבת תשל״ג (1 בינואר 1973).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}
{{ח:קטע3||שכר ותשלומים לעובדי הסיעות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירוג עוזרים ויועצים“ – דירוג עוזרים ויועצים בלשכות נבחרים (דירוג 564) לפי נוהלי נציבות שירות המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הענקות ותשלומים“ – {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ פרלמנטרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)#פרק ה1|בפרק ה׳1 להחלטת הענקות ותשלומים}}.

{{ח:סעיף*|2|שכר ותשלומים אחרים לעובדי הסיעות|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תשלם ישירות לעובדי הסיעה שכר יסוד כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרטים 5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|ו־7}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על שכר היסוד כאמור בפרט משנה (א) הכנסת תשלם ישירות לעובדי הסיעה או בעבורם, לפי העניין, החזר הוצאות ותשלומים אחרים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכויות פנסיה בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה, כולל מלוא פיצויי הפיטורים;
{{ח:תתת|(2)}} קרן השתלמות בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה, ממועד בקשת העובד, ובלבד שהעובד הסכים להעביר לקרן ההשתלמות את השיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה מתוך שכרו, ומסר לחשב הכנסת אישור על הצטרפות לקרן השתלמות;
{{ח:תתת|(3)}} קצובת ביגוד בשיעורים המקובלים לגבי היועצים הפרלמנטריים שתשולם באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
{{ח:תתת|(4)}} דמי הבראה בשיעורים המקובלים לגבי עובדי המדינה שישולמו באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
{{ח:תתת|(5)}} השתתפות בהוצאות נסיעה, כלכלה ולינה כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
{{ח:תתת|(6)}} השתתפות חודשית בהוצאות שימוש במכשיר טלפון נייד כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
{{ח:תתת|(7)}} שי לחג כפי שמשולם ליועצים הפרלמנטריים;
{{ח:תתת|(8)}} תוספת מעונות (זכויות הוריות) כפי שמשולם לעובדי המדינה.

{{ח:סעיף*|3|השתתפות בהוצאות לינה|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה של מליאת הכנסת או של ועדה מוועדות הכנסת או ישיבת סיעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת סיעה“ – ישיבה המתקיימת במשכן הכנסת שהוזמנו אליה כל חברי הסיעה שבה מועסק עובד הסיעה, ושיושב ראש הסיעה הודיע לחשב הכנסת כי נדרשה בה נוכחותו של עובד הסיעה.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסת תממן לעובד סיעה אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, השתתפות בהוצאות לינה בירושלים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ג)(1)}}, שתשולם לפי קביעת חשב הכנסת כנגד חשבונית או קבלה, או ישירות למלון, בסכום שלא יעלה על הסכום שזכאים לו היועצים הפרלמנטריים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הלינה היא בלילה שבין שני ימים שבהם מתקיימת ישיבה, ומקום מגוריו הקבוע של העובד מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הישיבה שבה השתתף עובד הסיעה הסתיימה אחרי השעה 23:00, ולמוחרת היום מתקיימת ישיבה במשכן הכנסת; לעניין זה יראו את שעת סיום ישיבה של מליאת הכנסת כשעה שעליה הודיע מראש מזכיר הכנסת לחברי הכנסת ולחשב הכנסת, אם הודיע, אף אם הישיבה הסתיימה בפועל לפני השעה הנקובה לעיל;
{{ח:תתת|(3)}} העובד נדרש להישאר במשכן הכנסת, ביום שבו התקיימה ישיבה עד שעה מאוחרת שבה, בהתאם לקביעת חשב הכנסת, אין תחבורה ציבורית סדירה למקום מגוריו של העובד.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאות למימון לפי פרט זה תהיה לעובד אחד בלבד של הסיעה בלילה מסוים, ואם מנתה הסיעה יותר מעשרים חברי כנסת – לשני עובדים; ואולם, בימים שבהם דנה מליאת הכנסת בהצעת חוק תקציב המדינה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית וכן בארבעה ימים נוספים בשנה שעליהם הודיעה הסיעה לחשב הכנסת, תהיה הזכאות למימון לפי פרט זה לשני עובדים בלבד, ואם מנתה הסיעה יותר מעשרים חברי כנסת – לשלושה עובדים.

{{ח:סעיף*|4|ציוד חיוני|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תספק לעובדי הסיעות, במספר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} בלבד, את הציוד החיוני כמפורט להלן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ג)(2)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מכשיר טלפון נייד; מנהל סיעה יהיה זכאי למכשיר מהסוג שמסופק לחברי הכנסת וכל עובד אחר של הסיעה יהיה זכאי למכשיר מהסוג שמסופק לעובד המדינה בדרגתו לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|פרטים 6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|או 7}}, לפי העניין; מכשיר כאמור יוחלף בתדירות המקובלת לגבי חברי הכנסת או עובדי המדינה, לפי העניין, אלא אם כן אישר חשב הכנסת כי ניזוק או אבד בנסיבות המצדיקות מתן מכשיר אחר;
{{ח:תתת|(2)}} מחשב נייד אחד מתוך הציוד שנמצא במחסן הכנסת בלבד; מנהל סיעה יהיה זכאי למחשב מהסוג שמסופק לחברי הכנסת, וכל עובד אחר של הסיעה יהיה זכאי למחשב מהסוג שמסופק לעובד המדינה בדרגתו לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|פרטים 6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|או 7}}, לפי העניין; מחשב כאמור יסופק לעובד הסיעה אחת לשלוש שנים או לתקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע חשב הכנסת, אלא אם כן אישר חשב הכנסת כי ניזוק או אבד בנסיבות המצדיקות מתן מחשב נייד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ציוד משרדי בסיסי מתוך הציוד שנמצא במחסן הכנסת בלבד; הסכום השנתי לציוד כאמור יהיה 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} לסיעה הזכאית למימון בעבור עובד אחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, והוא יגדל ב־500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} בשנה לכל עובד נוסף שהסיעה זכאית לקבל בעבורו מימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}}; הסכומים האמורים יעודכנו מדי 1 בינואר בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 1ג|בסעיף 1ג(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי במספר חברי הסיעה במהלך כהונתה של הכנסת, תשתנה בהתאם הזכאות השנתית לפי פרט משנה (א)(3) ותחול באותה שנה באופן יחסי.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד שסופק לפי פרט משנה (א)(1) ו־(2) הוא רכוש הכנסת; עם סיום עבודתו של עובד הסיעה יוחזר הציוד לכנסת או יועבר לעובד אחר של הסיעה ויחולו הוראות פרט זה, או יירכש על ידי עובד הסיעה או על ידי הסיעה בהתאם למקובל ברכישת ציוד על ידי חברי הכנסת לפי {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת הענקות ותשלומים}}.
{{ח:תת|(ד)}} הסתיימה עבודתו של עובד הסיעה או חדלה הסיעה להתקיים ולא התקיימו הוראות פרט משנה (ג), או לא החזירה הסיעה לכנסת ציוד שהיה עליה להחזיר מכל סיבה אחרת, תנוכה עלות הציוד מכל סכום המגיע לסיעה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} ציוד שסופק לפי פרט משנה (א)(3) הוא רכוש הסיעה.

{{ח:סעיף*|5|מנהל סיעה|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} אחד מעובדי הסיעה שעליו הודיעה הסיעה לחשב הכנסת יהיה מנהל הסיעה; לא הודיעה הסיעה על זהות מנהל הסיעה, ישולמו הסכומים לפי פרט זה לעובד בעל הוותק הארוך ביותר, ובין עובדים בעלי ותק זהה – למבוגר שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} שכר היסוד של מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ בכיר בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 145 או 150; מתח הדרגות למשרה יהיה 42 עד 44 בדירוג האמור, וקידום בדרגה ייעשה לאחר שנצברו ארבע שנות ותק.
{{ח:תת|(ג)}} עבודה בתפקיד של מנהל סיעה תיחשב כעבודה המקנה ניסיון ניהולי לעניין מכרזים הנערכים בשירות המדינה לפי אמות המידה המקובלות בשירות המדינה לגבי יועץ בכיר בלשכת שר.

{{ח:סעיף*|6|סגן מנהל סיעה|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} אחד מעובדי הסיעה שעליו הודיעה הסיעה לחשב הכנסת יהיה סגן מנהל הסיעה; לא הודיעה הסיעה על זהות סגן מנהל הסיעה, ישולמו הסכומים לפי פרט זה לעובד בעל הוותק השני הארוך ביותר, ובין עובדים בעלי ותק זהה – למבוגר שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} שכר היסוד של סגן מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ מקצועי בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 148 או 250; מתח הדרגות למשרה יהיה 41 עד 43 בדירוג האמור, וקידום בדרגה ייעשה לאחר שנצברו שלוש שנות ותק.

{{ח:סעיף*|7|עובד סיעה|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} שכר היסוד של עובד סיעה שאינו מנהל סיעה או סגן מנהל סיעה יהיה כשכר יועץ בלשכת שר בדירוג עוזרים ויועצים, סמל דירוג 124, 140 או 146; מתח הדרגות למשרה יהיה 40 עד 42 בדירוג האמור; קידום ראשון בדרגה ייעשה לאחר שנצברו שתי שנות ותק וקידום נוסף ייעשה לאחר שנצברה שנת ותק נוספת.

{{ח:סעיף*|8|חישוב ותק|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חישוב שנות הוותק כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרטים 5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|ו־7}}, יובאו בחשבון תקופות עבודה כעובד סיעה, יועץ פרלמנטרי, עובד המדינה בתפקיד של עוזר או יועץ לשר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי או מנהל של יחידת סמך, עובד תאגיד שהוקם בחוק בתפקיד של עוזר או יועץ למנהל התאגיד, ועובד הכנסת שעסק בתוקף עבודתו בפועל בעניינים מקצועיים שמהותם העבודה הפרלמנטרית.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בפרט משנה (א), לעניין חישוב שנות הוותק כאמור באותו פרט משנה, יובאו בחשבון כשנת ותק אחת כל ארבע שנות עבודה מלאות שבהן עסק עובד הסיעה, שלא בתקופה שבה עסק בעיסוק המנוי בפרט משנה (א), בעיסוק המחושב לצורכי ותק בהתאם לכללי ההכרה בוותק המקובלים בשירות המדינה בדירוג המינהלי או בדירוג המח״ר לבעלי תואר אקדמי או למי שהוא בעל הסמכה לרבנות לפי אישור הרבנות הראשית לישראל או למד תוכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18.

{{ח:סעיף*|9|שינוי דירוג עוזרים ויועצים|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} חל שינוי בדירוג עוזרים ויועצים בנוגע לדירוגים או לדרגות האמורים {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרטים 5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|ו־7}}, ימשיך שכר עובדי הסיעה להיות משולם כפי ששולם להם לפני השינוי, כל עוד לא תוקנו {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|הפרטים האמורים}}.

{{ח:סעיף*|10|הסכם העסקה ותנאי לביצוע תשלומים|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם ההעסקה בין הסיעה או המפלגה ועובד הסיעה יהיה בנוסח שיעביר חשב הכנסת לסיעות בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תנאי קודם לביצוע תשלומים לעובד הסיעה הוא שהסיעה מסרה לחשב הכנסת את כל אלה לגבי כל עובד שלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכם העסקה חתום כאמור בפרט משנה (א); הסיעה תודיע לחשב הכנסת ללא דיחוי על כל שינוי בפרטים שצוינו בהסכם, לרבות שינוי במקום מגוריו הקבוע של עובד הסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה של הסיעה ושל העובד שלפיה הם מבקשים כי הכנסת תשמש כלשכת שירות לשם ביצוע תשלומים לעובד, וכי לא חלים בינו ובין הכנסת יחסי עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} תצהיר של הסיעה ושל העובד שלפיו העובד מועסק דרך קבע ובמשרה מלאה במשרדי הסיעה בכנסת ועיקר עיסוקו בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת, כאמור בהגדרה של ”עובדי הסיעות“ {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}; תצהירים כאמור יימסרו לחשב הכנסת מדי חודש ינואר וחשב הכנסת יעבירם לידיעת מזכירות הכנסת והלשכה המשפטית של הכנסת; הסיעה והעובד יודיעו לחשב הכנסת ללא דיחוי על שינוי בעניין זה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״א בשבט תשל״ג (24 בינואר 1973).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי בחירות}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>30tfgmpd4dsex2qlmuo1n0iqfm88y7g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המפלגות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293254</id>
    <revision>
      <id>3019741</id>
      <parentid>3002550</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:32:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="124551" sha1="oi8dgwso2br6db2gzly1017v7ev0s3p" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המפלגות, התשנ&quot;ב–1992

&lt;מאגר 2000399 תיקון 2194751 תקן 153093 קוד a163Y00000DuECGQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ב, 190|חוק המפלגות|12:210835)); ((תשנ&quot;ג, 100|רישום מפלגות קיימות (הוראת שעה)|13:211001)), ((170|תיקון|13:211788)); ((תשנ&quot;ה, 156|תיקון מס' 2|13:211150)), ((156|תיקון מס' 3|13:211151)), ((432, 434|תיקון מס' 4|13:211218)); ((תשנ&quot;ו, 48|תיקון מס' 5 והוראת שעה|13:211787)), ((120|תיקון מס' 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|13:211239)); ((תשנ&quot;ט, 70|תיקון מס' 7|14:211604)), ((76|תיקון מס' 9|14:211644)); ((תשס&quot;א, 404|תיקון מס' 10|15:300382)); ((תשס&quot;ב, 6|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק-יסוד: הממשלה)|15:300420)), ((16|תיקון מס' 12|15:300427)), ((410|תיקון מס' 13|15:300487)); ((תשס&quot;ד, 150|תיקון מס' 13|16:299757)); ((תשס&quot;ו, 34|בחירות מקדימות לכנסת השבע-עשרה (הוראת שעה)|16:301938)); ((תשס&quot;ז, 116|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה)|17:300691)), ((414|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון)|17:300779)); ((תשס&quot;ח, 580|תיקון מס' 14|17:300880)); ((תשס&quot;ט, 21|תיקון מס' 15|17:300772)), ((126|ת&quot;ט|2194)); ((תשע&quot;ב, 190|תיקון מס' 31 לחוק מימון מפלגות|18:301336)), ((314|תיקון מס' 17|18:301444)), ((423|תיקון מס' 18|18:301409)); ((תשע&quot;ה, 251|חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|20:313650)); ((תשע&quot;ו, 1251|תיקון מס' 20|20:348686)); ((תשע&quot;ז, 453|תיקון מס' 67 לחוק הבחירות לכנסת|20:381805)), ((520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)), ((1055|תיקון מס׳ 23|20:390354)); ((תשע&quot;ח, 98|תיקון מס׳ 24|20:457919)); ((תשע&quot;ט, 223|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 6|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 194|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ&quot;ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''הודעות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 315|עדכון סכומי תרומות)), ((1165|עדכון סכומי תרומות (מס' 2))); ((תשנ&quot;ה, 464|עדכון סכומי תרומות)), ((1559|עדכון סכומי תרומות (מס' 2))); ((תשנ&quot;ו, 315|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((567|סכומי תרומות והוצאות בתקופת בחירות מקדימות שפחתה מתשעה חודשים)), ((1415|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ&quot;ז, 284|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((889|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ&quot;ח, 213|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((993|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ&quot;ט, 211|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((512|עדכון סכומי תרומות והוצאות (תיקון))), ((1022|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תש&quot;ס, 219|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((688|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשס&quot;ב, 924|עדכון סכומי תרומות והוצאות)); ((תשס&quot;ה, 327|עדכון סכומי תרומות והוצאות)); ((תשע&quot;א, 634|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ב, 509|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ג, 572|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ד, 487|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ו, 579|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ז, 589|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ח, 733|עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ט, 1837|עדכון סכומים|8150)); ((תש&quot;ף, 370|עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;א, 1542|עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;א, 2178|עדכון סכומים|10019)); ((תשפ&quot;ג, 900|עדכון סכומים|10515)); ((תשפ&quot;ד, 1444|עדכון סכומים|11094)); ((תשפ&quot;ה, 728|עדכון סכומים|11642)); ((תשפ&quot;ו, 543|עדכון סכומים|12164)). ''שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))).

__TOC__

== פרק א': הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה (תיקון: תשנ&quot;ג-2) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;מפלגה&quot; - חבר בני־אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות אי חברתיות ולהביא ייצוגם בכנסת על ידי נבחרים;
:- &quot;חוק המימון&quot; - [[=חוק המימון|חוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין או זכויות;
:- &quot;תקופת הבחירות לכנסת&quot; - כהגדרתה [[בחוק המימון]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 2. ייסוד מפלגה
: מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות.

@ 3. רשם המפלגות
: שר המשפטים ימנה אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית המשפט המחוזי להיות רשם המפלגות (להלן - הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

@ 4. בקשה לרישום מפלגה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) בקשה לרישום מפלגה (להלן - הבקשה) תוגש בידי מייסדיה לרשם; הבקשה תפרט את השם המוצע למפלגה, מטרותיה ומענה, וכן את השם, שנת הלידה, מספר הזהות, משלח היד והמען של כל חבר מייסד החתום על בקשת הרישום; לבקשה יצורף תקנון המפלגה.
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הודעה על הגשת הבקשה תפורסם תוך ארבעה עשר ימים מהגשתה ובתקופת הבחירות לכנסת - בתוך ארבעה ימים, ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים; פרטי ההודעה ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].))
: (ג) הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית, לבאי־כוח הסיעות בכנסת, ואם הוגשו אותה שעה רשימות מועמדים בבחירות לכנסת - לבאי־כוח רשימות אלו.

@ 5. סייגים לרישום מפלגה (תיקון: תשס&quot;ב-3)
: לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה:
:: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
:: (2) הסתה לגזענות;
:: (2א) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;
:: (3) יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

@ 6. התנגדות לרישום מפלגה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) כל אזרח ישראל בגיר שהוא תושב הארץ רשאי להתנגד לרישום מפלגה.
: (ב) ההתנגדות תוגש לרשם בכתב, בצירוף הנמקות, תוך שלושים ימים מיום הפרסום ברשומות של ההודעה על הגשת הבקשה, ובתקופת הבחירות לכנסת - בתוך עשרה ימים.
: (ג) הרשם יחליט אם לקבל את ההתנגדות או לדחותה, ובתקופת הבחירות לכנסת - ימסור לבאי כוח הצדדים הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה; החלטת הרשם ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון, תוך שלושים ימים מיום שניתנה.
: (ד) סירב הרשם לרשום מפלגה יעביר הרשם את דבר הסירוב ונימוקיו לאישור בית המשפט העליון.
: (ה) (((פקע).))

@ 7. רישום בפנקס
: לא סירב הרשם לרשום מפלגה, או שסירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון, או לא הוגשו התנגדויות, או שנדחו ההתנגדויות שהוגשו, ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות.

@ 8. סייגים לרישום מפלגה (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה או שהיתה רשומה.
: (א1) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה:
:: (1) מפלגה רשומה או שהיתה רשומה;
:: (2) תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חורשים מיום שחדל להתקיים כאמור; בפסקה זו, &quot;חדל להתקיים&quot; - לרבות אחד מאלה:
::: לענין עמותה - עמותה שהסתיים פירוקה מרצון, או שחוסלה, לפי הוראות [[+|סעיפים 47]] [[או 54 לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
::: לענין חברה - חברה שחוסלה לפי [[+#342יא|סעיפים 315]] [[סעיף 342לט לחוק החברות|או 339 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
::: לענין אגודה שיתופית - אגודה שבוטל רישומה לפי [[סעיף 50 לפקודת האגודות השיתופיות]];
::: לענין שותפות - שותפות שנמחקה מהרישום או שחוסלה לפי [[סעיף 73 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].
: (ב)(1) נרשמה מפלגה בשם שאין לרשמו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות את השם; לא שינה השם תוך הזמן שנקבע בדרישת הרשם, רשאי הוא לעתור לבית המשפט לענינים מנהליים בירושלים להורות למפלגה לשנות את שמה.
:: (2) על דרישת הרשם לפי פסקה (1) רשאית המפלגה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, בתוך 30 ימים לאחר שנמסרה לה הודעה על הדרישה.
:: (3) חלפו 30 ימים מתום תקופת הזמן שנקבעה בדרישת הרשם כאמור בפסקה (1) ולא הוגשה עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים לפי הוראות פסקאות (ו) ו-(2), רשאי כל אדם לעתור לבית המשפט האמור להורות למפלגה לשנות את שמה; הוגשה עתירה לפי פסקה זו יהיו המפלגה והרשם משיבים בעתירה.

@ 9. שינוי שם ומטרות (תיקון: תשנ&quot;ו-2)
: החלטת מפלגה לשנות את שמה או מטרה ממטרותיה טעינה רישום בידי הרשם, ויחולו בשינויים המחייבים, הוראות [[סעיפים 4 עד 8]] [[ו־12]].

@ 10. שינוי תקנון או מען
: מפלגה תודיע לרשם על כל שינוי בתקנונה או במענה, והוא ירשום את השינויים.

@ 11. ייחוד התואר מפלגה
: חבר בני אדם שלא נרשם בפנקס המפלגות על פי הוראות חוק זה, לא ישא שם הכולל את המלה &quot;מפלגה&quot;, או כל צורה דקדוקית הנגזרת ממנה.

@ 12. תעודת רישום ופרסום הודעה על רישום מפלגה
: רשם הרשם מפלגה בפנקס המפלגות יתן לה תעודת רישום, יודיע על כך ליושב־ראש הכנסת וליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים.
: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].))

@ 13. מפלגה תאגיד (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) למבקר המדינה יהיו, לגבי ניהול הענינים הכספיים של המפלגה ולעניו ביצוע חוק זה, כל הסמכויות שהוענקו לו [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק-יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו לגבי גוף מבוקר.

@ 14. תקנון
: (א) למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו.
: (ב) התקנון יכלול הוראות בדבר:
:: (1) התנאים לקבלת חברים למפלגה, השעייתם והוצאתם ממנה;
:: (2) הזכויות והחובות של החברים;
:: (3) מוסדות וסדרים בדבר הליכים משמעתיים נגד חבר המפלגה ואמצעי המשמעת;
:: (4) הסמכות של סניפי המפלגה באזורי הארץ;
:: (5) קביעת מוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם ודרכי פעולתם, ודרך קביעתם של מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת;
:: (6) מועדי התכנסות מוסדות המפלגה וסדרי הדיון בהם;
:: (7) הוראות בדבר ניהול ענייני המפלגה לפי חוק זה.

@ 15. חברות במפלגה אחת
: לא יירשם אדם כחבר ביותר ממפלגה אחת, אך יכול אדם להיות חבר במפלגה ובמערך הכולל אותה מפלגה; לענין זה, &quot;מערך&quot; - מסגרת משותפת למפלגה או למפלגות או לחוגי ציבור.

@ 15א. (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((פקע).))

@ 16. בחירת מועמדים
: מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שייגדר בתקנון.

@ 17. בחירות מקדימות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: קבעה מפלגה כי מועמדי המפלגה ייבחרו בבחירות מקדימות, יחולו על הבחירות המקדימות הוראות [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי&quot;ד-1954]] (להלן - חוק הבחירות לגופים ציבוריים).

@ 17א. פרסום סקר בבחירות מקדימות (תיקון: תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2)
: (א) הוראות [[סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]], יחולו על בחירות מקדימות כהגדרתן [[בסעיף 28א]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה &quot;&quot;מתמודד בבחירות&quot; &quot;תקופת בחירות&quot;&quot;, יקראו &quot;&quot;מועמד&quot;, &quot;תקופת בחירות&quot; - כהגדרתם [[חוק זה|בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]]&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), בסופה יקראו &quot;והאם היא נמנית עם הגוף הבוחר, עם אלה שהזדהו כתומכי המפלגה שלגביה נערך הסקר או עם כלל הציבור&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ה), ברישה, במקום &quot;לועדת הבחירות המרכזית&quot; יקראו &quot;לרשם המפלגות&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ח), במקום &quot;בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות&quot; יקראו &quot;ביום השלישי שלפני יום הבחירות&quot;.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף זה או המשכתו.

@ 17ב. היעדרות מעבודה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות (תיקון: תשע״ז–3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בחירות מקדימות” – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת;
::- ”חופשה שנתית” ו”פנקס חופשה” – כמשמעותם [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”עובד חינוך” – עובד הוראה וגננת, לרבות סייעת בגן ילדים ומטפלת במעון יום.
: (ב) עובד זכאי להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות שבהן הוא זכאי להצביע במפלגה שהוא חבר בה, ובלבד שמסר למעסיקו הודעה על כך ועל משך ההיעדרות הצפוי 14 ימים מראש לפחות; ההיעדרות לפי סעיף זה לא תעלה במצטבר על שני ימי עבודה מלאים בשנה.
: (ג) נעדר עובד מעבודתו לפי סעיף קטן (ב) יום או חצי יום, דין ההיעדרות כדי חופשה שנתית; ואולם אם אין לזכות העובד ימי חופשה שנתית או שמשך ההיעדרות הוא קצר מחצי יום, לא ישולם שכר בעד ההיעדרות לפי סעיף קטן (ב); היעדרות העובד כאמור לחצי יום, על חשבון חופשה שנתית, אינה גורעת מזכותו לניצול חצי יום החופשה הנותר לפי [[סעיף 6(א) לחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]].
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו לעניין עובד חינוך בכפוף להליכי אישור חופשה הנהוגים לגביו.
: (ה) מעסיק ישמור בסוד מידע שמסר לו עובד לגבי היעדרות כאמור בסעיף זה, לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו כל שימוש, ובכלל זה לא ירשום בפנקס חופשה כל פרט לגבי המפלגה שבה נערכו הבחירות המקדימות.

@ 18. מוסדות
: למפלגה יהיו המוסדות הבאים:
: (1) מוסד מרכזי;
: (2) גוף המופקד על ניהול עניני המפלגה ועל ביצוע החלטות;
: (3) מוסד לביקורת;
: (4) כל מוסד אחר שייקבע בתקנון.

@ 19. מוסד לביקורת
: לכל מפלגה יהיה מוסד לביקורת; כחבר המוסד לביקורת יכול להיבחר כל חבר המפלגה, למעט חבר הנהלה או חבר בית הדין.

@ 19א. הודעה על רשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב)
: משקבעה מפלגה את רשימת המועמדים ואת סדרם ברשימה, בבחירות לכנסת, תודיע על כך לרשם תוך עשרה ימים.

@ 19ב. באי כוח המפלגה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ב)
: מפלגה תקבע את בא־כוחה ואת ממלא מקומו לענין רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת, ותודיע עליהם לרשם לפחות יום אחד לפני תום המועד להגשת רשימת המועמדים; הרשם יעביר את ההודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

@ 20. חברי המפלגה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט)
: (א) אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנים והוא תושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת.
: (ב) החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה.
: (ג) מפלגה תקיים רישום של חבריה, לרבות חברי המפלגה בסניפיה; הרישום יכלול את מספר הזהות של כל חבר ויהווה ראיה לכאורה לחברות במפלגה.

@ 20א. מסירת פרטים מזהים ממרשם האוכלוסין (תיקון: תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בחירות מקדימות&quot; - בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, וכן בחירות לתפקיד אחר במוסד של המפלגה, והכל אם רוב חברי המפלגה זכאים להשתתף בהן;
::- &quot;חבר מפלגה&quot; - לרבות מי שביקש בכתב ובמפורש להירשם כחבר מפלגה;
::- &quot;פרטים מזהים&quot; - שם משפחה, שם פרטי, מען, מספר הזהות במרשם האוכלוסין, ואם נפטר.
: (ב)(1) מפלגה רשאית לפנות לשר הפנים ב-75 הימים שלפני עריכת בחירות מקדימות ולבקש עדכון ואימות הפרטים המזהים של חברי המפלגה בלבד, לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה וניהול הבחירות המקדימות.
:: (2) לבקשה תצורף התחייבות בכתב כי עדכון ואימות הפרטים המזהים מתבקש רק על חברי המפלגה וכי לא ייעשה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרות המפורטות בפסקה (1); התחייבות כאמור תיחתם בידי מי שעומד בראש הגוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטותיה כאמור [[בסעיף 18(2)]] ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה כאמור [[בסעיף 39(ג) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין -
:: (1) אופן הליך העדכון והאימות, ובלבד שיובטח כי לא ייחשף במסגרתו, בפני כל גורם שאינו המפלגה, כל מידע על זהות חברי המפלגה;
:: (2) מספר הימים לביצוע הליך העדכון והאימות מיום הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות), התשע״ה–2014]].))
: (ד) מפלגה תיידע בכתב את המבקש להירשם כחבר בה כי פרטיו המזהים יעודכנו ויאומתו לפי הוראות סעיף זה.
: (ה) העושה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, שלא לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה או ניהול הבחירות המקדימות כאמור בסעיף קטן (ב)(1), דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 21. איסור פעילות כלכלית עסקית (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) מפלגה לא תעסוק במישרין או בעקיפין בפעילות כלכלית־עסקית.
: (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תהא מפלגה בעלת ענין בתאגיד, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום; לענין זה, &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי כמשמעותו [[בסעיף 21א]], לעשות את אלה:
:: (1) לרכוש נכס מכל סוג, למכרו, להשכירו או להחזיקו;
:: (2) לנהל את כספי המפלגה ולהשקיעם.
: (ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ומהוראות [[חוק המימון]], מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי -
:: (1) להוציא לאור עיתונים או כתבי עת של המפלגה, להדפיסם ולהפיצם, ובלבד שפעילות זו תנוהל במשק כספים סגור;
:: (2) לקיים פעילות חינוך תנועתי.

@ 21א. תאגיד מפלגתי (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 21]], רשאית מפלגה שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה בחמישים ואחד אחוזים לפחות מאמצעי שליטה בתאגיד, להמשיך ולהחזיק בהם ובלבד שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד כאמור (להלן - תאגיד מפלגתי).
: (ב) מפלגה שבחרה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על פרטיו של התאגיד המפלגתי לרשם המפלגות ותציין בהודעתה את פירוט הנכסים שבבעלותו של התאגיד המפלגתי ביום תחילתו של חוק זה; ההודעה תהיה בטופס שייקבע.
: (ג) מפלגה תהא אחראית לגרום לכל שינוי במסמכי ההתאגדות של התאגיד המפלגתי, במשמעותם בדין שמכוחו הוא הוקם, הנדרש עקב תחולתו של חוק זה; הודעה על השינויים תישלח לרשם הממונה על רישומו של אותו תאגיד ולרשם המפלגות.
: (ד) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מתאגיד מפלגתי להעביר את נכסיו, כולם או מקצתם, למפלגה המחזיקה בו באמצעי שליטה באמור בסעיף קטן (א).
: (ה) בסעיף זה, &quot;החזקה&quot; ו&quot;אמצעי שליטה&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 22. החלת [[חוק בחירות לגופים ציבוריים]]
: לפי בקשת מפלגה, רשאי שר המשפטים בצו, בשינויים המחוייבים, להחיל על בחירות הנערכות לועידה הכללית של המפלגה את [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים]].

@ 23. עבירות בחירות
: בבחירות למוסד ממוסדות המפלגה יחולו [[הסעיפים 8 עד 12 מחוק הבחירות לגופים ציבוריים]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 24. ניהול חשבונות
: מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו&quot;חות לפי הנחיות מבקר המדינה.
: ((פורסמו [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994]].))

@ 24א. הוראות לגבי אדם שמסר הודעה על התמודדות בבחירות לכנסת לפני שנרשם כחבר מפלגה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע״ט, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעה על התמודדות&quot; - הודעה ברבים על כוונה להתמודד בבחירות לכנסת או איסוף תרומות, והכל לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;הוצאה&quot; - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת;
::- &quot;תקופת הבחירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תקופת ההסדר&quot; - התקופה שתחילתה ביום מסירת הודעה על התמודדות וסיומה ביום שבו מוסר ההודעה נרשם כחבר או כמייסד של מפלגה שבה הוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת הבאה או ביום שבו מוסר ההודעה נכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לכנסת, לפי המוקדם, או ביום שבו הודיע כי חזר בו מכוונתו להתמודד כאמור; ואולם התקופה כאמור לא תחל אלא בחלוף שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שבה נמסרה ההודעה על ההתמודדות או ביום תחילתה של תקופת הבחירות לכנסת - אם הבחירות הוקדמו, לפי המוקדם;
::- &quot;תרומה&quot; - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אלא אם כן ניתנה על ידי אדם שמסר הודעה על התמודדות או על ידי בן משפחתו, כהגדרתו [[בסעיף 28ו(ה)]], והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת.
: (ב) אדם שהודיע ברבים, בעל פה או בכתב, על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימת מועמדים שתגיש מפלגה שאינו חבר בה, אף אם טרם נרשמה, יודיע על כך למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי, ולעניין סעיף זה יראו איסוף תרומות בסכום שנתי מצטבר שלא יפחת מ-50,000 שקלים חדשים, כהודעה ברבים; אדם כאמור יודיע למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי גם על קיום התנאים לסיומה של תקופת ההסדר.
: (ג) מבקר המדינה יקבע את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם וכן את סיומה, בין השאר בהסתמך על הודעה על התמודדות שנמסרה לו לפי סעיף קטן (ב), או ביוזמתו או לפי פנייה אליו, ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה.
: (ד) קבע מבקר המדינה את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם, יחולו לגביו הוראות אלה בתקופת ההסדר:
:: (1) הוא ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות;
:: (2) הוא ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה, בציון שם התורם וכתובתו, וסכום התרומה בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מבקר המדינה יפרסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה את פירוט התרומות עם קבלת ההודעה על כך;
:: (3)(א) הוא לא יקבל מאדם ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו או ממי שתלויים בו מבחינה כלכלית, תרומות ששוויין עולה על 10,000 שקלים חדשים בשנה; לעניין זה יראו הלוואה שאינה מתאגיד בנקאי או ערבות להלוואה כתרומה, והן לא יעלו על סכום התרומה המותר;
::: (ב) הוא לא יקבל תרומה מתאגיד כהגדרתו [[בסעיף 28ד(א)]], בארץ או בחוץ לארץ;
::: (ג) הוא לא יקבל תרומה מקטין;
::: (ד) הוא לא יקבל תרומה אלא לאחר שהוא או מי מטעמו בדק ואימת את זהותו ואת מענו של התורם ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם;
::: (ה) הוא לא יקבל תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים;
::: (ו) נעשתה תרומה באמצעי תשלום, יחולו הוראות [[סעיף 28כג(ד)]], בשינויים המחויבים;
:: (4) הוא יחזיר לתורם תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, או את חלקה שהוא מעל למותר, מיד כשנודע לו על כך; התקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה, מיד כשנודע לו על כך, לאוצר המדינה.
: (ה) נותרו בידי אדם שמסר הודעה על התמודדות כספים שמקורם בתרומות לאחר תום תקופת ההסדר, יחזירם לתורמים, ואם לא ניתן לעשות כן - יעבירם לאוצר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 8ד לחוק המימון]].
: (ו) אחת היא אם התרומות לפי סעיף זה ניתנו לאדם שמסר הודעה על התמודדות, או לכל אדם או חבר בני אדם הפועלים מטעמו או למענו ובזיקה אליו; תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות לסייע בהתמודדות בבחירות של אדם שמסר הודעה על התמודדות, רואים אותה כתרומה שניתנה לאדם שמסר הודעה על התמודדות.
: (ז) מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות סעיף זה ויפרסמן באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה; הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]].
: (ח) מצא מבקר המדינה כי אדם שמסר הודעה על התמודדות עשה אחד מאלה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה, בהתאם להוראות [[סעיף 28כה2]], בשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ומבקר המדינה רשאי להפחית סכומים אלה אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת:
:: (1) קיבל תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי סעיף זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר;
:: (2) קיבל תרומה אסורה אחרת לפי סעיף זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
:: (3) לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי סעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה - סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה.
: (ט) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
:: (1) ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1);
:: (2) קיבל תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(3);
:: (3) לא החזיר תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שהתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(4);
:: (4) השתמש בתרומות שנשארו בידיו לאחר תום תקופת ההסדר או לא החזירן לתורמים או לא העבירן לאוצר המדינה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ה);
:: (5) לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי דרישת המבקר או לא דיווח על קבלת תרומות, בניגוד להוראות סעיף זה.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאיסור לפי כל חוק, או מחובה החלה על מפלגה לפי [[חוק המימון]]; הוראות [[פרק ב']] בעניין תרומות והוצאות יחולו על מועמד בבחירות מקדימות שהסתיימה לגביו תקופת ההסדר, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כאמור.

@ 25. הכנסות המפלגה (תיקון: תשנ״ה–3, תשנ״ו–2, תשס״ד, תשס״ח, תשע״ז–2, תשע״ח)
: (א) לא יהיו למפלגה הכנסות לבד מאלה:
:: (1) דמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים [[בחוק המימון]];
:: (2) כספים שהתקבלו לפי [[חוק המימון]] או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]];
:: (2א) כספים שהתקבלו על פי החלטת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למימון מערכות הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה לצורכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי;
:: (2ב) הפרשי הצמדה וריבית בשל הלוואה שנתנה המפלגה לסיעה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה;
:: (3) תרומות שהתקבלו לפי [[חוק המימון]];
:: (3א)(א) כספים שהתקבלו ממועמדים בבחירות פנימיות במפלגה כהשתתפות בהוצאות המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה:
:::: (1) הסכום שייגבה ממועמד לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים לכל מערכת של בחירות פנימיות;
:::: (2) שימוש בכספים שהתקבלו לפי פסקה זו יהיה רק לארגון הבחירות הפנימיות שבהן משתתפים המועמדים שמהם נגבו;
:::: (3) סך כל הסכומים שתגבה מפלגה בכל מערכת בחירות פנימיות מהמועמדים לא יעלה על ההוצאות שהוציאה המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות;
::: (א1) (((נמחקה);))
::: (ב) לענין [[חוק המימון]], לא יראו סכומים כאמור בפסקה זו כתרומה;
:: (4) כספים שהתקבלו מפעולה המותרת לפי [[סעיף 21]];
:: (5) כספים שהתקבלו מתאגיד מפלגתי הפועל בהתאם לקבוע [[בסעיפים 21]] [[ו־21א]];
:: (6) הכנסות שמקורן בכספים שהתקבלו לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות סעיף זה [[וסעיף 24]] יחולו מיום הגשת הבקשה לרישום; המפלגה תהיה אחראית לפעולות שנעשו בתקופה זו.

@ 25א. הודעה על נכסי המפלגה ודוחות כספיים (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-2, תשע&quot;ב)
: (א) מפלגה תגיש לרשם, בתוך 90 ימים מיום רישומה בפנקס המפלגות, הודעה על נכסיה והתחייבויותיה; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם והיא תכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה.
: (ב) מפלגה שאינה מחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי [[סעיף 10(ג) לחוק המימון]], לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, בתוך עשרה שבועות מתום השנה, הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הרשם לדרוש שהודעה כאמור תכלול, בין השאר, מידע על פעילות חינוך תנועתי לפי [[סעיף 21(ד)(2)]] ותאגידים מפלגתיים לפי [[סעיף 21א]], לרבות זכות במקרקעין של תאגידים כאמור.
: (ג) מפלגה שמחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי [[סעיף 10(ג) לחוק המימון]], לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, במועד שבו עליה למסור את חשבונותיה למבקר המדינה לפי [[סעיף 10(ג), (ג1) ו-(ו) לחוק האמור]] -
:: (1) הודעה שתכלול מידע על זכויותיה במקרקעין, פעילות חינוך תנועתי לפי [[סעיף 21(ד)(2)]], ותאגידים מפלגתיים לפי [[סעיף 21א]], לרבות זכויות במקרקעין של תאגידים כאמור; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם ותכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה;
:: (2) דוחות כספיים מבוקרים הכוללים מאזן שנתי ודוחות הוצאות והכנסות שנתיים כפי שהיא מגישה למבקר המדינה.

@ 25ב. פטור ממס שבח ממס מכירה וממס רכישה (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א)
: (א) מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין, כמשמעותן [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - זכות), למפלגה, ללא תמורה, תהא פטורה ממס שבח מקרקעין ממס מכירה וממס רכישה אם נתקיימו כל אלה -
:: (1) הזכות היתה כלולה, בהודעה הראשונה שמסרה המפלגה לרשם המפלגות לפי [[סעיף 25א]] או נמסרה בהודעה לפי [[13:211218|סעיף 7(ב) לחוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ&quot;ה-1995]];
:: (2) הזכות נרשמה על שם המפלגה בפנקסים או במרשמים המתנהלים על פי דין, תוך עשר שנים מיום תחילתו של [[13:211218|חוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ&quot;ה-1995]], אלא אם כן היתה מניעה לרישומה על פי כל דין, ובלבד שהיא נרשמה תוך זמן סביר ממועד הסרת המניעה.
: (ב) במכירת זכות במקרקעין או בהענקת זכות באיגוד מקרקעין עליהן חל סעיף קטן (א), על ידי המפלגה לה נמכרה או הועברה הזכות, יראו לענין חישוב השבח את הזכות כאילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה.

@ 25ג. הוראות לענין מס ערך מוסף (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין כאמור [[בסעיף 25ב]], יראו אותן כעסקאות המנויות [[בסעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 25ד. שמירת זכויות (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: רישום הבעלות בנכס על שם מפלגה בהתאם לחוק זה או בהתאם [[13:211218|לסעיף 7 לחוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ&quot;ה-1995]], לא יפגע בכל זכות, שעבוד, עיקול או זכות אחרת של צד שלישי בנכס; כל טענה שעמדה למעביר הנכס כנגד צד שלישי לפני הרישום כאמור, תעמוד אף למפלגה שעל שמה נרשם הנכס.

@ 26. פירוק מפלגה לפי צו בית משפט
: פירוק של מפלגה לפי צו של בית המשפט, יהיה כדרך שמפרקים עמותה, בשינויים המחוייבים.

@ 27. פירוק מרצון
: (א) מפלגה רשאית על פי החלטה של שני שלישים מחברי המוסד המרכזי שלה, להחליט על פירוק מרצון; ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים בישיבת המוסד המרכזי שעליה ניתנה לכל חברי המוסד המרכזי הודעה מראש של 21 ימים לפחות.
: (ב) העתק מההחלטה יוגש לרשם.
: (ג) הפירוק יחל כעבור שבועיים מקבלת ההחלטה, זולת אם נקבע בה תאריך מאוחר יותר.

@ 28. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ה-3, [ק&quot;ת שיעורים])
: (א) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) שילם עבור אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה (להלן - זכות הצבעה);
:: (2) השמיט, הוסיף או שינה שלא כחוק רשימה של בעלי זכות הצבעה;
:: (3) ניסה להשפיע על בעל זכות הצבעה להצביע תוך הבטחת טובת הנאה;
:: (4) מנע מאדם, ללא סיבה חוקית, מלקבל זכות הצבעה;
:: (5) הקנה זכות הצבעה למי שאינו זכאי לכך;
:: (6) הפריע למהלך הסדיר של בחירות פנימיות;
:: (7) התערב שלא כדין במנין הקולות;
:: (8) נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע;
:: (9) הצביע בבחירות פנימיות יותר מפעם אחת;
:: (10) נתן הצהרה כוזבת בענין חברותו או אי חברותו במפלגה,
:: דינו – מאסר שנה.
: (א1) לא מילאה מפלגה אחר הוראות [[סעיפים 21]], [[24]], [[25]] [[או 25א]], דינה - קנס 513,000 שקלים חדשים; ואולם על הוראה [[בסעיף 25]] שנקבע עונש לעבירה עליה [[בחוק המימון]], יחולו הוראות [[חוק המימון]].
: (ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מהאמור [[בחוק הבחירות לגופים ציבוריים]], או מכל חוק אחר.

== פרק ב': מימון בחירות מקדימות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו) ==

=== סימן א': הוראות בעניין תרומות והוצאות (תיקון: תשס&quot;ח) ===

@ 28א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;בחירות מקדימות&quot; - בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה;
:- &quot;הוצאה&quot; - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב;
:- &quot;מועמד&quot; - מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל-פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות; לעניין זה, &quot;התנהגות&quot; - לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות;
:- &quot;נבחר הציבור&quot; - ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;תקופת בחירות&quot; - אחת מאלה:
:: (1) תקופה שתחילתה ביום החלטה של מפלגה על קיום בחירות מקדימות וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות; מפלגה תקבע את מועד הבחירות המקדימות בתוך שישה חודשים מיום החלטתה כאמור;
:: (2) לעניין מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או חבר הכנסת - גם תקופה שתחילתה ביום הקובע כהגדרתו [[בחוק המימון]] וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות, ואם מפלגה לא החליטה על קיום בחירות מקדימות בתוך 30 ימים מהיום הקובע האמור - יהיה סופה בתום אותם 30 ימים;
:: (3) החלה תקופת בחירות לפי פסקה (1) או (2) והחליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות או החליטה שלא יתקיימו בחירות מקדימות - תקופה שסופה ביום ההחלטה;
:: לעניין הגדרה זו, הסתיימה תקופת בחירות בלי שהתקיימו בחירות מקדימות לפי פסקה (2) או (3) והחליטה המפלגה לאחר מכן על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בתוך 120 ימים מהיום שבו הסתיימה תקופת בחירות כאמור, ייחשבו שתי התקופות, לעניין ההגבלות על תקרת הסכום מתורם בודד ועל תקרת הסכומים הכוללת של תרומות והוצאות לפי [[פרק זה]] כאילו היו תקופה אחת;
:- &quot;תרומה&quot; - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות אישית בהתנדבות, שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב.

@ 28ב. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שהוא נבחר ציבור (תיקון: תשנ״ג–2, תשנ״ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח)
: (א) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות, בכל עת, והכל לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב)(1) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות, הן לעניין תקרת הסכום מתורם בודד והן לעניין התקרה הכוללת של תרומות, לפי התפקיד שעליו הוא מתכוון להתמודד, המפלגה שבה הוא חבר ומספר בעלי זכות הבחירה לאותו תפקיד במפלגה, ובלבד שהסכומים לא יעלו על התקרות המותרות לאותן בחירות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]]; התחילה תקופת בחירות במפלגה והתמודד המועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה, רשאי הוא לקבל השלמה לתקרת הסכום מתורם בודד ומכלל התורמים לפי התקרות המותרות לעניין תפקידים אלה.
:: (2) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות כאמור בפסקה (1) רק לאחר שמסר הודעה למבקר המדינה שבה יפרט את הפרטים כאמור באותה פסקה; חל שינוי באחד הפרטים יודיע על כך המועמד למבקר המדינה ויחולו הוראות פסקה (1) לפי ההודעה המעודכנת.
: (ג) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי להשתמש בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]], בתקופת בחירות בלבד ורק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות.
: (ד) הוצאה שהוציא מועמד לפני תקופת הבחירות, שלא מכספי תרומות לפי [[פרק זה]], למימון טובין או שירותים שנעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות המקדימות או למימון תעמולה ישירה ומובהקת לבחירתו בבחירות מקדימות תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת לעניין [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]].
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות אף אם בשלו לא חרג מתקרת ההוצאות המותרת לאותן בחירות מקדימות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]], יכסה את הגירעון בתוך חמישה חודשים מתום תקופת הבחירות, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]] לאחר אותן בחירות מקדימות; ואולם לעניין [[סעיף 28ו]] יראו תרומות כאמור כתרומה במסגרת הבחירות המקדימות הבאות.

@ 28ב1. פעילות פוליטית של נבחר הציבור שלא בקשר לבחירות מקדימות (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: (א) לא יראו בפעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שלא בתקופת הבחירות, ובכלל זה קשר עם ציבור הבוחרים, דיווח על פעילות, ארגון כנסים פוליטיים או השתתפות בהם, כפעילות במסגרת התמודדות בבחירות מקדימות, ולא יראו הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 28ב(ג)]], לא ישתמש נבחר הציבור בתרומה שקיבל לפי [[פרק זה]] למימון פעילות פוליטית שגרתית, כאמור בסעיף קטן (א), ולא יקבל תרומה אחרת למימונה.

@ 28ב2. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שאינו נבחר הציבור (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) המגבלות והאיסורים [[שבפרק זה]] על קבלת תרומות ועל הוצאת הוצאות יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור בתקופת בחירות, וכן תחול הוראת [[סעיף 28ב(ד)]] גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות יהא מקור כספי ההוצאה אשר יהא.
: (ב) הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות.

@ 28ב3. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מי שנבחר בידי גוף מצומצם (תיקון: תשס&quot;ח)
: מי שנבחר או נקבע להיות מועמד של מפלגה לאחד מהתפקידים המנויים בהגדרה &quot;בחירות מקדימות&quot; על ידי גוף שמספר חבריו אינו עולה על 50, לא יקבל תרומה למימון הליך בחירתו או קביעתו כאמור, ולא יוציא לשם כך הוצאה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; המועמד ימסור למבקר המדינה הודעה כאמור [[בסעיף 28כב(ב)]].

@ 28ג. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 28ד. איסור תרומות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ח)
: (א) מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ ותאגיד כאמור לא ייתן תרומה למועמד; לענין זה, &quot;תאגיד&quot; - לרבות שותפות רשומה; הוראה זו לא תחול על סיוע שמגישה מפלגה לכל המועמדים שהם חבריה המתמודדים באותן בחירות מקדימות.
: (ב) מועמד לא יקבל תרומה מקטין.
: (ג) מועמד לא יקבל תרומה אלא לאחר שזהותו ומענו של התורם נבדקו ואומתו בידי המועמד או מטעמו, ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם.
: (ד) מועמד לא יקבל מתורם ותורם לא ייתן למועמד תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים.

@ 28ד1. הלוואה וערבות (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) מועמד רשאי לקבל הלוואה מתאגיד בנקאי למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ובלבד שתקופת פירעונה לא תעלה על שנה וסכומה לא יעלה על מחצית התקרה הכוללת של הוצאות לפי [[סעיף 28ח]]; לא עלה סכום ההלוואה על 50,000 שקלים חדשים רשאי המועמד לקבל את ההלוואה אף אם עלה סכומה על מחצית התקרה הכוללת כאמור; מועמד יודיע לתאגיד הבנקאי כי ההלוואה נועדה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ומה התקרה הכוללת של הוצאות המותרת לו.
: (ב) מועמד אינו רשאי לקבל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות אלא ממי שרשאי לתרום לפי [[פרק זה]], והלוואה כאמור של מלווה בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית תהיה בסכום שלא יעלה על סכום התרומה המותר, ויראו הלוואה כאמור כתרומה.
: (ג) ערבות להלוואה לפי סעיף זה תהיה ממי שרשאי לתרום לפי [[פרק זה]], וערבות כאמור של ערב בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית לא תעלה על סכום התרומה המותר, ויראו ערבות כאמור כתרומה.

@ 28ד2. תרומה מקיבוץ (תיקון: תשס&quot;ח)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, קיבוץ רשאי לתרום למועמד שהוא חבר בו והמועמד רשאי לקבל, במקום תרומות אישיות של החברים בו, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 15% מהסכומים כאמור [[בסעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין, או תרומות שצירופן אינו עולה על שיעור זה; בסעיף זה, &quot;קיבוץ&quot; - לרבות מושב שיתופי, מושב עובדים וכפר שיתופי שסווגו ככאלה לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]].

@ 28ה. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, [ק&quot;ת הודעות], תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 28ו. תרומה מתורם בודד (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, [ק&quot;ת הודעות])
: (א)(1) תורם בודד רשאי לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש&quot;ח))) או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, בתקופה שתחילתה ביום ה־15 לאחר בחירות מקדימות שבהן התמודד המועמד ועד היום ה־14 לאחר בחירות מקדימות שאחריהן, שבהן התמודד המועמד לאותו תפקיד או לתפקיד אחר; לעניין סעיף זה יראו מועמד כמתמודד אף אם פרש מן ההתמודדות.
:: (2) החליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות, ולאחר מכן החליטה על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בחלוף 120 ימים מיום ההחלטה על ביטול הבחירות המקדימות, תסתיים התקופה האמורה בפסקה (1) ביום ההחלטה על הביטול האמור, ורשאי תורם בודד לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה נוספת כאמור באותה פסקה, מאותו מועד ועד היום ה־14 לאחר הבחירות המקדימות.
:: (3) לגבי מועמד המתמודד לראשונה בבחירות מקדימות - תהא תחילתה של התקופה האמורה בפסקה (1) ביום שבו קיבל תרומה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות.
: (ב) בבחירות מקדימות לתפקיד של חבר הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית שזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), תרומות שצירופן אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש&quot;ח))); היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים בבחירות מקדימות כאמור ובתקופה האמורה תרומות שצירופן אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 40,400 ש&quot;ח))).
: (ג) בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, ראש רשות מקומית, או לתפקיד אחר במפלגה או מטעמה שמועמד אחד בלבד יכול לכהן בו, יחולו כל אלה:
:: (1) תורם בודד רשאי לתרום למועמד אחד בלבד;
:: (2) היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום ורשאי המועמד לקבל מאותו תורם, בתקופת הבחירות, תרומה ששווייה אינו עולה על 40,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 53,860 ש&quot;ח))); תרם התורם לאותו המועמד, לפני תקופת הבחירות, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להשלים את הסכום, בתקופת הבחירות, לתקרה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ד) תרומות של אדם ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית יראו אותן כתרומה אחת.
: (ה) המועמד ובני משפחתו רשאים לתרום, יחד, למימון התמודדות המועמד בבחירות מקדימות, סכום כאמור [[בסעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין; לעניין זה, &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד ובן זוגו של כל אחד מאלה, וכן הורה של בן זוגו של המועמד.
: (ו) תרומה לפי סעיף זה לא תעלה על התקרה הכוללת של תרומות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין.

@ 28ו1. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28ז. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 28ח. תקרה כוללת של תרומות והוצאות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, [ק&quot;ת הודעות])
: (א) מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר בעלי זכות הבחירה !! הסכום הכולל
|-
| : (1) עד 50 || לעניין תרומות - 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות - 5,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש&quot;ח)));
|-
| : (2) 51 עד 9,999|| 5000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש&quot;ח))) ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;
|-
| : (3) 10,000 עד 99,999 || 155,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 208,720 ש&quot;ח))) ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;
|-
| : (4) 100,000 ומעלה || 405,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 545,370 ש&quot;ח))) ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־100,000 בוחרים.
|}
: (ב) בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה ושזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה יהיה הסכום לעניין סעיף קטן (א) פי שניים מן הסכומים המפורטים בו; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, יהיה הסכום כאמור פי ארבעה מן הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) התמודד מועמד לתפקיד כאמור בסעיף קטן (ב) וכן לתפקיד חבר הכנסת, באותה מפלגה, בתוך 120 ימים, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות, כמפורט להלן, לפי הגבוה:
:: (1) בשווי כולל שלא יעלה על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א) להתמודדות על שני התפקידים;
:: (2) מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות שלו לראשות המפלגה או לראשות הממשלה, לרבות עקב פרישתו מהתמודדות לתפקיד כאמור, ועד תום תקופת הבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת - בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ד) התמודד מועמד לאותו תפקיד בבחירות מקדימות חוזרות, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות ועד תום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות החוזרות, בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

@ 28ט. תקרה כוללת של תרומות והוצאות לפי החלטת מפלגה (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: (א) מפלגה רשאית, בתוך שבעה ימים מתחילתה של תקופת בחירות, לקבוע סכומים מרביים נמוכים מהסכומים המפורטים [[בסעיף 28ח]] לבחירות מקדימות שונות, וכן אמות מידה לקביעת הסכומים, בשים לב לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה.
: (ב) מפלגה תודיע למבקר המדינה על קביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 24 שעות מעת קבלתה; מבקר המדינה יפרסם את קביעת המפלגה לפי סעיף זה בתוך יומיים מיום שקיבל את ההודעה, והקביעה תיכנס לתוקפה למחרת הפרסום.

@ 28ט1. תחולת ההגבלות בעניין תרומות והוצאות (תיקון: תשס&quot;ח)
: בלי לפגוע בכלליות האמור [[בסימן זה]], אחת היא אם התרומות ניתנו למועמד או לכל אדם או חבר בני אדם הפועל מטעם המועמד, או למענו ובזיקה אליו, או שההוצאות הוצאו בידי מועמד או בידי אדם או חבר בני אדם כאמור.

@ 28י. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28יא. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 28יב. תרומה לחבר בני־אדם והוצאה על־ידיו (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רואים אותה כתרומה שניתנה למועמד, והוצאה שהוצאה על־ידי אדם או חבר בני־אדם כאמור למימון מערכת הבחירות של מועמד, רואים אותה כהוצאה שהוצאה על־ידי המועמד לאותה מטרה.

@ 28יג. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28יד. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28טו. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28טז. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 28יז. החזרת תרומות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה)
: (א) נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על־פיו, יחזיר המועמד לתורם, מיד משנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר.
: (ב) נתקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה המועמד, מיד משנודע לו על כך, לאוצר המדינה.
: (ג) נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל לסכום המרבי המותר לפי [[פרק זה]], יחזיר המועמד את הסכום העודף, מיד משנודע לו על כך ולא יאוחר מתום עשרה שבועות לאחר יום הבחירות, למי שנתנו, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה - יעביר את הסכום האמור לאוצר המדינה.

@ 28יח. שימוש ביתרה (תיקון: תשנ״ג–2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ח)
: (א) לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי [[פרק זה]] עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידו יתרה, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות הבאות לאותו תפקיד או להתמודדותו בבחירות מקדימות לתפקיד אחר, המתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר, והכל בכפוף להגבלות החלות על הבחירות המקדימות האמורות; לענין זה, ”יתרה” – סכומים שמקורם בתרומות.
: (ב) לא נעשה ביתרה שימוש כאמור, יחזיר המועמד את היתרה לתורמים או יעבירנה לאוצר המדינה מיד עם תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).

@ 28יח1. עדכון סכומים (תיקון: תשס״ח)
: הסכומים הנקובים באלפי שקלים חדשים המפורטים [[בסעיפים 28ו]] [[ו-28ח]] יעודכנו בינואר של כל שנה לפי העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים שהשתנו יעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על עדכון הסכומים לפי סעיף זה.

=== סימן ב': דיווח ובקרה (תיקון: תשס&quot;ח) ===

@ 28יח2. הודעות מפלגה למבקר המדינה ולרשם (תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ז–3)
: (א) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מועד בחירות מקדימות בתוך שלושה ימים מהיום שבו נקבע המועד כאמור; שונה מועד בחירות מקדימות שלגביו נמסרה הודעה כאמור, לרבות בדרך של ביטול הבחירות או החלטה שלא יתקיימו, תודיע על כך המפלגה למבקר המדינה ולרשם בתוך שלושה ימים מהיום שבו שונה המועד.
: (ב) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מספר בעלי זכות הבחירה, על הסכומים שרשאים המועמדים לקבל ולהוציא לפי [[סעיף 28ח]] [[או 28ט]], בהתייחס לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה ואת שמות המועמדים, עם היוודע לה נתונים אלה ולא יאוחר מעשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות.
: (ג) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על הליך קביעה לתפקיד מועמד ליושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת וראש רשות מקומית, בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה בדבר הקביעה.
: (ד) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת, יפרסם הרשם באתר האינטרנט שלו מידע על מועד הבחירות כאמור כפי שנמסר לו בהודעה.

@ 28יח3. חוות דעת של מבקר המדינה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) מפלגה, מועמד, מי שפועל מטעמו או למענו ובזיקה אליו, או מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאים לבקש ממבקר המדינה חוות דעת האם כסף, שווה כסף, התחייבות מכל סוג או פעילות אחרת, שקיבלו או שהוציאו או שבדעתם לקבל או להוציא, הם תרומה או הוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות של המועמד, ורשאים הם לבקש חוות דעת כאמור גם ביחס לסוג מסוים של הכנסות או של הוצאות.
: (ב) חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה מיום הבקשה.
: (ג) מבקר המדינה רשאי למסור את חוות הדעת לכל המפלגות או לפרסמה ברבים.

@ 28יט. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: (א) המועמד ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא למימון התמודדותו בבחירות מקדימות בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות.
: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת בחירות.
: (ב) המועמד וכן מי שהוסמך מטעמו לנהל את מערכת החשבונות, יהא אחראי לביצוע הוראות סעיף זה.
: (ג) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק יעמדו לביקורת של מבקר המדינה.

@ 28כ. הודעת מועמד (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום שבו פתח חשבון בנק לפי [[סעיף 28יט]], הודעה שבה יאשר כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו לפי חוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן וכן יפרט את הפרטים כאמור [[בסעיף 28ב(ב)(1)]].

@ 28כא. דיווח על תורמים ותרומות ופרסומו (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: (א) מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם בתוך 14 ימים מיום שקיבל או שהחזיר את התרומה ואולם בתקופה שתחילתה ביום ה־14 שלפני יום הבחירות המקדימות וסיומה ביום ה־14 שאחריו, ימסור המועמד הודעה על כל תרומה שקיבל או שהחזיר כאמור לא יאוחר מ־24 שעות ממועד קבלתה או החזרתה; מבקר המדינה יפרסם את המידע כאמור בסעיף קטן זה עם קבלתו.
: (ב) מועמד שלא קיבל תרומות עד שבעה ימים לפני יום הבחירות המקדימות, ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת כי לא קיבל תרומות בתקופה כאמור; קיבל תרומה לאחר מסירת התצהיר ועד היום ה־14 שאחרי יום הבחירות המקדימות, יחולו הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) מועמד ימסור רשימה והודעה כאמור בסעיף זה, אף אם פרש מן ההתמודדות.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שאינו נבחר הציבור.

@ 28כב. דוח על מערכת החשבונות (תיקון: תשנ״ג–2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח)
: (א)(1) מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל מערכת הבחירות המקדימות ועל הנכסים והתחייבויות בשל בחירות אלה; לדוח יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו.
:: (2) מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות.
: (ב) מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מועמד כאמור [[בסעיף 28ב3]] והוא ימסור למבקר המדינה הודעה על הוצאותיו.
: (ג) מועמד שבעת הגשת הדוח לפי סעיף זה הוא נבחר הציבור ונטל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ימסור למבקר המדינה בסוף כל שנה, עד לפירעונה המלא של ההלוואה, דיווח על החלק שנפרע באותה השנה ומקורות המימון ששימשו לפירעונו.
: (ד) היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]], ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שפרש מהתמודדות.

@ 28כג. סמכויות מבקר המדינה לצורך ביקורת מערכת חשבונות של מועמד (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע״ט, תש&quot;ף-2)
: (א) מערכת החשבונות כאמור [[בסעיף 28כב]] תעמוד לביקורת מבקר המדינה, ולעניין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו לגבי גוף מבוקר.
: (ב) הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי [[פרק זה]] יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לרבות תצהיר ממועמד או ממי שהוסמך על ידו לנהל את מערכת החשבונות שלו, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 10ב(ג)]], [[+|16ד(ז)]] [[ו-16ה(ו) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]], בדבר חובת דיווח ומסירת הודעות למבקר המדינה, יחולו על בחירות מקדימות בתקופת הבחירות.
: (ד)(1) נעשתה תרומה באמצעי תשלום, רשאי מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד, לדרוש מנותן שירותי התשלום למשלם שם ומספר זהות (בסעיף זה - פרטי זיהוי) של בעל אמצעי התשלום ומספר החשבון שלו בתאגיד בנקאי שבו חויבה התרומה, ולדרוש מתאגיד בנקאי פרטי זיהוי של בעל חשבון שבו חויבה התרומה באמצעות אמצעי התשלום כאמור, ושל מורשה חתימה בחשבון.
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) תהיה בכתב ותכלול את המספר או פרט מזהה אחר של אמצעי התשלום שבו נעשתה התרומה, ואם היתה הדרישה מתאגיד בנקאי - גם את פרטי הזיהוי של בעל אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום למשלם ותאגיד בנקאי ימסרו למבקר המדינה את פרטי הזיהוי המבוקשים, המצויים בידם.
:: (3) בחוק זה -
:::- ״אמצעי תשלום״ ו״שירותי תשלום למשלם״ - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019]];
:::- &quot;בעל חשבון&quot; - מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון;
:::- &quot;כרטיס חיוב&quot; - (((נמחקה);))
:::- &quot;מורשה חתימה&quot; - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות אמצעי תשלום, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון;
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד ולשם בירור זיקה בינו לבין מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאי לדרוש מאותו גורם מידע על פרטי פעולותיו כאמור ומקורות המימון שלהן, ולמבקר המדינה יהיו נתונות לשם כך הסמכויות כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים.

@ 28כד. דוח מבקר המדינה (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי [[סעיף 28כב]] למסירת דוחות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות.
: (ב) התקיימו במפלגה בחירות מקדימות לתפקיד אחר בתוך 30 ימים לאחר בחירות מקדימות לתפקיד מסוים, ימסור מבקר המדינה את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לשתי מערכות הבחירות המקדימות באותה מפלגה, בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי [[סעיף 28כב]] למסירת דוחות על הבחירות המקדימות המאוחרות.
: (ג) מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח למועד שלא יעלה על ארבעה שבועות מתום התקופה כאמור בסעיף זה.
: (ד) היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]], ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה.

@ 28כד1. הנחיות מבקר המדינה (תיקון: תשס״ח, תשע״ח)
: (א) מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) מבקר המדינה יביא לידיעת הציבור, בדרך שיקבע, את הוראות [[פרק זה]] והנחיותיו לפיו; הוראות בעניינים המפורטים להלן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ובדרך נוספת כפי שיקבע, באופן בולט:
:: (1) הכללים והאיסורים החלים על תורם בודד;
:: (2) הכללים, האיסורים וחובות הדיווח החלים על מועמד;
:: (3) הוראות לעניין חוות דעת של מבקר המדינה.

=== סימן ג׳: אכיפה ועונשין (תיקון: תשס״ח) ===

@ 28כה. פסילת מועמד (תיקון: תשנ&quot;ג-2)
: (א) קבע הגוף המוסמך לכך במפלגה, ובאין גוף כזה - המוסד לביקורת, כי מועמד לא קיים הוראה מהוראות [[פרק זה]], רשאי הוא, בין היתר, לפסול את מועמדותו, ואם נבחר לתפקיד במפלגה, רשאי הוא לבטל את הבחירה; כן רשאי הוא לפסלו מלהציג מועמדותו לאותו תפקיד או לכל תפקיד אחר מטעם המפלגה, לתקופה שיקבע.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על כל דין או על כל הוראה שנקבעה בתקנון המפלגה, ולא לגרוע מהם.

@ 28כה1. תוצאות הביקורת (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי [[פרק זה]] - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר;
:: (2) קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
:: (3) הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי [[פרק זה]] - סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר;
:: (4) הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה - סכום שגובהו סכום ההוצאה;
:: (5) לא מסר מועמד דוח לפי [[סעיף 28כב]] - סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי [[סעיף 28ח]];
:: (6) איחר מועמד במסירת דוח לפי [[סעיף 28כב]] - סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי [[סעיף 28ח]];
:: (7) לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה - סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה;
:: (8) לא כיסה גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]] - סכום שגובהו סכום הגירעון.
: (ב) מבקר המדינה רשאי להפחית את הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א), אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

@ 28כה2. גביה של סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה1]], יעבירו המועמד לרשם, עד תום המועד הקבוע [[באותו סעיף]].
: (ב) הרשם ישלח, יום לאחר תום המועד הקבוע [[בסעיף 28כה1]], בדואר רשום, דרישת תשלום למי שהיה עליו להעביר סכומים ולא העבירם כאמור בסעיף קטן (א); בדרישה יציין הרשם את הסכום שעל המועמד לשלם ויודיע לו שעליו לשלמו בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
: (ג) לא שולם הסכום במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) גביה לפי סעיף זה תיעשה בכפוף להוראות [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי&quot;א-1951]].

@ 28כה3. איסור שימוש בנכסי ציבור (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו [[בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במיטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כאמור, למעט שימוש כמפורט להלן:
:: (1) שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור;
:: (2) שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה.
: (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף קטן (א) או המשכתו.

@ 28כו. עונשין (תיקון: תשנ״ג–2, תשנ״ה, [ק&quot;ת שיעורים], תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס״ח, תשע״ח)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]] (להלן – חוק העונשין):
:: (1) קיבל תרומה או הלוואה בניגוד להוראות [[פרק זה]];
:: (2) השתמש בתרומות בניגוד להוראות [[סימן א׳ לפרק זה]];
:: (3) השתמש במענק או בהלווה שקיבל לפי [[סימן ד׳]] שלא למימון התמודדותו בבחירות המקדימות שלשמן קיבלם, בניגוד להוראות [[סעיף 28לד(א)]], [[28לו(ב)]] [[או 28לז(ב)]], לפי העניין.
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) הוציא הוצאה בניגוד להוראות [[פרק זה]];
:: (2) לא כיסה גירעון בניגוד להוראות [[סעיף 28ב(ה)]];
:: (3) לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות [[פרק זה]] או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות [[סעיף 28יז]];
:: (4) השתמש ביתרה שנשארה בידו, לא החזירה לתורמים או לא העבירה לאוצר המדינה, בניגוד להוראות [[סעיף 28יח]] או [[סעיף 28לט]], לפי העניין;
:: (5) ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות [[סעיף 28יט]];
:: (6) לא מסר למבקר המדינה הודעות, בניגוד להוראות [[סעיף 28כא]];
:: (7) לא מסר דוח למבקר המדינה, בניגוד להוראות [[סעיף 28כב]].
: (ג) בשל עבירה לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1) שהיא חריגה מסכומים המותרים לפי [[פרק זה]], רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה מהסכום החורג מהסכום המותר, או את הקנס הקבוע לעבירה האמורה, לפי הגבוה.
: (ד) מי שעשה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
:: (1) השתמש בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות בנכסי ציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 28כה3]];
:: (2) נתן תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות [[פרק זה]];
:: (3) לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי קביעת המבקר או דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 28כג(א), (ב) או (ה)]].
: (ה) מפלגה שלא הודיעה למבקר המדינה ולרשם הודעות לפי [[פרק זה]], דינה – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].

@ 28כז. עבירה שבוצעה בידי מי שהוסמך על ידי מועמד או בידי מי שפעל למענו (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח)
: (א) נעשה מעשה או מחדל בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לפעול לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם המועמד או למענו ובזיקה אליו, שאילו נעשה על ידי המועמד היה עבירה לפי [[פרק זה]], רואים את אותו אדם כאחראי לעבירה.
: (ב)(1) מועמד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת עבירה מן העבירות המנויות [[בסעיף 28כו]] בידי מי שהוסמך על ידו או פעל מטעמו, או למענו ובזיקה אליו, לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות; הפר המועמד את חובתו זו, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה מן העבירות המנויות [[בסעיף 28כו]] בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם מועמד, או למענו ובזיקה אליו, חזקה היא כי המועמד הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח המועמד אחרת.

@ 28כז1. איסור שימוש בכספי תרומות לתשלום סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה (תיקון: תשס&quot;ח)
: בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 28ב(ג)]], לא ישתמש מועמד בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]] לתשלום סכומים שנקבע כי עליו להעביר לאוצר המדינה בשל תוצאות ביקורת או קנסות שהוטלו עליו בשל הרשעה בעבירה; עשה כן, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28כח. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ג-2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לפגוע באיסור לפי כל חוק אחר.

=== סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח) ===

@ 28כט. הגדרות – [[סימן ד׳]] (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשע״ח)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בחירות מקדימות מזכות” – בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימים לגביהן כל אלה:
:: (1) מספר חברי המפלגה שבה מתקיימות הבחירות המקדימות, ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]], הוא 5,000 לפחות;
:: (2) בבחירות המקדימות המתקיימות באותו מועד זכאים לבחור רוב חברי המפלגה אף אם חלק מהמועמדים נבחרים באותו מועד על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה;
:: (3) מועד הבחירות המקדימות הוא בתקופה שבין היום הקובע ליום הבחירות לכנסת;
:- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) שישה חודשים לפני יום הבחירות לכנסת לפי [[סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת]];
:: (2) בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור [[בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק;
:: (3) בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות [[+|סעיפים 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה]], או לפי הוראות [[סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות;
:- ”יום הבחירות לכנסת” – היום שבו מתקיימות הבחירות לכנסת בסמוך לאחר היום הקובע;
:- ”יום ישיבת הפתיחה” – יום ישיבת הפתיחה של הכנסת שהתכנסה לאחר יום הבחירות לכנסת;
:- ”מועמד זכאי” – מועמד שהוא נבחר הציבור, למעט ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית, המתמודד בבחירות מקדימות מזכות;
:- ”סכום המימון” – סכום השווה לתקרת ההוצאות המותרת לפי [[סעיפים 28לב]] [[או 28ט]], לפי העניין.

@ 28ל. תחולה (תיקון: תשע״ח)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו לעניין בחירות מקדימות מזכות, בשינויים המפורטים [[בסימן זה]].
: (ב) הוראות [[סימן זה]] יחולו לעניין מועמד זכאי ומועמד שאינו מועמד זכאי, ובלבד שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעד מי מהם ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]] הוא 5,000 לפחות.

@ 28לא. הודעות מפלגה לעניין בחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח)
: (א) מפלגה שמתקיימות בה בחירות מקדימות מזכות תמסור למבקר המדינה ולרשם, נוסף על ההודעות לפי [[סעיף 28יח2]], ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]], הודעה על כל אלה:
:: (1) מספר חברי המפלגה הידועים באותו יום;
:: (2) מספר בעלי זכות הבחירה הידועים באותו יום;
:: (3) היו הבחירות המקדימות בחירות שלפחות חלק מהמועמדים בהן נבחרים רק על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה – מספר בעלי זכות הבחירה למועמדים כאמור [[בסעיף 28לב(ג)]] הידועים באותו יום.
: (ב) מפלגה כאמור בסעיף קטן (א) תמסור למבקר המדינה ולרשם, בתוך שלושה ימים ממועד פרסום תוצאות הבחירות המקדימות המזכות, הודעה על מספר הקולות הכשרים שקיבל כל מועמד באותן בחירות מקדימות.
: (ג) מפלגה תמסור הודעות לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 28יח2]] לעניין בחירות מקדימות מזכות גם ליושב ראש הכנסת.

@ 28לב. תקרה כוללת של תרומות והוצאות בבחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח, [ק&quot;ת הודעות])
: (א) על אף האמור [[בסעיף 28ח(א)]], מועמד בבחירות מקדימות מזכות לא יוציא הוצאות בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות כפי שנמסר בהודעה לפי [[סעיף 28לא]], למימון התמודדותו בבחירות המקדימות:
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר בעלי זכות הבחירה !! הסכום הכולל
|-
| : (1) עד 50 || לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 4,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש&quot;ח)));
|-
| : (2) 51 עד 4,999 || 4,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש&quot;ח))) ועוד 9 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;
|-
| : (3) 5,000 עד 9,999 || 50,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 59,500 ש&quot;ח))) ועוד 11 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־5,000 בוחרים;
|-
| : (4) 10,000 עד 99,999 || 120,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 142,810 ש&quot;ח))) ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;
|-
| : (5) 100,000 ומעלה || 320,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 380,830 ש&quot;ח))).
|}
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 28ח(א)]], מועמד כמפורט להלן לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בשווי כולל העולה על הסכומים כאמור בסעיף קטן (א):
:: (1) מועמד שאינו מועמד זכאי;
:: (2) מועמד המתמודד בבחירות מקדימות מזכות שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעדו ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28לא]] אינו עולה על 5,000.
: (ג) לעניין כל מועמד בבחירות מקדימות מזכות יחושב מספר בעלי זכות הבחירה בהתאם למספר חברי המפלגה הרשאים להצביע בעבור אותו מועמד באותן בחירות מקדימות, אף אם אינם רוב חברי המפלגה.
: (ד) לעניין בחירות מקדימות מזכות תבוא תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי סעיף זה במקום תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי [[סעיף 28ח]], לכל דבר ועניין.
: (ה) הוראות [[סעיף 28יח1]] יחולו לעניין עדכון הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א); העדכון הראשון של הסכומים האמורים יהיה בינואר 2019.

@ 28לג. איסור תרומות, הלוואות וערבות לעניין מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח)
: על אף האמור [[בפרק זה]], מועמד זכאי אינו רשאי לקבל תרומות, הלוואה או ערבות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו כאמור [[בסעיף 28ו(ה)]] בסכום שאינו עולה על סכום המימון.

@ 28לד. הזכות למענק של מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח)
: (א) מועמד זכאי יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון; המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד הזכאי בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד.
: (ב) המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד הזכאי לעניין זה ([[בסימן זה]] – חשבון המועמד); על חשבון המועמד יחולו הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מועמד זכאי רשאי לבקש את העמדת המענק לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור [[בסעיף 28יח2(א)]], ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת.
: (ד) המענק ישולם לחשבון המועמד, כפי שביקש המועמד, מיד עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים [[בסעיף 28לה]].
: (ה) המענק, וזכותו של המועמד הזכאי לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]].

@ 28לה. תנאים לתשלום המענק (תיקון: תשע״ח)
: (א) תנאי קודם לתשלום המענק לפי [[סעיף 28לד]] הוא שבמועד הגשת הבקשה לקבלתו –
:: (1) מועמד זכאי הגיש ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה הצהרה חתומה בידו שעשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה לעניין זה;
:: (2) מועמד זכאי הודיע ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה את מספר חשבון הבנק שישמש לכל ההכנסות וההוצאות שלו הקשורות לבחירות המקדימות המזכות;
:: (3) מועמד זכאי המציא ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה אישור מאת המפלגה על חברותו בה ועל כך שהגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות המזכות, ואם הגיש מועמדות כך שרק חלק מבעלי זכות הבחירה זכאים לבחור בו – יציין זאת בהתאם להודעת המפלגה כאמור [[בסעיף 28לא(א)(3)]].
: (ב) מועמד זכאי רשאי להודיע בכל עת ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה על החלפת חשבון הבנק שלו, ובלבד שהציג לפניהם מסמך מאת הבנק שלפיו אין יתרת חובה בחשבון שהוא מבקש להחליף.
: (ג) מפלגה תמסור למועמד זכאי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי בקשתו, מיד עם הגשת מועמדותו; אין באישור כאמור כדי להוות ראיה לכשרות המועמדות.

@ 28לו. הלוואה למועמד שאינו מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי (בסעיף זה – מועמד) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה הלוואה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון (בסעיף זה – ההלוואה).
: (ב) ההלוואה תשמש רק למימון התמודדות המועמד בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור [[בסעיף 28ב(ד)]].
: (ג) ההלוואה תשולם לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד לעניין זה, ויחולו על החשבון הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) ההלוואה תינתן באמצעות מוסד כספי כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]], שהכנסת התקשרה עמו לעניין זה באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ה)(1) מועמד רשאי לבקש את העמדת ההלוואה לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור [[בסעיף 28יח2(א)]], ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת.
:: (2) ההלוואה תשולם לחשבון שפתח המועמד כאמור בסעיף קטן (ג), כפי שביקש המועמד, עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים בסעיף זה, וכן התנאים האמורים [[בסעיף 28לה]], בשינויים המחויבים.
: (ו)(1) לא יקבל מועמד הלוואה אלא אם כן הפקיד בידי המוסד הכספי כתב ערבות בנקאית עצמאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר))), להנחת דעתו של יושב ראש הכנסת, שתיכלל בו התחייבות הבנק נותן הערבות (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] – ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))){{ריק}}); סכום הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) יהיה כסכום ההלוואה ותוקפה יהיה לפחות עד תום שבעה חודשים אחרי יום הבחירות לכנסת.
:: (2) חלפו ארבעה חודשים מיום הבחירות לכנסת, ולא הוחזרה ההלוואה במלואה, יפקיד המועמד בידי המוסד הכספי, בתוך שלושים ימים מהמועד האמור, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) שסכומה יהיה כסכום יתרת החוב ותוקפה עד תום תקופת ההלוואה כאמור בסעיף קטן (ז); בסעיף זה –
:::- ”יתרת החוב” – סכום ההלוואה שלא הפך למענק לפי [[סעיף 28לז(ה)]], בניכוי תשלומי החזר על חשבון קרן ההלוואה ששולמו כאמור בסעיף קטן (ז), ובתוספת ריבית שקלית מיום מתן ההלוואה ועד מועד הפקדת הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) לפי פסקה זו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
:::- ”הפרשי הצמדה וריבית” – (((נמחקה).))
:: (3) לא הפקיד המועמד ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) כאמור בפסקה (2), תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) האמורה בפסקה (1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה.
:: (4) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) לפי סעיף זה תחולט אם המועמד שהפקיד אותה לא החזיר או לא העביר סכום שהוא חייב להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך לפי [[פרק זה]], לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה.
: (ז)(1) ההלוואה תוחזר בתשלומים חודשיים שווים מה־1 בחודש שלאחר פרסום תוצאות הבחירות לאחר יום הבחירות לכנסת ועד תום שלוש שנים מיום פרסום התוצאות; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
:: (2)  כל תשלום על חשבון החזר קרן ההלוואה לפי סעיף זה יישא ריבית שקלית ממועד מתן ההלוואה עד מועד תשלומו בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: (3) כל תשלום שלא נפרע במועד שנקבע לו יישא ריבית פיגורים החשב הכללי מהמועד שנקבע לפירעונו ועד התשלום בפועל; בפסקה זו, ”ריבית פיגורים החשב הכללי” – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
:: (4) חלה על מועמד חובה להחזיר סכומי הלוואה שלא הוצאו כאמור [[בסעיף 28לט(א)]], ולא הוחזרו סכומים כאמור במועד הקבוע [[באותו סעיף]], תעמוד יתרת ההלוואה באותו מועד לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) האמורה בסעיף קטן (ו)(1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע למועמד כי בכוונתו לחלטה.
: (ח) כספי ההלוואה, וזכותו של המועמד לקבלם, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]].

@ 28לז. מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ו)
: (א) מועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה או עד תום שנה מהמועד האמור (בסעיף זה – מועמד שהיה לחבר הכנסת) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בסכום שאינו עולה על סכום המימון.
: (ב) המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד שהיה לחבר הכנסת בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור [[בסעיף 28ב(ד)]].
: (ג) המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון של מועמד שהיה לחבר הכנסת שפתח לעניין הבחירות המקדימות המזכות; על החשבון יחולו הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) המענק ישולם למועמד שהיה לחבר הכנסת בתוך שבעה ימים מהיום שהיה לחבר הכנסת, בכפוף להתקיימות התנאים [[שבסעיף 28לה]], אם הגיש ליושב ראש הכנסת בקשה לקבלו.
: (ה) קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת הלוואה לפי [[סעיף 28לו]], יהיה פטור מהחזרתה, ויתרתה תנוכה מהמענק המגיע לו לפי סעיף זה, והערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: והערבות))) שהפקיד לפי [[אותו סעיף]] תוחזר לו.
: (ו) קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת תרומות לפי [[פרק זה]] לשם מימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את התרומות לתורמים, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים – יעבירן לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מיום שהיה לחבר הכנסת.
: (ז) המענק, וזכותו של המועמד שהיה לחבר הכנסת לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]].

@ 28לח. מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת (תיקון: תשע״ח)
: (א) מועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה, והמפלגה שבה התמודד מיוצגת בכנסת, יהיה זכאי למענק חלקי למימון הוצאות שהוציא בבחירות מקדימות מזכות בסכום שיחסו לסכום המימון הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר הקולות הכשרים הנמוך ביותר שקיבל מי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה מבין המועמדים שהתמודדו מולו, ובלבד שיחס זה אינו קטן מ־0.6.
: (ב) על מענק כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 28לז(ב), (ג), (ד) ו־(ז)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) הלוואה לפי [[סעיף 28לו]], יהיה פטור מהחזרת חלק מיתרת ההלוואה השווה לסכום המענק החלקי, וסכום זה ינוכה מהמענק החלקי שישולם לו לפי סעיף זה.
: (ד) קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) תרומות לפי [[פרק זה]], יחזיר את התרומות בסכום השווה לסכום המענק החלקי לתורמים, בתוך שלושים ימים מיום ישיבת הפתיחה, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים או שלא ניתן לייחס את הסכומים שיש להחזיר לתורמים מסוימים – יעבירן לאוצר המדינה.
: (ה) היה מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לחבר הכנסת בתוך שנה מיום ישיבת הפתיחה וקיבל מענק חלקי לפי סעיף זה, יקבל בתוך שבעה ימים מיום שהיה לחבר הכנסת מענק כאמור [[בסעיף 28לז]] בניכוי המענק החלקי כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 28לט. החזרת כספים שלא הוצאו (תיקון: תשע״ח)
: (א) לא הוציא מועמד את מלוא הסכום שקיבל כמענק או כהלוואה לפי [[סימן זה]] למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את הסכום שלא הוצא כאמור לאוצר המדינה בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 28יח]], מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי יחזיר יתרה כהגדרתה [[בסעיף האמור]] לתורמים, או יעבירנה לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות.
: (ג) מועמד שפרש מההתמודדות בבחירות המקדימות המזכות יפעל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בתוך שלושים ימים ממועד פרישתו.

@ 28מ. גבייה (תיקון: תשע״ח)
: על גביית סכום שיש להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סימן זה]], ולא הוחזר או לא הועבר במועד, יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995]], ודינו של סכום כאמור כדין חוב כהגדרתו [[בחוק האמור]]; בלי לגרוע מכלליות האמור, היה החייב חבר הכנסת, רשאי מנהל המרכז כמשמעותו [[בחוק האמור]], במסגרת ההליכים שיינקטו לגביית החוב, להורות על ניכוי החוב משכרו החודשי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על מחצית השכר החודשי שלו זכאי חבר הכנסת.

@ 28מא. הוראות לעניין חשב הכנסת (תיקון: תשע״ח)
: (א) פעולות יושב ראש הכנסת לפי [[סימן זה]] יבוצעו באמצעות חשב הכנסת.
: (ב) סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה לפי [[סימן זה]], למעט סכומים כאמור [[בסעיף 28מ]], יועברו באמצעות חשב הכנסת.

== פרק ג': הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ג-2) ==

@ 29. סייג לתחולה
: [[חוק העמותות, תש&quot;ם-1980]], לא יחול על מפלגה שנרשמה לפי חוק זה.

@ 29א. עיון במסמכים (תיקון: תשע״ח)
: מסמכים שנמסרו לרשם לפי הוראות חוק זה יהיו פתוחים לעיון הציבור.

@ 30. : ((הנוסח שולב [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]].))

@ 31. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]].))

@ 32. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]].))

@ 33. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ג-2)
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר חובת הדיווח לרשם ומסמכים שיש להגיש לו, בדבר סדרי העיון במסמכים שנמסרו לרשם ובדבר אגרות שיש לשלם לכיסוי הוצאות העיון במסמכים באמור או בעד פעולות אחרות של הרשם.
: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (אגרות), התשנ״ג–1993]].))

@ 34. תחילה
: תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

@ 35. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ג באדר ב' התשנ&quot;ב (18 במרס 1992).
&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת
* דן מרידור, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי בחירות}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>oi8dgwso2br6db2gzly1017v7ev0s3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3019782</id>
      <parentid>3019429</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:08:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3019782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24360" sha1="jdm92gm96dteuqaedblzgf2beo3vwaq" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]</text>
      <sha1>jdm92gm96dteuqaedblzgf2beo3vwaq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019794</id>
      <parentid>3019782</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:39:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3019794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24504" sha1="fk126uqodi8xbbg3mk6chsowmsa7hbz" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]</text>
      <sha1>fk126uqodi8xbbg3mk6chsowmsa7hbz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019805</id>
      <parentid>3019794</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:14:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3019805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24502" sha1="askvx6f4qt0m1jj06uflvjhuilujvvw" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]</text>
      <sha1>askvx6f4qt0m1jj06uflvjhuilujvvw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המפלגות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293286</id>
    <revision>
      <id>3019764</id>
      <parentid>3002566</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019741] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146398" sha1="lfybihulnki398l51zyllec0ncz4esz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000399}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ב, 190|חוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 100|רישום מפלגות קיימות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211001.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 156|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211150.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211151.pdf}}, {{ח:תיבה|432, 434|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 48|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211787.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 70|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211604.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 404|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 6|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300427.pdf}}, {{ח:תיבה|410|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 150|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 34|בחירות מקדימות לכנסת השבע־עשרה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301938.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 116|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300691.pdf}}, {{ח:תיבה|414|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 580|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 21|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300772.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 190|תיקון מס׳ 31 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301336.pdf}}, {{ח:תיבה|314|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301444.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 251|חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1251|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 453|תיקון מס׳ 67 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381805.pdf}}, {{ח:תיבה|520|תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}, {{ח:תיבה|1055|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 98|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457919.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 223|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 194|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 168|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 315|עדכון סכומי תרומות}}, {{ח:תיבה|1165|עדכון סכומי תרומות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 464|עדכון סכומי תרומות}}, {{ח:תיבה|1559|עדכון סכומי תרומות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 315|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|567|סכומי תרומות והוצאות בתקופת בחירות מקדימות שפחתה מתשעה חודשים}}, {{ח:תיבה|1415|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 284|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|889|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 213|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|993|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 211|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|512|עדכון סכומי תרומות והוצאות (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1022|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 219|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|688|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 924|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 327|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 634|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 509|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 572|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 487|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 579|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 589|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 733|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1837|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8150.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 370|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1542|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2178|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 900|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10515.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1444|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 728|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 543|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12164.pdf}}. ''שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מימון בחירות מקדימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות בעניין תרומות והוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיווח ובקרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה|תיקון: תשנ״ג־2}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־3, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – חבר בני־אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות אי חברתיות ולהביא ייצוגם בכנסת על ידי נבחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המימון“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין או זכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות לכנסת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|2|ייסוד מפלגה}}
{{ח:ת}} מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות.

{{ח:סעיף|3|רשם המפלגות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימנה אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית המשפט המחוזי להיות רשם המפלגות (להלן – הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4|בקשה לרישום מפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום מפלגה (להלן – הבקשה) תוגש בידי מייסדיה לרשם; הבקשה תפרט את השם המוצע למפלגה, מטרותיה ומענה, וכן את השם, שנת הלידה, מספר הזהות, משלח היד והמען של כל חבר מייסד החתום על בקשת הרישום; לבקשה יצורף תקנון המפלגה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הגשת הבקשה תפורסם תוך ארבעה עשר ימים מהגשתה ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך ארבעה ימים, ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים; פרטי ההודעה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית, לבאי־כוח הסיעות בכנסת, ואם הוגשו אותה שעה רשימות מועמדים בבחירות לכנסת – לבאי־כוח רשימות אלו.

{{ח:סעיף|5|סייגים לרישום מפלגה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
{{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות;
{{ח:תתת|(2א)}} תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

{{ח:סעיף|6|התנגדות לרישום מפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כל אזרח ישראל בגיר שהוא תושב הארץ רשאי להתנגד לרישום מפלגה.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לרשם בכתב, בצירוף הנמקות, תוך שלושים ימים מיום הפרסום ברשומות של ההודעה על הגשת הבקשה, ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך עשרה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יחליט אם לקבל את ההתנגדות או לדחותה, ובתקופת הבחירות לכנסת – ימסור לבאי כוח הצדדים הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה; החלטת הרשם ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון, תוך שלושים ימים מיום שניתנה.
{{ח:תת|(ד)}} סירב הרשם לרשום מפלגה יעביר הרשם את דבר הסירוב ונימוקיו לאישור בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|7|רישום בפנקס}}
{{ח:ת}} לא סירב הרשם לרשום מפלגה, או שסירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון, או לא הוגשו התנגדויות, או שנדחו ההתנגדויות שהוגשו, ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות.

{{ח:סעיף|8|סייגים לרישום מפלגה|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה או שהיתה רשומה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפלגה רשומה או שהיתה רשומה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חורשים מיום שחדל להתקיים כאמור; בפסקה זו, ”חדל להתקיים“ – לרבות אחד מאלה:
{{ח:תתת}} לענין עמותה – עמותה שהסתיים פירוקה מרצון, או שחוסלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 47|סעיפים 47}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 54|או 54 לחוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:תתת}} לענין חברה – חברה שחוסלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יא|סעיפים 315}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342לט|או 339 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת}} לענין אגודה שיתופית – אגודה שבוטל רישומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 50|סעיף 50 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תתת}} לענין שותפות – שותפות שנמחקה מהרישום או שחוסלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 73|סעיף 73 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נרשמה מפלגה בשם שאין לרשמו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות את השם; לא שינה השם תוך הזמן שנקבע בדרישת הרשם, רשאי הוא לעתור לבית המשפט לענינים מנהליים בירושלים להורות למפלגה לשנות את שמה.
{{ח:תתת|(2)}} על דרישת הרשם לפי פסקה (1) רשאית המפלגה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, בתוך 30 ימים לאחר שנמסרה לה הודעה על הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 30 ימים מתום תקופת הזמן שנקבעה בדרישת הרשם כאמור בפסקה (1) ולא הוגשה עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים לפי הוראות פסקאות (ו) ו־(2), רשאי כל אדם לעתור לבית המשפט האמור להורות למפלגה לשנות את שמה; הוגשה עתירה לפי פסקה זו יהיו המפלגה והרשם משיבים בעתירה.

{{ח:סעיף|9|שינוי שם ומטרות|תיקון: תשנ״ו־2}}
{{ח:ת}} החלטת מפלגה לשנות את שמה או מטרה ממטרותיה טעינה רישום בידי הרשם, ויחולו בשינויים המחייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4 עד 8}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.

{{ח:סעיף|10|שינוי תקנון או מען}}
{{ח:ת}} מפלגה תודיע לרשם על כל שינוי בתקנונה או במענה, והוא ירשום את השינויים.

{{ח:סעיף|11|ייחוד התואר מפלגה}}
{{ח:ת}} חבר בני אדם שלא נרשם בפנקס המפלגות על פי הוראות חוק זה, לא ישא שם הכולל את המלה ”מפלגה“, או כל צורה דקדוקית הנגזרת ממנה.

{{ח:סעיף|12|תעודת רישום ופרסום הודעה על רישום מפלגה}}
{{ח:ת}} רשם הרשם מפלגה בפנקס המפלגות יתן לה תעודת רישום, יודיע על כך ליושב־ראש הכנסת וליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|13|מפלגה תאגיד|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר המדינה יהיו, לגבי ניהול הענינים הכספיים של המפלגה ולעניו ביצוע חוק זה, כל הסמכויות שהוענקו לו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו לגבי גוף מבוקר.

{{ח:סעיף|14|תקנון}}
{{ח:תת|(א)}} למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} התקנון יכלול הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים לקבלת חברים למפלגה, השעייתם והוצאתם ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות של החברים;
{{ח:תתת|(3)}} מוסדות וסדרים בדבר הליכים משמעתיים נגד חבר המפלגה ואמצעי המשמעת;
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות של סניפי המפלגה באזורי הארץ;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת מוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם ודרכי פעולתם, ודרך קביעתם של מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת;
{{ח:תתת|(6)}} מועדי התכנסות מוסדות המפלגה וסדרי הדיון בהם;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות בדבר ניהול ענייני המפלגה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|15|חברות במפלגה אחת}}
{{ח:ת}} לא יירשם אדם כחבר ביותר ממפלגה אחת, אך יכול אדם להיות חבר במפלגה ובמערך הכולל אותה מפלגה; לענין זה, ”מערך“ – מסגרת משותפת למפלגה או למפלגות או לחוגי ציבור.

{{ח:סעיף|15א||תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|16|בחירת מועמדים}}
{{ח:ת}} מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שייגדר בתקנון.

{{ח:סעיף|17|בחירות מקדימות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} קבעה מפלגה כי מועמדי המפלגה ייבחרו בבחירות מקדימות, יחולו על הבחירות המקדימות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק הבחירות לגופים ציבוריים).

{{ח:סעיף|17א|פרסום סקר בבחירות מקדימות|תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ה|סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}, יחולו על בחירות מקדימות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה ””מתמודד בבחירות“ ”תקופת בחירות““, יקראו ””מועמד“, ”תקופת בחירות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), בסופה יקראו ”והאם היא נמנית עם הגוף הבוחר, עם אלה שהזדהו כתומכי המפלגה שלגביה נערך הסקר או עם כלל הציבור“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ה), ברישה, במקום ”לועדת הבחירות המרכזית“ יקראו ”לרשם המפלגות“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ח), במקום ”בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות“ יקראו ”ביום השלישי שלפני יום הבחירות“.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף זה או המשכתו.

{{ח:סעיף|17ב|היעדרות מעבודה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חופשה שנתית“ ו”פנקס חופשה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חינוך“ – עובד הוראה וגננת, לרבות סייעת בגן ילדים ומטפלת במעון יום.
{{ח:תת|(ב)}} עובד זכאי להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות שבהן הוא זכאי להצביע במפלגה שהוא חבר בה, ובלבד שמסר למעסיקו הודעה על כך ועל משך ההיעדרות הצפוי 14 ימים מראש לפחות; ההיעדרות לפי סעיף זה לא תעלה במצטבר על שני ימי עבודה מלאים בשנה.
{{ח:תת|(ג)}} נעדר עובד מעבודתו לפי סעיף קטן (ב) יום או חצי יום, דין ההיעדרות כדי חופשה שנתית; ואולם אם אין לזכות העובד ימי חופשה שנתית או שמשך ההיעדרות הוא קצר מחצי יום, לא ישולם שכר בעד ההיעדרות לפי סעיף קטן (ב); היעדרות העובד כאמור לחצי יום, על חשבון חופשה שנתית, אינה גורעת מזכותו לניצול חצי יום החופשה הנותר לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו לעניין עובד חינוך בכפוף להליכי אישור חופשה הנהוגים לגביו.
{{ח:תת|(ה)}} מעסיק ישמור בסוד מידע שמסר לו עובד לגבי היעדרות כאמור בסעיף זה, לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו כל שימוש, ובכלל זה לא ירשום בפנקס חופשה כל פרט לגבי המפלגה שבה נערכו הבחירות המקדימות.

{{ח:סעיף|18|מוסדות}}
{{ח:ת}} למפלגה יהיו המוסדות הבאים:
{{ח:תת|(1)}} מוסד מרכזי;
{{ח:תת|(2)}} גוף המופקד על ניהול עניני המפלגה ועל ביצוע החלטות;
{{ח:תת|(3)}} מוסד לביקורת;
{{ח:תת|(4)}} כל מוסד אחר שייקבע בתקנון.

{{ח:סעיף|19|מוסד לביקורת}}
{{ח:ת}} לכל מפלגה יהיה מוסד לביקורת; כחבר המוסד לביקורת יכול להיבחר כל חבר המפלגה, למעט חבר הנהלה או חבר בית הדין.

{{ח:סעיף|19א|הודעה על רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} משקבעה מפלגה את רשימת המועמדים ואת סדרם ברשימה, בבחירות לכנסת, תודיע על כך לרשם תוך עשרה ימים.

{{ח:סעיף|19ב|באי כוח המפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} מפלגה תקבע את בא־כוחה ואת ממלא מקומו לענין רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת, ותודיע עליהם לרשם לפחות יום אחד לפני תום המועד להגשת רשימת המועמדים; הרשם יעביר את ההודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

{{ח:סעיף|20|חברי המפלגה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנים והוא תושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה תקיים רישום של חבריה, לרבות חברי המפלגה בסניפיה; הרישום יכלול את מספר הזהות של כל חבר ויהווה ראיה לכאורה לחברות במפלגה.

{{ח:סעיף|20א|מסירת פרטים מזהים ממרשם האוכלוסין|תיקון: תשע״ב־3, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, וכן בחירות לתפקיד אחר במוסד של המפלגה, והכל אם רוב חברי המפלגה זכאים להשתתף בהן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מפלגה“ – לרבות מי שביקש בכתב ובמפורש להירשם כחבר מפלגה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים מזהים“ – שם משפחה, שם פרטי, מען, מספר הזהות במרשם האוכלוסין, ואם נפטר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מפלגה רשאית לפנות לשר הפנים ב־75 הימים שלפני עריכת בחירות מקדימות ולבקש עדכון ואימות הפרטים המזהים של חברי המפלגה בלבד, לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה וניהול הבחירות המקדימות.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה תצורף התחייבות בכתב כי עדכון ואימות הפרטים המזהים מתבקש רק על חברי המפלגה וכי לא ייעשה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרות המפורטות בפסקה (1); התחייבות כאמור תיחתם בידי מי שעומד בראש הגוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}} ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 39|בסעיף 39(ג) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן הליך העדכון והאימות, ובלבד שיובטח כי לא ייחשף במסגרתו, בפני כל גורם שאינו המפלגה, כל מידע על זהות חברי המפלגה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הימים לביצוע הליך העדכון והאימות מיום הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)|תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מפלגה תיידע בכתב את המבקש להירשם כחבר בה כי פרטיו המזהים יעודכנו ויאומתו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, שלא לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה או ניהול הבחירות המקדימות כאמור בסעיף קטן (ב)(1), דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|21|איסור פעילות כלכלית עסקית|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה לא תעסוק במישרין או בעקיפין בפעילות כלכלית־עסקית.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תהא מפלגה בעלת ענין בתאגיד, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום; לענין זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}}, לעשות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לרכוש נכס מכל סוג, למכרו, להשכירו או להחזיקו;
{{ח:תתת|(2)}} לנהל את כספי המפלגה ולהשקיעם.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}, מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי –
{{ח:תתת|(1)}} להוציא לאור עיתונים או כתבי עת של המפלגה, להדפיסם ולהפיצם, ובלבד שפעילות זו תנוהל במשק כספים סגור;
{{ח:תתת|(2)}} לקיים פעילות חינוך תנועתי.

{{ח:סעיף|21א|תאגיד מפלגתי|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, רשאית מפלגה שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה בחמישים ואחד אחוזים לפחות מאמצעי שליטה בתאגיד, להמשיך ולהחזיק בהם ובלבד שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד כאמור (להלן – תאגיד מפלגתי).
{{ח:תת|(ב)}} מפלגה שבחרה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על פרטיו של התאגיד המפלגתי לרשם המפלגות ותציין בהודעתה את פירוט הנכסים שבבעלותו של התאגיד המפלגתי ביום תחילתו של חוק זה; ההודעה תהיה בטופס שייקבע.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה תהא אחראית לגרום לכל שינוי במסמכי ההתאגדות של התאגיד המפלגתי, במשמעותם בדין שמכוחו הוא הוקם, הנדרש עקב תחולתו של חוק זה; הודעה על השינויים תישלח לרשם הממונה על רישומו של אותו תאגיד ולרשם המפלגות.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מתאגיד מפלגתי להעביר את נכסיו, כולם או מקצתם, למפלגה המחזיקה בו באמצעי שליטה באמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”החזקה“ ו”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|22|החלת {{ח:חיצוני|חוק בחירות לגופים ציבוריים|חוק בחירות לגופים ציבוריים}}}}
{{ח:ת}} לפי בקשת מפלגה, רשאי שר המשפטים בצו, בשינויים המחוייבים, להחיל על בחירות הנערכות לועידה הכללית של המפלגה את {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים}}.

{{ח:סעיף|23|עבירות בחירות}}
{{ח:ת}} בבחירות למוסד ממוסדות המפלגה יחולו {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 12 מחוק הבחירות לגופים ציבוריים}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|24|ניהול חשבונות}}
{{ח:ת}} מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו״חות לפי הנחיות מבקר המדינה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|24א|הוראות לגבי אדם שמסר הודעה על התמודדות בבחירות לכנסת לפני שנרשם כחבר מפלגה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ט, תש״ף־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על התמודדות“ – הודעה ברבים על כוונה להתמודד בבחירות לכנסת או איסוף תרומות, והכל לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסדר“ – התקופה שתחילתה ביום מסירת הודעה על התמודדות וסיומה ביום שבו מוסר ההודעה נרשם כחבר או כמייסד של מפלגה שבה הוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת הבאה או ביום שבו מוסר ההודעה נכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לכנסת, לפי המוקדם, או ביום שבו הודיע כי חזר בו מכוונתו להתמודד כאמור; ואולם התקופה כאמור לא תחל אלא בחלוף שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שבה נמסרה ההודעה על ההתמודדות או ביום תחילתה של תקופת הבחירות לכנסת – אם הבחירות הוקדמו, לפי המוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אלא אם כן ניתנה על ידי אדם שמסר הודעה על התמודדות או על ידי בן משפחתו, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיף 28ו(ה)}}, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהודיע ברבים, בעל פה או בכתב, על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימת מועמדים שתגיש מפלגה שאינו חבר בה, אף אם טרם נרשמה, יודיע על כך למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי, ולעניין סעיף זה יראו איסוף תרומות בסכום שנתי מצטבר שלא יפחת מ־50,000 שקלים חדשים, כהודעה ברבים; אדם כאמור יודיע למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי גם על קיום התנאים לסיומה של תקופת ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה יקבע את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם וכן את סיומה, בין השאר בהסתמך על הודעה על התמודדות שנמסרה לו לפי סעיף קטן (ב), או ביוזמתו או לפי פנייה אליו, ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} קבע מבקר המדינה את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם, יחולו לגביו הוראות אלה בתקופת ההסדר:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה, בציון שם התורם וכתובתו, וסכום התרומה בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מבקר המדינה יפרסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה את פירוט התרומות עם קבלת ההודעה על כך;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} הוא לא יקבל מאדם ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו או ממי שתלויים בו מבחינה כלכלית, תרומות ששוויין עולה על 10,000 שקלים חדשים בשנה; לעניין זה יראו הלוואה שאינה מתאגיד בנקאי או ערבות להלוואה כתרומה, והן לא יעלו על סכום התרומה המותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא יקבל תרומה מתאגיד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28ד|בסעיף 28ד(א)}}, בארץ או בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא לא יקבל תרומה מקטין;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא לא יקבל תרומה אלא לאחר שהוא או מי מטעמו בדק ואימת את זהותו ואת מענו של התורם ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוא לא יקבל תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ו)}} נעשתה תרומה באמצעי תשלום, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כג|סעיף 28כג(ד)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא יחזיר לתורם תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, או את חלקה שהוא מעל למותר, מיד כשנודע לו על כך; התקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה, מיד כשנודע לו על כך, לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} נותרו בידי אדם שמסר הודעה על התמודדות כספים שמקורם בתרומות לאחר תום תקופת ההסדר, יחזירם לתורמים, ואם לא ניתן לעשות כן – יעבירם לאוצר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 8ד|סעיף 8ד לחוק המימון}}.
{{ח:תת|(ו)}} אחת היא אם התרומות לפי סעיף זה ניתנו לאדם שמסר הודעה על התמודדות, או לכל אדם או חבר בני אדם הפועלים מטעמו או למענו ובזיקה אליו; תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות לסייע בהתמודדות בבחירות של אדם שמסר הודעה על התמודדות, רואים אותה כתרומה שניתנה לאדם שמסר הודעה על התמודדות.
{{ח:תת|(ז)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות סעיף זה ויפרסמן באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה; הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ח)}} מצא מבקר המדינה כי אדם שמסר הודעה על התמודדות עשה אחד מאלה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה2|סעיף 28כה2}}, בשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ומבקר המדינה רשאי להפחית סכומים אלה אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי סעיף זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל תרומה אסורה אחרת לפי סעיף זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
{{ח:תתת|(3)}} לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי סעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ט)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קיבל תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(3);
{{ח:תתת|(3)}} לא החזיר תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שהתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(4);
{{ח:תתת|(4)}} השתמש בתרומות שנשארו בידיו לאחר תום תקופת ההסדר או לא החזירן לתורמים או לא העבירן לאוצר המדינה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי דרישת המבקר או לא דיווח על קבלת תרומות, בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאיסור לפי כל חוק, או מחובה החלה על מפלגה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} בעניין תרומות והוצאות יחולו על מועמד בבחירות מקדימות שהסתיימה לגביו תקופת ההסדר, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כאמור.

{{ח:סעיף|25|הכנסות המפלגה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־2, תשס״ד, תשס״ח, תשע״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיו למפלגה הכנסות לבד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}};
{{ח:תתת|(2)}} כספים שהתקבלו לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(2א)}} כספים שהתקבלו על פי החלטת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למימון מערכות הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה לצורכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי;
{{ח:תתת|(2ב)}} הפרשי הצמדה וריבית בשל הלוואה שנתנה המפלגה לסיעה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה;
{{ח:תתת|(3)}} תרומות שהתקבלו לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}};
{{ח:תתת|(3א)|(א)}} כספים שהתקבלו ממועמדים בבחירות פנימיות במפלגה כהשתתפות בהוצאות המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום שייגבה ממועמד לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים לכל מערכת של בחירות פנימיות;
{{ח:תתתתת|(2)}} שימוש בכספים שהתקבלו לפי פסקה זו יהיה רק לארגון הבחירות הפנימיות שבהן משתתפים המועמדים שמהם נגבו;
{{ח:תתתתת|(3)}} סך כל הסכומים שתגבה מפלגה בכל מערכת בחירות פנימיות מהמועמדים לא יעלה על ההוצאות שהוציאה המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות;
{{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}, לא יראו סכומים כאמור בפסקה זו כתרומה;
{{ח:תתת|(4)}} כספים שהתקבלו מפעולה המותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(5)}} כספים שהתקבלו מתאגיד מפלגתי הפועל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|ו־21א}};
{{ח:תתת|(6)}} הכנסות שמקורן בכספים שהתקבלו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 24|וסעיף 24}} יחולו מיום הגשת הבקשה לרישום; המפלגה תהיה אחראית לפעולות שנעשו בתקופה זו.

{{ח:סעיף|25א|הודעה על נכסי המפלגה ודוחות כספיים|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה תגיש לרשם, בתוך 90 ימים מיום רישומה בפנקס המפלגות, הודעה על נכסיה והתחייבויותיה; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם והיא תכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מפלגה שאינה מחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק המימון}}, לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, בתוך עשרה שבועות מתום השנה, הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הרשם לדרוש שהודעה כאמור תכלול, בין השאר, מידע על פעילות חינוך תנועתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(2)}} ותאגידים מפלגתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לרבות זכות במקרקעין של תאגידים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה שמחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק המימון}}, לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, במועד שבו עליה למסור את חשבונותיה למבקר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג), (ג1) ו־(ו) לחוק האמור}} –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה שתכלול מידע על זכויותיה במקרקעין, פעילות חינוך תנועתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(2)}}, ותאגידים מפלגתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לרבות זכויות במקרקעין של תאגידים כאמור; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם ותכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים מבוקרים הכוללים מאזן שנתי ודוחות הוצאות והכנסות שנתיים כפי שהיא מגישה למבקר המדינה.

{{ח:סעיף|25ב|פטור ממס שבח ממס מכירה וממס רכישה|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}} (להלן – זכות), למפלגה, ללא תמורה, תהא פטורה ממס שבח מקרקעין ממס מכירה וממס רכישה אם נתקיימו כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} הזכות היתה כלולה, בהודעה הראשונה שמסרה המפלגה לרשם המפלגות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}} או נמסרה בהודעה לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|סעיף 7(ב) לחוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(2)}} הזכות נרשמה על שם המפלגה בפנקסים או במרשמים המתנהלים על פי דין, תוך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|חוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}}, אלא אם כן היתה מניעה לרישומה על פי כל דין, ובלבד שהיא נרשמה תוך זמן סביר ממועד הסרת המניעה.
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין או בהענקת זכות באיגוד מקרקעין עליהן חל סעיף קטן (א), על ידי המפלגה לה נמכרה או הועברה הזכות, יראו לענין חישוב השבח את הזכות כאילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה.

{{ח:סעיף|25ג|הוראות לענין מס ערך מוסף|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}}, יראו אותן כעסקאות המנויות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|בסעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|25ד|שמירת זכויות|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} רישום הבעלות בנכס על שם מפלגה בהתאם לחוק זה או בהתאם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|לסעיף 7 לחוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}}, לא יפגע בכל זכות, שעבוד, עיקול או זכות אחרת של צד שלישי בנכס; כל טענה שעמדה למעביר הנכס כנגד צד שלישי לפני הרישום כאמור, תעמוד אף למפלגה שעל שמה נרשם הנכס.

{{ח:סעיף|26|פירוק מפלגה לפי צו בית משפט}}
{{ח:ת}} פירוק של מפלגה לפי צו של בית המשפט, יהיה כדרך שמפרקים עמותה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|27|פירוק מרצון}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה רשאית על פי החלטה של שני שלישים מחברי המוסד המרכזי שלה, להחליט על פירוק מרצון; ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים בישיבת המוסד המרכזי שעליה ניתנה לכל חברי המוסד המרכזי הודעה מראש של 21 ימים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מההחלטה יוגש לרשם.
{{ח:תת|(ג)}} הפירוק יחל כעבור שבועיים מקבלת ההחלטה, זולת אם נקבע בה תאריך מאוחר יותר.

{{ח:סעיף|28|עונשין|תיקון: תשנ״ה־3, [ק״ת שיעורים]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שילם עבור אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה (להלן – זכות הצבעה);
{{ח:תתת|(2)}} השמיט, הוסיף או שינה שלא כחוק רשימה של בעלי זכות הצבעה;
{{ח:תתת|(3)}} ניסה להשפיע על בעל זכות הצבעה להצביע תוך הבטחת טובת הנאה;
{{ח:תתת|(4)}} מנע מאדם, ללא סיבה חוקית, מלקבל זכות הצבעה;
{{ח:תתת|(5)}} הקנה זכות הצבעה למי שאינו זכאי לכך;
{{ח:תתת|(6)}} הפריע למהלך הסדיר של בחירות פנימיות;
{{ח:תתת|(7)}} התערב שלא כדין במנין הקולות;
{{ח:תתת|(8)}} נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע;
{{ח:תתת|(9)}} הצביע בבחירות פנימיות יותר מפעם אחת;
{{ח:תתת|(10)}} נתן הצהרה כוזבת בענין חברותו או אי חברותו במפלגה,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(א1)}} לא מילאה מפלגה אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א}}, דינה – קנס 513,000 שקלים חדשים; ואולם על הוראה {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}} שנקבע עונש לעבירה עליה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|בחוק הבחירות לגופים ציבוריים}}, או מכל חוק אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מימון בחירות מקדימות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות בעניין תרומות והוצאות|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:סעיף|28א|הגדרות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל־פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות; לעניין זה, ”התנהגות“ – לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבחר הציבור“ – ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שתחילתה ביום החלטה של מפלגה על קיום בחירות מקדימות וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות; מפלגה תקבע את מועד הבחירות המקדימות בתוך שישה חודשים מיום החלטתה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או חבר הכנסת – גם תקופה שתחילתה ביום הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}} וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות, ואם מפלגה לא החליטה על קיום בחירות מקדימות בתוך 30 ימים מהיום הקובע האמור – יהיה סופה בתום אותם 30 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} החלה תקופת בחירות לפי פסקה (1) או (2) והחליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות או החליטה שלא יתקיימו בחירות מקדימות – תקופה שסופה ביום ההחלטה;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, הסתיימה תקופת בחירות בלי שהתקיימו בחירות מקדימות לפי פסקה (2) או (3) והחליטה המפלגה לאחר מכן על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בתוך 120 ימים מהיום שבו הסתיימה תקופת בחירות כאמור, ייחשבו שתי התקופות, לעניין ההגבלות על תקרת הסכום מתורם בודד ועל תקרת הסכומים הכוללת של תרומות והוצאות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כאילו היו תקופה אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות אישית בהתנדבות, שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב.

{{ח:סעיף|28ב|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שהוא נבחר ציבור|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות, בכל עת, והכל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות, הן לעניין תקרת הסכום מתורם בודד והן לעניין התקרה הכוללת של תרומות, לפי התפקיד שעליו הוא מתכוון להתמודד, המפלגה שבה הוא חבר ומספר בעלי זכות הבחירה לאותו תפקיד במפלגה, ובלבד שהסכומים לא יעלו על התקרות המותרות לאותן בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}; התחילה תקופת בחירות במפלגה והתמודד המועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה, רשאי הוא לקבל השלמה לתקרת הסכום מתורם בודד ומכלל התורמים לפי התקרות המותרות לעניין תפקידים אלה.
{{ח:תתת|(2)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות כאמור בפסקה (1) רק לאחר שמסר הודעה למבקר המדינה שבה יפרט את הפרטים כאמור באותה פסקה; חל שינוי באחד הפרטים יודיע על כך המועמד למבקר המדינה ויחולו הוראות פסקה (1) לפי ההודעה המעודכנת.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי להשתמש בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בתקופת בחירות בלבד ורק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאה שהוציא מועמד לפני תקופת הבחירות, שלא מכספי תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, למימון טובין או שירותים שנעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות המקדימות או למימון תעמולה ישירה ומובהקת לבחירתו בבחירות מקדימות תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות אף אם בשלו לא חרג מתקרת ההוצאות המותרת לאותן בחירות מקדימות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, יכסה את הגירעון בתוך חמישה חודשים מתום תקופת הבחירות, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לאחר אותן בחירות מקדימות; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 28ו|סעיף 28ו}} יראו תרומות כאמור כתרומה במסגרת הבחירות המקדימות הבאות.

{{ח:סעיף|28ב1|פעילות פוליטית של נבחר הציבור שלא בקשר לבחירות מקדימות|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו בפעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שלא בתקופת הבחירות, ובכלל זה קשר עם ציבור הבוחרים, דיווח על פעילות, ארגון כנסים פוליטיים או השתתפות בהם, כפעילות במסגרת התמודדות בבחירות מקדימות, ולא יראו הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ג)}}, לא ישתמש נבחר הציבור בתרומה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} למימון פעילות פוליטית שגרתית, כאמור בסעיף קטן (א), ולא יקבל תרומה אחרת למימונה.

{{ח:סעיף|28ב2|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שאינו נבחר הציבור|תיקון: תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המגבלות והאיסורים {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק זה}} על קבלת תרומות ועל הוצאת הוצאות יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור בתקופת בחירות, וכן תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב(ד)}} גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות יהא מקור כספי ההוצאה אשר יהא.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות.

{{ח:סעיף|28ב3|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מי שנבחר בידי גוף מצומצם|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} מי שנבחר או נקבע להיות מועמד של מפלגה לאחד מהתפקידים המנויים בהגדרה ”בחירות מקדימות“ על ידי גוף שמספר חבריו אינו עולה על 50, לא יקבל תרומה למימון הליך בחירתו או קביעתו כאמור, ולא יוציא לשם כך הוצאה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; המועמד ימסור למבקר המדינה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28כב|בסעיף 28כב(ב)}}.

{{ח:סעיף|28ג||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28ד|איסור תרומות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ ותאגיד כאמור לא ייתן תרומה למועמד; לענין זה, ”תאגיד“ – לרבות שותפות רשומה; הוראה זו לא תחול על סיוע שמגישה מפלגה לכל המועמדים שהם חבריה המתמודדים באותן בחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד לא יקבל תרומה מקטין.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד לא יקבל תרומה אלא לאחר שזהותו ומענו של התורם נבדקו ואומתו בידי המועמד או מטעמו, ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם.
{{ח:תת|(ד)}} מועמד לא יקבל מתורם ותורם לא ייתן למועמד תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|28ד1|הלוואה וערבות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד רשאי לקבל הלוואה מתאגיד בנקאי למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ובלבד שתקופת פירעונה לא תעלה על שנה וסכומה לא יעלה על מחצית התקרה הכוללת של הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}; לא עלה סכום ההלוואה על 50,000 שקלים חדשים רשאי המועמד לקבל את ההלוואה אף אם עלה סכומה על מחצית התקרה הכוללת כאמור; מועמד יודיע לתאגיד הבנקאי כי ההלוואה נועדה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ומה התקרה הכוללת של הוצאות המותרת לו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד אינו רשאי לקבל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות אלא ממי שרשאי לתרום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, והלוואה כאמור של מלווה בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית תהיה בסכום שלא יעלה על סכום התרומה המותר, ויראו הלוואה כאמור כתרומה.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות להלוואה לפי סעיף זה תהיה ממי שרשאי לתרום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, וערבות כאמור של ערב בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית לא תעלה על סכום התרומה המותר, ויראו ערבות כאמור כתרומה.

{{ח:סעיף|28ד2|תרומה מקיבוץ|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, קיבוץ רשאי לתרום למועמד שהוא חבר בו והמועמד רשאי לקבל, במקום תרומות אישיות של החברים בו, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 15% מהסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין, או תרומות שצירופן אינו עולה על שיעור זה; בסעיף זה, ”קיבוץ“ – לרבות מושב שיתופי, מושב עובדים וכפר שיתופי שסווגו ככאלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|28ה||תיקון: תשנ״ג־2, [ק״ת הודעות], תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28ו|תרומה מתורם בודד|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תורם בודד רשאי לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש״ח)}} או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, בתקופה שתחילתה ביום ה־15 לאחר בחירות מקדימות שבהן התמודד המועמד ועד היום ה־14 לאחר בחירות מקדימות שאחריהן, שבהן התמודד המועמד לאותו תפקיד או לתפקיד אחר; לעניין סעיף זה יראו מועמד כמתמודד אף אם פרש מן ההתמודדות.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות, ולאחר מכן החליטה על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בחלוף 120 ימים מיום ההחלטה על ביטול הבחירות המקדימות, תסתיים התקופה האמורה בפסקה (1) ביום ההחלטה על הביטול האמור, ורשאי תורם בודד לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה נוספת כאמור באותה פסקה, מאותו מועד ועד היום ה־14 לאחר הבחירות המקדימות.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מועמד המתמודד לראשונה בבחירות מקדימות – תהא תחילתה של התקופה האמורה בפסקה (1) ביום שבו קיבל תרומה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ב)}} בבחירות מקדימות לתפקיד של חבר הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית שזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), תרומות שצירופן אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש״ח)}}; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים בבחירות מקדימות כאמור ובתקופה האמורה תרומות שצירופן אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 40,400 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, ראש רשות מקומית, או לתפקיד אחר במפלגה או מטעמה שמועמד אחד בלבד יכול לכהן בו, יחולו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תורם בודד רשאי לתרום למועמד אחד בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום ורשאי המועמד לקבל מאותו תורם, בתקופת הבחירות, תרומה ששווייה אינו עולה על 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 53,860 ש״ח)}}; תרם התורם לאותו המועמד, לפני תקופת הבחירות, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להשלים את הסכום, בתקופת הבחירות, לתקרה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} תרומות של אדם ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית יראו אותן כתרומה אחת.
{{ח:תת|(ה)}} המועמד ובני משפחתו רשאים לתרום, יחד, למימון התמודדות המועמד בבחירות מקדימות, סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין; לעניין זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד ובן זוגו של כל אחד מאלה, וכן הורה של בן זוגו של המועמד.
{{ח:תת|(ו)}} תרומה לפי סעיף זה לא תעלה על התקרה הכוללת של תרומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|28ו1||תיקון: תשנ״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28ז||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28ח|תקרה כוללת של תרומות והוצאות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר בעלי זכות הבחירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסכום הכולל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עד 50
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש״ח)}};&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 51 עד 9,999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש״ח)}} ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} 10,000 עד 99,999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 208,720 ש״ח)}} ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} 100,000 ומעלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;405,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 545,370 ש״ח)}} ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־100,000 בוחרים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה ושזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה יהיה הסכום לעניין סעיף קטן (א) פי שניים מן הסכומים המפורטים בו; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, יהיה הסכום כאמור פי ארבעה מן הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} התמודד מועמד לתפקיד כאמור בסעיף קטן (ב) וכן לתפקיד חבר הכנסת, באותה מפלגה, בתוך 120 ימים, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות, כמפורט להלן, לפי הגבוה:
{{ח:תתת|(1)}} בשווי כולל שלא יעלה על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א) להתמודדות על שני התפקידים;
{{ח:תתת|(2)}} מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות שלו לראשות המפלגה או לראשות הממשלה, לרבות עקב פרישתו מהתמודדות לתפקיד כאמור, ועד תום תקופת הבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת – בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} התמודד מועמד לאותו תפקיד בבחירות מקדימות חוזרות, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות ועד תום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות החוזרות, בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

{{ח:סעיף|28ט|תקרה כוללת של תרומות והוצאות לפי החלטת מפלגה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה רשאית, בתוך שבעה ימים מתחילתה של תקופת בחירות, לקבוע סכומים מרביים נמוכים מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח}} לבחירות מקדימות שונות, וכן אמות מידה לקביעת הסכומים, בשים לב לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה.
{{ח:תת|(ב)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה על קביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 24 שעות מעת קבלתה; מבקר המדינה יפרסם את קביעת המפלגה לפי סעיף זה בתוך יומיים מיום שקיבל את ההודעה, והקביעה תיכנס לתוקפה למחרת הפרסום.

{{ח:סעיף|28ט1|תחולת ההגבלות בעניין תרומות והוצאות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בכלליות האמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}}, אחת היא אם התרומות ניתנו למועמד או לכל אדם או חבר בני אדם הפועל מטעם המועמד, או למענו ובזיקה אליו, או שההוצאות הוצאו בידי מועמד או בידי אדם או חבר בני אדם כאמור.

{{ח:סעיף|28י||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28יא||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28יב|תרומה לחבר בני־&lt;wbr&gt;אדם והוצאה על־&lt;wbr&gt;ידיו|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רואים אותה כתרומה שניתנה למועמד, והוצאה שהוצאה על־ידי אדם או חבר בני־אדם כאמור למימון מערכת הבחירות של מועמד, רואים אותה כהוצאה שהוצאה על־ידי המועמד לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|28יג||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28יד||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28טו||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28טז||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28יז|החזרת תרומות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על־פיו, יחזיר המועמד לתורם, מיד משנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר.
{{ח:תת|(ב)}} נתקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה המועמד, מיד משנודע לו על כך, לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל לסכום המרבי המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחזיר המועמד את הסכום העודף, מיד משנודע לו על כך ולא יאוחר מתום עשרה שבועות לאחר יום הבחירות, למי שנתנו, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה – יעביר את הסכום האמור לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|28יח|שימוש ביתרה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידו יתרה, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות הבאות לאותו תפקיד או להתמודדותו בבחירות מקדימות לתפקיד אחר, המתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר, והכל בכפוף להגבלות החלות על הבחירות המקדימות האמורות; לענין זה, ”יתרה“ – סכומים שמקורם בתרומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא נעשה ביתרה שימוש כאמור, יחזיר המועמד את היתרה לתורמים או יעבירנה לאוצר המדינה מיד עם תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|28יח1|עדכון סכומים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} הסכומים הנקובים באלפי שקלים חדשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיפים 28ו}} {{ח:פנימי|סעיף 28ח|ו־28ח}} יעודכנו בינואר של כל שנה לפי העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים שהשתנו יעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על עדכון הסכומים לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיווח ובקרה|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:סעיף|28יח2|הודעות מפלגה למבקר המדינה ולרשם|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מועד בחירות מקדימות בתוך שלושה ימים מהיום שבו נקבע המועד כאמור; שונה מועד בחירות מקדימות שלגביו נמסרה הודעה כאמור, לרבות בדרך של ביטול הבחירות או החלטה שלא יתקיימו, תודיע על כך המפלגה למבקר המדינה ולרשם בתוך שלושה ימים מהיום שבו שונה המועד.
{{ח:תת|(ב)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מספר בעלי זכות הבחירה, על הסכומים שרשאים המועמדים לקבל ולהוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, בהתייחס לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה ואת שמות המועמדים, עם היוודע לה נתונים אלה ולא יאוחר מעשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על הליך קביעה לתפקיד מועמד ליושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת וראש רשות מקומית, בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה בדבר הקביעה.
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת, יפרסם הרשם באתר האינטרנט שלו מידע על מועד הבחירות כאמור כפי שנמסר לו בהודעה.

{{ח:סעיף|28יח3|חוות דעת של מבקר המדינה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה, מועמד, מי שפועל מטעמו או למענו ובזיקה אליו, או מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאים לבקש ממבקר המדינה חוות דעת האם כסף, שווה כסף, התחייבות מכל סוג או פעילות אחרת, שקיבלו או שהוציאו או שבדעתם לקבל או להוציא, הם תרומה או הוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות של המועמד, ורשאים הם לבקש חוות דעת כאמור גם ביחס לסוג מסוים של הכנסות או של הוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה מיום הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי למסור את חוות הדעת לכל המפלגות או לפרסמה ברבים.

{{ח:סעיף|28יט|ניהול חשבונות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המועמד ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא למימון התמודדותו בבחירות מקדימות בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת בחירות.
{{ח:תת|(ב)}} המועמד וכן מי שהוסמך מטעמו לנהל את מערכת החשבונות, יהא אחראי לביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} מערכת החשבונות וחשבונות הבנק יעמדו לביקורת של מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|28כ|הודעת מועמד|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:ת}} מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום שבו פתח חשבון בנק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, הודעה שבה יאשר כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו לפי חוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן וכן יפרט את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|28כא|דיווח על תורמים ותרומות ופרסומו|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם בתוך 14 ימים מיום שקיבל או שהחזיר את התרומה ואולם בתקופה שתחילתה ביום ה־14 שלפני יום הבחירות המקדימות וסיומה ביום ה־14 שאחריו, ימסור המועמד הודעה על כל תרומה שקיבל או שהחזיר כאמור לא יאוחר מ־24 שעות ממועד קבלתה או החזרתה; מבקר המדינה יפרסם את המידע כאמור בסעיף קטן זה עם קבלתו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד שלא קיבל תרומות עד שבעה ימים לפני יום הבחירות המקדימות, ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת כי לא קיבל תרומות בתקופה כאמור; קיבל תרומה לאחר מסירת התצהיר ועד היום ה־14 שאחרי יום הבחירות המקדימות, יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מועמד ימסור רשימה והודעה כאמור בסעיף זה, אף אם פרש מן ההתמודדות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שאינו נבחר הציבור.

{{ח:סעיף|28כב|דוח על מערכת החשבונות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל מערכת הבחירות המקדימות ועל הנכסים והתחייבויות בשל בחירות אלה; לדוח יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו.
{{ח:תתת|(2)}} מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מועמד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב3|בסעיף 28ב3}} והוא ימסור למבקר המדינה הודעה על הוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד שבעת הגשת הדוח לפי סעיף זה הוא נבחר הציבור ונטל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ימסור למבקר המדינה בסוף כל שנה, עד לפירעונה המלא של ההלוואה, דיווח על החלק שנפרע באותה השנה ומקורות המימון ששימשו לפירעונו.
{{ח:תת|(ד)}} היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}}, ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שפרש מהתמודדות.

{{ח:סעיף|28כג|סמכויות מבקר המדינה לצורך ביקורת מערכת חשבונות של מועמד|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ט, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת החשבונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28כב|בסעיף 28כב}} תעמוד לביקורת מבקר המדינה, ולעניין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו לגבי גוף מבוקר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לרבות תצהיר ממועמד או ממי שהוסמך על ידו לנהל את מערכת החשבונות שלו, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 10ב|סעיפים 10ב(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ד|16ד(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ה|ו־16ה(ו) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}, בדבר חובת דיווח ומסירת הודעות למבקר המדינה, יחולו על בחירות מקדימות בתקופת הבחירות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} נעשתה תרומה באמצעי תשלום, רשאי מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד, לדרוש מנותן שירותי התשלום למשלם שם ומספר זהות (בסעיף זה – פרטי זיהוי) של בעל אמצעי התשלום ומספר החשבון שלו בתאגיד בנקאי שבו חויבה התרומה, ולדרוש מתאגיד בנקאי פרטי זיהוי של בעל חשבון שבו חויבה התרומה באמצעות אמצעי התשלום כאמור, ושל מורשה חתימה בחשבון.
{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) תהיה בכתב ותכלול את המספר או פרט מזהה אחר של אמצעי התשלום שבו נעשתה התרומה, ואם היתה הדרישה מתאגיד בנקאי – גם את פרטי הזיהוי של בעל אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום למשלם ותאגיד בנקאי ימסרו למבקר המדינה את פרטי הזיהוי המבוקשים, המצויים בידם.
{{ח:תתת|(3)}} בחוק זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון“ – מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות אמצעי תשלום, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד ולשם בירור זיקה בינו לבין מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאי לדרוש מאותו גורם מידע על פרטי פעולותיו כאמור ומקורות המימון שלהן, ולמבקר המדינה יהיו נתונות לשם כך הסמכויות כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|28כד|דוח מבקר המדינה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} למסירת דוחות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו במפלגה בחירות מקדימות לתפקיד אחר בתוך 30 ימים לאחר בחירות מקדימות לתפקיד מסוים, ימסור מבקר המדינה את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לשתי מערכות הבחירות המקדימות באותה מפלגה, בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} למסירת דוחות על הבחירות המקדימות המאוחרות.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח למועד שלא יעלה על ארבעה שבועות מתום התקופה כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}}, ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה.

{{ח:סעיף|28כד1|הנחיות מבקר המדינה|תיקון: תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה יביא לידיעת הציבור, בדרך שיקבע, את הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והנחיותיו לפיו; הוראות בעניינים המפורטים להלן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ובדרך נוספת כפי שיקבע, באופן בולט:
{{ח:תתת|(1)}} הכללים והאיסורים החלים על תורם בודד;
{{ח:תתת|(2)}} הכללים, האיסורים וחובות הדיווח החלים על מועמד;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין חוות דעת של מבקר המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה ועונשין|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:סעיף|28כה|פסילת מועמד|תיקון: תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע הגוף המוסמך לכך במפלגה, ובאין גוף כזה – המוסד לביקורת, כי מועמד לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רשאי הוא, בין היתר, לפסול את מועמדותו, ואם נבחר לתפקיד במפלגה, רשאי הוא לבטל את הבחירה; כן רשאי הוא לפסלו מלהציג מועמדותו לאותו תפקיד או לכל תפקיד אחר מטעם המפלגה, לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על כל דין או על כל הוראה שנקבעה בתקנון המפלגה, ולא לגרוע מהם.

{{ח:סעיף|28כה1|תוצאות הביקורת|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר;
{{ח:תתת|(2)}} קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
{{ח:תתת|(3)}} הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} – סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר;
{{ח:תתת|(4)}} הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה;
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר מועמד דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} – סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}};
{{ח:תתת|(6)}} איחר מועמד במסירת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} – סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה;
{{ח:תתת|(8)}} לא כיסה גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}} – סכום שגובהו סכום הגירעון.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי להפחית את הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א), אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|28כה2|גביה של סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}, יעבירו המועמד לרשם, עד תום המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ישלח, יום לאחר תום המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|בסעיף 28כה1}}, בדואר רשום, דרישת תשלום למי שהיה עליו להעביר סכומים ולא העבירם כאמור בסעיף קטן (א); בדרישה יציין הרשם את הסכום שעל המועמד לשלם ויודיע לו שעליו לשלמו בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} לא שולם הסכום במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} גביה לפי סעיף זה תיעשה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף|28כה3|איסור שימוש בנכסי ציבור|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בפסקאות (1) עד (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במיטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כאמור, למעט שימוש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף קטן (א) או המשכתו.

{{ח:סעיף|28כו|עונשין|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה, [ק״ת שיעורים], תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} קיבל תרומה או הלוואה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} השתמש בתרומות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} השתמש במענק או בהלווה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}} שלא למימון התמודדותו בבחירות המקדימות שלשמן קיבלם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לד|סעיף 28לד(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28לו|28לו(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 28לז|או 28לז(ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הוציא הוצאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לא כיסה גירעון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יז|סעיף 28יז}};
{{ח:תתת|(4)}} השתמש ביתרה שנשארה בידו, לא החזירה לתורמים או לא העבירה לאוצר המדינה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יח|סעיף 28יח}} או {{ח:פנימי|סעיף 28לט|סעיף 28לט}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מסר למבקר המדינה הודעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כא|סעיף 28כא}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסר דוח למבקר המדינה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בשל עבירה לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1) שהיא חריגה מסכומים המותרים לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה מהסכום החורג מהסכום המותר, או את הקנס הקבוע לעבירה האמורה, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} השתמש בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות בנכסי ציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה3|סעיף 28כה3}};
{{ח:תתת|(2)}} נתן תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי קביעת המבקר או דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כג|סעיף 28כג(א), (ב) או (ה)}}.
{{ח:תת|(ה)}} מפלגה שלא הודיעה למבקר המדינה ולרשם הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, דינה – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28כז|עבירה שבוצעה בידי מי שהוסמך על ידי מועמד או בידי מי שפעל למענו|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה מעשה או מחדל בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לפעול לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם המועמד או למענו ובזיקה אליו, שאילו נעשה על ידי המועמד היה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רואים את אותו אדם כאחראי לעבירה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מועמד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 28כו|בסעיף 28כו}} בידי מי שהוסמך על ידו או פעל מטעמו, או למענו ובזיקה אליו, לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות; הפר המועמד את חובתו זו, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 28כו|בסעיף 28כו}} בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם מועמד, או למענו ובזיקה אליו, חזקה היא כי המועמד הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח המועמד אחרת.

{{ח:סעיף|28כז1|איסור שימוש בכספי תרומות לתשלום סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ג)}}, לא ישתמש מועמד בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לתשלום סכומים שנקבע כי עליו להעביר לאוצר המדינה בשל תוצאות ביקורת או קנסות שהוטלו עליו בשל הרשעה בעבירה; עשה כן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28כח|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ג־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לפגוע באיסור לפי כל חוק אחר.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|28כט|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשנ״ג־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות מזכות“ – בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימים לגביהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חברי המפלגה שבה מתקיימות הבחירות המקדימות, ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}}, הוא 5,000 לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בבחירות המקדימות המתקיימות באותו מועד זכאים לבחור רוב חברי המפלגה אף אם חלק מהמועמדים נבחרים באותו מועד על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה;
{{ח:תתת|(3)}} מועד הבחירות המקדימות הוא בתקופה שבין היום הקובע ליום הבחירות לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} שישה חודשים לפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:תתת|(2)}} בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק;
{{ח:תתת|(3)}} בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות לכנסת“ – היום שבו מתקיימות הבחירות לכנסת בסמוך לאחר היום הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום ישיבת הפתיחה“ – יום ישיבת הפתיחה של הכנסת שהתכנסה לאחר יום הבחירות לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד זכאי“ – מועמד שהוא נבחר הציבור, למעט ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית, המתמודד בבחירות מקדימות מזכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום המימון“ – סכום השווה לתקרת ההוצאות המותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לב|סעיפים 28לב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|28ל|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו לעניין בחירות מקדימות מזכות, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} יחולו לעניין מועמד זכאי ומועמד שאינו מועמד זכאי, ובלבד שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעד מי מהם ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}} הוא 5,000 לפחות.

{{ח:סעיף|28לא|הודעות מפלגה לעניין בחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפלגה שמתקיימות בה בחירות מקדימות מזכות תמסור למבקר המדינה ולרשם, נוסף על ההודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2}}, ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}}, הודעה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חברי המפלגה הידועים באותו יום;
{{ח:תתת|(2)}} מספר בעלי זכות הבחירה הידועים באותו יום;
{{ח:תתת|(3)}} היו הבחירות המקדימות בחירות שלפחות חלק מהמועמדים בהן נבחרים רק על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה – מספר בעלי זכות הבחירה למועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לב|בסעיף 28לב(ג)}} הידועים באותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} מפלגה כאמור בסעיף קטן (א) תמסור למבקר המדינה ולרשם, בתוך שלושה ימים ממועד פרסום תוצאות הבחירות המקדימות המזכות, הודעה על מספר הקולות הכשרים שקיבל כל מועמד באותן בחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה תמסור הודעות לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2}} לעניין בחירות מקדימות מזכות גם ליושב ראש הכנסת.

{{ח:סעיף|28לב|תקרה כוללת של תרומות והוצאות בבחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח(א)}}, מועמד בבחירות מקדימות מזכות לא יוציא הוצאות בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות כפי שנמסר בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לא|סעיף 28לא}}, למימון התמודדותו בבחירות המקדימות:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר בעלי זכות הבחירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסכום הכולל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עד 50
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש״ח)}};&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 51 עד 4,999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש״ח)}} ועוד 9 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} 5,000 עד 9,999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 59,500 ש״ח)}} ועוד 11 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־5,000 בוחרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} 10,000 עד 99,999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 142,810 ש״ח)}} ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} 100,000 ומעלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 380,830 ש״ח)}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח(א)}}, מועמד כמפורט להלן לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בשווי כולל העולה על הסכומים כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} מועמד שאינו מועמד זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} מועמד המתמודד בבחירות מקדימות מזכות שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעדו ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לא|סעיף 28לא}} אינו עולה על 5,000.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין כל מועמד בבחירות מקדימות מזכות יחושב מספר בעלי זכות הבחירה בהתאם למספר חברי המפלגה הרשאים להצביע בעבור אותו מועמד באותן בחירות מקדימות, אף אם אינם רוב חברי המפלגה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין בחירות מקדימות מזכות תבוא תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי סעיף זה במקום תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}, לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יח1|סעיף 28יח1}} יחולו לעניין עדכון הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א); העדכון הראשון של הסכומים האמורים יהיה בינואר 2019.

{{ח:סעיף|28לג|איסור תרומות, הלוואות וערבות לעניין מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, מועמד זכאי אינו רשאי לקבל תרומות, הלוואה או ערבות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיף 28ו(ה)}} בסכום שאינו עולה על סכום המימון.

{{ח:סעיף|28לד|הזכות למענק של מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד זכאי יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון; המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד הזכאי בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד הזכאי לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} – חשבון המועמד); על חשבון המועמד יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד זכאי רשאי לבקש את העמדת המענק לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|בסעיף 28יח2(א)}}, ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} המענק ישולם לחשבון המועמד, כפי שביקש המועמד, מיד עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|בסעיף 28לה}}.
{{ח:תת|(ה)}} המענק, וזכותו של המועמד הזכאי לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}.

{{ח:סעיף|28לה|תנאים לתשלום המענק|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי קודם לתשלום המענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לד|סעיף 28לד}} הוא שבמועד הגשת הבקשה לקבלתו –
{{ח:תתת|(1)}} מועמד זכאי הגיש ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה הצהרה חתומה בידו שעשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} מועמד זכאי הודיע ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה את מספר חשבון הבנק שישמש לכל ההכנסות וההוצאות שלו הקשורות לבחירות המקדימות המזכות;
{{ח:תתת|(3)}} מועמד זכאי המציא ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה אישור מאת המפלגה על חברותו בה ועל כך שהגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות המזכות, ואם הגיש מועמדות כך שרק חלק מבעלי זכות הבחירה זכאים לבחור בו – יציין זאת בהתאם להודעת המפלגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לא|בסעיף 28לא(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד זכאי רשאי להודיע בכל עת ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה על החלפת חשבון הבנק שלו, ובלבד שהציג לפניהם מסמך מאת הבנק שלפיו אין יתרת חובה בחשבון שהוא מבקש להחליף.
{{ח:תת|(ג)}} מפלגה תמסור למועמד זכאי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי בקשתו, מיד עם הגשת מועמדותו; אין באישור כאמור כדי להוות ראיה לכשרות המועמדות.

{{ח:סעיף|28לו|הלוואה למועמד שאינו מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי (בסעיף זה – מועמד) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה הלוואה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון (בסעיף זה – ההלוואה).
{{ח:תת|(ב)}} ההלוואה תשמש רק למימון התמודדות המועמד בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההלוואה תשולם לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד לעניין זה, ויחולו על החשבון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} ההלוואה תינתן באמצעות מוסד כספי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, שהכנסת התקשרה עמו לעניין זה באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מועמד רשאי לבקש את העמדת ההלוואה לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|בסעיף 28יח2(א)}}, ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} ההלוואה תשולם לחשבון שפתח המועמד כאמור בסעיף קטן (ג), כפי שביקש המועמד, עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים בסעיף זה, וכן התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|בסעיף 28לה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} לא יקבל מועמד הלוואה אלא אם כן הפקיד בידי המוסד הכספי כתב ערבות בנקאית עצמאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר)}}, להנחת דעתו של יושב ראש הכנסת, שתיכלל בו התחייבות הבנק נותן הערבות {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} – ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}}); סכום הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} יהיה כסכום ההלוואה ותוקפה יהיה לפחות עד תום שבעה חודשים אחרי יום הבחירות לכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} חלפו ארבעה חודשים מיום הבחירות לכנסת, ולא הוחזרה ההלוואה במלואה, יפקיד המועמד בידי המוסד הכספי, בתוך שלושים ימים מהמועד האמור, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} שסכומה יהיה כסכום יתרת החוב ותוקפה עד תום תקופת ההלוואה כאמור בסעיף קטן (ז); בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב“ – סכום ההלוואה שלא הפך למענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לז|סעיף 28לז(ה)}}, בניכוי תשלומי החזר על חשבון קרן ההלוואה ששולמו כאמור בסעיף קטן (ז), ובתוספת ריבית שקלית מיום מתן ההלוואה ועד מועד הפקדת הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} לפי פסקה זו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} לא הפקיד המועמד ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} כאמור בפסקה (2), תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} האמורה בפסקה (1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה.
{{ח:תתת|(4)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} לפי סעיף זה תחולט אם המועמד שהפקיד אותה לא החזיר או לא העביר סכום שהוא חייב להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} ההלוואה תוחזר בתשלומים חודשיים שווים מה־1 בחודש שלאחר פרסום תוצאות הבחירות לאחר יום הבחירות לכנסת ועד תום שלוש שנים מיום פרסום התוצאות; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה.
{{ח:תתת|(2)}} כל תשלום על חשבון החזר קרן ההלוואה לפי סעיף זה יישא ריבית שקלית ממועד מתן ההלוואה עד מועד תשלומו בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} כל תשלום שלא נפרע במועד שנקבע לו יישא ריבית פיגורים החשב הכללי מהמועד שנקבע לפירעונו ועד התשלום בפועל; בפסקה זו, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תתת|(4)}} חלה על מועמד חובה להחזיר סכומי הלוואה שלא הוצאו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לט|בסעיף 28לט(א)}}, ולא הוחזרו סכומים כאמור במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28לט|באותו סעיף}}, תעמוד יתרת ההלוואה באותו מועד לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} האמורה בסעיף קטן (ו)(1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע למועמד כי בכוונתו לחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} כספי ההלוואה, וזכותו של המועמד לקבלם, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}.

{{ח:סעיף|28לז|מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה או עד תום שנה מהמועד האמור (בסעיף זה – מועמד שהיה לחבר הכנסת) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בסכום שאינו עולה על סכום המימון.
{{ח:תת|(ב)}} המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד שהיה לחבר הכנסת בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון של מועמד שהיה לחבר הכנסת שפתח לעניין הבחירות המקדימות המזכות; על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} המענק ישולם למועמד שהיה לחבר הכנסת בתוך שבעה ימים מהיום שהיה לחבר הכנסת, בכפוף להתקיימות התנאים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|שבסעיף 28לה}}, אם הגיש ליושב ראש הכנסת בקשה לקבלו.
{{ח:תת|(ה)}} קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת הלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|סעיף 28לו}}, יהיה פטור מהחזרתה, ויתרתה תנוכה מהמענק המגיע לו לפי סעיף זה, והערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: והערבות)}} שהפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|אותו סעיף}} תוחזר לו.
{{ח:תת|(ו)}} קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לשם מימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את התרומות לתורמים, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים – יעבירן לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מיום שהיה לחבר הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} המענק, וזכותו של המועמד שהיה לחבר הכנסת לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}.

{{ח:סעיף|28לח|מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה, והמפלגה שבה התמודד מיוצגת בכנסת, יהיה זכאי למענק חלקי למימון הוצאות שהוציא בבחירות מקדימות מזכות בסכום שיחסו לסכום המימון הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר הקולות הכשרים הנמוך ביותר שקיבל מי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה מבין המועמדים שהתמודדו מולו, ובלבד שיחס זה אינו קטן מ־0.6.
{{ח:תת|(ב)}} על מענק כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לז|סעיף 28לז(ב), (ג), (ד) ו־(ז)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) הלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|סעיף 28לו}}, יהיה פטור מהחזרת חלק מיתרת ההלוואה השווה לסכום המענק החלקי, וסכום זה ינוכה מהמענק החלקי שישולם לו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחזיר את התרומות בסכום השווה לסכום המענק החלקי לתורמים, בתוך שלושים ימים מיום ישיבת הפתיחה, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים או שלא ניתן לייחס את הסכומים שיש להחזיר לתורמים מסוימים – יעבירן לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} היה מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לחבר הכנסת בתוך שנה מיום ישיבת הפתיחה וקיבל מענק חלקי לפי סעיף זה, יקבל בתוך שבעה ימים מיום שהיה לחבר הכנסת מענק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לז|בסעיף 28לז}} בניכוי המענק החלקי כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לז|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|28לט|החזרת כספים שלא הוצאו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוציא מועמד את מלוא הסכום שקיבל כמענק או כהלוואה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את הסכום שלא הוצא כאמור לאוצר המדינה בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח|בסעיף 28יח}}, מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי יחזיר יתרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 28יח|בסעיף האמור}} לתורמים, או יעבירנה לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד שפרש מההתמודדות בבחירות המקדימות המזכות יפעל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בתוך שלושים ימים ממועד פרישתו.

{{ח:סעיף|28מ|גבייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על גביית סכום שיש להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, ולא הוחזר או לא הועבר במועד, יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, ודינו של סכום כאמור כדין חוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק האמור}}; בלי לגרוע מכלליות האמור, היה החייב חבר הכנסת, רשאי מנהל המרכז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק האמור}}, במסגרת ההליכים שיינקטו לגביית החוב, להורות על ניכוי החוב משכרו החודשי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על מחצית השכר החודשי שלו זכאי חבר הכנסת.

{{ח:סעיף|28מא|הוראות לעניין חשב הכנסת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פעולות יושב ראש הכנסת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} יבוצעו באמצעות חשב הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, למעט סכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28מ|בסעיף 28מ}}, יועברו באמצעות חשב הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ג־2}}

{{ח:סעיף|29|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, תש״ם–1980}}, לא יחול על מפלגה שנרשמה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|29א|עיון במסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסמכים שנמסרו לרשם לפי הוראות חוק זה יהיו פתוחים לעיון הציבור.

{{ח:סעיף|30|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|31|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|32|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|33|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ג־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר חובת הדיווח לרשם ומסמכים שיש להגיש לו, בדבר סדרי העיון במסמכים שנמסרו לרשם ובדבר אגרות שיש לשלם לכיסוי הוצאות העיון במסמכים באמור או בעד פעולות אחרות של הרשם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (אגרות)|תקנות המפלגות (אגרות), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|34|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|35|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ג באדר ב׳ התשנ״ב (18 במרס 1992).}}
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''דב שילנסקי'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
* '''דן מרידור'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי בחירות}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lfybihulnki398l51zyllec0ncz4esz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294700</id>
    <revision>
      <id>3019754</id>
      <parentid>3002505</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:58:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88927" sha1="9blqcqmega05zrzj8sfxadywau241ci" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000878 תיקון 2203821 תקן 2001791 קוד a163Y00000DuNRwQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000877 --&gt; ((ע&quot;ר 1941, תוס' 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|0:561779)); ((1942, תוס' 1, 59|תקון|0:561848)); ((1944, תוס' 1, 15|תקון|0:561961)); ((1947, תוס' 1, 126|תיקון|0:562505)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 93|תיקון|0:312726)), ((XVI|ת&quot;ט)); ((תשי&quot;ז, 164|תיקון|3:208541)); ((תשי&quot;ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|3:208013)); ((תשכ&quot;ד, 24|תיקון מס' 3|5:208542)), ((37|ת&quot;ט|ec:5:317750)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000878 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|vn:5:525702)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 205|ת&quot;ט|ec:5:317411)); ((תשכ&quot;ו, 2|תיקון|6:208543)); ((תשכ&quot;ח, 54|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|6:209146)); ((תשל&quot;א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|7:209470)); ((תשל&quot;ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2)|7:209469)); ((תשל&quot;ג, 40|תיקון מס' 13 לפקודת העיריות|7:209147)), ((249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5)|7:209466)); ((תשל&quot;ד, 38|תיקון מס' 7 לחוק מבקר המדינה|8:208514)); ((תשל&quot;ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|8:211792)), ((219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תש&quot;ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|9:209502)), ((61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשמ&quot;ב, 172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)); ((תשמ&quot;ח, 55|תיקון מס' 12 [צ&quot;ל: תיקון מס' 14]|11:210621)), ((88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|11:210652)); ((תשנ&quot;ב, 38|תיקון מס' 16|12:210875)), ((204|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|13:211136)); ((תשנ&quot;ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((96|תיקון מס' 21|14:211394)), ((130|ת&quot;ט|1621)); ((תשנ&quot;ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((275|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות) (מס' 2)|14:211527)), ((336|תיקון מס' 68 לפקודת העיריות|14:211556)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|15:300436)); ((תשס&quot;ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2)|16:300987)); ((תשס&quot;ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|16:299804)), ((70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((413|תיקון מס' 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|16:299766)), ((419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|16:299805)), ((488|תיקון מס' 36|16:299678)), ((500|תיקון מס' 37|16:299807)), ((501|תיקון מס' 91 לפקודת העיריות|16:299721)); ((תשס&quot;ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|16:299816)), ((48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|16:299672)), ((217|תיקון מס' 98 לפקודת העיריות|16:299800)), ((226|תיקון מס' 99 לפקודת העיריות|16:299707)), ((333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((734|תיקון מס' 103 לפקודת העיריות|16:299693)); ((תשס&quot;ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 124|תיקון מס' 109 לפקודת העיריות|17:300151)), ((302|תיקון מס' 47|17:300049)); ((תשס&quot;ח, 80|תיקון מס' 110 לפקודת העיריות|17:300080)), ((101|תיקון מס' 111 לפקודת העיריות|17:300053)), ((108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((215|תיקון מס' 114 לפקודת העיריות|17:300828)), ((631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|17:300629)); ((תשס&quot;ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 56|18:300972)), ((642|תיקון מס' 120 לפקודת העיריות|18:301113)); ((תשע&quot;א, 88|תיקון מס' 121 לפקודת העיריות|18:300722)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((353|תיקון מס' 122 לפקודת העיריות|18:301204)), ((692|תיקון מס' 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|18:301029)), ((732|הוראת שעה לפקודת העיריות|18:301305)), ((736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)); ((תשע&quot;ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|18:301425)), ((136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|18:301416)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 205|תיקון מס' 133 לפקודת העיריות|19:301480)); ((תשע&quot;ד, 54|תיקון מס' 134 לפקודת העיריות|19:301621)), ((54|הוראת שעה (תיקון מס' 2) לפקודת העיריות|19:301603)), ((300|תיקון מס' 135 לפקודת העיריות|19:301289)); ((תשע&quot;ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|20:319022)), ((580|תיקון מס' 139 לפקודת העיריות|20:322679)), ((1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)); ((תשע&quot;ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|20:456346)), ((110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|20:462390)), ((151|תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה|20:489235)), ((903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|20:504225)); ((תשע&quot;ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס' 5) לפקודת העיריות|23:573946)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 668|תיקון מס' 150 לפקודת העיריות|24:615425)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ה, 673|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|25:7349976)), ((741|תיקון מס' 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|25:7709131)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

== פרק א': כינון מועצה מקומית ==

@ 1. צו כינון (תיקון: תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2)
: (א) שר הפנים (להלן - השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן - הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן - צו כינון).
: (ב) השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.

@ 2. תכנו של צו כינון (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ב-2)
: (א) בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א–1950]].))
&lt;!-- :: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953]].)) --&gt;
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי&quot;ח–1958]].))
: (ב) בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר -
:: (1) מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
:: (2) הקמת ועדות של המועצה;
:: (3) מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
:: (3א) השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
:: (4) תחולתן של הוראות [[7:209466|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5), תשל&quot;ג-1973]], על המועצה המקומית;
:: (5) כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן - הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
: (ג) מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

@ 2א. כינון מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-6)
: (א) שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן - אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן - צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן - המועצה).
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;נאות חובב&quot;.))
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;מגדל תפן&quot;.))
: (ב) בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים [[בסעיף 2 לפקודה]], ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם -
:: (1) [[סעיף 4 לפקודה]] לא יחול;
:: (2) צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
:: (3) המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
::: (א) נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (א1) נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
::: (ב) שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
::: (ג) שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
:: (4) למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
::: (א) שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
::: (ב) שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
::: (ג) פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
::: (ד) פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
::: (ה) ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
:: (5)(א) המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
::: (ב) המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
::: (ג) נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
::: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

@ 3. כינון ועדים מקומיים (תיקון: תשל&quot;ד)
: (א) נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
:: (1) הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
:: (2) אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
:: (3) הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
:: (4) חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
:: (5) גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
:: (6) תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
: (ב) ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

@ 4. כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה
: (א) השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
: (ב) הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו - בנוסף לפרטים הנדרשים [[בסעיף 2]] - היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
: (ג) בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

@ 5. כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
: (1) המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן - תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
: (2) המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
: (3) חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (4) כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (5) מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (6) רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 6. כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן - רשויות קודמות) - יחולו הוראות אלה:
: (1) לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (2) השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר -
:: (א) לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
:: (ב) לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
:: (ג) להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
: והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 7. הרחבת תחומה של מועצה מקומית (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיף 6]] והוראות [[סעיף 9א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

@ 8. בחירות לפי פנקס בוחרים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) נקבע בצו לפי [[סעיף 1]] או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור [[בסעיף 3(א)]] (להלן - ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי-רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
: (ב) עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 9א. קביעת מספר תושבי המועצה לעניינים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) לעניין קביעת מספר חברי המועצה, לעניין אישור שכר של עובדים במועצה המקומית בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים במועצה המקומית, ולעניין מספר המשרות התקניות במועצה המקומית שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים במועצה המקומית בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור [[בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 168א(ב) לפקודת העיריות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

== פרק ב': מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 10. מועצה מקומית היא תאגיד
: מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

@ 10א. סמכות לחתום על שטרות (תיקון: תשכ&quot;ו)
: מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

@ 10ב. אחריות אישית שמורה (תיקון: תשכ&quot;ו)
: האמור [[בסעיף 10א]] לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 12. דין ועד מקומי (תיקון: תשכ&quot;ו)
: לענין [[סעיפים 10 עד 11]], [[ו-13א]] דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות [[בסעיף 11]], טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

@ 13. סמכות ללוות (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה -
:: (1) ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
:: (2) ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור [[בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב]], בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב]], ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

@ 13א. סמכות לערוב (תיקון: תשכ&quot;ו, תשל&quot;ג)
: (א) מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
:: ((סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2358).))
: (ב) ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

@ 13ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א-3)
: הוראות [[+|סעיפים 149ג]], [[+|149ה]], [[+|149ח]], [[+|149י]], [[+|149יא]] [[ו-149יב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

@ 13ג. תחולת הוראות - ייצוג הולם (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: הוראות [[סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

@ 13ד. תחולת הוראות - צוות לתיקון ליקויים (תיקון: תשס&quot;ה-7)
: הוראות [[סעיף 170ג1א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

@ 13ה. תחולת הוראות - ביקורת פנימית (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) הוראות [[+|סעיפים 167(ב) עד (ד)]], [[+|167א]], [[+|170א(א) עד (ד)]], [[+|170ב]], [[+|170ג]], [[+|170ג1]] [[ו-334א לפקודת העיריות]], יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה - מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
:: (1) במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר - בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
:: (2) בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית - אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
::: (א) אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
::: (ב) אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
::: (ג) אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
::: (ד) המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
: (ג) השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר -
:: (1) דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
:: (2) התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
:: (3) דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
:: (4) דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

@ 13ו. תחולת הוראות - אתר אינטרנט (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-4)
: הוראות [[סעיף 248ב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

@ 13ז. תחולת הוראות - הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: [[סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

=== סימן ב': תשלומי חובה ===

@ 14. הסמכות להטיל תשלומי חובה (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
: (1) ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי [[#14|סעיף 12, של פקודת החינוך]];
: (2) אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
::- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+#סימן ג פרק ה1|בסימנים ג']] [[#סימן ד פרק ה1|ו((-))ד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק השוויון);
::- &quot;נגישות&quot; - כמשמעותה לפי [[-|פרק ה'1 בחוק השוויון]];
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כמשמעותו [[-|בפרק ב' לחוק השוויון]];
: (3) אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
: (4) דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
: (5) ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

@ 15. הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון
: בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 2]] יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר -
: (1) שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
: (2) הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני-אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
: (3) אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
: (4) שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

@ 16. ערעור על שומה
: (א) נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה - יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו [[בתוספת השניה]].
: (ב) פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה - אין אחריו ולא כלום.

@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 19. גביית תשלומי חובה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
: (ב) לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

@ 20. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 21. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית (תיקון: תשפ&quot;ג) 
: הוראות [[סעיף 324 לפקודת העיריות]] יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

@ 21א. ערבות בנקאית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 30.9.2026):))
: בפקודה זו, &quot;ערבות בנקאית&quot; - ערבות שנתן אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי;
: (2) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].


=== סימן ג': חוקי עזר ===

@ 22. אישור חוקי עזר ופרסומם (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2)
: (א) אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
: (ב) לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
: (ג) השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
: (ד) עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות על ביטול העיכוב;
:: (2) לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
:: (3) להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
: (ה) ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

@ 23. עונשין (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ז-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

@ 24. תשלום הוצאות עקב הפרה
: חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור [[בסעיף 23]] יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

@ 24א. תחולת הוראות (תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה–6, תשס״ז, תשע״א–5, תשע״א–7, תשע&quot;ב, תשע״ד–2, תשע״ו–2, תשע״ח, תשע״ח–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: הוראות [[+#249.8|סעיפים 249(8)]] לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור [[באותו סעיף]], [[+#249.12א|249(12א)]] [[+#249.33|ו-(33)]], [[+|251]], [[+|251ד]], [[+|252א]], [[+|258א]], [[+|268א]], [[+|274ב]] [[ו-274ב1 לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

@ 24א1. קריאת שמות רחובות (תיקון: תש&quot;ע)
: מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור [[בסעיף 24ב]], ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

@ 24ב. קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
: (ב) המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
: (ג) המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחויבים;
:: (2) המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
:: (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
:: (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
:: (5) החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
: (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

@ 25. הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה
: הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

@ 25א. חוקי עזר לדוגמה (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
: (ב) קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
: (ג) ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
: (ד) סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי [[סעיף 77 לפקודת התעבורה]].

@ 26. סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים
: עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

@ 26א. עבירות קנס (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ח-4, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
: (ב) השר יקבע בצו ברשומות -
:: (1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה).))

@ 26ב. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ג. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ד. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק ג': תקציב וחשבונות ==

@ 27. עריכת תקציב ואישורו (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה - על ידי העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971]].))

@ 28. אין לסטות מן התקציב (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

@ 29. תיקון התקציב על ידי הממונה
: הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

@ 30. שינוי בתקציב על ידי המועצה
: המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

@ 31. חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי
: על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

@ 32. קופת המועצה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על [[סעיף 196 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שנעברה בתחומה.

@ 33. אחריות לתשלומים שלא כדין
: צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי [[פרק זה]].

@ 34. בקורת חשבונות ותקציב (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ד-3)
: הוראות [[+#סימן ב פרק 11|סימנים ב']] [[+#סימן ד פרק 11|ו-ד' בפרק 11]] [[+#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א]] [[ו-10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות]] יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994]].))

@ 34א. תחולת הוראות [[מפקודת העיריות]] על מועצות מקומיות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע״ו–4, תשע&quot;ח-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הוראות [[+|סעיף 9ב]], [[+|סעיפים 120(10)]], [[+|123א]] [[+|ו-123ב]] לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי-תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, [[+|וסעיפים 142א עד 142ג2]], [[+|167(ה)]], [[+|167ב]], [[+|170(ב) ו-(ב1)(2א)]], [[+|170ג2]], [[+|170ג3]], [[+|171]], [[+|171א]], [[+|173ב]], [[+|188]], [[+|191]], [[+|192]], [[+|196]], [[+|198א]], [[+|198ב]], [[+|203]], [[+|206]], [[+|208]], [[+|208א]], [[+|210 עד 213]], [[+|233א]], [[+#249.5א|249(5א)]], [[+|249ב]], [[+|276]], [[+|277]], [[+|330א עד 330כח]], [[+|338]] [[+|ו-339]] לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי [[סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות]], [[+|341א]] [[ו-342, לפקודת העיריות]], והוראות התקנות לפי [[+|סעיפים 167(ה)]], [[+|170ג3(ד)]] [[ו-249, לפקודה האמורה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
: (ב) [[צו המועצות המקומיות (א), התשי&quot;א-1950]], [[צו המועצות המקומיות (ב), התשי&quot;ג-1953]], [[וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי [[סעיף 9ב לפקודת העיריות]]: [[צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע&quot;ד-2014]], [[צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג'ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע&quot;ח-2018]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג'ד אל כרום), התשע&quot;ט-2018]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע&quot;ט-2019]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש&quot;ף-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ&quot;א-2021]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי&quot;ש וגדרה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ&quot;ה-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025]] ו[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025]].))

@ 35. תקנות כלליות
: בלי לפגוע בהוראות [[פרק זה]] רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988]].))

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-3, תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 35ג. הצהרת אמונים של חברי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (((מספור כפול במקור):))
: (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה&quot;.
: (ב) חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
: (ג) חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

== פרק ד': סמכויות השר והממונה ==

@ 35ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4) &lt;עוגן 35ג1&gt;
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;הדוח המבוקר&quot; - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות [[סעיף 34]];
:- &quot;שיעור גביה&quot;, לענין ארנונה או אספקת מים - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
:- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
:- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
:- &quot;תכנית הבראה&quot; - תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

@ 35ד. תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
: (ב) תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
: (ג) השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
: (ד) נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות [[פרק זה]].

@ 36. מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת
: (א) כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

@ 37. כשאין אפשרות לכנס את המועצה
: בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

@ 38. מועצה נחשלת (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
:: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
:: (2) המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
: (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

@ 38א. מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4)
: (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים).
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
:: (1) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה - ועדה);
:: (2) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
:: (3) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי [[סעיף 38(א)]].
:: (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38(א)]].
: (ד)(1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות [[פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות [[-|סעיף 31יד]] [[-#פרק ד1|לפרק האמור]] עליה.
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור [[-|בסעיף 31יד]], תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
:: (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור [[פקודה זו|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות]], תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004]].))

@ 39. תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי [[סעיף 4 לחוק הבחירות]], ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

@ 39א. הסדר נושים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-3)
: לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

@ 40. סמכויות ועדה ממונה
: ועדה ממונה לפי הוראות [[סעיף 38]] יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

@ 41. יושב ראש ועדה ממונה וסגנו (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-3)
: (א) לועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 38]] למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
: (ב) ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
: (ג) הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

@ 42. ביטול מועצה מקומית
: רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו - יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי [[תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט&quot;ז-1956]].

@ 43. החלת [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]]
: הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]], או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי [[-|סעיף 29 שבה]] להחילה על עיריה, [[-|והפקודה]] או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום &quot;עיריה&quot; ו&quot;מועצה&quot; קרי &quot;מועצה מקומית&quot; ובמקום &quot;[[פקודת העיריות]]&quot; קרי &quot;פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה&quot;, ובמקום &quot;השר&quot; קרי &quot;הממונה&quot;.

@ 43א. תוכנה של תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה -
:: (1) מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
:: (2) אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
:: (3) לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
: (ב) (((בוטל).))

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ב-2) ==

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 16]]))) ====

@ 1. מי רשאי לערער
: בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

@ 2. מועד להגשת הערעור
: הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון - אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, &quot;ערר כללי של המועצה&quot; - ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

@ 3. המשיבים
: בכל ערעור שאינו של המועצה - המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

@ 4. דרכי הדיון
: הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור [[בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ&quot;ג-1963]].

@ 5. מסירת חומר הדיון
: רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

@ 6. הודעת פסק-הדין
: רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק-הדין של בית המשפט.

@ 7. תיקון לוח השומה
: החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

@ 8. דרכי הדיון בשינוי לוח השומה
: הוראות [[תוספת זו]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

@ 9. חובת תשלום על אף הערעור
: החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי [[תוספת זו]] ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

&lt;חתימה&gt; דב יוסף שר המשפטים</text>
      <sha1>9blqcqmega05zrzj8sfxadywau241ci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294701</id>
    <revision>
      <id>3019755</id>
      <parentid>3002509</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019754] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="115351" sha1="blpmowvundp6y3bmr67h1lnv63p0mp6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000878}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561779.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 59|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561848.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561961.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562505.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312726.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 164|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208541.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208542.pdf}}, {{ח:תיבה|37|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317750.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525702.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 54|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 40|תיקון מס׳ 13 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209147.pdf}}, {{ח:תיבה|249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 38|תיקון מס׳ 7 לחוק מבקר המדינה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211792.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209502.pdf}}, {{ח:תיבה|61|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 172|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 55|תיקון מס׳ 12 [צ״ל: תיקון מס׳ 14]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210621.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210652.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 38|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210875.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211394.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|275|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211527.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 68 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299804.pdf}}, {{ח:תיבה|70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299766.pdf}}, {{ח:תיבה|419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299805.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299678.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299807.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 91 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299816.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299672.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 98 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299800.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 99 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299707.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 103 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 124|תיקון מס׳ 109 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300151.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 80|תיקון מס׳ 110 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 111 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300053.pdf}}, {{ח:תיבה|108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 114 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300828.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300972.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 120 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 88|תיקון מס׳ 121 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300722.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 122 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301204.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301029.pdf}}, {{ח:תיבה|732|הוראת שעה לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301305.pdf}}, {{ח:תיבה|736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301425.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301416.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 205|תיקון מס׳ 133 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 54|תיקון מס׳ 134 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301621.pdf}}, {{ח:תיבה|54|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301603.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 135 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301289.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיקון מס׳ 139 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322679.pdf}}, {{ח:תיבה|1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456346.pdf}}, {{ח:תיבה|110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462390.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 120 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 668|תיקון מס׳ 150 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615425.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 673|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7349976.pdf}}, {{ח:תיבה|741|תיקון מס׳ 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7709131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}

{{ח:סעיף|1|צו כינון|תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים (להלן – השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן – הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן – צו כינון).
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.

{{ח:סעיף|2|תכנו של צו כינון|תיקון: תשל״ג־2, תשנ״ד, תשס״ד־3, תשס״ד־7, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת ועדות של המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
{{ח:תתת|(3א)}} השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, ”עובד“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} תחולתן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, על המועצה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן – הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
{{ח:תת|(ג)}} מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

{{ח:סעיף|2א|כינון מועצה מקומית תעשייתית|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן – אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן – צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן – המועצה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”נאות חובב“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”מגדל תפן“.}}
{{ח:תת|(ב)}} בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}, ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לפקודה}} לא יחול;
{{ח:תתת|(2)}} צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(א1)}} נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתת|(4)}} למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

{{ח:סעיף|3|כינון ועדים מקומיים|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
{{ח:תתת|(2)}} אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
{{ח:תתת|(3)}} הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(6)}} תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

{{ח:סעיף|4|כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו – בנוסף לפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} – היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

{{ח:סעיף|5|כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן – תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
{{ח:תת|(2)}} המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|6|כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות) – יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
{{ח:תתת|(א)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
{{ח:תתת|(ב)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
{{ח:תתת|(ג)}} להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
{{ח:ת}} והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|7|הרחבת תחומה של מועצה מקומית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|8|בחירות לפי פנקס בוחרים|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} (להלן – ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי־רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9א|קביעת מספר תושבי המועצה לעניינים מסוימים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין קביעת מספר חברי המועצה, לעניין אישור שכר של עובדים במועצה המקומית בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים במועצה המקומית, ולעניין מספר המשרות התקניות במועצה המקומית שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים במועצה המקומית בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 19|בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 168א|סעיף 168א(ב) לפקודת העיריות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|10|מועצה מקומית היא תאגיד}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

{{ח:סעיף|10א|סמכות לחתום על שטרות|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

{{ח:סעיף|10ב|אחריות אישית שמורה|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיף 10א}} לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12|דין ועד מקומי|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|13|סמכות ללוות|תיקון: תשל״ג, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:סעיף|13א|סמכות לערוב|תיקון: תשכ״ו, תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י״פ תשס״ח, 2358).}}
{{ח:תת|(ב)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:סעיף|13ב|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ד־8, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ז־2, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ג|סעיפים 149ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ה|149ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ח|149ח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149י|149י}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יא|149יא}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יב|ו־149יב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|13ג|תחולת הוראות – ייצוג הולם|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

{{ח:סעיף|13ד|תחולת הוראות – צוות לתיקון ליקויים|תיקון: תשס״ה־7}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1א|סעיף 170ג1א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

{{ח:סעיף|13ה|תחולת הוראות – ביקורת פנימית|תיקון: תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ב) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167א|167א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170א|170א(א) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ב|170ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג|170ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1|170ג1}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 334א|ו־334א לפקודת העיריות}}, יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה – מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר – בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
{{ח:תתת|(2)}} בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית – אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

{{ח:סעיף|13ו|תחולת הוראות – אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 248ב|סעיף 248ב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|13ז|תחולת הוראות – הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 337א|סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}

{{ח:סעיף|14|הסמכות להטיל תשלומי חובה|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
{{ח:תת|(1)}} ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי {{ח:חיצוני|פקודת החינוך#סעיף 14|סעיף 12, של פקודת החינוך}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};
{{ח:תת|(3)}} אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
{{ח:תת|(4)}} דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
{{ח:תת|(5)}} ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

{{ח:סעיף|15|הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
{{ח:תת|(2)}} הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני־אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
{{ח:תת|(4)}} שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

{{ח:סעיף|16|ערעור על שומה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה – יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} פסק־דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה – אין אחריו ולא כלום.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|גביית תשלומי חובה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21|העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 324|סעיף 324 לפקודת העיריות}} יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|21א|ערבות בנקאית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}}
{{ח:ת}} בפקודה זו, ”ערבות בנקאית“ – ערבות שנתן אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תת|(2)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}

{{ח:סעיף|22|אישור חוקי עזר ופרסומם|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;
{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם־2, תשמ״ב, תשנ״ז־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

{{ח:סעיף|24|תשלום הוצאות עקב הפרה}}
{{ח:ת}} חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|24א|תחולת הוראות|תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה־6, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|סעיפים 249(8)}} לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|באותו סעיף}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.12א|249(12א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.33|ו־(33)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251ד|251ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 252א|252א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258א|258א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 268א|268א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|274ב}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב1|ו־274ב1 לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|24א1|קריאת שמות רחובות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

{{ח:סעיף|24ב|קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:סעיף|25|הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה}}
{{ח:ת}} הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

{{ח:סעיף|25א|חוקי עזר לדוגמה|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|26|סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים}}
{{ח:ת}} עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|26א|עבירות קנס|תיקון: תשל״א, תשל״ה־2, תש״ם־2, תשמ״ב, תשס״ח־4, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –
{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}

{{ח:סעיף|27|עריכת תקציב ואישורו|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה – על ידי העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|28|אין לסטות מן התקציב|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

{{ח:סעיף|29|תיקון התקציב על ידי הממונה}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|שינוי בתקציב על ידי המועצה}}
{{ח:ת}} המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

{{ח:סעיף|31|חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי}}
{{ח:ת}} על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

{{ח:סעיף|32|קופת המועצה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שנעברה בתחומה.

{{ח:סעיף|33|אחריות לתשלומים שלא כדין}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|34|בקורת חשבונות ותקציב|תיקון: תשנ״ז, תשס״ה־4, תשס״ח־6, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|ו־ד׳ בפרק 11}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10ב|ו־10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות}} יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|34א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|מפקודת העיריות}} על מועצות מקומיות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ו־4, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 120|סעיפים 120(10)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123א|123א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123ב|ו־123ב}} לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי־תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|וסעיפים 142א עד 142ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167ב|167ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|170(ב) ו־(ב1)(2א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג2|170ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171|171}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171א|171א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 173ב|173ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|188}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|191}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|198א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198ב|198ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|206}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208א|208א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 210|210 עד 213}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 233א|233א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.5א|249(5א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249ב|249ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|276}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 277|277}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330א|330א עד 330כח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 338|338}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 339|ו־339}} לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|סימן ד׳ לפרק 11 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 341א|341א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 342|ו־342, לפקודת העיריות}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249|ו־249, לפקודה האמורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)|צו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב לפקודת העיריות}}: {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב)|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר)|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג׳ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג׳ד אל כרום), התשע״ט–2018}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל־קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג׳אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג׳וליס וירכא), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&amp;quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי״ש וגדרה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד-מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן)|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה־צורן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל־קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל־כרמל ועספייא), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ״ה–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025}}.}}

{{ח:סעיף|35|תקנות כלליות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־3, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג|הצהרת אמונים של חברי המועצה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור כפול במקור):}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה“.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}

{{ח:סעיף*|35ג|הגדרות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4|עוגן=סעיף 35ג1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35ד|תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|36|מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת}}
{{ח:תת|(א)}} כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

{{ח:סעיף|37|כשאין אפשרות לכנס את המועצה}}
{{ח:ת}} בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

{{ח:סעיף|38|מועצה נחשלת|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|38א|מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|לפרק האמור}} עליה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ד|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|39|תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף|39א|הסדר נושים|תיקון: תש״ס, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|40|סמכויות ועדה ממונה}}
{{ח:ת}} ועדה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

{{ח:סעיף|41|יושב ראש ועדה ממונה וסגנו|תיקון: תשל״ה, תשנ״ט, תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:סעיף|42|ביטול מועצה מקומית}}
{{ח:ת}} רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו – יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט״ז–1956}}.

{{ח:סעיף|43|החלת {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}, או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)#סעיף 29|סעיף 29 שבה}} להחילה על עיריה, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|והפקודה}} או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום ”עיריה“ ו”מועצה“ קרי ”מועצה מקומית“ ובמקום ”{{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}“ קרי ”פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה“, ובמקום ”השר“ קרי ”הממונה“.

{{ח:סעיף|43א|תוכנה של תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מי רשאי לערער|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

{{ח:סעיף*|2|מועד להגשת הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון – אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, ”ערר כללי של המועצה“ – ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

{{ח:סעיף*|3|המשיבים|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בכל ערעור שאינו של המועצה – המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

{{ח:סעיף*|4|דרכי הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף*|5|מסירת חומר הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

{{ח:סעיף*|6|הודעת פסק־&lt;wbr&gt;הדין|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק־הדין של בית המשפט.

{{ח:סעיף*|7|תיקון לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

{{ח:סעיף*|8|דרכי הדיון בשינוי לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

{{ח:סעיף*|9|חובת תשלום על אף הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

{{ח:חתימות}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>blpmowvundp6y3bmr67h1lnv63p0mp6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הספנות (כלי שיט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295601</id>
    <revision>
      <id>3019734</id>
      <parentid>3002528</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:20:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73629" sha1="s8lmur2lhtht95lp4rfwzc6casfyn8t" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הספנות (כלי שיט), תש&quot;ך-1960

&lt;מאגר 2000468 תיקון 15752 תקן 148043 קוד a163Y00000DuD0sQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ך, 70|חוק הספנות (כלי שיט)|4:209011)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:4:517980)); ((תשנ&quot;ט, 144|תיקון|14:211633)); ((תשס&quot;ד, 465|חוק רשות הספנות והנמלים|16:299597)); ((תשפ&quot;ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;בית המשפט&quot; - בית המשפט לימאות לפי [[חוק בית המשפט לימאות, תשי&quot;ב-1952]], [[ובסעיפים 38]], [[41(1)]], [[49]], [[50]], [[69]], [[71]] [[ו־80]] - לרבות כל בית משפט כמשמעותו [[בפקודת הפרשנות]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל רשות הספנות והנמלים שמונה לפי [[חוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;הרשם&quot;, לגבי כלי שיט פלוני - רשם נמל הרישום של כלי השיט, כאמור [[בסעיף 8]];
:- &quot;נציג&quot; - נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל, כמשמעותם [[פרק ב סימן ד לפקודת הראיות|בסעיף 18(2) לפקודת העדות]];
:- &quot;כלי־שיט&quot; - כל כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד ולרבות מבדוק צף;
:- &quot;חלק&quot;, בכלי שיט - זכותו של אחד הבעלים של כלי שיט שבבעלות משותפת;
:- &quot;כלי שיט ישראלי&quot; - כלי שיט הרשום במירשם הישראלי;
:- &quot;המירשם הישראלי&quot; - המירשם לרישום כלי שיט לפי הוראות חוק זה;
:- &quot;רישום&quot; - רישום במירשם הישראלי;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או איש הצוות אשר בידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה;
:- &quot;נמל&quot; - כמשמעותו [[בפקודת הנמלים]];
:- &quot;תאגיד ישראלי&quot; - תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל, למעט חברת־חוץ שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק החברות|סעיף 248 לפקודת החברות]]; אולם אם ראה שר התחבורה כי אין בין תאגיד פלוני ובין מדינת ישראל זיקה של ממש, וכי יש טעמים מיוחדים שלא לראותו כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, רשאי הוא להודיע על כך לרשם ומשעשה כן - לא יראו את התאגיד כישראלי.

== פרק שני: רישום כלי שיט ==

@ 2. כלי שיט הכשיר לרישום
: (א) כלי שיט שיותר ממחציתו היא בבעלותם של המדינה או של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי, כשיר לרישום.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התחבורה להודיע לרשם כי כלי שיט אינו כשיר לרישום במירשם הישראלי, אם היו לשר טעמים מיוחדים לכך, הנוגעים לבעלות בחלקים שאינם בידיהם של המדינה, של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי.

@ 3. כלי שיט שרישומו רשות
: (א) כלי שיט שלא נתמלאו בו תנאי הכשירות לרישום האמורים [[בסעיף 2]] או שחדלו להתקיים בו, רשאי שר התחבורה, אם שוכנע שקיימת זיקה מספקת בין כלי השיט למדינת ישראל, להתיר בכתב לבעל כלי השיט לרשמו במירשם הישראלי או להתיר שיישאר רשום במירשם הישראלי, הכל בתנאים או ללא תנאים, כפי שייראה לשר.
: (ב) ראה השר כי אינה קיימת עוד זיקה מספקת בין כלי השיט לבין מדינת ישראל או שלא נתקיימו או שחדלו להתקיים תנאי ההיתר, רשאי השר לבטל את ההיתר.

@ 4. רישום כלי שיט שבבניה
: כלי שיט העומד בבנייתו, בישראל או בחוץ לארץ, ושנתמלאו בו תנאי הכשירות האמורים [[בסעיפים 2]] [[או 3]], מותר לרשמו במירשם הישראלי לפי כללים שנקבעו בתקנות ומשנרשם - דינו לענין חוק זה כדין כלי שיט, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

@ 5. כלי שיט שרישומו חובה
: כלי שיט הכשיר לרישום - חייב ברישום ובעלו יגיש לרשם בקשת רישום תוך 30 יום מיום שהגיע כלי השיט לרשותו; אולם אם ראה המנהל טעם סביר, רשאי הוא להרשות בכתב שהבקשה תוגש לאחר זמן.

@ 6. פנקס רישום
: לצורך רישום כלי שיט במירשם הישראלי יתנהל פנקס רישום לכל נמל (להלן - פנקס הרישום).

@ 7. הרשם
: פנקס רישום יתנהל על ידי רשם; שר התחבורה ימנה רשם בהודעה ברשומות והמינוי יכול להיות מסוייג לסוגים של כלי שיט.

@ 8. נמל הרישום
: (א) לכל כלי שיט יהיה נמל רישום, הוא הנמל המפורש בתעודת הרישום של כלי השיט (להלן - נמל הרישום).
: (ב) לא יירשם כלי שיט אלא בנמל רישום אחד, אולם משנרשם, מותר להעביר את הרישום מנמל לנמל.

@ 9. ביטול רישום־חוץ ופדיון שעבודים - תנאי לרישום
: (א) היה כלי שיט החייב ברישום רשום ברישום־חוץ, חייב בעלו להשיג את ביטול רישום־החוץ ולא יירשם כלי השיט לפני ביטול רישום־החוץ.
: (ב) היה כלי שיט החייב ברישום לפי חוק זה, כפוף למשכנתה או לשעבוד לפי דיני־חוץ - חייב בעלו לפדות את המשכנתה או השעבוד, או להשיג את הסכמתו של בעל המשכנתה או השעבוד לרישום כלי השיט לפי חוק זה, הכל בתנאים ולפי כללים שנקבעו בתקנות, ולא יירשם כלי השיט במירשם הישראלי, אלא לאחר הפדיון או מתן ההסכמה ולפי התנאים והכללים כאמור.

@ 10. תעודת רישום
: נרשם כלי שיט במירשם הישראלי, יתן הרשם לבעלו תעודת רישום; שר התחבורה יקבע בתקנות את הפרטים שיירשמו בתעודת הרישום ואת צורתה.

@ 11. איסור השטה בלי רישום
: כלי שיט החייב ברישום לא יושט, אלא לאחר שניתנה לבעלו תעודת הרישום ואלא אם נמצאת בו התעודה.

@ 12. הודעה על שינויים בפרטי תעודת הרישום
: (א) חל שינוי באחד הפרטים הרשומים בתעודת הרישום או בצורת הפעלתו של כלי השיט או של מבנהו, כשכלי השיט נמצא בנמל ישראלי, ימסור בעלו על כך לרשם הודעה בכתב תוך 15 יום מיום השינוי.
: (ב) חל שינוי כאמור כשכלי השיט נמצא מחוץ לנמל ישראלי, ימסור קברניט כלי השיט, תוך 30 יום מיום השינוי, הודעה בכתב על כך לרשם או לנציג הקרוב לו ביותר.

@ 13. הוראות בדבר רישום שינויים
: שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות בדבר רישום שינויים בצורת הפעלתו של כלי שיט או במבנהו - בפנקס הרישום ובתעודת הרישום וכן בדבר תנאי הרישום והנוהל לביצועו.

@ 14. ראיות לכשירות ופרטי הבניה
: (א) לענין הליכי הרישום במירשם הישראלי, יקבע שר התחבורה, בתקנות, הוראות בדבר -
:: (1) הראיות לכשירות כלי שיט לרישום ולקיום יתר התנאים לרישומו כאמור, דרכי הגשתן וגבייתן;
:: (2) הפרטים על המבנה של כלי השיט, על ממדיו ועל בנייתו, שעל בעלו למסרם יחד עם הבקשה לרישום הראשון של כלי השיט בפנקס הרישום והראיות לפרטים אלה;
:: (3) חיוב הבונה של כלי שיט למסור לבעלו תעודה על הפרטים, כולם או מקצתם, שעל בעל כלי השיט למסרם לפי פסקה (2).
: (ב) שר התחבורה רשאי לחייב בתקנות את בעל כלי שיט למסור לרשם פרטים נוספים על כלי השיט לצרכי רישומו.
: ((פורסמו [[תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), תשכ&quot;ב-1962]].))
: ((פורסמו [[תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ&quot;ג-1983]].))
: ((פורסמו [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס&quot;ב–2002]].))

@ 15. רישום כלי שיט שמחוץ למימי החופין
: מותר להגיש את הבקשה לרישום כלי שיט הנמצא בנמל־חוץ, לרשם או לנציג.

@ 16. תעודת רישום זמנית
: (א) הנציג לא יקבל בקשה לרישום כלי שיט אלא לאחר שהוגשו לו הראיות הנדרשות לפי [[סעיף 14]] וצויין הנמל שבו מבוקש רישום כלי השיט; נתמלאו תנאים אלה - רשאי הנציג לתת תעודת רישום זמנית לבעל כלי השיט הנמצא בנמל־חוץ או לקברניטו ודין תעודה זו לענין [[הסעיפים 10–13]] [[ו־20]] כדין תעודת רישום.
: (ב) תעודת רישום זמנית כאמור תינתן לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים, אלא שהרשם רשאי, לפי בקשת הבעל, להאריך תקפה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהוצאה לראשונה; בכל מקרה יפקע תקפה של התעודה בתום שבעה ימים מהיום שבו הגיע כלי השיט לראשונה לנמל ישראלי.

@ 17. רישום בקשה שהוגשה לנציג
: נרשם כלי השיט על פי בקשה שבעקבותיה ניתנה לבעלו תעודת רישום זמנית, יראו את כלי השיט כרשום מתאריך אותה תעודה.

@ 18. החלפת תעודה ישנה בחדשה
: הרשם רשאי, לבקשת בעל כלי שיט, להוציא תעודת רישום חדשה אם הוחזרה לו תעודת הרישום הקודמת.

@ 19. תעודת רישום שנעלמה
: הוכח להנחת דעתו של הרשם, כי תעודת הרישום של כלי שיט נעלמה, אבדה או הושמדה, יוציא, לבקשה בעל כלי השיט, תעודת רישום חדשה.

@ 20. תעודת רישום שנעלמה בחוץ לארץ
: נעלמה, אבדה או הושמדה תעודת הרישום כשכלי השיט נמצא מחוץ לישראל, או הוחזרה לנציג לשם ציון שינויים בה - יוציא הנציג, בתנאים שנקבעו בתקנות, תעודת רישום זמנית, שתקפה הוא לשלושה חדשים.

@ 21. רישום אבדן כלי השיט
: נוכח הרשם שכלי השיט יצא מכלל שימוש או אבד - ירשום הערה על כך בפנקס הרישום, לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דברם.

@ 22. רישום ביטול כשירות
: כלי שיט שנרשם והתנאים לרישומו חדלו להתקיים, יירשם הדבר בפנקס הרישום.

@ 23. תיקון רישום
: נוכח הרשם כי פרט מפרטי הרישום של כלי שיט נרשם שלא כהלכה, או שחל שינוי בו, רשאי הוא לתקן את הרישום לאחר שנתן הזדמנות נאותה לכל בעל זכות רשומה בכלי השיט להשמיע את דברו. החלטת הרשם תהיה מנומקת ותימסר לכל בעל זכות רשומה בדרך שתיקבע בתקנות.

@ 24. החזרת תעודת רישום
: תעודת רישום של כלי שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים [[בסעיף 21]] או שהתנאים לרישומו חדלו להתקיים כאמור [[בסעיף 22]] או שניתנה לגביו החלטה לפי [[סעיף 23]], תימסר מיד לרשם, ואם אירע הדבר מחוץ לישראל - לנציג הקרוב ביותר.

== פרק שלישי: העברת כלי שיט ותסיבתו ==

@ 25. הכשירים לרישום כבעלים
: המדינה, אזרח ישראל, תאגיד ישראלי וכל מי שניתן לו היתר לפי [[סעיף 3]] - כשיר לרישום כבעל כלי שיט ישראלי; כל אדם כשיר לרישום כבעל של חלק מכלי שיט ישראלי, ובלבד שעל ידי רישומו כבעל חלק לא יחדלו התנאים לרישומו של כלי השיט כולו.

@ 26. העברת בעלות
: העברת הבעלות בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו לידי מי שכשיר לרישום, תהיה בשטר העברת בעלות ורישום בפנקס הרישום; כל העברת בעלות אחרת תהיה בשטר העברה ובמחיקת כלי השיט מהמירשם הישראלי, הכל בהתאם להוראות חוק זה.

@ 26א. התקשרות למכירת כלי שיט - מקרים מיוחדים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: לא יתקשר אדם בעסקה למכירת כלי שיט ישראלי, שכתוצאה ממנה יותר ממחצית כלי השיט תהיה בבעלותו של מי שאינו אזרח ישראלי או של תאגיד שאינו תאגיד ישראלי, אלא אם כן הודיע, 14 ימים מראש, על כוונתו כאמור לרשם; לענין סעיף זה, &quot;כלי שיט&quot; - כלי שיט אשר תפוסתו עולה על 100 טון או שאורכו המרבי עולה על 24 מטרים.

@ 27. שטר העברת בעלות
: שטר העברה לענין [[סעיף 26]] יהיה לפי טופס שנקבע בתקנות וייחתם על ידי הבעל הרשום של כלי השיט או של החלק המועבר (להלן - המעביר), ועל ידי רוכש כלי השיט או החלק (להלן - הנעבר), במדינה בפני הרשם ובחוץ־לארץ בפני נציג, ויאושר על ידי האדם שבפניו נחתם.

@ 28. תור הרישום
: נעשו בכלי שיט אחד או בחלק ממנו יותר מעסקת העברה אחת, תירשם העסקה אשר שטר ההעברה לגביה נתקבל תחילה על ידי הרשם.

@ 29. רכישת בעלות על ידי אדם שאינו רשאי לכך
: נעשתה עסקה המתיימרת להיות העברה בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו, לזכותו של אדם שאינו כשיר להירשם כבעל של כלי השיט או של החלק מבלי שקויימו הוראות [[סעיף 26]], רשאי בית המשפט, לפי בקשת המנהל, לתת צו שכלי השיט או החלק האמור יוקנה לבית המשפט או למי שבית המשפט, לפי בקשת המנהל או כל מי שמעונין בכלי השיט, ימנה לכך, ומשעשה כן יחולו [[הסעיפים 32 עד 37]] בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 30. תסיבת בעלות
: (א) נָסֵבָּה הבעלות בכלי שיט רשום או בחלק ממנו כתוצאה ממוות, מפשיטת רגל, מפירוק או מסיבה אחרת שמכוח דין, יגיש הנָסָב בקשה לרשם ויצרף אליה תעודה מאת בית משפט או בית דין מוסמך, המאשרת את התסיבה כאמור.
: (ב) תסיבת הבעלות תירשם אם נוכח הרשם כי המבקש הוא כשיר לרישום כבעל כלי השיט או של החלק שנָסֵב.

@ 31. תסיבה לבלתי כשיר
: (א) היתה התוצאה של אחד האירועים האמורים [[בסעיף 30]], כי הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו שנסב צריכה להיסוב לאדם שאינו כשיר לרישום כבעל של כלי השיט או של החלק, הכל לפי הענין, ולא ניתן היתר לפי [[סעיף 3]] שיישאר רשום, יוקנה כלי השיט או החלק לבית המשפט או למי שבית המשפט, על פי בקשת המנהל או כל אדם אחר המעונין בכלי השיט, ימנה לכך.
: (ב) היו בתסיבה נְסַבִים כשירים ושאינם כשירים, ועל ידי רישום התסיבה לכולם כאחת היתה יותר ממחצית הבעלות בכלי השיט מוקנית לשאינם כשירים להירשם כבעלי כלי השיט, אין רושמים את התסיבה אף לאחד משאינם כשירים ואפילו אין ברישומו הוא בלבד כדי להקנות יותר ממחצית הבעלות כאמור.

@ 32. העברה על ידי בלתי כשיר לרישום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוקנה כלי שיט או חלק ממנו לבית המשפט או למי שבית המשפט מינה לכך לפי [[סעיף 31]], רשאי מי שהיה לנסב אילולי הוראות [[סעיף 31]], לבקש מבית המשפט שיתיר לו את העברת כלי השיט או החלק המוקנה, בכפוף להוראות כל דין, לכל אדם הכשיר לרישום כלי השיט או החלק המוקנה או לאדם פלוני הכשיר כאמור; ניתן ההיתר, יהא בעל ההיתר רשאי, תוך המועד ובתנאים שנקבעו בהיתר, להעביר את הבעלות בכלי השיט או בחלק המוקנה ולעשות לשם כך כל פעולה, כאילו הוא היה הבעל הרשום שלהם ופדיון המכר יבוא לכל ענין במקום הנמכר, כאילו לא חל [[סעיף 31]].
: (ב) הבקשה להיתר תוגש תוך 90 יום מיום אירוע המקרה שמכוחו חלה ההקניה, אלא שבית המשפט רשאי, על פי בקשה שתוגש תוך אותה תקופה, להאריך את המועד ללא יותר משנה אחת לאחר אירוע המקרה.
: (ג) הוגשה בקשה להתיר העברת חלק מוקנה לאדם פלוני, כדי לתת תוקף להסכם בין הנסב ובין אותו אדם (להלן בסעיף זה - ההסכם), יוזמנו לדיון בעלי יתר החלקים הכשירים לרכישת החלק המוקנה, וכל אחד מהם רשאי, אותה שעה, לבקש לרכשו לפי תנאי ההסכם, ובלבד שהפקיד בבית המשפט את התמורה שנקבעה בהסכם האמור או נתן ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לתשלומה, להנחת דעתו של בית המשפט; ומשעשה כן וניתן ההיתר, יהא חייב לקבל את החלק המוקנה, בתנאי ההסכם, ובית המשפט יצווה על רישומו כבעל החלק המוקנה בפנקס הרישום וכן על תשלום התמורה המופקדת לידי מבקש ההיתר, על אף האמור בתנאי ההסכם בדבר מועד תשלומה; ביקשו והפקידו כאמור יותר מאדם אחד, יצווה בית המשפט לרשום את החלק המוקנה על שמם באופן יחסי לשיעור חלקו של כל אחד מהם, תוך כלל חלקיהם של אלה שביקשו והפקידו כאמור, וכן לשלם, באותו יחס, את התמורה מתוך פקדונותיהם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יידרש אדם להפקיד תמורה או לתת ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לתשלומה, כאמור באותו סעיף קטן, אם מבקש ההיתר ויתר על ההפקדה או מתן הערבות בפני בית המשפט, ומשוויתר כך - חייב הרוכש בתשלום התמורה בתנאים ובמועדים שנקבעו בהסכם.
: (ה) בית המשפט רשאי לסרב לתת את ההיתר המבוקש לפי סעיף קטן (ג), בין השאר, גם אם נראה לו כי ההסכם המוצע הוא מלאכותי או בדוי.
: (ו) ניתן היתר להעביר חלק מוקנה שלא על מנת לתת תוקף להסכם העברה לאדם פלוני, לא תבוצע העברת החלק לאדם פלוני, לפי תנאי ההיתר, אלא אם בית המשפט אישר, נוסף על כך, את ההסכם עם אותו אדם, ועל הדיון בבקשה לאישור זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) בשינויים המחוייבים לפי הענין; בית המשפט יתן את האישור המבוקש, אם המבקש קיים את כל תנאי ההיתר ואף אחד מבעלי החלקים האחרים לא עשה את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ג) כדי לזכות ברישום החלק על שמו.
: (ז) נרשם חלק מוקנה מכוח סעיף זה על שם בעל חלק אחר באותו כלי שיט, רואים את החלק המוקנה, לענין יתר הוראות חוק זה, כאילו נמכר מכוח סעיף זה.
: (ח) (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].

@ 33. מכירת כלי שיט מוקנה
: (א) לא הוגשה הבקשה להתיר את העברת כלי השיט או החלק המוקנה במועד האמור [[בסעיף 32]], או נדחתה הבקשה, או לא בוצעה ההעברה במועד שנקבע בהיתר של בית המשפט, רשאי בית המשפט לתת צו מכירה על כלי השיט או החלק האמור, לאחר שנתן לכל אדם המעונין בכלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו (להלן - צו מכירה).
: (ב) הוראות [[הסעיפים הקטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 32]] יחולו על מכירת חלק מוקנה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 34. החלטת בית המשפט
: בית המשפט רשאי לתת צו מכירה, או היתר העברה כמבוקש, בתנאים או בלי תנאים או לסרב לתיתם וכן לתת החלטת ביניים שימצא לנכון.

@ 35. דמי המכר במקום כלי השיט
: נמכר כלי שיט או חלק ממנו על פי צו מכירה, ינוכו הוצאות בית המשפט, הוצאות השמירה, ההחזקה והמכירה מדמי המכר והעודף יבוא לכל ענין במקום הנמכר, כאילו לא חל [[סעיף 31]].

@ 36. הקניית זכות למכור
: (א) נתן בית המשפט צו מכירה, רשאי הוא להקנות לאדם ששמו נקוב בצו, את הזכות להעביר, לפי הוראות שיראה לפרשן, את כלי השיט או החלק המוקנה בצירוף הוראות שיראה לנכון, והאדם יהיה זכאי להעביר את הבעלות ולעשות לשם כך כל פעולה כאילו היה הוא הבעל הרשום של כלי השיט או של החלק המוקנה.
: (ב) במכירה לפי סעיף זה ינהג המוכר מנהג בעלים, אם לא החליט בית המשפט להטיל עליו חיובים נוספים.
: (ג) לא יעביר אדם את כלי השיט או את החלק המוקנה מכוח סעיף זה, אלא לאחר שנתן למי שהיה לנסב אילולא הוראות [[סעיף 31]], הודעה, בדרך שתיקבע, על המכירה ותנאיה, יומיים לפחות לפני ההעברה.
: (ד) בחישוב תקופת היומיים לענין סעיף קטן (ג), לא יובאו במנין ימי מנוחה, פגרה או שבתון.

@ 37. טיפול בכלי שיט שלא נמכר
: לא נמכר כלי השיט או החלק על פי צו מכירה לפי [[סעיף 33]] תוך המועד שנקבע לכך בצו המכירה או בצו מאוחר יותר, או סירב בית המשפט לתת צו מכירה, ינהגו בהם בדרך שיורה עליה בית המשפט, לרבות רישום על שם המדינה, כפי שייראה לו בנסיבות הענין ולאחר שנתן לכל אדם המעונין בכלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו.

@ 38. איסור עסקאות בכלי שיט
: (א) כל בית משפט רשאי, לפי בקשת אדם שיש לו זכות או טובת הנאה בכלי שיט רשום, לתת צו האוסר על הבעלים כל עסקה בו במשך תקופה מסויימת, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים, להורות על תשלום הוצאות הכרוכות בצו או על מתן ערובה להוצאות או לנזק העלולים להיגרם לבעל כלי השיט על ידי מתן הצו, וכן לבטל את הצו לאחר שניתן ולתת כל הוראה אחרת שימצא לנכון.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), יעביר בית המשפט העתק ממנו אל הרשם, והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הרישום ויפעל כפי שהורה בית המשפט.
: (ג) סמכות בית משפט לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויותיו האחרות לפי כל דין.

@ 39. מכירת כלי שיט שבבעלות משותפת
: היה כלי שיט ישראלי בבעלותם של יותר מאדם אחד ולא באה הסכמתם של כל הבעלים של כלי השיט על מכירתו, רשאי בית המשפט על פי בקשת כל אחד מן הבעלים לתת צו למכור את כלי השיט, אם הדבר נראה לו צודק בשים לב לכל נסיבות הענין ובין השאר - לשיעור חלקו של המבקש, ובתנאים שימצא לנכון ולאחר שנתן לכל המעונינים הזדמנות נאותה להשמיע את דברם; בביצוע צו כאמור יהיו לבית המשפט הסמכויות לפי [[סעיף 72]] בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק רביעי: שעבודים ==

@ 40. חובות מובטחים בשעבוד ראשון
: לחובות המפורטים [[בסעיף 41]] והמגיעים בשל כלי השיט יהיו משועבדים שעבוד ראשון - כלי השיט, דמי ההובלה המשתלמים במסע אשר בו נוצרו החובות וזכויות הלואי המפורשות [[בסעיף 43]] שנוצרו בו מראשיתו ואילך, ושעבוד זה יהיה עדיף על כל שעבוד, או ערובה אחרת הרובצים על כלי השיט או על דמי ההובלה או על זכויות הלואי, כאמור.

@ 41. החובות המובטחים לדרגותיהם
: ואלה החובות שיהיו מובטחים כאמור לפי סדר דרגותיהם:
: (1) במכירת כלי השיט על ידי בית משפט או בהוצאה לפועל לפי כל דין - ההוצאות שהוצאו כדי להביא לידי מכירת כלי השיט וחלוקת דמי המכר וכן מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות אחרת בקשר למכירה או לחלוקה;
: (2) אגרות רציף, עגינה, ניתוב, מגדלור, אגרות נמל מכל סוג וכן תשלומים אחרים בעד שירותי נמל כיוצא באלה, במידה שתשלומים אחרים אלה מגיעים למדינה, למדינה אחרת, או לרשות אחרת או שולמו להן על ידי צד שלישי;
:: ((לפי [[סעיף 33 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], רואים חברת נמל או תאגיד מורשה בגדר &quot;רשות אחרת&quot;.))
: (3) הוצאות לשמירת כלי השיט ולהחזקתו מיום כניסתו לנמל האחרון עד ליום מכירתו כאמור בפסקה (1);
: (4) תשלומים הנתבעים על ידי קברניט, אנשי הצוות ואנשים אחרים אשר שירתו בכלי השיט, עקב העסקתם בכלי השיט, על ידי חליפיהם או שאיריהם, הן על פי חוזה, הן כפיצויים בעד נזקים אזרחיים והן בכל דרך אחרת, למעט תשלום הנתבע על ידי עריק כמשמעותו [[סעיף 109 לחוק הספנות (ימאים)|בסעיף 14ו לפקודת הנמלים]] (להלן - עריק) - לגבי המסע שבו ערק;
: (5) תשלומים המגיעים בעד הצלת חיי אדם בכלי שיט, בעד עזרה לכלי שיט שעלה על שרטון או שנתון בסכנה או בעד הצלתו או הצלת מטען, ציוד או חפצים שבכלי השיט (להלן - ישע) ובעד השתתפות כלי השיט בתשלומי סיכון כללי;
: (6) פיצויים בעד מקרי מוות ופגיעות גוף לנוסעים בכלי השיט;
: (7) פיצויים בעד נזקים שהם תוצאה מהתנגשות בים או מתאונת ניווט אחרת, בעד נזקים שנגרמו על ידי כלי השיט למבנים ולמיתקנים שבנמלים ולמספנות ולנתיבי שיט, ובעד נזקים למטען ולחפצי נוסעים שהובלו בו;
: (8) תשלומים הנתבעים בעד או עקב אספקה או שירותים שסופקו לכלי השיט לפי הסכמים או עסקאות שנעשו על ידי קברניט כלי השיט, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו על פי דין, במידה שאספקה ושירותים אלה היו דרושים לשמירת כלי השיט או להמשך מסעו - בין אם התשלום נתבע על ידי הקברניט ובין אם על ידי נותני האספקה והשירותים.

@ 42. שעבוד דמי הובלה לטובת הצוות (תיקון: תש&quot;ך)
: על אף האמור [[בסעיף 40]], יהא השעבוד לפי [[סעיף 41]] לטובת הקברניט, הצוות ואנשים אחרים שבשירות כלי השיט, חל על סך כל דמי ההובלה המגיעים בעד כל המסעות שבוצעו על ידי כלי השיט במשך תקפו של חוזה השירות שהתשלומים נובעים ממנו.

@ 43. זכויות לואי
: (א) ואלה זכויות הלואי שיהיו משועבדות כאמור [[בסעיף 40]]:
:: (1) פיצויים שבעל כלי השיט זכאי להם בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי הובלה;
:: (2) תשלומים אשר בעל כלי השיט זכאי להם מכוח סיכון כללי, במידה והם מהווים פיצוי בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי הובלה;
:: (3) תשלומים המגיעים לבעל כלי השיט בעד שירותי ישע שניתנו לפני גמר המסע, פחות הסכומים שהוקצו או חולקו לקברניט ולאנשים אחרים שבשירות כלי השיט, על חשבון התשלומים האמורים.
: (ב) זכויות הלואי אינן כוללות את התשלומים שבעל כלי השיט זכאי להם על סמך פוליסות ביטוח, וכן על סמך הטבה, סיוע או תמיכה ממשלתית אחרת.

@ 44. סדר עדיפות בחובות ממסע אחד
: חובות מובטחים שנוצרו במסע אחד והם מדרגות שונות, סדר עדיפותם הוא לפי סדר דרגותיהם [[בסעיף 41]]; היו מדרגה אחת - זכותם שווה, ואם לא הספיק המשועבד לתשלום כולם יחולק ביניהם לפי שיעור יחסי.

@ 45. סדר עדיפות בחובות ממסעות שונים
: חובות מובטחים שנוצרו במסעות שונים סדר עדיפותם הוא בהיפוך לסדר המסעות ואחרון אחרון קודם; סדר עדיפותם של חובות הנובעים מחוזה שירות או העסקה ביותר ממסע אחד הוא כסדר עדיפותם של החובות הנובעים מן המסע האחרון.

@ 46. דין חובות בעד ישע ואספקה
: חובות המפורשים [[בפסקאות (5) ו־(8) לסעיף 41]] סדר עדיפותם של כל אחד מהם בתוך דרגתו הוא בהיפוך לסדר היווצרם ואחרון אחרון קודם; שעבודים הנובעים ממאורע אחד יראו אותם כאילו נוצרו כולם באותו זמן.

@ 47. העברת זכות
: העביר הזכאי לתשלום המובטח על ידי שעבוד לפי [[סעיף 40]] (להלן - בעל השעבוד), את הזכות לאדם אחר, כולה או מקצתה, יהיה אותו אדם עם העברה זו בעל השעבוד לפי דרגת עדיפותו.

@ 48. פקיעת השעבוד
: השעבוד יפקע עם תום שנה אחת, ותחילתה -
: (1) בשעבוד בשל תשלומים בעד שירותי ישע - מיום גמר השירות;
: (2) בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מתוך התנגשויות, תאונות ניווט או פגיעות גוף - מיום גרימת הנזק או הפגיעה;
: (3) בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מאבדן מטען או חפצי נוסעים, או מהיזקם - מיום מסירת המטען או החפצים או מהיום שבו היה צריך למסרם;
: (4) בשעבוד הנובע מהסכם או מעסקה כאמור [[בפסקה (8) לסעיף 41]] - מיום היווצר החוב המובטח בשעבוד;
: (5) בשעבוד הנובע מחוזה עבודה או משירות בכלי שיט - מיום שהאדם, אשר לטובתו נוצר השעבוד, הגיע לראשונה - לאחר סיום חוזה העבודה או השירות - לישראל, ואם האדם האמור ערק מכלי השיט, או נשכר לשרת בכלי השיט בנמל־חוץ - מהיום שבו נוצר החוב המובטח בשעבוד;
: (6) בכל שעבוד אחר - מהיום שבו נוצרה עילת התביעה;
: אולם אם נמצא כלי שיט בתחילת תקופת הפקיעה מחוץ לישראל, תידחה תחילתה, עד לבואו לנמל ישראלי ובלבד שהשעבוד יפקע לא יאוחר משלוש שנים מהיום שבו היתה מתחילה תקופת הפקיעה אילו היה כלי השיט בישראל.

@ 49. העברת בעלות לא תפגע בשעבוד
: העברת הבעלות בכלי שיט וכן העברת הזכות לדמי הובלה לא יפגעו בתקפם של שעבודים הקיימים עליהם לפי חוק זה בשעת ההעברה, אלא אם נמכר כלי השיט על פי צו בית המשפט או בהליכי הוצאה לפועל.

@ 50. פקיעת שעבוד במכירה
: נמכר כלי השיט באמצעות בית המשפט או בהליכי הוצאה לפועל יעבור השעבוד ויחול על דמי המכר.

@ 51. פקיעת השעבוד בהפקעה
: הופקע כלי השיט כדין ושולמו תמורת ההפקעה פיצויים, יעבור השעבוד שהיה קיים בשעת ההפקעה ויחול על הפיצויים שישולמו.

@ 52. השעבוד על דמי ההובלה
: שילם החייב בדמי הובלה או בתשלום אחר שהוא בגדר זכות לואי לפי [[סעיף 43]] את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בתום לב ובמהלך הרגיל של העסקים, לא תישמע נגדו ונגד חליפו הטענה כי בשעת התשלום היה החוב האמור משועבד בשעבוד לפי [[פרק זה]].

@ 53. שעבוד במקרה של חכירה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על כלי השיט המופעל על ידי חוכר או אדם אחר שאיננו בעלו, זולת אם רכש את השליטה על כלי השיט באופן בלתי חוקי והדבר היה ידוע לנושה.

@ 54. זכות עכבון לטובת הבונה
: הבונה של כלי השיט והמבצע בו תיקונים, שיש להם תביעת חוב הנובע מתוך ביצוע עבודות הבניה או התיקון, רשאים לעכב את כלי השיט כל עוד הוא נמצא תחת ידיהם, עד לתשלום המגיע להם.

== פרק חמישי: משכנתאות ==

@ 55. משכנתא על כלי שיט או כלי שיט שבבניה
: בעל כלי שיט הרשום לפי חוק זה או בעל חלק בו רשאי למשכן את זכותו בכלי השיט במשכנתה כערובה להתחייבות קיימת, או עתידה או תלויה בתנאי, על ידי עריכת שטר משכנתה ורישומו לפי חוק זה, ולמקבל הערובה ייקרא להלן - בעל המשכנתה.

@ 56. היקף המשכנתא
: נרשם שטר משכנתה לפי חוק זה, יראו את המשכנתה - אם אין בשטר תנאים אחרים - כשעבוד לתשלום החוב או יתרתו והריבית עליהם וכל תשלום אחר שפרעונו מובטח על פי תנאי המשכנתה (להלן - חוב המשכנתה) והשעבוד יחול על גוף הכלי השיט, ועל המכונות, המכשירים, הציוד, וכל חפץ, שנמצאו בו בשעת רישום שטר המשכנתה או שהוכנסו בו לאחר מכן ונועדו לשמש לצרכי השטת כלי השיט, בין שהם מחוברים לגוף כלי השיט ובין אם לאו, למעט טובי צריכה המיועדים להפעלתו של כלי השיט או לאנשים הנמצאים בו.

@ 57. דרגת העדיפות של המשכנתה
: השעבוד לתשלום חוב המשכנתה שלפי [[סעיף 56]] יהיה עדיף על כל שעבוד אחר, למעט שעבוד להבטחת חוב מן המפורטים [[בפסקאות (1) עד (7) לסעיף 41]].

@ 58. העברת משכנתה
: בעל משכנתה רשאי, אם אין בשטר המשכנתה תנאים אחרים, להעביר את החוב המובטח במשכנתה, כולו או מקצתו, אף ללא הסכמת הממשכן בשטר העברת משכנתה ורישומו בהתאם להוראות חוק זה.

@ 59. חתימת השטר ואישורו
: שטר משכנתא ושטר העברת משכנתה ייחתם על ידי הצדדים בישראל - בפני הרשם, ובחוץ לארץ - בפני נציג ויאושר על ידי האדם שבפניו נחתם.

@ 60. בקשת רישום
: משכנתה תירשם בפנקס הרישום לפי בקשה של הממשכן או של בעל המשכנתה, והעברת משכנתה תירשם בו לפי בקשה של המעביד או של הנעבר.

@ 61. זמן ההגשה
: (א) אישור הרשם בדבר היום והשעה של קבלת שטר משכנתה או שטר העברת משכנתה כדין יהיה ראיה חותכת לדבר.
: (ב) הוגשה בקשה לרישום משכנתה או להעברת משכנתה לנציג, ונתמלאו הוראות [[פרק זה]] והופקד השטר בידי הנציג על מנת להעבירו עם הבקשה אל הרשם, יראו את השטר ואת הבקשה כאילו נתקבלו כדין בידי הרשם, שעה שקיבל הרשם מאת הנציג הודעה על הפקדת השטר אצלו ועל תכנו.

@ 62. הארכת מועד לרישום שטר משכנתה, לפי [[פקודת החברות]]
: שטר משכנתה שנערך ונחתם בהתאם לחוק זה בחוץ לארץ, והוגש לרישום בהתאם [[לסעיף 61]], תוארך לגביו התקופה של 21 יום הקבועה [[#179|בסעיף 127(1) לפקודת החברות]] לתקופה של 75 יום.

@ 63. הרישום
: משקיבל הרשם את בקשת הרישום ואת שטר המשכנתה או את שטר העברת המשכנתה, ונתמלאו הוראות [[פרק זה]], ירשום בפנקס הרישום את פרטי המשכנתה או את פרטי העברתה כפי שייקבע בתקנות ויתן למבקש תעודה על כך.

@ 64. תסיבת המשכנתה
: נסבה משכנתה, כולה או מקצתה, שלא בדרך העברה, כתוצאה ממוות, מפשיטת רגל, מפירוק או מסיבה אחרת שמכוח דין, והמציא הנסב תעודה מאת בית משפט או בית דין מוסמך, המאשרת את התסיבה, תירשם התסיבה בפנקס הרישום לפי בקשה בכתב של המעונין ברישומה.

@ 65. זכות עדיפות
: (א) נרשמו יותר ממשכנתה אחת על כלי שיט אחד, יהיה סדר העדיפות של המשכנתאות לפי תאריך קבלת הבקשות לרישומן כדין במשרדו של הרשם.
: (ב) נתקבלו יותר מבקשת רישום משכנתה אחת ביום אחד, יהיה סדר העדיפות של המשכנתאות לפי שעת קבלת הבקשות לרישומן כדין של כל אחת ואחת במשרדו של הרשם.
: (ג) הוגשה לרשם בקשה לרישום משכנתה, יודיע הרשם למבקש, על פי בקשתו, אם רשומות משכנתאות אחרות על כלי השיט הנדון וכן אם כבר נתקבלה אצלו בקשה לרישום משכנתה אחרת.
: (ד) הממשכן ובעל המשכנתה רשאים לקבוע בשטר המשכנתה או בשטר שנערך בפני הרשם או הנציג לאחר מכן סדר עדיפות אחר למשכנתאות שבכלי השיט, ובלבד שבעל משכנתה אחר העשוי להיפגע על ידי הקביעה הסכים לכך בשטר שערך בפני הרשם או נציג ושאושר על ידי מי שבפניו נחתם.
: (ה) מותר לרשום על כלי שיט אחד שתי משכנתאות או יותר שוות זכויות לגבי סדר העדיפות, ובלבד שהדבר הוסכם בכל שטרי המשכנתה או בשטר נפרד שנחתם בפני הרשם או הנציג על ידי בעל כלי השיט וכל בעלי המשכנתאות שזכויותיהם שוות כאמור.
: (ו) העברת משכנתה או תסיבה, כולה או מקצתה, לא תפגע בסדר עדיפותה של המשכנתה.

@ 66. שינויים במשכנתה
: שינוי בתנאי המשכנתה ייעשה בשטר תיקון משכנתה שייחתם על ידי בעל המשכנתה והממשכן, בהתאם להוראות [[סעיף 59]], ורישומו של שטר התיקון בפנקס הרישום; היה בשינוי התנאים משום פגיעה בזכויות בעל משכנתה אחר, לא יירשם שטר התיקון אלא בהסכמתו של אותו בעל משכנתה שתינתן בדרך האמורה [[בסעיף 65]].

@ 67. פדיון משכנתה
: פדיון משכנתה, כולה או מקצתה, יהיה בשטר פדיון שייחתם על ידי בעל המשכנתה בהתאם להוראות [[סעיף 59]] ועל ידי רישומו בפנקס הרישום.

@ 68. פדיון בדרך הפקדה
: הגיע המועד הנועד לפרעונה של משכנתה, כולה או מקצתה, ונוכח הרשם כי הסכום שפרעונו הגיע כאמור הופקד בידיו או בבנק בישראל שהוכר על ידי שר התחבורה לענין זה, לזכותו של בעל המשכנתה, רואים זאת כפדיון המשכנתה או החלק שזמן פרעונו הגיע, והרשם ירשום את הפדיון בפנקס בהתאם לכך; היה המקום הנועד לפרעון הסכום האמור בחוץ לארץ לא יופקד הפקדון אלא בבנק שבאותו מקום, שבא עליו אישור שר התחבורה.

@ 69. זכות של בעל משכנתה במקרה של הפקעה
: הופקע כלי השיט או החלק הממושכן כדין ושולמו תמורת ההפקעה פיצויים, תעבור המשכנתה כפי שהיתה קיימת בשעת ההפקעה ותחול על הפיצויים שישולמו; היתה ההפקעה תוצאה של עבירה ולא שולמו פיצויים, לא תופקע המשכנתה אלא אם מצא בית המשפט כי בעל המשכנתה היה שותף לעבירה והורה על הפקעת המשכנתה, כולה או מקצתה.

@ 70. העברת בעלות לא תפגע במשכנתה
: העברת הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו לא תפגע בתקפה של המשכנתה הרובצת עליהם בשעת ההעברה, ומותר להעביר כלי שיט או חלק ממנו בכפוף למשכנתה הרובצת עליהם אם לא הותנה אחרת בשטר המשכנתה.

@ 71. פקיעת המשכנתה במכירה על ידי בית המשפט
: על אף האמור [[בסעיף 70]] - אם נמכר כלי שיט או חלק ממנו על פי צו בית משפט או בהליכי הוצאה לפועל, ינוכו הוצאות בית המשפט וההוצאה לפועל והוצאות השמירה וההחזקה מדמי המכר והעודף יבוא לכל ענין במקום הנמכר.

@ 72. תביעה להוצאה לפועל
: לא קויים אחד התנאים בשטר המשכנתה שאי־קיומו מקנה זכות להוציאה לפועל, יהא בעל המשכנתה רשאי להגיש לבית המשפט תביעה חפצית להוצאת המשכנתה לפועל, ובתביעה זו רשאי בית המשפט -
: (1) לתת צו למכירת כלי השיט או החלק הממושכן, בתנאי או ללא תנאי, ולהצהיר בצו שאדם פלוני לרבות בעל המשכנתה יהא זכאי להעביר את כלי השיט או את החלק הממושכן לזולתו בהתאם להוראות בית המשפט ובכפוף לתקנות, כאילו היה הבעל הרשום של כלי השיט;
: (2) לצוות שכלי השיט יועבר ממשמורתו של בעלו או של המחזיק בו, למשמורתו של אדם אחר שיורה עליו;
: (3) להורות, בין לפני מתן צו מכירה ובין לאחריו, שמי שיתמנה לכך על ידי בית המשפט ישים יד על כלי השיט ויחזיקנו ברשותו או ימסרנו לרשותו של אדם אחר, כפי שיורה בית המשפט;
: (4) למנות לכלי השיט כונס נכסים או מנהל, או שניהם כאחד, ולהעניק להם כל סמכות מן הסמכויות שבית משפט מחוזי רשאי להעניק לכונס נכסים, והוראות כל דין הנהוגות בבית משפט מחוזי בענין כונס נכסים, תפקידו, כוחותיו, התחייבויותיו ושכרו, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין על מינוי כזה.

@ 73. שמירת זכויות לגבי הליכים אחרים
: האמור [[בסעיף 72]] אין בו כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה להיפרע את חובו בהליכים אחרים.

@ 74. מכירה דחופה
: הוגשה תביעה לפי [[סעיף 72]] וראה בית המשפט שהענין מחייב מכירה מיד, כדי למנוע סיכון לזכויותיו של בעל המשכנתה ושתנאי המכירה הם סבירים בהתחשב עם הנסיבות, רשאי הוא ליתן צו אף לפני מתן פסק דין בתביעה - בין בערבות ובין בלי ערבות ובין בכל תנאי שיראה - למכירת כלי השיט על ידי אדם שימנה לכך, בין במכירה פומבית ובין בדרך אחרת, ורשאי הוא לאשר מכירה על פי הסכם פרטי שנעשה על ידי הממונה.

@ 75. רישום הליכי הוצאה לפועל
: ניתן צו לפי [[הסעיפים 72]] [[או 74]], יעביר בית המשפט העתק ממנו אל הרשם והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הרישום ויפעל כפי שהורה בית־המשפט.

== פרק ששי: איבוד הכשירות ומחיקה מהמירשם ==

@ 76. מחיקה על פי בקשת הבעלים
: בעל כלי שיט ישראלי המבקש למחקו מהמירשם הישראלי, יגיש בקשה לרשם ויפרט בה את טעמי הבקשה ואת מטרת המחיקה, והרשם לא ימחוק את כלי השיט על פי בקשה כאמור אלא אם נתמלאו שתי אלה:
: (1) הרשם נוכח כי המבקש רשאי, על פי דין, לדרוש את המחיקה למטרה האמורה;
: (2) נפדו המשכנתאות הרשומות על כלי השיט או על חלק ממנו ונפרעו החובות שבעדם הוטל עיקול הרשום בפנקס הרישום והמבקש הצהיר בפני הרשם, או בפני נציג או בדרך אחרת לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות|סעיף 37 לפקודת העדות]], שכלי השיט חפשי מכל שעבוד אחר, או שניתנה ערובה להנחת דעתם של הנושים לסילוק כל חוב כאמור בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, או שהוגשו לרשם הצהרות של נושים כאמור על הסכמתם למחיקה.

@ 77. מחיקת רישום כלי שיט שאבד או שיצא מכלל שימוש
: נרשמה הערה לפי [[סעיף 21]], רשאי הרשם, על פי בקשת כל מעונין או מיזמתו הוא, למחוק את הרישום של כלי השיט, לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דברם ולאחר ששוכנע כי אין במחיקה משום פגיעה בזכויות שבכלי השיט.

@ 78. אבדן הכשירות לרישום
: חדלו התנאים לרישומו של כלי שיט ככלי שיט ישראלי, רשאי שר התחבורה להתיר, בתנאים שייראו לו, את מחיקתו מהמירשם הישראלי, ובלבד ששוכנע כי אין במחיקה משום פגיעה בזכויות שבכלי השיט; לא עשה כן או לא נמחק כלי השיט תוך המועד שנקבע לכך בהיתר, יוקנה כלי השיט לבית המשפט או למי שבית המשפט, על פי בקשת המנהל או כל מעונין בכלי השיט, ימנה לכך, והוראות [[הסעיפים 32 עד 37]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 79. חובת הבעלים להמציא הוכחות בדבר הכשירות לרישום
: (א) כל אימת שיש לרשם ספק אם עדיין קיימים התנאים לרישום כלי שיט פלוני, רשאי הרשם לדרוש מבעל כלי השיט הוכחות להנחת דעתו שתנאים אלה קיימים.
: (ב) אם תוך שלושים יום מיום מסירת הדרישה לפי סעיף קטן (א) או תוך תקופה ארוכה יותר שיקבע הרשם לאותו מקרה, לא יומצאו לו הוכחות להנחת דעתו בדבר קיום התנאים כאמור, יהיה בית המשפט רשאי, על פי בקשת המנהל ולאחר שנתן לבעל כלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו, לתת צו שכלי השיט יוקנה לבית המשפט או למי שבית המשפט ימנה לכך, ומשעשה כן, יחולו [[הסעיפים 32 עד 37]] בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק שביעי: תקפו של רישום זכויות ==

@ 80. רישום החלטת בית המשפט
: הרשם ירשום על פי בקשתם של המנהל, או של אדם המעונין בכלי השיט, העתק מאושר של החלטה כל שהיא של בית משפט המצהירה על זכויות הקנין בכלי שיט ישראלי או הנוגעת לזכויות אלה או לכל זכות אחרת שבכלי השיט העשויות להירשם בפנקס הרישום, לרבות החלטה בדבר עיקול כלי השיט או חלק ממנו.

@ 81. זכויות נושים על פי עיקול
: ניתן על פי חוק זה צו למכור כלי שיט או חלק ממנו, יותלה כל הליך לעיקולם ולמכירתם לפי דין אחר, כל עוד נמשכים ההליכים למכירתם לפי חוק זה, אולם נושה שעיקלם או היה רשאי לעקלם לפי דין אחר, רשאי להצטרף להליכי המכירה לפי חוק זה ולהיפרע מדמי המכר, בשים לב לכל זכות קדימה בנמכר מכוח חוק זה וכל דין אחר.

@ 82. ערעור לבית המשפט
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי רישום בפנקס הרישום, תיקונו או מחיקתו או על ידי סירוב הרשם לרשום, לתקן או למחוק רישום או על ידי החלטה אחרת של הרשם, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט.
: (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

@ 83. הגנה לרכישה בתמורה ובתום לב
: רישום בפנקס הרישום אין בו משום ערובה לזכות קנין; אולם אם רכש אדם, בתום לב בתמורה, כלי שיט רשום או חלק ממנו או זכות רשומה בפנקס או זכות הנרשמת בפנקס ממי שהיה, לפי הרשום בפנקס, רשאי להעביר את כלי השיט או את החלק האמור או את הזכות או להעניק את הזכות, לא תיפסל הרכישה מחמת זה בלבד, שלמעביר או למעניק לא היתה, למעשה, הזכות להעביר או להעניק.

@ 84. הרישום הוכחה לקיום כלי השיט
: טענה שהרשום ככלי שיט איננו כלי שיט, לא תישמע אלא בהליכים למחיקת הרישום לפי חוק זה.

== פרק שמיני: לאומיות ודגל ==

@ 85. לאומיות
: לאומיותו של כלי שיט הרשום לפי חוק זה היא ישראלית.

@ 86. דגל הצי המסחרי הישראלי
: דגל הצי המסחרי הישראלי הוא כמצוייר [[בתוספת]] וכמתואר בה (להלן - הדגל).

@ 87. הזכות להניף דגל הצי
: הזכות להניף את דגל הצי המסחרי הישראלי נתונה לכלי שיט ישראלי בלבד.

@ 88. חובה להניף דגל הצי
: כלי שיט ישראלי חייב להניף את הדגל בכניסה לנמל ישראלי או לנמל־חוץ או ביציאה מהם, וכן כל שעה שנדרש לעשות זאת על ידי כלי שיט או כלי טיס שבשירות צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל או בנסיבות אחרות שיפורטו בתקנות.

@ 89. דין כלי שיט לא רשום
: (א) כלי שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין, וגם אינו פטור מחובת הרישום, לא יונף עליו הדגל או כל דגל ישראלי אחר, ולא יהיה זכאי להנאות וליתרונות המוענקים לכלי שיט ישראלי על פי דין.
: (ב) כלי שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין וגם אינו פטור מחובת הרישום, יראו אותו ככלי שיט ישראלי לכל חובה שהוטלה על כלי שיט ישראלי ולכל עבירה אשר נעברה בו ולגבי אחריותם של בעלו, קברניטו וכל אדם המנהל את עסקי בעל כלי השיט, הכל לפי הענין, וכן לגבי תחולת דיני מדינת ישראל וסמכות בתי המשפט הישראליים עליו.

@ 90. העלמת לאומיות ישראלית
: (א) בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להעלים את לאומיותו הישראלית של כלי השיט מעיני אדם המורשה כדין לבדוק אותה.
: (ב) בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להציג את כלי השיט ככלי שיט־חוץ לפני אדם המורשה כדין לבדוק את לאומיותו.

@ 91. התחזות כלי שיט זר כישראלי
: בעל כלי שיט שאיננו ישראלי או קברניטו של כלי שיט כאמור, לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להציג את כלי השיט כישראלי.

@ 92. סמכות לבדוק ולעצור כלי שיט
: (א) ואלה מוסמכים לבדוק לאומיותו של כלי שיט ולשם בדיקה זו לעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות:
:: (1) קצין בשירות חיל הים של צבא־הגנה לישראל או כל קצין אחר בצבא־הגנה לישראל, בדרגת רב סרן ומעלה, שהוסמכו לכך על ידי שר הבטחון;
:: (2) קצין במשטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה, שהוסמך לכך על ידי שר המשטרה;
:: (3) אדם אחר שהוסמך לכך בכתב על ידי שר התחבורה.
: (ב) מחוץ למימי החופין של ישראל מוסמך גם נציג לנקוט באמצעים הדרושים לבדיקת כלי שיט ישראלי או כלי שיט המתחזה כישראלי ולמעצר כלי השיט למטרת בדיקה כאמור.
: (ג) בית המשפט רשאי להאריך את תקופת מעצרו של כלי שיט לפי סעיף קטן (א), לתקופה שתיראה לו.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל סמכות לפי דין אחר.

@ 93. איסור העברה לדגל־חוץ
: בעלו של כלי שיט החייב ברישום במירשם הישראלי לא ירשמהו בדגל־חוץ או ברישום־חוץ ובעל כלי שיט ישראלי לא ירשמהו ולא יעבירהו לדגל־חוץ או לרישום־חוץ אלא אם נמחק כלי השיט מהמירשם הישראלי בהתאם להוראות חוק זה; כלי שיט שהועבר לרישום־חוץ או שנרשם בו בניגוד להוראות חוק זה לאומיותו תישאר ישראלית.

== פרק תשיעי: שם כלי השיט ==

@ 94. שם ומספר
: (א) לכל כלי שיט יהיה שם בו יירשם ובו יזוהה (להלן - השם הרשום), ולכל כלי שיט יינתן עם רישומו מספר רשמי (להלן - המספר הרשום).
: (ב) המנהל רשאי להורות שכלי שיט פלוני או סוג של כלי שיט ישוחרר מחובת שם ויזוהה על ידי המספר הרשום או דרך זיהוי אחרת.

@ 95. שם זהה
: לא יירשם כלי שיט בשם שבו רשום באותו זמן כלי שיט אחר.

@ 96. הסכמת המנהל לשם
: לא יירשם שמו של כלי שיט ולא יוחלף שם רשום אלא בהסכמתו בכתב של המנהל, על פי בקשת בעל כלי השיט.

@ 97. סירוב לתת הסכמה
: (א) המנהל רשאי לסרב לתת הסכמה לשם המוצע לכלי שיט או להחלפת שם רשום, אם היה סבור שהשם המבוקש עלול להטעות או לפגוע בעניני הציבור או שיש סיבה סבירה אחרת שיפרשנה.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי סירוב המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער על סירוב לבית המשפט.
: (ג) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

@ 98. ועדה מייעצת לענין שמות כלי שיט
: שר התחבורה יקים ועדה שמתפקידה לייעץ למנהל בעניני שמות כלי שיט, ולא ישתמש המנהל בסמכויותיו לפי [[הסעיפים 96]] [[ו־97]], אלא לאחר שנועץ בועדה.

@ 99. רישום שם והחלפת שם
: ניתנה הסכמת המנהל לפי [[סעיף 96]] לרישום שם כלי השיט או להחלפת השם הרשום, יירשם השם או השם החדש - הכל לפי הענין - בפנקס הרישום ובתעודת הרישום.

@ 100. סימון השם או הזהות
: שם כלי שיט או סימן זיהוי אחר אשר נקבע לכלי שיט לפי [[סעיף 94(ב)]] וכן נמל הרישום יסומן עליו בצורה ובמקומות שנקבעו.

@ 101. איסור סימון שלא כדין
: לא יסומן כלי שיט בשם או בסימן זיהוי ולא יתואר בהם לכל מטרה בעלת משמעות משפטית, אלא בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 102. איסור שיט
: לא יושט כלי שיט אלא אם נתקיימו בו הוראות [[פרק זה]].

== פרק עשירי: הוראות שונות ==

@ 103. תחולה
: חוק זה יחול על כלי שיט ישראליים גם כשהם נמצאים מחוץ למימי חופין של ישראל.

@ 104. תחולה על כלי שיט של המדינה
: חוק זה יחול על כלי שיט שהוא נכס המדינה, למעט כלי שיט של צבא־הגנה לישראל ושל משטרת ישראל.

@ 105. פטור
: שר התחבורה רשאי לפטור כלי שיט פלוני או סוג פלוני של כלי שיט, לחלוטין או לתקופה מסויימת -
: (1) מתחולת חוק זה, כולו או מקצתו - אם ראה לכך טעמים של טובת המדינה;
: (2) מתחולת הוראות [[הפרקים השני]], [[השלישי]] [[והחמישי]] - אם ראה לכך טעמים סבירים אחרים.

@ 106. היתר לרישום סירות משוט
: שר התחבורה רשאי, על פי בקשת הבעלים של כלי המונע על ידי משוטים בלבד, להתיר את רישומו של הכלי בפנקס הרישום ומשעשה כן - יראו את הכלי ככלי שיט לענין הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל לפי שיקבע השר בהיתר.

@ 107. ועדה מייעצת
: (א) שר התחבורה יקים ועדה שתפקידה לייעץ לו בענינים הנוגעים לביצועו של חוק זה.
: (ב) השר יקבע את מספר חברי הועדה וימנה אותם ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד עשר ולא יעלה על חמישה עשר.
: (ג) חברי הועדה יהיו נציגי ציבור, והם הרוב בועדה, ועובדי מדינה.
: (ד) במינוי נציגי הציבור, יוועץ השר בגופים המייצגים לדעתו את עניני הספנות והימאים בישראל.
: (ה) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
: (ו) לא תיפסל פעולת הועדה מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 108. חובת ההתייעצות בועדה
: לא ישתמש שר התחבורה בסמכויות המפורטות להלן, אלא לאחר שנועץ בועדה:
: (1) הסמכות להודיע לרשם כי אין לראות תאגיד פלוני כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, לפי [[סעיף 1]];
: (2) הסמכות להודיע לרשם כי כלי שיט אינו כשר לרישום לפי [[סעיף 2]];
: (3) הסמכויות לפי [[סעיף 3(ב)]];
: (4) הסמכויות לגבי פטור לפי [[סעיף 105 פסקה (2)]].

@ 109. עיון בפנקס הרישום
: פנקסי הרישום וכן התעודות שהוגשו לרשם בקשר לרישום כלי שיט או מחיקת רישומו או בקשר לכל עסקה בכלי השיט, יהיו פתוחים לכל דורש בהתאם לסידורים שנקבעו.

@ 110. פטור ממס בולים
: כל מסמך הטעון רישום לפי חוק זה והוא חייב בתשלום אגרה או פטור מתשלום כאמור לפי תקנות שעל פי חוק זה, פטור ממס בולים לפי [[פקודת מס הבולים]].

@ 111. ביצוע ותקנות
: שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כל הנוגע לביצוע מעצר של כלי שיט לפי [[סעיף 92]], הוצאה לפועל של משכנתה, רישומים, טפסים, שמירת מסמכים, אישור העתקים, אגרות ומועדי שילומן; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט לפי חוק זה והאגרות המשתלמות בו.

@ 112. אצילת סמכויות
: שר התחבורה רשאי לאצול לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות־פעל תחיקתי; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

@ 113. אחריות לחובות המוטלות על בעל כלי שיט
: האחריות לקיום כל חובה שחוק זה מטיל על בעל כלי שיט חלה גם על מי שרשאי לנהל את רכושו של אותו בעל או לנהל את עזבונו.

@ 114. אחריות לחובות המוטלות לגבי כלי שיט
: האחריות לקיום כל חובה המוטלת לגבי כלי שיט וכל איסור שנאסר לגביו לפי [[הפרקים השמיני]] [[והתשיעי לחוק זה]] חלה על בעל כלי השיט ועל קברניטו.

@ 115. אחריות בנזיקין
: מי שמוקנה לו כלי שיט או חלק ממנו מכוח חוק זה או צו בית המשפט לפיו, איננו אחראי בנזיקין בתורת בעל הנכס המוקנה כל עוד קנה אחיזה בו.

@ 116. עבירות ועונשין
: (א) העובר על הוראות [[הסעיפים 90]], [[91]] [[או 93]], דינו - מאסר שנתיים או קנס בסכום שוויו של כלי השיט.
: (ב) העובר על הוראות [[סעיף 11]], דינו - מאסר שנתיים או קנס 20000 ל&quot;י.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 5]], דינו - מאסר שנה אחת או קנס 20000 ל&quot;י.
: (ד) העובר על הוראות [[הסעיפים 88]] [[או 89]], המפריע למי שמוסמך לבדוק את לאומיותו של כלי השיט ולעצור אותו, בביצוע תפקידו, או המשתמש בתעודת רישום של כלי שיט פלוני כתעודת רישום של כלי שיט אחר, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 10000 ל&quot;י.
: (ה) המחזיק בתעודת רישום של כלי שיט ומסרב למסרה לבעליו או למי שזכאי להחזיק בה מכוח הבעלים לשם השטת כלי השיט, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 5000 ל&quot;י.
: (ו) העובר על הוראות [[סעיף 12]], דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל&quot;י.
: (ז) מי שאינו מקיים הוראות [[סעיף 24]], כשהתנאים לרישום כלי השיט במירשם הישראלי חדלו להתקיים כאמור [[בסעיף 22]] או כשניתנה לגבי כלי השיט החלטה כאמור [[בסעיף 23]], דינו - קנס 20000 ל&quot;י.
: (ח) העובר על הוראות [[סעיף 102]], דינו - קנס 10000 ל&quot;י.
: (ט) מי שאינו מקיים את הוראות [[סעיף 24]] לגבי כלי שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים [[בסעיף 21]] - או העובר על הוראות [[סעיף 101]], דינו - קנס 2000 ל&quot;י.
: (י) מי שאינו מקיים הוראת תקנות לפי חוק זה, כשנאמר בתקנות שאי קיומה היא עבירה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל&quot;י.

@ 117. אחריות בחבר בני אדם
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 116]] על ידי חבר בני־אדם, ייאשם בעבירה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות, מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, - אם לא הוכיחו אחד משני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתם;
: (2) הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 118. ביטולים
: בטלים -
: (1) פקודת האניות (לאומיות ודגל), תש&quot;ח-1948;
: (2) פקודת המשכנתאות על אניות, תש&quot;ט-1948;
: (3) ((הנוסח שולב [[בפקודת הנמלים]];))
: (4) ((הנוסח שולב [[בחוק הסחר הימי העותמאני]].))

@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 120. דין כלי שיט רשומים לפי חוק קודם
: כל כלי שיט הרשום כדין בישראל ערב תחילתו של חוק זה, דינו כדין כלי שיט הרשום לפיו, ודינה של תעודת רישום של כלי שיט כאמור, כדין תעודת רישום לפי חוק זה.

@ 121. דין שעבודים קיימים
: (א) כל שעבוד על כלי שיט לפי הדין הקיים ערב תחילתו של חוק זה, בשל חוב מן החובות המפורטים [[בסעיף 41 לחוק זה]], דינו כדין שעבוד שנוצר מכוח חוק זה.
: (ב) כל שעבוד על כלי שיט, לפי הדין הקיים ערב תחילתו של חוק זה, בשל חוב אחר - יעמוד בעינו, ויהא ניתן למימוש לפי הדין שהיה חל עליו ביום האמור.

@ 122. דין משכנתאות
: כל משכנתה על כלי שיט הרשומה לפי פקודת המשכנתאות על אניות, תש&quot;ט-1948, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותה מיום תחילתו של חוק זה כאילו נרשמה על פיו; אולם חוק זה אינו משנה את הזכויות של בעל משכנתה לפי הדינים שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה, הן לגבי בעל כלי השיט והן לגבי דרגת העדיפות של חוב המשכנתה.

@ 123. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא כתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

== התוספת ==
==== ((([[סעיף 86]]))) ====

: {|
| width=300px style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | {{מוקטן|הדגל - ארכו 180 ס&quot;מ, רחבו 120 ס&quot;מ, רקעו תכלת כהה עם סגלגל לבן במרחק 15 ס&quot;מ משלוש הצלעות הקרובות למוט. הסגלגל - צירו הארוך - 90 ס&quot;מ, צירו הקצר - 60 ס&quot;מ, ובאמצעיתו מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת, 3 ס&quot;מ רחבם, המצטרפים לשני משולשים שווי שוקיים שבסיסיהם מקבילים לצלעות האורך של הדגל, כל משולש - בסיסו 30 ס&quot;מ וכל אחד משוקיו 45 ס&quot;מ.}}
| style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | [[Image:Israeli_maritime_flag.png|250px]]
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א באב תש&quot;ך (4 באוגוסט 1960).

&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* יצחק בן־אהרן, שר התחבורה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>s8lmur2lhtht95lp4rfwzc6casfyn8t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הספנות (כלי שיט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295607</id>
    <revision>
      <id>3019768</id>
      <parentid>3002540</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:02:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019734] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83485" sha1="c04s33fiu192phc7kwtr9mpbcvtub7p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000468}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ך, 70|חוק הספנות (כלי שיט)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209011.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_517980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 144|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211633.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 465|חוק רשות הספנות והנמלים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299597.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישום כלי שיט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: העברת כלי שיט ותסיבתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שעבודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: משכנתאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: איבוד הכשירות ומחיקה מהמירשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: תקפו של רישום זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: לאומיות ודגל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: שם כלי השיט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית המשפט לימאות לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לימאות|חוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|ובסעיפים 38}}, {{ח:פנימי|סעיף 41|41(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80}} – לרבות כל בית משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל רשות הספנות והנמלים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“, לגבי כלי שיט פלוני – רשם נמל הרישום של כלי השיט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ב סימן ד|בסעיף 18(2) לפקודת העדות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי־שיט“ – כל כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד ולרבות מבדוק צף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק“, בכלי שיט – זכותו של אחד הבעלים של כלי שיט שבבעלות משותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט ישראלי“ – כלי שיט הרשום במירשם הישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המירשם הישראלי“ – המירשם לרישום כלי שיט לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישום“ – רישום במירשם הישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או איש הצוות אשר בידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ישראלי“ – תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל, למעט חברת־חוץ שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 248 לפקודת החברות}}; אולם אם ראה שר התחבורה כי אין בין תאגיד פלוני ובין מדינת ישראל זיקה של ממש, וכי יש טעמים מיוחדים שלא לראותו כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, רשאי הוא להודיע על כך לרשם ומשעשה כן – לא יראו את התאגיד כישראלי.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישום כלי שיט}}

{{ח:סעיף|2|כלי שיט הכשיר לרישום}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שיותר ממחציתו היא בבעלותם של המדינה או של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי, כשיר לרישום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התחבורה להודיע לרשם כי כלי שיט אינו כשיר לרישום במירשם הישראלי, אם היו לשר טעמים מיוחדים לכך, הנוגעים לבעלות בחלקים שאינם בידיהם של המדינה, של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי.

{{ח:סעיף|3|כלי שיט שרישומו רשות}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא נתמלאו בו תנאי הכשירות לרישום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או שחדלו להתקיים בו, רשאי שר התחבורה, אם שוכנע שקיימת זיקה מספקת בין כלי השיט למדינת ישראל, להתיר בכתב לבעל כלי השיט לרשמו במירשם הישראלי או להתיר שיישאר רשום במירשם הישראלי, הכל בתנאים או ללא תנאים, כפי שייראה לשר.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי אינה קיימת עוד זיקה מספקת בין כלי השיט לבין מדינת ישראל או שלא נתקיימו או שחדלו להתקיים תנאי ההיתר, רשאי השר לבטל את ההיתר.

{{ח:סעיף|4|רישום כלי שיט שבבניה}}
{{ח:ת}} כלי שיט העומד בבנייתו, בישראל או בחוץ לארץ, ושנתמלאו בו תנאי הכשירות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, מותר לרשמו במירשם הישראלי לפי כללים שנקבעו בתקנות ומשנרשם – דינו לענין חוק זה כדין כלי שיט, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|5|כלי שיט שרישומו חובה}}
{{ח:ת}} כלי שיט הכשיר לרישום – חייב ברישום ובעלו יגיש לרשם בקשת רישום תוך 30 יום מיום שהגיע כלי השיט לרשותו; אולם אם ראה המנהל טעם סביר, רשאי הוא להרשות בכתב שהבקשה תוגש לאחר זמן.

{{ח:סעיף|6|פנקס רישום}}
{{ח:ת}} לצורך רישום כלי שיט במירשם הישראלי יתנהל פנקס רישום לכל נמל (להלן – פנקס הרישום).

{{ח:סעיף|7|הרשם}}
{{ח:ת}} פנקס רישום יתנהל על ידי רשם; שר התחבורה ימנה רשם בהודעה ברשומות והמינוי יכול להיות מסוייג לסוגים של כלי שיט.

{{ח:סעיף|8|נמל הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} לכל כלי שיט יהיה נמל רישום, הוא הנמל המפורש בתעודת הרישום של כלי השיט (להלן – נמל הרישום).
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם כלי שיט אלא בנמל רישום אחד, אולם משנרשם, מותר להעביר את הרישום מנמל לנמל.

{{ח:סעיף|9|ביטול רישום־&lt;wbr&gt;חוץ ופדיון שעבודים – תנאי לרישום}}
{{ח:תת|(א)}} היה כלי שיט החייב ברישום רשום ברישום־חוץ, חייב בעלו להשיג את ביטול רישום־החוץ ולא יירשם כלי השיט לפני ביטול רישום־החוץ.
{{ח:תת|(ב)}} היה כלי שיט החייב ברישום לפי חוק זה, כפוף למשכנתה או לשעבוד לפי דיני־חוץ – חייב בעלו לפדות את המשכנתה או השעבוד, או להשיג את הסכמתו של בעל המשכנתה או השעבוד לרישום כלי השיט לפי חוק זה, הכל בתנאים ולפי כללים שנקבעו בתקנות, ולא יירשם כלי השיט במירשם הישראלי, אלא לאחר הפדיון או מתן ההסכמה ולפי התנאים והכללים כאמור.

{{ח:סעיף|10|תעודת רישום}}
{{ח:ת}} נרשם כלי שיט במירשם הישראלי, יתן הרשם לבעלו תעודת רישום; שר התחבורה יקבע בתקנות את הפרטים שיירשמו בתעודת הרישום ואת צורתה.

{{ח:סעיף|11|איסור השטה בלי רישום}}
{{ח:ת}} כלי שיט החייב ברישום לא יושט, אלא לאחר שניתנה לבעלו תעודת הרישום ואלא אם נמצאת בו התעודה.

{{ח:סעיף|12|הודעה על שינויים בפרטי תעודת הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} חל שינוי באחד הפרטים הרשומים בתעודת הרישום או בצורת הפעלתו של כלי השיט או של מבנהו, כשכלי השיט נמצא בנמל ישראלי, ימסור בעלו על כך לרשם הודעה בכתב תוך 15 יום מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי כאמור כשכלי השיט נמצא מחוץ לנמל ישראלי, ימסור קברניט כלי השיט, תוך 30 יום מיום השינוי, הודעה בכתב על כך לרשם או לנציג הקרוב לו ביותר.

{{ח:סעיף|13|הוראות בדבר רישום שינויים}}
{{ח:ת}} שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות בדבר רישום שינויים בצורת הפעלתו של כלי שיט או במבנהו – בפנקס הרישום ובתעודת הרישום וכן בדבר תנאי הרישום והנוהל לביצועו.

{{ח:סעיף|14|ראיות לכשירות ופרטי הבניה}}
{{ח:תת|(א)}} לענין הליכי הרישום במירשם הישראלי, יקבע שר התחבורה, בתקנות, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הראיות לכשירות כלי שיט לרישום ולקיום יתר התנאים לרישומו כאמור, דרכי הגשתן וגבייתן;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים על המבנה של כלי השיט, על ממדיו ועל בנייתו, שעל בעלו למסרם יחד עם הבקשה לרישום הראשון של כלי השיט בפנקס הרישום והראיות לפרטים אלה;
{{ח:תתת|(3)}} חיוב הבונה של כלי שיט למסור לבעלו תעודה על הפרטים, כולם או מקצתם, שעל בעל כלי השיט למסרם לפי פסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} שר התחבורה רשאי לחייב בתקנות את בעל כלי שיט למסור לרשם פרטים נוספים על כלי השיט לצרכי רישומו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון)|תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט)|תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם)|תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002}}.}}

{{ח:סעיף|15|רישום כלי שיט שמחוץ למימי החופין}}
{{ח:ת}} מותר להגיש את הבקשה לרישום כלי שיט הנמצא בנמל־חוץ, לרשם או לנציג.

{{ח:סעיף|16|תעודת רישום זמנית}}
{{ח:תת|(א)}} הנציג לא יקבל בקשה לרישום כלי שיט אלא לאחר שהוגשו לו הראיות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} וצויין הנמל שבו מבוקש רישום כלי השיט; נתמלאו תנאים אלה – רשאי הנציג לתת תעודת רישום זמנית לבעל כלי השיט הנמצא בנמל־חוץ או לקברניטו ודין תעודה זו לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|הסעיפים 10–13}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}} כדין תעודת רישום.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת רישום זמנית כאמור תינתן לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים, אלא שהרשם רשאי, לפי בקשת הבעל, להאריך תקפה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהוצאה לראשונה; בכל מקרה יפקע תקפה של התעודה בתום שבעה ימים מהיום שבו הגיע כלי השיט לראשונה לנמל ישראלי.

{{ח:סעיף|17|רישום בקשה שהוגשה לנציג}}
{{ח:ת}} נרשם כלי השיט על פי בקשה שבעקבותיה ניתנה לבעלו תעודת רישום זמנית, יראו את כלי השיט כרשום מתאריך אותה תעודה.

{{ח:סעיף|18|החלפת תעודה ישנה בחדשה}}
{{ח:ת}} הרשם רשאי, לבקשת בעל כלי שיט, להוציא תעודת רישום חדשה אם הוחזרה לו תעודת הרישום הקודמת.

{{ח:סעיף|19|תעודת רישום שנעלמה}}
{{ח:ת}} הוכח להנחת דעתו של הרשם, כי תעודת הרישום של כלי שיט נעלמה, אבדה או הושמדה, יוציא, לבקשה בעל כלי השיט, תעודת רישום חדשה.

{{ח:סעיף|20|תעודת רישום שנעלמה בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} נעלמה, אבדה או הושמדה תעודת הרישום כשכלי השיט נמצא מחוץ לישראל, או הוחזרה לנציג לשם ציון שינויים בה – יוציא הנציג, בתנאים שנקבעו בתקנות, תעודת רישום זמנית, שתקפה הוא לשלושה חדשים.

{{ח:סעיף|21|רישום אבדן כלי השיט}}
{{ח:ת}} נוכח הרשם שכלי השיט יצא מכלל שימוש או אבד – ירשום הערה על כך בפנקס הרישום, לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דברם.

{{ח:סעיף|22|רישום ביטול כשירות}}
{{ח:ת}} כלי שיט שנרשם והתנאים לרישומו חדלו להתקיים, יירשם הדבר בפנקס הרישום.

{{ח:סעיף|23|תיקון רישום}}
{{ח:ת}} נוכח הרשם כי פרט מפרטי הרישום של כלי שיט נרשם שלא כהלכה, או שחל שינוי בו, רשאי הוא לתקן את הרישום לאחר שנתן הזדמנות נאותה לכל בעל זכות רשומה בכלי השיט להשמיע את דברו. החלטת הרשם תהיה מנומקת ותימסר לכל בעל זכות רשומה בדרך שתיקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|24|החזרת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} תעודת רישום של כלי שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} או שהתנאים לרישומו חדלו להתקיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} או שניתנה לגביו החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, תימסר מיד לרשם, ואם אירע הדבר מחוץ לישראל – לנציג הקרוב ביותר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: העברת כלי שיט ותסיבתו}}

{{ח:סעיף|25|הכשירים לרישום כבעלים}}
{{ח:ת}} המדינה, אזרח ישראל, תאגיד ישראלי וכל מי שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – כשיר לרישום כבעל כלי שיט ישראלי; כל אדם כשיר לרישום כבעל של חלק מכלי שיט ישראלי, ובלבד שעל ידי רישומו כבעל חלק לא יחדלו התנאים לרישומו של כלי השיט כולו.

{{ח:סעיף|26|העברת בעלות}}
{{ח:ת}} העברת הבעלות בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו לידי מי שכשיר לרישום, תהיה בשטר העברת בעלות ורישום בפנקס הרישום; כל העברת בעלות אחרת תהיה בשטר העברה ובמחיקת כלי השיט מהמירשם הישראלי, הכל בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|26א|התקשרות למכירת כלי שיט – מקרים מיוחדים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} לא יתקשר אדם בעסקה למכירת כלי שיט ישראלי, שכתוצאה ממנה יותר ממחצית כלי השיט תהיה בבעלותו של מי שאינו אזרח ישראלי או של תאגיד שאינו תאגיד ישראלי, אלא אם כן הודיע, 14 ימים מראש, על כוונתו כאמור לרשם; לענין סעיף זה, ”כלי שיט“ – כלי שיט אשר תפוסתו עולה על 100 טון או שאורכו המרבי עולה על 24 מטרים.

{{ח:סעיף|27|שטר העברת בעלות}}
{{ח:ת}} שטר העברה לענין {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} יהיה לפי טופס שנקבע בתקנות וייחתם על ידי הבעל הרשום של כלי השיט או של החלק המועבר (להלן – המעביר), ועל ידי רוכש כלי השיט או החלק (להלן – הנעבר), במדינה בפני הרשם ובחוץ־לארץ בפני נציג, ויאושר על ידי האדם שבפניו נחתם.

{{ח:סעיף|28|תור הרישום}}
{{ח:ת}} נעשו בכלי שיט אחד או בחלק ממנו יותר מעסקת העברה אחת, תירשם העסקה אשר שטר ההעברה לגביה נתקבל תחילה על ידי הרשם.

{{ח:סעיף|29|רכישת בעלות על ידי אדם שאינו רשאי לכך}}
{{ח:ת}} נעשתה עסקה המתיימרת להיות העברה בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו, לזכותו של אדם שאינו כשיר להירשם כבעל של כלי השיט או של החלק מבלי שקויימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, רשאי בית המשפט, לפי בקשת המנהל, לתת צו שכלי השיט או החלק האמור יוקנה לבית המשפט או למי שבית המשפט, לפי בקשת המנהל או כל מי שמעונין בכלי השיט, ימנה לכך, ומשעשה כן יחולו {{ח:פנימי|סעיף 32|הסעיפים 32 עד 37}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|30|תסיבת בעלות}}
{{ח:תת|(א)}} נָסֵבָּה הבעלות בכלי שיט רשום או בחלק ממנו כתוצאה ממוות, מפשיטת רגל, מפירוק או מסיבה אחרת שמכוח דין, יגיש הנָסָב בקשה לרשם ויצרף אליה תעודה מאת בית משפט או בית דין מוסמך, המאשרת את התסיבה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תסיבת הבעלות תירשם אם נוכח הרשם כי המבקש הוא כשיר לרישום כבעל כלי השיט או של החלק שנָסֵב.

{{ח:סעיף|31|תסיבה לבלתי כשיר}}
{{ח:תת|(א)}} היתה התוצאה של אחד האירועים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, כי הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו שנסב צריכה להיסוב לאדם שאינו כשיר לרישום כבעל של כלי השיט או של החלק, הכל לפי הענין, ולא ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שיישאר רשום, יוקנה כלי השיט או החלק לבית המשפט או למי שבית המשפט, על פי בקשת המנהל או כל אדם אחר המעונין בכלי השיט, ימנה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} היו בתסיבה נְסַבִים כשירים ושאינם כשירים, ועל ידי רישום התסיבה לכולם כאחת היתה יותר ממחצית הבעלות בכלי השיט מוקנית לשאינם כשירים להירשם כבעלי כלי השיט, אין רושמים את התסיבה אף לאחד משאינם כשירים ואפילו אין ברישומו הוא בלבד כדי להקנות יותר ממחצית הבעלות כאמור.

{{ח:סעיף|32|העברה על ידי בלתי כשיר לרישום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוקנה כלי שיט או חלק ממנו לבית המשפט או למי שבית המשפט מינה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, רשאי מי שהיה לנסב אילולי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, לבקש מבית המשפט שיתיר לו את העברת כלי השיט או החלק המוקנה, בכפוף להוראות כל דין, לכל אדם הכשיר לרישום כלי השיט או החלק המוקנה או לאדם פלוני הכשיר כאמור; ניתן ההיתר, יהא בעל ההיתר רשאי, תוך המועד ובתנאים שנקבעו בהיתר, להעביר את הבעלות בכלי השיט או בחלק המוקנה ולעשות לשם כך כל פעולה, כאילו הוא היה הבעל הרשום שלהם ופדיון המכר יבוא לכל ענין במקום הנמכר, כאילו לא חל {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה להיתר תוגש תוך 90 יום מיום אירוע המקרה שמכוחו חלה ההקניה, אלא שבית המשפט רשאי, על פי בקשה שתוגש תוך אותה תקופה, להאריך את המועד ללא יותר משנה אחת לאחר אירוע המקרה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להתיר העברת חלק מוקנה לאדם פלוני, כדי לתת תוקף להסכם בין הנסב ובין אותו אדם (להלן בסעיף זה – ההסכם), יוזמנו לדיון בעלי יתר החלקים הכשירים לרכישת החלק המוקנה, וכל אחד מהם רשאי, אותה שעה, לבקש לרכשו לפי תנאי ההסכם, ובלבד שהפקיד בבית המשפט את התמורה שנקבעה בהסכם האמור או נתן ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לתשלומה, להנחת דעתו של בית המשפט; ומשעשה כן וניתן ההיתר, יהא חייב לקבל את החלק המוקנה, בתנאי ההסכם, ובית המשפט יצווה על רישומו כבעל החלק המוקנה בפנקס הרישום וכן על תשלום התמורה המופקדת לידי מבקש ההיתר, על אף האמור בתנאי ההסכם בדבר מועד תשלומה; ביקשו והפקידו כאמור יותר מאדם אחד, יצווה בית המשפט לרשום את החלק המוקנה על שמם באופן יחסי לשיעור חלקו של כל אחד מהם, תוך כלל חלקיהם של אלה שביקשו והפקידו כאמור, וכן לשלם, באותו יחס, את התמורה מתוך פקדונותיהם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יידרש אדם להפקיד תמורה או לתת ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לתשלומה, כאמור באותו סעיף קטן, אם מבקש ההיתר ויתר על ההפקדה או מתן הערבות בפני בית המשפט, ומשוויתר כך – חייב הרוכש בתשלום התמורה בתנאים ובמועדים שנקבעו בהסכם.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי לסרב לתת את ההיתר המבוקש לפי סעיף קטן (ג), בין השאר, גם אם נראה לו כי ההסכם המוצע הוא מלאכותי או בדוי.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר להעביר חלק מוקנה שלא על מנת לתת תוקף להסכם העברה לאדם פלוני, לא תבוצע העברת החלק לאדם פלוני, לפי תנאי ההיתר, אלא אם בית המשפט אישר, נוסף על כך, את ההסכם עם אותו אדם, ועל הדיון בבקשה לאישור זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) בשינויים המחוייבים לפי הענין; בית המשפט יתן את האישור המבוקש, אם המבקש קיים את כל תנאי ההיתר ואף אחד מבעלי החלקים האחרים לא עשה את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ג) כדי לזכות ברישום החלק על שמו.
{{ח:תת|(ז)}} נרשם חלק מוקנה מכוח סעיף זה על שם בעל חלק אחר באותו כלי שיט, רואים את החלק המוקנה, לענין יתר הוראות חוק זה, כאילו נמכר מכוח סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|33|מכירת כלי שיט מוקנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוגשה הבקשה להתיר את העברת כלי השיט או החלק המוקנה במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, או נדחתה הבקשה, או לא בוצעה ההעברה במועד שנקבע בהיתר של בית המשפט, רשאי בית המשפט לתת צו מכירה על כלי השיט או החלק האמור, לאחר שנתן לכל אדם המעונין בכלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו (להלן – צו מכירה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|הסעיפים הקטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 32}} יחולו על מכירת חלק מוקנה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|34|החלטת בית המשפט}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לתת צו מכירה, או היתר העברה כמבוקש, בתנאים או בלי תנאים או לסרב לתיתם וכן לתת החלטת ביניים שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|35|דמי המכר במקום כלי השיט}}
{{ח:ת}} נמכר כלי שיט או חלק ממנו על פי צו מכירה, ינוכו הוצאות בית המשפט, הוצאות השמירה, ההחזקה והמכירה מדמי המכר והעודף יבוא לכל ענין במקום הנמכר, כאילו לא חל {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:סעיף|36|הקניית זכות למכור}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו מכירה, רשאי הוא להקנות לאדם ששמו נקוב בצו, את הזכות להעביר, לפי הוראות שיראה לפרשן, את כלי השיט או החלק המוקנה בצירוף הוראות שיראה לנכון, והאדם יהיה זכאי להעביר את הבעלות ולעשות לשם כך כל פעולה כאילו היה הוא הבעל הרשום של כלי השיט או של החלק המוקנה.
{{ח:תת|(ב)}} במכירה לפי סעיף זה ינהג המוכר מנהג בעלים, אם לא החליט בית המשפט להטיל עליו חיובים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעביר אדם את כלי השיט או את החלק המוקנה מכוח סעיף זה, אלא לאחר שנתן למי שהיה לנסב אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, הודעה, בדרך שתיקבע, על המכירה ותנאיה, יומיים לפחות לפני ההעברה.
{{ח:תת|(ד)}} בחישוב תקופת היומיים לענין סעיף קטן (ג), לא יובאו במנין ימי מנוחה, פגרה או שבתון.

{{ח:סעיף|37|טיפול בכלי שיט שלא נמכר}}
{{ח:ת}} לא נמכר כלי השיט או החלק על פי צו מכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} תוך המועד שנקבע לכך בצו המכירה או בצו מאוחר יותר, או סירב בית המשפט לתת צו מכירה, ינהגו בהם בדרך שיורה עליה בית המשפט, לרבות רישום על שם המדינה, כפי שייראה לו בנסיבות הענין ולאחר שנתן לכל אדם המעונין בכלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|38|איסור עסקאות בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} כל בית משפט רשאי, לפי בקשת אדם שיש לו זכות או טובת הנאה בכלי שיט רשום, לתת צו האוסר על הבעלים כל עסקה בו במשך תקופה מסויימת, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים, להורות על תשלום הוצאות הכרוכות בצו או על מתן ערובה להוצאות או לנזק העלולים להיגרם לבעל כלי השיט על ידי מתן הצו, וכן לבטל את הצו לאחר שניתן ולתת כל הוראה אחרת שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), יעביר בית המשפט העתק ממנו אל הרשם, והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הרישום ויפעל כפי שהורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} סמכות בית משפט לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויותיו האחרות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|39|מכירת כלי שיט שבבעלות משותפת}}
{{ח:ת}} היה כלי שיט ישראלי בבעלותם של יותר מאדם אחד ולא באה הסכמתם של כל הבעלים של כלי השיט על מכירתו, רשאי בית המשפט על פי בקשת כל אחד מן הבעלים לתת צו למכור את כלי השיט, אם הדבר נראה לו צודק בשים לב לכל נסיבות הענין ובין השאר – לשיעור חלקו של המבקש, ובתנאים שימצא לנכון ולאחר שנתן לכל המעונינים הזדמנות נאותה להשמיע את דברם; בביצוע צו כאמור יהיו לבית המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שעבודים}}

{{ח:סעיף|40|חובות מובטחים בשעבוד ראשון}}
{{ח:ת}} לחובות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} והמגיעים בשל כלי השיט יהיו משועבדים שעבוד ראשון – כלי השיט, דמי ההובלה המשתלמים במסע אשר בו נוצרו החובות וזכויות הלואי המפורשות {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}} שנוצרו בו מראשיתו ואילך, ושעבוד זה יהיה עדיף על כל שעבוד, או ערובה אחרת הרובצים על כלי השיט או על דמי ההובלה או על זכויות הלואי, כאמור.

{{ח:סעיף|41|החובות המובטחים לדרגותיהם}}
{{ח:ת}} ואלה החובות שיהיו מובטחים כאמור לפי סדר דרגותיהם:
{{ח:תת|(1)}} במכירת כלי השיט על ידי בית משפט או בהוצאה לפועל לפי כל דין – ההוצאות שהוצאו כדי להביא לידי מכירת כלי השיט וחלוקת דמי המכר וכן מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות אחרת בקשר למכירה או לחלוקה;
{{ח:תת|(2)}} אגרות רציף, עגינה, ניתוב, מגדלור, אגרות נמל מכל סוג וכן תשלומים אחרים בעד שירותי נמל כיוצא באלה, במידה שתשלומים אחרים אלה מגיעים למדינה, למדינה אחרת, או לרשות אחרת או שולמו להן על ידי צד שלישי;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 33|סעיף 33 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, רואים חברת נמל או תאגיד מורשה בגדר ”רשות אחרת“.}}
{{ח:תת|(3)}} הוצאות לשמירת כלי השיט ולהחזקתו מיום כניסתו לנמל האחרון עד ליום מכירתו כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} תשלומים הנתבעים על ידי קברניט, אנשי הצוות ואנשים אחרים אשר שירתו בכלי השיט, עקב העסקתם בכלי השיט, על ידי חליפיהם או שאיריהם, הן על פי חוזה, הן כפיצויים בעד נזקים אזרחיים והן בכל דרך אחרת, למעט תשלום הנתבע על ידי עריק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 109|בסעיף 14ו לפקודת הנמלים}} (להלן – עריק) – לגבי המסע שבו ערק;
{{ח:תת|(5)}} תשלומים המגיעים בעד הצלת חיי אדם בכלי שיט, בעד עזרה לכלי שיט שעלה על שרטון או שנתון בסכנה או בעד הצלתו או הצלת מטען, ציוד או חפצים שבכלי השיט (להלן – ישע) ובעד השתתפות כלי השיט בתשלומי סיכון כללי;
{{ח:תת|(6)}} פיצויים בעד מקרי מוות ופגיעות גוף לנוסעים בכלי השיט;
{{ח:תת|(7)}} פיצויים בעד נזקים שהם תוצאה מהתנגשות בים או מתאונת ניווט אחרת, בעד נזקים שנגרמו על ידי כלי השיט למבנים ולמיתקנים שבנמלים ולמספנות ולנתיבי שיט, ובעד נזקים למטען ולחפצי נוסעים שהובלו בו;
{{ח:תת|(8)}} תשלומים הנתבעים בעד או עקב אספקה או שירותים שסופקו לכלי השיט לפי הסכמים או עסקאות שנעשו על ידי קברניט כלי השיט, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו על פי דין, במידה שאספקה ושירותים אלה היו דרושים לשמירת כלי השיט או להמשך מסעו – בין אם התשלום נתבע על ידי הקברניט ובין אם על ידי נותני האספקה והשירותים.

{{ח:סעיף|42|שעבוד דמי הובלה לטובת הצוות|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, יהא השעבוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} לטובת הקברניט, הצוות ואנשים אחרים שבשירות כלי השיט, חל על סך כל דמי ההובלה המגיעים בעד כל המסעות שבוצעו על ידי כלי השיט במשך תקפו של חוזה השירות שהתשלומים נובעים ממנו.

{{ח:סעיף|43|זכויות לואי}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכויות הלואי שיהיו משועבדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}:
{{ח:תתת|(1)}} פיצויים שבעל כלי השיט זכאי להם בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי הובלה;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים אשר בעל כלי השיט זכאי להם מכוח סיכון כללי, במידה והם מהווים פיצוי בעד נזק שנגרם לכלי השיט ולא תוקן, או בעד הפסד בדמי הובלה;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים המגיעים לבעל כלי השיט בעד שירותי ישע שניתנו לפני גמר המסע, פחות הסכומים שהוקצו או חולקו לקברניט ולאנשים אחרים שבשירות כלי השיט, על חשבון התשלומים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} זכויות הלואי אינן כוללות את התשלומים שבעל כלי השיט זכאי להם על סמך פוליסות ביטוח, וכן על סמך הטבה, סיוע או תמיכה ממשלתית אחרת.

{{ח:סעיף|44|סדר עדיפות בחובות ממסע אחד}}
{{ח:ת}} חובות מובטחים שנוצרו במסע אחד והם מדרגות שונות, סדר עדיפותם הוא לפי סדר דרגותיהם {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}; היו מדרגה אחת – זכותם שווה, ואם לא הספיק המשועבד לתשלום כולם יחולק ביניהם לפי שיעור יחסי.

{{ח:סעיף|45|סדר עדיפות בחובות ממסעות שונים}}
{{ח:ת}} חובות מובטחים שנוצרו במסעות שונים סדר עדיפותם הוא בהיפוך לסדר המסעות ואחרון אחרון קודם; סדר עדיפותם של חובות הנובעים מחוזה שירות או העסקה ביותר ממסע אחד הוא כסדר עדיפותם של החובות הנובעים מן המסע האחרון.

{{ח:סעיף|46|דין חובות בעד ישע ואספקה}}
{{ח:ת}} חובות המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (5) ו־(8) לסעיף 41}} סדר עדיפותם של כל אחד מהם בתוך דרגתו הוא בהיפוך לסדר היווצרם ואחרון אחרון קודם; שעבודים הנובעים ממאורע אחד יראו אותם כאילו נוצרו כולם באותו זמן.

{{ח:סעיף|47|העברת זכות}}
{{ח:ת}} העביר הזכאי לתשלום המובטח על ידי שעבוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} (להלן – בעל השעבוד), את הזכות לאדם אחר, כולה או מקצתה, יהיה אותו אדם עם העברה זו בעל השעבוד לפי דרגת עדיפותו.

{{ח:סעיף|48|פקיעת השעבוד}}
{{ח:ת}} השעבוד יפקע עם תום שנה אחת, ותחילתה –
{{ח:תת|(1)}} בשעבוד בשל תשלומים בעד שירותי ישע – מיום גמר השירות;
{{ח:תת|(2)}} בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מתוך התנגשויות, תאונות ניווט או פגיעות גוף – מיום גרימת הנזק או הפגיעה;
{{ח:תת|(3)}} בשעבוד בשל פיצויים הנובעים מאבדן מטען או חפצי נוסעים, או מהיזקם – מיום מסירת המטען או החפצים או מהיום שבו היה צריך למסרם;
{{ח:תת|(4)}} בשעבוד הנובע מהסכם או מעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקה (8) לסעיף 41}} – מיום היווצר החוב המובטח בשעבוד;
{{ח:תת|(5)}} בשעבוד הנובע מחוזה עבודה או משירות בכלי שיט – מיום שהאדם, אשר לטובתו נוצר השעבוד, הגיע לראשונה – לאחר סיום חוזה העבודה או השירות – לישראל, ואם האדם האמור ערק מכלי השיט, או נשכר לשרת בכלי השיט בנמל־חוץ – מהיום שבו נוצר החוב המובטח בשעבוד;
{{ח:תת|(6)}} בכל שעבוד אחר – מהיום שבו נוצרה עילת התביעה;
{{ח:ת}} אולם אם נמצא כלי שיט בתחילת תקופת הפקיעה מחוץ לישראל, תידחה תחילתה, עד לבואו לנמל ישראלי ובלבד שהשעבוד יפקע לא יאוחר משלוש שנים מהיום שבו היתה מתחילה תקופת הפקיעה אילו היה כלי השיט בישראל.

{{ח:סעיף|49|העברת בעלות לא תפגע בשעבוד}}
{{ח:ת}} העברת הבעלות בכלי שיט וכן העברת הזכות לדמי הובלה לא יפגעו בתקפם של שעבודים הקיימים עליהם לפי חוק זה בשעת ההעברה, אלא אם נמכר כלי השיט על פי צו בית המשפט או בהליכי הוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|50|פקיעת שעבוד במכירה}}
{{ח:ת}} נמכר כלי השיט באמצעות בית המשפט או בהליכי הוצאה לפועל יעבור השעבוד ויחול על דמי המכר.

{{ח:סעיף|51|פקיעת השעבוד בהפקעה}}
{{ח:ת}} הופקע כלי השיט כדין ושולמו תמורת ההפקעה פיצויים, יעבור השעבוד שהיה קיים בשעת ההפקעה ויחול על הפיצויים שישולמו.

{{ח:סעיף|52|השעבוד על דמי ההובלה}}
{{ח:ת}} שילם החייב בדמי הובלה או בתשלום אחר שהוא בגדר זכות לואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בתום לב ובמהלך הרגיל של העסקים, לא תישמע נגדו ונגד חליפו הטענה כי בשעת התשלום היה החוב האמור משועבד בשעבוד לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|53|שעבוד במקרה של חכירה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} יחולו גם על כלי השיט המופעל על ידי חוכר או אדם אחר שאיננו בעלו, זולת אם רכש את השליטה על כלי השיט באופן בלתי חוקי והדבר היה ידוע לנושה.

{{ח:סעיף|54|זכות עכבון לטובת הבונה}}
{{ח:ת}} הבונה של כלי השיט והמבצע בו תיקונים, שיש להם תביעת חוב הנובע מתוך ביצוע עבודות הבניה או התיקון, רשאים לעכב את כלי השיט כל עוד הוא נמצא תחת ידיהם, עד לתשלום המגיע להם.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: משכנתאות}}

{{ח:סעיף|55|משכנתא על כלי שיט או כלי שיט שבבניה}}
{{ח:ת}} בעל כלי שיט הרשום לפי חוק זה או בעל חלק בו רשאי למשכן את זכותו בכלי השיט במשכנתה כערובה להתחייבות קיימת, או עתידה או תלויה בתנאי, על ידי עריכת שטר משכנתה ורישומו לפי חוק זה, ולמקבל הערובה ייקרא להלן – בעל המשכנתה.

{{ח:סעיף|56|היקף המשכנתא}}
{{ח:ת}} נרשם שטר משכנתה לפי חוק זה, יראו את המשכנתה – אם אין בשטר תנאים אחרים – כשעבוד לתשלום החוב או יתרתו והריבית עליהם וכל תשלום אחר שפרעונו מובטח על פי תנאי המשכנתה (להלן – חוב המשכנתה) והשעבוד יחול על גוף הכלי השיט, ועל המכונות, המכשירים, הציוד, וכל חפץ, שנמצאו בו בשעת רישום שטר המשכנתה או שהוכנסו בו לאחר מכן ונועדו לשמש לצרכי השטת כלי השיט, בין שהם מחוברים לגוף כלי השיט ובין אם לאו, למעט טובי צריכה המיועדים להפעלתו של כלי השיט או לאנשים הנמצאים בו.

{{ח:סעיף|57|דרגת העדיפות של המשכנתה}}
{{ח:ת}} השעבוד לתשלום חוב המשכנתה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יהיה עדיף על כל שעבוד אחר, למעט שעבוד להבטחת חוב מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בפסקאות (1) עד (7) לסעיף 41}}.

{{ח:סעיף|58|העברת משכנתה}}
{{ח:ת}} בעל משכנתה רשאי, אם אין בשטר המשכנתה תנאים אחרים, להעביר את החוב המובטח במשכנתה, כולו או מקצתו, אף ללא הסכמת הממשכן בשטר העברת משכנתה ורישומו בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|59|חתימת השטר ואישורו}}
{{ח:ת}} שטר משכנתא ושטר העברת משכנתה ייחתם על ידי הצדדים בישראל – בפני הרשם, ובחוץ לארץ – בפני נציג ויאושר על ידי האדם שבפניו נחתם.

{{ח:סעיף|60|בקשת רישום}}
{{ח:ת}} משכנתה תירשם בפנקס הרישום לפי בקשה של הממשכן או של בעל המשכנתה, והעברת משכנתה תירשם בו לפי בקשה של המעביד או של הנעבר.

{{ח:סעיף|61|זמן ההגשה}}
{{ח:תת|(א)}} אישור הרשם בדבר היום והשעה של קבלת שטר משכנתה או שטר העברת משכנתה כדין יהיה ראיה חותכת לדבר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לרישום משכנתה או להעברת משכנתה לנציג, ונתמלאו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}} והופקד השטר בידי הנציג על מנת להעבירו עם הבקשה אל הרשם, יראו את השטר ואת הבקשה כאילו נתקבלו כדין בידי הרשם, שעה שקיבל הרשם מאת הנציג הודעה על הפקדת השטר אצלו ועל תכנו.

{{ח:סעיף|62|הארכת מועד לרישום שטר משכנתה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}}}
{{ח:ת}} שטר משכנתה שנערך ונחתם בהתאם לחוק זה בחוץ לארץ, והוגש לרישום בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 61|לסעיף 61}}, תוארך לגביו התקופה של 21 יום הקבועה {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 179|בסעיף 127(1) לפקודת החברות}} לתקופה של 75 יום.

{{ח:סעיף|63|הרישום}}
{{ח:ת}} משקיבל הרשם את בקשת הרישום ואת שטר המשכנתה או את שטר העברת המשכנתה, ונתמלאו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}}, ירשום בפנקס הרישום את פרטי המשכנתה או את פרטי העברתה כפי שייקבע בתקנות ויתן למבקש תעודה על כך.

{{ח:סעיף|64|תסיבת המשכנתה}}
{{ח:ת}} נסבה משכנתה, כולה או מקצתה, שלא בדרך העברה, כתוצאה ממוות, מפשיטת רגל, מפירוק או מסיבה אחרת שמכוח דין, והמציא הנסב תעודה מאת בית משפט או בית דין מוסמך, המאשרת את התסיבה, תירשם התסיבה בפנקס הרישום לפי בקשה בכתב של המעונין ברישומה.

{{ח:סעיף|65|זכות עדיפות}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמו יותר ממשכנתה אחת על כלי שיט אחד, יהיה סדר העדיפות של המשכנתאות לפי תאריך קבלת הבקשות לרישומן כדין במשרדו של הרשם.
{{ח:תת|(ב)}} נתקבלו יותר מבקשת רישום משכנתה אחת ביום אחד, יהיה סדר העדיפות של המשכנתאות לפי שעת קבלת הבקשות לרישומן כדין של כל אחת ואחת במשרדו של הרשם.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה לרשם בקשה לרישום משכנתה, יודיע הרשם למבקש, על פי בקשתו, אם רשומות משכנתאות אחרות על כלי השיט הנדון וכן אם כבר נתקבלה אצלו בקשה לרישום משכנתה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} הממשכן ובעל המשכנתה רשאים לקבוע בשטר המשכנתה או בשטר שנערך בפני הרשם או הנציג לאחר מכן סדר עדיפות אחר למשכנתאות שבכלי השיט, ובלבד שבעל משכנתה אחר העשוי להיפגע על ידי הקביעה הסכים לכך בשטר שערך בפני הרשם או נציג ושאושר על ידי מי שבפניו נחתם.
{{ח:תת|(ה)}} מותר לרשום על כלי שיט אחד שתי משכנתאות או יותר שוות זכויות לגבי סדר העדיפות, ובלבד שהדבר הוסכם בכל שטרי המשכנתה או בשטר נפרד שנחתם בפני הרשם או הנציג על ידי בעל כלי השיט וכל בעלי המשכנתאות שזכויותיהם שוות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} העברת משכנתה או תסיבה, כולה או מקצתה, לא תפגע בסדר עדיפותה של המשכנתה.

{{ח:סעיף|66|שינויים במשכנתה}}
{{ח:ת}} שינוי בתנאי המשכנתה ייעשה בשטר תיקון משכנתה שייחתם על ידי בעל המשכנתה והממשכן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ורישומו של שטר התיקון בפנקס הרישום; היה בשינוי התנאים משום פגיעה בזכויות בעל משכנתה אחר, לא יירשם שטר התיקון אלא בהסכמתו של אותו בעל משכנתה שתינתן בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.

{{ח:סעיף|67|פדיון משכנתה}}
{{ח:ת}} פדיון משכנתה, כולה או מקצתה, יהיה בשטר פדיון שייחתם על ידי בעל המשכנתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} ועל ידי רישומו בפנקס הרישום.

{{ח:סעיף|68|פדיון בדרך הפקדה}}
{{ח:ת}} הגיע המועד הנועד לפרעונה של משכנתה, כולה או מקצתה, ונוכח הרשם כי הסכום שפרעונו הגיע כאמור הופקד בידיו או בבנק בישראל שהוכר על ידי שר התחבורה לענין זה, לזכותו של בעל המשכנתה, רואים זאת כפדיון המשכנתה או החלק שזמן פרעונו הגיע, והרשם ירשום את הפדיון בפנקס בהתאם לכך; היה המקום הנועד לפרעון הסכום האמור בחוץ לארץ לא יופקד הפקדון אלא בבנק שבאותו מקום, שבא עליו אישור שר התחבורה.

{{ח:סעיף|69|זכות של בעל משכנתה במקרה של הפקעה}}
{{ח:ת}} הופקע כלי השיט או החלק הממושכן כדין ושולמו תמורת ההפקעה פיצויים, תעבור המשכנתה כפי שהיתה קיימת בשעת ההפקעה ותחול על הפיצויים שישולמו; היתה ההפקעה תוצאה של עבירה ולא שולמו פיצויים, לא תופקע המשכנתה אלא אם מצא בית המשפט כי בעל המשכנתה היה שותף לעבירה והורה על הפקעת המשכנתה, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|70|העברת בעלות לא תפגע במשכנתה}}
{{ח:ת}} העברת הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו לא תפגע בתקפה של המשכנתה הרובצת עליהם בשעת ההעברה, ומותר להעביר כלי שיט או חלק ממנו בכפוף למשכנתה הרובצת עליהם אם לא הותנה אחרת בשטר המשכנתה.

{{ח:סעיף|71|פקיעת המשכנתה במכירה על ידי בית המשפט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} – אם נמכר כלי שיט או חלק ממנו על פי צו בית משפט או בהליכי הוצאה לפועל, ינוכו הוצאות בית המשפט וההוצאה לפועל והוצאות השמירה וההחזקה מדמי המכר והעודף יבוא לכל ענין במקום הנמכר.

{{ח:סעיף|72|תביעה להוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} לא קויים אחד התנאים בשטר המשכנתה שאי־קיומו מקנה זכות להוציאה לפועל, יהא בעל המשכנתה רשאי להגיש לבית המשפט תביעה חפצית להוצאת המשכנתה לפועל, ובתביעה זו רשאי בית המשפט –
{{ח:תת|(1)}} לתת צו למכירת כלי השיט או החלק הממושכן, בתנאי או ללא תנאי, ולהצהיר בצו שאדם פלוני לרבות בעל המשכנתה יהא זכאי להעביר את כלי השיט או את החלק הממושכן לזולתו בהתאם להוראות בית המשפט ובכפוף לתקנות, כאילו היה הבעל הרשום של כלי השיט;
{{ח:תת|(2)}} לצוות שכלי השיט יועבר ממשמורתו של בעלו או של המחזיק בו, למשמורתו של אדם אחר שיורה עליו;
{{ח:תת|(3)}} להורות, בין לפני מתן צו מכירה ובין לאחריו, שמי שיתמנה לכך על ידי בית המשפט ישים יד על כלי השיט ויחזיקנו ברשותו או ימסרנו לרשותו של אדם אחר, כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(4)}} למנות לכלי השיט כונס נכסים או מנהל, או שניהם כאחד, ולהעניק להם כל סמכות מן הסמכויות שבית משפט מחוזי רשאי להעניק לכונס נכסים, והוראות כל דין הנהוגות בבית משפט מחוזי בענין כונס נכסים, תפקידו, כוחותיו, התחייבויותיו ושכרו, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין על מינוי כזה.

{{ח:סעיף|73|שמירת זכויות לגבי הליכים אחרים}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} אין בו כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה להיפרע את חובו בהליכים אחרים.

{{ח:סעיף|74|מכירה דחופה}}
{{ח:ת}} הוגשה תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} וראה בית המשפט שהענין מחייב מכירה מיד, כדי למנוע סיכון לזכויותיו של בעל המשכנתה ושתנאי המכירה הם סבירים בהתחשב עם הנסיבות, רשאי הוא ליתן צו אף לפני מתן פסק דין בתביעה – בין בערבות ובין בלי ערבות ובין בכל תנאי שיראה – למכירת כלי השיט על ידי אדם שימנה לכך, בין במכירה פומבית ובין בדרך אחרת, ורשאי הוא לאשר מכירה על פי הסכם פרטי שנעשה על ידי הממונה.

{{ח:סעיף|75|רישום הליכי הוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|הסעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74}}, יעביר בית המשפט העתק ממנו אל הרשם והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הרישום ויפעל כפי שהורה בית־המשפט.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: איבוד הכשירות ומחיקה מהמירשם}}

{{ח:סעיף|76|מחיקה על פי בקשת הבעלים}}
{{ח:ת}} בעל כלי שיט ישראלי המבקש למחקו מהמירשם הישראלי, יגיש בקשה לרשם ויפרט בה את טעמי הבקשה ואת מטרת המחיקה, והרשם לא ימחוק את כלי השיט על פי בקשה כאמור אלא אם נתמלאו שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} הרשם נוכח כי המבקש רשאי, על פי דין, לדרוש את המחיקה למטרה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} נפדו המשכנתאות הרשומות על כלי השיט או על חלק ממנו ונפרעו החובות שבעדם הוטל עיקול הרשום בפנקס הרישום והמבקש הצהיר בפני הרשם, או בפני נציג או בדרך אחרת לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 37 לפקודת העדות}}, שכלי השיט חפשי מכל שעבוד אחר, או שניתנה ערובה להנחת דעתם של הנושים לסילוק כל חוב כאמור בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, או שהוגשו לרשם הצהרות של נושים כאמור על הסכמתם למחיקה.

{{ח:סעיף|77|מחיקת רישום כלי שיט שאבד או שיצא מכלל שימוש}}
{{ח:ת}} נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, רשאי הרשם, על פי בקשת כל מעונין או מיזמתו הוא, למחוק את הרישום של כלי השיט, לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דברם ולאחר ששוכנע כי אין במחיקה משום פגיעה בזכויות שבכלי השיט.

{{ח:סעיף|78|אבדן הכשירות לרישום}}
{{ח:ת}} חדלו התנאים לרישומו של כלי שיט ככלי שיט ישראלי, רשאי שר התחבורה להתיר, בתנאים שייראו לו, את מחיקתו מהמירשם הישראלי, ובלבד ששוכנע כי אין במחיקה משום פגיעה בזכויות שבכלי השיט; לא עשה כן או לא נמחק כלי השיט תוך המועד שנקבע לכך בהיתר, יוקנה כלי השיט לבית המשפט או למי שבית המשפט, על פי בקשת המנהל או כל מעונין בכלי השיט, ימנה לכך, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|הסעיפים 32 עד 37}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|79|חובת הבעלים להמציא הוכחות בדבר הכשירות לרישום}}
{{ח:תת|(א)}} כל אימת שיש לרשם ספק אם עדיין קיימים התנאים לרישום כלי שיט פלוני, רשאי הרשם לדרוש מבעל כלי השיט הוכחות להנחת דעתו שתנאים אלה קיימים.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוך שלושים יום מיום מסירת הדרישה לפי סעיף קטן (א) או תוך תקופה ארוכה יותר שיקבע הרשם לאותו מקרה, לא יומצאו לו הוכחות להנחת דעתו בדבר קיום התנאים כאמור, יהיה בית המשפט רשאי, על פי בקשת המנהל ולאחר שנתן לבעל כלי השיט הזדמנות נאותה להשמיע את דברו, לתת צו שכלי השיט יוקנה לבית המשפט או למי שבית המשפט ימנה לכך, ומשעשה כן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 32|הסעיפים 32 עד 37}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: תקפו של רישום זכויות}}

{{ח:סעיף|80|רישום החלטת בית המשפט}}
{{ח:ת}} הרשם ירשום על פי בקשתם של המנהל, או של אדם המעונין בכלי השיט, העתק מאושר של החלטה כל שהיא של בית משפט המצהירה על זכויות הקנין בכלי שיט ישראלי או הנוגעת לזכויות אלה או לכל זכות אחרת שבכלי השיט העשויות להירשם בפנקס הרישום, לרבות החלטה בדבר עיקול כלי השיט או חלק ממנו.

{{ח:סעיף|81|זכויות נושים על פי עיקול}}
{{ח:ת}} ניתן על פי חוק זה צו למכור כלי שיט או חלק ממנו, יותלה כל הליך לעיקולם ולמכירתם לפי דין אחר, כל עוד נמשכים ההליכים למכירתם לפי חוק זה, אולם נושה שעיקלם או היה רשאי לעקלם לפי דין אחר, רשאי להצטרף להליכי המכירה לפי חוק זה ולהיפרע מדמי המכר, בשים לב לכל זכות קדימה בנמכר מכוח חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|82|ערעור לבית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי רישום בפנקס הרישום, תיקונו או מחיקתו או על ידי סירוב הרשם לרשום, לתקן או למחוק רישום או על ידי החלטה אחרת של הרשם, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

{{ח:סעיף|83|הגנה לרכישה בתמורה ובתום לב}}
{{ח:ת}} רישום בפנקס הרישום אין בו משום ערובה לזכות קנין; אולם אם רכש אדם, בתום לב בתמורה, כלי שיט רשום או חלק ממנו או זכות רשומה בפנקס או זכות הנרשמת בפנקס ממי שהיה, לפי הרשום בפנקס, רשאי להעביר את כלי השיט או את החלק האמור או את הזכות או להעניק את הזכות, לא תיפסל הרכישה מחמת זה בלבד, שלמעביר או למעניק לא היתה, למעשה, הזכות להעביר או להעניק.

{{ח:סעיף|84|הרישום הוכחה לקיום כלי השיט}}
{{ח:ת}} טענה שהרשום ככלי שיט איננו כלי שיט, לא תישמע אלא בהליכים למחיקת הרישום לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: לאומיות ודגל}}

{{ח:סעיף|85|לאומיות}}
{{ח:ת}} לאומיותו של כלי שיט הרשום לפי חוק זה היא ישראלית.

{{ח:סעיף|86|דגל הצי המסחרי הישראלי}}
{{ח:ת}} דגל הצי המסחרי הישראלי הוא כמצוייר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} וכמתואר בה (להלן – הדגל).

{{ח:סעיף|87|הזכות להניף דגל הצי}}
{{ח:ת}} הזכות להניף את דגל הצי המסחרי הישראלי נתונה לכלי שיט ישראלי בלבד.

{{ח:סעיף|88|חובה להניף דגל הצי}}
{{ח:ת}} כלי שיט ישראלי חייב להניף את הדגל בכניסה לנמל ישראלי או לנמל־חוץ או ביציאה מהם, וכן כל שעה שנדרש לעשות זאת על ידי כלי שיט או כלי טיס שבשירות צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל או בנסיבות אחרות שיפורטו בתקנות.

{{ח:סעיף|89|דין כלי שיט לא רשום}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין, וגם אינו פטור מחובת הרישום, לא יונף עליו הדגל או כל דגל ישראלי אחר, ולא יהיה זכאי להנאות וליתרונות המוענקים לכלי שיט ישראלי על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} כלי שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין וגם אינו פטור מחובת הרישום, יראו אותו ככלי שיט ישראלי לכל חובה שהוטלה על כלי שיט ישראלי ולכל עבירה אשר נעברה בו ולגבי אחריותם של בעלו, קברניטו וכל אדם המנהל את עסקי בעל כלי השיט, הכל לפי הענין, וכן לגבי תחולת דיני מדינת ישראל וסמכות בתי המשפט הישראליים עליו.

{{ח:סעיף|90|העלמת לאומיות ישראלית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להעלים את לאומיותו הישראלית של כלי השיט מעיני אדם המורשה כדין לבדוק אותה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להציג את כלי השיט ככלי שיט־חוץ לפני אדם המורשה כדין לבדוק את לאומיותו.

{{ח:סעיף|91|התחזות כלי שיט זר כישראלי}}
{{ח:ת}} בעל כלי שיט שאיננו ישראלי או קברניטו של כלי שיט כאמור, לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות דבר במגמה להציג את כלי השיט כישראלי.

{{ח:סעיף|92|סמכות לבדוק ולעצור כלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה מוסמכים לבדוק לאומיותו של כלי שיט ולשם בדיקה זו לעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות:
{{ח:תתת|(1)}} קצין בשירות חיל הים של צבא־הגנה לישראל או כל קצין אחר בצבא־הגנה לישראל, בדרגת רב סרן ומעלה, שהוסמכו לכך על ידי שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} קצין במשטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה, שהוסמך לכך על ידי שר המשטרה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם אחר שהוסמך לכך בכתב על ידי שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} מחוץ למימי החופין של ישראל מוסמך גם נציג לנקוט באמצעים הדרושים לבדיקת כלי שיט ישראלי או כלי שיט המתחזה כישראלי ולמעצר כלי השיט למטרת בדיקה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להאריך את תקופת מעצרו של כלי שיט לפי סעיף קטן (א), לתקופה שתיראה לו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל סמכות לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|93|איסור העברה לדגל־&lt;wbr&gt;חוץ}}
{{ח:ת}} בעלו של כלי שיט החייב ברישום במירשם הישראלי לא ירשמהו בדגל־חוץ או ברישום־חוץ ובעל כלי שיט ישראלי לא ירשמהו ולא יעבירהו לדגל־חוץ או לרישום־חוץ אלא אם נמחק כלי השיט מהמירשם הישראלי בהתאם להוראות חוק זה; כלי שיט שהועבר לרישום־חוץ או שנרשם בו בניגוד להוראות חוק זה לאומיותו תישאר ישראלית.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: שם כלי השיט}}

{{ח:סעיף|94|שם ומספר}}
{{ח:תת|(א)}} לכל כלי שיט יהיה שם בו יירשם ובו יזוהה (להלן – השם הרשום), ולכל כלי שיט יינתן עם רישומו מספר רשמי (להלן – המספר הרשום).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות שכלי שיט פלוני או סוג של כלי שיט ישוחרר מחובת שם ויזוהה על ידי המספר הרשום או דרך זיהוי אחרת.

{{ח:סעיף|95|שם זהה}}
{{ח:ת}} לא יירשם כלי שיט בשם שבו רשום באותו זמן כלי שיט אחר.

{{ח:סעיף|96|הסכמת המנהל לשם}}
{{ח:ת}} לא יירשם שמו של כלי שיט ולא יוחלף שם רשום אלא בהסכמתו בכתב של המנהל, על פי בקשת בעל כלי השיט.

{{ח:סעיף|97|סירוב לתת הסכמה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לסרב לתת הסכמה לשם המוצע לכלי שיט או להחלפת שם רשום, אם היה סבור שהשם המבוקש עלול להטעות או לפגוע בעניני הציבור או שיש סיבה סבירה אחרת שיפרשנה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי סירוב המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער על סירוב לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את המועדים להגשת הערעור לפי סעיף זה, את אופן הגשתו, את סדרי הדין בו ואת האגרות המשתלמות בקשר אתו.

{{ח:סעיף|98|ועדה מייעצת לענין שמות כלי שיט}}
{{ח:ת}} שר התחבורה יקים ועדה שמתפקידה לייעץ למנהל בעניני שמות כלי שיט, ולא ישתמש המנהל בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|הסעיפים 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, אלא לאחר שנועץ בועדה.

{{ח:סעיף|99|רישום שם והחלפת שם}}
{{ח:ת}} ניתנה הסכמת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}} לרישום שם כלי השיט או להחלפת השם הרשום, יירשם השם או השם החדש – הכל לפי הענין – בפנקס הרישום ובתעודת הרישום.

{{ח:סעיף|100|סימון השם או הזהות}}
{{ח:ת}} שם כלי שיט או סימן זיהוי אחר אשר נקבע לכלי שיט לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(ב)}} וכן נמל הרישום יסומן עליו בצורה ובמקומות שנקבעו.

{{ח:סעיף|101|איסור סימון שלא כדין}}
{{ח:ת}} לא יסומן כלי שיט בשם או בסימן זיהוי ולא יתואר בהם לכל מטרה בעלת משמעות משפטית, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|102|איסור שיט}}
{{ח:ת}} לא יושט כלי שיט אלא אם נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|103|תחולה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על כלי שיט ישראליים גם כשהם נמצאים מחוץ למימי חופין של ישראל.

{{ח:סעיף|104|תחולה על כלי שיט של המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על כלי שיט שהוא נכס המדינה, למעט כלי שיט של צבא־הגנה לישראל ושל משטרת ישראל.

{{ח:סעיף|105|פטור}}
{{ח:ת}} שר התחבורה רשאי לפטור כלי שיט פלוני או סוג פלוני של כלי שיט, לחלוטין או לתקופה מסויימת –
{{ח:תת|(1)}} מתחולת חוק זה, כולו או מקצתו – אם ראה לכך טעמים של טובת המדינה;
{{ח:תת|(2)}} מתחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני}}, {{ח:פנימי|פרק 3|השלישי}} {{ח:פנימי|פרק 5|והחמישי}} – אם ראה לכך טעמים סבירים אחרים.

{{ח:סעיף|106|היתר לרישום סירות משוט}}
{{ח:ת}} שר התחבורה רשאי, על פי בקשת הבעלים של כלי המונע על ידי משוטים בלבד, להתיר את רישומו של הכלי בפנקס הרישום ומשעשה כן – יראו את הכלי ככלי שיט לענין הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל לפי שיקבע השר בהיתר.

{{ח:סעיף|107|ועדה מייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} שר התחבורה יקים ועדה שתפקידה לייעץ לו בענינים הנוגעים לביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את מספר חברי הועדה וימנה אותם ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד עשר ולא יעלה על חמישה עשר.
{{ח:תת|(ג)}} חברי הועדה יהיו נציגי ציבור, והם הרוב בועדה, ועובדי מדינה.
{{ח:תת|(ד)}} במינוי נציגי הציבור, יוועץ השר בגופים המייצגים לדעתו את עניני הספנות והימאים בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} לא תיפסל פעולת הועדה מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|108|חובת ההתייעצות בועדה}}
{{ח:ת}} לא ישתמש שר התחבורה בסמכויות המפורטות להלן, אלא לאחר שנועץ בועדה:
{{ח:תת|(1)}} הסמכות להודיע לרשם כי אין לראות תאגיד פלוני כתאגיד ישראלי לענין חוק זה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תת|(2)}} הסמכות להודיע לרשם כי כלי שיט אינו כשר לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(3)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};
{{ח:תת|(4)}} הסמכויות לגבי פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105 פסקה (2)}}.

{{ח:סעיף|109|עיון בפנקס הרישום}}
{{ח:ת}} פנקסי הרישום וכן התעודות שהוגשו לרשם בקשר לרישום כלי שיט או מחיקת רישומו או בקשר לכל עסקה בכלי השיט, יהיו פתוחים לכל דורש בהתאם לסידורים שנקבעו.

{{ח:סעיף|110|פטור ממס בולים}}
{{ח:ת}} כל מסמך הטעון רישום לפי חוק זה והוא חייב בתשלום אגרה או פטור מתשלום כאמור לפי תקנות שעל פי חוק זה, פטור ממס בולים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הבולים|פקודת מס הבולים}}.

{{ח:סעיף|111|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כל הנוגע לביצוע מעצר של כלי שיט לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, הוצאה לפועל של משכנתה, רישומים, טפסים, שמירת מסמכים, אישור העתקים, אגרות ומועדי שילומן; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט לפי חוק זה והאגרות המשתלמות בו.

{{ח:סעיף|112|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} שר התחבורה רשאי לאצול לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות־פעל תחיקתי; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|113|אחריות לחובות המוטלות על בעל כלי שיט}}
{{ח:ת}} האחריות לקיום כל חובה שחוק זה מטיל על בעל כלי שיט חלה גם על מי שרשאי לנהל את רכושו של אותו בעל או לנהל את עזבונו.

{{ח:סעיף|114|אחריות לחובות המוטלות לגבי כלי שיט}}
{{ח:ת}} האחריות לקיום כל חובה המוטלת לגבי כלי שיט וכל איסור שנאסר לגביו לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}} {{ח:פנימי|פרק 9|והתשיעי לחוק זה}} חלה על בעל כלי השיט ועל קברניטו.

{{ח:סעיף|115|אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} מי שמוקנה לו כלי שיט או חלק ממנו מכוח חוק זה או צו בית המשפט לפיו, איננו אחראי בנזיקין בתורת בעל הנכס המוקנה כל עוד קנה אחיזה בו.

{{ח:סעיף|116|עבירות ועונשין}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|הסעיפים 90}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}} {{ח:פנימי|סעיף 93|או 93}}, דינו – מאסר שנתיים או קנס בסכום שוויו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, דינו – מאסר שנתיים או קנס 20000 ל״י.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 20000 ל״י.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 88|הסעיפים 88}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}}, המפריע למי שמוסמך לבדוק את לאומיותו של כלי השיט ולעצור אותו, בביצוע תפקידו, או המשתמש בתעודת רישום של כלי שיט פלוני כתעודת רישום של כלי שיט אחר, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 10000 ל״י.
{{ח:תת|(ה)}} המחזיק בתעודת רישום של כלי שיט ומסרב למסרה לבעליו או למי שזכאי להחזיק בה מכוח הבעלים לשם השטת כלי השיט, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 5000 ל״י.
{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל״י.
{{ח:תת|(ז)}} מי שאינו מקיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, כשהתנאים לרישום כלי השיט במירשם הישראלי חדלו להתקיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} או כשניתנה לגבי כלי השיט החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, דינו – קנס 20000 ל״י.
{{ח:תת|(ח)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, דינו – קנס 10000 ל״י.
{{ח:תת|(ט)}} מי שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} לגבי כלי שיט שאירע בו אחד הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} – או העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, דינו – קנס 2000 ל״י.
{{ח:תת|(י)}} מי שאינו מקיים הוראת תקנות לפי חוק זה, כשנאמר בתקנות שאי קיומה היא עבירה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 2000 ל״י.

{{ח:סעיף|117|אחריות בחבר בני אדם}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} על ידי חבר בני־אדם, ייאשם בעבירה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות, מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, – אם לא הוכיחו אחד משני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתם;
{{ח:תת|(2)}} הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|118|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} פקודת האניות (לאומיות ודגל), תש״ח–1948;
{{ח:תת|(2)}} פקודת המשכנתאות על אניות, תש״ט–1948;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים}};}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסחר הימי העותמאני|בחוק הסחר הימי העותמאני}}.}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120|דין כלי שיט רשומים לפי חוק קודם}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט הרשום כדין בישראל ערב תחילתו של חוק זה, דינו כדין כלי שיט הרשום לפיו, ודינה של תעודת רישום של כלי שיט כאמור, כדין תעודת רישום לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|121|דין שעבודים קיימים}}
{{ח:תת|(א)}} כל שעבוד על כלי שיט לפי הדין הקיים ערב תחילתו של חוק זה, בשל חוב מן החובות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41 לחוק זה}}, דינו כדין שעבוד שנוצר מכוח חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל שעבוד על כלי שיט, לפי הדין הקיים ערב תחילתו של חוק זה, בשל חוב אחר – יעמוד בעינו, ויהא ניתן למימוש לפי הדין שהיה חל עליו ביום האמור.

{{ח:סעיף|122|דין משכנתאות}}
{{ח:ת}} כל משכנתה על כלי שיט הרשומה לפי פקודת המשכנתאות על אניות, תש״ט–1948, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותה מיום תחילתו של חוק זה כאילו נרשמה על פיו; אולם חוק זה אינו משנה את הזכויות של בעל משכנתה לפי הדינים שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה, הן לגבי בעל כלי השיט והן לגבי דרגת העדיפות של חוב המשכנתה.

{{ח:סעיף|123|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא כתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=300px style=&quot;vertical-align: middle;&quot;&gt;{{מוקטן|הדגל – ארכו 180 ס״מ, רחבו 120 ס״מ, רקעו תכלת כהה עם סגלגל לבן במרחק 15 ס״מ משלוש הצלעות הקרובות למוט. הסגלגל – צירו הארוך – 90 ס״מ, צירו הקצר – 60 ס״מ, ובאמצעיתו מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת, 3 ס״מ רחבם, המצטרפים לשני משולשים שווי שוקיים שבסיסיהם מקבילים לצלעות האורך של הדגל, כל משולש – בסיסו 30 ס״מ וכל אחד משוקיו 45 ס״מ.}}&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align: middle;&quot;&gt;[[Image:Israeli maritime flag.png|250px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״א באב תש״ך (4 באוגוסט 1960).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק בן־אהרן'''&lt;br&gt;שר התחבורה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c04s33fiu192phc7kwtr9mpbcvtub7p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>312581</id>
    <revision>
      <id>3019745</id>
      <parentid>3002553</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:37:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24081" sha1="grsm4xaxvpozs7pctiwmeny7hrs22rq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל&quot;ב-1972

&lt;מאגר 2000659 תיקון 2199304 תקן 315809 קוד a163Y00000DuI2JQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ב, 90|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|7:203737)), ((127|ת&quot;ט|ec:7:317760)); ((תשל&quot;ג, 19|ת&quot;ט|ec:7:317762)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)); ((תשס&quot;ח, 217|תיקון מס' 3|17:300868)), ((245|תיקון מס' 15 לחוק כלי היריה|17:300841)); ((תשע&quot;ו, 867|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשפ&quot;ג, 22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).
__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;חוקר פרטי&quot; - מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות ללשכת מידע על עוסקים לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;שירותי שמירה&quot; - שירותי שמירה על בטחונו שלאדם או על רכוש, לרבות שירותי התקנה והחזקה של מערכות אזעקה ומיתקני אבטחה אחרים.

@ 2. ועדת רישוי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן - הועדה).
: (ב) בועדה יהיו שבעה חברים, בהם אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא יהיה היושב ראש - ועוד ששה חברים, שמהם לפחות שלושה שאינם עובדי המדינה, אחד שהמליץ עליו ראש הממשלה, אחד שהמליץ עליו שר הבטחון ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה.

== פרק ב': חוקרים פרטיים ==

@ 3. איסור התעסקות
: לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.

@ 4. כשירות לחקירות פרטיות (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
:: (4) בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות -
::: (א) במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
::: (ב) במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
::: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל&quot;ב–1972]].))
:: (5) הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, בהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
::: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל״ג–1972]].))
:: (6) לדעת הועדה אין מניעה - מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש - להענקת הרשיון.
: (ב) במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.

@ 5. ההליכים במתן רשיון
: (א) שמו של מי שמבקש רשיון לפי חוק זה יפורסם בדרך שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שנקבעה בהם רשאי כל אדם להגיש לועדה התנגדות למתן רשיון למבקש.
: (ב) הועדה בדונה לפי חוק זה תתן הזדמנות למבקש וכן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם, ורשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, לתת הזדמנות לאנשים אחרים להשמיע דברם.
: (ג) הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכותה על פי חוק זה.

@ 6. חובת נאמנות
: חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו.

@ 7. גילוי ידיעות והפסקת חקירה
: (א) חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.
: (ג) שוכנע היועץ המשפטי לממשלה שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, רשאי הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו; נסתיימה חקירת המשטרה - יודיע על כך היועץ המשפטי לממשלה לחוקר והוא יהיה רשאי להמשיך בחקירתו.

@ 8. פיקוח
: חוקר פרטי ימסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהסמיך לכך, כל ידיעה הדרושה לביצוע חוק זה או התקנות לפיו, או לפיקוח על השיטות והאמצעים שבהם הוא נוהג להשתמש בהשגת ידיעות ואיסופן.

== פרק ג': משרד לחקירות פרטיות ==

@ 9. קיום משרד ללא רשיון
: לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

@ 10. כשרות לקיום משרד (תיקון: תשס&quot;ב)
: לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא חוקר פרטי רשוי;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

@ 11. העסקה בחקירות פרטיות
: בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.

@ 12. פיקוח על מועסקים
: בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.

== פרק ד': תאגידי חוקרים ==

@ 13. תאגידים של חוקרים פרטיים
: (א) תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
: (ב) לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
:: (2) כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
:: (3) מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי [[#10|סעיף 6 לפקודת החברות]] אינו חל עליו.

@ 14. איסור השתתפות ברווחים
: (א) מי שאינו חבר בתאגיד של חוקרים פרטיים לא יהא זכאי, על אף כל הוראה אחרת בתזכיר החברה ובתקנותיה או בכל מסמך אחר המגדיר תנאי התאגדותו, לכל חלק מרווחי החברה, אלא אם הוא אחד מיורשיו של מי שהיה חבר בתאגיד ושנפטר בעודו חבר התאגיד, וכל עוד לא נרכש חלקו של החבר בתאגיד.
: (ב) חלקו של חבר בתאגיד ניתן להעברה למי שכשיר להיות חבר לפי [[סעיף 13(ב)(2)]], והוא אם לא נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של התאגיד.
: (ג) נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו כאמור בסעיף קטן (ב), ירכשוהו חברי התאגיד תוך תקופה שנקבעה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועד לרכישת חלקו של חבר תאגיד שנפטר או שנשלל רשיונו.

@ 15. אחריות משמעתית של חברי תאגיד
: עשה תאגיד של חוקרים פרטיים מעשה אשר אילו עשה אותו חוקר פרטי היו רואים אותו כעבירת משמעת, רואים כל חבר מחבריו כמי שעבר אותה עבירת משמעת אם לא הוכיח אחד משני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה.

@ 16. שמירת אחריות
: אין בקיומו של התאגיד כדי לגרוע מאחריותם המשמעתית של חבריו.

@ 17. אחריות בנזיקין
: בכפוף להוראת [[סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] רואים תאגיד של חוקרים פרטיים כאחראי אחריות שלוחית בנזיקין על כל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריו כחוקרים פרטיים.

== פרק ה': ארגון שירותי שמירה ==

@ 18. איסור ארגון ללא רשיון (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
: (ב) לא יעסוק אדם כשומר בסוגי שמירה שקבע שר המשפטים באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

@ 19. סייג למתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי [[סעיף 18(ב)]], אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.
: (א1) לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה - ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה, &quot;מבטח&quot;, &quot;מפקח&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (((החל מיום 30.9.2026):))לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה - ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; ו&quot;הממונה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;המפקח על הבנקים&quot; - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח), תשע״א–2010]].))
: (ב) בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי [[סעיף 18(ב)]], אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 20. איסור חקירה אגב שירותי שמירה
: אדם או מוסד המקיימים שירותי שמירה במשרד או מפעל, לא יקבלו על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנהל חקירה פרטית הנוגעת לאותו משרד או מפעל, ולא ישתמשו לצורך כל חקירה שהיא במסמכים המצויים באותו משרד או מפעל.

== פרק ו': שיפוט משמעת ==

@ 21. אתיקה מקצועית
: (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות בועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקר פרטי.
: (ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי בנוסף לעיסוקו כחוקר.
: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל״ג–1972]].))
: ((ראו גם [[https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/code_of_ethics_for_private_investigators/he/ethical_code_for_private_investigators.pdf | קוד אתי לחוקרים פרטיים]].))

@ 22. ועדת משמעת
: (א) שר המשפטים ימנה שופט שיהיה יושב ראש ועדת משמעת; יושב ראש הועדה ימנה את שאר חבריה אחד אחד מתוך רשימה של חוקרים פרטיים ומתוך רשימה של אנשים שאינם חוקרים פרטיים, שערך אותן שר המשפטים.
: (ב) על ועדת המשמעת יחולו [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]].
: ((ראו [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת), תשל&quot;ב–1972]].))

@ 23. מינוי בודק
: היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות בודק לבדוק ענין הנוגע להתנהגותו של חוקר פרטי; לבודק כאמור יהיו הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח האמורות [[בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ודין עדות שניתנה בפניו כדין עדות הנמסרת על פי [[הפקודה האמורה]].

@ 24. קובלנה על חוקר פרטי
: קובלנה על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה, בין מיזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בפני ועדת המשמעת.

@ 25. עונש משמעת
: (א) הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת - לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן - כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 21]], או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:
:: (1) להתרות בו;
:: (2) לנזוף בו;
:: (3) להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
:: (4) לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות.
: (ב) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המשמעת:
:: (1) לחייב את החוקר הפרטי בתשלום הוצאות ההליכים; אם שוכנעה שנקט באמצעי הגנה טרדניים או קנטרניים;
:: (2) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה ולחוקר הפרטי או לחייב קובל בתשלום הוצאות ההליכים לחוקר הפרטי בסכום שתקבע, אם החוקר הפרטי זוכה והועדה מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד.

@ 26. דין משמעתי ודין פלילי
: (א) דיון משמעתי לפי חוק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
: (ב) הואשם חוקר פרטי בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק סופי בפלילים.

@ 27. התליית רשיון
: הוגשה לועדת משמעת קובלנה נגד חוקר פרטי, רשאית היא, אם ראתה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להתלות רשיונו עד לסיום הדיון; לא נסתיים הדיון תוך שלושה חדשים מיום התליית הרשיון - בטלה ההתליה, אלא אם האריכה בית המשפט המחוזי.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 28. תקפו של רשיון
: תקפו של רשיון לפי חוק זה הוא לשנה והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרשיון.

@ 29. ערעור (תיקון: תשל&quot;ג)
: (א) סירוב הועדה לתת או לחדש רשיון לפי חוק זה, וכן החלטה של ועדת משמעת בקובלנה לפי חוק זה, ניתנים לערעור מטעם הנאשם והקובל לפני בית המשפט המחוזי; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי), תשל״ב–1972]].))
: (ב) החלטת ועדת משמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי [[סעיף 25(ב)(2)]] ניתנת לערעור מטעם המתלונן לפני בית המשפט.

@ 30. עבירות
: העובר על הוראות [[סעיפים 3]], [[7]], [[9]], [[11]], [[13(א)]], [[18]], [[19(ב)]] [[או 20]], דינו - מאסר שנה אחת או קנס עשרת אלפים לירות.

@ 31. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שביום י&quot;ד בטבת תשל&quot;ב (1 בינואר 1972) עסק כחוקר פרטי או קיים משרד לחקירות פרטיות, וביום פרסום חוק זה ברשומות עדיין עסק בכך - לא יחולו על בקשתו לרשיון התנאים האמורים [[בסעיפים 4(א)(2)]] [[או 10(2)]], לפי הענין, ורשאית הועדה לוותר לגביו על התנאים האמורים [[בסעיפים 4(א)(3) עד (5)]] [[ו־10(3)]].

@ 32. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר -
: (1) אגרות רישוי;
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות), תשל״ב–1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רשיון) (מס׳ 2), תשל״ג–1973]].))
: (2) דרכי התמחות;
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל״ב–1972]].))
: (3) סדרי הדין של ועדת המשמעת;
:: ((פורסמו [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת), תשל״ב–1972]].))
: (4) תעריף מקסימלי לשכר שירותי שמירה.

@ 33. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז תשל&quot;ב (2 ביולי 1972).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ח' בניסן תשל&quot;ב (23 במרס 1972).

&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>grsm4xaxvpozs7pctiwmeny7hrs22rq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>312584</id>
    <revision>
      <id>3019761</id>
      <parentid>3002564</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019745] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29938" sha1="5s6xrkf87wedmz1shea4a8ejw8r6h6j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל״ב–1972}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000659}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ב, 90|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203737.pdf}}, {{ח:תיבה|127|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 19|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק שירות נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300453.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 217|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300868.pdf}}, {{ח:תיבה|245|תיקון מס׳ 15 לחוק כלי היריה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 867|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חוקרים פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: משרד לחקירות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תאגידי חוקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ארגון שירותי שמירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שיפוט משמעת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב־2, ק״ת תשס״ד, תשע״ו, ק״ת תשע״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר פרטי“ – מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות ללשכת מידע על עוסקים לפי {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי שמירה“ – שירותי שמירה על בטחונו שלאדם או על רכוש, לרבות שירותי התקנה והחזקה של מערכות אזעקה ומיתקני אבטחה אחרים.

{{ח:סעיף|2|ועדת רישוי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן – הועדה).
{{ח:תת|(ב)}} בועדה יהיו שבעה חברים, בהם אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא יהיה היושב ראש – ועוד ששה חברים, שמהם לפחות שלושה שאינם עובדי המדינה, אחד שהמליץ עליו ראש הממשלה, אחד שהמליץ עליו שר הבטחון ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חוקרים פרטיים}}

{{ח:סעיף|3|איסור התעסקות}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.

{{ח:סעיף|4|כשירות לחקירות פרטיות|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות –
{{ח:תתתת|(א)}} במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, בהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} לדעת הועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|5|ההליכים במתן רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} שמו של מי שמבקש רשיון לפי חוק זה יפורסם בדרך שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שנקבעה בהם רשאי כל אדם להגיש לועדה התנגדות למתן רשיון למבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה בדונה לפי חוק זה תתן הזדמנות למבקש וכן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם, ורשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, לתת הזדמנות לאנשים אחרים להשמיע דברם.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכותה על פי חוק זה.

{{ח:סעיף|6|חובת נאמנות}}
{{ח:ת}} חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו.

{{ח:סעיף|7|גילוי ידיעות והפסקת חקירה}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע היועץ המשפטי לממשלה שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, רשאי הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו; נסתיימה חקירת המשטרה – יודיע על כך היועץ המשפטי לממשלה לחוקר והוא יהיה רשאי להמשיך בחקירתו.

{{ח:סעיף|8|פיקוח}}
{{ח:ת}} חוקר פרטי ימסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהסמיך לכך, כל ידיעה הדרושה לביצוע חוק זה או התקנות לפיו, או לפיקוח על השיטות והאמצעים שבהם הוא נוהג להשתמש בהשגת ידיעות ואיסופן.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: משרד לחקירות פרטיות}}

{{ח:סעיף|9|קיום משרד ללא רשיון}}
{{ח:ת}} לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

{{ח:סעיף|10|כשרות לקיום משרד|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא חוקר פרטי רשוי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

{{ח:סעיף|11|העסקה בחקירות פרטיות}}
{{ח:ת}} בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.

{{ח:סעיף|12|פיקוח על מועסקים}}
{{ח:ת}} בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תאגידי חוקרים}}

{{ח:סעיף|13|תאגידים של חוקרים פרטיים}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
{{ח:תתת|(2)}} כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 10|סעיף 6 לפקודת החברות}} אינו חל עליו.

{{ח:סעיף|14|איסור השתתפות ברווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חבר בתאגיד של חוקרים פרטיים לא יהא זכאי, על אף כל הוראה אחרת בתזכיר החברה ובתקנותיה או בכל מסמך אחר המגדיר תנאי התאגדותו, לכל חלק מרווחי החברה, אלא אם הוא אחד מיורשיו של מי שהיה חבר בתאגיד ושנפטר בעודו חבר התאגיד, וכל עוד לא נרכש חלקו של החבר בתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} חלקו של חבר בתאגיד ניתן להעברה למי שכשיר להיות חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}, והוא אם לא נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו כאמור בסעיף קטן (ב), ירכשוהו חברי התאגיד תוך תקופה שנקבעה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועד לרכישת חלקו של חבר תאגיד שנפטר או שנשלל רשיונו.

{{ח:סעיף|15|אחריות משמעתית של חברי תאגיד}}
{{ח:ת}} עשה תאגיד של חוקרים פרטיים מעשה אשר אילו עשה אותו חוקר פרטי היו רואים אותו כעבירת משמעת, רואים כל חבר מחבריו כמי שעבר אותה עבירת משמעת אם לא הוכיח אחד משני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|16|שמירת אחריות}}
{{ח:ת}} אין בקיומו של התאגיד כדי לגרוע מאחריותם המשמעתית של חבריו.

{{ח:סעיף|17|אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} רואים תאגיד של חוקרים פרטיים כאחראי אחריות שלוחית בנזיקין על כל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריו כחוקרים פרטיים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ארגון שירותי שמירה}}

{{ח:סעיף|18|איסור ארגון ללא רשיון|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם כשומר בסוגי שמירה שקבע שר המשפטים באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

{{ח:סעיף|19|סייג למתן רשיון|תיקון: תשס״ח־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}}, אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.
{{ח:תת|(א1)}} לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה – ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה, ”מבטח“, ”מפקח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}}לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה – ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה או המפקח על הבנקים, לפי העניין, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזערים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”הממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח), תשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}}, אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|20|איסור חקירה אגב שירותי שמירה}}
{{ח:ת}} אדם או מוסד המקיימים שירותי שמירה במשרד או מפעל, לא יקבלו על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנהל חקירה פרטית הנוגעת לאותו משרד או מפעל, ולא ישתמשו לצורך כל חקירה שהיא במסמכים המצויים באותו משרד או מפעל.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שיפוט משמעת}}

{{ח:סעיף|21|אתיקה מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות בועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקר פרטי.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי בנוסף לעיסוקו כחוקר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/code_of_ethics_for_private_investigators/he/ethical_code_for_private_investigators.pdf|קוד אתי לחוקרים פרטיים}}.}}

{{ח:סעיף|22|ועדת משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה שופט שיהיה יושב ראש ועדת משמעת; יושב ראש הועדה ימנה את שאר חבריה אחד אחד מתוך רשימה של חוקרים פרטיים ומתוך רשימה של אנשים שאינם חוקרים פרטיים, שערך אותן שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} על ועדת המשמעת יחולו {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)|תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת), תשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|23|מינוי בודק}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות בודק לבדוק ענין הנוגע להתנהגותו של חוקר פרטי; לבודק כאמור יהיו הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח האמורות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, ודין עדות שניתנה בפניו כדין עדות הנמסרת על פי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|הפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|24|קובלנה על חוקר פרטי}}
{{ח:ת}} קובלנה על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה, בין מיזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם – דרך כלל או לענין מסויים – לייצגו ולטעון בשמו בפני ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|25|עונש משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת – לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן – כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתרות בו;
{{ח:תתת|(2)}} לנזוף בו;
{{ח:תתת|(3)}} להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המשמעת:
{{ח:תתת|(1)}} לחייב את החוקר הפרטי בתשלום הוצאות ההליכים; אם שוכנעה שנקט באמצעי הגנה טרדניים או קנטרניים;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה ולחוקר הפרטי או לחייב קובל בתשלום הוצאות ההליכים לחוקר הפרטי בסכום שתקבע, אם החוקר הפרטי זוכה והועדה מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד.

{{ח:סעיף|26|דין משמעתי ודין פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} דיון משמעתי לפי חוק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
{{ח:תת|(ב)}} הואשם חוקר פרטי בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק סופי בפלילים.

{{ח:סעיף|27|התליית רשיון}}
{{ח:ת}} הוגשה לועדת משמעת קובלנה נגד חוקר פרטי, רשאית היא, אם ראתה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להתלות רשיונו עד לסיום הדיון; לא נסתיים הדיון תוך שלושה חדשים מיום התליית הרשיון – בטלה ההתליה, אלא אם האריכה בית המשפט המחוזי.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|28|תקפו של רשיון}}
{{ח:ת}} תקפו של רשיון לפי חוק זה הוא לשנה והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרשיון.

{{ח:סעיף|29|ערעור|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סירוב הועדה לתת או לחדש רשיון לפי חוק זה, וכן החלטה של ועדת משמעת בקובלנה לפי חוק זה, ניתנים לערעור מטעם הנאשם והקובל לפני בית המשפט המחוזי; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} החלטת ועדת משמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)(2)}} ניתנת לערעור מטעם המתלונן לפני בית המשפט.

{{ח:סעיף|30|עבירות}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}, דינו – מאסר שנה אחת או קנס עשרת אלפים לירות.

{{ח:סעיף|31|הוראות מעבר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שביום י״ד בטבת תשל״ב (1 בינואר 1972) עסק כחוקר פרטי או קיים משרד לחקירות פרטיות, וביום פרסום חוק זה ברשומות עדיין עסק בכך – לא יחולו על בקשתו לרשיון התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10(2)}}, לפי הענין, ורשאית הועדה לוותר לגביו על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)(3) עד (5)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(3)}}.

{{ח:סעיף|32|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} אגרות רישוי;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רשיון) (מס' 2)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רשיון) (מס׳ 2), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(2)}} דרכי התמחות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)|תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת|(3)}} סדרי הדין של ועדת המשמעת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)|תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת|(4)}} תעריף מקסימלי לשכר שירותי שמירה.

{{ח:סעיף|33|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בתמוז תשל״ב (2 ביולי 1972).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5s6xrkf87wedmz1shea4a8ejw8r6h6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק השקעות משותפות בנאמנות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314915</id>
    <revision>
      <id>3019725</id>
      <parentid>3002447</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="308762" sha1="dcehx08j7g4qneatoeqaf8o4cg0u6cr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994

&lt;מאגר 2000601 תיקון 2068499 תקן 155776 קוד a163Y00000DuElxQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 84|חוק להשקעות משותפות בנאמנות|4:208292)); ((תשכ&quot;ה, 39|תיקון|5:208293)); ((תשל&quot;ו, 78|תיקון מס' 2|8:208294)); ((תש&quot;ם, 156|תיקון מס' 3|9:208295)); ((תשמ&quot;ז, 158|תיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תש&quot;ן, 137|תיקון מס' 82 לפקודת מס הכנסה|12:210813)); ((תשנ&quot;ב, 102|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|12:210921)), ((182|תיקון מס' 90 לפקודת מס הכנסה|12:210930)); ((תשנ&quot;ג, 6|תיקון מס' 91 לפקודת מס הכנסה|13:210970)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ד, 308|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ&quot;ה, 29|תיקון מס' 100 לפקודת מס הכנסה|13:211078)), ((143|תיקון מס' 102 לפקודת מס הכנסה|13:216379)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ&quot;ו, 325|תיקון מס' 11 לחוק הבנקאות (רישוי)|13:211342)), ((386|ת&quot;ט|ec:14:317850)); ((תשנ&quot;ט, 151|תיקון מס' 5|14:211635)), ((255|חוק החברות|14:300163)); ((תשס&quot;א, 398|תיקון מס' 7|15:300378)); ((תשס&quot;ב, 577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)); ((תשס&quot;ה, 39|תיקון מס' 9|16:299715)), ((853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((292|תיקון מס' 12|16:300004)); ((תשס&quot;ט, 286|תיקון מס' 38 לחוק ניירות ערך|18:300907)); ((תש&quot;ע, 387|תיקון מס' 14|18:300978)), ((544|תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך|18:301191)), ((618|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 252|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((977|תיקון מס' 19|18:301278)); ((תשע&quot;ב, 6|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת&quot;ט|2342)); ((תשע&quot;ד, 127|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((270|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((646|תיקון מס' 23|19:303828)); ((תשע&quot;ו, 321|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((691|תיקון מס' 59 לחוק ניירות ערך|20:338720)), ((1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1064|תיקון מס' 28|20:390376)); ((תשע&quot;ט, 63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((251|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ד, 990|תיקון מס' 31|25:4619060)); ((תשפ&quot;ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''תיקון התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 487|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7465)), ((488|תיקון התוספת השנייה לחוק|7465)), ((489|תיקון התוספת השלישית לחוק|7465)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 2534|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אתר ההפצה&quot; - אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4]];
:- &quot;בורסה&quot; - בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;
:- &quot;בורסה בישראל&quot; - בורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;בית המשפט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנק בישראל&quot; - בנק כמשמעותו [[בחוק הבנקאות]];
:- &quot;בנק מחוץ לישראל&quot; - תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:
:: (1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות]];
:: (2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
:- &quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;הוראה&quot; - של הרשות או של יושב ראש הרשות - לרבות דרישה שדרשו;
:- &quot;החלטה מיוחדת של בעלי יחידות&quot; - החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:
:: (1) ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;
:: (2) המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;
:- &quot;חברה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]] או חברת חוץ שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק האמור]];
:- &quot;חברה מנהלת&quot; ו&quot;קופת גמל&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חברה קרובה של קרן&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חברת חוץ&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברת רישומים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוק הבנקאות&quot; - [[=חוק הבנקאות|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הפיקוח על המטבע&quot; - [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל&quot;ח-1978]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יום חישוב המחירים&quot; - יום שלפי [[סעיף 46(ה)]] [[או 129ג(3)]], על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
:- &quot;יום עסקים&quot; - כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי [[חוק הבנקאות]] פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו [[בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש&quot;ח-1948]];
:- &quot;יחידות&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 3(ב)]];
:- &quot;מטבע חוץ&quot; - מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;
:- &quot;מסלקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;מפיץ&quot; - חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;
:- &quot;נושא משרה&quot; - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], וכן, לגבי מנהל קרן - חבר ועדת השקעות כהגדרתה [[בסעיף 20(א)]], ולגבי נאמן - מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור [[בסעיף 78]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;ניירות ערך&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]], לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;
:- &quot;ניירות ערך חוץ&quot; - ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:- &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;עסקה מתואמת&quot; - עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פרסום בעתון&quot; - פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;
:- &quot;קופת גמל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;קרן&quot; - קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בסעיף 3]];
:- &quot;קרן טכנולוגיה עילית&quot; - קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי-טק);
:- &quot;קרן חוץ&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרן ייחודית&quot; - קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;
:- &quot;קרן כספית&quot; - קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
:: (1) סוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך; לעניין זה, &quot;סיכון אשראי&quot; - סיכון להפסד שייגרם לקרן כתוצאה מחדלות פירעון של גוף שמוחזקים אצלו מזומנים ופיקדונות שהם נכסי הקרן או של גוף אחר שיש לו התחייבות פיננסית כלפי הקרן;
:: (2) בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית;
:- &quot;קרן מחקה&quot; - קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;
:- &quot;קרן סל&quot; - קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;
:- &quot;קרן פתוחה&quot; - קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;
:- &quot;קרן סגורה&quot; - קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;
:- &quot;קרן מסויגת&quot;, &quot;קרן בלתי מסויגת&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;שווי נקי של נכסי קרן&quot; - שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;
:- &quot;שוק מוסדר&quot; - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
:- &quot;שנת כספים של קרן&quot; - תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;
:- &quot;בעל ענין&quot;, &quot;הון עצמי&quot;, &quot;החזקה&quot;, &quot;הרשות&quot;, &quot;חברה מסונפת&quot;, &quot;פרט מטעה&quot;, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;דירקטור מקרב הציבור&quot; ו&quot;חברת חוץ&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;בעל רשיון&quot;, &quot;יועץ השקעות&quot; ו&quot;מנהל תיקים&quot; - כהגדרתם [[=חוק הסדרת העיסוק|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת העיסוק).

== פרק ב': ייסוד קרן ==

=== סימן א': מהותה של קרן ===

@ 2. תחולה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם [[בסעיף 64(ב)]], כנייר ערך.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.

@ 3. קרן להשקעות משותפות בנאמנות
: (א) הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה - הסכם הקרן).
: (ב) קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.

=== סימן ב': הסכם הקרן ===

@ 4. הסכם הקרן
: הסכם הקרן ייעשה בין חברה שאושרה כנאמן לפי [[סעיף 9]], שיוקנו לה נכסי הקרן (להלן - הנאמן), לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן לפי [[סעיף 13]], שתנהל את נכסי הקרן (להלן - מנהל הקרן).

@ 5. פרטי הסכם הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:
:: (1) שם הקרן;
:: (2) שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;
:: (3) אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;
:: (4) בקרן פתוחה - המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;
:: (5) בקרן סגורה - המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים - אם נקבע שיעור כאמור;
:: (6) בקרן פתוחה - המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;
:: (6א) בקרן פתוחה שהיא קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47]] - דרישה למתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות הקרן, אם נקבעה לפי [[סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]];
:: (7) השיעור המרבי של ההוספה כאמור [[בסעיף 42(ג)]] או העמלה כאמור [[בסעיף 50(ג)]] ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;
:: (8) מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;
:: (13) תקופת כהונתו של הנאמן;
:: (14) הדרך לשינוי הסכם הקרן.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.
: (ד) הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.

@ 6. שם מטעה (תיקון: תשנ&quot;ט, תש&quot;ע-3)
: (א) לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
: (ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
: (ג) (((בוטל).))

@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 8. רישום הסכם הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה)
: (א) מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.
: (ב) הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.
: (ג) מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.

=== סימן ג': נאמן ===

@ 9. הנאמן (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
:: (1) היא אחד מאלה:
::: (א) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות]], למעט חברת שירותים משותפת;
::: (ב) מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
:: (2) לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: (3) לה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
: (א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי [[סעיף 78]].
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ&quot;ו–1995]].))
: (ד) לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;
:: (1א) היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;
:: (2) חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;
:: (3) המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;
:: (4) יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה -
:::- &quot;קשר עסקי&quot; - קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד-פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:
:::: (1) נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א לחוק ניירות ערך]];
:::: (2) שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;
:::- &quot;קשר עסקי מהותי&quot; - קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;
:: (5) הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו -
:::- &quot;הכנסות&quot; - סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;
:::- &quot;קשר עסקי כולל&quot; - קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה &quot;קשר עסקי&quot;;
:: (6) קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.
: (ה) תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;קבוצת החברה&quot; - החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;
::- &quot;קבוצת מנהל הקרן&quot; - מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.

@ 9א. חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ט)
: (א) נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
:: (1) הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון - רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;
:: (2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;
:: (3) חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
:: (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
:: (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
:: (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי [[סעיף 72(א)]], לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
: (ג) נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;הוראת דין כלכלי&quot; - הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה &quot;עבירה&quot;;
::- &quot;חבות כספית כחלופה להליך פלילי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 260(א) לחוק החברות]];
::- &quot;עבירה&quot; - עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]]; [[חוק ניירות ערך]]; [[חוק הסדרת העיסוק]]; [[פקודת החברות]]; [[חוק החברות]]; [[חוק הבנקאות]]; [[פקודת הבנקאות, 1941]]; [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; [[פקודת המכס]]; [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ&quot;א-1991]]; [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], או עבירת קלון;
::- &quot;עבירת קלון&quot; - עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.

@ 10. פקיעת אישור (תיקון: תשנ&quot;ט)
: תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה לא כיהנה כנאמן.

@ 10א. ביטול או התליה של אישור נאמן (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 11. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ב)
: (א) כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים [[בסעיף 9(א)(1)]] או מתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבסעיף 9(ד)]], או שתנאי מן התנאים [[שבסעיף 9(א)(2) או (3)]] או לפי [[סעיף 9(ג)]] לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;
:: (2) תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;
:: (3) הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;
:: (4) ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.
: (ב) נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.
: (ג) ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.

@ 12. נאמן במקום נאמן שכהונתו הסתיימה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ב)
: (א) נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי [[סעיף 9]] תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.
: (ב) נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).
: (ג) לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.

=== סימן ד': מנהל קרן ===

@ 12א. ועדת רשיונות של הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: הרשות תמנה ועדת רשיונות, שאלה חבריה (בחוק זה - ועדת הרשיונות):
: (1) יושב ראש הרשות;
: (2) שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.

@ 13. מנהל קרן (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
:: (2) הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: (3) לה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
: (א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה בחברה;
:: (2) אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;
:: (3) נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג)(1) עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות [[סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק]].
:: (2) לענין [[סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק]] ולענין [[סעיף 8(א)(5) ו-(6) לחוק האמור]], יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.
: (ג1) שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי [[סימן זה]], וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
: (ג2) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
: (ד) לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.
: (ה) (((בוטל).))

@ 13א. חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות [[בסעיף 9א(א)]], לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
:: (1) מנהל הקרן או נושא משרה בו;
:: (2) בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;
:: (3) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי [[סעיף 72(א)]], לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
: (ג) אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):
:: (1) בעל שליטה במנהל הקרן;
:: (2) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;
:: (3) נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2).

@ 14. פקיעת אישור (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2)
: תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש מנהל קרן יפקע באחד מאלה:
: (א) לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;
: (ב) ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.

@ 15. ביטול או התליה של אישור (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי [[סעיף 13]] או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (א1) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור [[בסעיף 14(ב)]], תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ה) חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.
: (ו) לעניין סעיף זה, &quot;מנהל אחר&quot; - חברה הממלאת את תנאי [[סעיף 13]], ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.

@ 16. דירקטוריון מנהל הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות [[סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות]], לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (א1) הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 240 לחוק החברות]]; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה - גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.
: (א2) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 23ב2(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]] או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה - חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ג) דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
: (ד) מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ה) במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

@ 16א. יושב ראש הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 16(ה)]] -
: (1) דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;
: (2) המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;
: (3) לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.

@ 17. ישיבת הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ב) רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד -
:: (1) שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;
:: (2) שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.
: (ג) בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.
: (ד) נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.

@ 18. תפקידיו של הדירקטוריון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: תפקידו של דירקטוריון מנהל קרן יהיה בין השאר:
: (1) לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;
: (2) למנות מנהל כללי;
: (3) לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;
: (4) לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;
: (5) לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;
: (5א) למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור [[בסעיף 20א(א)]], לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;
: (5ב) לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע [[בסעיף 13]];
: (6) לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה, 
::- &quot;עסקה מהותית&quot; - מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה; 
::- &quot;ניגוד ענינים&quot; - בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה), התשנ״ה–1995]].))
: (7) לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי [[סעיף 78(ב)]] כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;
: (7א) לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;
: (8) לקבוע נהלים המיועדים להבטיח -
:: (א) תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;
:: (ב) עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;
:: (ג) ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;
:: (ד) ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;
:: (ה) ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;
:: (ו) היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;
: (9) לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור [[בסעיף 69(א)]], וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ב)]], או בלא מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ד)]];
: (10) לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.

@ 19. ועדת הדירקטוריון (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי [[סעיף 18(1) עד (5ב)]], לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן - ועדת דירקטוריון).
: (א1) דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.
: (ב) דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:
:: (1) לפי [[סעיף 18(6), (7), (7א) ו-(9)]] - לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;
:: (2) לפי [[סעיף 18(5)]] - לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי [[18|הפסקה האמורה]] שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים [[18|באותה פסקה]].
: (ג) מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה - רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.
: (ד) בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

@ 20. ועדת השקעות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן - ועדת השקעות).
: (ב) תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:
:: (1) לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;
:: (2) להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.
: (ב1) מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.
: (ב2) חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.
: (ג) ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.

@ 20א. ועדת ביקורת (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה - ועדת ביקורת).
: (ב) תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו -
:: (1) להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
:: (2) לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;
:: (3) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
:: (4) להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;
:: (5) לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ב)]], או בלא מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ד)]].
: (ג) מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
: (ד) יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.
: (ה) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
: (ו) המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.
: (ז) אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
: (ח) ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ט) מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
: (י) בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

@ 21. הגבלות אישיות על דירקטור ועובד של מנהל קרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א)
: (א) דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות -
:: (1) לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;
:: (2) יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, &quot;נאמנות עיוורת&quot; - ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.
: (ג) עובד של מנהל קרן -
:: (1) לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;
:: (2) יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) -
:: (1) יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;
:: (2) לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דירקטור&quot;, &quot;חבר ועדת השקעות&quot;, &quot;מי שמועסק על ידי מנהל קרן&quot;, ו&quot;עובד&quot; - לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999]].))

=== סימן ה': סייגים לכהונה או להעסקת עובד ===

@ 22. הגבלות על העסקה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2)
: מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו -
: (1) יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
: (2) יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.

@ 23. אדם שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א)
: (א) דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, &quot;עבירה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9א]], בשינויים המחויבים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.
: (ד) (((בוטל).))

== פרק ב'1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק (תיקון: תשס&quot;ה-2) ==

@ 23א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;נתח שוק כולל&quot; - סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;נתח שוק&quot;, של מנהל קרן - שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק), התשפ״ד–2024]].))
:- &quot;עבירה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9א]], בשינויים המחויבים.

@ 23ב. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א)
: (א) לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.
: (ב) ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 23ב1. חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות (תיקון: תשע&quot;א)
: התקיימה במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 23ב]], או בנושא משרה בו, אחת הנסיבות כמפורט להלן יודיע המחזיק לרשות, מיד כשנודע לו על כך:
: (1) אחת מהנסיבות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 9א(א)]];
: (2) לעניין מחזיק שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.

@ 23ב2. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 23ה(ד) ו-(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי [[סעיף 23ב]], מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי [[סעיף 23ב]] להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].

@ 23ג. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 23ב]] ואין בידו היתר כאמור.

@ 23ד. ביטול, שינוי או התליה של היתר (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי [[סעיף 23ב]], לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי [[סעיף 23ב]] או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 23ה. הוראות יושב ראש הרשות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור [[בסעיף 23ב]], רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 23ב]], רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]].
: (ג) הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[סעיף 23ב]].

@ 23ו. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 23ב(א)]], הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב-1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

@ 23ז. הגבלה על נתח שוק (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה - מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.
: (ב) לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.
: (ג) ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
: (ד) חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.

@ 23ח. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-3) : (((בוטל).))

== פרק ג': תשקיף של קרן והיתר לפרסומו ==

@ 24. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 25. הצעת יחידות והקצאת יחידות על פי תשקיף (תיקון: תשנ&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על:
:: (1) הקצאת יחידות הטבה כאמור [[בסעיף 58]];
:: (2) הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;
:: (3) הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך]], ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)(1) ו-(2) לחוק האמור]].
: (ג) הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) -
:: (1) הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
:: (2) מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי [[סעיף 57(ב)]], ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור [[בסעיף 32(א)(3)]], כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.
: (ד) (((בוטל).))

@ 26. פרטי תשקיף (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:
:: (1) מבנה התשקיף וצורתו;
:: (2) הדו&quot;חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (3) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו&quot;חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.
: (ג1) הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018]].))

@ 27. הוראות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ד)
: (א) הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי [[סעיף 26]] [[או 129ג(1)]];
:: (2) דו&quot;ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
:: (3) דו&quot;ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו&quot;ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
:: (4) דו&quot;חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: (ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 28. חובת מתן הסברים (תיקון: תשנ&quot;ט, תש&quot;ע-3)
: מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו.

@ 29. היתר לפרסום תשקיף (תיקון: תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-3)
: (א)(1) נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
:: (2) הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: (ב) הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
: (ב1)(1) על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור [[בסעיף 15(א)]] או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור [[בסעיף 104(א)]].
:: (2) מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.
: (ג) אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
: (ד) בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
: (ה) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
: (ו) (((בוטל).))

@ 30. אישור התשקיף וחתימה עליו (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.
: (ב) תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.
: (ג) נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.
: (ה) חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.
: (ו) הוראות [[סעיף 22(ה) ו-(ו) לחוק ניירות ערך]] יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות [[סעיף 22(ג) ו-(ד) לחוק האמור]].

@ 31. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ד)
: (א) תשקיף ישא תאריך (להלן - תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.
: (ב) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]] וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי [[סעיפים 26]], [[129ג(1)]] [[ו-131(א)]]; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
: (ג) מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).

== פרק ד': הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף ==

@ 32. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן - התקופה), יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
:: (2) בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
:: (3) בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.
: (ג) לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.

@ 33. (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 34. דו&quot;ח של מנהל הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תש&quot;ע-3)
: (א) מנהל קרן פתוחה יגיש דו&quot;ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו&quot;ח בעתון.
: (ב) ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו&quot;ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו&quot;ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו&quot;ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 35. תיקון תשקיף של קרן סגורה (תיקון: תש&quot;ע-3)
: (א) הוראות [[+|סעיפים 25]], [[+|25א]], [[+|25ב]] [[ו-26(א) לחוק ניירות ערך]] יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. תיקון טעות סופר בתשקיף
: לענין תיקון טעות סופר בתשקיף, יחולו הוראות [[סעיף 25ג לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.

== פרק ה': אחריות לתשקיף ==

@ 37. אחריות חותמי התשקיף
: (א) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 30]] אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.
: (ב) תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
:: (1) הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;
:: (2) מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 39]].

@ 38. אחריותם של מומחים
: מי שנתן חוות דעת, דו&quot;ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 37(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו&quot;ח, בסקירה או באישור שנתן, ותקופת ההתיישנות לענין סעיף זה תהיה כאמור [[בסעיף 37(ב)]].

@ 39. שלילת אחריות (תיקון: תשס&quot;ה)
: האחריות לפי [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו&quot;ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור [[בסעיף 37(א)]], בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו&quot;ח או באישור, לפי הענין;
: (3) משהגיש מנהל קרן דו&quot;ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו&quot;ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור [[בסעיף 37(א)]] אחרי הפרסום האמור בעתון;
: (4) על מי שחתם על התשקיף לפי [[סעיף 30]], על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי [[סעיף 37(ג)]], ועל מי שנתן חוות דעת, דו&quot;ח או אישור כאמור [[בסעיף 38]], לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.

@ 40. אחריות רבים
: היו שניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 37]] [[או 38]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד, ולענין האחריות בינם לבין עצמם - יחולו הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

@ 41. (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

== פרק ו': ניהול הקרן ==

=== סימן א': קרן פתוחה ===

@ 42. מחיר יחידה ומחיר פדיון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-2)
: (א) מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
:: (1) ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה - מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
:: (2) בכל מועד אחר - מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי [[סעיף 43]], כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
: (ב) מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי [[סעיף 43]] באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
: (ג) מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן - הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
: (ד) שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
: (ד1) מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
: (ד2) בסעיף זה, &quot;שיעור העמלה&quot; - העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))

@ 43. מחיר קניה ומחיר מכירה של נכסי קרן (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))

@ 44. הזמנות ליחידות, הוראות לפדיונן והתשלום בעדן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תשפ&quot;ד)
: (א) הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.
: (ב) המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ&quot;ד-2024]].))
: (ג) מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 45. העברת מזומנים לקרן (תיקון: תשנ&quot;ט)
: נמכרה יחידה בקרן פתוחה, יעביר המפיץ לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה; הועבר הסכום לחשבון מנהל הקרן, יעבירו מנהל הקרן לחשבון הקרן בו ביום.

@ 46. הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47(א)]] - במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.
: (ג)(1) מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן - השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה - יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה.
:: (2) נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט).
:: (3) לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן.
:: (4) אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).
: (ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור [[בסעיף 45]] ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
: (ו) מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.
: (ז)(1) פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן - תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ - יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור - יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים.
:: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;הצעת יחידות לכל אדם&quot; - למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות), התשנ״ה–1994]].))
: (ח) עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.
: (ט) פעולות המסלקה לפי [[סעיפים 44]], [[45]], [[46(ב) ו-(ג)(2)]] [[ו-53(ג)]] יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.

@ 47. קרן מועדים קבועים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל קרן פתוחה רשאי לקבוע בהסכם הקרן מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (בחוק זה - קרן מועדים קבועים), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
:: (1) הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים שבהתקיימם על המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן להיות זהים, ותנאים שבהתקיימם יכול שמועדים אלה לא יהיו זהים;
:: (2) המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
:: (3) התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות והתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לפדיון יחידות לא תעלה על 12 חודשים או על תקופה ארוכה יותר שתקבע הרשות בהוראות בהתאם לסוג הקרן, ובלבד שלא תעלה על 36 חודשים.
: (ב) מנהל קרן מועדים קבועים רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים מקדמיים להתניית הפדיון במתן הודעה מוקדמת כאמור.

@ 48. הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 46]], רשאי יושב ראש הרשות -
:: (1) להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
:: (2) לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
:: (3) להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
: (ב) יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
: (ג) יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
: (ד) (((בוטל).))

@ 49. הגבלה על החזקת יחידות בידי גורם מקורב (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מקורב&quot; - אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
::- &quot;קרן מקורבת&quot;, לגורם מקורב - קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;
::- &quot;שיעור יחידות מוחזקות&quot; - מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
: (ב) רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
: (ג) גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;
:: (2) חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;
:: (3) השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]].
: (ד) עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);
:: (2) שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן;
:: (3) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, &quot;שיעור שכר מנהל הקרן&quot; - סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.

=== סימן ב': קרן סגורה ===

@ 50. מחיר יחידה (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2)
: (א) מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:
:: (1) בהצעה ראשונה - מחיר שנקבע בתשקיף;
:: (2) בהצעה אחרת - מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז - תתבטל ההצעה; לענין זה, &quot;מחיר יחידה&quot; - מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.
: (ב) מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, &quot;שווי יחידה&quot;, של קרן - שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

@ 51. אישור הבורסה לרישום היחידות
: מנהל קרן לא יציע יחידות של קרן סגורה אלא לאחר שקיבל את אישור הבורסה לרישומן למסחר.

@ 52. דו&quot;ח על תוצאות ההצעה (תיקון: תשס&quot;ה)
: מנהל קרן סגורה יגיש לרשות ולבורסה דו&quot;ח על תוצאות ההצעה שבתשקיף לפי פרטים ובמועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו&quot;ח בעתון.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994]].))

@ 53. הקצאת יחידות והעברת כספים (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז-2)
: (א) ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:
:: (1) ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;
:: (2) יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;
:: (3) יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.
: (ב) עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.
: (ג) ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;יום ההקצאה&quot; - לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור [[בסעיף 50]].

@ 54. ביטול הצעה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.
: (ב) מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו&quot;ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו&quot;ח בעתון.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994]].))

@ 54א. תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה (תיקון: תשע&quot;ו)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

@ 54ב. הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי [[סעיף 48]] לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן סל או הפסקת פדיונן.

@ 55. מחיר יחידות נסחרות
: מחירי היחידות של קרן סגורה ייקבעו, לאחר שהחלו להיסחר בבורסה, לפי תוצאות המסחר.

@ 56. פדיון יחידות (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2)
: (א) נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה - מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.
: (א1) קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג) פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
: (ד) פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

@ 57. השבת יחידות או הקצאתן בלא תמורה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה - השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיפים 53(א)(2) ו-(3)]], [[56(א1)]] [[ו-58]], רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.
:: (2) יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה - יחידות רדומות).
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו [[בסעיף 82(א)(6)]], בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

=== סימן ג': הוראות משותפות ===

@ 58. הוצאת יחידות בתמורה ויחידות הטבה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) לא תוצא יחידה ללא תמורה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן - יחידות הטבה).

@ 58א. העברת יחידות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.

@ 58ב. הגבלה על הזמנת יחידות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.

@ 59. נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: מנהל קרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה, אלא ניירות ערך, ניירות ערך חוץ, אופציות, חוזים עתידיים, קרן כספית, מטבע חוץ, מזומנים ונכס אחר שקבע שר האוצר בתקנות, והכל מהסוגים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגי קרנות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))

@ 60. אישור מראש לביצוע עסקה (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: מנהל קרן לא יהיה רשאי לבצע עסקה כאמור [[בסעיף 18(6), (7) או (7א)]] אלא אם כן אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו.

@ 61. השקעת נכסי הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2)
: (א) מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;
:: (2) השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב1)(1) מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, &quot;שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן&quot; - שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות [[סעיף 73(א)]] או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן), התשס״ח–2007]].))
: (ג)(1) מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.
:: (2) בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.
:: (3) (((בוטלה).))
:: (4) שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))

@ 62. פיזור השקעות (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שיעור ניירות ערך של תאגיד&quot; - שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;
::- &quot;שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר&quot; - שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;
::- &quot;שיעור נכס אחר&quot; - שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור [[בסעיף 59]], וכן לקבוע שיעור מרבי -
:: (1) לשיעור ניירות ערך של תאגיד;
:: (2) לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;
:: (3) לשיעור נכס אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
: (ב1) שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה -
::- &quot;שווי רשום למסחר של נייר ערך&quot; - שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 23ב2]].
: (ג) עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;
:: (2) השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).

@ 63. עסקת מכירה בחסר (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי -
: (1) להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;
: (2) לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.
: בסעיף זה, &quot;עסקת מכירה בחסר&quot; - מכירה בבורסה או בשוק מוסדר של ניירות ערך שאינם של המוכר, בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))

@ 64. חוזה עתידי ואופציה
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.
: (ב) לענין חוק זה -
::- &quot;אופציה&quot; - התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;
::- &quot;חוזה עתידי&quot; - התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;
::- &quot;מחיר מימוש&quot; - המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;
::- &quot;נכס בסיס&quot; - הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))

@ 65. עסקה במזומנים או באשראי והתחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2)
: (א) מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.
: (א1) ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף (([קטן])) אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
:: (2) מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, &quot;התחייבויות&quot; - למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס״א–2001]].))
: (ג) עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.

@ 65א. הוראות זמניות למנהלי קרנות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 59]] [[ו-63 עד 65]], רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים -
:: (1) לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי [[סעיף 59]], או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;
:: (2) להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה [[בסעיף 63]] או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם [[בסעיף 64]] בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
:: (4) להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[סעיף 65]];
:: (5) להורות על -
::: (א) תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);
::: (ב) תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;
::: (ג) תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);
::: (ד) תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);
::: (ה) אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיפים 43(ב)]] [[ו-50(ב)]], אם קבע.
: (ב) הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה - הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.
: (ד) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.

@ 66. (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עסקה בין קרן לבין גופים קרובים (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה -
:: (1) לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה - ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;
:: (2) לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור [[בסעיף 109(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו [[בסעיף 82(א)(6)]], אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.

@ 68. איסור החזקת יחידות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))

@ 69. מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תש&quot;ע, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, &quot;חברה סוחרת&quot; - חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.
: (ב) מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו&quot;ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:: (1) אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;
::: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011]].))
:: (2) ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 81(ב)]], מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה - חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:: (1) החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;
:: (2) העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;
:: (3) ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
: (ה) מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.
: (ו) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:
:: (1) עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;
:: (2) תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;
:: (3) עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011]].))
: (ז) כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו-(ו) יפורסמו ברשומות.

@ 70. חיוב קרן וזיכויה
: מנהל קרן שקנה נכס בעד קרן שבניהולו או שמכר נכס מנכסי הקרן, יחייב או יזכה את חשבון הקרן בסכום ששילם או שקיבל בפועל, ביום שבו שילם או קיבל את תמורת הנכס, לפי הענין.

@ 71. הודעה על החזקת יחידות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו&quot;ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו&quot;ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו&quot;ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
: (ב) החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו&quot;ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו&quot;ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו&quot;ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
: (ג) מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.
: (ד) לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.

@ 72. דו&quot;חות (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) דו&quot;חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו&quot;חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדו&quot;חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן), התש״ע–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן), התשע״ו–2016]].))
: (א1) הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.
: (א2) הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018]].))
: (ב) מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
: (ג) מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו&quot;ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
: (ד) הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו&quot;ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו&quot;ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ה) שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו&quot;ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
: (ה1)(1) יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו&quot;ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו&quot;ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו&quot;ח לבעלי היחידות.
:: (2) קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו&quot;ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
: (ו) לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
: (ז) מי שהגיש דו&quot;ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו&quot;ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות [[סעיפים 39]] [[ו-40]], בשינויים המחויבים.
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) דו&quot;ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.

@ 72א. דרכי הדיווח לרשות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו&quot;ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו&quot;ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]].
: (ב) דו&quot;ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

@ 72ב. עיון במסמך והעתק מאושר (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו&quot;ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו&quot;ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה [[בסעיף 72א(א)]]; לענין זה, &quot;פלט&quot; - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 73. פרסום (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו&quot;חות שיש לפרסם בעתון.
: (ב) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של -
:: (1) התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה–1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
:: (2) דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.
: (ג)(1) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.
: (ג1)(1) לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
:: ((פורסמו [[תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), תשכ״ב–1961]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג2) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.
: (ד) סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מנהל קרן&quot; - לרבות מי שמועסק על ידו;
::- &quot;לפרסם&quot;, &quot;פרסום&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין).

@ 73א. פרט מטעה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.

== פרק ז': עיקרי הנאמנות ==

@ 74. טובת בעלי היחידות (תיקון: תשע&quot;ב)
: נאמן ומנהל קרן ימלאו את תפקידיהם וישתמשו בסמכויותיהם לטובת בעלי היחידות בלבד ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו.

@ 75. חובת הנאמנות
: (א) במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.
: (ב) נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.

@ 76. דין נכסי הקרן (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: (א) נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
: (ב) הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.
: (ג) הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.
: (ד) מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.

@ 77. השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2)
: (א) שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי [[סעיף 182 לחוק החברות]] או לבעלות בתעודת התחייבות לפי [[סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך]], לפי העניין; בסעיף זה, &quot;אסיפת מחזיקים&quot; - אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה [[בחוק החברות]].
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים), התשע״ו–2015]].))
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.
:: (2) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 182 לחוק החברות]] או כמשמעותו [[בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך]], לפי העניין;
:::- &quot;עסקת מכירה בחסר&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 63]].
: (ג) מנהל קרן יגיש דו&quot;ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

@ 78. חובות הנאמן ותפקידיו (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב)
: (א) הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור [[בסעיפים 74]] [[ו-75]], יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:
:: (1) תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;
:: (2) מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם [[בסעיף 129(א)]];
:: (3) מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;
:: (4) ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי [[סעיף 18(8)]].
: (א1) הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.
: (ב) הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה [[בסעיף 18(6)]].
: (ג) מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.
: (ד) מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.
: (ה)(1) הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו -
::: (א) יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;
::: (ב) יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;
::: (ג) יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;
::: לעניין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה.
:: (2) בטרם יגיש הנאמן דו&quot;ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו&quot;ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).
: (ו)(1) הנאמן יודיע לרשות על כל אלה -
::: (א) ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;
::: (ב) ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד - מיד לאחר המועד שקבע;
::: (ג) ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן - תוך זמן סביר לאחר שאירעו.
:: (2) בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
: (ז) הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו&quot;ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.
: (ח) הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.

@ 79. שעבוד נכסי הקרן
: נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול; מנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד את נכסי הקרן אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, לפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))

@ 80. הוצאות שייפרעו מנכסי הקרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ו)
: (א) הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד -
:: (1) שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו&quot;ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
:: (2) עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
:: (3) מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.
: (א1) שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.
: (ג) החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו&quot;ח לרשות ולבורסה.

@ 80א. הוצאות בשל תיקון טעות (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל המפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון.

@ 81. איסור קבלת טובות הנאה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת -
:: (1) הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;
:: (2) שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.
: (ב) אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.
: (ג) דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, &quot;מועסק&quot; - לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.
: (ד) הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.

@ 81א. הימנעות דירקטור מהצבעה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת דירקטוריון, לא יהיה נוכח ולא יצביע בדיון בענין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל ענין בו; נכח או הצביע אחד מהם בענין אישור עסקה כאמור, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לו, למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לבקש מבית המשפט להעבירו מכהונתו.

@ 82. איסור מתן הטבה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד)
: (א) לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;
:: (2) תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק]] (בסעיף קטן זה - משווק);
:: (3) תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;
:: (4) תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו; חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח [[חוק הסדרת העיסוק]], יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] - במסגרת עיסוקו לפי [[אותו סעיף]];
:: (5) תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות [[סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק]] שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון - תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;
:: (6) תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה -
:::- &quot;עושה שוק&quot; - אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;
:::- &quot;חתם&quot; - מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;
:: (7) תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))

@ 83. אחריות מנהל קרן
: (א) מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.
: (ב) הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות [[סעיפים 74]], [[75]] [[ו-78(א)]]; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.
: (ג) האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.
: (ד) היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

@ 84. שמירת דינים
: הוראות [[סעיף 83]] אינן גורעות מתרופה שיש לבעל יחידה לפי דין אחר.

@ 85. קבילות פסק דין (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי בעתירה נגד החלטת הרשות לפי [[סעיף 15(א)]], יהיו קבילים בהליך אזרחי נגד מנהל הקרן כראיה לכאורה לאמור בהם, והוראות [[+|סעיפים 42ב]], [[+|42ג]] [[ו-42ה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], יחולו בשינויים המחויבים.

@ 86. איסור אצילת סמכויות
: נאמן או מנהל קרן אינם רשאים לאצול מסמכויותיהם או להעביר מחובותיהם לפי חוק זה; העסקת אדם על ידי נאמן או מנהל קרן, לא תיחשב כאצילת סמכויות או כהעברת חובות, ולא תגרע מאחריותם כלפי בעלי היחידות.

@ 87. רווח שלא כדין (תיקון: תשע&quot;א)
: קבע בית המשפט לפי בקשת בעל יחידה, מנהל קרן או נאמן, כי מנהל קרן או נאמן, אגב מילוי תפקידם, הפיקו רווח או גבו תשלומים שלא כדין או פרעו מנכסי הקרן הוצאות שלא כדין או בסכום בלתי סביר, רשאי בית המשפט להורות כי ישפו את הקרן, בעלי יחידות או מי שהיו בעלי יחידות, בסכום ובדרך שיורה.

== פרק ח': מסים ==

@ 88. (תיקון: תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 91. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 92. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשס&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 94. פטור ממס בולים
: יחידה והעברתה פטורות ממס בולים.

== פרק ט': הוראות כלליות ==

@ 95. (תיקון: תשס&quot;א, תש&quot;ע-3) : (((בוטל).))

@ 95א. החזקה באמצעות חברת רישומים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.

@ 95ב. מרשם יחידות של קרן סגורה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.
: (ב) במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן [[בסעיף 57(ב)]], יירשם גם מספר היחידות הרדומות.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.
: (ד) מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.
: (ה) מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.

@ 95ג. זכאות חברת רישומים לתעודה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.

@ 96. התייצבות הרשות בהליכים
: נפתח בבית משפט הליך אזרחי שמנהל קרן או נאמן צד לו, יודיע על כך מנהל הקרן או הנאמן בכתב לרשות; ראה יושב ראש הרשות כי ענין של בעלי היחידות מושפע או עלול להיות מושפע מן ההליך, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

@ 97. פיקוח הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.
: (ד) מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

@ 97א. החלת סמכויות הרשות (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפרה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפרה כמשמעותה [[בסעיף 114]];
::: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119]];
::- &quot;עבירה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עבירה לפי חוק זה;
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
::: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב)(1) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:
::: (א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
::: (ב) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]] ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
:: (2) הוראות [[סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
: (ג) הוראות [[סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך]] יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 56ג2]], במקום &quot;פסקאות (3) או (4) להגדרה &quot;עבירת ניירות ערך&quot;&quot; יקראו &quot;פסקאות (2) או (3) להגדרה &quot;עבירה&quot; כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות&quot;.

@ 98. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 99. מינוי רואה חשבון וחובותיו (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב)
: (א) הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.
: (ב) נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.

@ 99א. מבקר פנימי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-3)
: (א) על המבקר הפנימי שימונה לפי [[סעיף 18(5א)]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(א)]], [[+|4(ב)]], [[+|8]], [[+|9]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי [[סעיף 18(8)]].
: (ג) המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.

@ 100. מיזוג קרנות פתוחות או קרנות סל ופיצול קרנות פתוחות (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ב']]; הוראות [[פרק ג']] יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.
: (ב) במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]] לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.
: (ג) מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ב']]; הוראות [[פרק ג']] יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.
: (ד) בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]] לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.
: (ה) הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.
: (ו)(1) לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו.
:: (2) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו&quot;ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו&quot;ח בעתון.
: (ז) מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]]; לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה -
:: (1) מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]], ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;
:: (2) מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.

@ 101. קרן סגורה שתהיה לקרן פתוחה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.
: (ג) קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.
: (ד) היתה קרן סגורה לקרן פתוחה - יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו&quot;ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו&quot;ח בעתון.
: (ה) מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]].

@ 102. קרן פתוחה שתהיה לקרן סגורה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.
: (ב) מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו&quot;ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.
: (ג) המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.
: (ד) היתה קרן פתוחה לקרן סגורה - יחולו הוראות [[סעיף 101(ד)]] בשינויים המחויבים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:
:: (1) מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
:: (2) מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
:: (3) מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]].
: (ו) המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).

@ 103. עילות לפירוק קרן (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2)
: פירוק של קרן יהיה באחד מאלה:
: (1) נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן - תום תקופת הקרן);
: (2) נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;
: (3) נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;
: (4) דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.

@ 104. בקשה לפירוק קרן (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
: (ב) חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
: (ג)(1) הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן.
:: (2) כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו.
:: (3) מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.
: (ד) הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:
:: (1) לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;
:: (2) לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;
:: (3) לדחות את בקשת הפירוק;
:: (4) לתת צו פירוק;
:: (5) לתת צו אחר שימצא לנכון.

@ 104א. פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]], בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
:: (1) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, &quot;סוג&quot; - סוג קרן שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 82]];
:: (2) התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]] לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.
: (ג) יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
: (ד) התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, &quot;הוצאות עודפות&quot; - הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי [[סעיף 80]] בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.
: (ה) סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי [[סעיף 102(ה)]] - בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו [[בסעיף 61(ב1)]]; סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.

@ 105. מפרק הקרן שכרו וכשירותו (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א)
: (א) מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 104(א)]], ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.
: (א1) שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.
: (א2) שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, &quot;שיעור השכר&quot; - סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.
: (ג) הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.
: (ד) לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:
:: (1) הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;
:: (2) הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;
:: (3) אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.

@ 106. הודעה על פירוק קרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.
: (א1) הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).
: (א2) על אף האמור [[בסעיף 61]], בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור [[בסעיף 109(א)]], רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.
: (ב) מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.
: (ג) לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.

@ 107. מועד פירוק קרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.
: (ב) מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה -
:: (1) בפירוק לפי [[סעיף 103(1)]] - תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;
:: (2) בפירוק לפי [[סעיף 103(2)]] - המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור [[בסעיף 106]], המאוחר ביניהם;
:: (3) בפירוק לפי [[סעיף 103(3)]] - לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;
:: (4) בפירוק לפי [[סעיף 103(4)]] - יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בפירוק לפי [[סעיף 104א]] - בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממשלוח הודעה לרשות כאמור [[בסעיף 106]].

@ 107א. תקנות לעניין פירוק קרן סל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים [[בסעיפים 106]] [[ו-107(ב)]], וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))

@ 108. הוראות שונות בדבר פירוק קרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;א, תשע&quot;ד-3)
: (א) חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.
: (ב) נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן -
:: (1) יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;
:: (2) ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג) בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.
: (ד) מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות -
:: (1) לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;
:: (2) להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.
: (ה) מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.

@ 109. מימוש נכסי הקרן בפירוק (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו)
: (א) מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 276]], [[+|288 עד 291]] [[ו-310 עד 312 לפקודת החברות]] יחולו על פירוק קרן, בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור [[בסעיף 106]]; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.
: (ד) נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן - יישא בהפרש מאמצעיו.
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))

@ 110. השלמת הפירוק (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3)
: מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור [[בסעיף 109]] -
: (1) יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו&quot;ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור [[בסעיף 109(ד)]] ועל הוצאות הפירוק;
: (2) יפקע תוקפו של הסכם הקרן;
: (3) ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.

@ 111. אסיפה כללית (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות.
:: (2) הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן - לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה.
:: (3) לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי [[סעיפים 102(א)]] [[ו-103(3)]] יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
: (ד) היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לפי [[סעיפים 102(א)]] [[ו-103(3)]] - לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;בעל יחידות&quot; - מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית -
:: (1) יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;
:: (2) חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.
: (ו) כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.
: (ז) יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.
: (ח) הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
: (ט) על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות [[חוק החברות]] בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (י) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))

@ 112. הודעה על כינוס אסיפה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי [[סעיפים 102]] [[ו-103(3)]] ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.
: (ב) בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.
: (ג) מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.
: (ד) לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו&quot;ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.
: (ה) הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.

@ 112א. הודעה על העברת ניהול קרן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.
: (ב) מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.
: (ג) שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.

@ 112ב. הודעה על שינוי שם של מנהל קרן או שינוי שם של קרן (תיקון: תשס&quot;ו-2)
: (א) מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.
: (ב) מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.

@ 113. קיום עסקה
: עסקה בנכסי הקרן לא תהיה בטלה רק משום שביצועה מהווה עבירה על הוראות חוק זה.

== פרק ט'1: הצעת יחידות של קרן חוץ (תיקון: תשע&quot;ד-3) ==

@ 113א. הגדרות - [[פרק ט'1]] (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף מפקח&quot; - גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;
:- &quot;יחידות של קרן חוץ&quot; - יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;
:- &quot;מדינת המוצא&quot; - מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;
:- &quot;מנהל קרן חוץ&quot; - תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;
:- &quot;קרן חוץ&quot; - הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, &quot;נייר ערך&quot; - לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם [[בסעיף 64(ב)]].

@ 113ב. הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור [[בסעיף 113ג(א)(1)]] שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
: (ב) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
: (ג) הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016]].))

@ 113ג. תקנות לעניין קרן חוץ (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה -
:: (1) תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;
:: (2) חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016]].))

@ 113ד. תחולת הוראות על קרן חוץ (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד)
: (א) ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:
:: (1) [[סעיף 41]];
:: (2) [[סעיף 42]] -
::: (א) סעיף קטן (ד) - הרישה עד המילים &quot;ובתנאים שבהם הותר&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (ד1);
::: (ג) הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;
:: (3) [[סעיף 44(א)]] - הסיפה החל במילים &quot;מפיץ לא יסרב&quot; תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;
:: (4) [[סעיף 72א(א)]];
:: (5) [[סעיף 72ב]] - יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;
:: (6) [[סעיף 73(ב) עד (ה)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]], ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
:: (7) [[סעיף 73א]];
:: (8) [[סעיף 82]];
:: (9) [[סעיף 83(א)]] - הרישה עד המילים &quot;לפי חוק זה&quot;.
: (ב) על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 114]] והוראות [[התוספת הראשונה]] כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 42(ד) ו-(ה)]] - [[תוספת ראשונה חלק א פרט 10|פרט (10) בחלק א']], [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 8|פרט (8) בחלק ב']];
:: (2) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 72א(א)]] - [[תוספת ראשונה חלק א פרט 5|פרט (5) בחלק א']];
:: (3) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו-(ג2)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]] - [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב']];
:: (4) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 82(א) ו-(ב)]] - [[תוספת ראשונה חלק ג פרט 28|פרט (28) בחלק ג']];
:: (5) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 82(ג)]] - [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 26|פרט (26) בחלק ב']].

@ 113ה. חובת הודעה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) חדל להתקיים האמור [[בסעיף 113ב(א)]] לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי [[סעיף 113ג(א)(1)]], יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.

@ 113ו. הוראה על תיקון פגם (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי [[סעיף 113ה]] ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור [[בסעיף 113ב(א)]] לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי [[סעיף 113ג(א)(1)]], או נודע לרשות כי מנהל קרן חוץ הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיפים 113ג(א)(2)]] [[ו-113ד(א)]], רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.

@ 113ז. הוראה על הפסקת הצעה של יחידות קרן חוץ (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: הרשות רשאית להורות למנהל קרן חוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור [[בסעיף 113ו]];
: (2) הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;
: (3) היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.

@ 113ח. הוראה על מחיקה מהרישום למסחר (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור בישראל כאמור [[בסעיף 113ז]], והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.

@ 113ט. הסדרים להבטחת זכויות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה; לעניין זה, &quot;תקנון&quot; - תקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]].

== פרק י': הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 114. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א)
: הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת הראשונה]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[פרק ח'3 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בפרק זה]].

@ 115. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי [[פרק זה]], יהיה הסכום המפורט לגביו [[בתוספת השנייה]] בהתאם לחלק [[בתוספת הראשונה]] שבו מנויה ההפרה שביצע.
: (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי [[התוספת השנייה]] בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, &quot;שווי נקי&quot; - השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.

@ 116. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השנייה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השנייה]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע&quot;א-2011]].))

@ 117. הפרת הוראה זהה בכמה קרנות (תיקון: תשע&quot;א)
: יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות, כמבצע הפרה אחת אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.

@ 118. שינוי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] (תיקון: תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות])
: שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]], ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע [[בתוספת השנייה]] לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש&quot;ח))).

== פרק י'1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 119. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;הפרה&quot; - מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
:: (1) הוא מפורט [[בתוספת השלישית]];
:: (2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי [[סעיף 120א]].

@ 120. החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב)
: (א) ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) לעניין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]] כמפורט להלן:
:: (1) לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
: (ג) לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי [[פרק זה]], יחולו לעניין הפרה המנויה [[תוספת שלישית חלק א|בחלק א']], [[תוספת שלישית חלק ב|ב']], [[תוספת שלישית חלק ג|או ג' לתוספת השלישית]], הוראות [[סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך]], החלות לעניין הפרה המנויה [[+#תוספת שביעית חלק א|בחלק א']], [[+#תוספת שביעית חלק ב|ב']] [[תוספת שביעית חלק ג לחוק ניירות ערך|או ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך]], בהתאמה.
: (ד) הוראות [[סעיף 52סד לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי [[אותו סעיף]] על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).

@ 120א. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות תקבע, לעניין [[פרק זה]], רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם, לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 120ב. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]], ולפי [[פרקים י']] [[פרק יא1|ו-י&quot;א1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 120ג. שינוי [[התוספת השלישית]] (תיקון: תשע&quot;א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]].

== פרק י&quot;א: עונשין ==

@ 121. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 124. עבירות של מחשבה פלילית (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראות [[סעיף 3]];
:: (2) שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 21]];
:: (4) כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]] לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי [[סעיף 23(א)]];
:: (5) הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 58]];
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיף 67]];
:: (9) הפר הוראות [[סעיף 68]];
:: (10) הפר הוראות [[סעיף 69]];
:: (11) הפר הוראות [[סעיף 76(א) או (ד)]];
:: (12) הפר הוראות לפי [[סעיף 79]];
:: (13) הפר הוראות [[סעיף 80]];
:: (14) הפר הוראות [[סעיף 81]];
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) הפר הוראות [[סעיף 99(ב)]];
:: (17) הפר הוראות [[סעיף 108(ה)]];
:: (18) הפר הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הראשונה]], למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי [[סעיף 129ג]] או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 129ד(א)]];
:: (19) (((נמחקה).))
: (ב) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק י'1]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].

@ 125. עבירות כדי להטעות או לרמות
: מי שעבר אחת העבירות המנויות [[בסעיף 124]] כדי לרמות או להטעות בעל יחידה או מי ששוקל רכישה, פדיון, קניה או מכירה של יחידה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 126. קנס בעבירה נמשכת
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכה העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל בשל אותה עבירה.

@ 126א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 124(א)]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה העבירה לפי [[סעיף 124(א)]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 127. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 128. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק י&quot;א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 128א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הליכים&quot; - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק י'1]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 97א(ג)]], לפי העניין;
:- &quot;הפרה&quot;, &quot;עבירה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 97א(א)]].

@ 128ב. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשע&quot;א)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[-#פרק ט1|הפרק האמור]], בשינויים המחויבים.

== פרק י&quot;ב - הוראות שונות ==

@ 129. שמירת ספרי הקרן ודרישת הרשות למידע (תיקון: תשנ&quot;ט, תש&quot;ע-3)
: (א) מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, &quot;ספרי הקרן&quot; - מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו&quot;חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
: (ב) הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב1) הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 129א. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 129ב. המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס&quot;ט)
: על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, למנהל קרן או לנאמן לקרן, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.

@ 129ג. קרן כספית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיפים 26]], [[42(ה)]], [[43(ב)]], [[46(ה)]], [[50(ב)]], [[59]], [[62(ב)]], [[64(א)]], [[65(ב)]], [[72(א)]] [[ו-73(ג)(3) ו-(ג1)]], לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
: (1) לעניין [[סעיף 26]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור [[באותו סעיף]], וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
: (2) לעניין [[סעיף 42(ה)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי [[אותו סעיף]];
: (3) לעניין [[סעיפים 43(ב)]], [[46(ה)]], [[50(ב)]], [[59]], [[62(ב)]], [[64(א)]], [[65(ב)]], [[72(א)]] [[ו-73(ג)(3)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
: (4) לעניין [[סעיף 73(ג1)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור [[באותו סעיף]].
: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 129ד. פרסום הוראות הרשות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 47]], [[73(ב)(1)]], [[97(ב)]] [[ו-129ג(2) ו-(3)]] - אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

@ 130. הוראות מעבר (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א)(1) הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ&quot;א-1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן.
:: (2) לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות [[סעיף 5]], רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.
: (ב) כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 9]], אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי [[סעיף 9]]; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות [[סעיף 9(ד)]] בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
: (ג) חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי [[סעיף 13]] בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 13]], רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור [[בסעיף 15(ג)(2)]].
: (ד) תחילתן של הוראות [[סעיפים 16(א) עד (ג)]], [[17(ב)]] [[ו-19(א) ו-(ג)]], ששה חודשים לאחר תחילתו של חוק זה.
: (ה) החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 62]] בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן - נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור -
:: (1) לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;
:: (2) ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.
: (ו) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.

@ 130א. אגרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות.

@ 130ב. דוח מיוחד לענין [[15:300605|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132)]] - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של [[15:300606|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132) (תיקון), התשס&quot;ג-2002]] (להלן - התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של [[15:300606|התיקון]].
: (ב) מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.

@ 131. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.

@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].))

@ 133. ביטול
: חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ&quot;א-1961 - בטל, ואולם -
: (1) סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי [[סעיפים 42]] [[ו-43 לחוק זה]];
: (2) סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי [[סעיף 62 לחוק זה]].

@ 134. שמירת תוקף
: התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כנוסחן ביום תחילתו של חוק זה או בשינויים שייקבעו לפיו כל עוד לא בוטלו:
: (1) [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש&quot;ל-1969]];
: (2) [[תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ&quot;ב-1961]];
: (3) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש&quot;ל-1970]];
: (4) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות ניירות ערך (דו&quot;חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות), התשמ&quot;ח-1987]];
: (5) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ), התשמ&quot;א-1980]];
: (6) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 135. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיף 82]] ביום כ&quot;ז בתשרי התשנ&quot;ה (2 באוקטובר 1994).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 82]] ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.

@ 136. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מקבלתו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 114]], [[115]] [[ו-124(א)(18)]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות [[סעיף 5]];
@ (2) : לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
@ (3) : לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]];
@ (4) : לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
@ (5) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[71(א) או (ב)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א]] [[או 112ב]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
@ (5א) (תיקון: תשע&quot;ב) : כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות [[סעיפים 16(ג)]] [[ו-20(ב2)]], או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות [[בסעיף 20א(ד)]];
@ (5ב) (תיקון: תשע&quot;ב) : לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש [[בסעיף 17(ג)]], בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש [[בסעיף 19(ד)]] או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי [[סעיף 20א(י)]];
@ (5ג) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 23ב2(ה)]];
@ (5ד) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 21]], שנקבעו [[+|בתקנות 2]] [[ו-3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ&quot;ט-1999]];
@ (6) : לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 23ו]];
@ (7) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 26(א)]], [[27(א)]] [[או 29(ד)]] או לפי [[סעיף 26(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(1)]];
@ (8) : לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27(ב)]];
@ (9) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 31(ב)]], [[61(ג)]], [[72(א)]] [[או 112א]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
@ (10) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(ה)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(2)]], או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 50(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 43(ב)]] [[או 50(ב)]] או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו [[בסעיף 129ג(3)]], לפי העניין;
@ (10א) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54א]], נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי [[סעיף 58ב]], או הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 56(ז)]] לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
@ (11) : לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 71(ג)]];
@ (12) : נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות [[סעיף 81א]];
@ (13) : לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ה)(2)]];
@ (14) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 120ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד) : לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן:
: (א) הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 6(ב)]];
: (ב) הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי [[סעיף 15(א)]];
: (ג) הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי [[סעיפים 34(ב)]], [[72(ב) או (ד)]] [[או 78(ז)]];
: (ד) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי [[סעיף 35(א)]];
: (ה) הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 48(א)(1) או (3)]], או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 54ב]];
: (ו) דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי [[סעיף 72(ג)]];
: (ז) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי [[סעיף 73(ד)]];
: (ח) דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי [[סעיף 78(ח)]];
: (ט) הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי [[סעיף 97(ב)]];
: (י) הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 129(ב)]], או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 129(ב1)]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד) : הפר הוראות לפי [[סעיפים 13(ג1)]], [[16(א), (א2), (ב), (ג) או (ד)]], [[19(א)]] [[או 20(ב1) או (ב2)]], בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן;
@ (3) : לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 16א(2) או (3)]], בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי, כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי;
@ (5) : הפר את הוראות [[סעיף 17]] בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות [[סעיף 20(ג) או (ד)]] בדבר ישיבות ועדת השקעות;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)]], בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;
@ (7) : הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד להוראות [[סעיף 31(ג)]];
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי [[סעיף 42(א) עד (ג)]], או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי [[סעיף 42(ד)]], או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי [[סעיף 50(א) או (ג)]] [[או 56(ב)]];
@ (8) : גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(ה)]];
@ (9) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך או במועד שנקבעו לפי [[סעיף 44(ב)]];
@ (10) : קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות [[סעיף 44(ג)]];
@ (11) : לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ז)(1)]];
@ (12) : לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ח)]];
@ (13) : לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות [[בסעיף 53(א)(1) או (2)]], או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 53(ב)]];
@ (13א) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(ב)(1)]];
@ (13ב) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 57(ג)]] לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
@ (14) (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד) : קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59]] [[או 65א(א)(1)]] או לפי [[סעיף 59]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]];
@ (15) : ביצע עסקה כאמור [[בסעיף 18(6), (7) או (7א)]], אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות [[סעיף 60]];
@ (15א) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 20א(ב)(1) או (2)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות [[סעיף 20א(ב)(5)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת;
@ (15ב) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 20א(ג) או (ד)]] בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
@ (15ג) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 20א(ז) או (ח)]] בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
@ (16) : הפר את הוראות [[סעיף 61]], בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף האמור]];
@ (17) (תיקון: תשפ&quot;ד) : הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[62|בסעיף האמור]];
@ (18) : השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 63]];
@ (19) (תיקון: תשפ&quot;ד) : קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 64]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]];
@ (20) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 65]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]];
@ (21) (תיקון: תשפ&quot;ד) : פרסם דבר בקשר לקרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 73]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]];
@ (21א) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 77]] שקבע שר האוצר [[בתוספת זו]];
@ (22) : לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי [[סעיף 78(א)(3)]] כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 78(ה)(1)]], או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 78(ה)(2)]];
@ (23) : לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 78(ד)]];
@ (24) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)(1)]], או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)(2)]] או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות [[סעיף 104א(ד)]];
@ (25) : חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות [[סעיף 80א]];
@ (26) : שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 82(ג)]].

=== חלק ג' ===
@ (1) : מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי [[סעיף 9(ג)]] לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;
@ (2) : העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 13(ג)(1)]];
@ (2א) (תיקון: תשע&quot;ב) : לא מינה יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(1)]];
@ (2ב) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי [[סעיף 16(א1)]];
@ (3) : לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (3א) (תיקון: תשע&quot;ב) : לא מינה ועדת ביקורת, בניגוד להוראות [[סעיף 20א(א)]];
@ (4) : העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22]];
@ (5) : העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאין לו היתר לפי [[סעיף 23ב]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ג]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2) : הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, או הקצה יחידות, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א) או (ג1)]], לפי העניין, או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 113ב(א)]];
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : (((נמחקה);))
@ (8) : סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות [[סעיף 44(א)]];
@ (9) : לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 45]] או ביום שנקבע לפי [[סעיף 46(ד)]], או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (10) (תיקון: תשפ&quot;ד) : מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 47]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 46(א)]];
@ (11) : פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ב)]], או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
@ (12) : לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 46(ג)]];
@ (13) : רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ג)]];
@ (14) : לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(3)]], או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 53(ג)]];
@ (15) : לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]], או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי [[סעיף 56(ג) או (ד)]];
@ (16) : לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 56(א1)]], או לא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (17) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(א)]];
@ (18) : הציע יחידה בלא תמורה, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
@ (19) : העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 58א(א)]], או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 58א]];
@ (20) : הפר את הוראות [[סעיף 61]], בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף האמור]];
@ (21) (תיקון: תשפ&quot;ד) : הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף האמור]];
@ (22) (תיקון: תשפ&quot;ד) : קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי [[סעיף 62(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי [[63|הסעיפים האמורים]];
@ (23) : החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 68]];
@ (24) : שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 69]];
@ (25) : לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 76(ד)]];
@ (26) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי [[סעיף 78(א)(1) עד (4) ו-(א1)]], ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות [[הסעיף האמור]] בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot;, &quot;הפרה נמשכת&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 114]];
@ (27) : מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 79]], או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי [[אותו סעיף]];
@ (28) : הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]], או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות [[סעיף 82(ב)]];
@ (29) : לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 97א(ב)]] או בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 97א(ג)]];
@ (29א) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 99(א)]];
@ (30) (תיקון: תשע&quot;ז-2) : מיזג או פיצל קרנות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 100(א) עד (ד)]];
@ (31) (תיקון: תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-2) : לא פדה את יחידות הקרן במועד הפירוק, בניגוד להוראות [[סעיף 108(ה)]];
@ (32) : לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות [[סעיף 110(3)]];
@ (33) : לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהיתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 111(א)(2)]], או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות [[סעיף 111(א)(3)]];
@ (34) : לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ח)]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 115]] [[ו-116]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-2) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))


@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-2) : לעניין מנהל קרן או נאמן -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים בניהול/בנאמנות (בשקלים חדשים) !! colspan=&quot;2&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! colspan=&quot;2&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! colspan=&quot;2&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות עד 64,308,000 || 1/1,000 || 26,000 || 1/400 || 64,000 || 3/800 || 96,000
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ-64,308,001 עד 643,078,000 || 1/9,000 || || 1/3,600 || || 1/2,400 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ-643,078,001 עד 6,430,779,000 || 1/90,000 || || 1/36,000 || || 1/24,000 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מעל 6,430,779,000 || 1/450,000 || || 1/180,000 || || 1/120,000 ||
|-
| סכום עיצום מרבי || colspan=&quot;2&quot; | 257,000 || colspan=&quot;2&quot; | 965,000 || colspan=&quot;2&quot; | 643,000
|}

@ 2. : לעניין תאגיד אחר -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| 257,000 || 643,000 || 1,286,000
|}

@ 3. : לעניין יחיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו || 13,000 || 19,000 || 26,000
|-
| יחיד אחר || 15,000 || 32,000 || 64,000
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 119]] [[ו-124(א)(18)]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-3) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((נמחק).))

=== חלק ב' ===
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)]], בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
@ (2) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-3) : (((נמחק);))
@ (3) : החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי [[סעיף 23ב]] בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי [[סעיף 23ה(א) עד (ג)]];
@ (3א) (תיקון: תשע&quot;ד) : שלט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 23ב2]];
@ (4) : קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(א)]], שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(ב)]], או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(ג)]];
@ (5) : רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ג)]], והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
@ (6) : הציע יחידה בלא תמורה בניגוד להוראות [[סעיף 58]], והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה בעבור היחידה;
@ (7) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 65]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי [[65|אותם סעיפים]];
@ (8) : עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 67]];
@ (9) : שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 69]], והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;
@ (10) : לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות [[סעיף 76(א)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((נמחק);))
@ (12) : מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 79]], והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;
@ (13) : גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 97(ד)]];
@ (14) (תיקון: תשע&quot;ד-3) : לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות [[סעיף 109(א)]];
@ (15) : הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ה)(1)]].

=== חלק ג' ===
@ (1) : ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה [[בסעיף 3]];
@ (2) : שימש נאמן לקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 13(א)]], לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 10]] [[או 14]], לפי העניין;
@ (3) : הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
@ (4) : פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73(ב)(2)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (5) : כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73א(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (6) : כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73א(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (7) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א(א)]] [[או 112ב]], או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; 
@ (8) : פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 80]];
@ (9) : קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 81]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ט באב התשנ&quot;ד (27 ביולי 1994).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>dcehx08j7g4qneatoeqaf8o4cg0u6cr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק השקעות משותפות בנאמנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314916</id>
    <revision>
      <id>3019775</id>
      <parentid>3002457</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:04:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019725] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019775</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="377833" sha1="qhhy3ji6ve7mrw5mbvpsmi4g9c4l4dg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000601}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 84|חוק להשקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 39|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 78|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208294.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 156|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 158|תיקון מס׳ 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 137|תיקון מס׳ 82 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 102|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210921.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 90 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 6|תיקון מס׳ 91 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210970.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ד, 308|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 29|תיקון מס׳ 100 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211078.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 102 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_216379.pdf}}, {{ח:תיבה|429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 325|תיקון מס׳ 11 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf}}, {{ח:תיבה|386|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211635.pdf}}, {{ח:תיבה|255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 398|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 39|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299715.pdf}}, {{ח:תיבה|853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 280|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 286|תיקון מס׳ 38 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 387|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300978.pdf}}, {{ח:תיבה|544|תיקון מס׳ 42 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 252|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 6|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 127|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|270|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 321|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 59 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|251|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 990|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 487|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|489|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 2534|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ייסוד קרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מהותה של קרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הסכם הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: נאמן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מנהל קרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: סייגים לכהונה או להעסקת עובד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף של קרן והיתר לפרסומו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ניהול הקרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: קרן פתוחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: קרן סגורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עיקרי הנאמנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הצעת יחידות של קרן חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא1|פרק י״א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר ההפצה“ – אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בישראל“ – בורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בישראל“ – בנק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – של הרשות או של יושב ראש הרשות – לרבות דרישה שדרשו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה מיוחדת של בעלי יחידות“ – החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;
{{ח:תתת|(2)}} המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או חברת חוץ שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קרובה של קרן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על המטבע“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום חישוב המחירים“ – יום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|או 129ג(3)}}, על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}} פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי שלטון ומשפט|בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע חוץ“ – מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44לא|בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וכן, לגבי מנהל קרן – חבר ועדת השקעות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, ולגבי נאמן – מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת“ – עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום בעתון“ – פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן טכנולוגיה עילית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי־טק);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ייחודית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן כספית“ – קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך; לעניין זה, ”סיכון אשראי“ – סיכון להפסד שייגרם לקרן כתוצאה מחדלות פירעון של גוף שמוחזקים אצלו מזומנים ופיקדונות שהם נכסי הקרן או של גוף אחר שיש לו התחייבות פיננסית כלפי הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן מחקה“ – קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן סל“ – קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פתוחה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן סגורה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן מסויגת“, ”קרן בלתי מסויגת“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נקי של נכסי קרן“ – שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים של קרן“ – תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”החזקה“, ”הרשות“, ”חברה מסונפת“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור מקרב הציבור“ ו”חברת חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“, ”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת העיסוק).

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ייסוד קרן}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מהותה של קרן}}

{{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, כנייר ערך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.

{{ח:סעיף|3|קרן להשקעות משותפות בנאמנות}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה – הסכם הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הסכם הקרן}}

{{ח:סעיף|4|הסכם הקרן}}
{{ח:ת}} הסכם הקרן ייעשה בין חברה שאושרה כנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, שיוקנו לה נכסי הקרן (להלן – הנאמן), לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, שתנהל את נכסי הקרן (להלן – מנהל הקרן).

{{ח:סעיף|5|פרטי הסכם הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;
{{ח:תתת|(3)}} אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;
{{ח:תתת|(4)}} בקרן פתוחה – המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;
{{ח:תתת|(5)}} בקרן סגורה – המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים – אם נקבע שיעור כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} בקרן פתוחה – המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;
{{ח:תתת|(6א)}} בקרן פתוחה שהיא קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}} – דרישה למתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות הקרן, אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(7)}} השיעור המרבי של ההוספה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}} או העמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(ג)}} ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;
{{ח:תתת|(8)}} מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת כהונתו של הנאמן;
{{ח:תתת|(14)}} הדרך לשינוי הסכם הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|6|שם מטעה|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8|רישום הסכם הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: נאמן}}

{{ח:סעיף|9|הנאמן|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״א, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(4)}} יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי“ – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד־פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתתתת|(2)}} שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי מהותי“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;
{{ח:תתת|(5)}} הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי כולל“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קשר עסקי“;
{{ח:תתת|(6)}} קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת החברה“ – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מנהל הקרן“ – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.

{{ח:סעיף|9א|חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון – רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;
{{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
{{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת דין כלכלי“ – הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה ”עבירה“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, או עבירת קלון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת קלון“ – עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.

{{ח:סעיף|10|פקיעת אישור|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה לא כיהנה כנאמן.

{{ח:סעיף|10א|ביטול או התליה של אישור נאמן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|11|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} או מתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(ד)}}, או שתנאי מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(א)(2) או (3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;
{{ח:תתת|(2)}} תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.
{{ח:תת|(ג)}} ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.

{{ח:סעיף|12|נאמן במקום נאמן שכהונתו הסתיימה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מנהל קרן}}

{{ח:סעיף|12א|ועדת רשיונות של הרשות|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} הרשות תמנה ועדת רשיונות, שאלה חבריה (בחוק זה – ועדת הרשיונות):
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|(2)}} שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.

{{ח:סעיף|13|מנהל קרן|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
{{ח:תתת|(2)}} הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק}} ולענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|סעיף 8(א)(5) ו־(6) לחוק האמור}}, יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.
{{ח:תת|(ג1)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13א|חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}}, לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן או נושא משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;
{{ח:תתת|(3)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|14|פקיעת אישור|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש מנהל קרן יפקע באחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.

{{ח:סעיף|15|ביטול או התליה של אישור|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(א1)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, ”מנהל אחר“ – חברה הממלאת את תנאי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.

{{ח:סעיף|16|דירקטוריון מנהל הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}}, לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א1)}} הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה – גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.
{{ח:תת|(א2)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2(ד)}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}} או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה – חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ה)}} במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

{{ח:סעיף|16א|יושב ראש הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ה)}} –
{{ח:תת|(1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;
{{ח:תת|(2)}} המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;
{{ח:תת|(3)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.

{{ח:סעיף|17|ישיבת הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.

{{ח:סעיף|18|תפקידיו של הדירקטוריון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תפקידו של דירקטוריון מנהל קרן יהיה בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;
{{ח:תת|(2)}} למנות מנהל כללי;
{{ח:תת|(3)}} לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;
{{ח:תת|(4)}} לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;
{{ח:תת|(5)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;
{{ח:תת|(5א)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(א)}}, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;
{{ח:תת|(5ב)}} לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|(6)}} לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מהותית“ – מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד ענינים“ – בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(7)}} לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}} כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;
{{ח:תת|(7א)}} לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;
{{ח:תת|(8)}} לקבוע נהלים המיועדים להבטיח –
{{ח:תתת|(א)}} תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;
{{ח:תתת|(ב)}} עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;
{{ח:תתת|(ג)}} ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;
{{ח:תתת|(ד)}} ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;
{{ח:תתת|(ה)}} ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;
{{ח:תתת|(ו)}} היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;
{{ח:תת|(9)}} לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(א)}}, וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}};
{{ח:תת|(10)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.

{{ח:סעיף|19|ועדת הדירקטוריון|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(1) עד (5ב)}}, לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן – ועדת דירקטוריון).
{{ח:תת|(א1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(6), (7), (7א) ו־(9)}} – לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5)}} – לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הפסקה האמורה}} שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|באותה פסקה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה – רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

{{ח:סעיף|20|ועדת השקעות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן – ועדת השקעות).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.
{{ח:תת|(ב1)}} מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב2)}} חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.
{{ח:תת|(ג)}} ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)}}, מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.

{{ח:סעיף|20א|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;
{{ח:תתת|(5)}} לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.
{{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
{{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
{{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

{{ח:סעיף|21|הגבלות אישיות על דירקטור ועובד של מנהל קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;
{{ח:תתת|(2)}} יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} עובד של מנהל קרן –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דירקטור“, ”חבר ועדת השקעות“, ”מי שמועסק על ידי מנהל קרן“, ו”עובד“ – לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: סייגים לכהונה או להעסקת עובד}}

{{ח:סעיף|22|הגבלות על העסקה|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו –
{{ח:תת|(1)}} יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
{{ח:תת|(2)}} יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.

{{ח:סעיף|23|אדם שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, ”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק|תיקון: תשס״ה־2}}

{{ח:סעיף|23א|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתח שוק כולל“ – סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתח שוק“, של מנהל קרן – שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23ב|שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:סעיף|23ב1|חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} התקיימה במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, או בנושא משרה בו, אחת הנסיבות כמפורט להלן יודיע המחזיק לרשות, מיד כשנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת מהנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9א|בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 9א(א)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.

{{ח:סעיף|23ב2|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

{{ח:סעיף|23ג|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} ואין בידו היתר כאמור.

{{ח:סעיף|23ד|ביטול, שינוי או התליה של היתר|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23ה|הוראות יושב ראש הרשות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בסעיף 23ב}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.

{{ח:סעיף|23ו|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב(א)}}, הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:סעיף|23ז|הגבלה על נתח שוק|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|23ח||תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף של קרן והיתר לפרסומו}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|הצעת יחידות והקצאת יחידות על פי תשקיף|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על:
{{ח:תתת|(1)}} הקצאת יחידות הטבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}};
{{ח:תתת|(2)}} הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}}, ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)(3)}}, כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26|פרטי תשקיף|תיקון: תשנ״ט, תשע״א, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה התשקיף וצורתו;
{{ח:תתת|(2)}} הדו״חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(3)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|27|הוראות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תש״ע־3, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|או 129ג(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} דו״ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
{{ח:תתת|(3)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
{{ח:תתת|(4)}} דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|חובת מתן הסברים|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו.

{{ח:סעיף|29|היתר לפרסום תשקיף|תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
{{ח:תת|(ד)}} בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
{{ח:תת|(ה)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|אישור התשקיף וחתימה עליו|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ג)}} נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.
{{ח:תת|(ה)}} חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ה) ו־(ו) לחוק ניירות ערך}} יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ג) ו־(ד) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|31|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״א־3, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף ישא תאריך (להלן – תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}} וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף}}

{{ח:סעיף|32|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן – התקופה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
{{ח:תתת|(3)}} בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|דו״ח של מנהל הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו״ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו״ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו״ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תיקון תשקיף של קרן סגורה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25א|25א}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25ב|25ב}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 26|ו־26(א) לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|תיקון טעות סופר בתשקיף}}
{{ח:ת}} לענין תיקון טעות סופר בתשקיף, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25ג|סעיף 25ג לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}

{{ח:סעיף|37|אחריות חותמי התשקיף}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(2)}} מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.

{{ח:סעיף|38|אחריותם של מומחים}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, ותקופת ההתיישנות לענין סעיף זה תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.

{{ח:סעיף|39|שלילת אחריות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}}, בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו״ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}} אחרי הפרסום האמור בעתון;
{{ח:תת|(4)}} על מי שחתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}}, ועל מי שנתן חוות דעת, דו״ח או אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}}, לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.

{{ח:סעיף|40|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} היו שניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד, ולענין האחריות בינם לבין עצמם – יחולו הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ו, תש״ע־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ניהול הקרן}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: קרן פתוחה}}

{{ח:סעיף|42|מחיר יחידה ומחיר פדיון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה – מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מועד אחר – מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן – הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
{{ח:תת|(ד1)}} מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
{{ח:תת|(ד2)}} בסעיף זה, ”שיעור העמלה“ – העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|43|מחיר קניה ומחיר מכירה של נכסי קרן|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|44|הזמנות ליחידות, הוראות לפדיונן והתשלום בעדן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|45|העברת מזומנים לקרן|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} נמכרה יחידה בקרן פתוחה, יעביר המפיץ לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה; הועבר הסכום לחשבון מנהל הקרן, יעבירו מנהל הקרן לחשבון הקרן בו ביום.

{{ח:סעיף|46|הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(א)}} – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן – השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה – יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה.
{{ח:תתת|(2)}} נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט).
{{ח:תתת|(3)}} לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן – תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ – יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור – יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”הצעת יחידות לכל אדם“ – למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ח)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ט)}} פעולות המסלקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ב) ו־(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53(ג)}} יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.

{{ח:סעיף|47|קרן מועדים קבועים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה רשאי לקבוע בהסכם הקרן מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (בחוק זה – קרן מועדים קבועים), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים שבהתקיימם על המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן להיות זהים, ותנאים שבהתקיימם יכול שמועדים אלה לא יהיו זהים;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות והתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לפדיון יחידות לא תעלה על 12 חודשים או על תקופה ארוכה יותר שתקבע הרשות בהוראות בהתאם לסוג הקרן, ובלבד שלא תעלה על 36 חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן מועדים קבועים רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים מקדמיים להתניית הפדיון במתן הודעה מוקדמת כאמור.

{{ח:סעיף|48|הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, רשאי יושב ראש הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
{{ח:תתת|(2)}} לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|הגבלה על החזקת יחידות בידי גורם מקורב|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מקורב“ – אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן מקורבת“, לגורם מקורב – קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור יחידות מוחזקות“ – מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;
{{ח:תתת|(3)}} השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, ”שיעור שכר מנהל הקרן“ – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: קרן סגורה}}

{{ח:סעיף|50|מחיר יחידה|תיקון: תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה ראשונה – מחיר שנקבע בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} בהצעה אחרת – מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז – תתבטל ההצעה; לענין זה, ”מחיר יחידה“ – מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, ”שווי יחידה“, של קרן – שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|51|אישור הבורסה לרישום היחידות}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יציע יחידות של קרן סגורה אלא לאחר שקיבל את אישור הבורסה לרישומן למסחר.

{{ח:סעיף|52|דו״ח על תוצאות ההצעה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} מנהל קרן סגורה יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על תוצאות ההצעה שבתשקיף לפי פרטים ובמועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו&amp;quot;ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|53|הקצאת יחידות והעברת כספים|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;
{{ח:תתת|(3)}} יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”יום ההקצאה“ – לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}}.

{{ח:סעיף|54|ביטול הצעה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו&amp;quot;ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|54א|תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|54ב|הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן סל או הפסקת פדיונן.

{{ח:סעיף|55|מחיר יחידות נסחרות}}
{{ח:ת}} מחירי היחידות של קרן סגורה ייקבעו, לאחר שהחלו להיסחר בבורסה, לפי תוצאות המסחר.

{{ח:סעיף|56|פדיון יחידות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה – מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.
{{ח:תת|(א1)}} קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|57|השבת יחידות או הקצאתן בלא תמורה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה – השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיפים 53(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.
{{ח:תתת|(2)}} יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה – יחידות רדומות).
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}

{{ח:סעיף|58|הוצאת יחידות בתמורה ויחידות הטבה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוצא יחידה ללא תמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן – יחידות הטבה).

{{ח:סעיף|58א|העברת יחידות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.

{{ח:סעיף|58ב|הגבלה על הזמנת יחידות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.

{{ח:סעיף|59|נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן|תיקון: תשנ״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה, אלא ניירות ערך, ניירות ערך חוץ, אופציות, חוזים עתידיים, קרן כספית, מטבע חוץ, מזומנים ונכס אחר שקבע שר האוצר בתקנות, והכל מהסוגים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגי קרנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|60|אישור מראש לביצוע עסקה|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יהיה רשאי לבצע עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6), (7) או (7א)}} אלא אם כן אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו.

{{ח:סעיף|61|השקעת נכסי הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;
{{ח:תתת|(2)}} השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, ”שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן“ – שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}} או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.
{{ח:תתת|(2)}} בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(4)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}

{{ח:סעיף|62|פיזור השקעות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ניירות ערך של תאגיד“ – שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר“ – שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור נכס אחר“ – שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, וכן לקבוע שיעור מרבי –
{{ח:תתת|(1)}} לשיעור ניירות ערך של תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;
{{ח:תתת|(3)}} לשיעור נכס אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי רשום למסחר של נייר ערך“ – שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2}}.
{{ח:תת|(ג)}} עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;
{{ח:תתת|(2)}} השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).

{{ח:סעיף|63|עסקת מכירה בחסר|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;
{{ח:תת|(2)}} לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”עסקת מכירה בחסר“ – מכירה בבורסה או בשוק מוסדר של ניירות ערך שאינם של המוכר, בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|64|חוזה עתידי ואופציה}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה עתידי“ – התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מימוש“ – המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|65|עסקה במזומנים או באשראי והתחייבויות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף {{ח:הערה|[קטן]}} אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, ”התחייבויות“ – למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.

{{ח:סעיף|65א|הוראות זמניות למנהלי קרנות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65}}, רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים –
{{ח:תתת|(1)}} לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}} או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(4)}} להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(5)}} להורות על –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתתת|(ה)}} אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ב)}}, אם קבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עסקה בין קרן לבין גופים קרובים|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה –
{{ח:תתת|(1)}} לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה – ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.

{{ח:סעיף|68|איסור החזקת יחידות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תש״ע, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, ”חברה סוחרת“ – חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.
{{ח:תת|(ב)}} מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו״ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 81|ובסעיף 81(ב)}}, מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה – חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו־(ו) יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|70|חיוב קרן וזיכויה}}
{{ח:ת}} מנהל קרן שקנה נכס בעד קרן שבניהולו או שמכר נכס מנכסי הקרן, יחייב או יזכה את חשבון הקרן בסכום ששילם או שקיבל בפועל, ביום שבו שילם או קיבל את תמורת הנכס, לפי הענין.

{{ח:סעיף|71|הודעה על החזקת יחידות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.

{{ח:סעיף|72|דו״חות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו״חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדו״חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ו|פרק ו׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.
{{ח:תת|(א2)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו״ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו״ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו״ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו״ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו״ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
{{ח:תת|(ו)}} לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש דו״ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו״ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} דו״ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|72א|דרכי הדיווח לרשות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו״ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

{{ח:סעיף|72ב|עיון במסמך והעתק מאושר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו״ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א(א)}}; לענין זה, ”פלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|73|פרסום|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו״חות שיש לפרסם בעתון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של –
{{ח:תתת|(1)}} התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), תשכ״ב–1961}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – לרבות מי שמועסק על ידו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לפרסם“, ”פרסום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין).

{{ח:סעיף|73א|פרט מטעה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עיקרי הנאמנות}}

{{ח:סעיף|74|טובת בעלי היחידות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} נאמן ומנהל קרן ימלאו את תפקידיהם וישתמשו בסמכויותיהם לטובת בעלי היחידות בלבד ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו.

{{ח:סעיף|75|חובת הנאמנות}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.

{{ח:סעיף|76|דין נכסי הקרן|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|77|השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ב־4, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|סעיף 182 לחוק החברות}} או לבעלות בתעודת התחייבות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182 לחוק החברות}} או כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכירה בחסר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|78|חובות הנאמן ותפקידיו|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}}, יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:
{{ח:תתת|(1)}} תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו –
{{ח:תתתת|(א)}} יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;
{{ח:תתת}} לעניין זה, ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יגיש הנאמן דו״ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו״ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הנאמן יודיע לרשות על כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד – מיד לאחר המועד שקבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן – תוך זמן סביר לאחר שאירעו.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.

{{ח:סעיף|79|שעבוד נכסי הקרן}}
{{ח:ת}} נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול; מנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד את נכסי הקרן אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, לפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|80|הוצאות שייפרעו מנכסי הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו״ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.
{{ח:תת|(א1)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו״ח לרשות ולבורסה.

{{ח:סעיף|80א|הוצאות בשל תיקון טעות|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל המפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון.

{{ח:סעיף|81|איסור קבלת טובות הנאה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת –
{{ח:תתת|(1)}} הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, ”מועסק“ – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.

{{ח:סעיף|81א|הימנעות דירקטור מהצבעה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת דירקטוריון, לא יהיה נוכח ולא יצביע בדיון בענין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל ענין בו; נכח או הצביע אחד מהם בענין אישור עסקה כאמור, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לו, למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לבקש מבית המשפט להעבירו מכהונתו.

{{ח:סעיף|82|איסור מתן הטבה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}} (בסעיף קטן זה – משווק);
{{ח:תתת|(3)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו; חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק}}, יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק האמור}} – במסגרת עיסוקו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק}} שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון – תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;
{{ח:תתת|(6)}} תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עושה שוק“ – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;
{{ח:תתת|(7)}} תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|83|אחריות מנהל קרן}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיפים 74}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78(א)}}; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

{{ח:סעיף|84|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} אינן גורעות מתרופה שיש לבעל יחידה לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|85|קבילות פסק דין|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי בעתירה נגד החלטת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, יהיו קבילים בהליך אזרחי נגד מנהל הקרן כראיה לכאורה לאמור בהם, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ב|סעיפים 42ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ג|42ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ה|ו־42ה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, יחולו בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|86|איסור אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} נאמן או מנהל קרן אינם רשאים לאצול מסמכויותיהם או להעביר מחובותיהם לפי חוק זה; העסקת אדם על ידי נאמן או מנהל קרן, לא תיחשב כאצילת סמכויות או כהעברת חובות, ולא תגרע מאחריותם כלפי בעלי היחידות.

{{ח:סעיף|87|רווח שלא כדין|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט לפי בקשת בעל יחידה, מנהל קרן או נאמן, כי מנהל קרן או נאמן, אגב מילוי תפקידם, הפיקו רווח או גבו תשלומים שלא כדין או פרעו מנכסי הקרן הוצאות שלא כדין או בסכום בלתי סביר, רשאי בית המשפט להורות כי ישפו את הקרן, בעלי יחידות או מי שהיו בעלי יחידות, בסכום ובדרך שיורה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ט, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשנ״ט, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94|פטור ממס בולים}}
{{ח:ת}} יחידה והעברתה פטורות ממס בולים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשס״א, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95א|החזקה באמצעות חברת רישומים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.

{{ח:סעיף|95ב|מרשם יחידות של קרן סגורה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.
{{ח:תת|(ב)}} במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ב)}}, יירשם גם מספר היחידות הרדומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.
{{ח:תת|(ה)}} מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.

{{ח:סעיף|95ג|זכאות חברת רישומים לתעודה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.

{{ח:סעיף|96|התייצבות הרשות בהליכים}}
{{ח:ת}} נפתח בבית משפט הליך אזרחי שמנהל קרן או נאמן צד לו, יודיע על כך מנהל הקרן או הנאמן בכתב לרשות; ראה יושב ראש הרשות כי ענין של בעלי היחידות מושפע או עלול להיות מושפע מן ההליך, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|97|פיקוח הרשות|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־3, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

{{ח:סעיף|97א|החלת סמכויות הרשות|תיקון: תשע״א, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114}};
{{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות“.

{{ח:סעיף|98||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|99|מינוי רואה חשבון וחובותיו|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.

{{ח:סעיף|99א|מבקר פנימי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5א)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.

{{ח:סעיף|100|מיזוג קרנות פתוחות או קרנות סל ופיצול קרנות פתוחות|תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.
{{ח:תת|(ב)}} במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.
{{ח:תת|(ד)}} בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו.
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו״ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}; לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה –
{{ח:תתת|(1)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}}, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.

{{ח:סעיף|101|קרן סגורה שתהיה לקרן פתוחה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ג)}} קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן סגורה לקרן פתוחה – יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו״ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.

{{ח:סעיף|102|קרן פתוחה שתהיה לקרן סגורה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן פתוחה לקרן סגורה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ד)}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).

{{ח:סעיף|103|עילות לפירוק קרן|תיקון: תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} פירוק של קרן יהיה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן – תום תקופת הקרן);
{{ח:תת|(2)}} נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;
{{ח:תת|(3)}} נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(4)}} דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.

{{ח:סעיף|104|בקשה לפירוק קרן|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן.
{{ח:תתת|(2)}} כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את בקשת הפירוק;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו פירוק;
{{ח:תתת|(5)}} לתת צו אחר שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|104א|פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}, בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, ”סוג“ – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}} לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”הוצאות עודפות“ – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}} בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}} – בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ב1)}}; סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.

{{ח:סעיף|105|מפרק הקרן שכרו וכשירותו|תיקון: תשנ״ט, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}}, ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.
{{ח:תת|(א1)}} שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.
{{ח:תת|(א2)}} שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, ”שיעור השכר“ – סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;
{{ח:תתת|(3)}} אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.

{{ח:סעיף|106|הודעה על פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.
{{ח:תת|(א1)}} הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א)}}, רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.

{{ח:סעיף|107|מועד פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(1)}} – תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(2)}} – המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}, המאוחר ביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(3)}} – לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;
{{ח:תתת|(4)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(4)}} – יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 104א|סעיף 104א}} – בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממשלוח הודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}.

{{ח:סעיף|107א|תקנות לעניין פירוק קרן סל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיפים 106}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107(ב)}}, וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|108|הוראות שונות בדבר פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן –
{{ח:תתת|(1)}} יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;
{{ח:תתת|(2)}} ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות –
{{ח:תתת|(1)}} לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.
{{ח:תת|(ה)}} מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.

{{ח:סעיף|109|מימוש נכסי הקרן בפירוק|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 276|סעיפים 276}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 288|288 עד 291}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 310|ו־310 עד 312 לפקודת החברות}} יחולו על פירוק קרן, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא בהפרש מאמצעיו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|110|השלמת הפירוק|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} –
{{ח:תת|(1)}} יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו״ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ד)}} ועל הוצאות הפירוק;
{{ח:תת|(2)}} יפקע תוקפו של הסכם הקרן;
{{ח:תת|(3)}} ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.

{{ח:סעיף|111|אסיפה כללית|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות.
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
{{ח:תת|(ד)}} היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} – לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”בעל יחידות“ – מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.
{{ח:תת|(ו)}} כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.
{{ח:תת|(ז)}} יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.
{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
{{ח:תת|(ט)}} על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(י)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|112|הודעה על כינוס אסיפה|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.
{{ח:תת|(ג)}} מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.

{{ח:סעיף|112א|הודעה על העברת ניהול קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.

{{ח:סעיף|112ב|הודעה על שינוי שם של מנהל קרן או שינוי שם של קרן|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.

{{ח:סעיף|113|קיום עסקה}}
{{ח:ת}} עסקה בנכסי הקרן לא תהיה בטלה רק משום שביצועה מהווה עבירה על הוראות חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הצעת יחידות של קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}

{{ח:סעיף|113א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}}|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפקח“ – גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות של קרן חוץ“ – יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת המוצא“ – מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן חוץ“ – תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חוץ“ – הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.

{{ח:סעיף|113ב|הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ג|בסעיף 113ג(א)(1)}} שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|113ג|תקנות לעניין קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|113ד|תחולת הוראות על קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} –
{{ח:תתתת|(א)}} סעיף קטן (ד) – הרישה עד המילים ”ובתנאים שבהם הותר“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (ד1);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)}} – הסיפה החל במילים ”מפיץ לא יסרב“ תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}} – יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) עד (ה)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}}, ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83(א)}} – הרישה עד המילים ”לפי חוק זה“.
{{ח:תת|(ב)}} על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ד) ו־(ה)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 10|פרט (10) בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 8|פרט (8) בחלק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 5|פרט (5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א) ו־(ב)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 28|פרט (28) בחלק ג׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ג)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 26|פרט (26) בחלק ב׳}}.

{{ח:סעיף|113ה|חובת הודעה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 113ב|בסעיף 113ב(א)}} לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיף 113ג(א)(1)}}, יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.

{{ח:סעיף|113ו|הוראה על תיקון פגם|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ה|סעיף 113ה}} ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 113ב|בסעיף 113ב(א)}} לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיף 113ג(א)(1)}}, או נודע לרשות כי מנהל קרן חוץ הפר הוראה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיפים 113ג(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 113ד|ו־113ד(א)}}, רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.

{{ח:סעיף|113ז|הוראה על הפסקת הצעה של יחידות קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן חוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ו|בסעיף 113ו}};
{{ח:תת|(2)}} הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;
{{ח:תת|(3)}} היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|113ח|הוראה על מחיקה מהרישום למסחר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור בישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ז|בסעיף 113ז}}, והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|113ט|הסדרים להבטחת זכויות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה; לעניין זה, ”תקנון“ – תקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|114|עיצום כספי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|115|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בהתאם לחלק {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שבו מנויה ההפרה שביצע.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, ”שווי נקי“ – השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.

{{ח:סעיף|116|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|117|הפרת הוראה זהה בכמה קרנות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות, כמבצע הפרה אחת אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.

{{ח:סעיף|118|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|119|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}}.

{{ח:סעיף|120|החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}} כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|או ג׳ לתוספת השלישית}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נט|סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך}}, החלות לעניין הפרה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ב|ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|או ג׳ לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|אותו סעיף}} על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|120א|רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע, לעניין {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם, לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|120ב|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא1|ו־י״א1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|120ג|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124|עבירות של מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(4)}} כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}} לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};
{{ח:תתת|(9)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}};
{{ח:תתת|(10)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};
{{ח:תתת|(11)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א) או (ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(13)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}};
{{ח:תתת|(14)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(ב)}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ה)}};
{{ח:תתת|(18)}} הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג|סעיף 129ג}} או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 129ד|בסעיף 129ד(א)}};
{{ח:תתת|(19)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|125|עבירות כדי להטעות או לרמות}}
{{ח:ת}} מי שעבר אחת העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף 124}} כדי לרמות או להטעות בעל יחידה או מי ששוקל רכישה, פדיון, קניה או מכירה של יחידה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|126|קנס בעבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכה העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל בשל אותה עבירה.

{{ח:סעיף|126א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|127||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק יא1|פרק י״א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|128א|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(ג)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(א)}}.

{{ח:סעיף|128ב|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|129|שמירת ספרי הקרן ודרישת הרשות למידע|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, ”ספרי הקרן“ – מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו״חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129א||תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129ב|המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, למנהל קרן או לנאמן לקרן, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|129ג|קרן כספית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73(ג)(3) ו־(ג1)}}, לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באותו סעיף}}, וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
{{ח:תת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73(ג)(3)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג1)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|באותו סעיף}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|129ד|פרסום הוראות הרשות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיפים 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|ו־129ג(2) ו־(3)}} – אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

{{ח:סעיף|130|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}} בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א) ו־(ג)}}, ששה חודשים לאחר תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן – נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;
{{ח:תתת|(2)}} ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.

{{ח:סעיף|130א|אגרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות.

{{ח:סעיף|130ב|דוח מיוחד לענין {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 132)}} – הוראת שעה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס׳ 132) (תיקון), התשס״ג–2002}} (להלן – התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf|התיקון}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.

{{ח:סעיף|131|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|133|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961 – בטל, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43 לחוק זה}};
{{ח:תת|(2)}} סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|134|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כנוסחן ביום תחילתו של חוק זה או בשינויים שייקבעו לפיו כל עוד לא בוטלו:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש״ל–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ״ב–1961}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש״ל–1970}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות), התשמ״ח–1987}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ), התשמ״א–1980}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים), התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף|135|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום כ״ז בתשרי התשנ״ה (2 באוקטובר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.

{{ח:סעיף|136|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מקבלתו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|סעיפים 114}}, {{ח:פנימי|סעיף 115|115}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124(א)(18)}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5א}}
{{ח:ת}} כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20(ב2)}}, או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(ד)}};

{{ח:סעיף*|(5ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ב}}
{{ח:ת}} לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ג)}}, בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}} או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(י)}};

{{ח:סעיף*|(5ג)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ג}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|סעיף 23ב2(ה)}};

{{ח:סעיף*|(5ד)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ד}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)#סעיף 3|ו־3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ו|סעיף 23ו}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|או 29(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(1)}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112א|או 112א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(2)}}, או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(ב)}} או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10א}}
{{ח:ת}} הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}}, נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 58ב|סעיף 58ב}}, או הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ז)}} לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71(ג)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ה)(2)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120ב|סעיף 120ב}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:תת|(ב)}} הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:תת|(ג)}} הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(ב) או (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78(ז)}};
{{ח:תת|(ד)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}};
{{ח:תת|(ה)}} הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)(1) או (3)}}, או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54ב|סעיף 54ב}};
{{ח:תת|(ו)}} דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ג)}};
{{ח:תת|(ז)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}};
{{ח:תת|(ח)}} דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ח)}};
{{ח:תת|(ט)}} הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ב)}};
{{ח:תת|(י)}} הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב)}}, או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב1)}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ב, תשע״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13(ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א), (א2), (ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20(ב1) או (ב2)}}, בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(2) או (3)}}, בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי, כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג) או (ד)}} בדבר ישיבות ועדת השקעות;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)}}, בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}} במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג)}};

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7א}}
{{ח:ת}} מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א) עד (ג)}}, או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ד)}}, או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ב)}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך או במועד שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב)}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ג)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)(1)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ח)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)(1) או (2)}}, או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ב)}};

{{ח:סעיף*|(13א)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13א}}
{{ח:ת}} הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)(1)}};

{{ח:סעיף*|(13ב)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ג)}} לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} {{ח:פנימי|סעיף 65א|או 65א(א)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} ביצע עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6), (7) או (7א)}}, אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};

{{ח:סעיף*|(15א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15א}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ב)(1) או (2)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ב)(5)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת;

{{ח:סעיף*|(15ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ג) או (ד)}} בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;

{{ח:סעיף*|(15ג)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15ג}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ז) או (ח)}} בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף האמור}};

{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף האמור}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}};

{{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}};

{{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}};

{{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} פרסם דבר בקשר לקרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}};

{{ח:סעיף*|(21א)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21א}}
{{ח:ת}} לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} שקבע שר האוצר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)(3)}} כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ה)(1)}}, או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ה)(2)}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ד)}};

{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)(1)}}, או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)(2)}} או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 104א|סעיף 104א(ד)}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80א|סעיף 80א}};

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1)}};

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2א}}
{{ח:ת}} לא מינה יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(1)}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2ב}}
{{ח:ת}} מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3א}}
{{ח:ת}} לא מינה ועדת ביקורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(א)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאין לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, או הקצה יחידות, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) או (ג1)}}, לפי העניין, או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ב|סעיף 113ב(א)}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או ביום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיף האמור}}, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ג)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}}, או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ג)}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}}, או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג) או (ד)}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א1)}}, או לא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} הציע יחידה בלא תמורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 19}}
{{ח:ת}} העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א(א)}}, או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 20}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף האמור}};

{{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 21}}
{{ח:ת}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף האמור}};

{{ח:סעיף*|(22)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 22}}
{{ח:ת}} קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|הסעיפים האמורים}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 23}}
{{ח:ת}} החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 24}}
{{ח:ת}} שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ד)}};

{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 26}}
{{ח:ת}} לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)(1) עד (4) ו־(א1)}}, ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|הסעיף האמור}} בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“, ”הפרה נמשכת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52יט|בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך}} כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114}};

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 27}}
{{ח:ת}} מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 28}}
{{ח:ת}} הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}}, או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}};

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 29}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 97א|סעיף 97א(ב)}} או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(ג)}};

{{ח:סעיף*|(29א)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 29א}}
{{ח:ת}} לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(א)}};

{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 30}}
{{ח:ת}} מיזג או פיצל קרנות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(א) עד (ד)}};

{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 31}}
{{ח:ת}} לא פדה את יחידות הקרן במועד הפירוק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ה)}};

{{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 32}}
{{ח:ת}} לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(3)}};

{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 33}}
{{ח:ת}} לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהיתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)(2)}}, או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)(3)}};

{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 34}}
{{ח:ת}} לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ח)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 115|סעיפים 115}} {{ח:פנימי|סעיף 116|ו־116}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין מנהל קרן או נאמן –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;היקף נכסים בניהול/בנאמנות (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום עיצום מזערי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום עיצום מזערי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום עיצום מזערי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות עד 64,308,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3/800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־64,308,001 עד 643,078,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/9,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/3,600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־643,078,001 עד 6,430,779,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/90,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/36,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/24,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מעל 6,430,779,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/180,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/120,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סכום עיצום מרבי&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;257,000&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;965,000&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;643,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;257,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;643,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,286,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחיד אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 119|סעיפים 119}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124(א)(18)}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)}}, בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}} במשך תקופה העולה על שישה חודשים;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה(א) עד (ג)}};

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3א}}
{{ח:ת}} שלט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|סעיף 23ב2}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)}}, שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(ב)}}, או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(ג)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}}, והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע יחידה בלא תמורה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}, והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה בעבור היחידה;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|אותם סעיפים}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א)}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ד)}};

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ה)(1)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שימש נאמן לקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13(א)}}, לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(2)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ט באב התשנ״ד (27 ביולי 1994).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אברהם (בייגה) שוחט'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qhhy3ji6ve7mrw5mbvpsmi4g9c4l4dg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314948</id>
    <revision>
      <id>3019726</id>
      <parentid>3002446</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:03:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194231" sha1="jadv10gz2igjgexndlmf0gp77cjvg6d" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995 (תיקון: תשס&quot;ה-4)
&lt;שם קודם&gt; חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000451 תיקון 2203821 תקן 174496 קוד a163Y00000DuHHvQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ&quot;ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|14:211359)); ((תשנ&quot;ז, 10|תיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211370)), ((80|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211384)); ((בג&quot;ץ 1715/97|בג&quot;ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ' שר האוצר|97017150.a15)); ((תשנ&quot;ח, 250|תיקון מס' 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211518)); ((תשס&quot;ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ד, 498|תיקון מס' 24 לחוק ניירות ערך|16:299769)); ((תשס&quot;ה, 41|תיקון מס' 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299716)), ((504|תיקון מס' 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299927)), ((745|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((840, 853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 18|ת&quot;ט|2035)); ((תשס&quot;ט, 75|תיקון מס' 37 לחוק ניירות ערך|17:299975)), ((286|תיקון מס' 38 לחוק ניירות ערך|18:300907)); ((תש&quot;ע, 370, 379|תיקון מס' 13|18:300926)), ((409|תיקון מס' 14|18:301087)), ((618|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)); ((תשע&quot;ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת&quot;ט|2342)); ((תשע&quot;ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)), ((655|תיקון מס' 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|19:303828)); ((תשע&quot;ו, 691|תיקון מס' 59 לחוק ניירות ערך|20:338720)); ((תשע&quot;ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1070|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)); ((תשע&quot;ט, 63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((251|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((1151|ת&quot;ט|3007)); ((תשפ&quot;ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 993|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)); ((תשפ&quot;ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|7465)), ((490|תיקון התוספת השלישית לחוק|7465)), ((491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|7465)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|14122)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אגודת פיקדון ואשראי&quot; - אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;בורסה מחוץ לישראל&quot; - חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת;
:- &quot;בנק מחוץ לישראל&quot; - תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח;
:- &quot;דו&quot;ח מיידי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבירה&quot; - עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; [[חוק הפיקוח על קופות גמל]]; [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; [[חוק ניירות ערך]]; [[חוק השקעות משותפות]]; [[פקודת החברות]]; [[חוק הבנקאות (רישוי)]]; [[פקודת הבנקאות, 1941]]; [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]; [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]]; [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל&quot;ח-1978]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; [[פקודת המכס]]; [[חוק היטלי סחר, התשנ&quot;א-1991]]; [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות ניירות ערך שהוקמה על פי [[חוק ניירות ערך]];
:- &quot;התחייבות חיתומית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;זיקה&quot;, של אדם, לנכס פיננסי - כל אחד מאלה:
:: (1) הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו.
:: (2) אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור [[בסעיף 17(ב)(3) עד (5)]], שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, &quot;אדם&quot; - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה;
:- &quot;חבר בורסה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה&quot; - כהגדרתה [[בפקודת החברות]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק השקעות משותפות&quot; - [[=חוק השקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חתם&quot; - מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; או &quot;יועץ&quot; - מי שעוסק בייעוץ השקעות;
:- &quot;ייעוץ השקעות&quot; - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, &quot;ייעוץ&quot; - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;
:- &quot;לקוח כשיר&quot; - לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיימו בו התנאים המנויים בה;
:- &quot;מבטח&quot; ו&quot;סוכן ביטוח&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מוצר מובנה&quot; - השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
:: (1) מדד או מספר מדדים;
:: (2) מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך;
:: (3) מחיר של סחורה או של מספר סחורות;
:: (4) מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים;
:: (5) ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים;
:: (6) שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים;
:: למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך;
:: (2) הפרשי שערי מט&quot;ח;
:: (3) ריבית קבועה או משתנה;
:: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה;
:- &quot;מוצרי מדדים&quot; - תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;מנהל קרן&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:- &quot;מערכת למסחר בניירות ערך&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;משווק השקעות&quot; או &quot;משווק&quot; - מי שעוסק בשיווק השקעות;
:- &quot;מנהל תיקי השקעות&quot; או &quot;מנהל תיקים&quot; - מי שעוסק בניהול תיקי השקעות;
:- &quot;מרשם העוסקים הזרים&quot; - כמשמעותו לפי [[סימן ג' בפרק ב'1]];
:- &quot;נאמנות עיוורת&quot; - ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;ניהול תיקי השקעות&quot; - ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים;
:- &quot;ניירות ערך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]], למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;ניירות ערך חוץ&quot; - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;
:- &quot;נכסים פיננסיים&quot; - יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;עסקה&quot; - עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;שיווק השקעות&quot; - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, &quot;ייעוץ&quot; - כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות;
:- &quot;שירותים&quot; - ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם;
:- &quot;תאגיד מורשה&quot; - תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה;
:- &quot;תאגיד קשור&quot;, לתאגיד אחר - תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא שולט בתאגיד האחר;
:: (2) הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
:: (3) לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה;
:- &quot;תכנית חסכון&quot; - תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]];
:- &quot;תעודות סל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנון הבורסה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;בנק&quot;, &quot;בנק חוץ&quot; ו&quot;תאגיד בנקאי&quot; - כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;חברה מנהלת&quot; ו&quot;קרן השתלמות&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;בן משפחה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, &quot;הון עצמי&quot;, &quot;התחייבות חיתומית&quot;, &quot;פרט מטעה&quot;, &quot;שליטה&quot;, &quot;בורסה&quot;, &quot;החזקה&quot; ו&quot;רכישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;קרן להשקעות משותפות בנאמנות&quot;, &quot;קרן פתוחה&quot; ו&quot;שוק מוסדר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות]];
:- &quot;אופציה&quot; ו&quot;חוזה עתידי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות]];
:- &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

== פרק ב': חובת רישוי ==

@ 2. חובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז)
: (א) לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.
: (ב) לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד - הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות.
: (ב1) לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק.
: (ב2) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן - יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[פרקים ג']] [[ו-ה' עד ח']] החלות על בעל רשיון משווק.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק.
: (ד) אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע -
:: (1) ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
:: (2) ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
:: (3) ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם [[בחוק האמור]], לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו [[באותו חוק]], שהוא גם נכס פיננסי.

@ 3. עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-5, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ד)
: (א) עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי;
:: (4) ייעוץ השקעות בכלי התקשורת;
:: (5) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין;
:: (6) ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד;
:: (7) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה;
:: (8) ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים;
:: (9) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור;
:: (10) ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור;
:: (11) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר;
:: (12) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014]], לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ&quot;מ“ – כהגדרתה [[בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
:: (13) דירוג כהגדרתו [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע&quot;ד-2014]];
:: (14) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
::: (א) מנהל קרן;
::: (ב) מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]];
::: (ג) יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
::: (ד) חבר בורסה;
::: (ה) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה [[בחוק האמור]];
::: (ו) גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
::: (ז) מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור;
::: לעניין סעיף זה, &quot;קרן כספית&quot; - כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]], למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47 לחוק האמור]] שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור [[בסעיף 47(א)(3) ((לחוק האמור))]] עולה על 12 חודשים.
::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ&quot;ד-2024]].))
: (א1) על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה -
:: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרקים ג']] [[או ד']], לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון;
:: (2) יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
: (א2) על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה -
:: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]] [[ו-18]], כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות - גם הוראות [[פרק ד']], למעט [[סעיף 24]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם;
:: (2) יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
: (א3) על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה.
: (א4) על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הוראות [[סעיפים 11]], [[14]], [[16(א)]], [[17]], [[20]], [[21]], [[27א]] [[ו-27ב(ב)]], ולעניין תאגיד - גם [[סעיף 40ד]], יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם [[סעיפים 14]] [[ו-17(ב)]] יחולו בשינויים אלה:
::: (א) על אף האמור [[בסעיף 14(ב)]], העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:
:::: (1) פרטי הזיהוי של הקרן;
:::: (2) מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;
:::: (3) המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;
:::: (4) שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם [[בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות]];
:::: (5) תשואת הקרן;
:::: (6) פרטי העוסק;
::: (ב) יקראו את [[סעיף 17(ב)]] כך שבסופו יבוא:
:::: &quot;(7) קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.&quot;;
:: (2) נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;
:: (3) עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 27(ד) עד (ז)]] [[ו-27א]], בשינויים המחויבים;
:: (4) עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
: (ג) בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]], [[18]], [[24]] [[ו-25]], לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.
: (ד) בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו [[סעיפים 4]], [[12]], [[13]], [[15]], [[16א]], [[18]], [[19]], [[25]], [[26]] [[ו-27ג]], ויחולו הוראות סעיף קטן (א4).

@ 3א. הצעה למתן שירותים (תיקון: תש&quot;ע)
: לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות [[סעיפים 3]] [[או 9]] או [[פרק ב'1]]; בסעיף קטן זה, &quot;פנייה בהצעה&quot; - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.

@ 4. פעילות אסורה על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-3)
: (א) יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]] עבור עצמו.
: (ב) יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.
: (ג) האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה:
:: (1) ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה;
:: (2) ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו-(2ב) - בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי [[סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך]], ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות [[סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים;
:: (2א) ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה -
::: (א) יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות [[סעיף 15]];
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
:: (2ב) ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
:: (3) יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]]; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה:
::: (1) בעל שליטה במנהל הקרן;
::: (2) דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור;
:: (3א) מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:: (4) השקעות בקרנות השתלמות;
:: (5) ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור;
:: (6) ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה -
:::- &quot;ניירות ערך חוץ&quot; - למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:::- &quot;שווי רשום למסחר&quot; - הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;
:: (7) מוצרי מדדים.

@ 4א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]] (בחוק זה - חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות);
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 23ה(ד) ו-(ה) לחוק השקעות משותפות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].

@ 5. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
: (ב) בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו&quot;חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
: (ג) הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו&quot;חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.

@ 6. החלטת הרשות בבקשה
: סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה.

@ 7. תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
:: (3) לא הורשע בעבירה;
:: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
:: (5) השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ב) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) השותפים הם בעלי רשיון;
:: (2) השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (3) השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח;
:: (4) השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור.
: (ב1) הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה:
:: (1) האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים;
:: (2) האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (3) לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
:: (4) לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
: (ג) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (2) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (3) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
:: (4) לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות;
:: (5) החברה אינה עוסקת בחיתום.
: (ג1) הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון משווק או גוף מוסדי;
:: (2) סוכן פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:: (3) סוכן ביטוח;
:: (4) מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
:: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם;
:: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג2) הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון יועץ;
:: (2) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (3) יועץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:: (4) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]] (בסעיף זה - בנק זעיר);
:: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
:: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו-(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ד) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון;
:: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
: (ד1) (((בוטל).))
: (ה) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5), (ב)(3) ו-(ג)(3) ו-(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ו) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד.

@ 7א. פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי [[סעיפים 7(א)(4) ו-(5)]], לצורך קבלת הרשיון המבוקש.

@ 8. תנאים למתן רשיון מנהל תיקים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
:: (3) לא הורשע בעבירה;
:: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
:: (5) השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ב) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, &quot;פעולות נלוות&quot; - לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (3) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (4) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות;
:: (5) לחברה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות.
: (ג) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון;
:: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5) ו-(ב)(4) ו-(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ה) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד.

@ 8א. מתן רישיון במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;ד)
: (א) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(א)(4) או (5)]] או [[שבסעיף 8(א)(4) או (5)]], לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
: (ב) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי [[סעיף 6]] לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה [[בסעיף 3(א)(14)]], אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7(ב)(1) ו-(2), (ב1)(1) או (ג)(1)]].

@ 9. עיסוק בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: (א) תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים.
: (ב) בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]], רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(ג1)]], למעט התנאי [[הסעיף האמור|שבפסקה (4) שבו]] הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות [[סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)]] ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:
:: (1) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ;
:: (2) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(4), (11) או (14)]];
:: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]].
: (ב1) בנק ובנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי [[סעיף 7]], ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן:
:: (1) עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק;
:: (2) עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]];
:: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]].
: (ב2) הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן.
: (ג) הוראות [[פרק ג']] [[וסעיף 25(ב)]] החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ג1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות [[פרק ג']], למעט [[16א|סעיף 16א(א)(1) שבו]], והוראות [[סעיף 25(ב1)]] החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות [[פרק ג']] או [[סעיף 25(ב1)]].
: (ד) לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, &quot;עובד&quot; - עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום.
: (ה) המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 2(ג)]], תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1).

@ 10. ביטול רשיון או התלייתו (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א)
: (א) הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה:
:: (1) הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
:: (3) הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון;
:: (4) בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך;
:: (5) הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל]] או כפסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.
: (א1)(1) הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן - פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) בעל שליטה בבעל הרישיון;
::: (ג) נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
:: (2) מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות [[סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים; לעניין זה, &quot;מותב&quot; - מותב של הוועדה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]].
:: (3) על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד.
:: (4) הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ב) יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל.
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות [[סעיפים 7]] [[ו-8]], בשינויים המחוייבים.

== פרק ב'1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר (תיקון: תש&quot;ע) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 10א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היתר זר&quot; - היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה;
:- &quot;יחיד זר&quot; - יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר;
:- &quot;עוסק זר&quot; - יחיד זר או תאגיד זר;
:- &quot;תאגיד זר&quot; - תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא התאגד מחוץ לישראל;
:: (2) השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים - החזקה עם תושב ישראל;
:: (3) הוא בעל היתר זר;
:: (4) עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל;
:- &quot;תאגיד מורשה&quot; - לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].

=== סימן ב': מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 10ב. מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 2]], עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות [[פרק זה]]:
:: (1) העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור;
:: (2) ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר - גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור;
:: (3) התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה;
:: (4) העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ג']].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות [[סעיפים 10ג]], [[10ה]] [[ו-10ו]], גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום &quot;לקוח התאגיד המורשה&quot; נאמר &quot;לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)&quot;; בסעיף קטן זה, &quot;בנק זר&quot; - בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].

@ 10ג. תחולת הוראות על עוסק זר רשום (תיקון: תש&quot;ע)
: הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 10ב]] ([[בסימן זה]] - עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון.

@ 10ד. הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו (תיקון: תש&quot;ע)
: בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור [[בסעיף 13]], את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור [[בסעיף 10ב]], שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות [[פרק זה]], וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור.

@ 10ה. אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש&quot;ע)
: בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל.

@ 10ו. חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א)
: (א) תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:
:: (1) הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (2) הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], כפי שהוחלו על העוסק הזר [[בסעיף 10ג]].
: (ב) הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו - כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:
:: (1) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 10ב]], כאמור בסעיף קטן (א)(1) - עונש כאמור [[בסעיף 39(א)]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) - אמצעי אכיפה לפי [[פרק ז'2]] או עונש לפי [[פרק ח']], לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו.

@ 10ז. הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות (תיקון: תש&quot;ע)
: חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 27(ו)]] [[ו-27א]].

=== סימן ג': מרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 10ח. רישום במרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ב']], יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי-דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 10ט. מחיקה ממרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש&quot;ע)
: מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.

== פרק ג': חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 11. חובות אמון (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
: (ב) אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל-פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי [[פרק זה]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

@ 12. התאמת השירות לצורכי הלקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.

@ 13. הסכם בכתב (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
: (ב) ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים:
:: (1) פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;
:: (2) הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור [[בסעיף 12]];
:: (3) שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם;
:: (4) קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון;
:: (5) קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור;
:: (6) הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין;
:: (7) לענין בעל רשיון חבר בורסה - הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי [[חוק ניירות ערך]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה:
:: (1) ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר;
:: (2) האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור;
:: (3) הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים;
:: (4) סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור;
:: (5) לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות - הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]].
: (ג1) הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]].
: (ד) הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1).
: (ד1) הרשות תורה, בהוראות לפי [[סעיף 28(ב)]], על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
: (ה) תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו - בטלה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג).

@ 14. גילוי נאות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות.

@ 15. ניגוד ענינים (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: (א) נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים.

@ 16. איסור העדפה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
: (ב) לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.
: (ג) לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, &quot;מועד קיום ההתחייבות החיתומית&quot; - המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם - מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
:: (2) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור - מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.
: (ד) רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה.

@ 16א. גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: (א) מבלי לפגוע בכלליות הוראות [[סעיף 14]], יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה:
:: (1) כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם;
:: (2) כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 11(א)]] [[ו-16(א)]], משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א).
: (ג) זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין [[סעיף 15]].
: (ד) משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

@ 17. איסור תמריצים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-4)
: (א) בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה:
:: (1) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו;
:: (2) שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם;
:: (3) קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו;
:: (4) קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות]];
:: (5) קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות [[סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת.
:: (6)(א) קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
:::: (1) עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת;
:::: (2) עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה;
::: (ב) בפסקה זו, &quot;עבודת ניתוח&quot; - מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.
::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש&quot;ף-2020]].))
: (ג) בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה.
: (ד) חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור.
: (ה) בסעיף זה, &quot;בעל רשיון&quot; - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה.

@ 17א. איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, &quot;גוף מוסדי&quot; - לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.

@ 17ב. הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשפ&quot;ד)
: (א) יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה - הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים.
: (ב) קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי [[סעיפים 3(א4)(2)]], [[11]] [[ו-15]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;גוף מוסדי&quot; ו&quot;יועץ השקעות&quot; - לרבות תאגיד הקשור אליהם.

@ 17ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע-3) : (((בוטל).))

@ 18. סיכונים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון.
: (ב) מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון.
: (ג) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד:
:: (1) עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד;
:: (2) עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה [[בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות]], והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור;
:: (3) עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה;
:: (4) עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 19. חובת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.
: (ב) הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד.

@ 20. חובת זהירות
: בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.

@ 20א. איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם.

@ 20ב. הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה &quot;ייעוץ&quot; או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם.

@ 20ג. חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון וניירות ערך (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, לפי [[סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(4) או (5)]], לפי העניין.
: (ב) יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.

@ 20ד. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום.
: (ב) חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]].

@ 21. אחריות בעל רשיון יחיד
: אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד.

== פרק ד': כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים ==

@ 22. החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: מנהל תיקים -
: (1) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו;
: (2) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז;
: (3) ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
: (4) יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו;
: (5) יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.

@ 23. איסור שימוש בנכסי לקוח
: (א) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
: (ב) לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה.

@ 24. שכר והוצאות
: לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.

== פרק ד'1: ממשל תאגידי (תיקון: תשע&quot;ב) ==

@ 24א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור;
:- &quot;דירקטור חיצוני&quot; ו&quot;קרוב&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברת ניהול תיקים גדולה&quot;, &quot;קבוצה&quot; ו&quot;שווי נכסים כולל&quot; - כהגדרתם [[בתוספת ראשונה א']].

@ 24ב. דירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות [[סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות]] לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (ב) חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]], ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.
: (ג) מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ד) דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
: (ה) מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ו) במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

@ 24ב1. מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 4א(ד)]]; בסעיף זה -
:- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
:- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
:- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].

@ 24ג. יושב ראש הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ב) המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ג) לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור [[בסעיף 24ח(ד)]].

@ 24ד. סמכות שר האוצר (תיקון: תשע&quot;ב)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי [[פרק זה]], הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.

@ 24ה. ניהול ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ב) רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (1) נכח בישיבה דירקטור חיצוני;
:: (2) מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים.
: (ג) בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.
: (ד) נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו.

@ 24ו. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:
: (1) למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי;
: (2) לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח;
: (3) למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם;
: (4) לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם;
: (5) לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע [[בסעיף 8]];
: (6) לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.

@ 24ז. איסור אצילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פסקאות (1), (3) ו-(5) של סעיף 24ו]].
: (ב) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי [[פסקה (2) של סעיף 24ו]] לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי [[24ו|הפסקה האמורה]] שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים [[24ו|באותה פסקה]].

@ 24ח. ועדת ביקורת (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה - ועדת ביקורת).
: (ב) תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
:: (1) להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם [[לסעיף 24ו(3)]], לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
:: (2) לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
:: (3) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
:: (4) לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]] כאמור [[בסעיף 24ב(ב)]].
: (ג) מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
: (ד) יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
: (ה) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
: (ו) המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
: (ז) אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
: (ח) ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ט) מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
: (י) בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.

@ 24ט. מבקר פנימי (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על המבקר הפנימי שימונה לפי [[סעיף 24ו(3)]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(א)]], [[+|4(ב)]], [[+|8]], [[+|9]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
: (ג) המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.

@ 24י. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.

@ 24יא. שינוי [[תוספת ראשונה א']] (תיקון: תשע&quot;ב)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה א']].

== פרק ה': רישום ודיווח ==

@ 25. רישום פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4)
: (א) מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
: (ב) בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
: (ב1) משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה.
: (ד) בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
: (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.

@ 26. דיווח ללקוח (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: (א) מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
: (ב) דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
: (ג) מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
: (ג1) בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
: (ד) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.

@ 27. דיווח לרשות (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד - גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד - גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור [[בסעיף 10(א1)]], יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו&quot;ל:
:: (1) הרשעה בעבירה;
:: (2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;
:: (3) חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
:: (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
:: (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
:: (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;
:: בסעיף קטן זה -
::- &quot;הוראת דין כלכלי&quot;, &quot;עבירה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות]];
::- &quot;חבות כספית כחלופה להליך פלילי&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 260(א) לחוק החברות]].
: (ג1) בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
: (ג2) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם.
: (ג3) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה-21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים.
: (ד) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו.
: (ה) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו&quot;ח או בהודעה לפי סעיף זה.
: (ו) הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו&quot;ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה.
: (ז) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.

@ 27א. דרכי הדיווח לרשות (תיקון: תשס&quot;ה, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: (א) בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי [[סעיף 10(ב)]], וכן דו&quot;ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי [[סעיפים 27]] [[או 27ג]], יוגשו לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 27ב. העתק מאושר (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות.

@ 27ג. דיווחים נוספים (תיקון: תש&quot;ע)
: שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם;
: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם;
: (3) פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.

== פרק ו': תפקידי הרשות וסמכויותיה ==

@ 28. פיקוח הרשות על בעל רשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
::: (א) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
::: (ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות.
:: (2) מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

@ 29. החלת סמכויות הרשות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפרה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפרה כמשמעותה [[בסעיף 38א]];
::: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]];
::- &quot;עבירה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עבירה לפי חוק זה;
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
::: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב)(1) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
::: (א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
::: (ב) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]] ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו.
:: (2) הוראות [[סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
:: (ג) הוראות [[סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך]] יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 56ג2]], במקום &quot;פסקאות (3) או (4) להגדרה &quot;עבירת ניירות ערך&quot;&quot; יקראו &quot;פסקאות (2) או (3) להגדרה &quot;עבירה&quot; כהגדרתה בחוק הייעוץ&quot;.

== פרק ז': עבירות משמעת ושיפוט משמעתי (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 30. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 38. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ז'1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א) ==

@ 38א. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[פרק ח'3 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בפרק זה]].
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יקראו את [[ההגדרה &quot;הפרה חוזרת&quot; שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך]] כך שבסופה יבוא &quot;ולעניין [[חוק זה|פרט (26) בחלק א' לתוספת השנייה לחוק הייעוץ]], תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי [[חוק זה|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ]]&quot;.

@ 38ב. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי [[פרק זה]], יהיה הסכום המפורט לגביו [[בתוספת השלישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, &quot;שווי נכסים כולל&quot; - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה.
: (ג) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה.

@ 38ג. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השלישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השלישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע&quot;א-2011]].))

@ 38ד. הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות (תיקון: תשע&quot;א)
: הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי [[סעיף 38ב]] ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.

@ 38ה. שינוי [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] (תיקון: תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות])
: שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]], ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע [[בתוספת השלישית]] לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש&quot;ח))).

== פרק ז'2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 38ו. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;הפרה&quot; - מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
:: (1) הוא מפורט [[בתוספת הרביעית]];
:: (2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 38יא]], שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות.

@ 38ז. החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א)
: ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]].

@ 38ח. החלת הוראות לעניין עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א)
: לעניין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]], כמפורט להלן:
: (1) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים - בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

@ 38ט. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א)
: הוראות [[סעיף 52סד לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים.

@ 38י. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]], ולפי [[פרקים ז'1]] [[ו((-))ח'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 38יא. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות (תיקון: תשע&quot;א)
: הרשות תקבע, לעניין [[פרק זה]], רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 38יב. שינוי [[התוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הרביעית]].

== פרק ח': עונשין ==

@ 39. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) עד (ב1)]];
:: (2) העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]];
:: (4) עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]], או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (5) עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג1)]];
:: (6) עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
:: (2) ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]];
:: (2א) מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי [[סעיף 3(א4)(3), (ד)]] [[או 5]], או בדיווח לרשות לפי [[סעיף 27]];
:: (2ב) שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
:: (3) כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (4) קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (5) העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (6) קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]];
:: (7) נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]];
:: (8) התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) השתמש במילה &quot;ייעוץ&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]];
:: (11) מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (12) פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות [[סעיף 3א]];
:: (13) גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]].
: (ב1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

@ 40. אחריות מנהל תאגיד (תיקון: תשע&quot;א)
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 39]] בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:
: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;
: (2) שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.

@ 40א. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ד) : (((מוספר מחדש [[כסעיף 40ד]]).))

== פרק ח'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 40ב. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הליכים&quot; - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]], לפי העניין;
:- &quot;הפרה&quot;, &quot;עבירה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 29(א)]].

@ 40ג. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע&quot;א)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[הפרק האמור]], בשינויים המחויבים.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 40ד. המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ד)
: על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.

@ 40ה. פרסום הוראות הרשות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו-(3)]] [[ו-28(ב)]], אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

@ 41. אגרות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות [[פרק ב'1]] לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
: (ב) לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)); בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות [[סעיף 10ז]].
: (ג) חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי-תשלום אגרה או בשל אי-תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 41א. שינוי [[((ה))תוספת ראשונה]] (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 42. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 43. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 44. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 45. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 46. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 47. תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 8]], [[10]], [[39]] [[ו-40]], ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ז (1 ביולי 1997).
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 13]], [[16(ב) ו-(ג)]], [[17]], [[18]] [[ו-26]], ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום.
: (ג) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ&quot;ה בסיון התשנ&quot;ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה.

@ 48. הוראות מעבר (תיקון: בג&quot;ץ 1715/97, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בחינות&quot; - בחינות שנקבעו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק זה]];
::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה המתחילה ביום ב' באלול התשנ&quot;ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ&quot;ה בסיון התשנ&quot;ז (30 ביוני 1997).
: (ב) לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ג) לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג' בשבט התשס&quot;ו (1 בפברואר 2006).
: (ד) מי שעסק ביום ו' בתמוז התשנ&quot;ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ&quot;ב בטבת התש&quot;ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ה) (((בוטל).))

@ 49. פרסום ברשומות
: חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;א) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;לקוח כשיר&quot; שבסעיף 1]]))) ====
@ 1. : קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.
@ 2. : חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]].
@ 3. : מבטח.
@ 4. : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת.
@ 5. : בעל רישיון.
@ 6. : חבר בורסה.
@ 7. : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך]].
@ 8. : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, &quot;הון עצמי&quot; - לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין-לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי [[+|סעיפים 17(ב)(1)]] [[ו-36 לחוק ניירות ערך]].
@ 9. : יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
: (1) השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך]], שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
: (2) הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
: (3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, &quot;עסקה&quot; - למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
@ 10. : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בתוספת זו]].
@ 11. : תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי [[בתוספת זו]].

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 24א]]))) ====
:- &quot;חברת ניהול תיקים גדולה&quot; - חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה:
:: (1) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים;
:: (2) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות;
:: ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים;
:- &quot;קבוצה&quot; - קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה-בת וחברה קשורה, כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך]], וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן;
:- &quot;שווי נכסים כולל&quot; - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 38א]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], לעצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]];
@ (2) : לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 10ד]];
@ (3) : לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות [[סעיף 10ז]];
@ (4) : לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
@ (5) : לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]];
@ (6) : לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי [[סעיף 15(א)]], או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
@ (7) : הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ב)]];
@ (8) : רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ג)]];
@ (9) : ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ד)]];
@ (10) : לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(1)]], או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(2)]], או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
@ (11) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
@ (12) : ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]], בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]];
@ (13) : לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 19]];
@ (14) : פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות [[סעיף 20א]];
@ (15) (תיקון: תשפ&quot;ו) : עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות [[סעיף 20ג]];
@ (16) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(1)]];
@ (17) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות [[סעיף 22(2)]];
@ (18) : ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות [[סעיף 22(3)]];
@ (19) : לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(4)]];
@ (20) : לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת [[סעיף 22(5)]];
@ (21) : השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
@ (22) : ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]];
@ (23) : התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 24]];
@ (23א) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר הוראות לפי [[סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)]] [[או 24ב1]] בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון;
@ (23ב) (תיקון: תשע&quot;ב) : כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות [[סעיף 24ב(ד)]], או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות [[בסעיף 24ח(ד)]];
@ (23ג) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(ב) או (ג)]] בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי;
@ (23ד) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ד]] בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית;
@ (23ה) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ה(א) או (ב)]] בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון;
@ (23ו) (תיקון: תשע&quot;ב) : לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי [[סעיפים 24ה(ג)]] [[או 24ח(י)]];
@ (23ז) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(2)]] בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
@ (23ח) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(4) או (5)]] בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה שעולה על שישה חודשים;
@ (23ט) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ב)(1) או (2)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו;
@ (23י) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ח(ג) או (ד)]] בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
@ (23יא) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ז) או (ח)]] בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
@ (24) : לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25]];
@ (25) : לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;
@ (26) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 28(ב)]];
@ (27) : לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], בניגוד להוראות [[סעיף 29(ב)]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]];
@ (28) : לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות [[סעיפים 38א(א)]], [[38ז]] [[או 40ג]];
@ (29) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 38י]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי [[סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(2) או (3)]], לפי העניין;
@ (1א) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 4א(ה)]];
@ (1ב) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א4)(3)]], ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;
@ (1ג) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי [[סעיף 14(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]], בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;
@ (2) : קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
@ (3) : נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (4) : קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]];
@ (5) : השתמש במילה &quot;ייעוץ&quot; או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]];
@ (6) : לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 10ז]], [[27]], [[27א]], [[27ג]], [[42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג(2)]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי [[27ג|סעיף זה (([צ&quot;ל: הסעיף האמור]))]];
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(א)]] בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון;
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(1)]] בדבר מינוי מנהל כללי;
@ (9) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(3)]] בדבר מינוי מבקר פנימי;
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(א)]] בדבר מינוי ועדת ביקורת.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות]) ==
==== ((([[סעיף 38ב(א)]]))) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))


@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-2) : לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים -
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים) !! colspan=&quot;2&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] !! colspan=&quot;2&quot; | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]]
|-
! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000 || 1/1,000 || 26,000 || 1/400 || 64,000
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-64,308,001 עד 643,078,000 || 1/9,000 || || 1/3,600 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-643,078,001 עד 6,430,779,000 || 1/90,000 || || 1/36,000 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000 || 1/450,000 || || 1/180,000 ||
|-
| סכום עיצום מרבי || colspan=&quot;2&quot; | 257,000 || colspan=&quot;2&quot; | 643,000
|}

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-2) : (((נמחק).))

@ 3. : לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים.

@ 4. : לעניין תאגיד בנקאי -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 514,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 1,286,000 שקלים חדשים.

@ 4א. (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 64,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 129,000 שקלים חדשים.

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ד) : לעניין יחיד -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 13,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 19,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 38ו]]))) ====

@ (1) : הפר הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;
@ (2) : במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות - כלפי 20 לקוחות לפחות;
: (ב) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ-50 לקוחות - כלפי 10 לקוחות לפחות;
: (ג) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ-20 לקוחות - כלפי מרבית לקוחותיו;
@ (3) : עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א)]];
@ (4) : עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
@ (5) : עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
@ (6) : העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
@ (6א) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(2)]];
@ (6ב) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(3)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (7) : מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
@ (8) : פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות [[סעיף 3א]];
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-3) : (((נמחק);))
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה-3) : (((נמחק);))
@ (10א) (תיקון: תשע&quot;ד) : שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
@ (11) : עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]];
@ (12) : העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים [[בסעיף 9(ב)]];
@ (13) : כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
@ (14) : עסק בשיווק השקעות שלא כאמור [[בסעיף 9(ג1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
@ (15) : העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 11]];
@ (16) : לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
@ (17) (תיקון: תשפ&quot;ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]];
@ (18) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א)]];
@ (19) : במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
@ (20) : כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
@ (21) : נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]];
@ (22) : התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
@ (23) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
@ (24) : ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]];
@ (25) : עסק בחיתום בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(א)]], או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(ב)]];
@ (26) : לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;
@ (27) : לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27]], [[27א]], [[27ג]] או [[סעיף 42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]], כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (28) : כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 26(ד)]] או [[סעיף 27ג]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;
@ (29) : גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ה' באב התשנ&quot;ה (1 באוגוסט 1995).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>jadv10gz2igjgexndlmf0gp77cjvg6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314972</id>
    <revision>
      <id>3019774</id>
      <parentid>3002458</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:04:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019726] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019774</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241555" sha1="4nlh8bfhw5r7bkkbxmage8an6zgjmzo" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000451}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 10|תיקון מס׳ 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211370.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211384.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1715/97|בג״ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ׳ שר האוצר|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/97/150/017/a15&amp;amp;fileName{{=}}97017150_a15.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 250|תיקון מס׳ 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 498|תיקון מס׳ 24 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 41|תיקון מס׳ 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299716.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299927.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|840, 853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 18|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 75|תיקון מס׳ 37 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 38 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 370, 379|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301087.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 691|תיקון מס׳ 59 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|251|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|1151|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-3007.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 993|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת פיקדון ואשראי“ – אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״ח מיידי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר|חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות ניירות ערך שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“, של אדם, לנכס פיננסי – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו.
{{ח:תתת|(2)}} אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)(3) עד (5)}}, שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, ”אדם“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ השקעות“ או ”יועץ“ – מי שעוסק בייעוץ השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, ”ייעוץ“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח כשיר“ – לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיימו בו התנאים המנויים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר מובנה“ – השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדד או מספר מדדים;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר של סחורה או של מספר סחורות;
{{ח:תתת|(4)}} מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים;
{{ח:תתת|(5)}} ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים;
{{ח:תתת|(6)}} שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים;
{{ח:תת}} למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} הפרשי שערי מט״ח;
{{ח:תתת|(3)}} ריבית קבועה או משתנה;
{{ח:תת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי מדדים“ – תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44לא|בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק השקעות“ או ”משווק“ – מי שעוסק בשיווק השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תיקי השקעות“ או ”מנהל תיקים“ – מי שעוסק בניהול תיקי השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם העוסקים הזרים“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול תיקי השקעות“ – ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}}, למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים פיננסיים“ – יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, ”ייעוץ“ – כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד קשור“, לתאגיד אחר – תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שולט בתאגיד האחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
{{ח:תתת|(3)}} לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות סל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנון הבורסה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“, ”בנק חוץ“ ו”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קרן השתלמות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”התחייבות חיתומית“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“, ”בורסה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“, ”קרן פתוחה“ ו”שוק מוסדר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ ו”חוזה עתידי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 64|בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישוי|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־4, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד – הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן – יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳ עד ח׳}} החלות על בעל רשיון משווק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע –
{{ח:תתת|(1)}} ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
{{ח:תתת|(2)}} ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
{{ח:תתת|(3)}} ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק האמור}}, לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|באותו חוק}}, שהוא גם נכס פיננסי.

{{ח:סעיף|3|עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־5, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(4)}} ייעוץ השקעות בכלי התקשורת;
{{ח:תתת|(5)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(6)}} ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד;
{{ח:תתת|(7)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה;
{{ח:תתת|(8)}} ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים;
{{ח:תתת|(9)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור;
{{ח:תתת|(11)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר;
{{ח:תתת|(12)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014}}, לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ״מ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תתת|(13)}} דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(14)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל קרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתתת|(ג)}} יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ו)}} גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ז)}} מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור;
{{ח:תתת}} לעניין סעיף זה, ”קרן כספית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק האמור}} שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47(א)(3) {{ח:הערה|לחוק האמור}}}} עולה על 12 חודשים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|או ד׳}}, לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות – גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(א3)}} על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה.
{{ח:תת|(א4)}} על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|ו־27ב(ב)}}, ולעניין תאגיד – גם {{ח:פנימי|סעיף 40ד|סעיף 40ד}}, יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב)}} יחולו בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פרטי הזיהוי של הקרן;
{{ח:תתתתת|(2)}} מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;
{{ח:תתתתת|(3)}} המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;
{{ח:תתתתת|(4)}} שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 80|בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תשואת הקרן;
{{ח:תתתתת|(6)}} פרטי העוסק;
{{ח:תתתת|(ב)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} כך שבסופו יבוא:
{{ח:תתתתת|”(7)}} קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.“;
{{ח:תתת|(2)}} נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(3)}} עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ד) עד (ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
{{ח:תת|(ג)}} בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.
{{ח:תת|(ד)}} בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|ו־27ג}}, ויחולו הוראות סעיף קטן (א4).

{{ח:סעיף|3א|הצעה למתן שירותים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} או {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}; בסעיף קטן זה, ”פנייה בהצעה“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|4|פעילות אסורה על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}} עבור עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.
{{ח:תת|(ג)}} האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו־(2ב) – בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ב|סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2א)}} ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
{{ח:תתת|(2ב)}} ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן;
{{ח:תתתת|(2)}} דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור;
{{ח:תתת|(3א)}} מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} השקעות בקרנות השתלמות;
{{ח:תתת|(5)}} ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי רשום למסחר“ – הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;
{{ח:תתת|(7)}} מוצרי מדדים.

{{ח:סעיף|4א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}} (בחוק זה – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה) לחוק השקעות משותפות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

{{ח:סעיף|5|בקשה לרשיון|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו״חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו״חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|6|החלטת הרשות בבקשה}}
{{ח:ת}} סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה.

{{ח:סעיף|7|תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה;
{{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השותפים הם בעלי רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים;
{{ח:תתת|(2)}} האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} החברה אינה עוסקת בחיתום.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון משווק או גוף מוסדי;
{{ח:תתת|(2)}} סוכן פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תתת|(3)}} סוכן ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג2)}} הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון יועץ;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(3)}} יועץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תתת|(4)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – בנק זעיר);
{{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג3)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5), (ב)(3) ו־(ג)(3) ו־(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|7א|פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א)(4) ו־(5)}}, לצורך קבלת הרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף|8|תנאים למתן רשיון מנהל תיקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה;
{{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, ”פעולות נלוות“ – לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} לחברה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ב)(4) ו־(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|8א|מתן רישיון במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(א)(4) או (5)}} או {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(4) או (5)}}, לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(14)}}, אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1) ו־(2), (ב1)(1) או (ג)(1)}}.

{{ח:סעיף|9|עיסוק בתאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים.
{{ח:תת|(ב)}} בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}, רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(ג1)}}, למעט התנאי {{ח:פנימי|סעיף 7|שבפסקה (4) שבו}} הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)}} ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(4), (11) או (14)}};
{{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}.
{{ח:תת|(ב1)}} בנק ובנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}};
{{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25(ב)}} החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1) שבו}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}} החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, ”עובד“ – עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום.
{{ח:תת|(ה)}} המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1).

{{ח:סעיף|10|ביטול רשיון או התלייתו|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל}} או כפסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן – פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל שליטה בבעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ג)}} נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
{{ח:תתת|(2)}} מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”מותב“ – מותב של הוועדה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}}.
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד.
{{ח:תתת|(4)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר זר“ – היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד זר“ – יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק זר“ – יחיד זר או תאגיד זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד זר“ – תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התאגד מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל היתר זר;
{{ח:תתת|(4)}} עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|10ב|מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר – גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיפים 10ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ה|10ה}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}}, גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום ”לקוח התאגיד המורשה“ נאמר ”לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)“; בסעיף קטן זה, ”בנק זר“ – בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.

{{ח:סעיף|10ג|תחולת הוראות על עוסק זר רשום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}} ({{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|בסימן זה}} – עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון.

{{ח:סעיף|10ד|הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור.

{{ח:סעיף|10ה|אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.

{{ח:סעיף|10ו|חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, כפי שהוחלו על העוסק הזר {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו – כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}, כאמור בסעיף קטן (א)(1) – עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) – אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}} או עונש לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו.

{{ח:סעיף|10ז|הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|10ח|רישום במרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳}}, יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי־דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ג)}} מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|10ט|מחיקה ממרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|11|חובות אמון|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל־פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|12|התאמת השירות לצורכי הלקוח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.

{{ח:סעיף|13|הסכם בכתב|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:תתת|(3)}} שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם;
{{ח:תתת|(4)}} קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} לענין בעל רשיון חבר בורסה – הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים;
{{ח:תתת|(4)}} סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות – הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1).
{{ח:תת|(ד1)}} הרשות תורה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}, על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו – בטלה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג).

{{ח:סעיף|14|גילוי נאות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות.

{{ח:סעיף|15|ניגוד ענינים|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים.

{{ח:סעיף|16|איסור העדפה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, ”מועד קיום ההתחייבות החיתומית“ – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם – מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור – מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה.

{{ח:סעיף|16א|גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16(א)}}, משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ד)}} משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

{{ח:סעיף|17|איסור תמריצים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשס״ו, תשע״ד־2, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו;
{{ח:תתת|(2)}} שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו;
{{ח:תתת|(4)}} קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 82|סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(5)}} קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת;
{{ח:תתתתת|(2)}} עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו, ”עבודת ניתוח“ – מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה.
{{ח:תת|(ד)}} חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”בעל רשיון“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה.

{{ח:סעיף|17א|איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, ”גוף מוסדי“ – לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.

{{ח:סעיף|17ב|הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג|תיקון: תשס״ה־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה – הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גוף מוסדי“ ו”יועץ השקעות“ – לרבות תאגיד הקשור אליהם.

{{ח:סעיף|17ג||תיקון: תשס״ה־4, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|סיכונים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון.
{{ח:תת|(ג)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות}}, והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה;
{{ח:תתת|(4)}} עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|19|חובת סודיות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד.

{{ח:סעיף|20|חובת זהירות}}
{{ח:ת}} בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.

{{ח:סעיף|20א|איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם.

{{ח:סעיף|20ב|הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם.

{{ח:סעיף|20ג|חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון וניירות ערך|תיקון: תש״ע־3, תשע״א, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(4) או (5)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.

{{ח:סעיף|20ד|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|21|אחריות בעל רשיון יחיד}}
{{ח:ת}} אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}}

{{ח:סעיף|22|החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים –
{{ח:תת|(1)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז;
{{ח:תת|(3)}} ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
{{ח:תת|(4)}} יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו;
{{ח:תת|(5)}} יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.

{{ח:סעיף|23|איסור שימוש בנכסי לקוח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה.

{{ח:סעיף|24|שכר והוצאות}}
{{ח:ת}} לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|24א|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“, ”קבוצה“ ו”שווי נכסים כולל“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}.

{{ח:סעיף|24ב|דירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}} לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}, ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.
{{ח:תת|(ג)}} מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ו)}} במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

{{ח:סעיף|24ב1|מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ד)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

{{ח:סעיף|24ג|יושב ראש הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}}.

{{ח:סעיף|24ד|סמכות שר האוצר|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.

{{ח:סעיף|24ה|ניהול ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נכח בישיבה דירקטור חיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו.

{{ח:סעיף|24ו|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי;
{{ח:תת|(2)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח;
{{ח:תת|(3)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם;
{{ח:תת|(4)}} לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם;
{{ח:תת|(5)}} לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תת|(6)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.

{{ח:סעיף|24ז|איסור אצילה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקאות (1), (3) ו־(5) של סעיף 24ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקה (2) של סעיף 24ו}} לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הפסקה האמורה}} שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 24ו|באותה פסקה}}.

{{ח:סעיף|24ח|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ו|לסעיף 24ו(3)}}, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
{{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
{{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
{{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
{{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.

{{ח:סעיף|24ט|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.

{{ח:סעיף|24י|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.

{{ח:סעיף|24יא|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}}

{{ח:סעיף|25|רישום פעולות|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
{{ח:תת|(ב1)}} משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.

{{ח:סעיף|26|דיווח ללקוח|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
{{ח:תת|(ד)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.

{{ח:סעיף|27|דיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד – גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד – גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א1)}}, יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו״ל:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;
{{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
{{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת דין כלכלי“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 9א|בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
{{ח:תת|(ג2)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם.
{{ח:תת|(ג3)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה־21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו״ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.

{{ח:סעיף|27א|דרכי הדיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}}, וכן דו״ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|או 27ג}}, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27ב|העתק מאושר|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות.

{{ח:סעיף|27ג|דיווחים נוספים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם;
{{ח:תת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם;
{{ח:תת|(3)}} פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}}

{{ח:סעיף|28|פיקוח הרשות על בעל רשיון|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

{{ח:סעיף|29|החלת סמכויות הרשות|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיף 38א}};
{{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בחוק הייעוץ“.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}

{{ח:סעיף|38א|עיצום כספי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52יט|ההגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך}} כך שבסופה יבוא ”ולעניין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 26|פרט (26) בחלק א׳ לתוספת השנייה לחוק הייעוץ}}, תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ}}“.

{{ח:סעיף|38ב|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה.

{{ח:סעיף|38ג|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|38ד|הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב}} ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.

{{ח:סעיף|38ה|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|38ו|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38יא|סעיף 38יא}}, שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות.

{{ח:סעיף|38ז|החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז2|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|38ח|החלת הוראות לעניין עיצום כספי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}}, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים – בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|38ט|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|38י|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרקים ז׳1}} {{ח:פנימי|פרק ח1|ו{{ח:הערה|־}}ח׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|38יא|רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע, לעניין {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|38יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) עד (ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג1)}};
{{ח:תתת|(6)}} עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}};
{{ח:תתת|(2א)}} מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3), (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5}}, או בדיווח לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(2ב)}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:תתת|(3)}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}};
{{ח:תתת|(7)}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:תתת|(8)}} התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}};
{{ח:תתת|(11)}} מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}};
{{ח:תתת|(13)}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|אחריות מנהל תאגיד|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;
{{ח:תת|(2)}} שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מוספר מחדש {{ח:פנימי|סעיף 40ד|כסעיף 40ד}}).}}

{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|40ב|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)}}.

{{ח:סעיף|40ג|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|40ד|המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|40ה|פרסום הוראות הרשות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28(ב)}}, אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

{{ח:סעיף|41|אגרות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}} לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}; בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}}.
{{ח:תת|(ג)}} חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי־תשלום אגרה או בשל אי־תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|41א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|{{ח:הערה|ה}}תוספת ראשונה}}|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|42|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|43|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|46|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|47|תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, ביום כ״ו בסיון התשנ״ז (1 ביולי 1997).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|48|הוראות מעבר|תיקון: בג״ץ 1715/97, תשנ״ח, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחינות“ – בחינות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8 לחוק זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה המתחילה ביום ב׳ באלול התשנ״ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997).
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג׳ בשבט התשס״ו (1 בפברואר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} מי שעסק ביום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”לקוח כשיר“ שבסעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} חבר בורסה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56|סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, ”הון עצמי“ – לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין־לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיפים 17(ב)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36|ו־36 לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
{{ח:תת|(1)}} השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך}}, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
{{ח:תת|(3)}} הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, ”עסקה“ – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“ – חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות;
{{ח:תת}} ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה“ – קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה־בת וחברה קשורה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, לעצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1ב}}
{{ח:ת}} ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ד|סעיף 10ד}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1)}}, או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(2)}}, או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};

{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(1)}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(2)}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(3)}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(4)}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 20}}
{{ח:ת}} לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(5)}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 21}}
{{ח:ת}} השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 22}}
{{ח:ת}} ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23}}
{{ח:ת}} התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};

{{ח:סעיף*|(23א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23א}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ב1|או 24ב1}} בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון;

{{ח:סעיף*|(23ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ב}}
{{ח:ת}} כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיף 24ב(ד)}}, או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}};

{{ח:סעיף*|(23ג)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ג}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(ב) או (ג)}} בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי;

{{ח:סעיף*|(23ד)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ד}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ד|סעיף 24ד}} בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית;

{{ח:סעיף*|(23ה)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ה}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א) או (ב)}} בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון;

{{ח:סעיף*|(23ו)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ו}}
{{ח:ת}} לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיפים 24ה(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ח|או 24ח(י)}};

{{ח:סעיף*|(23ז)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ז}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(2)}} בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים;

{{ח:סעיף*|(23ח)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ח}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(4) או (5)}} בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הסעיף האמור}} במשך תקופה שעולה על שישה חודשים;

{{ח:סעיף*|(23ט)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ט}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ב)(1) או (2)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו;

{{ח:סעיף*|(23י)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23י}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ג) או (ד)}} בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;

{{ח:סעיף*|(23יא)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23יא}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ז) או (ח)}} בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 24}}
{{ח:ת}} לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}};

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}} או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 28}}
{{ח:ת}} לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיפים 38א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|או 40ג}};

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 29}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38י|סעיף 38י}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2) או (3)}}, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ה)}};

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;

{{ח:סעיף*|(1ג)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ג}}
{{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}}, בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיפים 10ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג(2)}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף זה {{ח:הערה|[צ״ל: הסעיף האמור]}}}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(א)}} בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(1)}} בדבר מינוי מנהל כללי;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} בדבר מינוי מבקר פנימי;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(א)}} בדבר מינוי ועדת ביקורת.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שיעור העיצום משווי נכסים כולל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום עיצום מזערי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור העיצום משווי נכסים כולל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום עיצום מזערי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־64,308,001 עד 643,078,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/9,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/3,600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־643,078,001 עד 6,430,779,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/90,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/36,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1/180,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סכום עיצום מרבי&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;257,000&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;643,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 514,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 1,286,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 64,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 129,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 13,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 19,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות – כלפי 20 לקוחות לפחות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ־50 לקוחות – כלפי 10 לקוחות לפחות;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ־20 לקוחות – כלפי מרבית לקוחותיו;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6א}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(2)}};

{{ח:סעיף*|(6ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6ב}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:ת}} העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};

{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 4 פרט 18}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 4 פרט 19}}
{{ח:ת}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 4 פרט 20}}
{{ח:ת}} כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 4 פרט 21}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 4 פרט 22}}
{{ח:ת}} התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 4 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 4 פרט 24}}
{{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 4 פרט 25}}
{{ח:ת}} עסק בחיתום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(א)}}, או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(ב)}};

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 4 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 4 פרט 27}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}} או {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 4 פרט 28}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 4 פרט 29}}
{{ח:ת}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשנ״ה (1 באוגוסט 1995).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אברהם (בייגה) שוחט'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4nlh8bfhw5r7bkkbxmage8an6zgjmzo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק השכירות והשאילה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>320130</id>
    <revision>
      <id>3019736</id>
      <parentid>3002535</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:24:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39466" sha1="meuqjr7mdkc7dl2lvn006mry3kuf6c9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק השכירות והשאילה, תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר 2000596 תיקון 2199304 תקן 148733 קוד a163Y00000DuDBOQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;א, 160|חוק השכירות והשאילה|7:209679)); ((תשע&quot;ז, 1028|תיקון|20:389390)); ((תשפ&quot;ג, 21|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

__TOC__

== פרק א': שכירות ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 1. מהות השכירות
: שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן - דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות.

@ 2. תחולה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על שכירות של מקרקעין ושל מיטלטלין, ובשינויים המחוייבים - גם על שכירות של זכויות.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שכירות משנה; ויראו לעניין זה את השוכר הראשי כמשכיר ואת שוכר המשנה כשוכר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.

@ 3. פרטים שלא נקבעו בהסכם
: פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.

@ 4. תום לב
: חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה.

=== סימן ב': חיובי המשכיר ===

@ 5. המסירה, מועדה ומקומה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת המושכר לרשותו.
: (ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המשכיר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא הוסכם על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר כריתת החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על מועד המסירה.
: (ג) המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן כריתת החוזה.
: (ד) הוסכם כי המשכיר יהיה אחראי להובלת המושכר, יקוים חיוב המסירה במסירת המושכר מהמוביל לשוכר, במקום שהוסכם עליו עם המשכיר.

@ 6. התאמת המושכר והסתמכות על אי-התאמה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
: (ב) על אי-התאמת המושכר יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק המכר, התשכ&quot;ח-1968]], בשינויים המחויבים (להלן - אי-התאמה), בין שאי-ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
: (ג) השוכר אינו זכאי להסתמך על אי-התאמה בכל אחת מאלה:
:: (1) השוכר ידע על אי-ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
:: (2) השוכר לא הודיע על אי-ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי-ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי-ההתאמה;
:: (3) השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא להסתמך על אי-ההתאמה באותה מידה שבה אי-קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר.

@ 6א. התאמת הזכויות במושכר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר ימסור לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן חופשיות מכל זכות שנוגדת את זכויות השוכר, ובכלל זה זכות של צד שלישי; מסר המשכיר לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן אינן חופשיות מכל זכות כאמור, יראו זאת כאי-התאמה, ויחולו ההוראות החלות על אי-התאמה, בשינויים המחויבים; ואולם הוראות [[סעיף 6(ג)(2)]] לעניין אי-התאמה בזכויות שהשוכר לא הודיע עליה זמן סביר לאחר שהיה עליו לגלותה, יחולו רק לגבי שכירות הטעונה רישום לפי [[סעיף 152 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]].
: (ב) המשכיר ימנע את קיומן של זכויות נוגדות כאמור בסעיף קטן (א) במהלך כל תקופת השכירות.

@ 7. חובת תיקון המושכר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שלו המשמש את המושכר, כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר (להלן - פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי [[חוק השומרים, תשכ&quot;ז-1967]], או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.
: (ב) היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, רשאי המשכיר לקיים את חיובו לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר, ובלבד שהדבר סביר בנסיבות העניין.
: (ג) היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, ותיקונו של הפגם כרוך בהפרעה בלתי סבירה לשימוש בו, זכאי השוכר לדרוש מהמשכיר את החלפת הנכס במקום את תיקונו.
: (ד) הוצאות ההחלפה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו על המשכיר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על נכס שהוחכר בחכירה לדורות כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין).

@ 8. תניית פטור מאחריות לאי-התאמה או פגם (תיקון: תשע&quot;ז)
: תניה בחוזה שכירות הפוטרת את המשכיר מאחריות לאי-התאמה או פגם, או המגבילה את אחריותו כאמור, בטלה, אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי-ההתאמה או הפגם בעת כריתת החוזה או במועד מסירת המושכר ולא הודיע עליה לשוכר.

@ 9. תרופות בשל אי־תיקון פגם או אי־התאמה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי-ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר -
:: (1) לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;
:: (2) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או את אי-ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או את אי-ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה.
: (ב) רצה השוכר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה, עליו להודיע על כך למשכיר זמן סביר מראש.
: (ג) פגם או אי-התאמה שתיקונם דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונם בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנם כאמור בסעיף קטן (א)(1) בלי דרישה לפי [[סעיף 7(א)]] או הודעה לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 16א]], השוכר זכאי לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו אינו באחריות המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם.

@ 10. פגם שאין לדרוש תיקונו
: היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים - לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים או להחזרת הוצאות כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]].

@ 11. שימוש ללא הפרעה
: המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים ללא הפרעה מצדו או מטעמו.

=== סימן ג': חיובי השוכר ===

@ 12. חובת קבלת המושכר
: השוכר חייב לקבל את המושכר להחזקתו במועד ובמקום כאמור [[בסעיף 5]].

@ 13. דמי השכירות
: (א) השוכר חייב לשלם למשכיר את דמי השכירות.
: (ב) לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.

@ 14. מועד התשלום ומקומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות קצובות ישלם אותם השוכר בראשית כל תקופה.
: (ב) דמי השכירות ישולמו, באחת הדרכים המקובלות, במקום עסקו של המשכיר, ובאין לו מקום עסק - במקום מגוריו.

@ 15. פטור מחובת התשלום
: (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.
: (ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

@ 16. שימוש במושכר
: השוכר לא ישתמש במושכר אלא לפי המוסכם; אולם אם שימוש זה לא הותנה כשימוש ייחודי, רשאי הוא להשתמש במושכר שימוש אחר, ובלבד שלא יהיה בו משום פגיעה במושכר או הכבדה על המשכיר יותר מאשר לפי המוסכם.

@ 16א. שינויים במושכר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השוכר אינו רשאי לבצע שינויים במושכר, אלא אם כן קיבל את הסכמת המשכיר לשינויים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ובכפוף לחוזה השכירות, חוכר בחכירה לדורות כמשמעותה [[בסעיף 3 לחוק המקרקעין]] זכאי לבצע שינויים במוחכר שאין בהם כדי להפחית את ערכו של הנכס, ובלבד שישיב את המוחכר בתום תקופת החכירה בהתאם להוראות [[סעיף 20א]].

@ 17. בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר
: השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר.

=== סימן ד': תקופת השכירות ===

@ 18. תחילת השכירות
: תקופת השכירות תתחיל עם מסירת המושכר לשוכר.

@ 19. סיום השכירות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.
: (ב) (((בוטל).))

@ 20. השבת המושכר בסיום תקופת השכירות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.
: (ב) השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר.
: (ג) היה המושכר נכס שהוא מיטלטלין, ישיב השוכר את המושכר במקום שבו נמסר המושכר לשוכר.

@ 20א. השבת מושכר שבוצעו בו שינויים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ביצע השוכר שינויים במושכר בהסכמת המשכיר, זכאי השוכר לבחור בין השבת המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים ובין החזרת המושכר לקדמותו והשבתו כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; בחר השוכר להשיב את המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים, אין הוא זכאי לתמורה בשל השינויים שביצע.
: (ב) ביצע השוכר שינויים במושכר בלי שקיבל את הסכמת המשכיר לכך יחולו הוראות אלה:
:: (1) דרש המשכיר השבה של המושכר לקדמותו, ישיב השוכר את המושכר למשכיר כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) היה השינוי שביצע השוכר במושכר שהוא מקרקעין, הקמת מחוברים כמשמעותם [[בסעיף 21 לחוק המקרקעין]], יחולו הוראות [[פרק ד' לחוק האמור]].

=== סימן ה': הוראות שונות ===

@ 21. זכות השוכר כלפי צד שלישי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) משהוקנתה זכות השכירות לשוכר, כוחה של הזכות יפה כלפי כל אדם.
: (ב) המשכיר רשאי להקנות את זכותו במושכר לאחר (בסעיף זה - הרוכש); עשה כן, יבוא הרוכש במקומו של המשכיר לעניין הזכויות והחיובים של המשכיר על פי חוזה השכירות ועל פי דין, גם אם הרוכש לא ידע על קיום חוזה השכירות.
: (ג) טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי-קיומם של חיובים שהיו מוטלים על המשכיר לפני השלמת ההקניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעמוד לו גם כלפי הרוכש.

@ 22. העברת השכירות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה -
:: (1) בשכירות מקרקעין - רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;
:: (2) בכל שכירות - רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה השכירות.
: (ב) הסכמה לפי סעיף קטן (א), לעניין שכירות במקרקעין, תיעשה מראש ובכתב.

@ 23. תרופות כלליות בשל הפרת חוזה
: התרופות הנתונות לצדדים לפי [[פרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל&quot;א-1970]], ולא לגרוע מהן.

@ 24. תחולת [[חוק השומרים, תשכ&quot;ז-1967]]
: לענין [[חוק השומרים, תשכ&quot;ז-1967]], יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

@ 25. קיזוז
: חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב השכירות ניתנים לקיזוז.

=== סימן ו': חוזה שכירות למגורים (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 25א. הגדרות - [[סימן ו']] (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים המשמשים למגורים;
:- &quot;הדירה המושכרת&quot; - הדירה שהושכרה בחוזה שכירות למגורים, לרבות חלקי הרכוש המשותף הצמודים לה בהצמדה כמשמעותה [[בסעיף 55(א) ו-(ג) לחוק המקרקעין]], שהושכרו כאמור;
:- &quot;דירה שאינה ראויה למגורים&quot; - דירה שמתקיים בה אחד מהתנאים המנויים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;חוזה שכירות למגורים&quot; - חוזה שכירות שבמסגרתו מוקנית זכות שכירות בדירה למטרת מגורים.

@ 25ב. צורת חוזה שכירות למגורים (תיקון: תשע&quot;ז)
: חוזה שכירות למגורים ייערך בכתב וייחתם בידי המשכיר והשוכר, ואולם אין באי-קיום הוראה זו כדי לגרוע מתוקפו של החוזה; העתק חתום מהחוזה יימסר לכל אחד מהצדדים.

@ 25ג. תוכן חוזה שכירות למגורים (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג)
: חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את הפרטים המנויים [[בתוספת השנייה]]; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 25ד. חוזה מצוי - השלמה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות חוזה שכירות למגורים מצוי (בסעיף זה - חוזה מצוי).
: (ב) קבע השר חוזה מצוי, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא נערך חוזה שכירות למגורים בהתאם להוראות [[סעיף 25ב]], ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו את החוזה המצוי כחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים;
:: (2) לא נכללה בחוזה שכירות למגורים הוראה שיש לכלול בו לפי [[סעיף 25ג]], ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו הוראה באותו עניין הכלולה בחוזה המצוי כחלק מחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים.

@ 25ה. דירה מתאימה למגורים (תיקון: תשע&quot;ז)
: המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא מתאימה למגורים; על מסירת דירה שאינה מתאימה למגורים בניגוד להוראות סעיף זה יחולו ההוראות החלות על אי-התאמה.

@ 25ו. דירה ראויה למגורים (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג)
: (א) המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא ראויה למגורים; יראו דירה שמתקיים בה אחד התנאים המנויים [[בתוספת הראשונה]] כדירה שאינה ראויה למגורים; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) מסר המשכיר את הדירה כשהיא אינה ראויה למגורים, יראו במסירה כאמור הפרת חוזה.

@ 25ז. מסירת הדירה המושכרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר ימסור את הדירה המושכרת לשוכר והשוכר יקבל את הדירה המושכרת להחזקתו, במועד שהצדדים הסכימו עליו לפי חוזה השכירות למגורים.
: (ב) מסירת הדירה המושכרת לשוכר תהיה כשהיא פנויה מכל אדם או נכס, למעט נכס שהוסכם כי יהיה בדירה בעת מסירתה.
: (ג) המשכיר ייתן לשוכר, לא יאוחר ממועד מסירת הדירה המושכרת, הוראות תחזוקה ושימוש בקשר לדירה, למיתקניה ולנכסים שבה, ככל שאלה נדרשים.

@ 25ח. תיקון פגמים וליקויים בדירה המושכרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א)(1) השוכר אחראי על כל ליקוי בדירה המושכרת, לרבות פגם, שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת.
:: (2) השוכר יתקן על חשבונו ליקוי כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 7]], המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם אחר בדירה המושכרת שאינו כאמור בסעיף קטן (א) ואינו קל ערך, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, ואם היה פגם שתיקונו דחוף - יתקן המשכיר את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה ימים מיום שקיבל דרישה כאמור; לעניין זה, &quot;פגם שתיקונו דחוף&quot; - פגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 9(ג)]].
: (ג) לא תיקן המשכיר ליקוי או פגם, לפי דרישת השוכר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 9(א) ו-(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 25ט. תשלומים שוטפים שבהם נושא השוכר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השוכר יישא בתשלומים אלה לגבי תקופת השכירות:
:: (1) דמי שכירות לפי חוזה השכירות למגורים;
:: (2) מסים החלים על המחזיק בדירה, לרבות ארנונה;
:: (3) תשלומים בעד צריכה של שירותים שוטפים הניתנים לשוכר בדירה למגורים, ובכלל זה מים, חשמל, גז וחימום;
:: (4) תשלומים לצורך אחזקה שוטפת המשולמים לנציגות הבית המשותף או למי שנכרת עמו חוזה לניהול ואחזקה שוטפת של הבית המשותף;
:: (5) תשלום מסוג אחר שקבע השר.
: (ב) השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בתשלומים אלה:
:: (1) תשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מיתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שביקש השוכר;
:: (2) דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה;
:: (3) תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת השוכר לשאת בהוצאות תיקון ליקויים לפי [[סעיף 25ח(א)]].

@ 25י. ערובה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ערובה&quot; - ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים.
: (ב) ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
:: (1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
:: (2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים.
: (ג) המשכיר רשאי לממש ערובה שנתן לו השוכר רק במקרים המפורטים להלן ובסכומים כמפורט לצדם:
:: (1) השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד הקבוע בחוזה השכירות - עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה;
:: (2) השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם לפי [[סעיף 25ח(א)]] - עד גובה עלות התיקון;
:: (3) השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חב בהם לפי [[סעיף 25ט(א)(2) עד (5)]] - עד גובה התשלומים שלא שולמו;
:: (4) השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות - בסכום בהתאם לתנאי החוזה.
: (ד) המשכיר יודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ויאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר.
: (ה) הסתיימה תקופת השכירות, ישיב המשכיר לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש לפי סעיף קטן (ג), לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר.

@ 25יא. הודעה על העברת זכויות בדירה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הקנה המשכיר את זכויותיו בדירה המושכרת לאחר לפי [[סעיף 21(ב)]], יודיע על כך לשוכר בכתב, לפני המועד שבו עליו למסור את הדירה לרוכש הזכויות; בהודעה יפרט המשכיר את פרטי הרוכש ואת דרכי ההתקשרות עמו.

@ 25יב. הארכת תקופת השכירות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המשכיר יודיע לשוכר, זמן סביר לפני תום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, אם ברצונו להאריך את תקופת השכירות ובאילו תנאים.
: (ב) היתה למשכיר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע לשוכר, לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה, ורשאי המשכיר לקיים את הברירה רק אם נקבעו בחוזה, מראש, תנאים לעניין תקופת ההארכה, ובכפוף לאותם תנאים.
: (ג) היתה לשוכר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע למשכיר, לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה.

@ 25יג. תניה לביטול בלא עילה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תניה בחוזה שכירות למגורים המאפשרת למשכיר לבטל את החוזה שלא בשל הפרתו בטלה, אלא אם כן קיימת גם לשוכר זכות ביטול כאמור.
: (ב) המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים בהתאם לתניה כאמור בסעיף קטן (א), 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם לתניה כאמור, 60 ימים מראש, לפחות.

@ 25יד. איסור התניה (תיקון: תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[בסעיף 2(ג)]], בחוזה שכירות למגורים -
: (1) אין להתנות על הוראות [[סעיף 25ו]];
: (2) אין להתנות על הוראות [[סעיפים 6]], [[8 עד 10]], [[15]], [[21(ב) ו-(ג)]], [[23 עד 25ה]], [[25ח(א)(1), (ב) ו-(ג)]] [[ו-25ט עד 25יג]], אלא לטובת השוכר.

@ 25טו. סייגים לתחולה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג)
: (א) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חוזה שכירות למגורים כמפורט להלן:
:: (1) חוזה שכירות למגורים בדירה שהיא אחת מאלה:
::: (א) דירה בבית מלון כהגדרתו [[בחוק שירותי תיירות, התשל&quot;ו-1976]], או דירה אחרת המושכרת למטרת נופש;
::: (ב) דירה במעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
::: (ג) דירה בבית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
::: (ד) דירה במעונות לסטודנטים, לתלמידים או לעובדים;
::: (ה) דירה [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליה;
:: (2) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו אינה עולה על שלושה חודשים, ואין לצדדים ברירה להאריכה;
:: (3) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו עולה על עשר שנים, ואין למשכיר ברירה לבטל את החוזה במועד מוקדם יותר;
:: (4) חוזה שכירות למגורים שדמי השכירות לפיו, לחודש, עולים על 20,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; הסכום לפי פסקה זו יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן;
:: (5) חוזה שכירות למגורים מסוג אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ב) הוראות [[סעיף 25יד(2)]] לא יחולו על חוזה שכירות למגורים שנכרת בין משכיר ובין שוכר שהוא קרוב שלו; בסעיף קטן זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 2(ב)]], שכר השוכר מהמשכיר את הדירה המושכרת לתקופה שאינה עולה על עשר שנים (בסעיף קטן זה - השוכר הראשי) והשכיר השוכר הראשי את הדירה, כולה או חלקה, לשוכר משנה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) זכויות המשכיר לפי [[סעיפים 16א(א)]] [[ו-20א]] יוסיפו להיות של המשכיר, ולא של השוכר הראשי;
:: (2) החובות לפי [[סעיף 25ח(ב) ו-(ג)]] יחולו על המשכיר, ולא על השוכר הראשי;
:: (3) תשלומים שאינם חלים על השוכר לפי [[סעיף 25ט(ב)]], לא יחולו על השוכר הראשי.

== פרק ב': שאילה ==

@ 26. מהות השאילה
: שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה.

@ 27. תחולת סעיפים (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 2 עד 5]], [[11]], [[12]], [[16א]], [[17]], [[18]], [[20]], [[20א]], [[21]] [[ו־25]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שאילה.

@ 28. שלילת תרופות
: (א) על אי־התאמת המושאל יחולו הוראות [[סעיף 6]], אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים, אלא אם ידע עליה המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה.
: (ב) הפרת חוזה שאילה לא תשמש עילה לתביעת אכיפה.

@ 29. סיום השאילה
: (א) המשאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל עוד לא מסר את המושאל לשואל, והוא רשאי לסיים את השאילה בתוך תקופתה אם מת השואל או אם המושאל דרוש למשאיל לצורך עצמו, והכל בהודעה לשואל זמן סביר מראש.
: (ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקיפה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.

@ 30. העברת השאילה
: השואל אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת משנה, אלא בהסכמת המשאיל.

== פרק ג': שונות ==

@ 31. שימוש בלי החזקה
: הוראות [[פרק א']] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכות שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות להחזיק בו, והוראות [[פרק ב']] יחולו, בשינויים המחוייבים, על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה.

@ 32. ביטול
: הספר השני של המג'לה, במידה שהוא מתייחס לשכירות נכסים - בטל.

@ 33. : ((הנוסח שולב [[בחוק המקרקעין, תשכ&quot;ט-1969]].))

@ 34. תחילה והוראות מעבר
: תחילתו של חוק זה מיום י&quot;ד בטבת תשל&quot;ב (1 בינואר 1972); על עסקה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיפים 25א]] [[ו-25ו]]))) ====
=== דירה שאינה ראויה למגורים ===
@ : דירה אינה ראויה למגורים אם מתקיים בה אחד מאלה:
: (1) היא אינה כוללת מערכת ניקוז, לרבות מערכת לסילוק סדיר של שפכים ודלוחין;
: (2) היא אינה כוללת מערכת חשמל או מערכת תאורה;
: (3) אין בה פתחי אוורור ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחים אלה, ובכלל זה דלת כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה;
: (4) היא אינה כוללת מערכת להספקת מי שתייה;
: (5) היא אינה כוללת מחיצה בין השירותים ובין הדירה;
: (6) יש בה סיכון בלתי-סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 25ג]]))) ====
=== חוזה שכירות למגורים ===
@ : חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את אלה:
: (1) כתובת הדירה המושכרת;
: (2) שמות הצדדים לחוזה, מספרי תעודת הזהות שלהם ומענם;
: (3) תיאור הדירה המושכרת, הריהוט והאבזרים שבה, ובכלל זה תיאור חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירה, שהושכרו;
: (4) תקופת השכירות, קיומה של ברירה להארכת התקופה ותנאי הברירה כאמור, וקיומה של זכות לביטול החוזה ותנאי הביטול;
: (5) דמי השכירות, מועד תשלומם ואופן התשלום;
: (6) תשלומים נוספים החלים על השוכר שאינם דמי שכירות, אם ישנם, וגובהם;
: (7) פגם, או ליקוי אחר בדירה המושכרת שאינו קל ערך, הידוע למשכיר בעת כריתת החוזה, וכל דבר אחר בדירה המושכרת או בסביבתה או בנכס המשמש אותה הגורם או העלול לגרום הפרעה של ממש לשימוש בדירה המושכרת והידוע למשכיר בעת כריתת החוזה;
: (8) פרטים נוספים שקבע שר המשפטים.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ה' באב תשל&quot;א (27 ביולי 1971).
&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא שר המשפטים
* שנאור זלמן שזר נשיא המדינה</text>
      <sha1>meuqjr7mdkc7dl2lvn006mry3kuf6c9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק השכירות והשאילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320131</id>
    <revision>
      <id>3019766</id>
      <parentid>3002538</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:02:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019736] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46802" sha1="sup8i27yiwn5j8poxt8cf7u798closp" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק השכירות והשאילה, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000596}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״א, 160|חוק השכירות והשאילה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1028|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 21|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: שכירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: חיובי המשכיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן ג׳: חיובי השוכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ד|סימן ד׳: תקופת השכירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן ו׳: חוזה שכירות למגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: שאילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דירה שאינה ראויה למגורים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|חוזה שכירות למגורים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: שכירות}}
{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מהות השכירות}}
{{ח:ת}} שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן – דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות.

{{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} יחולו על שכירות של מקרקעין ושל מיטלטלין, ובשינויים המחוייבים – גם על שכירות של זכויות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שכירות משנה; ויראו לעניין זה את השוכר הראשי כמשכיר ואת שוכר המשנה כשוכר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.

{{ח:סעיף|3|פרטים שלא נקבעו בהסכם}}
{{ח:ת}} פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.

{{ח:סעיף|4|תום לב}}
{{ח:ת}} חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: חיובי המשכיר}}

{{ח:סעיף|5|המסירה, מועדה ומקומה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת המושכר לרשותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המשכיר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא הוסכם על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר כריתת החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על מועד המסירה.
{{ח:תת|(ג)}} המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן כריתת החוזה.
{{ח:תת|(ד)}} הוסכם כי המשכיר יהיה אחראי להובלת המושכר, יקוים חיוב המסירה במסירת המושכר מהמוביל לשוכר, במקום שהוסכם עליו עם המשכיר.

{{ח:סעיף|6|התאמת המושכר והסתמכות על אי־&lt;wbr&gt;התאמה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
{{ח:תת|(ב)}} על אי־התאמת המושכר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 11|סעיף 11 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, בשינויים המחויבים (להלן – אי־התאמה), בין שאי־ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
{{ח:תת|(ג)}} השוכר אינו זכאי להסתמך על אי־התאמה בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השוכר ידע על אי־ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
{{ח:תתת|(2)}} השוכר לא הודיע על אי־ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי־ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי־ההתאמה;
{{ח:תתת|(3)}} השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי־ההתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא להסתמך על אי־ההתאמה באותה מידה שבה אי־קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר.

{{ח:סעיף|6א|התאמת הזכויות במושכר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר ימסור לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן חופשיות מכל זכות שנוגדת את זכויות השוכר, ובכלל זה זכות של צד שלישי; מסר המשכיר לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן אינן חופשיות מכל זכות כאמור, יראו זאת כאי־התאמה, ויחולו ההוראות החלות על אי־התאמה, בשינויים המחויבים; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)(2)}} לעניין אי־התאמה בזכויות שהשוכר לא הודיע עליה זמן סביר לאחר שהיה עליו לגלותה, יחולו רק לגבי שכירות הטעונה רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 152|סעיף 152 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}.
{{ח:תת|(ב)}} המשכיר ימנע את קיומן של זכויות נוגדות כאמור בסעיף קטן (א) במהלך כל תקופת השכירות.

{{ח:סעיף|7|חובת תיקון המושכר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שלו המשמש את המושכר, כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר (להלן – פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי {{ח:חיצוני|חוק השומרים|חוק השומרים, תשכ״ז–1967}}, או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, רשאי המשכיר לקיים את חיובו לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר, ובלבד שהדבר סביר בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, ותיקונו של הפגם כרוך בהפרעה בלתי סבירה לשימוש בו, זכאי השוכר לדרוש מהמשכיר את החלפת הנכס במקום את תיקונו.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאות ההחלפה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו על המשכיר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על נכס שהוחכר בחכירה לדורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}} (להלן – חוק המקרקעין).

{{ח:סעיף|8|תניית פטור מאחריות לאי־&lt;wbr&gt;התאמה או פגם|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תניה בחוזה שכירות הפוטרת את המשכיר מאחריות לאי־התאמה או פגם, או המגבילה את אחריותו כאמור, בטלה, אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי־ההתאמה או הפגם בעת כריתת החוזה או במועד מסירת המושכר ולא הודיע עליה לשוכר.

{{ח:סעיף|9|תרופות בשל אי־&lt;wbr&gt;תיקון פגם או אי־&lt;wbr&gt;התאמה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי־ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר –
{{ח:תתת|(1)}} לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;
{{ח:תתת|(2)}} להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או את אי־ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או את אי־ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} רצה השוכר לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה, עליו להודיע על כך למשכיר זמן סביר מראש.
{{ח:תת|(ג)}} פגם או אי־התאמה שתיקונם דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונם בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנם כאמור בסעיף קטן (א)(1) בלי דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} או הודעה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, השוכר זכאי לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו אינו באחריות המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם.

{{ח:סעיף|10|פגם שאין לדרוש תיקונו}}
{{ח:ת}} היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים – לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים או להחזרת הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|11|שימוש ללא הפרעה}}
{{ח:ת}} המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים ללא הפרעה מצדו או מטעמו.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן ג׳: חיובי השוכר}}

{{ח:סעיף|12|חובת קבלת המושכר}}
{{ח:ת}} השוכר חייב לקבל את המושכר להחזקתו במועד ובמקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.

{{ח:סעיף|13|דמי השכירות}}
{{ח:תת|(א)}} השוכר חייב לשלם למשכיר את דמי השכירות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.

{{ח:סעיף|14|מועד התשלום ומקומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות קצובות ישלם אותם השוכר בראשית כל תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי השכירות ישולמו, באחת הדרכים המקובלות, במקום עסקו של המשכיר, ובאין לו מקום עסק – במקום מגוריו.

{{ח:סעיף|15|פטור מחובת התשלום}}
{{ח:תת|(א)}} היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

{{ח:סעיף|16|שימוש במושכר}}
{{ח:ת}} השוכר לא ישתמש במושכר אלא לפי המוסכם; אולם אם שימוש זה לא הותנה כשימוש ייחודי, רשאי הוא להשתמש במושכר שימוש אחר, ובלבד שלא יהיה בו משום פגיעה במושכר או הכבדה על המשכיר יותר מאשר לפי המוסכם.

{{ח:סעיף|16א|שינויים במושכר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השוכר אינו רשאי לבצע שינויים במושכר, אלא אם כן קיבל את הסכמת המשכיר לשינויים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ובכפוף לחוזה השכירות, חוכר בחכירה לדורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק המקרקעין}} זכאי לבצע שינויים במוחכר שאין בהם כדי להפחית את ערכו של הנכס, ובלבד שישיב את המוחכר בתום תקופת החכירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.

{{ח:סעיף|17|בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר}}
{{ח:ת}} השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ד|סימן ד׳: תקופת השכירות}}

{{ח:סעיף|18|תחילת השכירות}}
{{ח:ת}} תקופת השכירות תתחיל עם מסירת המושכר לשוכר.

{{ח:סעיף|19|סיום השכירות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20|השבת המושכר בסיום תקופת השכירות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.
{{ח:תת|(ב)}} השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר.
{{ח:תת|(ג)}} היה המושכר נכס שהוא מיטלטלין, ישיב השוכר את המושכר במקום שבו נמסר המושכר לשוכר.

{{ח:סעיף|20א|השבת מושכר שבוצעו בו שינויים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ביצע השוכר שינויים במושכר בהסכמת המשכיר, זכאי השוכר לבחור בין השבת המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים ובין החזרת המושכר לקדמותו והשבתו כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; בחר השוכר להשיב את המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים, אין הוא זכאי לתמורה בשל השינויים שביצע.
{{ח:תת|(ב)}} ביצע השוכר שינויים במושכר בלי שקיבל את הסכמת המשכיר לכך יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרש המשכיר השבה של המושכר לקדמותו, ישיב השוכר את המושכר למשכיר כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק עשיית עושר ולא במשפט|חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} היה השינוי שביצע השוכר במושכר שהוא מקרקעין, הקמת מחוברים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק המקרקעין}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק האמור}}.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|21|זכות השוכר כלפי צד שלישי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משהוקנתה זכות השכירות לשוכר, כוחה של הזכות יפה כלפי כל אדם.
{{ח:תת|(ב)}} המשכיר רשאי להקנות את זכותו במושכר לאחר (בסעיף זה – הרוכש); עשה כן, יבוא הרוכש במקומו של המשכיר לעניין הזכויות והחיובים של המשכיר על פי חוזה השכירות ועל פי דין, גם אם הרוכש לא ידע על קיום חוזה השכירות.
{{ח:תת|(ג)}} טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי־קיומם של חיובים שהיו מוטלים על המשכיר לפני השלמת ההקניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעמוד לו גם כלפי הרוכש.

{{ח:סעיף|22|העברת השכירות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בשכירות מקרקעין – רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;
{{ח:תתת|(2)}} בכל שכירות – רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה השכירות.
{{ח:תת|(ב)}} הסכמה לפי סעיף קטן (א), לעניין שכירות במקרקעין, תיעשה מראש ובכתב.

{{ח:סעיף|23|תרופות כלליות בשל הפרת חוזה}}
{{ח:ת}} התרופות הנתונות לצדדים לפי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970}}, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|24|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השומרים|חוק השומרים, תשכ״ז–&lt;wbr&gt;1967}}}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק השומרים|חוק השומרים, תשכ״ז–1967}}, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

{{ח:סעיף|25|קיזוז}}
{{ח:ת}} חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב השכירות ניתנים לקיזוז.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ו|סימן ו׳: חוזה שכירות למגורים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים המשמשים למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדירה המושכרת“ – הדירה שהושכרה בחוזה שכירות למגורים, לרבות חלקי הרכוש המשותף הצמודים לה בהצמדה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 55|בסעיף 55(א) ו־(ג) לחוק המקרקעין}}, שהושכרו כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה שאינה ראויה למגורים“ – דירה שמתקיים בה אחד מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה שכירות למגורים“ – חוזה שכירות שבמסגרתו מוקנית זכות שכירות בדירה למטרת מגורים.

{{ח:סעיף|25ב|צורת חוזה שכירות למגורים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} חוזה שכירות למגורים ייערך בכתב וייחתם בידי המשכיר והשוכר, ואולם אין באי־קיום הוראה זו כדי לגרוע מתוקפו של החוזה; העתק חתום מהחוזה יימסר לכל אחד מהצדדים.

{{ח:סעיף|25ג|תוכן חוזה שכירות למגורים|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|25ד|חוזה מצוי – השלמה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות חוזה שכירות למגורים מצוי (בסעיף זה – חוזה מצוי).
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר חוזה מצוי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא נערך חוזה שכירות למגורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}}, ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו את החוזה המצוי כחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים;
{{ח:תתת|(2)}} לא נכללה בחוזה שכירות למגורים הוראה שיש לכלול בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ג|סעיף 25ג}}, ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו הוראה באותו עניין הכלולה בחוזה המצוי כחלק מחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים.

{{ח:סעיף|25ה|דירה מתאימה למגורים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא מתאימה למגורים; על מסירת דירה שאינה מתאימה למגורים בניגוד להוראות סעיף זה יחולו ההוראות החלות על אי־התאמה.

{{ח:סעיף|25ו|דירה ראויה למגורים|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא ראויה למגורים; יראו דירה שמתקיים בה אחד התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כדירה שאינה ראויה למגורים; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסר המשכיר את הדירה כשהיא אינה ראויה למגורים, יראו במסירה כאמור הפרת חוזה.

{{ח:סעיף|25ז|מסירת הדירה המושכרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר ימסור את הדירה המושכרת לשוכר והשוכר יקבל את הדירה המושכרת להחזקתו, במועד שהצדדים הסכימו עליו לפי חוזה השכירות למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת הדירה המושכרת לשוכר תהיה כשהיא פנויה מכל אדם או נכס, למעט נכס שהוסכם כי יהיה בדירה בעת מסירתה.
{{ח:תת|(ג)}} המשכיר ייתן לשוכר, לא יאוחר ממועד מסירת הדירה המושכרת, הוראות תחזוקה ושימוש בקשר לדירה, למיתקניה ולנכסים שבה, ככל שאלה נדרשים.

{{ח:סעיף|25ח|תיקון פגמים וליקויים בדירה המושכרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השוכר אחראי על כל ליקוי בדירה המושכרת, לרבות פגם, שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת.
{{ח:תתת|(2)}} השוכר יתקן על חשבונו ליקוי כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם אחר בדירה המושכרת שאינו כאמור בסעיף קטן (א) ואינו קל ערך, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, ואם היה פגם שתיקונו דחוף – יתקן המשכיר את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה ימים מיום שקיבל דרישה כאמור; לעניין זה, ”פגם שתיקונו דחוף“ – פגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא תיקן המשכיר ליקוי או פגם, לפי דרישת השוכר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א) ו־(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25ט|תשלומים שוטפים שבהם נושא השוכר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השוכר יישא בתשלומים אלה לגבי תקופת השכירות:
{{ח:תתת|(1)}} דמי שכירות לפי חוזה השכירות למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} מסים החלים על המחזיק בדירה, לרבות ארנונה;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים בעד צריכה של שירותים שוטפים הניתנים לשוכר בדירה למגורים, ובכלל זה מים, חשמל, גז וחימום;
{{ח:תתת|(4)}} תשלומים לצורך אחזקה שוטפת המשולמים לנציגות הבית המשותף או למי שנכרת עמו חוזה לניהול ואחזקה שוטפת של הבית המשותף;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום מסוג אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בתשלומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מיתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שביקש השוכר;
{{ח:תתת|(2)}} דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת השוכר לשאת בהוצאות תיקון ליקויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיף 25ח(א)}}.

{{ח:סעיף|25י|ערובה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים.
{{ח:תת|(ג)}} המשכיר רשאי לממש ערובה שנתן לו השוכר רק במקרים המפורטים להלן ובסכומים כמפורט לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד הקבוע בחוזה השכירות – עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה;
{{ח:תתת|(2)}} השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיף 25ח(א)}} – עד גובה עלות התיקון;
{{ח:תתת|(3)}} השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חב בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ט|סעיף 25ט(א)(2) עד (5)}} – עד גובה התשלומים שלא שולמו;
{{ח:תתת|(4)}} השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות – בסכום בהתאם לתנאי החוזה.
{{ח:תת|(ד)}} המשכיר יודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ויאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ה)}} הסתיימה תקופת השכירות, ישיב המשכיר לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש לפי סעיף קטן (ג), לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|25יא|הודעה על העברת זכויות בדירה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הקנה המשכיר את זכויותיו בדירה המושכרת לאחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}}, יודיע על כך לשוכר בכתב, לפני המועד שבו עליו למסור את הדירה לרוכש הזכויות; בהודעה יפרט המשכיר את פרטי הרוכש ואת דרכי ההתקשרות עמו.

{{ח:סעיף|25יב|הארכת תקופת השכירות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המשכיר יודיע לשוכר, זמן סביר לפני תום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, אם ברצונו להאריך את תקופת השכירות ובאילו תנאים.
{{ח:תת|(ב)}} היתה למשכיר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע לשוכר, לא יאוחר מ־90 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה, ורשאי המשכיר לקיים את הברירה רק אם נקבעו בחוזה, מראש, תנאים לעניין תקופת ההארכה, ובכפוף לאותם תנאים.
{{ח:תת|(ג)}} היתה לשוכר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע למשכיר, לא יאוחר מ־60 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה.

{{ח:סעיף|25יג|תניה לביטול בלא עילה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תניה בחוזה שכירות למגורים המאפשרת למשכיר לבטל את החוזה שלא בשל הפרתו בטלה, אלא אם כן קיימת גם לשוכר זכות ביטול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים בהתאם לתניה כאמור בסעיף קטן (א), 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם לתניה כאמור, 60 ימים מראש, לפחות.

{{ח:סעיף|25יד|איסור התניה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}, בחוזה שכירות למגורים –
{{ח:תת|(1)}} אין להתנות על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ו|סעיף 25ו}};
{{ח:תת|(2)}} אין להתנות על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23 עד 25ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ח|25ח(א)(1), (ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25ט|ו־25ט עד 25יג}}, אלא לטובת השוכר.

{{ח:סעיף|25טו|סייגים לתחולה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן זה}} לא יחולו על חוזה שכירות למגורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה שכירות למגורים בדירה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דירה בבית מלון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תיירות|בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976}}, או דירה אחרת המושכרת למטרת נופש;
{{ח:תתתת|(ב)}} דירה במעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דירה בבית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתתת|(ד)}} דירה במעונות לסטודנטים, לתלמידים או לעובדים;
{{ח:תתתת|(ה)}} דירה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, חל עליה;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו אינה עולה על שלושה חודשים, ואין לצדדים ברירה להאריכה;
{{ח:תתת|(3)}} חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו עולה על עשר שנים, ואין למשכיר ברירה לבטל את החוזה במועד מוקדם יותר;
{{ח:תתת|(4)}} חוזה שכירות למגורים שדמי השכירות לפיו, לחודש, עולים על 20,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; הסכום לפי פסקה זו יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן;
{{ח:תתת|(5)}} חוזה שכירות למגורים מסוג אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יד|סעיף 25יד(2)}} לא יחולו על חוזה שכירות למגורים שנכרת בין משכיר ובין שוכר שהוא קרוב שלו; בסעיף קטן זה, ”קרוב“ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, שכר השוכר מהמשכיר את הדירה המושכרת לתקופה שאינה עולה על עשר שנים (בסעיף קטן זה – השוכר הראשי) והשכיר השוכר הראשי את הדירה, כולה או חלקה, לשוכר משנה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכויות המשכיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיפים 16א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 20א|ו־20א}} יוסיפו להיות של המשכיר, ולא של השוכר הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} החובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיף 25ח(ב) ו־(ג)}} יחולו על המשכיר, ולא על השוכר הראשי;
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים שאינם חלים על השוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ט|סעיף 25ט(ב)}}, לא יחולו על השוכר הראשי.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: שאילה}}

{{ח:סעיף|26|מהות השאילה}}
{{ח:ת}} שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|27|תחולת סעיפים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שאילה.

{{ח:סעיף|28|שלילת תרופות}}
{{ח:תת|(א)}} על אי־התאמת המושאל יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים, אלא אם ידע עליה המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרת חוזה שאילה לא תשמש עילה לתביעת אכיפה.

{{ח:סעיף|29|סיום השאילה}}
{{ח:תת|(א)}} המשאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל עוד לא מסר את המושאל לשואל, והוא רשאי לסיים את השאילה בתוך תקופתה אם מת השואל או אם המושאל דרוש למשאיל לצורך עצמו, והכל בהודעה לשואל זמן סביר מראש.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקיפה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.

{{ח:סעיף|30|העברת השאילה}}
{{ח:ת}} השואל אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת משנה, אלא בהסכמת המשאיל.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שונות}}

{{ח:סעיף|31|שימוש בלי החזקה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכות שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות להחזיק בו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|32|ביטול}}
{{ח:ת}} הספר השני של המג׳לה, במידה שהוא מתייחס לשכירות נכסים – בטל.

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|34|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה מיום י״ד בטבת תשל״ב (1 בינואר 1972); על עסקה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיפים 25א}} {{ח:פנימי|סעיף 25ו|ו־25ו}})}}}}
{{ח:קטע3||דירה שאינה ראויה למגורים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דירה אינה ראויה למגורים אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא אינה כוללת מערכת ניקוז, לרבות מערכת לסילוק סדיר של שפכים ודלוחין;
{{ח:תת|(2)}} היא אינה כוללת מערכת חשמל או מערכת תאורה;
{{ח:תת|(3)}} אין בה פתחי אוורור ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחים אלה, ובכלל זה דלת כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה;
{{ח:תת|(4)}} היא אינה כוללת מערכת להספקת מי שתייה;
{{ח:תת|(5)}} היא אינה כוללת מחיצה בין השירותים ובין הדירה;
{{ח:תת|(6)}} יש בה סיכון בלתי־סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25ג|סעיף 25ג}})}}}}
{{ח:קטע3||חוזה שכירות למגורים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} כתובת הדירה המושכרת;
{{ח:תת|(2)}} שמות הצדדים לחוזה, מספרי תעודת הזהות שלהם ומענם;
{{ח:תת|(3)}} תיאור הדירה המושכרת, הריהוט והאבזרים שבה, ובכלל זה תיאור חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירה, שהושכרו;
{{ח:תת|(4)}} תקופת השכירות, קיומה של ברירה להארכת התקופה ותנאי הברירה כאמור, וקיומה של זכות לביטול החוזה ותנאי הביטול;
{{ח:תת|(5)}} דמי השכירות, מועד תשלומם ואופן התשלום;
{{ח:תת|(6)}} תשלומים נוספים החלים על השוכר שאינם דמי שכירות, אם ישנם, וגובהם;
{{ח:תת|(7)}} פגם, או ליקוי אחר בדירה המושכרת שאינו קל ערך, הידוע למשכיר בעת כריתת החוזה, וכל דבר אחר בדירה המושכרת או בסביבתה או בנכס המשמש אותה הגורם או העלול לגרום הפרעה של ממש לשימוש בדירה המושכרת והידוע למשכיר בעת כריתת החוזה;
{{ח:תת|(8)}} פרטים נוספים שקבע שר המשפטים.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב תשל״א (27 ביולי 1971).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שנאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sup8i27yiwn5j8poxt8cf7u798closp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>116</ns>
    <id>325008</id>
    <revision>
      <id>3019732</id>
      <parentid>3002527</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:14:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340539" sha1="8evo0holylolhs9tl79uvs7sjeorh8b" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016

&lt;מאגר 2006522 תיקון 2208655 תקן 484924 קוד a163Y00000DuK1SQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)); ((תשע&quot;ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((700|תיקון מס' 3|20:501344)); ((תשע&quot;ט, 77|תיקון מס' 4|20:526463)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון מס' 6|22:567852)); ((תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|24:604634)); ((תשפ&quot;ב, 970|תיקון מס' 8|24:643832)); ((תשפ&quot;ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((408|תיקון מס' 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|25:2722039)), ((626|תיקון מס' 11|25:3020279)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ה, 796|תיקון מס' 12|25:8528904)); ((תשפ&quot;ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|8799)), ((3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9557)); ((תשפ&quot;ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9903));  ((תשפ&quot;ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|10564)), ((1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|10564)); ((תשפ&quot;ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11412)), ((3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|11412)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11783)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|7774)); ((תשע&quot;ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8076)), ((6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8076)); ((תש&quot;ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8676)), ((3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8697)); ((תשפ&quot;א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|9374)), ((3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|9374)); ((תשפ&quot;ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי)), ((7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק)); ((תשפ&quot;ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|11010)), ((2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|11015)); ((תשפ&quot;ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|12521)), ((8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|12521)); ((תשפ&quot;ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|13205)), ((3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|13110)); ((תשפ&quot;ו, 2865|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|14142)), ((3170|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|14168)).

&lt;!-- &lt;מבוא&gt; ((סמכויות שר הכלכלה והתעשייה לעניין [[סעיפים 20(3)]], [[117(א)(2)]], [[136(א)(3)]], [[143(ג)(1)]], [[145(א)(2)]] [[ו-149(3)]] הועברו לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ח, 506).)) --&gt;

__TOC__

== פרק א׳: מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה –
:- ”אב־טיפוס” – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
:- ”האגף להכשרה מקצועית” – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
:- ”אחריות” – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
:- ”בעל עניין” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”דגם רכב” – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- ”דרישות תקינה אירופית” – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
:- ”דרישות תקינה אמריקאית” – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
:- ”הנדסאי” ו”טכנאי מוסמך” – כהגדרתם [[בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע”ג–2012]];
:- ”הוועדה” – ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- ”חוק הגנת הצרכן” – [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”חוק התקנים” – [[חוק התקנים, התשי״ג–1953]];
:- ”ייבוא” – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
:- ”יבואן זעיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44]];
:- ”יבואן ישיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 41]];
:- ”יבואן מסחרי” – כל אחד מאלה:
:: (1) יבואן זעיר;
:: (2) יבואן ישיר;
:: (3) יבואן עקיף;
:- ”יבואן עקיף” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 42]];
:- ”ייצור”, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
:- ”יצרן”, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
:- ”יצרן רכב במדינת חוץ” – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
:- ”מהנדס” – מהנדס רשום כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”מוסך” – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
:- ”מוסך מומחה” – כמשמעותו [[בסעיף 129]];
:- ”מוסך נייד” – רכב המשמש למתן שירותים כאמור [[בסעיף 135(ב)]];
:- ”מוסך שירות של יבואן” – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
:- ”מוצר תעבורה” – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
:- ”מוצר תעבורה חליפי” – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
:- ”מוצר תעבורה מקורי” – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
:- ”מוצר תעבורה משומש” – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
:- ”המחיר הכולל” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן]];
:- ”מייבא רכב בייבוא אישי” – מי שמייבא רכב לפי [[סעיף 33]];
:- ”המנהל” – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
:- ”מנהל מקצועי של מוסך” – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]];
:- ”מסמך תקינה” – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
:- ”מספר קטלוגי” – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
:- ”מעבדה מאושרת” – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- ”מעבדה מוכרת אירופית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj | דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC]], על עדכוניה;
:- ”מעבדה מוכרת אמריקאית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
:- ”מעבדה מוסמכת לרכב” – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי [[סעיף 236]];
:- ”מפעל ייצור” – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
:- ”מקצוע בענף הרכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ניהול מקצועי של מוסך;
:: (2) שמאות רכב;
:: (3) תיווך בייבוא אישי;
:- ”משווק רכב” – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
:- ”המשרד” – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- ”מתווך בייבוא אישי” – בעל רישיון לפי [[סעיף 68]] לתיווך בייבוא אישי;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- ”סוג רכב” – סוג הרכב לפי [[פקודת התעבורה]] כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי [[הפקודה האמורה]]:
:: (1) ”רכב נוסעים” – רכב מסוג M;
:: (2) ”רכב מסחרי” – רכב מסוג N;
:: (3) ”גרור או נתמך” – רכב מסוג O;
:: (4) ”אופנוע” – רכב מסוג L;
:: (5) ”טרקטור” ו”מכונה ניידת” – רכב מסוג T;
:- ”סוחר ברכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 89]] לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 92]] לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוכן מורשה” – סוכן ראשי או סוכן משני;
:- ”סוכן משני” – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי [[סעיף 42(ג)(2)]], ולתקופה שלא תפחת משנה;
:- ”סוכן ראשי” – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (1) לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (2) לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]];
:- ”סחר במוצרי תעבורה” – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
:- ”עוסק” ו”עוסק מורשה” – כהגדרתם [[בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]];
:- ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
:- ”עקרון עסק חי” – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
:- ”פקודת הייבוא והייצוא” – [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979]];
:- ”צמיג” – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
:- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
:- ”רישיון” – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
:- ”רישיון ייבוא” – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך” – כמשמעותו [[בסעיף 127]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך נייד” – כמשמעותו [[בסעיף 135]];
:- ”רישיון יבואן מסחרי” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ד׳]];
:- ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון לייצור רכב ושיווקו” – כמשמעותו [[בסימן א׳ לפרק ג׳]];
:- ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ד׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון רכב” – כמשמעותו [[בסעיף 2 לפקודת התעבורה]];
:- ”רכב”, ”רכב מנועי” ו”רשות הרישוי” – כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:- ”רכב חדש” – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
:- ”רכב שנרשם במדינת חוץ” – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
:- ”רשות מוסמכת לייבוא” – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”שומת רכב” – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי [[סעיף 153]]:
:: (1) פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (2) הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (3) הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי [[פקודת התעבורה]];
:- ”שיווק רכב” – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
:- ”שירות רכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ייצור רכב בישראל ושיווקו;
:: (2) ייבוא רכב ושיווקו;
:: (3) סחר ברכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:: (4) ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
:: (5) סחר במוצרי תעבורה;
:: (6) הפעלת מוסך או מוסך נייד;
:: (7) סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”שמאות רכב” – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
:- ”שמאי רכב” – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי [[פרק ט׳]];
:- ”תוצר” – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- ”תיאור” – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
:: (1) לעניין רכב או מוצר תעבורה –
::: (א) כמות, משקל ומידות;
::: (ב) ארץ הייצור ושם היצרן;
::: (ג) הסמל המסחרי של היצרן;
::: (ד) חומרים או מרכיבים;
::: (ה) איכות ועמידות;
::: (ו) פגמים בו;
::: (ז) מטרת השימוש בו;
::: (ח) התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
::: (ט) בדיקות ותוצאות;
::: (י) אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
::: (יא) שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
::: (יב) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
::: (יג) פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
::: (יד) מועד ייצור;
::: (טו) מספר קטלוגי;
::: (טז) מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
:: (2) לעניין שירות –
::: (א) תוכן השירות והיקפו;
::: (ב) טיב השירות, רמתו ותכליתו;
::: (ג) דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
::: (ד) אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
::: (ה) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
:- ”תיווך בייבוא אישי” – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי [[סעיף 33]];
:- ”תכנית ייצור” – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
:- ”תעודת גמר” – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
:- ”תעודת מקצוע” – כמשמעותה [[בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי”ט–1959]];
:- ”תקלת בטיחות סדרתית” – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:- ”תקן ישראלי” ו”תקן רשמי” – כמשמעותם [[בחוק התקנים]];
:- ”השר” – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

== פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב ==

=== סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות ===

@ 3. מתן שירות רכב וחובת רישיון
: (א) לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
:: (2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
:: (4) הבטחת איכות ובקרה;
:: (5) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (6) המקום שבו יינתן השירות;
:: (7) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
:: (8) הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

@ 4. עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון
: (א) לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (3) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 152]].

@ 5. הגשת בקשה לרישיון
: (א) המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
: (ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

@ 6. מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות
: (א) המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

@ 7. תקופות רישיון או אישור
: (א) תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
:: (1) אישור לייצור דגם רכב לפי [[סימן ב׳ לפרק ג׳]] ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי [[סימן ב׳ לפרק ז׳]];
:: (2) רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]] ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי [[סעיף 37]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 8. סירוב לתת או לחדש רישיון
: המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 9. פטור מתנאים לקבלת רישיון
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 10. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־חידושו (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
:: (3) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (5) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (6) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
:: (8)(א) הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי [[סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]], או הטיל עליו עיצום כספי לפי [[-|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה]] לעניין הפרת תנאי, [[הסעיף האמור|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור]], והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
::: (ב) המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]], בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
:: (9) לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
::: (א) הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
::: (ב) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 13(ב)(1)]] המעידות על חשש לניגוד עניינים;
::: (ג) הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 13(ב)(2)]].
: (ב) התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
: (ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
: (ד) לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
: (ה) סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

@ 11. בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו
: מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות [[סעיף 10]], לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

=== סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות ===

@ 12. איסור העברת רישיון
: לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

@ 13. ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית
: (א) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
:: (1) באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
:: (2) בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב)(1) השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
:: (2) השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳ לפרק ט׳]], ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳ לפרק ח׳]].
:: (4) תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 14. השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

@ 15. הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון
: בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

@ 16. דיווח ומסירת פרטים למנהל
: בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

@ 17. סירוב לתת שירות
: (א) בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017]].))

@ 18. הצגת רישיון
: בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

@ 19. חשבונית ללקוח
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

== פרק ג׳: ייצור רכב ==

=== סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 20. רישיון לייצור רכב ושיווקו
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
: (1) הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי [[סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
: (4) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
: (5) לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
: (6) הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
:: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ב) לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
: (7) הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
: (8) הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

=== סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב ===

@ 21. אישור לייצור דגם רכב
: (א) לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
:: (3) הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
:: (4) הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
:: (5) לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: (ג) המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

=== סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 22. ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 23. תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
:: (1) יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 24. חובת סימון רכב
: (א) בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]], שם היצרן ודגם הרכב.
: (ב) השר רשאי –
:: (1) לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
:: (2) לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 25. ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]].

@ 26. ייצור רכב במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 20(2)]].

@ 27. שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 28. בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 29. חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
: (1) אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור [[בסעיף 20(8)]] (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
: (2) דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

@ 30. פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי [[סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)]], [[21(ב)]], [[27 עד 29]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
: (ב) המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ד׳: ייבוא רכב ==

=== סימן א׳: רישיון ייבוא רכב ===

@ 31. רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) יבואן מסחרי;
:: (2) הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
:: (3) גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
:: (4) (((הנוסח הקבוע):)) מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
::: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 1.6.2023):)) החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (5) מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי [[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007]], ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
:: (6) יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
:: (7) הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד” – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
:: (8) אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
:: (9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
:: (10) גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
: (ב) לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 7]], הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי [[אותו סעיף]], אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

@ 32. יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ&quot;א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
: (1) דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (2) דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
: (3) דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
: (4) דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
: (5) לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 41(א)(2)]];
:: (ב) הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
: (6) לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 42(א)(2)]];
:: (ב) הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
::: (1) רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
::: (2) רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
:: (ד) יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור [[בסעיף 57]];
: (7) לעניין יבואן זעיר - אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):)) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
::: (((הנוסח הקבוע):)) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
:: (ב) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):)) נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]];
::: (((הנוסח הקבוע):)) הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) הרכב הוא אחד מאלה:
::: (1) הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון - ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
::: (2) הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 33. ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, ”רכב” – רכב מסוגים אלה:
:: (1) רכב נוסעים מסוג M1;
:: (2) רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]];
:: (3) אופנוע;
:: (4) מכונה ניידת;
:: (5) רכב מסחרי מסוג N1.
: (ב) המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
:: (2) חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
:: (3) לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
:: (4) הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי [[פקודת התעבורה]] ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
:: (5) הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
::: (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025, לעניין רכב מסוג מכונה ניידת):))
::: הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
:: (6) הרכב עומד בדרישות כאמור [[בסעיף 32(3) ו־(4)]];
:: (7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
:: (8) הוא מסר הצהרה –
::: (א) בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי [[סעיף 70]] ומידע לגבי הרכב לפי [[סעיף 72]];
::: (ב) כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ” – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
: (ה) הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 34. הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי
: אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

@ 35. הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי
: (א) לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]], אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
:: (2) הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
: (ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]] גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
: (ג) הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי [[סעיף 33]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 36. ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב
: (א) המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים [[בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)]], יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים [[בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)]].
: (ב) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי [[בסעיף 31(א)(8)]].
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 37. רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת
: רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי [[סעיף 32]] [[או 33]], ואולם לא יחולו לגביו הוראות [[סעיף 32(5) עד (7)]] או [[סעיף 33(ב)(3)]], לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

@ 38. איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב
: רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

@ 39. ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (5) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (6) הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 33]], יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

@ 40. סירוב לתת רישיון ייבוא רכב
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי [[סימן זה]], אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
:: (1) בוטל רישיון שניתן לו לפי [[סימן זה]]; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי [[סעיף 39]] ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
:: (2) מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי [[סימן זה]] בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

=== סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי ===

@ 41. רישיון יבואן ישיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:כ
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
: (ג) לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ד) לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ה) לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
::: (ב) לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
::: (ג) לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 42. רישיון יבואן עקיף (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
::: (א) הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
::: (ב) הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
::: (א) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
::: (ב) להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ד) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: (ג) השר רשאי לקבוע –
:: (1) תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי”;
:: (2) דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 43. פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי [[סעיף 41]] [[או 42]] כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים [[בסעיף 41(א)(6)]] [[או 42(א)(6)]] ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

@ 44. רישיון יבואן זעיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
:: (1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
:: (3) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (4) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
: (ב) יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 19.8.2025, 60))) כלי רכב בשנה בלבד.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 45. קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב
: על מתן רישיון לפי [[סימן זה]], קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות [[סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], בשינויים המחויבים.

@ 46. בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים
: המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי [[סימן זה]] על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי [[סימן ד׳]].

=== סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי ===

@ 47. שירותי תחזוקה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 41(א)(5)]].
: (ב) יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(א)(5)]].
: (ג) יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44(א)(3)]].

@ 48. הספקת מוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 41(א)(3)(א)]].
: (ב) יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 42(א)(4)(א)]].
: (ג) יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

@ 49. מתן אחריות לרכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא ולא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
: (ב) יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
: (ג) לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

@ 50. תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור [[בסעיף 52]] אם הרכב יובא לפי [[סעיף 33]].
: (ב) נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
:: (1) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
: (ג) הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ד) (((לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):))
:: נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
:: (1) לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
:: (2) לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
: (ה) נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 51. מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל
: המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

@ 52. תשלום בעד עלויות נלוות
: (א) בסעיף זה, ”יבואן אחר” – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]].
: (ב) לשם מתן השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]], רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי [[סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)]].
: (ג)(1) בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
:: (2) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
: (ד) אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

@ 53. הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה” – נפה שנקבעה לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]].

@ 54. איסור התערבות
: (א) יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]] או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
: (ב) יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

@ 55. מסירת מידע ללקוח
: יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
: (1) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (2) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (3) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (4) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
: (5) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 56. חובות דיווח של יבואן מסחרי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
:: (1) הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
:: (2) מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
: (ב) יבואן מסחרי –
:: (1) ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
:: (2) ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]] (((החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר))), בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם” יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו”.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

@ 56א. חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]] לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין-לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
:: (1) שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
:: (2) קוד היצרן של דגם הרכב;
:: (3) מדינת הייצור של הרכב.
: (ב) לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י&quot;ג בתמוז התשפ&quot;ג (2 ביולי 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023).
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מנהל המכס&quot; - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 57. שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף
: (א) יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
: (ב) שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
: (ג) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 58. תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות
: (א) יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
: (ב) יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

@ 59. התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן
: (א) לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
:: (1) תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי [[סעיף 131]];
:: (2) מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
:: (3) מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

=== סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ===

@ 60. מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ([[בסימן זה]] – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
:: (3) שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן]].
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

@ 61. תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ למנהל בעניינים אלה:
:: (א) סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
:: (ב) חובות משווק רכב לפי [[סעיפים 77 עד 87]];
: (2) להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי [[סעיף 46]], בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

@ 62. סייגים למינוי
: לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

@ 63. הפסקת כהונה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
:: (2) חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי [[סעיף 60(א)]], ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
:: (3) השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
::: (א) הוא הורשע בעבירה כאמור [[בסעיף 62]], או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
::: (ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
::: (ג) התקיים בו הסייג האמור [[בסעיף 64]];
::: (ד) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
::: (ה) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
: (ב) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי [[סעיף 60]], ליתרת תקופת כהונתו.

@ 64. ניגוד עניינים
: (א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
: (ב) חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
: (ג) התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
: (ד) בסעיף זה, ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

@ 65. החלת דינים
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק העונשין]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]], לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
: (4) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

@ 66. תוקף פעולות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

@ 67. סדרי דיון
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
: (ב) המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי [[סעיף 61(1)(ב)]] את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי ===

@ 68. רישיון לתיווך בייבוא אישי
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
:: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
: (ג) השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 69. מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות
: מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

@ 70. הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי
: (א) מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל” – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
: (ב) מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

@ 71. תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי [[סעיף 33]] או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 72. מסירת מידע למייבא רכב
: מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
: (1) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
: (2) הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
: (3) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (4) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (5) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (6) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
: (7) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 73. הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב
: מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

@ 74. תשלום בעד תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

@ 75. איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 76. הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי
: (א) השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
: (ב) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

== פרק ה׳: חובות משווק רכב ==

@ 77. מכירה ושיווק של רכב מיובא
: לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

@ 78. מכירת רכב שלא כדין
: משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 79. מידע בטיחותי לגבי רכב
: משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת” – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

@ 80. מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב
: (א) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד” – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
: (ב) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי –
:: (1) למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי [[סעיף 52]], בשינויים המחויבים;
:: (2) להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
:: (3) לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

@ 81. הבטחת כספי הקונה (תיקון: [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;ו)
: (א) משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,610 ש&quot;ח))) או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
:: (1) תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
:: (2) מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
: (ב) משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
: (ג) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
: (ד) ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
: (ו) הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
: (ז) מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ח) השר, באישור הוועדה, רשאי –
:: (1) לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
:: (3) לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))) ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

@ 82. תיאור רכב על ידי משווק רכב
: (א) משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
: (ב) יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

@ 83. מתן מידע לקונה
: (א) משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

@ 84. הסכם בכתב לרכישת רכב
: משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

@ 85. רישום הרכב
: משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

@ 86. חובת מתן תעודת אחריות לרכב
: (א) משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
: (ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

@ 87. נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה
: משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

== פרק ו׳: סחר ברכב ==

@ 88. [[פרק ו׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”רכב מיבואן” – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי [[פקודת התעבורה]], ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי [[סעיף 32(5) או (6)]].

@ 89. רישיון סוחר ברכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

@ 90. החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן
: על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 81 עד 87]], בשינויים המחויבים.

@ 91. חובת דיווח בנושא הון עצמי
: (א) סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]].
: (ב) פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]], ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

@ 92. רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 93. החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: (א) על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 82]] [[ו־87]], והוראות [[חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008]], והכול בשינויים המחויבים.
: (ב) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

@ 94. חובת הצבת שילוט
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

@ 95. איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

== פרק ז׳: מוצרי תעבורה ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 96. [[פרק ז׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”מוצר תעבורה” –
: (1) לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 97]];
: (2) לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 108]];
: (3) לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו [[בסעיף 2]], למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי [[סעיף 126]].

=== סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה ===

@ 97. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ב׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 98. רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
: (1) הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
: (3) לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (4) הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (5) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

@ 99. חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה
: לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

@ 100. אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
:: (2) הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
::: (א) אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
::: (ב) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
::: (ג) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
::: (ד) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
:::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
::: (ה) לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי [[חוק התקנים]];
:: (3) הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
: (ב) המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

@ 101. ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי [[סעיף 98(4) ו־(5)]].

@ 102. ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה
: גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
: (1) יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
: (2) יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

@ 103. חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

@ 104. תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

@ 105. מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור [[בסעיף 100(א)(2) ו־(3)]] שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]] בשינויים המחויבים.

@ 106. ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי [[סעיף 98(2)]].

@ 107. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: (א) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

=== סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה ===

@ 108. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ג׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 109. ייבוא דגם מוצר תעבורה
: (א) אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
:: (2) פועלים לפי התקן כאמור;
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
::: (ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות [[סימן זה]] יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
: (ב) הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
:: (2) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (7) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (8) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (9) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 110. חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 109]].
: (ב) לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

@ 111. פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי [[אותו סעיף]], רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור [[באותו סעיף]], למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
: (ב) המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

@ 112. ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד (תיקון: תשע״ח–2)
: (א) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
:: (2) מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי [[סעיף 108]];
::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
:: (3) מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי [[סעיף 109(א)]], ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] –
:::: (1) אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
::: (ב) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים]] – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
::: (ג) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
:::: (1) אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
:: (4) המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
:: (5) (((נמחקה).))
: (א1)(1) השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
:: (3) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
: (ב) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

@ 113. ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים
: השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

@ 114. ייבוא מוצרי תעבורה משומשים
: (א) לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
:: (1) לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בתנאים שתקבע ברישיון;
:: (2) מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ג) בסעיף זה, ”מוצר תעבורה” – כהגדרתו [[בסעיף 2]].

@ 115. פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי [[סעיפים 109]] [[ו־110]], לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

@ 116. [[סימן ג׳]] – סייג לתחולה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות [[מסימן זה]] לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

=== סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה ===

@ 117. רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
:: (2) הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
::: (א) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) בעל רישיון יבואן מסחרי;
:: (3) בעל רישיון להפעלת מוסך;
:: (4) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 118. תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי [[סעיף 108]] – גם בהתאם להוראות לפי [[סימן ג׳]].
: (ב) לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור [[בסעיף 114(ב)]], אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
:: (1) שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
:: (2) הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:: (3) הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 119. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א) לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
:: (2) תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
:: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

@ 120. תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

@ 121. סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א)(1) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
:: (2) הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
:: (3) השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ב) מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות [[בסעיף 109]], אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

@ 122. ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה
: גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
: (1) בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
: (2) המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

@ 123. טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 124. השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בלי לגרוע מהוראות לפי [[סעיף 14]], המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו [[בסעיף 117(א)(2)]] העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

@ 125. מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
:: (1) הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור [[בסעיף 122]];
:: (2) מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ג) המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

@ 125א. תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים (תיקון: תשע&quot;ח)
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים [[בסעיף 117(ב)]] לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות [[סימן זה]], כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

@ 126. [[סימן ד׳]] – סייג לתחולה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

== פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ==

=== סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך ===

@ 127. רישיון להפעלת מוסך
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
: (1) לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
: (2) לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
: (4) לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ג)]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 128. ביצוע פעולות ברכב
: (א) לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ([[בפרק זה]] – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018]].))

@ 129. רישיון להפעלת מוסך מומחה
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
: (1) הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
: (2) הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 130. חובת שילוט במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
:: (1) שם המוסך ומספר רישיונו;
:: (2) סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
:: (3) אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי [[סעיף 129]];
:: (4) המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 131. הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי [[סעיף 132]], והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר” – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
:: (1) בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 125]];
:: (2) אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
:: (3) אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי [[סעיף 59(ב)]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”סוג”, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
::- ”מוצר תעבורה משופץ” – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

@ 132. הצעת מחיר במוסך
: (א)(1) בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי [[סעיף 131]], את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
:: (2) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
:: (3) הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970]], הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
: (ב) הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
: (ד) בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

@ 133. התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב
: לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

@ 134. איסור העברת מידע ליבואן מסחרי
: מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

@ 135. רישיון להפעלת מוסך נייד
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
:: (1) לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
:: (2) הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
:: (1) תיקוני חירום לרכב;
:: (2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
:: (3) שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” ואת מספר הרישיון של המוסך.
: (ד) על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי [[סעיפים 133]], [[134]] [[ו־139]], בשינויים המחויבים.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

=== סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך ===

@ 136. רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
:: (3) הוא אחד מאלה:
::: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]] ([[בפרק זה]] – קורסים מקצועיים);
::: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
:: (4) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 137]] או קיבל פטור לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 137. בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 138. חובת מיומנות מקצועית
: במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

@ 139. הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
: (ג) המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 140. פיקוח על עובדי המוסך
: מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי [[סעיפים 131 עד 133]] [[ו־139]].

@ 141. בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך
: (א) מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

@ 142. דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך
: מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 143. חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי
: (א) מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
: (ג) המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
:: (2) תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי [[סעיפים 127]], [[129]] [[ו־136]];
:: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
:: (4) המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
: (ד) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 144. בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי [[פרק ח׳]]
: המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי [[פרק זה]].

=== סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ===

@ 145. המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ([[בסימן זה]] – המועצה) וחבריה הם:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
:: (3) שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ה) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 146. תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
:: (א) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ב) קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 137]], תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור [[בסעיף 136]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ג) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 139]];
: (2) לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור [[בסעיף 137]].

@ 147. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 148. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

== פרק ט׳: שמאות רכב ==

=== סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב ===

@ 149. רישיון לשמאות רכב
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
: (1) הוא תושב ישראל;
: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
: (3) הוא אחד מאלה:
:: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
::: (1) תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
::: (2) תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
::: (3) תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (4) הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
: (5) הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי [[סעיף 152]], לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 151]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 150. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב
: (א) המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי [[סעיף 151]].
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 151. בחינות בשמאות רכב
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 152. התמחות בשמאות רכב
: השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 153. הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב
: השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 154. תיקון שומת רכב
: (א) המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי [[סעיף 153]].
: (ב) מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
: (ד) החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

@ 155. מקום עריכתה של שומת רכב
: (א) לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

@ 156. חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב
: שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 157. איסור התחזות לשמאי רכב
: מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

@ 158. חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב
: בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

@ 159. איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב
: (א) בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע&quot;ח-2018]].))

=== סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב ===

@ 160. המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ([[בסימן זה]] – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
:: (3) נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
:: (4) נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
:: (5) נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן]], שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ו) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 161. תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
: (1) סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
: (2) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין שמאי רכב;
: (3) קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 151]], תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
: (4) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 153]].

@ 162. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
: (ג) דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב ===

@ 163. עבירות משמעת
: שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
: (1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
: (2) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
: (3) פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
: (4) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
: (5) לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
: (6) פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 153]];
: (7) ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 156]];
: (8) לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 158]];
: (9) השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159(ב)]].

@ 164. מינוי ועדת משמעת
: (א) השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ([[בסימן זה]] – ועדת המשמעת).
: (ב) חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
:: (1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
:: (3) שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]] (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
: (ג) לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
: (ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

@ 165. תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

@ 166. סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת
: לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

@ 167. הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: (א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
: (ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי [[סעיף 164(ב)]];
:: (2) התקיים בו האמור [[בסעיף 166(1), (2) או (3)]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

@ 168. סמכות לסיים דיון
: חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות [[סעיף 165]] או נפסקה לפי הוראות [[סעיף 167(א) או (ב)(1)]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

@ 169. השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת
: השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור [[בסעיף 166(2)]] – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

@ 170. אי־תלות
: במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

@ 171. תובע ותפקידיו (תיקון: תשע״ח)
: (א) התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
: (ג) תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
: (ד) לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 3 לפקודה האמורה]] יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
: (ה) נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

@ 172. זכות עיון
: (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
: (ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
: (ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
: (ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
: (ה) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
: (ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

@ 173. הודעה למתלונן
: (א) מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
: (ב) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
: (ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

@ 174. הדיון בוועדת המשמעת
: (א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
:: (1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
:: (2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
: (ב) הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
: (ג) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור [[בסעיף 163(4)]] יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור [[באותו סעיף]], כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
: (ה) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
: (ו) ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
: (ז) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות [[בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחייבים.

@ 175. זכות טיעון לנקבל
: בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

@ 176. סדרי דין ודיני ראיות
: (א) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
: (ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
: (ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
: (ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

@ 177. ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות
: נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

@ 178. מותב חסר
: (א) נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
: (ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 179. מותב קטוע
: (א) נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
: (ב) צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 180. פסילת חבר ועדת המשמעת
: (א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
: (ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
: (ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 178]].

@ 181. סמכויות עזר של ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
:: (1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
:: (2) להזהיר או להשביע עד בהתאם [[לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]];
:: (3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי [[סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], לשם גביית עדות;
:: (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
: (ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי [[סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

@ 182. אמצעי משמעת
: (א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
:: (1) התראה;
:: (2) נזיפה;
:: (3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]];
:: (4) התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
:: (5) התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
:: (6) ביטול הרישיון.
: (ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

@ 183. אמצעי משמעת על־תנאי
: (א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
: (ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
: (ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

@ 184. החלטות אחרות של ועדת המשמעת
: ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור [[בסעיפים 182]] [[ו־183]] –
: (1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
: (2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
: (3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

@ 185. ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע
: (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ב) על החלטת ועדת המשמעת לפי [[סעיף 184(2)]] רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
: (ד)(1) אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
:: (2) על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

@ 186. העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
: (ג) הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
: (ד) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
: (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי [[סעיף 185]].
: (ו) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

@ 187. דיון משמעתי ודיון פלילי
: (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי [[פרק זה]] נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי [[סימן זה]] בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
: (ב) הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

@ 188. סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 10]], המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
: (ב) לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי [[סעיף 182(א)(5)]], תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

@ 189. תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה
: (א) שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
: (ב) שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

@ 190. שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב
: (א) בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי [[סעיף 13]] ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
: (ג) פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

== פרק י׳: פיקוח ואכיפה ==

@ 191. הסמכת מפקחים
: (א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
:: (1) ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.

@ 192. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
: (3) לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4)(א) אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
:: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
:: (ג) בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (5) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 193. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 194. זיהוי מפקח
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י״א: עיצום כספי ==

@ 195. [[פרק י״א]] – הגדרות (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל רישיון” – למעט שמאי רכב;
:- ”הסכום הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (2) לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
::: (א) מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,194,590 ש&quot;ח)));
:: (3) לגבי יבואן זעיר שהוא –
::: (א) מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (4) לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
:: (5) לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (6) לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (7) לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 29,860 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש&quot;ח)));
:: (8) לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש&quot;ח)));
:: (9) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
::: (א) יחיד – 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 89,590 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש&quot;ח)));
:: (10) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
::: (א) יחיד – 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,890 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש&quot;ח)));
:: (11) לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי [[סעיף 143(ג)]] בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,950 ש&quot;ח))).

@ 196. הוראות לעניין הסכום הבסיסי
: (א) הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
: (ב) מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

@ 197. איסור אצילת סמכויות המנהל לפי [[פרק י״א]]
: סמכויות המנהל לפי [[פרק זה]] אינן ניתנות לאצילה.

@ 198. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
: (2) אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
: (3) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
: (4) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(1)]];
: (5) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(2)]];
: (6) מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14]];
: (7) בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
: (8) בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות [[סעיף 16]];
: (9) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17]];
: (10) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
:: (ב) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23]];
:: (ג) ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]];
:: (ד) לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות [[סעיף 25(ג)]];
:: (ה) ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
:: (ו) לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ז) לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
:: (ח) לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות [[סעיף 29]];
: (11) אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
: (12) יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(א)]];
: (13) יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ב)]];
: (14) יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(ג)]];
: (15) יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 50(א)]];
: (16) יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(1) או (3)]];
: (17) יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)(2)]];
: (18) יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ב)(1) או (2)]];
: (18א) יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור [[בסעיף 56א]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה [[בסעיף האמור]] (((ביום 30.6.2025)));
: (19) יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות [[סעיף 57(א)]];
: (20) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (21) מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 71]];
: (22) משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות [[סעיף 78]];
: (23) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)]];
: (24) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו [[בסעיף 80(א)]] לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 80(ב)]];
: (25) סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(א)]];
: (26) סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(ב)]];
: (27) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 99]];
:: (ב) לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 101]];
:: (ג) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 102]];
:: (ד) ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(א)]];
:: (ה) לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(ג)]];
:: (ו) לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 106]];
: (28) אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות [[סעיף 110]], בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (29) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות [[סעיף 118(א)]];
:: (ב) סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות [[סעיף 118(ב)]];
:: (ג) לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור [[בסעיף 119]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (ד) לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 122(1)]];
:: (ה) לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
:: (ו) לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
: (30) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 135(ב)]];
: (31) בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 199. עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
: (2) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
: (3) יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 48(א)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (4) יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי [[סעיף 48(ב)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור [[בסעיף 125(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139(א) ו־(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].

@ 200. עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 22]];
: (2) יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
: (3) יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(א)]];
: (4) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 79]];
:: (ב) לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]];
:: (ג) לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 83]];
: (5) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 82]], החל לגביו לפי [[סעיף 93(א)]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 119(ב)(2)]];
:: (ב) איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 124]];
:: (ג) לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי [[סעיף 125(ב)]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 139(ב)]];
: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 142]].

@ 201. עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי [[סעיף 52(ג)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור [[בסעיף 58(א)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (3) מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי [[סעיף 70]], או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות [[הסעיף האמור]], והכול בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (ב) לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 72]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ג) קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות [[סעיף 74]];
: (4) משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 107]];
: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 123]];
: (8) מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(א)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(ב)]].

@ 202. עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
: (2) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (3) יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(3)]];
: (4) יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]] החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 56(ג)]];
: (5) מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 75]];
: (6) סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות [[סעיף 83]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (7) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 103]];
: (8) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 104]];
: (9) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 120]];
: (10) בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
:: (א) הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (ב) לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 132(א) או (ב)]], לפי העניין;
:: (ג) לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 132(ג)]];
:: (ד) לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 132(ד)]];
:: (ה) מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 134]];
: (11) מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות [[סעיף 143(א)]].

@ 203. עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות [[סעיף 18]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 24]];
: (3) יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50(ב)(2)]];
: (4) יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)]];
: (5) יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ה)]];
: (6) יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות [[סעיף 58(ב)]];
: (7) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 79]];
:: (ב) קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 81(א)]];
:: (ג) דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות [[סעיף 81(ב)]];
:: (ד) לא מסר לקונה ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), בניגוד להוראות [[סעיף 81(ד)]];
:: (ה) לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות [[סעיף 85]];
:: (ו) לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות [[סעיף 86(א)]];
:: (ז) הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 86(ב)]] או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ח) לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]];
: (8) סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (9) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]], החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 93(א)]];
: (10) בעל רישיון לפי [[פרק ו׳]] שלא הציב שלט בהתאם להוראות [[סעיף 94]];
: (11) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 95]];
: (12) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 119(א)]];
: (13) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]];
: (14) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי [[סעיף 130]] או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (15) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” בהתאם להוראות [[סעיף 135(ג)]];
: (16) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 143(ה)]].

@ 204. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 205]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 207]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 205. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 204]] רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 206. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 205]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 208]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי [[סעיף 205]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 207. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 208. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017]].))

@ 209. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 205]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 214]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 210. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 206]].

@ 211. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 212. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995]].

@ 213. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 214. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 215. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור כאמור [[בסעיף 214]], יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 216. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 217. דיווח לכנסת – הוראת שעה
: המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[פרק זה]].

== פרק י״ב: עונשין ==

@ 218. עונשין
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
:: (1) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
:: (2) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
:: (3) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (4) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
:: (5) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
:: (6) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 48]];
:: (7) מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 73]];
:: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות [[בסעיף 140]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (10) מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159]].
: (ב) אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
:: (2) מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
:: (3) יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)]];
:: (4) יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 54(ב)]];
:: (5) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6) מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 77]];
:: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי [[סעיף 118]];
:: (8) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]].

@ 219. עבירה נמשכת
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 220. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

@ 221. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור [[בסעיף 218]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור [[בסעיף 218]].
: (ב) נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

== פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון ==

@ 222. [[פרק י״ג]] – הגדרות
: [[בפרק זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”מפקח” – מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 191]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
:: (2) צבא ההגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:- ”קצין בכיר” ו”קצין מוסמך” – כהגדרתם [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011]];
:- ”רכב מבצעי” – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
:- ”השר הממונה” – כמפורט להלן:
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.

@ 223. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 224. תחולה על מערכת הביטחון
: (א) על אף האמור [[בסעיף 223]], ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
:: (1) רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
:: (2) רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
:: (3) רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

@ 225. תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון
: (א) על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
: (ב) גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
: (ג) בסעיף זה, ”כלי רכב” – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

@ 226. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון
: על אף האמור [[בפרק י׳]], מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי [[סעיף 225]] – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות [[סעיפים 227 עד 234]].

@ 227. התאמה ביטחונית ומידע מסווג
: לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור [[בסעיף 226]], אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

@ 228. סמכות כניסה
: (א) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
:: (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
:: (3) מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
: (ב) קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

@ 229. הזדהות
: דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

@ 230. תיעוד מסמכים
: לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

@ 231. מסירת ידיעות ומסמכים
: (א) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
:: (1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

@ 232. מדידות ודגימות
: מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

@ 233. תפיסה
: (א) לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

@ 234. סייג למסירת מידע
: מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי [[פרק זה]] תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

== פרק י״ד: הוראות שונות ==

@ 235. אצילת סמכויות המנהל
: המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

@ 236. מעבדה מוסמכת לרכב
: המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 237. פרסום רשימת מעבדות מוכרות
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

@ 238. אגרות
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
:: (2) אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
:: (3) דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
: (ב) לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 239. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

@ 240. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק הגנת הצרכן]], [[חוק התקנים]] [[וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

@ 241. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 242. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998]].))
@ 243. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000]].))

== פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה ==

@ 244. תחילה
: (א) בכפוף להוראות [[פרק זה]], תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
: (ב) תחילתם של [[סימן ה׳ לפרק ד׳]] ושל [[פרק ו׳]] ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
: (ג) תחילתו של [[פרק י״א]] שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי [[סעיף 208]]; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[פרק י״א]] לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
: (ד) לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

@ 245. תקנות ראשונות
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 17]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 87]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ג) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 128(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ד) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 159(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 246. פרסום החוק
: חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

@ 247. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2)
: (א) הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) (((התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025))), לפי המוקדם:
:: (1) [[=צו ייצור רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967]] (להלן – צו ייצור רכב);
:: (2) [[=צו ייבוא רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978]] (להלן – צו ייבוא רכב);
:: (3) [[=צו מוצרי תעבורה|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982]] (להלן – צו מוצרי תעבורה);
:: (4) [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970]] (להלן – צו המוסכים);
:: (5) [[=צו שמאי רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980]] (להלן – צו שמאי רכב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ&quot;ט בניסן התשפ&quot;ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

@ 248. הוראות מעבר לעניין רישיונות
: (א) רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
: (ב) רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
:: (1) רישיון שניתן לפי [[צו ייצור רכב]] כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי [[סעיף 20]] ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (2) רישיון שניתן לפי [[צו ייבוא רכב]] ולפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]];
:: (3) רישיון שניתן לפי [[סעיף 9 לפקודת התעבורה]] למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי [[סעיף 92]];
:: (4) רישיון ייצור לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי [[סעיף 98]];
:: (5) רישיון ייבוא לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי [[סעיף 110]] כרישיון ייבוא לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]];
:: (7) רישיון מפעל לפי [[צו המוסכים]] כרישיון להפעלת מוסך לפי [[סעיף 127]] או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי [[סעיף 135]], בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (8) הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי [[צו המוסכים]] כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]], לפי סוג ההסמכה;
:: (9) רישום בפנקס השמאים לפי [[צו שמאי רכב]] כרישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 149]].

@ 249. הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים
: תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]] ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

@ 250. הוראות מעבר לעניין מינויים
: (א) עובד המשרד שהוסמך לפי [[סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957]], לעניין צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]], והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי [[סעיף 191]], ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סעיפים 192]] [[ו־193]] שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 191]]; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
: (ב) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 6 לצו ייבוא רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 60]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ג) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 5 לצו שמאי רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 160]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ד) ועדת הסמכה שמונתה לפי [[סעיף 10 לצו המוסכים]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 145]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

@ 251. הוראות מעבר לעניין שמאי רכב
: (א) הוראות [[סעיף 8 לצו שמאי רכב]] ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי [[אותו סעיף]] שהרשות כמשמעותה [[בצו האמור]] החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות [[-|הצו]].
: (ב) אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות [[צו שמאי רכב]], יראו את התמחותו כהתמחות לפי [[סעיף 152]].

@ 252. הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב
: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את [[סעיף 1 לצו ייבוא רכב]] כך:
: (1) בהגדרה ”יבואן”, במקום פסקה (2) יבוא:
:: ”(2) סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);”;
: (2) במקום ההגדרה ”סוכן מורשה” יבוא:
:: ””סוכן מורשה” – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”;
: (3) בהגדרה ”רכב חדש”, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”.

@ 253. הוראות שעה לעניין ייבוא רכב (תיקון: תשע״ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ד באב התשפ&quot;ה (18 באוגוסט 2025), יקראו את [[סעיף 32(7)]], כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
:: &quot;(ב) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;&quot;
: (ב) לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) יחולו הוראות אלה כך:
:: (1) ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי [[סעיפים 41]], [[47]], [[48]], [[49]] [[ו־50]], יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
:: (2) הוראות [[סעיף 32(7)]] – לא יחולו;
:: (3) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום הסיפה החל במילה ”השר” יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל”;
:: (4) הוראות [[סעיפים 42]], [[49]] [[ו־50(ד)]] לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
:: (5) הוראות [[סעיף 44]] – לא יחולו.
: (ג) לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
:: (1) [[בסעיף 32(7)(א)]], במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר”;
:: (2) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא”;
:: (3) [[בסעיף 48(א)]], במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא”;
:: (4) [[בסעיף 49]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה [[בצו האמור]], לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.”;
:: (5) [[בסעיף 50]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ד) בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא”.
: (ד) (((בוטל).))

@ 254. הוראות שעה לעניין יבואן זעיר וייבוא רכב מסוג מכונה ניידת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בתקופה של ארבע שנים מיום כ&quot;ה באב התשפ&quot;ה (19 באוגוסט 2025) יחולו הוראות אלה (בסעיף זה - הוראות השעה):
: (1) יקראו את [[סעיף 32(7)]] כך שבמקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:
::: &quot;(א) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
::: (ב) נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]];&quot;;
:: (2) יקראו את [[סעיף 44(ב)]] כך שבמקום &quot;20 כלי רכב&quot; יבוא &quot;60 כלי רכב&quot;;
:: (3) לעניין רכב מסוג מכונה ניידת - יחולו ההוראות המפורטות [[בפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף 253(ב)]].
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את תוקפה של כל אחת מהוראות השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לעניין כל הוראת שעה לא יעלה על ארבע שנים.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>8evo0holylolhs9tl79uvs7sjeorh8b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325011</id>
    <revision>
      <id>3019770</id>
      <parentid>3002541</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:03:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019732] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="400184" sha1="pjqurwnz79i9oc4brsme5o54og9ibra" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2006522}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501344.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 77|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526463.pdf}}, {{ח:תיבה|254|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_604634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 970|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_643832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2722039.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 186|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 796|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8528904.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 361|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8799.pdf}}, {{ח:תיבה|3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}, {{ח:תיבה|3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11783.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}, {{ח:תיבה|6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8676.pdf}}, {{ח:תיבה|3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}, {{ח:תיבה|3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי}}, {{ח:תיבה|7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11010.pdf}}, {{ח:תיבה|2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}, {{ח:תיבה|8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13205.pdf}}, {{ח:תיבה|3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2865|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}, {{ח:תיבה|3170|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14168.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב־טיפוס“ – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף להכשרה מקצועית“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחריות“ – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגם רכב“ – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אירופית“ – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אמריקאית“ – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ ו”טכנאי מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא“ – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן זעיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן ישיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} יבואן עקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן עקיף“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן רכב במדינת חוץ“ – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס“ – מהנדס רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך“ – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך מומחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך נייד“ – רכב המשמש למתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך שירות של יבואן“ – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה חליפי“ – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה מקורי“ – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הכולל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מייבא רכב בייבוא אישי“ – מי שמייבא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי של מוסך“ – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך תקינה“ – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אירופית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj|דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC}}, על עדכוניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אמריקאית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת לרכב“ – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל ייצור“ – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בענף הרכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניהול מקצועי של מוסך;
{{ח:תתת|(2)}} שמאות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} תיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רכב“ – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתווך בייבוא אישי“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לתיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג רכב“ – סוג הרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}:
{{ח:תתת|(1)}} ”רכב נוסעים“ – רכב מסוג M;
{{ח:תתת|(2)}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסוג N;
{{ח:תתת|(3)}} ”גרור או נתמך“ – רכב מסוג O;
{{ח:תתת|(4)}} ”אופנוע“ – רכב מסוג L;
{{ח:תתת|(5)}} ”טרקטור“ ו”מכונה ניידת“ – רכב מסוג T;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מורשה“ – סוכן ראשי או סוכן משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן משני“ – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(2)}}, ולתקופה שלא תפחת משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ראשי“ – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר במוצרי תעבורה“ – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ ו”עוסק מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרון עסק חי“ – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמיג“ – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייבוא“ – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך נייד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון יבואן מסחרי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור רכב ושיווקו“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“, ”רכב מנועי“ ו”רשות הרישוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת לייבוא“ – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומת רכב“ – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(2)}} הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(3)}} הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק רכב“ – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצור רכב בישראל ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} ייבוא רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(3)}} סחר ברכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:תתת|(4)}} ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} סחר במוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעלת מוסך או מוסך נייד;
{{ח:תתת|(7)}} סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאות רכב“ – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצר“ – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור“ – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב או מוצר תעבורה –
{{ח:תתתת|(א)}} כמות, משקל ומידות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארץ הייצור ושם היצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסמל המסחרי של היצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} חומרים או מרכיבים;
{{ח:תתתת|(ה)}} איכות ועמידות;
{{ח:תתתת|(ו)}} פגמים בו;
{{ח:תתתת|(ז)}} מטרת השימוש בו;
{{ח:תתתת|(ח)}} התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקות ותוצאות;
{{ח:תתתת|(י)}} אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(יא)}} שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:תתתת|(יג)}} פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
{{ח:תתתת|(יד)}} מועד ייצור;
{{ח:תתתת|(טו)}} מספר קטלוגי;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} תוכן השירות והיקפו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טיב השירות, רמתו ותכליתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיווך בייבוא אישי“ – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ייצור“ – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מקצוע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ ו”תקן רשמי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}

{{ח:סעיף|3|מתן שירות רכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת איכות ובקרה;
{{ח:תתת|(5)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(6)}} המקום שבו יינתן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|4|עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(2)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|6|מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

{{ח:סעיף|7|תקופות רישיון או אישור}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
{{ח:תתת|(1)}} אישור לייצור דגם רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק ג׳}} ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|8|סירוב לתת או לחדש רישיון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|9|פטור מתנאים לקבלת רישיון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|10|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־&lt;wbr&gt;חידושו|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 43|סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, או הטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה}} לעניין הפרת תנאי, {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור}}, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(1)}} המעידות על חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
{{ח:תת|(ה)}} סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

{{ח:סעיף|11|בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|12|איסור העברת רישיון}}
{{ח:ת}} לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|13|ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
{{ח:תתת|(1)}} באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט׳}}, ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ לפרק ח׳}}.
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|14|השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|15|הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

{{ח:סעיף|16|דיווח ומסירת פרטים למנהל}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|17|סירוב לתת שירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|18|הצגת רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

{{ח:סעיף|19|חשבונית ללקוח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|20|רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(5)}} לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
{{ח:תת|(6)}} הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
{{ח:תתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תת|(7)}} הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תת|(8)}} הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}

{{ח:סעיף|21|אישור לייצור דגם רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|22|ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|23|תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|24|חובת סימון רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שם היצרן ודגם הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|25|ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:סעיף|26|ייצור רכב במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(2)}}.

{{ח:סעיף|27|שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|28|בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|29|חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
{{ח:תת|(1)}} אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(8)}} (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
{{ח:תת|(2)}} דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

{{ח:סעיף|30|פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 29}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}

{{ח:סעיף|31|רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
{{ח:תתת|(3)}} גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 1.6.2023):}} החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(5)}} מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}, ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(6)}} יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
{{ח:תתת|(7)}} הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
{{ח:תתת|(8)}} אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
{{ח:תתת|(10)}} גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}}, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

{{ח:סעיף|32|יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(2)}} דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
{{ח:תת|(3)}} דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
{{ח:תת|(4)}} דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
{{ח:תת|(5)}} לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תת|(6)}} לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתתת|(2)}} רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
{{ח:תתת|(ד)}} יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57}};
{{ח:תת|(7)}} לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}} נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון – ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|33|ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רכב“ – רכב מסוגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים מסוג M1;
{{ח:תתת|(2)}} רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} אופנוע;
{{ח:תתת|(4)}} מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסחרי מסוג N1.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
{{ח:תתת|(3)}} לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025, לעניין רכב מסוג מכונה ניידת):}}
{{ח:תתת}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(6)}} הרכב עומד בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(7)}} הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
{{ח:תתת|(8)}} הוא מסר הצהרה –
{{ח:תתתת|(א)}} בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ומידע לגבי הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ“ – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|34|הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי}}
{{ח:ת}} אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

{{ח:סעיף|35|הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|36|ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)}}, יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(8)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|37|רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת}}
{{ח:ת}} רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|או 33}}, ואולם לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) עד (7)}} או {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}, לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

{{ח:סעיף|38|איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

{{ח:סעיף|39|ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

{{ח:סעיף|40|סירוב לתת רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בוטל רישיון שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}} בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|41|רישיון יבואן ישיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:כ
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ה)}} לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
{{ח:תתתת|(ג)}} לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|42|רישיון יבואן עקיף|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי“;
{{ח:תתת|(2)}} דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|43|פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}} כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42(א)(6)}} ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|44|רישיון יבואן זעיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 19.8.2025, 60)}} כלי רכב בשנה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|45|קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב}}
{{ח:ת}} על מתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|46|בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|47|שירותי תחזוקה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|48|הספקת מוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(3)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(א)(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

{{ח:סעיף|49|מתן אחריות לרכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא ולא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

{{ח:סעיף|50|תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} אם הרכב יובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):}}
{{ח:תת}} נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ה)}} נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|51|מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל}}
{{ח:ת}} המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

{{ח:סעיף|52|תשלום בעד עלויות נלוות}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”יבואן אחר“ – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}, רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

{{ח:סעיף|53|הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה“ – נפה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|54|איסור התערבות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}} או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

{{ח:סעיף|55|מסירת מידע ללקוח}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(2)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
{{ח:תת|(5)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|56|חובות דיווח של יבואן מסחרי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי –
{{ח:תתת|(1)}} ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
{{ח:תתת|(2)}} ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם“ יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו“.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|56א|חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}} לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין־לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
{{ח:תתת|(1)}} שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} קוד היצרן של דגם הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מדינת הייצור של הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י״ג בתמוז התשפ״ג (2 ביולי 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023).
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|57|שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|58|תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

{{ח:סעיף|59|התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}

{{ח:סעיף|60|מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}} – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

{{ח:סעיף|61|תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למנהל בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תתת|(ב)}} חובות משווק רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 87}};
{{ח:תת|(2)}} להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|סייגים למינוי}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|63|הפסקת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(א)}}, ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הורשע בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיים בו הסייג האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
{{ח:תתתת|(ה)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, ליתרת תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף|64|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

{{ח:סעיף|65|החלת דינים}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|66|תוקף פעולות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|67|סדרי דיון}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 60|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(1)(ב)}} את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}

{{ח:סעיף|68|רישיון לתיווך בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

{{ח:סעיף|70|הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל“ – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|71|תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|72|מסירת מידע למייבא רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
{{ח:תת|(2)}} הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(4)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(5)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(6)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
{{ח:תת|(7)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|73|הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

{{ח:סעיף|74|תשלום בעד תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

{{ח:סעיף|75|איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|76|הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}

{{ח:סעיף|77|מכירה ושיווק של רכב מיובא}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

{{ח:סעיף|78|מכירת רכב שלא כדין}}
{{ח:ת}} משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|79|מידע בטיחותי לגבי רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

{{ח:סעיף|80|מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד“ – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי –
{{ח:תתת|(1)}} למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

{{ח:סעיף|81|הבטחת כספי הקונה|תיקון: [י״פ הודעות], תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,610 ש״ח)}} או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ו)}} הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
{{ח:תת|(ז)}} מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור הוועדה, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}} ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

{{ח:סעיף|82|תיאור רכב על ידי משווק רכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
{{ח:תת|(ב)}} יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|83|מתן מידע לקונה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

{{ח:סעיף|84|הסכם בכתב לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

{{ח:סעיף|85|רישום הרכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

{{ח:סעיף|86|חובת מתן תעודת אחריות לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

{{ח:סעיף|87|נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה}}
{{ח:ת}} משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}

{{ח:סעיף|88|{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”רכב מיבואן“ – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) או (6)}}.

{{ח:סעיף|89|רישיון סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

{{ח:סעיף|90|החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיפים 81 עד 87}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|91|חובת דיווח בנושא הון עצמי}}
{{ח:תת|(א)}} סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}, ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

{{ח:סעיף|92|רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|93|החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:תת|(א)}} על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 87|ו־87}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008}}, והכול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

{{ח:סעיף|94|חובת הצבת שילוט}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

{{ח:סעיף|95|איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|96|{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”מוצר תעבורה“ –
{{ח:תת|(1)}} לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|97|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|98|רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(5)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

{{ח:סעיף|99|חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|100|אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:סעיף|101|ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(4) ו־(5)}}.

{{ח:סעיף|102|ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
{{ח:תת|(1)}} יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

{{ח:סעיף|103|חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

{{ח:סעיף|104|תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

{{ח:סעיף|105|מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100(א)(2) ו־(3)}} שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106|ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(2)}}.

{{ח:סעיף|107|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|108|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|109|ייבוא דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
{{ח:תתת|(2)}} פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|110|חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|111|פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}, רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|באותו סעיף}}, למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

{{ח:סעיף|112|ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים}} – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

{{ח:סעיף|113|ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|114|ייבוא מוצרי תעבורה משומשים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
{{ח:תתת|(1)}} לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בתנאים שתקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:סעיף|115|פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיפים 109}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}, לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

{{ח:סעיף|116|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|מסימן זה}} לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|117|רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|118|תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} – גם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(ב)}}, אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|119|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

{{ח:סעיף|120|תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

{{ח:סעיף|121|סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

{{ח:סעיף|122|ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
{{ח:תת|(2)}} המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

{{ח:סעיף|123|טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|124|השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)(2)}} העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|125|מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 122|בסעיף 122}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|125א|תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(ב)}} לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}}, כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|126|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}

{{ח:סעיף|127|רישיון להפעלת מוסך}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
{{ח:תת|(1)}} לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|128|ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|129|רישיון להפעלת מוסך מומחה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|130|חובת שילוט במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוסך ומספר רישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(4)}} המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|131|הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}}, והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר“ – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}};
{{ח:תתת|(2)}} אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(3)}} אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משופץ“ – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

{{ח:סעיף|132|הצעת מחיר במוסך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

{{ח:סעיף|133|התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב}}
{{ח:ת}} לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

{{ח:סעיף|134|איסור העברת מידע ליבואן מסחרי}}
{{ח:ת}} מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

{{ח:סעיף|135|רישיון להפעלת מוסך נייד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקוני חירום לרכב;
{{ח:תתת|(2)}} חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ ואת מספר הרישיון של המוסך.
{{ח:תת|(ד)}} על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}

{{ח:סעיף|136|רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – קורסים מקצועיים);
{{ח:תתתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}} או קיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|137|בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|138|חובת מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

{{ח:סעיף|139|הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|140|פיקוח על עובדי המוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיפים 131 עד 133}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}.

{{ח:סעיף|141|בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|142|דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|143|חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
{{ח:תתת|(2)}} תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|144|בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}

{{ח:סעיף|145|המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – המועצה) וחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(3)}} שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ה)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|146|תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ב)}} קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ג)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139}};
{{ח:תת|(2)}} לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}.

{{ח:סעיף|147|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|148|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}

{{ח:סעיף|149|רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
{{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
{{ח:תת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
{{ח:תתתת|(3)}} תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
{{ח:תת|(5)}} הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|150|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|151|בחינות בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|152|התמחות בשמאות רכב}}
{{ח:ת}} השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|153|הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|154|תיקון שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

{{ח:סעיף|155|מקום עריכתה של שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

{{ח:סעיף|156|חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב}}
{{ח:ת}} שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|157|איסור התחזות לשמאי רכב}}
{{ח:ת}} מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

{{ח:סעיף|158|חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב}}
{{ח:ת}} בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

{{ח:סעיף|159|איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|160|המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן}}, שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ו)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|161|תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תת|(2)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין שמאי רכב;
{{ח:תת|(3)}} קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}, תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
{{ח:תת|(4)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.

{{ח:סעיף|162|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|163|עבירות משמעת}}
{{ח:ת}} שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
{{ח:תת|(1)}} התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
{{ח:תת|(2)}} גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
{{ח:תת|(3)}} פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(4)}} הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
{{ח:תת|(5)}} לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(6)}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}};
{{ח:תת|(7)}} ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}};
{{ח:תת|(8)}} לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158|סעיף 158}};
{{ח:תת|(9)}} השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}}.

{{ח:סעיף|164|מינוי ועדת משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} – ועדת המשמעת).
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}} (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|165|תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

{{ח:סעיף|166|סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
{{ח:תת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

{{ח:סעיף|167|הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(1), (2) או (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|168|סמכות לסיים דיון}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}} או נפסקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א) או (ב)(1)}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

{{ח:סעיף|169|השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(2)}} – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

{{ח:סעיף|170|אי־&lt;wbr&gt;תלות}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|171|תובע ותפקידיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
{{ח:תת|(ג)}} תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
{{ח:תת|(ד)}} לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לפקודה האמורה}} יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

{{ח:סעיף|172|זכות עיון}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

{{ח:סעיף|173|הודעה למתלונן}}
{{ח:תת|(א)}} מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|174|הדיון בוועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(4)}} יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|באותו סעיף}}, כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ז)}} על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחייבים.

{{ח:סעיף|175|זכות טיעון לנקבל}}
{{ח:ת}} בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|176|סדרי דין ודיני ראיות}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

{{ח:סעיף|177|ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות}}
{{ח:ת}} נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

{{ח:סעיף|178|מותב חסר}}
{{ח:תת|(א)}} נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|179|מותב קטוע}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|180|פסילת חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}.

{{ח:סעיף|181|סמכויות עזר של ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
{{ח:תתת|(1)}} לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
{{ח:תתת|(2)}} להזהיר או להשביע עד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם גביית עדות;
{{ח:תתת|(4)}} לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73א|סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

{{ח:סעיף|182|אמצעי משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התראה;
{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
{{ח:תתת|(5)}} התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
{{ח:תתת|(6)}} ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|183|אמצעי משמעת על־&lt;wbr&gt;תנאי}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

{{ח:סעיף|184|החלטות אחרות של ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|ו־183}} –
{{ח:תת|(1)}} לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
{{ח:תת|(2)}} לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
{{ח:תת|(3)}} לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|185|ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184(2)}} רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

{{ח:סעיף|186|העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|187|דיון משמעתי ודיון פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

{{ח:סעיף|188|סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182(א)(5)}}, תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

{{ח:סעיף|189|תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
{{ח:תת|(ב)}} שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

{{ח:סעיף|190|שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
{{ח:תת|(ג)}} פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.

{{ח:סעיף|192|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)|(א)}} אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
{{ח:תתת|(ג)}} בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
{{ח:תת|(5)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|193|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|194|זיהוי מפקח}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|195|{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – הגדרות|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט שמאי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,194,590 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יבואן זעיר שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 238,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 29,860 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,730 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(8)}} לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 17,920 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(9)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 89,590 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 119,460 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(10)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,890 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 35,840 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}} בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,950 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|196|הוראות לעניין הסכום הבסיסי}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

{{ח:סעיף|197|איסור אצילת סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} אינן ניתנות לאצילה.

{{ח:סעיף|198|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}};
{{ח:תת|(5)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(2)}};
{{ח:תת|(6)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(ג)}} ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג)}};
{{ח:תתת|(ה)}} ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ז)}} לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תת|(11)}} אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תת|(12)}} יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}};
{{ח:תת|(13)}} יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}};
{{ח:תת|(14)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}};
{{ח:תת|(15)}} יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}};
{{ח:תת|(16)}} יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(1) או (3)}};
{{ח:תת|(17)}} יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)(2)}};
{{ח:תת|(18)}} יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(18א)}} יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|אותו סעיף}}, בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף האמור}} {{ח:הערה|(ביום 30.6.2025)}};
{{ח:תת|(19)}} יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}};
{{ח:תת|(20)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(21)}} מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}};
{{ח:תת|(22)}} משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(23)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)}};
{{ח:תת|(24)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(א)}} לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב)}};
{{ח:תת|(25)}} סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(א)}};
{{ח:תת|(26)}} סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:תת|(27)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(ד)}} ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ג)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}};
{{ח:תת|(28)}} אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(29)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(1)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תת|(30)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ב)}};
{{ח:תת|(31)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|199|עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(א) ו־(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|200|עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}.

{{ח:סעיף|201|עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(3)}} מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיף האמור}}, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ג)}} קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}} החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תת|(8)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(א)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(ב)}}.

{{ח:סעיף|202|עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(3)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תת|(5)}} מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תת|(6)}} סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(א) או (ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ג)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}};
{{ח:תת|(11)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.

{{ח:סעיף|203|עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(2)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)}};
{{ח:תת|(5)}} יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ה)}};
{{ח:תת|(6)}} יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מסר לקונה ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(א)}};
{{ח:תתת|(ז)}} הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}} או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}};
{{ח:תת|(8)}} סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(9)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שלא הציב שלט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תת|(11)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}};
{{ח:תת|(12)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(א)}};
{{ח:תת|(13)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}};
{{ח:תת|(14)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(15)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ג)}};
{{ח:תת|(16)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ה)}}.

{{ח:סעיף|204|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 198|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 207|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|205|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}} רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|206|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 205|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|207|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|208|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|209|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|210|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}}.

{{ח:סעיף|211|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|212|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|213|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|214|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|215|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|216|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}

{{ח:סעיף|218|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:תתת|(7)}} מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(10)}} מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}}.

{{ח:סעיף|219|עבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|220|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

{{ח:סעיף|221|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}

{{ח:סעיף|222|{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבצעי“ – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|223|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|224|תחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
{{ח:תתת|(2)}} רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

{{ח:סעיף|225|תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”כלי רכב“ – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|226|הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק י|בפרק י׳}}, מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיפים 227 עד 234}}.

{{ח:סעיף|227|התאמה ביטחונית ומידע מסווג}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226}}, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

{{ח:סעיף|228|סמכות כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

{{ח:סעיף|229|הזדהות}}
{{ח:ת}} דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

{{ח:סעיף|230|תיעוד מסמכים}}
{{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

{{ח:סעיף|231|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

{{ח:סעיף|232|מדידות ודגימות}}
{{ח:ת}} מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

{{ח:סעיף|233|תפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|234|סייג למסירת מידע}}
{{ח:ת}} מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|235|אצילת סמכויות המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|236|מעבדה מוסמכת לרכב}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|237|פרסום רשימת מעבדות מוכרות}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

{{ח:סעיף|238|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|239|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|240|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|241|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|242|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|243|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}

{{ח:סעיף|244|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}} ושל {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

{{ח:סעיף|245|תקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|246|פרסום החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|247|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) {{ח:הערה|(התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025)}}, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}} (להלן – צו ייצור רכב);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978}} (להלן – צו ייבוא רכב);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}} (להלן – צו מוצרי תעבורה);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}} (להלן – צו שמאי רכב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ״ט בניסן התשפ״ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|248|הוראות מעבר לעניין רישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
{{ח:תתת|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו ייצור רכב}} כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו ייבוא רכב}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת התעבורה}} למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון ייצור לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} כרישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון מפעל לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון להפעלת מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}}, בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(8)}} הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, לפי סוג ההסמכה;
{{ח:תתת|(9)}} רישום בפנקס השמאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}} כרישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}.

{{ח:סעיף|249|הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים}}
{{ח:ת}} תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}} ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|250|הוראות מעבר לעניין מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המשרד שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, לעניין צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}, והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}, ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}} שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 6|סעיף 6 לצו ייבוא רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 5|סעיף 5 לצו שמאי רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הסמכה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 10|סעיף 10 לצו המוסכים}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|251|הוראות מעבר לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|סעיף 8 לצו שמאי רכב}} ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|אותו סעיף}} שהרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו האמור}} החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|הצו}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}}, יראו את התמחותו כהתמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|252|הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 1|סעיף 1 לצו ייבוא רכב}} כך:
{{ח:תת|(1)}} בהגדרה ”יבואן“, במקום פסקה (2) יבוא:
{{ח:תתת|”(2)}} סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ההגדרה ”סוכן מורשה“ יבוא:
{{ח:תת}} ””סוכן מורשה“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“;
{{ח:תת|(3)}} בהגדרה ”רכב חדש“, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“.

{{ח:סעיף|253|הוראות שעה לעניין ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ד באב התשפ״ה (18 באוגוסט 2025), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}}, כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;“
{{ח:תת|(ב)}} לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) יחולו הוראות אלה כך:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}}, יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}} – לא יחולו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום הסיפה החל במילה ”השר“ יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל“;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} – לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(7)(א)}}, במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)}}, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו האמור}}, לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|הוראות שעה לעניין יבואן זעיר וייבוא רכב מסוג מכונה ניידת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של ארבע שנים מיום כ״ה באב התשפ״ה (19 באוגוסט 2025) יחולו הוראות אלה (בסעיף זה – הוראות השעה):
{{ח:תת|(1)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}} כך שבמקום פסקאות משנה (א) ו־(ב) יבוא:
{{ח:תתתת|&quot;(א)}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתתת|(ב)}} נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};&quot;;
{{ח:תתת|(2)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב)}} כך שבמקום ”20 כלי רכב“ יבוא ”60 כלי רכב“;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין רכב מסוג מכונה ניידת – יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 253|בפסקאות (1), (3) ו־(4) שבסעיף 253(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את תוקפה של כל אחת מהוראות השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לעניין כל הוראת שעה לא יעלה על ארבע שנים.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pjqurwnz79i9oc4brsme5o54og9ibra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>325260</id>
    <revision>
      <id>3019718</id>
      <parentid>3002437</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:47:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="244212" sha1="pxpby9xlmnhp6lekgijazwev1jrb0ms" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2007081 תיקון 2203821 תקן 571496 קוד a163Y00000DuL6EQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 1098|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 128|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1067|תיקון מס' 4|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)); ((תשע&quot;ח, 881|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 64|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((100|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)), ((225|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((255|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)), ((865|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)); ((תשפ&quot;ג, 222, 347|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 187|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 358|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ה, 9546|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|13791)).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אגודה&quot; - אגודה רשומה כהגדרתה [[בפקודת האגודות השיתופיות]];
:- ”אמצעי שליטה”, בתאגיד - זכות שהיא אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה -
::: (א) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (ב) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- ”בעל השפעה”, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;
:- ”בעל עניין”, בנותן שירותים פיננסיים - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;
:: (2) מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:- ”דירקטור” או ”דירקטוריון” - דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- ”הון עצמי” -
:: (1) לגבי תאגיד - הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;
:: (2) לגבי יחיד - פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור - מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל” - פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;
:- ”החזקה” או ”רכישה” - בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים” - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
:- ”היקף פעילות נרחב” - (((נמחקה);))
:- ”הוועדה” - הוועדה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חבר בורסה” - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]], למעט תאגיד בנקאי;
:- ”חוק איסור הלבנת הון” - [[חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]];
:- ”חוק הבנקאות (רישוי)” - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א-1981]];
:- &quot;חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום&quot; - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
:- ”חוק החברות” - [[חוק החברות, התשנ״ט-1999]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- ”חוק הפיקוח על קופות גמל” - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005]];
:- ”חוק ניירות ערך” - [[חוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968]];
:- ”חוק העונשין” - [[חוק העונשין, התשל״ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”המפקח” - כמשמעותו לפי [[סעיף 2]];
:- &quot;המפקח על הבנקים&quot; - מי שהתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- ”מתן אשראי” - (((נמחקה);))
:- ”נושא משרה”, בנותן שירותים פיננסיים -
:: (1) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד - נושא משרה כהגדרתו [[בחוק החברות]], בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
:: (2) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- ”נותן שירותים פיננסיים” - בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;
:- ”נכס פיננסי” - (((נמחקה);))
:- ”צבר אשראי” - (((נמחקה);))
:- ”קרוב”, של אדם - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;
:- ”רישיון” - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; ו&quot;רישיון מורחב&quot; - כהגדרתם [[בסעיפים 11א]], [[25א]] [[או 25יז]], לפי העניין;
:- &quot;רישיון הנפקה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25יז]];
:- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירות בנכס פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11א]];
:- &quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25א]];
:- &quot;רישיון למתן שירותים פיננסיים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רישיון למתן אשראי;
:: (2) רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (3) רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:- &quot;הרשם&quot; - רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו [[בפקודת האגודות השיתופיות]];
:- ”שירות בנכס פיננסי” - (((נמחקה);))
:- ”שירות פיננסי” - כל אחד מאלה:
:: (1) מתן אשראי כהגדרתו [[בסעיף 11א]];
:: (2) שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו [[בסעיף 11א]];
:: (3) שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם [[בסעיף 25א]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה [[בסעיף 25יז]];
:- ”שליטה” - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:: לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים” - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
:- ”תאגיד בנקאי” ו”תאגיד עזר” - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;השר&quot; - שר האוצר.

== פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים ==

=== סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו ===

@ 2. המפקח על נותני שירותים פיננסיים
: (א) הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.
: (ב) המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

@ 3. שיקולי המפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי [[סעיף 4]], זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:
: (1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;
: (2) הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;
: (2א) הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;
: (2ב) הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;
: (3) קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;
: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;
: (5) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
: (6) לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור [[בפרק ג'1]] - גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

=== סימן ב׳: הוראות המפקח ===

@ 4. הוראות המפקח (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

@ 5. פרסום הוראות המפקח
: (א) הוראות המפקח לפי [[סעיף 4]] וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

=== סימן ב'1: ניהול מרשמים (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 5א. ניהול מרשמים של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:
:: (1) מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;
:: (2) מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (3) מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
: (ב) במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:
:: (1) פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;
:: (2) נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות [[סעיפים 23]], [[25ט]], [[25טז]] [[או 25כה]], לפי העניין;
:: (3) פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי [[פרק י&quot;ב]], בכפוף להוראות [[סעיף 92]].
: (ג) המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

=== סימן ג׳: הוועדה המייעצת ===

@ 6. הוועדה המייעצת
: (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:
:: (1) מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;
:: (2) אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;
:: (3) חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח-1958]], או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ד) השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ה) הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.
: (ו) שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ז) בסעיף זה, ”עובד המדינה” - לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

@ 7. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ב) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (ג) התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (ד) בסעיף זה, ”עניין אישי”, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך]].

@ 8. תקופת כהונה
: (א) תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

@ 9. פקיעת כהונה
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ב) עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי עבודת הוועדה
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ב) החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

@ 11. שמירת תוקף
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

== פרק ג': רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 11א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; -
:: (1) לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי - מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (2) לעניין עיסוק במתן אשראי - צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;מתן אשראי&quot; - מתן אשראי דרך עיסוק, למעט פעולות (([&lt;s&gt;נוספות&lt;/s&gt;])) שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:
:: (1) ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם [[בפקודת השטרות]];
:: (2) מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם [[בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:
::: (א) מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: (ב) מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (4) מתן ערבות להתחייבות של אחר;
:: (5) מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החיוב;
:- &quot;נכס פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מזומן;
:: (2) שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם [[בפקודת השטרות]];
:: (3) המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
:: (4) פיקדון כספי;
:: (5) נייר ערך למוכ&quot;ז כמשמעותו [[בחוק החברות]];
:: (6) לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
:: (7) מטבע וירטואלי;
:: (8) נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, &quot;מסגרת אשראי&quot; - התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; - רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;רישיון למתן שירות בנכס פיננסי&quot; - רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;שירות בנכס פיננסי&quot; - כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]], הנעשית דרך עיסוק:
:: (1) החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
:: (2) ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

@ 12. חובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

@ 13. סייגים לחובת הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 12]] לא תחול על אלה:
:: (1) בורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ״ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]], מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]], וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (4) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (5) זירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך]];
:: (6) חבר בורסה;
:: (7) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה-1995]];
:: (8) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך]];
:: (9) מערכת מבוקרת, כהגדרתה [[בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח-2008]];
:: (10) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:: (11) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
:: (12) תאגיד שהוקם לפי דין;
:: (13) מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות [[סעיף 15 לחוק ניירות ערך]] - לעניין עיסוק כאמור;
:: (14) מנהל קרן כהגדרתו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994]];
:: (14א) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (15) מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור - לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, &quot;ריבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 25א]];
:: (16) יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה [[בסעיף 25יז]] - לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:: (17) אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה -
:::- &quot;אגודה להתיישבות&quot; - קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי [[סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות]];
:::- &quot;אגודה מרכזת&quot; - אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה;
:: (18) חברת תשלומים, לעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי [[בחלק ב' לתוספת השביעית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]], המרת כספים אגב שירות תשלום וכן לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ובלבד שחברת התשלומים אינה עוסקת במתן אשראי שאינו מתן אשראי אגב פעולת תשלום; לעניין זה -
:::- &quot;חברת תשלומים&quot;, &quot;כספים&quot;, &quot;מתן אשראי אגב פעולת תשלום&quot; ו&quot;שירות תשלום&quot; - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:::- &quot;שירותי כספומט&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]].
: (ב) השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 12]], ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ&quot;ג-2022]].))

@ 14. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ואלה סוגי הרישיונות לפי [[פרק זה]]:
:: (1) רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
:: (2) רישיון למתן אשראי.
: (ב) כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 15. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד - הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]], והכול לפי העניין;
:: (3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד - גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:
:::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[או 4 לחוק איסור הלבנת הון]];
:::: (2) עבירה לפי [[סעיף 220 לפקודת מס הכנסה]];
:::: (3) עבירה לפי [[סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975]];
:::: (4) עבירה לפי [[סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963]];
:::: (5) עבירה לפי [[סעיף 211(א1) לפקודת המכס]];
:::: (6) עבירה לפי [[+|סעיפים 415]], [[+|418 עד 420]], [[+|422]], [[+|423]] [[ו־425 עד 428 לחוק העונשין]].
::: (ב) ”הורשע בעבירה” - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה׳]];
:: (5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד׳]].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 16. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 15]], כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]], והכול לפי העניין;
:: (3) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי [[פרק ה׳]].
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
:: (2) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
:: (3) שיקולים שבטובת הציבור.

@ 17. בקשה לרישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
:: (1) תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;
:: (2) פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;
:: (3) לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד - פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;
:: (4) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;
:: (5) מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.
: (ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:
:: (1) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;
:: (2) היה המבקש תאגיד - המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.
: (ג) לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

@ 18. מתן רישיון
: המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי [[סעיף 17]], בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי [[סעיף 17(ב)]] - בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

@ 19. פירוט תחומי העיסוק ברישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

@ 20. תקופת הרישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת - גם לבעל רישיון מסוים.

@ 21. הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
: (ב) בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

@ 22. דיווח למפקח על שינויים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי [[סעיף 15(א)(3)]], ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי [[סעיף 15(א)(3)]] לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות [[סעיפים 37]] [[ו־38]] [[והתוספת הראשונה]], ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

@ 23. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים [[בסעיפים 15(א)(1) עד (3)]] [[או 16(א)]], לפי העניין;
:: (3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;
:: (5) היה בעל הרישיון תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) היה בעל הרישיון יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;
:: (7) טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.
: (ד) הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

@ 24. פיקוח על מי שרישיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.
: (ב) המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ג'1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 25א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אשראי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;היקף פעילות בנקאי&quot; - צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; - צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;מתן אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;פיקדון&quot; - כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:
:: (1) יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;
:: (2) יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
:: (3) מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11א]], בשינויים המחויבים;
:- &quot;צבר פיקדונות&quot; - סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;
:- &quot;קבלת פיקדונות&quot; - [[כהגדרת &quot;קבלת פיקדונות כספיים&quot; בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;ריבית&quot; - כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;פיקדון&quot; שבסעיף זה - לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט -
:: (1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
::: (א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
::: (ב) מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;שירותי פיקדון ואשראי&quot; - קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

@ 25ב. חובת רישוי - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות [[+|סעיפים 21]] [[ו-22א לחוק הבנקאות (רישוי)]], אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]], לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:
:: (1) נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (2) היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע [[בהגדרה &quot;היקף פעילות בנקאי&quot; שבסעיף 25א]], או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

@ 25ג. סייגים לחובת הרישוי - רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 25ב]] לא תחול על אלה:
:: (1) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 25ב]]; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].

@ 25ד. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז)
: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 25ה. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;
::: (ב) &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה']];
:: (5) בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד']].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 25ו. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 25ה]], כל אלה:
:: (1) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (2) מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי [[פרק ה']].
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;
:: (2) התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
:: (3) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.

@ 25ז. בקשה לרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 25ח. החלת הוראות לעניין רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] [[ו-24]] יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי [[סעיף 22(ב)]] תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

@ 25ט. ביטול או התליה של רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור [[בסעיף 23(א)(1) עד (6)]], בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;
:: (2) היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור [[בסעיף 25ב(ד)]].
: (ב) על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 23(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ג'2: רישיון הנפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) ==

@ 25י. (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25יא. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25יב. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25יג. (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25יד. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25טו. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 25טז. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))

== פרק ג'3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 25יז. הגדרות - [[פרק ג'3]] (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ג)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היקף פעילות נרחב&quot; - צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;לווה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;
:: (2) תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], שחלות עליו הוראות [[סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור]], המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על שישה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;לקוח&quot; - מלווה או לווה;
:- &quot;מלווה&quot; - מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;
:- &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot; - מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, &quot;ריבית&quot; - כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט -
:: (1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
:: (3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
::: (א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
::: (ב) מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (עמלות מותרות לגבייה בידי מערכת חברתית לתיווך באשראי), התשפ&quot;ה-2025]].)))
:- &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot; - מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;
:- &quot;עמלה&quot; - כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;
:- &quot;צבר אשראי&quot; - סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;
:- &quot;רישיון בסיסי&quot; - רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
:- &quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;רישיון&quot; - רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי [[פרק זה]], בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
:- &quot;רישיון מורחב&quot; - רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

@ 25יח. חובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
:: (2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

@ 25יט. סייגים לחובת רישוי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) חובת הרישוי לפי [[סעיף 25יח]] לא תחול על אלה:
:: (1) סולק כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]], וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי [[סעיף 25יח]].

@ 25כ. סוגי הרישיונות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

@ 25כא. תנאים למתן רישיון בסיסי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד - הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד - גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי [[סעיף 4(ב)]]; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
::: (ב) &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
:: (4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי [[פרק ה']];
:: (5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד - מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי [[פרק ד']].
: (ב) מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

@ 25כב. תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים [[בסעיף 25כא]], כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
:: (2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות [[סעיף 37]] [[ולתוספת הראשונה]];
:: (3) מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי [[פרק ה']];
:: (4) מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.
: (ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

@ 25כג. בקשה לרישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות [[סעיף 17(א) ו-(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 25כד. החלת הוראות לעניין רישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] [[ו-24]] יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 25כה. ביטול או התליה של רישיון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור [[בסעיף 23(א)(1) עד (6)]], בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 23(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים ==

@ 26. שליטה או החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
: (ב) לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
: (ג) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיפים 16(ב)]], [[25ו(ב)]], [[25יג(ג)]] [[או 25כב(ב)]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור [[בסעיף 15(א)(3)]], וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.
: (ד) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור [[בסעיף 15(א)(3)]].
: (ה) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 27. העברת אמצעי שליטה
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 26]] ואין בידו ההיתר.

@ 28. ביטול היתר או שינויו
: (א) המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 26]] אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;
:: (3) לעניין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (4) יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

@ 29. הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי [[סעיף 26]], רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה -
:: (1) על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 26]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 26]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 26]], לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 26]], רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 26]], ידווח על כך למפקח.

@ 30. דיווח על החזקת אמצעי שליטה
: (א) המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לעניין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (ב) המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

== פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים ==

@ 31. כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים
: לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא בגיר;
: (2) הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
: (3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות [[בסעיף 15(א)(3)(א)]] כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;
: (4) מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;
: (5) נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור [[בסעיף 32(א)]], והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור [[בסעיף 32(ב)]] או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור [[בסעיף 32(ג)]].

@ 32. התנגדות למינוי נושא משרה או הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.
: (ב) המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.
: (ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

@ 33. הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי [[סעיף 31(4)]];
:: (3) הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;
:: (5) המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;
:: (6) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.
: (ג) סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

@ 33א. המנהל הכללי (תיקון: תשע&quot;ז)
: נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

@ 34. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[+|סעיפים 154 עד 157]] [[ו-159 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (א1) נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות [[סעיף 32(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה [[בסעיף 72(ג)]] וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

@ 35. ניגוד עניינים
: (א) לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 36. אחריות מנהל כללי ושותף
: (א) המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:
:: (1) לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.
: (ב) בסעיף זה, ”שותפות” ו”שותף מוגבל” - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה-1975]].

== פרק ו': הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז) ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 37. הון עצמי מזערי (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
: (ב) (((בוטל).))

@ 38. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשע&quot;ז)
: המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:
: (1) הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי [[סעיף 37]], הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;
: (2) חובת ביטוח אחריות מקצועית;
: (3) דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;
: (4) דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;
: (5) דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;
: (6) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי -
:: (א) מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;
:: (ב) הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;
:: (ג) העסקת יועצים ונותני שירותים.

=== סימן ב': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 38א. תחומי פעולה של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2)
: (א) אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:
:: (1) קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;
:: (2) קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;
:: (3) קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;
:: (4) מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;
:: (5) ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
:: (6) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (7) השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;
:: (8) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:
::: (א) מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
::: (ב) ניהול קופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::: (ג) ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
::: (ד) ניהול תיקי השקעות כהגדרתו [[=חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);
:: (9) קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;
:: (10) ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;
:: (11) ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (12) ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות [[חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות]];
:: (13) עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;
:: (14) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:: (15) פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו [[בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות]], יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו-(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) האמורות - סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;אשראי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- &quot;פיקדון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25א]];
::- &quot;קרוב&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בן זוג;
::: (2) ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;
::: (3) ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

@ 38ב. הגבלה על שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

@ 38ב1. סולק בעל היקף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם המפקח, רשות ניירות ערך או הנגיד, לפי העניין, וכן עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק בעל היקף פעילות רחב כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
:: (1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
:: (2) יראו סירוב סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על  הבנקים, כסירוב מטעמים סבירים.
: (ב)(1) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים בידי מנפיק בעל היקף פעילות רחב להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
:: (2) השר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, מהוראות פסקה (1), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הפסקה האמורה על אותו בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot; של אמצעי תשלום, &quot;מוטב&quot;, &quot;משלם&quot;, &quot;סליקה&quot; של פעולת תשלום ו&quot;פעולת תשלום&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
::- &quot;מנפיק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
::- &quot;מנפיק בעל היקף פעילות רחב&quot; ו&quot;סולק בעל היקף פעילות רחב&quot; - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
::- &quot;סולק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].

=== סימן ג': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) ===

@ 38ג. (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 38ד. הגדרות - [[סימן ד' לפרק ו']] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: [[בסימן זה]], &quot;לווה&quot;, &quot;לקוח&quot;, &quot;מלווה&quot;, &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot;, &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;עמלה&quot;, &quot;רישיון&quot; ו&quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25יז]].

@ 38ה. ניהול הכספים בחשבון נאמנות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן ([[בסימן זה]] - חשבון הנאמנות):
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (3) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (4) גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי [[חוק איסור הלבנת הון]].
: (ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.
: (ג) המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

@ 38ו. הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו [[בסעיף 11א]], אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי [[סעיף 12]].
: (ב) באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:
:: (1) ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;
:: (2) ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;
:: (3) ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.
: (ג) המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, &quot;צד קשור&quot; - מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

@ 38ז. אי-גילוי פרטים מזהים של לקוח (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות [[סעיף 50ב(ז)]], רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

== פרק ז׳: חובות דיווח ==

@ 39. דוחות והודעות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;
:: (2) דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.
: (ב) המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.
: (ג) המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 40. מידע לגבי החלטות באסיפה כללית
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר - פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו:
:: (1) שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.
: (ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

== פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות ==

=== סימן א': שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 41. איסור הטעיה
: (א) לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) זהות נותן השירותים הפיננסיים;
:: (2) סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
:: (3) הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (4) מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
:: (5) תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
:: (6) כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

@ 42. אחריות להטעיה בפרסומת
: (א) היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות [[סעיף 41]] -
:: (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
:: (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
: (ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של שירות פיננסי או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
: (ג)(1) יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, ”פרסומת סמויה” - פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת.
:: (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
:: (4) השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
: (ד) חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות הפיננסי, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.
: (ה) פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל - אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

@ 43. איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת
: (א) לא יעשה נותן שירותים פיננסיים, במעשה או במחדל (בסעיף זה - מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (בסעיף זה - הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו נותן שירותים פיננסיים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
:: (1) הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
:: (2) מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
:: (3) ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
:: (4) ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;
:: (5) ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
:: (6) איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;
:: (7) סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

@ 44. איסור התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) לא יתנה נותן שירותים פיננסיים מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בכל אחד מאלה:
:: (1) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס, בידי נותן שירותים פיננסיים;
:: (2) הפקדת פיקדון אצל בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כתנאי למתן אשראי מאת בעל הרישיון;
:: (2א) קיומו של קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש ובין התנאי לקניית נכס או שירות אחר, ובלבד שנותן השירותים הפיננסיים מסר על כך הודעה למפקח, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך 90 ימים מיום מסירת ההודעה;
:: (3) נסיבות נוספות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 44א. (תיקון: תשע״ז–5, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))
@ 44ב. (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ג-2) : (((בוטל).))

@ 44ג. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הנותן ללקוח הלוואה לדיור או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהלוואה לדיור ניתנת באמצעותו (בסעיף זה - המלווה), יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 44ד. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסעיף זה - המלווה), ידחה המלווה, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המלווה תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מלווה תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המלווה במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 44ה. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 44ג(ה)]] רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 45. הגבלת עיסוק ברוכלות
: לא יעסוק נותן שירותים פיננסיים במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות; לעניין זה, ”רוכלות” - הצעת עסקה ללקוח מאת נותן שירותים פיננסיים, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו של הלקוח, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, והכול למעט הצעת עסקה לעוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981]], במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.

@ 46. הגבלות לעניין קטינים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים; ואולם השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין, בכפוף להוראות [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962]], או עם אדם כאמור.
: (א1) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו; ואולם רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין ובלבד שמלאו לו 14 שנים, בכפוף להוראות [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]].
: (ב) לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

@ 47. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) נותן שירותים פיננסיים חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל עסקה, ככל שישנה, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה.
: (א1) יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה או אשראי על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: &quot;אי-עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל&quot;; בסעיף קטן זה, &quot;נותן שירותים פיננסיים&quot; - למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
: (ב) השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:
:: (1) חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
:: (2) חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

@ 48. עריכת חוזה בכתב ומסירתו
: (א) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הלקוח, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי שירותים, כי נותן שירותים פיננסיים חייב לערוך חוזה בכתב עם הלקוח ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
: (ב) נותן שירותים פיננסיים העומד לכרות חוזה עם לקוח חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

@ 49. הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח רשאי לתת הוראות, דרך כלל או לסוג מסוים של שירותים פיננסיים, לעניין תוכנו של חוזה למתן שירותים פיננסיים או מידע אחר המיועד ללקוח, ובכלל זה תנאים שיש לקבוע בהם, וכן הוראות לעניין צורתו של חוזה כאמור, לרבות לעניין הגודל המזערי של האותיות, ולעניין החובה למסור את החוזה או את המידע ללקוח.
: (ב) הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו בחוזה לפי סעיף קטן (א) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

@ 50. פירעון מוקדם (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: מי שקיבל הלוואה מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יהיה רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תשלום עמלה לבעל הרישיון בידי מי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

=== סימן ב': הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 50א. הגדרות - [[סימן ב' לפרק ח']] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חשבון הנאמנות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 38ה]];
:- &quot;לווה&quot;, &quot;לקוח&quot;, &quot;מלווה&quot;, &quot;מערכת חברתית לתיווך באשראי&quot;, &quot;מערכת לתיווך באשראי&quot;, &quot;עמלה&quot;, &quot;רישיון&quot; ו&quot;רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25יז]].

@ 50ב. שמירה על ענייני המלווים (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ([[בסימן זה]] - בעל הרישיון) וכל מי שעוסק מטעמו בניהול כספי המלווים יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.
: (ב) בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים ([[בסימן זה]] - מודל להערכת סיכויי הפירעון).
: (ג) בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:
:: (1) הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע ובהתאם לרמת פיזור האשראי שביקש המלווה;
:: (2) שיעור התשואה על מתן האשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.
: (ד) בהקצאת כספי המלווים ללווים, לא יעדיף בעל הרישיון את עניינו של מלווה אחד על פני מלווה אחר בהלוואות דומות; לעניין זה רשאי המפקח לקבוע, בהוראות שייתן, נסיבות שבהתקיימן לא יראו את בעל הרישיון כמי שהקצה את כספי המלווה תוך העדפת מלווים; בסעיף קטן זה, &quot;הלוואות דומות&quot; - הלוואות הדומות זו לזו במאפיינים מסוג שיורה המפקח, ובכלל זה במטרת הלוואה ובסיכויי פירעונה בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע בעל הרישיון.
: (ה) כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.
: (ו) לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.
: (ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי דרישה וגבייה סבירים, לפי דין, לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי דרישה וגבייה סבירים שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.
: (ח) המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:
:: (1) רישום שינהל בעל הרישיון בכל הנוגע לכספים שהועברו אליו בידי מלווה במטרה שיינתנו כאשראי ללווים ולכספים שהועברו אליו בידי הלווים כהחזרי אשראי לאותו מלווה;
:: (2) האופן שבו יקצה בעל הרישיון את כספי המלווים, ללווים;
:: (3) אופן העברת החזרי האשראי שהתקבלו מהלווים, למלווים;
:: (4) רישום שעבודים להבטחת החזר האשראי שקיבלו לווים, בפנקסים המתנהלים לפי דין;
:: (5) הבטחת המשך יכולת הגבייה של חובות הלווים כלפי המלווים, בנסיבות שבהן בוטל או הותלה רישיונו של בעל הרישיון או שהפך לחדל פירעון;
:: (6) רמה מזערית לפיזור האשראי שנותן מלווה מסוים בין לווים שונים;
:: (7) חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון כלפי המלווים;
:: (8) הגבלת יכולתו של בעל הרישיון לקבל כספים מאת מלווים בנסיבות שבהן קיים עודף בהיצע האשראי על פני הביקוש לאשראי;
:: (9) מגבלות לעניין היקף הכספים שבעל רישיון רשאי לקבל ממלווה שהוא גוף פיננסי, לשם הבטחת עניינם של מלווים שאינם גוף כאמור; לעניין פסקה זו, &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) תאגיד בנקאי או תאגיד עזר;
::: (ב) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 50ג. שמירה על ענייני הלווה (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) בעל רישיון ימסור ללווה, לפני מתן האשראי, מידע בעניינים אלה:
:: (1) סך כל העלויות שבהן יישא הלווה בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם;
:: (2) האפשרות למסור את הפרטים המזהים של הלווה למלווה, בנסיבות שבהן הלווה אינו עומד בפירעון האשראי, כאמור [[בסעיף 38ז(ב)]].
: (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני הלווים, ובין השאר לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון בכל הנוגע להחזרי האשראי בידי הלווים.

@ 50ד. חובת בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין פרסום באתר האינטרנט שלו (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, בין השאר, פרטים בעניינים אלה:
: (1) דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זו;
: (2) העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;
: (3) שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;
: (4) שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לפי פסקה זו.

@ 50ה. הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 50ב(ב)]] בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי [[סעיף 50ב(ג)]] ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי [[סעיף 50ד(3)]].

@ 50ו. סייג לחובות החלות על מלווה בקשר למתן הלוואה (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: לא יראו בלווה שקיבל הלוואה מידי מלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, כלקוחו של אותו מלווה לעניין חובות החלות על המלווה לפי כל דין בקשר למתן הלוואה, כל עוד השירותים הניתנים ללווה בקשר לחובות כאמור, ניתנים באמצעות המערכת.

=== סימן ג': בירור תלונות הציבור (תיקון: תשע&quot;ז-4) ===

@ 51. בירור תלונות הציבור
: (א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.
: (ב) המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 52. דרכי הבירור
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; לשם בירור תלונה כאמור, רשאי המפקח לדרוש כל ידיעה או מסמך כאמור [[בסעיף 67(א)(2)]].
: (ב) המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

@ 53. תוצאות הבירור
: (א) מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ט': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 54. הודעה על פגמים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח כי נותן שירותים פיננסיים עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

@ 55. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ז)
: סבר המפקח, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי [[סעיף 54]], כי נותן השירותים הפיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[הסעיף האמור]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מנותן השירותים הפיננסיים שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו או במחזיקים באמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה -
: (1) להורות לנותן השירותים הפיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

@ 56. סמכויות לשמירה על ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) סבר המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בו נוהג בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע, פגיעה משמעותית בניהול התקין של עסקיו, או לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, לתת לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 55]], ורשאי הוא, באישור השר -
:: (1) להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;
:: (2) להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;
:: (3) למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 58]];
:: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי בעל הרישיון כאמור [[בסעיף 58א]]; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.
: (ב) סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

@ 57. שמירת תוקפן של פעולות
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 55]] [[או 56]], שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 58. מפקח מיוחד
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 56]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
: (ב) המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות [[סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו־(ז) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים.
: (ד) המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 58א. מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל מורשה שהתמנה לפי [[סעיף 56(א)(4)]] ינהל את עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - בעל הרישיון) לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
: (ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה בבעל הרישיון, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של בעל הרישיון וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם הרשם, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של בעל הרישיון, כולם או חלקם, לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך.
: (ד)(1) המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 56(א)(4)]] לא יקיים בעל הרישיון התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
:: (2) המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של בעל הרישיון, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.
:: (3) המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
:: (4) בעל הרישיון, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי-מילוי התחייבות לפיה.
: (ה) ביקש המפקח לבטל את רישיונו של בעל רישיון שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של בעל הרישיון הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.
: (ו) המפקח רשאי להורות לבעל הרישיון לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 59. מסירת מסמכים וידיעות למפקח המיוחד ולמנהל המורשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: מונה מפקח מיוחד או מנהל מורשה לפי הוראות [[סעיף 56]], יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו לפי [[הסעיף האמור]] הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין שלא, וכן כל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים, חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או המנהל המורשה, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המפקח המיוחד או המנהל המורשה.

@ 60. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור [[בפרק זה]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיו, לא יהיה לה תוקף.

== פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים ==

@ 61. הודעה על חיסול עסקים
: נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל או שלא עסק במתן שירותים פיננסיים במשך שנתיים רצופות, יודיע על כך למפקח בתוך שבעה ימים.

@ 62. חיסול מרצון
: החליט נותן שירותים פיננסיים על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, רשאי המפקח, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים -
: (1) להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;
: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 63. חיסול עקב ביטול רישיון
: (א) נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.
: (ב) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

== פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי ==

@ 64. הגדרות - [[פרק י״א]]
: [[בפרק זה]] -
:- ”חפץ” - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- ”מסמך” - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה-1995]];
:- ”פקודת מעצר וחיפוש” - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969]].

@ 65. מסירת ידיעות ומסמכים
: המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים ומכל נושא משרה בו למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

@ 66. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפקח יסמיך מבין עובדי משרדו פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 67]] [[ו־68]] ([[בפרק זה]] - מוסמכי פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 67 ו־68]], כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 67. סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח או מוסמך פיקוח -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
:: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, כהגדרתם [[בפרק ג']], רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 68. סמכויות בירור מינהלי
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 67]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ג) זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 69. חובת הזדהות
: המפקח או מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 67]] [[ו־68]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו וכן יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה; תעודה כאמור של מוסמך פיקוח, תהיה חתומה בידי המפקח.

@ 70. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

== פרק י&quot;א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) ==

@ 70א. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ב. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ג. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ד. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ה. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ו. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ז. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ח. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70ט. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 70י. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק י״ב: עיצום כספי ==

=== סימן א׳: הטלת עיצום כספי ===

@ 71. הגדרות - [[פרק י״ב]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2, [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]] -
:- ”הסכום הבסיסי” -
:: (1) לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לגבי בעל רישיון למתן אשראי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש&quot;ח)));
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש&quot;ח)));
:::: (3) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 300,000 שקלים חדשים;
::: (ב) לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש&quot;ח)));
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש&quot;ח)));
::: (ג) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי -
:::: (1) אם הוא בעל רישיון בסיסי - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש&quot;ח)));
:::: (2) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו וכן צבר הפיקדונות שלו אינם עולים, כל אחד, על 300 מיליון שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 116,060 ש&quot;ח)));
:::: (3) אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו או צבר הפיקדונות שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש&quot;ח)));
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי -
:::: (1) אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש&quot;ח)));
:::: (2) אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 29,010 ש&quot;ח)));
:: (3) לעניין נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים - 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 17,410 ש&quot;ח)));
:: (4) לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 17,410 ש&quot;ח)));
:: (5) (((נמחקה);))
:- &quot;נותן שירות להשוואת עלויות&quot; - (((נמחקה);))
:- ”נותן שירותים פיננסיים” - לרבות מי שרישיונו בוטל וחלות עליו הוראות [[סעיף 24(א)]], או הוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 24(א) האמור]], לפי העניין.

@ 72. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-4, תשע״ז–5, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 116,060 ש&quot;ח))) ליחיד, ואם הוא תאגיד - 250,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 290,140 ש&quot;ח))):
:: (1) מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (1א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25ב(א)]];
:: (1ב) מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי, בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות [[סעיף 25יא]];
:: (1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25יח]];
:: (2) מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או היה בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 26]].
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי:
:: (1) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 4]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[סעיפים 12(א)]], [[25ב(א)]], [[25יא]] [[או 25יח]], לפי העניין;
:: (3) נותן שירותים פיננסיים שלא הציג העתק מהרישיון או לא ציין את מספר הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 21(ב)]], או בניגוד להוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 21(ב) האמור]], לפי העניין;
:: (4) נותן שירותים פיננסיים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות [[סעיף 22]], או בניגוד להוראות [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]], המחילות את [[סעיף 22 האמור]], לפי העניין;
:: (5) מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות [[סעיף 26]];
:: (6) מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי [[סעיף 29(ב) או (ג)]];
:: (7) מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 30]];
:: (8) נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
:: (9) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
:: (10) נותן שירותים פיננסיים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות [[סעיף 33(א)]];
:: (11) נותן שירותים פיננסיים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי [[סעיף 33(ב)]];
:: (11א) נותן שירותים פיננסיים שלא מינה מנהל כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 33א]];
:: (12) נותן שירותים פיננסיים שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות [[סעיף 34(א)]], או שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות [[סעיף 34(א1)]], או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 32(ב) או (ג)]] כפי שהוחלו [[בסעיף 34(א1)]];
:: (13) רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה למנהל הכללי או למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 34(ב)]];
:: (14) נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או בעל תפקיד אחר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א)]], וכן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (15) נותן שירותים פיננסיים, נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי [[סעיף 35(ב)]];
:: (16) מנהל כללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או שותף בתאגיד שהוא שותפות, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)]];
:: (17) נותן שירותים פיננסיים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיף 38]];
:: (17א) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שעסק בעיסוק שאינו כאמור [[בסעיף 38א]];
:: (17ב) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 38ב]];
:: (17ג) (((נמחקה);))
:: (17ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות [[סעיף 38ה(א)]];
:: (17ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות [[סעיף 38ה(ג)]];
:: (17ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי [[סעיף 38ו(ב) או (ג)]];
:: (17ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שמסר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 38ז]];
:: (18) נותן שירותים פיננסיים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 39]];
:: (19) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)]];
:: (20) מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב)]];
:: (21) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (22) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 42(ג)]];
:: (23) נותן שירותים פיננסיים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות [[סעיף 43(ב)]], למעט [[סעיף 43(ב)(6)|פסקה (6) שבו]];
:: (24) נותן שירותים פיננסיים שהתנה מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
:: (24א) (((נמחקה);))
:: (24ב) (((נמחקה);))
:: (24ג) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שגבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 44ה]];
:: (25) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
:: (26) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א)]], או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א1)]];
:: (26א) נותן שירותים פיננסיים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות [[סעיף 46(ב)]];
:: (27) נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות [[סעיף 47(א)]], שפרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי, או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 47(א1)]], או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 47(ב)]];
:: (28) נותן שירותים פיננסיים שלא ערך חוזה בכתב, או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 48(א)]], או לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור [[בסעיף 48(ב)]];
:: (29) נותן שירותים פיננסיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים או בדבר מידע אחר המיועד ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 49]];
:: (30) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא אפשר למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בניגוד להוראות [[סעיף 50]];
:: (30א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות [[סעיף 50ב(ג)]];
:: (30ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי [[סעיף 50ב(ה)]];
:: (30ג) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי-הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50ב(ו)]];
:: (30ד) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו, בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ז)]], או שלא נקט אמצעי גבייה ודרישה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (30ה) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי [[סעיף 50ב(ח)]];
:: (30ו) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות [[סעיף 50ג(א)]];
:: (30ז) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי [[סעיף 50ג(ב)]];
:: (30ח) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים [[בסעיף 50ד]];
:: (31) נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (32) נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי [[סעיף 54]];
:: (33) נותן שירותים פיננסיים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור [[בסעיף 61]];
:: (34) מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 65]];
:: (35) מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי [[סעיף 67(א)(2)]];
:: (35א) (((נמחקה);))
:: (35ב) (((נמחקה);))
:: (35ג) (((נמחקה);))
:: (35ד) (((נמחקה);))
:: (35ה) (((נמחקה);))
:: (35ו) (((נמחקה);))
:: (36) נותן שירותים פיננסיים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיף 96א]].
: (ג) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב) או (ג)]], [[25ב(ב) או (ג)]] [[או 25יח(ב) או (ג)]], לפי העניין;
:: (2) מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיף 24]], או לפי [[סעיפים 25ח]], [[25טו]] [[או 25כד]] המחילים את [[סעיף 24 האמור]], לפי העניין;
:: (3) נותן שירותים פיננסיים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות [[סעיף 37]];
:: (3א) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 38ו(א)]], או שפעל בניגוד לתנאי האישור כאמור;
:: (4) נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי [[סעיפים 55]] [[או 56]];
:: (5) נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות [[סעיף 59]];
:: (6) מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי [[סעיפים 62]] [[או 63(ב)]];
:: (7) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שלא פעל בהתאם למגבלות שקבע המפקח לעניין מספר החברים באגודה לפי [[סעיף 99א(א)(6)]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר” - עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים, שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של נותן השירותים הפיננסיים או מהוראה של הממונה עליו.

@ 73. דרישה לתיקון הפרה מנושא משרה או בקשר לניגוד עניינים
: (א) נוכח המפקח כי נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד הפר הוראה שבשלה ניתן להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 72(ב) או (ג)]] או שנותן שירותים פיננסיים הפר הוראה כאמור [[בסעיף 72(ב)(14)]], ידרוש ממנו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי כאמור, לתקן את ההפרה, ויתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 74]].
: (ב) לא תיקן נושא המשרה או נותן השירותים הפיננסיים את ההפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 74. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 72]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות [[סעיף 75]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 77]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 76]] ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 75. זכות טיעון
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 74]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 76. החלטת המפקח ודרישת תשלום
: (א) המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 75]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 78]].
: (ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 75]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 77. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 72]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 78. סכומים מופחתים
: (א) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשפ״ו–2026]].))

@ 79. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות [[סעיף 76(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 89]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 71]] [[ו־72]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 80. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 76]].

@ 81. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 82. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה-1995]].

=== סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה ===

@ 83. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
: היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]] כאמור [[בסעיף 72]], והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א׳]]; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה” - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

@ 84. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 83]], ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בפרק זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי [[סעיף 78(ב)]].

@ 85. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם
: הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 83]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 74]].

@ 86. הפרת ההתחייבות
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 77(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 77(ב)]], ויחולו הוראות אלה:
::: (א) המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
::: (ב) שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות [[סעיף 76(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 76(ד)]], יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 84(ב)]] - יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל אותה הפרה.

@ 87. השבת עירבון (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג׳: הוראות שונות ===

@ 88. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 72]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 89. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המפקח לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 90. איסור שיפוי וביטוח
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]], ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

@ 91. הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות
: המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92. פרסום
: (א) הטיל המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המפקח את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא נותן שירותים פיננסיים.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 89]] יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו נותן שירותים פיננסיים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 93. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 72]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת ריבית שקלית, למעט אם היה ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. 

== פרק י״ג: עונשין ==

@ 94. עונשין (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) אלה דינם מאסר 18 חודשים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (1א) אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25ב(א)]];
:: (1ב) (((נמחקה);))
:: (1ג) מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 25יח(א)]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב) או (ג)]], [[25ב(ב) או (ג)]] [[או 25יח(ב) או (ג)]], לפי העניין;
:: (3) מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
:: (4) מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 27]].
: (ב) אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (2) בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א)]], או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 46(א1)]];
:: (3) מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות [[סעיף 56]], או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 43]];
:: (2) נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 47(א)]], או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 47(ב)]].

@ 95. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 94]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 94]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, ”נושא משרה” - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי [[סעיף 94(א)(1) עד (3)]] - גם דירקטור.

== פרק י״ד: הוראות שונות ==

@ 96. סודיות
: המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי חוק זה, לשם הליך פלילי או לפי צו בית משפט.

@ 96א. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ז)
: המפקח רשאי לתת הוראות לעניין שמירת מסמכים בידי נותן שירותים פיננסיים ובכלל זה לעניין אופן השמירה ותקופת השמירה, ורשאי הוא לתת הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של נותני שירותים פיננסיים.

@ 97. פרסום נתוני עמלות וריבית (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: על אף האמור [[בסעיף 96]], המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר -
: (1) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
: (2) שיעורי ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

@ 98. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 96]] -
:: (1) המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה [[בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון]], לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך]], לרשם, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]] ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;
:: (2) מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד [[+|לסעיפים 21]] [[ו-22א לחוק הבנקאות (רישוי)]], יודיע על כך למפקח על הבנקים;
:: (3) מצא המפקח כי היקף הפעילות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו [[בסעיף 25א]], יודיע על כך למפקח על הבנקים.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 99. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ
: (א) על אף האמור [[בסעיף 96]], המפקח רשאי למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.
: (ב) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות דומה להוראות [[סעיף 96]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;
:: (3) הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).
: (ג) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 99א. החלת הוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]], [[פקודת החברות]] [[וחוק החברות]] על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ההוראות לפי [[=הפקודה|פקודת האגודות השיתופיות]] (בסעיף זה - הפקודה) יחולו על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה - אגודת פיקדון ואשראי), בשינויים אלה:
:: (1) [[+|סעיפים 20]], [[+|26]], [[+|27]], [[+|27א]], [[+|36]], [[+|37]], [[+|38]], [[+|39]], [[+|40]], [[+|42]] [[ו-44 לפקודה]] לא יחולו;
:: (2) [[סעיף 5 לפקודה]] יחול לעניין אגודת פיקדון ואשראי בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחמישית הון המניות&quot; יקראו &quot;מ-2.5% מהון המניות&quot; ובמקום &quot;מחמישית ההון&quot; יקראו &quot;מ-2.5% מההון&quot;;
:: (3) לעניין [[סעיף 12 לפקודה]], הרשם לא יסרב לרשום תיקון לתקנות של אגודת פיקדון ואשראי אם התיקון נובע מדרישה של המפקח;
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 16 לפקודה]], לכל חבר אגודה יהיה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי;
:: (5) תקנות של אגודת פיקדון ואשראי לעניין פדיון מניות, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, לפי [[+|סעיפים 17]] [[ו-31 לפקודה]], יהיו כפופות להוראות המפקח לפי חוק זה, ובלבד שהפדיון לא יהיה בסכום הגבוה מערכה הנומינלי של המניה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (6) המפקח רשאי לקבוע מגבלות לעניין מספר החברים באגודת פיקדון ואשראי;
:: (7) זכות הקיזוז לפי [[סעיף 24 לפקודה]] תהיה נתונה רק לגבי חבר אגודת פיקדון ואשראי שיש לו זכות לפדות מניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה;
:: (8) לרשם לא יהיו נתונות, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסמכויות לפי [[סעיף 43 לפקודה]] בכל הנוגע לחקירה בעניין מצבה הכספי;
:: (9) לעניין [[סעיף 64 לפקודה]] -
::: (א) תקנות לפי [[הסעיף האמור]] לעניין דוחות כספיים וניהול העניינים הכספיים לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי; לעניין זה רשאי הרשם, לצורך מילוי תפקידו, לקבל את כל הדוחות הכספיים שהגישה האגודה למפקח לפי חוק זה;
::: (ב) התקנות לדוגמה לפי [[הסעיף האמור]], לעניין אגודת פיקדון ואשראי יותקנו בהסכמת המפקח.
: (ב) תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסותרות תקנות שנקבעו לפי [[הפקודה]], ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה או עם הרשם, בהתאמה; נקבעו תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה לאחר התייעצות כאמור, יגברו אלה על התקנות הסותרות לפי [[הפקודה]].
: (ג) ההוראות [[בפקודה]] לעניין פירוק אגודה, לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי, ויחולו על אגודה כאמור לעניין זה הוראות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], והוראות [[פרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: החלטה מיוחדת על פירוק מרצון טעונה מניין חוקי של 75% מחברי האגודה ותתקבל ברוב של 80% מהמשתתפים בהצבעה.
: (ד) הוראות [[סעיפים 87 עד 89 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי.
: (ה) [[סעיף 345 לחוק החברות]] לא יחול על אגודת פיקדון ואשראי.

@ 99ב. העברת נכס או התחייבות של אגודת פיקדון ואשראי לצד קשור (תיקון: תשע&quot;ז)
: על אף האמור בכל דין, אגודת פיקדון ואשראי לא תמכור או תעביר נכס מהותי או התחייבות מהותית לצד קשור, אלא באישור המפקח; לעניין זה, &quot;צד קשור&quot; - מי שקבע המפקח בהוראות לעניין זה.

@ 99ג. הפעלת סמכות הרשם (תיקון: תשע&quot;ז)
: סמכויות הרשם לפי כל דין יופעלו לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לאחר שמיעת עמדת המפקח לעניין זה.

@ 100. אגרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;
:: (2) אגרה שנתית לנותן שירותים פיננסיים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 101א. אישור המפקח למיזוג של נותן שירותים פיננסיים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מיזוג של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, עם תאגיד אחר, טעון, נוסף על דרישות כל דין, גם אישור מאת המפקח.

@ 101. איסור העברה
: רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. הארכת מועדים
: המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 70(ד)]] [[ו־89(א)]].

@ 103. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 103א. שינוי התוספות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) השר, באישור ועדת כספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע [[בתוספת השנייה]] הוראות שבשל הפרתן יהיה המפקח רשאי להטיל עיצום כספי, וכן רשאי הוא לשנות את [[התוספת השנייה]] בדרך האמורה.

@ 104. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: (א) בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.
: (ב) המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שנה, ובתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפי [[סעיף 114(א)]], על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, פירוט הוראות שנתן לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, מספר הרישיונות וההיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, ועיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק.
: (ג) המפקח והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה כמשמעותו [[בסעיף 114(א)]], על עקרונות מוסכמים שגיבשו לעניין דרכי פעולה ופעולות שיינקטו כנגד בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לרבות התליה או ביטול רישיון, בהתקיים האמור [[בסעיף 25ט(א)(2)]].
: (ד) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[20:390377|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע&quot;ז-2017]], ידווחו המפקח והמפקח על הבנקים לוועדת הכספים של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום העקרונות המוסכמים שגיבשו ביחס לניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי.

== פרק ט״ו: תיקונים עקיפים ==

@ 105. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 106. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 107. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981]].))
@ 108. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981]].))
@ 109. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]].))
@ 110. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000]].))
@ 111. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]].))
@ 112. : ((הנוסח שולב [[בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006]].))
@ 113. : ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]].))
@ 113א. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 113ב. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 113ג. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 113ד. (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 113ה. (תיקון: תשע&quot;ז) : ((הנוסח שולב [[בחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]].))

== פרק ט”ז: תחילה והוראות מעבר ==

@ 114. תחילה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סימן א׳ לפרק י״ז]], ביום י&quot;ח בסיוון התשע&quot;ח (1 ביוני 2017) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות [[סעיפים 106]], [[110(1)]] [[ו־111]], ביום ז׳ בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018) (להלן - יום התחילה המאוחר).
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תחילתו של [[סעיף 18]] ביום כ&quot;ז באייר התשע&quot;ט (1 ביוני 2019).
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיף קטן (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה; ורשאי הוא לדחות מועדים כאמור לגבי כל העיסוקים המוסדרים בחוק זה או חלקם.
:: ((יום התחילה המאוחר נדחה ליום כ&quot;ב בתשרי התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), או ליום פרסומו של צו איסור הלבנת הון לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי לפי הוראות [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], לפי המוקדם (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2068).))

@ 114א. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 115. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- ”עוסק ותיק” - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שעסק ערב יום התחילה במתן אשראי;
::: (2) מי שעסק ערב יום התחילה המאוחר במתן שירות בנכס פיננסי.
: (א1) על אף הוראות [[סעיפים 12]] [[ו-25יא]], עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה או יום התחילה המאוחר, לפי העניין, בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, ((או)) בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי [[סעיף 17]] וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר, לפי העניין, עד מועד החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.
: (ב) מי שערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי [[סעיף 26]], והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א1), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי [[סעיף 26]]; אין בהוראות סעיף קטן זה -
:: (1) כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי [[סעיף 28]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;
:: (2) כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי [[סעיף 26]], אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.
: (ג) מי שכיהן ערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי [[סעיף 32]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.
: (ד) נותן שירותי מטבע כמשמעותו [[בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון]], כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, שהפר, לפני יום התחילה המאוחר, הוראה מהוראות [[חוק איסור הלבנת הון]], כמפורט [[בסעיף 14 לחוק האמור]], ימשיכו לחול לגביו הוראות [[פרק ה׳ לחוק האמור]].
: (ה) נעברה לפני יום התחילה המאוחר עבירה לפי [[סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון]], לא יראו בביטול [[הסעיף האמור]], [[בסעיף 111(4) לחוק זה]], כביטול האיסור עליה לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]].

@ 116. הוראת מעבר לעניין כהונה ראשונה של חבר ועדה מקרב הציבור
: על אף האמור [[בסעיף 8(א)]], כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהיה לשנתיים מיום מינוים.

== פרק י״ז: הוראות שעה ==

=== סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה ===

@ 117. הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה
: (א) [[בסימן זה]] -
::- ”חוק הגבלת שימוש במקום” - [[=חוק הגבלת שימוש במקום|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה-2005]];
::- ”חוק סדר הדין הפלילי” - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982]];
::- ”חוק רישוי עסקים” - [[חוק רישוי עסקים, התשכ״ח-1968]];
::- ”המנהל” - מנהל רשות המסים כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] או מי שהוא הסמיכו לכך;
::- ”המרשם” ו”הרשם” - כמשמעותם [[בפרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון]];
::- ”צו הגבלה מינהלי” - צו שניתן לפי [[סעיף 118]];
::- ”צו הגבלה שיפוטי” - צו שניתן לפי [[סעיף 119]];
::- ”ראש יחידת תביעות” - כהגדרתו [[בסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
::- ”תובע” - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ב) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (((ביום 1.8.2016))) ועד יום התחילה יהיו נתונות למנהל רשות המסים כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]] או למי שהוא הסמיכו לכך ([[בפרק זה]] - המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות [[בסימן זה]].

@ 118. צו מינהלי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם, משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מהעבירות המנויות להלן, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 220 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) עבירה לפי [[סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975]];
:: (3) עבירה לפי [[סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963]];
:: (4) עבירה לפי [[סעיף 211(א1) לפקודת המכס]].
: (ב) בבואו של המנהל לתת צו הגבלה מינהלי, ישקול, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו הגבלה מינהלי דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
: (ד) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.
: (ה) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
: (ו) על צו הגבלה מינהלי יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]] [[ו־4 לחוק הגבלת שימוש במקום]].
: (ז) ניתן צו הגבלה מינהלי, לא יינתן צו הגבלה מינהלי חדש בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של ראש יחידת תביעות, לאחר ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

@ 119. צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות
: (א) בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע, לתת צו הגבלה שיפוטי, בהתקיים האמור [[בסעיף 118(א)]].
: (ב) צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים, כל אחת, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין השאר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.
: (ג) בבואו לתת צו הגבלה שיפוטי או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין השאר ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים או למחזיק בו מהוצאת הצו.
: (ד) הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלים של המקום או למחזיק בו, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
: (ה) בצו הגבלה שיפוטי ייקבעו תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
: (ו) עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
: (ז) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו.
: (ח) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
: (ט) תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאים לערער על החלטת בית משפט לבית משפט מחוזי, והערעור יידון בדן יחיד.
: (י) הוראות חוק זה לעניין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לעניין הארכה של צו הגבלה שיפוטי.

@ 120. צו מינהלי להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
: (ג) על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[+|סעיפים 21]] [[ו־22 לחוק רישוי עסקים]], בשינויים המחויבים.

@ 121. סמכות בית משפט להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום
: הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון]] או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור [[+|בסעיפים 16]] [[או 17 לחוק רישוי עסקים]], בשינויים המחויבים.

@ 122. נקיטת אמצעים לביצוע צו ושימוש בכוח
: לא קוימו הוראות צו שניתן לפי [[סימן זה]], רשאי המנהל, או מי שהוסמך לכך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו, ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

@ 123. סמכות תפיסה
: התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 118(א)]] או עבירה לפי [[סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון]], רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 32]] [[ו־39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969]], בשינויים המחויבים.

@ 124. העברת מידע למנהל
: על אף האמור [[בסעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון]], הרשם רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי [[סימן זה]] ובמידה הנדרשת לשם כך.

=== סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום התחילה ===

@ 125. הוראת שעה מיום התחילה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל כהגדרתו [[בסעיף 117]] ולבית המשפט הסמכויות [[שבסימן א׳]] ויחולו הוראות [[הסימן האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום, במקום ”הרשם” יבוא ”הרשם או המפקח, לפי העניין”;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיפים 118]] [[ו־119]] יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון למתן אשראי ומתקיים בהם האמור [[118|באותם סעיפים]];
:: (3) הסמכויות לפי [[סעיפים 120]] [[ו־121]] יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון;
:: (4) הסמכות לפי [[סעיף 123]] תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 94(א)(1) או (2)]];
:: (5) הוראות [[סעיף 124]] יחולו על אף הוראות [[סעיף 96]].
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 126. דיווח לכנסת
: המנהל כהגדרתו [[בסעיף 117]] ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור [[בסעיף 125]] על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]].

=== סימן ג׳: תיקונים עקיפים - הוראות שעה ===

@ 127. (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000]] כהוראת שעה.))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 37]]))) ====
=== הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים ===

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-4) : לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי - הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - 300,000 שקלים חדשים;
: (ב) לעניין בעל רישיון למתן אשראי - 500,000 שקלים חדשים;
: (ג) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - 800,000 שקלים חדשים;
: (ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 100,000 שקלים חדשים.

@ (2) : לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב - הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - 1,000,000 שקלים חדשים;
: (ב) לעניין בעל רישיון למתן אשראי בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | צבר אשראי {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים) !! width=&quot;200px&quot; | הון עצמי מזערי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
|-
| 25 עד 50 || 1
|-
| מעל 50 עד 100 || 2
|-
| מעל 100 || 4
|}
: (ג) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בהתאם לצבר האשראי שלו או לצבר הפיקדונות שלו כמפורט להלן:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | צבר אשראי או צבר פיקדונות {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים) !! width=&quot;200px&quot; | הון עצמי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
|-
| 25 עד 50 || 1
|-
| מעל 50 עד 1,000 || 1.5
|-
| מעל 1,000 || 3
|}
: (ד) לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 100,000 שקלים חדשים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 70ה]]))) ====

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י״ב בתמוז התשע״ו (18 ביולי 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* משה כחלון, שר האוצר
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>pxpby9xlmnhp6lekgijazwev1jrb0ms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325261</id>
    <revision>
      <id>3019778</id>
      <parentid>3002438</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019718] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019778</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="293474" sha1="gay5s9q5oxxez5gcgcxs1m31zpcqsfn" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2007081}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 1098|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 128|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 881|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 64|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}, {{ח:תיבה|225|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|865|תיקון מס׳ 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 347|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 187|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 358|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 9546|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13791.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הוראות המפקח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ניהול מרשמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג2|פרק ג׳2: רישיון הנפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג3|פרק ג׳3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: בירור תלונות הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא1|פרק י״א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן ב|סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום התחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז סימן ג|סימן ג׳: תיקונים עקיפים – הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – אגודה רשומה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה“, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“, בנותן שירותים פיננסיים – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור“ או ”דירקטוריון“ – דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי תאגיד – הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יחיד – פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור – מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל“ – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}}, למעט תאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – מי שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בנותן שירותים פיננסיים –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ ו”רישיון מורחב“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיפים 11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 25א|25א}} {{ח:פנימי|סעיף 25יז|או 25יז}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הנפקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותים פיננסיים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון למתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(3)}} רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנכס פיננסי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן אשראי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:תתת|(3)}} שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מינוי המפקח ותפקידיו}}

{{ח:סעיף|2|המפקח על נותני שירותים פיננסיים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|3|שיקולי המפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;
{{ח:תת|(2)}} הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;
{{ח:תת|(2א)}} הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;
{{ח:תת|(2ב)}} הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;
{{ח:תת|(3)}} קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;
{{ח:תת|(4)}} עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;
{{ח:תת|(5)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה;
{{ח:תת|(6)}} לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} – גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הוראות המפקח}}

{{ח:סעיף|4|הוראות המפקח|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|5|פרסום הוראות המפקח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ניהול מרשמים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|5א|ניהול מרשמים של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(3)}} מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
{{ח:תת|(ב)}} במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ט|25ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טז|25טז}} {{ח:פנימי|סעיף 25כה|או 25כה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}.
{{ח:תת|(ג)}} המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}

{{ח:סעיף|6|הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.
{{ח:תת|(ו)}} שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|7|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף|8|תקופת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:סעיף|9|פקיעת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

{{ח:סעיף|10|סדרי עבודת הוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

{{ח:סעיף|11|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|11א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי – מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עיסוק במתן אשראי – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – מתן אשראי דרך עיסוק, למעט פעולות {{ח:הערה|[&lt;s&gt;נוספות&lt;/s&gt;]}} שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ־30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} מתן ערבות להתחייבות של אחר;
{{ח:תתת|(5)}} מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי־קיום החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזומן;
{{ח:תתת|(2)}} שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};
{{ח:תתת|(3)}} המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
{{ח:תתת|(4)}} פיקדון כספי;
{{ח:תתת|(5)}} נייר ערך למוכ״ז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(6)}} לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
{{ח:תתת|(7)}} מטבע וירטואלי;
{{ח:תתת|(8)}} נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, ”מסגרת אשראי“ – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ – רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בנכס פיננסי“ – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}, הנעשית דרך עיסוק:
{{ח:תתת|(1)}} החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

{{ח:סעיף|12|חובת רישוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|13|סייגים לחובת הרישוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}}, מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(4)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתת|(5)}} זירת סוחר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44יב|בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(6)}} חבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(8)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(9)}} מערכת מבוקרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(10)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(11)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד שהוקם לפי דין;
{{ח:תתת|(13)}} מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק ניירות ערך}} – לעניין עיסוק כאמור;
{{ח:תתת|(14)}} מנהל קרן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(14א)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(15)}} מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, ”ריבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תתת|(16)}} יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}} – לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(17)}} אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 65|סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגודה מרכזת“ – אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה;
{{ח:תתת|(18)}} חברת תשלומים, לעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}, המרת כספים אגב שירות תשלום וכן לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ובלבד שחברת התשלומים אינה עוסקת במתן אשראי שאינו מתן אשראי אגב פעולת תשלום; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“, ”כספים“, ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ ו”שירות תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירותי כספומט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|14|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה סוגי הרישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון למתן אשראי.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|15|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}}, והכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|או 4 לחוק איסור הלבנת הון}};
{{ח:תתתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|סעיף 220 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתתתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיף 211(א1) לפקודת המכס}};
{{ח:תתתתת|(6)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|סעיפים 415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 418|418 עד 420}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 422|422}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 עד 428 לחוק העונשין}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|16|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}}, והכול לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|17|בקשה לרישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד – פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;
{{ח:תתת|(5)}} מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} היה המבקש תאגיד – המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

{{ח:סעיף|18|מתן רישיון}}
{{ח:ת}} המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} – בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

{{ח:סעיף|19|פירוט תחומי העיסוק ברישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

{{ח:סעיף|20|תקופת הרישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת – גם לבעל רישיון מסוים.

{{ח:סעיף|21|הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

{{ח:סעיף|22|דיווח למפקח על שינויים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(3)}}, ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(3)}} לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

{{ח:סעיף|23|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15(א)(1) עד (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16(א)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} היה בעל הרישיון תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תתת|(6)}} היה בעל הרישיון יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;
{{ח:תתת|(7)}} טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

{{ח:סעיף|24|פיקוח על מי שרישיונו בוטל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות בנקאי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר פיקדונות“ – סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלת פיקדונות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|כהגדרת ”קבלת פיקדונות כספיים“ בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”פיקדון“ שבסעיף זה – לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי פיקדון ואשראי“ – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

{{ח:סעיף|25ב|חובת רישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 22א|ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}, לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 25א|בהגדרה ”היקף פעילות בנקאי“ שבסעיף 25א}}, או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

{{ח:סעיף|25ג|סייגים לחובת הרישוי – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}}; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.

{{ח:סעיף|25ד|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25ה|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|25ו|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25ה|בסעיף 25ה}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|25ז|בקשה לרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25ח|החלת הוראות לעניין רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}} תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

{{ח:סעיף|25ט|ביטול או התליה של רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) עד (6)}}, בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ג2|פרק ג׳2: רישיון הנפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}

{{ח:סעיף|25י||תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25יא||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25יב||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25יג||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25יד||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25טו||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25טז||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג3|פרק ג׳3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|25יז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק ג׳3}}|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות נרחב“ – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ב|סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור}}, המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על שישה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מלווה או לווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“ – מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (עמלות מותרות לגבייה בידי מערכת חברתית לתיווך באשראי)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (עמלות מותרות לגבייה בידי מערכת חברתית לתיווך באשראי), התשפ״ה–2025}}.)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לתיווך באשראי“ – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמלה“ – כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צבר אשראי“ – סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון“ – רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק זה}}, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

{{ח:סעיף|25יח|חובת רישוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;
{{ח:תתת|(2)}} היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25יט|סייגים לחובת רישוי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}}.

{{ח:סעיף|25כ|סוגי הרישיונות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

{{ח:סעיף|25כא|תנאים למתן רישיון בסיסי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}; לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|25כב|תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25כא|בסעיף 25כא}}, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ולתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(4)}} מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|25כג|בקשה לרישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א) ו־(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25כד|החלת הוראות לעניין רישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג3|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|25כה|ביטול או התליה של רישיון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) עד (6)}}, בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|26|שליטה או החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ו|25ו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25יג|25יג(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25כב|או 25כב(ב)}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)}}, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.
{{ח:תת|(ד)}} במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:סעיף|27|העברת אמצעי שליטה}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} ואין בידו ההיתר.

{{ח:סעיף|28|ביטול היתר או שינויו}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(4)}} יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

{{ח:סעיף|29|הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה –
{{ח:תתת|(1)}} על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 26|וסעיף 26}}, ידווח על כך למפקח.

{{ח:סעיף|30|דיווח על החזקת אמצעי שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|31|כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים}}
{{ח:ת}} לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(3)(א)}} כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;
{{ח:תת|(4)}} מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;
{{ח:תת|(5)}} נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ג)}}.

{{ח:סעיף|32|התנגדות למינוי נושא משרה או הפסקת כהונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

{{ח:סעיף|33|הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;
{{ח:תתת|(5)}} המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;
{{ח:תתת|(6)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.
{{ח:תת|(ג)}} סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

{{ח:סעיף|33א|המנהל הכללי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

{{ח:סעיף|34|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 157}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 159|ו־159 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א1)}} נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ג)}} וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

{{ח:סעיף|35|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

{{ח:סעיף|36|אחריות מנהל כללי ושותף}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות על פעילותם של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|37|הון עצמי מזערי|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38|הוראות בדבר ניהול עסקים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;
{{ח:תת|(2)}} חובת ביטוח אחריות מקצועית;
{{ח:תת|(3)}} דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;
{{ח:תת|(4)}} דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;
{{ח:תת|(5)}} דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;
{{ח:תת|(6)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –
{{ח:תתת|(א)}} מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;
{{ח:תתת|(ב)}} הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;
{{ח:תתת|(ג)}} העסקת יועצים ונותני שירותים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|38א|תחומי פעולה של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(4)}} מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
{{ח:תתת|(6)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(7)}} השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;
{{ח:תתת|(8)}} שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ניהול קופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניהול תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);
{{ח:תתת|(9)}} קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;
{{ח:תתת|(11)}} ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(12)}} ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}};
{{ח:תתת|(13)}} עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(14)}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|(15)}} פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6|בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות}}, יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו־(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו־(2) האמורות – סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתתת|(2)}} ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתתת|(3)}} ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

{{ח:סעיף|38ב|הגבלה על שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

{{ח:סעיף|38ב1|סולק בעל היקף פעילות רחב ומנפיק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם המפקח, רשות ניירות ערך או הנגיד, לפי העניין, וכן עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק בעל היקף פעילות רחב כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
{{ח:תתת|(2)}} יראו סירוב סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על הבנקים, כסירוב מטעמים סבירים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים בידי מנפיק בעל היקף פעילות רחב להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תתת|(2)}} השר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, מהוראות פסקה (1), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הפסקה האמורה על אותו בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”מוטב“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום ו”פעולת תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 30|בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ ו”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 29|בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון הנפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}

{{ח:סעיף|38ג||תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|38ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}}, ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}}.

{{ח:סעיף|38ה|ניהול הכספים בחשבון נאמנות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} – חשבון הנאמנות):
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(3)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(4)}} גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

{{ח:סעיף|38ו|הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

{{ח:סעיף|38ז|אי־&lt;wbr&gt;גילוי פרטים מזהים של לקוח|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ז)}}, רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|39|דוחות והודעות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|40|מידע לגבי החלטות באסיפה כללית}}
{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר – פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|41|איסור הטעיה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} זהות נותן השירותים הפיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
{{ח:תתת|(4)}} מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
{{ח:תתת|(5)}} תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
{{ח:תתת|(6)}} כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

{{ח:סעיף|42|אחריות להטעיה בפרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} –
{{ח:תתת|(1)}} את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של שירות פיננסי או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בו, יהיה המפקח רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, ואולם תהיה זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יראו בפרסומת סמויה פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה; לעניין זה, ”פרסומת סמויה“ – פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
{{ח:תתת|(4)}} השר רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצוין בה כמציע השירות הפיננסי, אלא אם כן צוין אחרת בפרסומת עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} פרסומת העלולה להטעות לקוח בישראל – אחת היא, לעניין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

{{ח:סעיף|43|איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה נותן שירותים פיננסיים, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (בסעיף זה – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו נותן שירותים פיננסיים שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
{{ח:תתת|(1)}} הגביל את יכולתו של לקוח לעזוב מקום או יצר לפני לקוח את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
{{ח:תתת|(2)}} מנע מלקוח את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצע פניות חוזרות ונשנות ללקוח או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} ניצל את העובדה שלקוח אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
{{ח:תתת|(6)}} איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו;
{{ח:תתת|(7)}} סיפק שירות בתשלום, בלא בקשה מפורשת של הלקוח.

{{ח:סעיף|44|איסור התניית שירות בשירות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה נותן שירותים פיננסיים מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס, בידי נותן שירותים פיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} הפקדת פיקדון אצל בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כתנאי למתן אשראי מאת בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2א)}} קיומו של קשר עסקי סביר בין השירות הפיננסי המבוקש ובין התנאי לקניית נכס או שירות אחר, ובלבד שנותן השירותים הפיננסיים מסר על כך הודעה למפקח, והמפקח לא הודיע על התנגדותו בתוך 90 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(3)}} נסיבות נוספות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|44א||תיקון: תשע״ז־5, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44ב||תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44ג|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הנותן ללקוח הלוואה לדיור או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהלוואה לדיור ניתנת באמצעותו (בסעיף זה – המלווה), יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המלווה ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למלווה מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המלווה ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|44ד|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי (בסעיף זה – המלווה), ידחה המלווה, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המלווה תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מלווה תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המלווה במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:סעיף|44ה|הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג(ה)}} רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|45|הגבלת עיסוק ברוכלות}}
{{ח:ת}} לא יעסוק נותן שירותים פיננסיים במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות; לעניין זה, ”רוכלות“ – הצעת עסקה ללקוח מאת נותן שירותים פיננסיים, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו של הלקוח, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, והכול למעט הצעת עסקה לעוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.

{{ח:סעיף|46|הגבלות לעניין קטינים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים; ואולם השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, או עם אדם כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופסו; ואולם רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי בעל רישיון כאמור להתקשר בעסקה עם קטין ובלבד שמלאו לו 14 שנים, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

{{ח:סעיף|47|גילוי נאות|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל עסקה, ככל שישנה, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה.
{{ח:תת|(א1)}} יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה או אשראי על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; בסעיף קטן זה, ”נותן שירותים פיננסיים“ – למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות, ובין השאר חובות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} חובה לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על השירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

{{ח:סעיף|48|עריכת חוזה בכתב ומסירתו}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הלקוח, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי שירותים, כי נותן שירותים פיננסיים חייב לערוך חוזה בכתב עם הלקוח ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נותן שירותים פיננסיים העומד לכרות חוזה עם לקוח חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

{{ח:סעיף|49|הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לתת הוראות, דרך כלל או לסוג מסוים של שירותים פיננסיים, לעניין תוכנו של חוזה למתן שירותים פיננסיים או מידע אחר המיועד ללקוח, ובכלל זה תנאים שיש לקבוע בהם, וכן הוראות לעניין צורתו של חוזה כאמור, לרבות לעניין הגודל המזערי של האותיות, ולעניין החובה למסור את החוזה או את המידע ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו בחוזה לפי סעיף קטן (א) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|50|פירעון מוקדם|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} מי שקיבל הלוואה מבעל רישיון למתן אשראי או מבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יהיה רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תשלום עמלה לבעל הרישיון בידי מי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות מיוחדות לשמירה על ענייני לקוחות של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|50א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ לפרק ח׳}}|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון הנאמנות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 38ה|בסעיף 38ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25יז|בסעיף 25יז}}.

{{ח:סעיף|50ב|שמירה על ענייני המלווים|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – בעל הרישיון) וכל מי שעוסק מטעמו בניהול כספי המלווים יפעל לטובת המלווים באמונה ובשקידה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יקבע סולם השוואתי, או מודל אחר שאישר המפקח, להערכת הסיכוי שלווים יעמדו בפירעון האשראי שהם מקבלים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – מודל להערכת סיכויי הפירעון).
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור למלווה, לפני הקצאת כספי המלווה ללווים, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע ובהתאם לרמת פיזור האשראי שביקש המלווה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור התשואה על מתן האשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לעניין פסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} בהקצאת כספי המלווים ללווים, לא יעדיף בעל הרישיון את עניינו של מלווה אחד על פני מלווה אחר בהלוואות דומות; לעניין זה רשאי המפקח לקבוע, בהוראות שייתן, נסיבות שבהתקיימן לא יראו את בעל הרישיון כמי שהקצה את כספי המלווה תוך העדפת מלווים; בסעיף קטן זה, ”הלוואות דומות“ – הלוואות הדומות זו לזו במאפיינים מסוג שיורה המפקח, ובכלל זה במטרת הלוואה ובסיכויי פירעונה בהתאם למודל להערכת סיכויי הפירעון שקבע בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר אליו המלווה, ללווים, זכאי המלווה לדרוש מבעל הרישיון להשיב לידיו את הכספים שטרם הוקצו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין השבת הכספים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לא הקצה בעל הרישיון את כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בתוך 15 ימים ממועד העברתם לידיו, ידווח על כך למלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יפעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו; לא נפרע האשראי במועד, ינקוט בעל הרישיון אמצעי דרישה וגבייה סבירים, לפי דין, לצורך גביית החוב מאת הלווה; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמצעי דרישה וגבייה סבירים שעל בעל הרישיון לנקוט לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ח)}} המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני המלווים, בין השאר בעניינים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רישום שינהל בעל הרישיון בכל הנוגע לכספים שהועברו אליו בידי מלווה במטרה שיינתנו כאשראי ללווים ולכספים שהועברו אליו בידי הלווים כהחזרי אשראי לאותו מלווה;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו יקצה בעל הרישיון את כספי המלווים, ללווים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן העברת החזרי האשראי שהתקבלו מהלווים, למלווים;
{{ח:תתת|(4)}} רישום שעבודים להבטחת החזר האשראי שקיבלו לווים, בפנקסים המתנהלים לפי דין;
{{ח:תתת|(5)}} הבטחת המשך יכולת הגבייה של חובות הלווים כלפי המלווים, בנסיבות שבהן בוטל או הותלה רישיונו של בעל הרישיון או שהפך לחדל פירעון;
{{ח:תתת|(6)}} רמה מזערית לפיזור האשראי שנותן מלווה מסוים בין לווים שונים;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון כלפי המלווים;
{{ח:תתת|(8)}} הגבלת יכולתו של בעל הרישיון לקבל כספים מאת מלווים בנסיבות שבהן קיים עודף בהיצע האשראי על פני הביקוש לאשראי;
{{ח:תתת|(9)}} מגבלות לעניין היקף הכספים שבעל רישיון רשאי לקבל ממלווה שהוא גוף פיננסי, לשם הבטחת עניינם של מלווים שאינם גוף כאמור; לעניין פסקה זו, ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי או תאגיד עזר;
{{ח:תתתת|(ב)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|50ג|שמירה על ענייני הלווה|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור ללווה, לפני מתן האשראי, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל העלויות שבהן יישא הלווה בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות למסור את הפרטים המזהים של הלווה למלווה, בנסיבות שבהן הלווה אינו עומד בפירעון האשראי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38ז|בסעיף 38ז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לתת הוראות לשם שמירה על ענייני הלווים, ובין השאר לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל הרישיון בכל הנוגע להחזרי האשראי בידי הלווים.

{{ח:סעיף|50ד|חובת בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין פרסום באתר האינטרנט שלו|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו, בין השאר, פרטים בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין הפרטים שייכללו בפרסום לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(2)}} העמלות שגובה בעל הרישיון מהלווים ומהמלווים;
{{ח:תת|(3)}} שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת לתיווך באשראי, שלא נפרע, וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל להערכת סיכויי הפירעון, ככל שנקבעו רמות דירוג כאמור;
{{ח:תת|(4)}} שיעור התשואה על מתן האשראי באמצעות המערכת לתיווך באשראי; המפקח ייתן הוראות בדבר אופן חישוב שיעור התשואה לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|50ה|הוראות מיוחדות לעניין מערכת חברתית לתיווך באשראי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב|בסעיף 50ב(ב)}} בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי, אינו חייב לקבוע מודל להערכת סיכויי הפירעון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את בעל הרישיון האמור בסעיף קטן (א) מהחובה למסור למלווה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים במתן האשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג)}} ומהחובה לפרסם באתר האינטרנט שלו את שיעור האשראי של כלל הלווים, שלא נפרע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד(3)}}.

{{ח:סעיף|50ו|סייג לחובות החלות על מלווה בקשר למתן הלוואה|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} לא יראו בלווה שקיבל הלוואה מידי מלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, כלקוחו של אותו מלווה לעניין חובות החלות על המלווה לפי כל דין בקשר למתן הלוואה, כל עוד השירותים הניתנים ללווה בקשר לחובות כאמור, ניתנים באמצעות המערכת.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: בירור תלונות הציבור|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|51|בירור תלונות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יברר תלונה בעניין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם הוא רשאי לברר תלונה בעניין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

{{ח:סעיף|52|דרכי הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; לשם בירור תלונה כאמור, רשאי המפקח לדרוש כל ידיעה או מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב עליה.

{{ח:סעיף|53|תוצאות הבירור}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|54|הודעה על פגמים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח כי נותן שירותים פיננסיים עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|55|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סבר המפקח, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, כי נותן השירותים הפיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|הסעיף האמור}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מנותן השירותים הפיננסיים שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו או במחזיקים באמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה –
{{ח:תת|(1)}} להורות לנותן השירותים הפיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

{{ח:סעיף|56|סמכויות לשמירה על ניהול תקין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בו נוהג בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע, פגיעה משמעותית בניהול התקין של עסקיו, או לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, לתת לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}, ורשאי הוא, באישור השר –
{{ח:תתת|(1)}} להתלות או להגביל את סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;
{{ח:תתת|(2)}} להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיורה, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו;
{{ח:תתת|(3)}} למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי בעל הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א}}; מינוי כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סבר המפקח כי בנסיבות העניין טובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי הוא, באישור השר, לפעול מיד, ובלבד שיביא את העניין לפני הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וייתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|57|שמירת תוקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}}, שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|58|מפקח מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} על מינוי מפקח מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345כד3|סעיף 345כד3(א), (ד), (ה) ו־(ז) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות סבירים כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|58א|מנהל מורשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(4)}} ינהל את עסקי בעל הרישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – בעל הרישיון) לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א), למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לנושא משרה בבעל הרישיון, לדירקטוריון שלו, לוועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו, על פי מסמכי ההתאגדות של בעל הרישיון וההחלטות שהתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה מוסמך, באישור המפקח שיינתן לאחר התייעצות עם הרשם, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של בעל הרישיון, כולם או חלקם, לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, אחר, שהסכים לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)(4)}} לא יקיים בעל הרישיון התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף קטן (ה) על כוונתו לבטל את רישיונו של בעל הרישיון, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש את טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק בעל הרישיון או לכינוס נכסיו.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי פסקאות (1) או (2) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון, המנהל המורשה או המפקח לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף קטן זה או בשל אי־מילוי התחייבות לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המפקח לבטל את רישיונו של בעל רישיון שמונה לו מנהל מורשה, ייתן לדירקטוריון של בעל הרישיון הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע את טענותיו לפניו.
{{ח:תת|(ו)}} המפקח רשאי להורות לבעל הרישיון לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|59|מסירת מסמכים וידיעות למפקח המיוחד ולמנהל המורשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מונה מפקח מיוחד או מנהל מורשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|הסעיף האמור}} הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין שלא, וכן כל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים, חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או המנהל המורשה, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המפקח המיוחד או המנהל המורשה.

{{ח:סעיף|60|סייג להחלטות אסיפה}}
{{ח:ת}} החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיו, לא יהיה לה תוקף.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: חיסול עסקיו של נותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף|61|הודעה על חיסול עסקים}}
{{ח:ת}} נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל או שלא עסק במתן שירותים פיננסיים במשך שנתיים רצופות, יודיע על כך למפקח בתוך שבעה ימים.

{{ח:סעיף|62|חיסול מרצון}}
{{ח:ת}} החליט נותן שירותים פיננסיים על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, רשאי המפקח, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים –
{{ח:תת|(1)}} להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;
{{ח:תת|(2)}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

{{ח:סעיף|63|חיסול עקב ביטול רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים.
{{ח:תת|(ג)}} לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרישיונו בוטל את עסקיו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או חלקו, או לצוות על פירוקו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: סמכויות פיקוח, אכיפה ובירור מינהלי}}

{{ח:סעיף|64|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|65|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:ת}} המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים ומכל נושא משרה בו למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

{{ח:סעיף|66|מוסמכי פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יסמיך מבין עובדי משרדו פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – מוסמכי פיקוח).
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם כמוסמך פיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67 ו־68}}, כפי שקבע השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|67|סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח או מוסמך פיקוח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, רשאי המפקח או מוסמך פיקוח לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|68|סמכויות בירור מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}} –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן את המפר ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי פסקה זו ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם המפר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שלגביו ניתן הצו נדרש על ידי מוסמך הפיקוח להציג לו את החפץ או המסמך, ולא הציגו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
{{ח:תת|(ג)}} זומן המפר לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע מוסמך הפיקוח למפר שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; המפר שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

{{ח:סעיף|69|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} המפקח או מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו וכן יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה; תעודה כאמור של מוסמך פיקוח, תהיה חתומה בידי המפקח.

{{ח:סעיף|70|צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את אישור בית משפט השלום לכך, ובהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח דרש מאותו אדם להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, בתוך תקופה שהורה בדרישה, ואותו אדם לא עשה כן;
{{ח:תתת|(2)}} טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגשה בקשה לביטול הצו לפי סעיף קטן (ד), יפרסם המפקח גם את דבר הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מצו שהוצא לפי סעיף זה רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו בתוך 30 ימים מיום מתן הצו.

{{ח:קטע2|פרק יא1|פרק י״א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|70א||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ב||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ג||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ד||תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ה||תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ו||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ז||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ח||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70ט||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70י||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: עיצום כספי}}
{{ח:קטע3|פרק יב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|71|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ג־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי בעל רישיון למתן אשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 300,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא בעל רישיון בסיסי – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו וכן צבר הפיקדונות שלו אינם עולים, כל אחד, על 300 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 116,060 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} אם הוא בעל רישיון מורחב וצבר האשראי שלו או צבר הפיקדונות שלו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם צבר האשראי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 58,030 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} אם צבר האשראי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 232,110 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 29,010 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 17,410 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 17,410 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להשוואת עלויות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים“ – לרבות מי שרישיונו בוטל וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א) האמור}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|72|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 116,060 ש״ח)}} ליחיד, ואם הוא תאגיד – 250,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2015; בשנת 2025, 290,140 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב(א)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} מי שעיסוקו במתן אשראי שעסק גם בהנפקה של כרטיסי אשראי, בלא רישיון הנפקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יא|סעיף 25יא}};
{{ח:תתת|(1ג)}} מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח}};
{{ח:תתת|(2)}} מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או היה בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25יא|25יא}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הציג העתק מהרישיון או לא ציין את מספר הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}}, או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב) האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הודיע למפקח על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שמסר לו או על כך שהוגש נגדו כתב אישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}}, המחילות את {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} מי שפעל בניגוד לתנאים שנקבעו בהיתר שקיבל, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(6)}} מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים מכוח העברה על פי דין שלא מילא אחר הוראת המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(7)}} מחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד שלא מסר דיווח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(9)}} נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(10)}} נותן שירותים פיננסיים שבדירקטוריון שלו מכהנים פחות משלושה חברים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)}};
{{ח:תתת|(11)}} נותן שירותים פיננסיים או דירקטור שהפר הוראה מהוראות שהורה המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}};
{{ח:תתת|(11א)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מינה מנהל כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א}};
{{ח:תתת|(12)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מינה רואה חשבון מבקר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}}, או שלא מסר למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א1)}}, או שמינה רואה חשבון מבקר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב) או (ג)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א1)}};
{{ח:תתת|(13)}} רואה חשבון מבקר שלא מסר הודעה על הפרה למנהל הכללי או למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}};
{{ח:תתת|(14)}} נותן שירותים פיננסיים שמינה נושא משרה או בעל תפקיד אחר או לא הפסיק את כהונתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}, וכן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שכיהן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(15)}} נותן שירותים פיננסיים, נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בעל תפקיד אחר שהפר הוראה מההוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} מנהל כללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או שותף בתאגיד שהוא שותפות, שלא קבע כללים ונהלים או לא מינה אחראי להטמעתם ולפיקוח על קיומם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} נותן שירותים פיננסיים שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תתת|(17א)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שעסק בעיסוק שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיף 38א}};
{{ח:תתת|(17ב)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ששלט בתאגיד, או היה בעל עניין בו, בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב}};
{{ח:תתת|(17ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(17ד)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא ניהל כספים בחשבון נאמנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ה|סעיף 38ה(א)}};
{{ח:תתת|(17ה)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד להוראות המפקח לעניין ניהול חשבון נאמנות, שניתנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ה|סעיף 38ה(ג)}};
{{ח:תתת|(17ו)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שפעל בניגוד עניינים בניגוד לתנאים שקבע המפקח או להוראות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(17ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שמסר פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ז|סעיף 38ז}};
{{ח:תתת|(18)}} נותן שירותים פיננסיים שלא הגיש דוח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}};
{{ח:תתת|(19)}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, שלא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית את הפרטים הדרושים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} מי שנכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}};
{{ח:תתת|(21)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(22)}} פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)}};
{{ח:תתת|(23)}} נותן שירותים פיננסיים שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 43|פסקה (6) שבו}};
{{ח:תתת|(24)}} נותן שירותים פיננסיים שהתנה מתן שירות פיננסי בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:תתת|(24א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(24ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(24ג)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שגבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}};
{{ח:תתת|(25)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירותים פיננסיים בדרך של רוכלות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:תתת|(26)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א1)}};
{{ח:תתת|(26א)}} נותן שירותים פיננסיים שפרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}};
{{ח:תתת|(27)}} נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}}, שפרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או נותן האשראי, או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א1)}}, או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תתת|(28)}} נותן שירותים פיננסיים שלא ערך חוזה בכתב, או שלא ציין בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}}, או לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, או לא מסר לו עותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ב)}};
{{ח:תתת|(29)}} נותן שירותים פיננסיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח בדבר חוזה למתן שירותים פיננסיים או בדבר מידע אחר המיועד ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}};
{{ח:תתת|(30)}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא אפשר למי שקיבל ממנו או באמצעותו, הלוואה, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפירעונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(30א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר למלווה מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג)}};
{{ח:תתת|(30ב)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא השיב לידי המלווה את הכספים שדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ה)}};
{{ח:תתת|(30ג)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא דיווח למלווה על אי־הקצאת כל הכספים שהעביר לו המלווה, ללווים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ו)}};
{{ח:תתת|(30ד)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פעל לגביית החזר האשראי מאת הלווה במועד שנקבע לפירעונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ז)}}, או שלא נקט אמצעי גבייה ודרישה סבירים לצורך גביית החוב מאת הלווה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(30ה)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ח)}};
{{ח:תתת|(30ו)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא מסר ללווה מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(א)}};
{{ח:תתת|(30ז)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שהפר הוראה מההוראות שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}};
{{ח:תתת|(30ח)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שלא פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}};
{{ח:תתת|(31)}} נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן ליקוי בהתאם להוראת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)}};
{{ח:תתת|(32)}} נותן שירותים פיננסיים שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(33)}} נותן שירותים פיננסיים שלא מסר הודעה על חיסול עסקיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}};
{{ח:תתת|(34)}} מי שלא מסר ידיעה או מסמך למפקח או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(35)}} מי שלא מסר למפקח או למוסמך פיקוח ידיעה או מסמך לפי דרישתו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(א)(2)}};
{{ח:תתת|(35א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(36)}} נותן שירותים פיננסיים שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 96א|סעיף 96א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח(ב) או (ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מי שרישיונו בוטל והפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 25טו|25טו}} {{ח:פנימי|סעיף 25כד|או 25כד}} המחילים את {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} נותן שירותים פיננסיים שההון העצמי שלו נמוך מההון העצמי המזערי או אינו חופשי משעבוד או מעיקול, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(3א)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שעסק במתן אשראי בלא אישור מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו(א)}}, או שפעל בניגוד לתנאי האישור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, שלא פעל בהתאם להוראות המפקח שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}};
{{ח:תתת|(5)}} נותן שירותים פיננסיים או נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, שלא מסר למפקח המיוחד או למנהל המורשה ידיעה או מסמך שנדרש למסרם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שהפר הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|או 63(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שלא פעל בהתאם למגבלות שקבע המפקח לעניין מספר החברים באגודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99א|סעיף 99א(א)(6)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים, שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בנותן שירותים פיננסיים שאינו נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים ואינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של נותן השירותים הפיננסיים או מהוראה של הממונה עליו.

{{ח:סעיף|73|דרישה לתיקון הפרה מנושא משרה או בקשר לניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המפקח כי נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד הפר הוראה שבשלה ניתן להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב) או (ג)}} או שנותן שירותים פיננסיים הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)(14)}}, ידרוש ממנו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי כאמור, לתקן את ההפרה, ויתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיקן נושא המשרה או נותן השירותים הפיננסיים את ההפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|74|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} ואין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

{{ח:סעיף|75|זכות טיעון}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

{{ח:סעיף|76|החלטת המפקח ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 75|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|77|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|78|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|79|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיפים 71}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|80|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}.

{{ח:סעיף|81|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|82|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: התחייבות להימנע מהפרה}}

{{ח:סעיף|83|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳}}; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

{{ח:סעיף|84|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83}}, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי המפקח עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}}.

{{ח:סעיף|85|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.

{{ח:סעיף|86|הפרת ההתחייבות}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט המפקח את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}}, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(ד)}}, יחלט המפקח את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ב)}} – יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|87|השבת עירבון|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, יוחזר בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|88|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|89|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המפקח לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|90|איסור שיפוי וביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|91|הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

{{ח:סעיף|92|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המפקח עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המפקח את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא נותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד שאינו נותן שירותים פיננסיים, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|93|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המפקח למפר הודעה על כוונת חיוב או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד בתוספת ריבית שקלית, למעט אם היה ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עונשין}}

{{ח:סעיף|94|עונשין|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר 18 חודשים או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} אגודה שאינה תאגיד בנקאי שעסקה במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, בלא רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב(א)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(1ג)}} מי שעסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בלא רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25יח|סעיף 25יח(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ב|25ב(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 25יח|או 25יח(ב) או (ג)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}}, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהתקשר בעסקה עם קטין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(2)}} נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}}, או הפר חובה לעניין גילוי נאות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}}.

{{ח:סעיף|95|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)(1) עד (3)}} – גם דירקטור.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|96|סודיות}}
{{ח:ת}} המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי חוק זה, לשם הליך פלילי או לפי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|96א|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לתת הוראות לעניין שמירת מסמכים בידי נותן שירותים פיננסיים ובכלל זה לעניין אופן השמירה ותקופת השמירה, ורשאי הוא לתת הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של נותני שירותים פיננסיים.

{{ח:סעיף|97|פרסום נתוני עמלות וריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –
{{ח:תת|(1)}} סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
{{ח:תת|(2)}} שיעורי ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מבעלי הרישיונות למתן אשראי, מבעלי הרישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי או מבעלי הרישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

{{ח:סעיף|98|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}} –
{{ח:תתת|(1)}} המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון}}, לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך}}, לרשם, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} ולמפקח על הבנקים (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;
{{ח:תתת|(2)}} מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|לסעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 22א|ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, יודיע על כך למפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(3)}} מצא המפקח כי היקף הפעילות של בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי הוא היקף פעילות בנקאי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}}, יודיע על כך למפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|99|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, המפקח רשאי למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידיעה או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות דומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|99א|החלת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} (בסעיף זה – הפקודה) יחולו על בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 26|26}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 27א|27א}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 38|38}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 39|39}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 40|40}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 42|42}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 44|ו־44 לפקודה}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}} יחול לעניין אגודת פיקדון ואשראי בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחמישית הון המניות“ יקראו ”מ־2.5% מהון המניות“ ובמקום ”מחמישית ההון“ יקראו ”מ־2.5% מההון“;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}}, הרשם לא יסרב לרשום תיקון לתקנות של אגודת פיקדון ואשראי אם התיקון נובע מדרישה של המפקח;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 16|סעיף 16 לפקודה}}, לכל חבר אגודה יהיה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות של אגודת פיקדון ואשראי לעניין פדיון מניות, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 31|ו־31 לפקודה}}, יהיו כפופות להוראות המפקח לפי חוק זה, ובלבד שהפדיון לא יהיה בסכום הגבוה מערכה הנומינלי של המניה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(6)}} המפקח רשאי לקבוע מגבלות לעניין מספר החברים באגודת פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(7)}} זכות הקיזוז לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 24|סעיף 24 לפקודה}} תהיה נתונה רק לגבי חבר אגודת פיקדון ואשראי שיש לו זכות לפדות מניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה;
{{ח:תתת|(8)}} לרשם לא יהיו נתונות, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 43|סעיף 43 לפקודה}} בכל הנוגע לחקירה בעניין מצבה הכספי;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|הסעיף האמור}} לעניין דוחות כספיים וניהול העניינים הכספיים לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי; לעניין זה רשאי הרשם, לצורך מילוי תפקידו, לקבל את כל הדוחות הכספיים שהגישה האגודה למפקח לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנות לדוגמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 64|הסעיף האמור}}, לעניין אגודת פיקדון ואשראי יותקנו בהסכמת המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה, לגבי אגודת פיקדון ואשראי, הסותרות תקנות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה}}, ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה או עם הרשם, בהתאמה; נקבעו תקנות או הוראות המפקח לפי חוק זה לאחר התייעצות כאמור, יגברו אלה על התקנות הסותרות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודה}} לעניין פירוק אגודה, לא יחולו לגבי אגודת פיקדון ואשראי, ויחולו על אגודה כאמור לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|פרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: החלטה מיוחדת על פירוק מרצון טעונה מניין חוקי של 75% מחברי האגודה ותתקבל ברוב של 80% מהמשתתפים בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיפים 87 עד 89 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הצבעה באסיפה הכללית של אגודת פיקדון ואשראי.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345|סעיף 345 לחוק החברות}} לא יחול על אגודת פיקדון ואשראי.

{{ח:סעיף|99ב|העברת נכס או התחייבות של אגודת פיקדון ואשראי לצד קשור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, אגודת פיקדון ואשראי לא תמכור או תעביר נכס מהותי או התחייבות מהותית לצד קשור, אלא באישור המפקח; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי שקבע המפקח בהוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|99ג|הפעלת סמכות הרשם|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשם לפי כל דין יופעלו לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לאחר שמיעת עמדת המפקח לעניין זה.

{{ח:סעיף|100|אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית לנותן שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

{{ח:סעיף|101א|אישור המפקח למיזוג של נותן שירותים פיננסיים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מיזוג של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, עם תאגיד אחר, טעון, נוסף על דרישות כל דין, גם אישור מאת המפקח.

{{ח:סעיף|101|איסור העברה}}
{{ח:ת}} רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

{{ח:סעיף|102|הארכת מועדים}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89(א)}}.

{{ח:סעיף|103|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|103א|שינוי התוספות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת כספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} הוראות שבשל הפרתן יהיה המפקח רשאי להטיל עיצום כספי, וכן רשאי הוא לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בדרך האמורה.

{{ח:סעיף|104|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שנה, ובתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)}}, על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, פירוט הוראות שנתן לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, מספר הרישיונות וההיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, ועיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(א)}}, על עקרונות מוסכמים שגיבשו לעניין דרכי פעולה ופעולות שיינקטו כנגד בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לרבות התליה או ביטול רישיון, בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 25ט|בסעיף 25ט(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס׳ 4), התשע״ז–2017}}, ידווחו המפקח והמפקח על הבנקים לוועדת הכספים של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום העקרונות המוסכמים שגיבשו ביחס לניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|105|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|106||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|107|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|108|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|109|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|110||תיקון: ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|112|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|113|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|113א||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|113ב||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|113ג||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|113ד||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|113ה||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|114|תחילה|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן א׳ לפרק י״ז}}, ביום י״ח בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2017) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}}, ביום ז׳ בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018) (להלן – יום התחילה המאוחר).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיף קטן (א) או (ב) אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות חוק זה; ורשאי הוא לדחות מועדים כאמור לגבי כל העיסוקים המוסדרים בחוק זה או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום התחילה המאוחר נדחה ליום כ״ב בתשרי התשע״ט (1 באוקטובר 2018), או ליום פרסומו של צו איסור הלבנת הון לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, לפי המוקדם (ק״ת תשע״ח, 2068).}}

{{ח:סעיף|114א||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק ותיק“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעסק ערב יום התחילה במתן אשראי;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שעסק ערב יום התחילה המאוחר במתן שירות בנכס פיננסי.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 25יא|ו־25יא}}, עוסק ותיק שהגיש לפני יום התחילה או יום התחילה המאוחר, לפי העניין, בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, {{ח:הערה|או}} בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} וקיבל מאת המפקח אישור על הגשת בקשה כאמור, רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשתו; על עוסק כאמור יחולו, בתקופה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר, לפי העניין, עד מועד החלטת המפקח בבקשתו, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותים פיננסיים, כאילו היה בעל רישיון, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה או מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א1), יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}; אין בהוראות סעיף קטן זה –
{{ח:תתת|(1)}} כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מי שכיהן ערב יום התחילה או יום התחילה המאוחר כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נותן שירותי מטבע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11ג|בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון}}, כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, שהפר, לפני יום התחילה המאוחר, הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק האמור}}, ימשיכו לחול לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה לפני יום התחילה המאוחר עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון}}, לא יראו בביטול {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|הסעיף האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיף 111(4) לחוק זה}}, כביטול האיסור עליה לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|116|הוראת מעבר לעניין כהונה ראשונה של חבר ועדה מקרב הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}, כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהיה לשנתיים מיום מינוים.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שעה}}
{{ח:קטע3|פרק יז סימן א|סימן א׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}

{{ח:סעיף|117|הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגבלת שימוש במקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל רשות המסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ ו”הרשם“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הגבלה מינהלי“ – צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הגבלה שיפוטי“ – צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש יחידת תביעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|בסעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה {{ח:הערה|(ביום 1.8.2016)}} ועד יום התחילה יהיו נתונות למנהל רשות המסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} או למי שהוא הסמיכו לכך ({{ח:פנימי|פרק יז|בפרק זה}} – המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|118|צו מינהלי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם, משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מהעבירות המנויות להלן, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|סעיף 220 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיף 211(א1) לפקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו של המנהל לתת צו הגבלה מינהלי, ישקול, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו הגבלה מינהלי דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ו)}} על צו הגבלה מינהלי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות#סעיף 4|ו־4 לחוק הגבלת שימוש במקום}}.
{{ח:תת|(ז)}} ניתן צו הגבלה מינהלי, לא יינתן צו הגבלה מינהלי חדש בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של ראש יחידת תביעות, לאחר ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

{{ח:סעיף|119|צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות מס חמורות}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע, לתת צו הגבלה שיפוטי, בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים, כל אחת, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין השאר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו לתת צו הגבלה שיפוטי או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין השאר ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים או למחזיק בו מהוצאת הצו.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלים של המקום או למחזיק בו, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ה)}} בצו הגבלה שיפוטי ייקבעו תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
{{ח:תת|(ו)}} עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ז)}} בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ט)}} תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאים לערער על החלטת בית משפט לבית משפט מחוזי, והערעור יידון בדן יחיד.
{{ח:תת|(י)}} הוראות חוק זה לעניין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לעניין הארכה של צו הגבלה שיפוטי.

{{ח:סעיף|120|צו מינהלי להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 22|ו־22 לחוק רישוי עסקים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|121|סמכות בית משפט להגבלת שימוש במקום בשל עיסוק בלא רישום}}
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון}} או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|בסעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|או 17 לחוק רישוי עסקים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|122|נקיטת אמצעים לביצוע צו ושימוש בכוח}}
{{ח:ת}} לא קוימו הוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן זה}}, רשאי המנהל, או מי שהוסמך לכך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו, ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|123|סמכות תפיסה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118(א)}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יב|סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון}}, רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|ו־39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|124|העברת מידע למנהל}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 31א|בסעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון}}, הרשם רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|סימן זה}} ובמידה הנדרשת לשם כך.

{{ח:קטע3|פרק יז סימן ב|סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום – הוראת שעה מיום התחילה}}

{{ח:סעיף|125|הוראת שעה מיום התחילה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} ולבית המשפט הסמכויות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|שבסימן א׳}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יז סימן א|הסימן האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, במקום ”הרשם“ יבוא ”הרשם או המפקח, לפי העניין“;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}} יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון למתן אשראי ומתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|באותם סעיפים}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיפים 120}} {{ח:פנימי|סעיף 121|ו־121}} יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}} יחולו על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|126|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} המנהל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שנה מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125}} על פעולות שננקטו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יז|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק יז סימן ג|סימן ג׳: תיקונים עקיפים – הוראות שעה}}

{{ח:סעיף|127||תיקון: תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} כהוראת שעה.}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}}
{{ח:קטע3||הון עצמי מזערי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי – הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – 300,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי – 500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – 800,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ד)}} לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין נותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב – הון עצמי בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;צבר אשראי {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הון עצמי מזערי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25 עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 50 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בהתאם לצבר האשראי שלו או לצבר הפיקדונות שלו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;צבר אשראי או צבר פיקדונות {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הון עצמי נדרש {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25 עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 50 עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} לעניין בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}})}}}}

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב בתמוז התשע״ו (18 ביולי 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gay5s9q5oxxez5gcgcxs1m31zpcqsfn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק עוולות מסחריות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>328986</id>
    <revision>
      <id>3019744</id>
      <parentid>3002552</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:34:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19579" sha1="lrwjs7hqurerf8dmxl32q27tcgw360r" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט–1999

&lt;מאגר 2001139 תיקון 2068499 תקן 165155 קוד a163Y00000DuG6pQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ט, 146|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תשע&quot;ט, 246|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

__TOC__

== פרק א׳: הלכות מסחר לא הוגנות ==

@ 1. גניבת עין
: (א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
: (ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

@ 2. תיאור כוזב
: (א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).
: (ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.

@ 3. התערבות לא הוגנת
: לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

@ 4. המעוול והנפגע
: החובות [[בפרק זה]] יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור על פי [[פרק זה]], במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.

== פרק ב׳: גזל סוד מסחרי ==

@ 5. הגדרות
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעלים” – לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
:- ”סוד מסחרי”, ”סוד” – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
:- ”שימוש” – לרבות על ידי העברה לאחר.

@ 6. גזל סוד מסחרי
: (א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
: (ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
:: (1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
:: (2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
:: (3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
: (ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, ”הנדסה חוזרת” – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.

@ 7. סייגים לאחריות
: (א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
:: (2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
: (ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.

@ 8. רכישה בתום לב ובתמורה
: (א) אדם אינו אחראי לפי [[סעיף 6(ב)(3)]] בשל שימוש שעשה בסוד מסחרי, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.
: (ב) הטיל בית המשפט אחריות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפטור את האחראי לגזל הסוד המסחרי מהסעדים שלהם זכאי בעל הסוד, כולם או חלקם.

@ 9. דמיון מהותי
: יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.

@ 10. חזקת שימוש
: חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:
: (1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;
: (2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

==פרק ג׳: נזיקין וסעדים ==

@ 11. עוולה בנזיקין
: הפרת הוראה מהוראות [[פרקים א׳]] [[פרק ב|ו־ב׳]] היא עוולה בנזיקין, [[ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] (להלן – פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.

@ 12. תחולת סעדים
: הסעדים [[שבסעיפים 13 עד 21]], לא יחולו על עוולות לפי [[סעיפים 2]] [[ו־3]].

@ 13. פיצוי בלא הוכחת נזק
: (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
: (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א).

@ 14. עיון מחדש בצו מניעה
: ניתן צו מניעה לטובת בעליו של סוד מסחרי, זכאי הצד שכנגד לבקש, בכל עת, כי ייערך עיון מחדש בצו, בטענה שהסוד המסחרי פורסם; ראה בית המשפט כי המבקש הפיק יתרון לא הוגן מההחזקה בסוד לפני פרסומו, רשאי הוא, כל עוד מתקיים אותו יתרון, להשאיר את הצו בתוקפו.

@ 15. מתן חשבונות
: בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה.
: ((פורסמו [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999]].))

@ 16. כונס נכסים
: (א) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי [[פרק זה]], של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]] [[ו־32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]], בשינויים המחויבים.
: (ב) כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
: (ג) הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים; הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש והתפיסה.

@ 17. צו במעמד צד אחד
: (א) הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
: (ב) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 18. ערובות
: בית המשפט לא ייתן צו זמני לפי [[פרק זה]] אלא כפוף להמצאת ערובה מספקת להנחת דעתו, לטובת מי שכנגדו ניתן הצו לפי [[סעיפים 16]] [[או 17]], לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו, אם תידחה התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן כפוף להמצאת ערבון כאמור [[בסעיף 19]].

@ 19. ערבון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) ערבון כאמור [[בסעיף 18]] יהיה בהפקדת סכום שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, כפי שיקבע בית המשפט; סכום הערבון יופקד במזומן או בערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר))); בית המשפט רשאי, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים לכך, להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר; (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט, אם שוכנע תוך כדי ההליך המשפטי שהדבר מוצדק, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נדחתה התובענה או פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת מי שניתן נגדו צו לפי [[סעיפים 16]] [[או 17]], אם שוכנע שבקשת הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בגרימת נזק של ממש למי שהצו ניתן נגדו.
: (ד) חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה שנקבעה לפי [[סעיף 18]] או בהתאם לכל דין, בדרך של הגשת תובענה.

@ 20. זכויות צד שלישי
: (א) במתן צו לפי [[סעיפים 16]] [[או 17]], המסמיך כניסה לחצרים המוחזקים בידי צד שלישי, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באפשרות –
:: (1) שקיימות זכויות של הצד השלישי בנכסים או בראיות שלגביהם מתבקש הצו, וטיבן של זכויות כאמור;
:: (2) שהצד השלישי שותף לעוולה.
: (ב) היו הנכסים או הראיות שלגביהם מתבקש צו לפי [[סעיפים 16]] [[או 17]] מצויים בחזקתו של צד שלישי, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף להליך בתוך המועד שיקבע.
: (ג) טוען צד שלישי לזכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי [[פרק זה]], רשאי הוא להצטרף להליך בתוך 14 ימים מן היום שנודע לו על תפיסתם.
: (ד) התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי [[פרק זה]], יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף כצד להליך, בתוך המועד שיקבע; הצירוף יכול שיהיה בכל שלב משלבי המשפט.
: (ה) הצטרף צד שלישי להליך, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצד השלישי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת בקשת הצירוף של הצד השלישי.

@ 21. השמדת נכסים
: בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:
: (1) על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);
: (2) אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים של הנכסים, כערכם אלמלא ביצוע העוולה;
: (3) על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.

== פרק ד׳: שונות ==

@ 22. סמכות בית הדין לעבודה
: (א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –
:: (1) בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות [[פרק ב׳]], והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
:: (2) בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות [[פרק ב׳]], הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
: (ב) בתובענות שבית דין לעבודה דן בהם לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי [[סעיפים 15 עד 20]].

@ 23. אי גילוי סוד מסחרי
: (א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
: (ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
: (ד) בסעיף זה, ”בית משפט” – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.

@ 24. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ט)
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]], או מהוראות כל דין אחר.

@ 25. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות –
: (1) הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי [[סעיף 15]];
: (2) דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;
: (3) הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;
: (4) כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;
: (5) אופן רישום נכסים שנתפסו;
: (6) אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;
: (7) כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;
: (8) כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.
: ((פורסמו [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש&quot;ס–1999]].))

@ 26. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))
@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].))
@ 28. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].))

@ 29. תחילה
: תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג׳ באייר התשנ״ט (19 באפריל 1999).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* צחי הנגבי, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* דן תיכון, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>lrwjs7hqurerf8dmxl32q27tcgw360r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק עוולות מסחריות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328987</id>
    <revision>
      <id>3019762</id>
      <parentid>3002565</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:01:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019744] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23344" sha1="51w5xinqog1dzkx9z4yan6lp7ah4enr" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001139}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ט, 146|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 246|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 364|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הלכות מסחר לא הוגנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: גזל סוד מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: נזיקין וסעדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הלכות מסחר לא הוגנות}}

{{ח:סעיף|1|גניבת עין}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

{{ח:סעיף|2|תיאור כוזב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).
{{ח:תת|(ב)}} המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.

{{ח:סעיף|3|התערבות לא הוגנת}}
{{ח:ת}} לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

{{ח:סעיף|4|המעוול והנפגע}}
{{ח:ת}} החובות {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור על פי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: גזל סוד מסחרי}}

{{ח:סעיף|5|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“ – לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוד מסחרי“, ”סוד“ – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לרבות על ידי העברה לאחר.

{{ח:סעיף|6|גזל סוד מסחרי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
{{ח:תת|(ב)}} גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, ”הנדסה חוזרת“ – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.

{{ח:סעיף|7|סייגים לאחריות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.

{{ח:סעיף|8|רכישה בתום לב ובתמורה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם אינו אחראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(3)}} בשל שימוש שעשה בסוד מסחרי, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.
{{ח:תת|(ב)}} הטיל בית המשפט אחריות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפטור את האחראי לגזל הסוד המסחרי מהסעדים שלהם זכאי בעל הסוד, כולם או חלקם.

{{ח:סעיף|9|דמיון מהותי}}
{{ח:ת}} יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.

{{ח:סעיף|10|חזקת שימוש}}
{{ח:ת}} חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: נזיקין וסעדים}}

{{ח:סעיף|11|עוולה בנזיקין}}
{{ח:ת}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרקים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ב|ו־ב׳}} היא עוולה בנזיקין, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|12|תחולת סעדים}}
{{ח:ת}} הסעדים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13 עד 21}}, לא יחולו על עוולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}.

{{ח:סעיף|13|פיצוי בלא הוכחת נזק}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14|עיון מחדש בצו מניעה}}
{{ח:ת}} ניתן צו מניעה לטובת בעליו של סוד מסחרי, זכאי הצד שכנגד לבקש, בכל עת, כי ייערך עיון מחדש בצו, בטענה שהסוד המסחרי פורסם; ראה בית המשפט כי המבקש הפיק יתרון לא הוגן מההחזקה בסוד לפני פרסומו, רשאי הוא, כל עוד מתקיים אותו יתרון, להשאיר את הצו בתוקפו.

{{ח:סעיף|15|מתן חשבונות}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}

{{ח:סעיף|16|כונס נכסים}}
{{ח:תת|(א)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|ו־32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים; הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש והתפיסה.

{{ח:סעיף|17|צו במעמד צד אחד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|18|ערובות}}
{{ח:ת}} בית המשפט לא ייתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אלא כפוף להמצאת ערובה מספקת להנחת דעתו, לטובת מי שכנגדו ניתן הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו, אם תידחה התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן כפוף להמצאת ערבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}.

{{ח:סעיף|19|ערבון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ערבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} יהיה בהפקדת סכום שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, כפי שיקבע בית המשפט; סכום הערבון יופקד במזומן או בערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר)}}; בית המשפט רשאי, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים לכך, להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר; {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט, אם שוכנע תוך כדי ההליך המשפטי שהדבר מוצדק, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נדחתה התובענה או פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת מי שניתן נגדו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, אם שוכנע שבקשת הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בגרימת נזק של ממש למי שהצו ניתן נגדו.
{{ח:תת|(ד)}} חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהתאם לכל דין, בדרך של הגשת תובענה.

{{ח:סעיף|20|זכויות צד שלישי}}
{{ח:תת|(א)}} במתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, המסמיך כניסה לחצרים המוחזקים בידי צד שלישי, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באפשרות –
{{ח:תתת|(1)}} שקיימות זכויות של הצד השלישי בנכסים או בראיות שלגביהם מתבקש הצו, וטיבן של זכויות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שהצד השלישי שותף לעוולה.
{{ח:תת|(ב)}} היו הנכסים או הראיות שלגביהם מתבקש צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}} מצויים בחזקתו של צד שלישי, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף להליך בתוך המועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} טוען צד שלישי לזכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, רשאי הוא להצטרף להליך בתוך 14 ימים מן היום שנודע לו על תפיסתם.
{{ח:תת|(ד)}} התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף כצד להליך, בתוך המועד שיקבע; הצירוף יכול שיהיה בכל שלב משלבי המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הצטרף צד שלישי להליך, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצד השלישי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת בקשת הצירוף של הצד השלישי.

{{ח:סעיף|21|השמדת נכסים}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);
{{ח:תת|(2)}} אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים של הנכסים, כערכם אלמלא ביצוע העוולה;
{{ח:תת|(3)}} על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|22|סמכות בית הדין לעבודה}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –
{{ח:תתת|(1)}} בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענות שבית דין לעבודה דן בהם לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15 עד 20}}.

{{ח:סעיף|23|אי גילוי סוד מסחרי}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”בית משפט“ – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|24|שמירת דינים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|25|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תת|(2)}} דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;
{{ח:תת|(4)}} כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;
{{ח:תת|(5)}} אופן רישום נכסים שנתפסו;
{{ח:תת|(6)}} אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;
{{ח:תת|(7)}} כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;
{{ח:תת|(8)}} כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}

{{ח:סעיף|29|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באייר התשנ״ט (19 באפריל 1999).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''צחי הנגבי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דן תיכון'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>51w5xinqog1dzkx9z4yan6lp7ah4enr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המכס</title>
    <ns>116</ns>
    <id>335705</id>
    <revision>
      <id>3019735</id>
      <parentid>3002532</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:21:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="255714" sha1="skkpho96p36jqicepef8c7fue9zrah1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המכס [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000883 תיקון 2209401 תקן 2001799 קוד a163Y00000DuNS4QAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000882 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק מ&quot;ב, עמ' 493|פקודת המכס|0:563303)), ((ת&quot;ט|ת&quot;ט)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 105|תקון|0:560989)); ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 204|תקון|0:560989)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 39|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)), ((155|תקון|0:561135)), ((248|תקון מס' 2|0:561211)); ((1939, תוס' 1, 19|תקון|0:561393)), ((154|תקון מס' 2|0:561535)); ((1940, תוס' 1, 32|תקון|0:561547)), ((51|פקודת הסכמי מכס בין פלשתינה (א&quot;י) וסוריה ובין פלשתינה (א&quot;י) והלבנון|0:561584)); ((1941, תוס' 1, 2|תקון|0:561677)), ((תוס' 2, 930|תקנות ההגנה (תיקון חוק המכס והאקסייז)|1116)); ((1943, תוס' 2, 222|תקנות ההגנה (תקון פקודת המכס)|1256)), ((750|תקנות ההגנה (תקון פקודת המכס) (מס' 2)|1293)); ((1946, תוס' 2, 310|‏תקנות הגנה (תיקוני חיקוקים מסויימים) (הפקעה)|1477)), ((תוס' 1, 100|פקודת תחיקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|1477)); ((1947, תוס' 1, 131|תקון|0:562519)), ((282|תיקון מס' 2|0:562646)); ((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:208867)), ((VII|ת&quot;ט|i:1956)). '''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000883 --&gt; ((דמ&quot;י תשי&quot;ז, 39|פקודת המכס|vn:3:525672)); ((הנ&quot;ח תשי&quot;ח, 178|ת&quot;ט)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 28|תיקון|4:208869)); ((תשכ&quot;ב, 82|תיקון מס' 2|5:208870)); ((תשכ&quot;ג, 42|חוק המכס (הוראת שעה ואישור פעולות)|5:211830)), ((78|ת&quot;ט|ec:5:317414)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)); ((תשכ&quot;ה, 118|תיקון לפקודת תעריף המכס והפיטורין|5:208871)); ((תשכ&quot;ח, 157|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|6:211684)); ((תשל&quot;ב, 16|תיקון מס' 5|7:208872)); ((תשל&quot;ו, 17|תיקון מס' 6|8:208873)), ((294|תיקון מס' 14 לחוק לעידוד השקעות הון|8:209076)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 169|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע) (מס' 2)|3774));  ((ס&quot;ח תשל&quot;ח, 36, 37|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|9:208939)); ((תשל&quot;ט, 149|תיקון מס' 9|9:208874)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)), ((275|תיקון מס' 6 לחוק מס ערך מוסף|11:210510)); ((תשנ&quot;ה, 353|תיקון מס' 12|13:211195)), ((360|תיקון לחוק סוכני המכס|13:211196)); ((תשנ&quot;ו, 145|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ח, 24|תיקון מס' 15|14:211455)); ((תש&quot;ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|15:300176)); ((תשס&quot;א, 45|תיקון מס' 17|15:300282)); ((תשס&quot;ב, 424|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (תיקוני חקיקה)|15:300497)), ((465|תיקון מס' 23 לחוק מס ערך מוסף|15:300511)); ((תשס&quot;ג, 433|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 309|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת&quot;ט|2122)); ((תשע&quot;ד, 592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)), ((736|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|19:303848)); ((תשע&quot;ו, 283|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|20:318394)); ((תשע&quot;ז, 1198|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע&quot;ח, 256|תיקון מס' 28|20:491910)); &lt;!-- ; ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תשפ&quot;ד, 152|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((477|תיקון מס' 6 לפקודת היבוא והיצוא|25:3964040)); ((תשפ&quot;ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס -
:- &quot;אריזה&quot; - לרבות כל דבר שטוּבין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
:- &quot;ארץ חוץ&quot; או &quot;חוץ לארץ&quot; - כל מקום שמחוץ לישראל;
:- &quot;בעל&quot;, לענין טוּבין - הבעל, היבואן, היצואן, הנִשגָר או הסוכן של אותם טוּבין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;
:- &quot;בעל&quot;((,)) לענין כלי הובלה - לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
:- &quot;בעל רציף&quot; - לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
:- &quot;גובה מכס&quot; - המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד-מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הברחה&quot; - יִיבּואם של טובין, או יִיצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להוֹנוֹת את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין יִיבּואם, יִיצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
:- &quot;הובלה שלא כדין&quot;, לענין טובין מוברחים או מחולטים - הובלתם שלא על פי רָשות;
:- &quot;הִישָבון&quot; - השבת דמי מכס לפי הוראות [[הפרק התשיעי]], או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי [[סעיף 160ב(א)]] ונתמלאו תנאי ההישבון;
:- &quot;הצהרת ייבוא&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 103]];
:- &quot;חוק חתימה אלקטרונית&quot; - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חוק סוכני המכס&quot; - [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חמרי נפץ&quot; - גליצרין חנקני, דינמיט, כותנַת-נפץ, אבקת-הֶדֶף, מִלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רְכִיבִים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקות-הַקָשָה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
:- &quot;טוּבין חָבי מכס&quot; - טובין שיש לשלם עליהם מכס;
:- &quot;ימים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כלי הובלה&quot; - כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
:- &quot;מחסן&quot; - מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
:- &quot;מחסן המכס&quot; - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
:- &quot;מחסן רָשוּי&quot; - מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין שהותרו לאחסנה כמשמעותם [[בפרק חמישי]] ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות-המכס כאמור [[בסעיף 14]];
:- &quot;מטבעות&quot; - בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
:- &quot;המנהל&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מסי יבוא&quot; - מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו [[בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]], מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
:- &quot;מסמכי העדפה&quot; - מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, &quot;העדפה&quot; - לרבות הפחתה או פטור;
:- &quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- &quot;מצהר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 53]];
:- &quot;נמל&quot; - כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
:: (1) נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) שדה תעופה כהגדרתו [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]];
:: (3) מסופי מעבר כהגדרתם [[בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש&quot;ם-1980]];
:: (4) תחנות גבול לפי [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;סוכן מכס&quot; - כהגדרתו [[בחוק סוכני המכס]];
:- &quot;על פי רָשות&quot; - על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
:- &quot;פקודת הייבוא והייצוא&quot; - [[=פקודת הייבוא והייצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;פקיד-מכס&quot; - כל אדם המועסק בשירות רָשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רָשות-המכס;
:- &quot;פרסום&quot; - לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שַעתּוּק של פרסום כזה;
:- &quot;פרסומי עת&quot; - כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
:- &quot;קברניט&quot; - הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
:- &quot;רציף&quot; - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להֶנחֵת טובין או לטעינתם;
:- &quot;רָשוי&quot; - שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
:- &quot;רָשות-המכס&quot; - אגף המכס והבלו;
:- &quot;שטעון&quot; - ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
:- &quot;תעודות&quot; - מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

@ 2. חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות
: נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.

== פרק שני: מינהל ==

@ 3. תפקידי המנהל
: המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

@ 4. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לֶאֱצוֹל לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

@ 5. דגל המכס
: כלי השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

@ 6. קביעת נמלים, שדות תעופה וכו' (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
:: (1) תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;
:: (2) מקומות כניסה;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תחנות תעופה אזרחית;
:: (5) נתיבים להובלה ביבשה;
:: (6) רציפים בנמלים ותחומיהם;
:: (7) מקומות לבדיקת טובין;
:: (8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
: (ב) רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה - יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
: ((פורסם [[צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין), תשכ״ח-1968]].))

@ 7. סידורים ברציפים
: כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

@ 8. הצהרה בפני מי
: כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 10. ימי עבודה ושעות עבודה
: (א) ימי העבודה ושעות העבודה של רָשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.
: (ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא יִיפָּרק מעל כל כלי שיט, ולא יִיפָּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 13. אגרות השגחה
: הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד -
: (1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
: (2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שִיטעוןּ, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
: (3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רָשות-המכס שימת לב העולה על הרגיל;
: (4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רָשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.

== פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 14. הפיקוח על טובין (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: טובין יהיו נתונים לפיקוח רָשות-המכס כאמור להלן:
: (1) טובין שיובּאו - משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד יִיצואם, הכל לפי הענין;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) טובין שנועדו ליצוא - משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא, או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות [[סימן ב' לפרק שישי]], לפי המוקדם, עד ייצואם.

@ 15. טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין הנמצאים בכלי הובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי ההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוף של ישראל.

@ 16. זכות בדיקה
: פיקוחה של רָשות-המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

@ 17. הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם
: הובלתם של טובין מתוך אַרבָּה או מעל מִגָשָה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה - יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

@ 18. דין אדם שבידו שטר מסירה - כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה-2)
: (א) שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה - רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
: (ב) בסעיף זה, &quot;משלח בינלאומי&quot; - כמשמעותו [[בחוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 19. פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין
: (א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
: (ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רָשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האָבֵד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

@ 20. סימונן ומספרן של אריזות
: רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

@ 21. טובין שנפרקו לכאורה במצב רע
: (א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהָר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
: (ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

@ 22. אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח
: (א) טובין הנתונים לפיקוח רָשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רָשות ולפי פקודה זו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות.

@ 23. אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד
: רָשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רָשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.

@ 24. הצהרות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' לפרק רביעי]] או הצהרת ייצוא לפי הוראות [[סימן ב' לפרק שישי]], לפי העניין.

@ 25. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 30. מטען אישי של נוסעים (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 24]], טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליַבְּאם וליַצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין.

@ 30א. חובת מתן הצהרה (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ה)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
: (ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
: ((פורסמו [[תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ&quot;ו–1985]].))

@ 31. זכות לדרוש ערובה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) רָשות-המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות-המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או למתן התרה לגביהם לפי הוראות [[סעיף 65]] לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 103(ז)]].
: (ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
: (ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.

@ 32. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 33. מותר ליתן ערובה כללית
: מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רָשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.

@ 34. חילוטו של ערבון כסף
: ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.

@ 35. ערובה חדשה
: היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.

@ 36. כוחה של ערובה
: הגיש גובה המכס תביעה על ערובּה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובּה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובּה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החָבוּת או שיצאו ידי חובתם.

@ 37. מתן היתר
: כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להַתלותו.

@ 38. טובין המיובאים בדואר
: טובין שיובּאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רָשות-המכס כדרך טובין שיובּאו באופן אחר.

@ 39. הנוהל בחבילות דואר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], בטובין שיובּאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה שבטופס או שבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הצהרת הייבוא הנדרשת לפי [[סימן ה' לפרק רביעי]], והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רָשות-המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
: (ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.

@ 39א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: יִיבוא טובין ==

=== סימן א': יְבוא אסור ויבוא מוגבל ===

@ 40. סמכות לאסור יבוא
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר יִיבּואם של טובין או של סוג טובין - פרט לפרסומים, שניתן לאסור את יִיבּואם לפי סעיף קטן (ב) - לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב יִיבּואם ובין באופן אחר.
: (ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבּואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבּואם של גליונות הפרסום שיָצאו קודם לכן או שיֵצאו מכאן ואילך.
: ((פורסם [[צו המכס (איסור יבוא), התשס״ה–2005]].))

@ 41. יבוא אסור
: לא יְיַבֵּא אדם טובין שיִיבּואם אסור.

@ 42. טובין אסורים
: ואלה טובין שייבּואם אסור:
: (1) טובין שייבּואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
: (2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
: (3) דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגוּנים.

@ 43. יבוא מוגבל
: טובין שיִיבּואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא יְיַבֵּא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

@ 44. טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שייבּואם אסור המצויים בכלי הובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של כלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רָשות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל.

=== סימן ב': יִיבוא בדרך הים ===

@ 45. ייבוא טובין דרך הים (תיקון: תשע&quot;ח)
: כדי להבטיח שיִיבּואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
: (1) יותן לעלות אל האניה;
: (2) יוגש מצהר על מטען האניה;
: (3) הטובין שהוגש עליהם מִצְהר לפריקה יִיפָּרקו ויותן לבדקם.

@ 46. חובת אניה להיכנס לנמל
: לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.

@ 47. חובת אניה להיענות לקריאה
: נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רָשות-המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.

@ 48. חובת אניה לעצור בתחנת מעלֶה
: קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלֶה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.

@ 49. הקלות לעליה אל אניה
: קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.

@ 50. חובת אניה למהר למקום הפריקה
: לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלֶה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.

@ 51. אין להשיט אניה בלי רָשות
: משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רָשות.

@ 52. הגבלת העליה אל אניה
: לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.

=== סימן ג': מצהר על המטען (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 53. הגשת מצהר (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח)
: (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה - מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל -
::: (א) יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה - קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
::: (ב) יגיש משלח בין-לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין-לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, &quot;משלח בין-לאומי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24א לחוק סוכני המכס]];
:: (2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות - יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה - נמל פקידה) - לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
::: (ב) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון - בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
:: (3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר - תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
:: (4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה - יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.

@ 54. תיקון טעות (תיקון: תשע&quot;ח)
: במצהר התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.

@ 54א. הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי [[פרק ארבעה עשר א']].

@ 55. קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים (תיקון: תשע&quot;ח)
: אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.

@ 55א. חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
: (ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.

=== סימן ד': פריקה והֶנחֵת ===

@ 56. פירוק הצובר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אין לפרק את הצוֹבֶר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות [[סעיף 65]].

@ 57. הסרת טובין מאניה
: (א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רָשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להֶנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשַטעֵן אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברְשות גובה המכס.
: (ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.

@ 58. חובה להפקיד טובין
: טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הֶנחֵת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.

@ 59. אריזה חוזרת ברציף
: כל טובין מותר, על פי רָשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.

@ 60. תקנות למניעת צפיפות
: כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שִטעוּנם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רָשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.

@ 61. חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'
: גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רָשות-המכס או לכל מקום אחר.

=== סימן ה': הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 62. הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה - הצהרת ייבוא):
:: (1) צריכה בארץ;
:: (2) אחסנה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) [[וחוק סוכני המכס]], המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]], תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
: (ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
:: (1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
:: (2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא - היתר, רישיון או אישור כאמור;
:: (3) מסמכי העדפה;
:: (4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
:: (5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) -
:: (1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
:: (2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
: (ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור [[בסעיף 168]] [[ובחוק סוכני המכס]].

@ 63. המועד להגשת הצהרת ייבוא (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר - לא יאוחר מ-45 ימים ממועד הייבוא.
:: ((פורסמו [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא), התשפ״ה–2024]].))
: (ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

@ 64. הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]], תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי [[פרק ארבעה עשר א']].

@ 65. התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
::: (ב) ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]];
::: (ג) להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]], או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
::: (ד) לא שולמו מסי ייבוא כדין;
::: (ה) לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
:: (2) לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
: (ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
: (ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.

@ 65א. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ח)
: הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי [[סעיף 62(ג)]], בהתאם לכללים שיקבע המנהל.

@ 65ב. חובה להשיב על שאלות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.

@ 65ג. הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף הוראות [[סעיף 62(א)]], המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.

=== סימן ו': יִיבוא שלא בדרך הים ===

@ 66. ייבוא טובין שלא בדרך הים
: (א) טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
: (ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
: (ג) אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
: (ד) יותן להיכנס לכלי ההובלה.

@ 67. (תיקון: תשי&quot;ח, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: החסנת טובין ==

=== סימן א': מחסנים רשויים ===

@ 68. רישיון מחסן (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון ([[בפרק זה]] - רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
: (ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור [[בסעיף 62(א)(2)]], וניתנה לגביהם התרה ([[בפרק זה]] - טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
: (ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.

@ 69. מחסנים לסוגיהם
: מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
: (1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
: (2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.

@ 70. תקופתו של רשיון מחסן
: (א) רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
: (ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
: (ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.

@ 71. כוחה של הממשלה לבטל רשיון
: (א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
: (ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.

@ 72. תוצאות ביטולו של רשיון
: (א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או יְיוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
: (ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.

@ 73. פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה
: טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הֶנחֵתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.

@ 74. גמר האחסנה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד-המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי האחסנה הסתיימה.

@ 75. סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
: (ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עִכָּבוֹן על הטובין כנגד הוצאות אלה.

@ 76. אריזה שבה יש להפקיד טובין (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם.

@ 77. חובותיו של בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בעל רשיון מחסן -
: (1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
: (2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד-המכס;
: (3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
: (4) יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
: (5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.

@ 78. פתיחת מחסן
: (א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רָשות.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס 200 לירות.

@ 79. לפקיד-המכס רשות גישה למחסן
: לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.

@ 80. רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין
: טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.

@ 81. המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה
: טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האָבֵד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.

@ 82. גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי
: רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.

@ 83. חבותו של בעל רשיון
: טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד-המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס - בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.

@ 84. חסר בטובין מוחסנים
: נמצא חֶסֶר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.

@ 85. הוצאת טובין לשם הצגה
: מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובּה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.

@ 86. דוגמאות מטובין מוחסנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא הגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החָסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה - אף ללא תשלום מכס.

@ 87. טיפול בטובין כשהם במחסן
: גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב ולארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים (([צ&quot;ל: טובין])) שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.

@ 88. הערכה שנית של טובין מוחסנים
: טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.

@ 89. טובין שאינם שווים במכס החל עליהם
: (א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
: (ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.

@ 90. טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ
: (א) טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
: (ב) טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם כתום ארבעה עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
: (ג) הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.

@ 91. הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
:: (1) הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
:: (2) הצהרת ייצוא;
:: (3) הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
: (ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) - [[סעיפים 62(ב) עד (ה)]] [[ו-63 עד 65ג]];
:: (2) לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) - [[סעיפים 103(ב) עד (ו)]] [[ו-104]].

@ 92. המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)]], ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת העברתם, הֶנחֵתָם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

@ 93. טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(2) או (3)]], וניתנה לגביהם התרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

@ 94. אחסנה להלכה (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(3)]] (בסעיף זה - ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(1) עד (3)]], יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.

=== סימן ב': מחסני המכס ===

@ 95. מחסני המכס
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
:: ((נקבעו מחסני המכס הבאים: מחסן 5 שבבניני תחנת הרכבת בירושלים ([[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)|ק&quot;ת תשט&quot;ו, 1343]]); מחסן בבסיס צה&quot;ל שיקבע מנהל המכס יחד עם המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך, שבו יאוחסן ציוד צבאי ([[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)|ק&quot;ת תשנ&quot;א, 615]]); מחסן G AND B אשר בבעלות חברת אלול טכנולוגיות בע״מ ומר סטרלינג גרוסמן, המוחזק בידי מדינת ישראל, לגבי טובין שבבעלות מדינת ישראל בלבד, כל עוד קיים בו שטח נפרד שבו מאוחסנים טובין שבבעלותה של מדינת ישראל ([[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)|ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 1238]]).))
: (ב) טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
: (ג) המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.

@ 96. מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס
: המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.

@ 97. זמן תשלום האגרה
: כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.

@ 98. סמכות למכור (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.

@ 99. תשלום היטלים
: המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההֶנחת החלים על אותם טובין.

== פרק ששי: יִיצוא טובין ==

=== סימן א': יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל ===

@ 100. סמכות לאסור יצוא
: הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את היִיצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.
: ((פורסם [[צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937]].))

@ 101. יצוא אסור
: לא יְיַצא אדם טובין שייצואם אסור.

@ 102. יצוא מוגבל
: לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

=== סימן ב': סדרי ייצוא ===

@ 103. הצהרת ייצוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) [[וחוק סוכני המכס]], רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
: (ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
:: (1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
:: (2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא - היתר, רישיון או אישור כאמור;
:: (3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone - QIZ), לפי העניין;
:: (4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
: (ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
: (ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור [[בסעיף 168]] [[ובחוק סוכני המכס]].
: (ז) הוראות [[סעיפים 64 עד 65ג]] יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור [[בסעיף 65(ב)]], המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.

@ 104. טובין שלא יוצאו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר - בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
: (ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
: (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.

@ 105. מסמכים וערובות (תיקון: תשע&quot;ח)
: גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 106. קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים
: טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם - אין ליַצאֵם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.

@ 107. טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר
: טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין מרציף או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה.

@ 108. יצוא בדרך היבשה או האויר
: (א) טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
: (ב) אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליַצאם משם.
: (ג) טובין נתונים לפיקוח רשות-המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות-המכס.
: (ד) כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר-יציאה.

@ 109. תעודת מפדה
: קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מִפדֶה.

@ 110. קנס בעד הפלגה שרירותית
: אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי-המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה האניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.

@ 111. דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה
: לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים - יגיש לקצין המכס מצהר-יציאה.

@ 112. מסירת מצהר
: בכפוף להוראות [[סעיף 111]], חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר-היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.

@ 113. טעינת טובין שלא פורטו
: לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר-היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו [[בסעיף 103]]; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.

@ 114. תיקון מצהר-יציאה
: (א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
: (ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר-יציאה.

@ 115. תנאים לפדיה
: לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.

@ 116. יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה
: אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד-המכס על האניה (([צ&quot;ל: אל האניה])), וכל זמן שפקיד-המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.

@ 117. הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים
: קברניט של אניה לאחר מפדה חייב -
: (1) להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד-מכס;
: (2) ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר-היציאה ואינם מצויים באניה.

@ 118. איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות
: טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.

@ 119. תעודת הנחת (תיקון: תשע&quot;ח)
: היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד-המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.

== פרק שביעי: צידת אניה ==

@ 120. השימוש בצידת אניה (תיקון: תשע&quot;ח)
: צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

@ 121. הנחת צידת-אניה (תיקון: תשי&quot;ח)
: לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד [[לסעיף 120]] ולא יִפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברְשות גובה המכס.

@ 122. צידת-אניה חתומה (תיקון: תשי&quot;ח)
: צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.

@ 123. עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות (תיקון: תשע&quot;ח)
: עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.

@ 123א. החייב במכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.

@ 123ב. תשלום המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' בפרק רביעי]], ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
: (ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא - בעת קבלתם בסניף הדואר.
: (ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 81]].

== פרק שמיני: תשלומי מכס ==

@ 124. המועד הקובע לעניין שיעור המכס (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
: (ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' בפרק רביעי]], ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע - בעת עשיית השומה עליהם.
: (ד) על אף הוראות [[סעיף 123ב(א)]], שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע - במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, &quot;פטור מותנה&quot; - פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים]].
: (ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי [[סעיף 162]], והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי [[אותו סעיף]] למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות [[סעיף 123ב(א)]] והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי [[סעיפים 140]] [[ו-160ב]].

@ 125. משקלות ומידות
: מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות-המכס.

@ 126. המכס - לפי חישוב יחסי
: מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.

@ 127. מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר
: טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.

@ 128. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 129. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשנ&quot;ח)
: בסעיפים 129 עד 134א -
:- &quot;טובין מוערכים&quot; - הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
:- &quot;טובין זהים&quot; - טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה -
:: (1) הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
:: (2) לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
:- &quot;טובין דומים&quot; - טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
:: (1) הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
:: (2) הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
:: (3) הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
:: לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
:- &quot;מרכיב ישראלי&quot; - הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
:- &quot;ייצור&quot; - לרבות גידול וכריה;
:- &quot;מישור מסחרי&quot; - סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
:- &quot;יחסים מיוחדים&quot; -
:: (1) יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה -
::: (א) אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
::: (ב) הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
::: (ג) הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
::: (ד) אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
::: (ה) אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
::: (ו) הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
::: (ז) הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
::: (ח) הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
:: (2) לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
:: (3) סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
:- &quot;שימוש עצמי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
:: (2) נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
:- &quot;שימוש מסחרי&quot; - שימוש שאינו שימוש עצמי.

@ 130. דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן -
: (1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות [[סעיפים 133א]] [[ו-133ג]];
: (3) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות [[סעיפים 133ב]] [[ו-133ג]];
: (4) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) - לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות [[סעיף 133ד]];
: (5) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) - לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות [[סעיף 133ה]];
: (6) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) - לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
: (7) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) - לפי הוראות [[סעיף 133ו]].

@ 131. קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ח)
: (א) ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור [[בסעיף 144]] בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות [[סעיף 130]] החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות [[סעיף 130]], החל בהוראת פסקה (1).

@ 132. ערך עסקה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: (א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן - מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים [[בסעיף 133]], ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
: (ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט -
::: (א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
::: (ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
::: (ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
:: (2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
:: (3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים [[בסעיף 133]], אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
:: (4)(א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
::: (ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן - ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן -
:::: (1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
:::: (2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות [[סעיף 133ד]];
:::: (3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות [[סעיף 133ה]];
::: (ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
: (ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי [[סעיף 130]].
: (ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
:: (2) הסדרי המימון נעשו בכתב;
:: (3) היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
: (ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.

@ 133. התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א)
: (א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור [[בסעיף 132]], ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן -
:: (1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן -
::: (א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, &quot;עמלות קניה&quot; - תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
::: (ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
::: (ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
:: (2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין -
::: (א) חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
::: (ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
::: (ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
::: (ד) הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
:: (3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
:: (4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
:: (5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא -
::: (א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
::: (ב) תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
::: (ג) עלות הביטוח.
: (ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי [[סעיף 130]].

@ 133א. ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(2)]] -
: (1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
:: (א) הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
:: (ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

@ 133ב. ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(3)]] -
: (1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
:: (א) הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
:: (ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

@ 133ג. כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(2) ו-(3)]] -
: (1) נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות [[סעיפים 129 עד 133ט]], ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
: (2) במקרים שבהם ההוצאות המפורטות [[בסעיף 133(א)(5)]] נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.

@ 133ד. קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(4)]] -
: (1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי [[סעיף 130(1) עד (3)]], וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
:: (א) העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
:: (ב) ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
:: (ג) עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט [[בסעיף 133(א)(5)]];
:: (ד) מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
: (2) לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך - יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
: (3) לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
: (4) מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים [[בסעיף 133(א)(2)]], לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.

@ 133ה. קביעת ערך מחושב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(5)]] -
: (1) ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
:: (א) עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים [[בסעיף 133(א)(1)]], בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
:: (ב) סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
:: (ג) העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט [[בסעיף 133(א)(5)]];
: (2) אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.

@ 133ו. קביעת ערך במקרים אחרים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(7)]] -
: (1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי [[סעיף 130(1) עד (6)]] - ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט&quot;ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט&quot;ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי [[בסעיפים 129 עד 133ט]];
: (2) ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
:: (א) המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
:: (ב) שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
:: (ג) מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
:: (ד) עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי [[סעיף 133ה]], ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
:: (ה) מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
:: (ו) ערך מינימלי למטרות מכס;
:: (ז) ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
: (3) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות [[בסעיף 130]] גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.

@ 133ז. קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם (תיקון: תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות [[בסעיף 130]], תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות [[סעיף 150(1)]].

@ 133ח. מסירת פירוט חשבון ליבואן (תיקון: תשנ&quot;ח)
: המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 130 עד 133ז]], לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.

@ 133ט. תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הוראות [[סעיפים 129 עד 133ח]] יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.

@ 134. סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת [[הסעיפים 129 עד 133ט]], וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבּואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
:: ((פורסמו [[תקנות המכס (הערכת טובין), תשל״א–1970]].))
: (ב) העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות על כל עבירה.

@ 134א. ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי (תיקון: תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006]].))

@ 135. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 136. שיעור המכס על חלק מן השלם
: טובין שהם חבי מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, אף שיובָּא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.

@ 137. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 138. מדידה לצורך חישוב המכס
: טובין שהם חבי מכס לפי המידה יש לסוורם, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסְוָר או של הערימה.

@ 139. ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות-המכס
: טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רָשות-המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.

@ 140. תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין חבי מכס שנכללו במצהר ולא הוצגו לפני פקיד-המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר-תוקף בשעת מסירת המצהר שהטובין נכללים בו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 141. עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס
: (א) טובין שיובּאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא-הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר-תוקף בעניני מכס, בעלי זכות יתר ליַבֵּא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליַבֵּא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
:: (1) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
:: (2) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובּאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת ייבּואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השיעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
: (ב) כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
: (ג) שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או ממקצתו, ובתנאים שקבע, מכונית נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
:: ((פורסמו [[תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ), התשנ״א–1991]].))

@ 142. דוגמאות
: דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות-המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.

@ 143. שינוי בהסכם אגב שינוי במכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור [[בסעיף 62(א)(1)]], חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
: (1) היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחר ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
: (2) היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.

@ 144. מועד ייבואם של טובין (תיקון: תשע&quot;ח)
: מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, מצהר על האנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.

@ 145. ניבוי המכס
: למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.

@ 146. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 147. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 148. המרת מטבע-חוץ לצורך הערכה (תיקון: תשכ&quot;ב, ק&quot;ת תשל&quot;ח, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), התשמ״ט–1989]].))

@ 149. המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין
: (א) מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול, במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של חמישה אחוזים.
: (ב) תשלום הערך המוצהר, כאמור, והחזרת המכס ששולם על הטובין, ייעשו תוך שלושים יום לאחר הצהרתו של היבואן או של סוכנו.

@ 150. החזרת מכס ששולם (תיקון: תשכ&quot;א)
: המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:
: (1) הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס;
: (2) הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי-התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.

@ 151. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 152. אין החזרה עקב שינוי מכס
: הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות-המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.

@ 153. תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
: (1) אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל; אלא שאם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל;
: (2) אם הטובין בשעה שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.

@ 154. סכסוך בנוגע לתשלום המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
: (ב) בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
: (ג) אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו בהצהרת הייבוא המלים &quot;שולם אגב מחאה&quot; ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.

@ 155. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית ==

@ 156. הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) טובין שיובאו - חוץ מטובין שיובאו בצובר - והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון בגובה מלוא הסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
: (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשלוש שנים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס.
: (ג) (((בוטל).))

@ 157. הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה)
: (א) תייר שייבא מכונית או אופנוע וייצאם תוך תקופה מסויימת מיום הייבוא כמפורש להלן, יותר לו הישבון באחוזים מסכום המכס ששולם עליהם כמפורש בצדה של אותה תקופה:
:: {|
! התקופה !! הישבון
|-
| תוך שנה || 100%
|-
| לאחר תום שנה אך לא יאוחר משנתיים || 90%
|-
| לאחר תום שנתיים אך לא יאוחר משנתיים ושלושה חדשים || 60%
|-
| לאחר תום שנתיים ושלושה חדשים אך לא יאוחר משנתיים וששה חדשים || 40%
|-
| לאחר תום שנתיים וששה חדשים אך לא יאוחר משנתיים ותשעה חדשים || 20%
|}
: (ב) התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא, הכל כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) &quot;תייר&quot; לענין סעיף זה - אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כמשמעותם [[בחוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]].

@ 158. תביעות הישבון
: תביעת הישבון לפי [[הסעיפים 156]] [[ו-157]] יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.

@ 159. הצהרת התובע הישבון
: (א) התובע הישבון על טובין לפי [[סעיפים 156]] [[ו-157]] יצהיר בגופה של התביעה, שהטובין יוצאו ושהוא היה בשעת ייצואם זכאי להישבון.
: (ב) שמו של התובע יצויין בתביעה וחתימתו בגוף התביעה על קבלת הסכום תהא ראיה מספקת על תשלום ההישבון; אלא שאם הועברה בינתיים התביעה לאחר לא תהא חתימת התובע ראיה כאמור, אלא אם יש כנגדה חתימתו של המחזיק בתביעה.

@ 160. הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו)
: טובין מכל סוג או הגדר שיוצרו בישראל והם מיוצאים לחוץ לארץ, או שאינם מיוצאים אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, או שחל עליהם פטור ממס קניה אם הם נמכרים לעולה כמשמעותו [[בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]], רשאי שר האוצר, בצו, להתיר על כל טובין ששימשו לייצורם, או על מקצתם, הישבון מן המכס המוטל עליהם ולפרט את התנאים שלפיהם יש ליתן את ההישבון; שיעור ההישבון ייקבע בצו, באחוזים מהמכס ששולם על הטובין ששימשו לייצור כאמור או בדרך אחרת שיקבע שר האוצר.
: ((פורסם [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא), תשכ״ט–1968]].))
: ((פורסם [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל״ג–1972]].))

@ 160א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 160ב. דין טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ&quot;א)
: (א) נתן שר האוצר צו על טובין כאמור [[בסעיף 160]], רשאי המנהל -
:: (1) להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;
:: (2) לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.
: (ב) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר-תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר-תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול דעתו של המנהל.
: (ג) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי [[חוק הריבית, תשי&quot;ז-1957]], אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.

@ 160ג. החלפת טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו-2)
: (א) המנהל רשאי להתיר הישבון כאמור [[בסעיף 160]], כולו או מקצתו, על טובין שיובאו לישראל, אם בעלם השתמש במקומם בטובין ישראליים מאותו סוג או הגדר לייצור של מוצרים שיוצאו, או שלא יוצאו אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, ובלבד שעל הטובין ששימשו לייצור ניתן צו לפי הסעיפים האמורים.
: (ב) לא יינתן הישבון לפי סעיף קטן (א) בסכום העולה על סכום המכס ששולם או שחייב אדם לשלם על הטובין שיובאו.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים וסייגים למתן ההישבון לפי סעיף זה.

@ 161. הגבלה לתשלום תביעת הישבון
: (א) שום תביעת הישבון לא תשולם אלא בהסכמת המנהל, זולת אם הוגשה לתשלום שלושה חדשים מיום שהטעינו את הטובין לשם יצוא.
: (ב) המנהל רשאי לאסור על תשלומו של הישבון, כולו או מקצתו, אולם לא עד כדי לשלול מאדם את הסעד שהוא זכאי לו לגבי ההישבון.

@ 162. הכנסת טובין בלא תשלום מכס (תיקון: תשכ&quot;א)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית בלא תשלום מכס, אם הטובין מיובאים רק כדי ליַצר מהם בישראל מוצרים או מצרכים שיש ליַצאָם, או בעיקר למטרה זו.
: (ב) התנאים לייבוא כאמור יהיו כפי שנקבעו.
: (ג) המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.

@ 162א. אי-מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור [[בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב]] ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, כאמור [[בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור]], רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית.

@ 162ב. תקנות (תיקון: תשכ&quot;א)
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הישבון לפי [[פרק זה]] ולהבטחת הכנסות המדינה, לרבות תקנות המסמיכות פקיד מכס לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה הדרושה למנהל, כדי לקבוע אם שולם מכס על הטובין שעליהם הוגשה התביעה או אם נדחה תשלומו וכי יגיש לו פנקסי חשבונות או כל תעודה אחרת בנוגע לאותם טובין.
: ((פורסמו [[תקנות המכס (הישבון ביצוא), תשכ״ז–1966]].))

@ 162ג. ענשים ועבירה על תקנות (תיקון: תשכ&quot;א)
: העובר על תקנה שהותקנה לפי [[פרק זה]], דינו - קנס 1000 לירות על כל עבירה או פי שלושה מסכום ההכנסה שנמנעה או עלולה היתה להימנע מאוצר המדינה כתוצאה מהעבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

== פרק עשירי: סחר החוף ==

@ 163. אניות חוף
: אניה שהיא סוחרת או משייטת או הולכת מנמל או ממקום שבישראל אל נמל או אל מקום שבישראל, ואינה סוחרת או משייטת או הולכת אל נמל או אל מקום שמחוץ לישראל, יש לראותה כעוסקת בשיוט חופי וכאניית חוף לענין פקודה זו.

@ 164. אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה
: קברניטה של אניית חוף לא יניח להכניס טובין מאניה אחרת לאנייתו על פני הים או להוציא שם טובין מאנייתו לאניה אחרת, אלא ברשות גובה המכס; וכן לא יניח לאנייתו לסטות ממסעה, אלא אם היה אנוס לעשות זאת בכוח נסיבות שאין למנוע אותן או נסיבות שניתן עליהן בהזדמנות ראשונה הסבר להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 165. בעל אניה רשאי למסור תסקיר
: בעל אניה המועסקת בסחר החוף רשאי ברשות גובה המכס למסור תסקיר במקומו של הקברניט על בוא האניה ועל צאתה, ובעל אניה כזאת המוסר תסקיר יהא כפוף לכל הוראה וצפוי לכל עונש הקבועים בפקודה זו לגבי קברניט האניה.

@ 166. פרטים על המטען
: קברניט של אניית חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.

@ 167. הסדר סחר החוף (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג טובין מסויים, ובכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההֶקשֵר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
: (ב) סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות-המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש הצהרות.

== פרק אחד עשר: סוכנים ==

@ 168. סוכן מכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.
: (ב) סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
: (ג) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות [[פרק ארבעה עשר א']]; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען-לוואי של הנוסע.

@ 169. יש להראות הרשאה
: כל פקיד-מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד-המכס שלא להכיר בסוכנותו.

@ 170. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 171. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס ==

@ 172. סמכותם של פקידי-מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה
: מפקד של כלי שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות-המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות-המכס, וכן הקצין הממונה על כלי שיט כאמור, רשאי לרדוף אחר אניה בתוך מימי חופין של ישראל, שלא נעצרה לאחר שנדרשה כדין, באיתות או בדרך אחרת, לעשות זאת, והוא רשאי, לאחר יריה לאות אזהרה, לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר.

@ 173. פקידי-מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף
: (א) קצין כמוגדר [[בסעיף 172]] רשאי לדרוש מאת קברניט של אניה בתוך מימי חופין של ישראל להפליג משם; ובין שדרש להפליג ולא הפליגה מיד ובין שלא דרש רשאי הוא לעלות אליה ולחפש בה, או להביאה אל נמל ולחפש בה שם.
: (ב) גובה המכס רשאי לחקור את כל הנמצאים באניה כאמור ועליהם להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, הצידה שבה וקו מסעה ולהראות תעודות בנוגע לאניה ולמטענה.

@ 174. סמכות לבדוק טובין
: פקיד-מכס רשאי, על אחריותו של בעל הטובין, לפתוח אריזות או לדרוש מבעל הטובין שהוא יפתח אותן; ורשאי הוא לבדוק, לשקול, לסמן ולחתום טובין הנתונים לפיקוח המכס, והוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות לסילוק הטובין אל מקום הבדיקה, יחולו על בעל הטובין.

@ 175. הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה
: פקיד-מכס רשאי -
: (1) לעלות אל אניה או לחפש בה;
: (2) להבטיח טובין שבאניה.

@ 176. עליה אל אניה
: הסמכות הנתונה לפקיד-מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד-מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד-מכס חינם מקום לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק.

@ 177. חיפוש
: הסמכות של פקיד-מכס לחפש נתונה לו לגבי כל חלק של אניה, כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל וכוללת את הסמכות לפתוח כל אריזה, מְגֵרה או מקום ולבדוק כל טובין.

@ 178. חסימת טובין
: סמכותו של פקיד-המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כַּווֹת ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס.

@ 179. אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות-המכס
: כל הֶגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום אחר שבתוך אניה או כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל, אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות, כל זמן שהטובין שהובטחו או שמתכוונים להבטיחם באחת הדרכים האמורות נתונים לפיקוח רָשות-המכס.

@ 180. אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה
: כל הֶגֶף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אניה שהגיעה לנמל בישראל מנמל חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל - אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רָשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו.

@ 181. פקיד-מכס רשאי לסייר
: פקיד-מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת ים או על פני מסילת ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול רכבת או על פני קרקעות.

@ 182. כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום
: פקיד-המכס הממונה אותה שעה על כלי שיט המועסק בשירות רשות-המכס רשאי לגרור כלי שיט זה על פני כל חלק משפת ים או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, ולקשור אותו שם לכל זמן שייראה לו דרוש.

@ 183. הרשות לחקור נוסע
: אדם הנמצא באניה או בכלי הובלה אחר, או שייתכן כי נָחַת או יצא מהם, רשאי פקיד-מכס לשאול אותו, אם יש לו על גופו או בחזקתו או במטענו טובין חבי מכס או טובין שייצואם או ייבּואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת.

@ 184. עיכוב חשוד וחיפוש על גופו (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) היה לשוטר או לפקיד-מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור [[בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]]; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.
: (ב) היה לפקיד-מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
: (ג) חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ד) לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד-מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד-מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;חיפוש חיצוני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בחינה חזותית של גופו העירום של האדם, לרבות צילומו;
::: (2) לקיחת חומר מעל הגוף;
::: (3) בדיקה על העור;
::: (4) מתן דגימת רוק;
::: (5) מתן דגימת שתן;
::- &quot;פקיד-מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס&quot; - פקיד-מכס שמונה ליחידה האמורה על ידי מנהל המכס בהסכמת שר המשטרה, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה שקבע מנהל המכס;
::- &quot;פקיד-מכס בכיר&quot; - פקיד-מכס שהוא אחד מאלה:
::: (1) ממונה על יחידת סמים בתחנת גבול;
::: (2) ראש היחידה הארצית ללוחמה בסמים וסגניו;
::: (3) ראש תחום מבצעים ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
::: (4) ראש תחום מודיעין ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
::- &quot;תחנת גבול&quot; - תחנת גבול שקבע שר הפנים בצו לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].
::: ((פורסם [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]].))

@ 185. הרשות לחפש בכלי הובלה
: פקיד-מכס או שוטר רשאים, על יסוד חשד סביר, לעצור כלי הובלה ולחפש בו, כדי להיווכח אם מצויים בו שלא כדין טובין חבי מכס או טובין שייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת, ועל הנהג לעצור את כלי ההובלה ולאפשר חיפוש כזה כל אימת שפקיד-מכס או שוטר ידרוש זאת ממנו.

@ 186. שימוש פקיד-מכס בסמכויות שוטר (תיקון: תשנ&quot;ו)
: לשם מניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילוין, רשאי פקיד-מכס להשתמש בסמכויותיו של שוטר, כולן או מקצתן, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים או בסוג מסויים של מקרים; אולם חיפוש בגופו של אדם ייעשה רק לפי [[סעיף 184]].

@ 187. פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) פקיד-מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית משפט שלום.
: (ב) במקרה של התנגדות יהא פקיד-המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו.

@ 188. הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו
: (א) פקיד-מכס, שוטר או קצין בצבא-הגנה לישראל רשאי לתפוס בין בים ובין ביבשה כל אניה, כל כלי הובלה וכל טובין שהם מחולטים או שיש לו יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים.
: (ב) טובין שנתפסו יובלו למחסן המכס הקרוב ביותר או למקום מבטחים אחר, כפי שיורה גובה המכס.

@ 189. הרשות לדרוש עזרה
: כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה.

@ 190. יש למסור הודעה על תפיסה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האָבֵד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לגבי סוגי טובין מסוימים, כי אם האדם שמידו נתפסו הטובין כאמור בסעיף קטן (א) או בעל התפוס לא ימסור הודעה בכתב בתוך שבעה ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את התפוס, יראו את הטובין שנתפסו כמוחרמים.

@ 191. מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה
: המנהל יכול להרשות שכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יימסרו לידי התובע, לאחר שנתן ערובּה על תשלום שוויים אם יוחרמו.

@ 192. הנוהל לאחר תפיסת הטובין
: (א) אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד-מכס ומסר בעל התפוס לגובה המכס תביעה עליהם, רשאי גובה המכס להוסיף ולהחזיק בתפוס ולעשות אחד משני אלה -
:: (1) לא לנקוט הליכים להחרמת התפוס אלא לדרוש מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש נגדו תובענה להחזרת התפוס, ואם לא עשה זאת התובע תוך חדשיים מיום מתן ההודעה, יראו את התפוס כמוחרם ללא צורך בהליכים נוספים;
:: (2) להביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
: (ב) אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה על התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אף לא הביא בעצמו לידי הגשת תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יימסר התפוס לידי התובע.

@ 193. העשיה באניות ובטובין שחולטו (תיקון: תשס&quot;ג)
: אניה, כלי הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות-המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל.

@ 194. מסירת טובין שנתפסו
: נתפסו טובין על ידי אדם שאיננו פקיד-מכס, יש להעבירם מיד לבית המכס הקרוב ביותר ולמסרם שם לידי פקיד-מכס.

@ 195. מאסר חשודים בהברחה
: פקיד-מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.

@ 196. הגשת מסמכים וכו' במקרה של תפיסה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם בחסר, או שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו - חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיִבֵּא או יִצֵא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד-מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נְסָחים מאותם פנקסים או תעודות.

@ 197. גובה המכס רשאי לעכב מסמכים (תיקון: תשע&quot;ח)
: גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין הצהרה לפי פקודה זו או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי המשפט ותקפו כתקפו של המקור.

@ 198. גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או הצהרה נכונה (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.

@ 199. דוגמאות
: רשאי פקיד-מכס ליטול דוגמאות מן הטובין שבפיקוח רשות-המכס לכל מטרה שיש בה צורך לדעת גובה המכס, ורשאי הוא להסתייע בהן, או לעשות בהן באופן שנקבע, ואין לשלם בעד דוגמאות אלה.

@ 200. המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות
: רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו:
: (1) רשיון לאנשים שבחוף לסחור באניה;
: (2) רשיון למכור לאנשים הבאים לבקר באניה שבנמל כל טובין המובלים באניה לשם מכירה לנוסעיה;
: (3) רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי.

@ 200א. עיכוב טובין מפרים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע״ז, תשפ&quot;ו)
: (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]] (להלן - חוק זכות יוצרים), או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]] (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת ולעניין עיצוב - בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 110 לחוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - חוק העיצובים) כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום, ינקוט צעדים כדלקמן:
:: (1) יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
:: (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;
:: (3) יודיע לבעל זכות היוצרים, לבעל העיצוב או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן ערבות אחר))) שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי [[סעיף 65 לחוק זכות יוצרים]], [[סעיף 110 לחוק העיצובים]] או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר]], כאשר ניתנה הודעה;
:: (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.
: (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים.
: (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.
: (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.
: (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם.
: (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם.
: (ז) (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].

@ 200ב. שחרור ערבויות (תיקון: תש&quot;ס)
: המנהל יחזיר למפקיד הערבות את הערבויות שהופקדו על ידו כמפורט להלן ובהתאם לנסיבות:
: (1) אם דחה את הבקשה לעיכוב שפורטה בהודעה כאמור [[בסעיף 200א(א)]] - בתום שלושה חודשים ממועד הדחיה אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
: (2) אם עוכב שחרור הטובין המפרים כאמור [[בסעיף 200א]] ובוטל העיכוב - בתום שלושה חודשים מיום שחרור הטובין המפרים, אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
: (3) אם נדחתה התובענה כאמור [[בסעיף 200א(א)(4)]] בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה בכל הקשור לעיכוב הטובין המפרים, או לנזק שנגרם לו בשל כך - בתום שלושה חודשים מיום דחיית התובענה;
: (4) לפי הוראות בית המשפט.

@ 200ג. ייבוא וייצוא אסורים (תיקון: תש&quot;ס)
: דין טובין מפרים שיובאו לארץ כדין טובין שייבואם וייצואם אסור לפי פקודה זו.

@ 200ד. ייבוא אישי (תיקון: תש&quot;ס)
: [[סעיפים 200א עד 200ג]] לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]].

@ 200ה. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיפים 200א עד 200ד]] באות להוסיף על סמכויות המנהל לפי כל דין.

@ 200ו. עיכוב טובין לבקרה של הממונה על התקינה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 200א]], נודע למנהל כי הממונה על התקינה החליט לבצע בדיקה מדגמית של טובין או של תיק מוצר, כאמור [[בסעיף 2טו(א1) לפקודת היבוא והיצוא]], יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין עד למתן החלטת הממונה על התקינה לפי [[+|סעיף 2טו(א2) או (א3)]] [[או 2טז1(ג)(2)(ה) לפקודה האמורה]]; בסעיף זה, &quot;טובין&quot;, &quot;הממונה על התקינה&quot; ו&quot;תיק מוצר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא]].

@ 200ז. יבואן מפר אמון לפי [[פקודת היבוא והיצוא]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 200א]], הפעיל הממונה על התקינה סמכות מסמכויותיו לפי [[סעיף 2א(ו) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא]], כלפי יבואן מפר אמון, יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין או על שחרורם בתנאים, והכול בהתאם להחלטה שהממונה על התקינה הודיע עליה למנהל, בהתאם לסמכויות הנתונות לממונה על התקינה מכוח [[הפקודה האמורה]]; בסעיף זה, &quot;הממונה על התקינה&quot; ו&quot;מפר אמון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2א(א) ו-(ו) לפקודת היבוא והיצוא]], בהתאמה.

@ 201. הגנה לפקיד-מכס
: לא ישא פקיד-מכס באחריות לתפיסת טובין לפי פקודה זו אם היה טעם סביר לאותה תפיסה; ובמקרה שתובע זוכה להשיב לעצמו אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו או את דמי מכרם, ונמצא שהיה טעם כאמור, ישמש הממצא תריס בפני הליך נגד פקידי-מכס שהיו מעורבים בתפיסה.

@ 202. קנס בשל התנהגות רעה
: פקיד-מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצוּבּוֹת היא פחותה מ-300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים.

== פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין ==

=== סימן א': חילוטין ===

@ 203. חילוט כלי שיט (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אלה כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:
:: (1) כלי שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;
:: (2) כלי שיט שנמצא במימי חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;
:: (3) כלי שיט השוהה במימי חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
:: (4) כלי שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות-המכס;
:: (5) כלי שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נֵטֶל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;
:: (6) כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצות מרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין.
: (ב) אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם, ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובּה לשילומו.
: (ג) כלי הובלה שאינו כלי שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.

@ 203א. דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו (תיקון: תשס&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: (א) קנס ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג)(1) על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.
:: (2) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
:: (3) התקבל הערעור, הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
:: (4) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.

@ 204. חילוט טובין (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: ואלה טובין שיחולטו למדינה:
: (1) טובין מוברחים;
: (2) טובין שיובּאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר; ואולם טובין שיִיבּואם נאסר או הוסדר לפי צו ושנשלחו לשם ייבואם לישראל לפני שנודע לשולח דבר הצו ולפני שעבר זמן סביר כדי שהידיעה תגיע לנמל השליחה, אין לחלטם אלא יש לייצאם בחזרה או לעשות בהם בדרך שיאשרנה המנהל, הכל לפי ראות עיני המנהל;
: (3) טובין שיובּאו בכלי שיט או בכלי הובלה האסורים ביִיבּוא טובין;
: (4) טובין חבי מכס שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה השוהים באחד המקומות שלא כדין;
: (5) טובין שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה לאחר שהגיעו לנמל או למקום אחר והטובין לא פורטו, או לא נזכרו, במצהר-כניסה או בהצהרה ואינם מטען-לואי של הצוות או של הנוסעים, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
: (6) טובין שהצוֹבר שלהם פורק שלא כדין;
: (7) טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רָשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רָשות ולפי פקודה זו;
: (8) טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
: (9) טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, חשבון מכר, הצהרה, תשובה, אֲמָרָה, מַצָג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
: (10) מטען של כלי שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
: (11) טובין שאינם מטען-לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר-היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
: (12) טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
: (13) טובין חבי מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
: (14) אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד-המכס;
: (15) טובין חבי מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען-לואי של אדם שיצא או נחת מכלי שיט או מכלי הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד-מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען-((ה))לואי שלו;
: (16) טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
: (17) טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי שיט כזה.
: בסעיף זה, &quot;טובין חבי מכס&quot; - לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים.

@ 205. שומת רכוש שנתפס (תיקון: תשי&quot;ח)
: הוגשה תובענה להחרמה כלי שיט, כלי הובלה או טובין שנתפסו לפי דין המכס, יש להגיש אותה שעה שומה של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין התפוסים ערוכה בידי פקיד-המכס, או בידי אדם אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך; השומה תקויים בשבועה ותהא סופית לענין קביעת ערכם של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין לצרכי שיפוט.

@ 206. אריזות וטובין שהוחרמו (תיקון: תשי&quot;ח)
: (א) חילוטם של טובין חל גם על האריזה המכילה את הטובין וחילוטה של אריזה לפי [[סעיף 204]] חל גם על כל הטובין שבה.
: (ב) חילוטו של כלי הובלה חל גם על כל טובין של אותו בעל המובלים באותו כלי הובלה.

=== סימן ב': עונשין ===

@ 207. התכנסות לשם הברחה
: שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם - מאסר שלוש שנים.

@ 208. תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד-מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם
: אלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
: (1) פקיד-מכס או שוטר שתפס בקנוניה כלי שיט, כלי הובלה או טובין הצפויים לחילוט או מסר אותם או עשה סידורים למסרם או להימנע מתפיסתם, או שקשר קשר עם אדם אחר, או שהסכים עמו בשתיקה, לייבא או לייצא טובין במטרה לתפוס כלי שיט, כלי הובלה או טובין ולקבל פרס על אותה תפיסה, או שנמצא מעורב בהברחתם של טובין במטרה כזו;
: (2) הנותן שוחד, פרס או גמול לפקיד-מכס, או מביא לידי נתינתם, וכן המציע או מבטיח לפקיד-מכס לתת לו אחד מאלה או להביא לידי נתינתם, או העושה עמו קנוניה, והכל מתוך כוונה לשדלו בכל דרך שהיא להזנחת תפקידו, וכן המנסה - באיומים, בדרישות או בהבטחות - להשפיע על פקיד-מכס במילוי תפקידו;
: (3) המחלץ טובין שנתפסו, והמשפך טובין, משברם או משמידם, והמשמיד תעודות המתייחסות אליהם, בין שעשה כך לפני תפיסת הטובין ובין לאחריה, במטרה למנוע את תפיסתם או הבטחתם או למנוע הוכחת עבירה.

@ 209. יריה אל כלי שיט של רשות-המכס וכו'
: אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:
: (1) היורה אל כלי שיט שבשירות רשות-המכס;
: (2) היורה אל פקיד-מכס בשעת מילוי תפקידו;
: (3) הפוצע פקיד-מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.

@ 210. סילוק טובין חבי מכס או השמדתם
: (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות:
:: (1) המסלק טובין חבי מכס ממחסן בלא רשותו של פקיד-המכס המוסמך או בלא תשלום מכס או בלא ערובה לשילומו;
:: (2) המשמיד במזיד טובין שהוחסנו כהלכה;
:: (3) התוקף פקיד-מכס, או אדם אחר המועסק כהלכה במניעת הברחה, המתנגד להם או המפריע להם אגב שימוש בכוח או באלימות בשעת מילוי תפקידם.
: (ב) נתחייב פקיד-מכס בדין על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) לא ישולם מכס על אותם טובין והממשלה רשאית לצוות על תשלום פיצויים מתוך הכנסות המדינה.

@ 211. הברחה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
:: (1) המבריח טובין;
:: (2) המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הֶצדֵק כדין להחזיקם;
:: (3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
: (א1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
: (ב) קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו - הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
: (ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.

@ 212. עבירות מכס אחרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
:: (1) המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
:: (2) המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
:: (3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמית((י)) ולמעשה איננו כזה;
:: (4) המגיש הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה בפרט מסויים;
:: (5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הֶצדק כדין להחזיקו;
:: (6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד-מכס אֲמֶרָה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד-מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
:: (7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובּאו בשביל צבא-הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
:: (8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד-מכס, או שפקיד-מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות-המכס;
:: (9) המטעה פקיד-מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
:: (10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
:: (11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
:: (12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו במצהר לפי [[סעיף 53]];
:: (13) המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
: (ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם [[לסעיף 200]].
: (ג) לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה [[בסעיף 231ד(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ד) לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו [[בסעיף 231ד(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 231ד(ד)]], דינו - מאסר שנה או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ה) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה [[בסעיף 231ה(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].

@ 213. גיבוי קנס
: כל קנס שהטיל בית משפט באישום מכס, או שהטיל המנהל לפי הוראות [[סעיף 231]], יראוהו כקנס שהוטל במשפט פלילי ויהא ניתן לגיבוי בעיקולם ובמכירתם של מקרקעין או של מטלטלין.

@ 214. עונש כללי
: כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבע לה בפקודה עונש אחר, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 215. הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור (תיקון: תשי&quot;ח)
: (א) העושה אחד המעשים המנויים להלן בטובין שייבואם אסור או מוגבל או מוסדר וסעיף זה חל עליהם, אשם בעבירה על פקודה זו:
:: (1) המחזיק טובין כאמור באניה ולא הוכיח שיש לו לכך הֶצדק סביר;
:: (2) המבריח, או המנסה להבריח, לישראל טובין כאמור;
:: (3) המחזיק טובין כאמור לאחר שהוברחו לישראל ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק כדין;
:: (4) מסייע, מעודד, מייעץ, או המביא להברחת טובין כאמור לישראל, או שנמצא מעורב ביודעין בהברחה כאמור;
:: (5) הנמנע מגלות לפקיד-מכס, לפי דרישתו, ידיעה שיש לו, או שבכוחו להשיג, בנוגע להברחת טובין כאמור לישראל או לכוונת הברחה כזאת;
:: (6) המפרסם, המוכר, המציע למכירה, המפיץ או המעתיק פרסום שייבואו נאסר לפי [[סעיף 40(ב)]] או נסח מפרסום כזה.
: (ב) סעיף זה יחול על כל טובין שייבואם אסור, מוגבל או מוסדר והממשלה הכריזה בצו שהסעיף יחול עליהם.
: (ג) נעברה עבירה על סעיף זה במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, יגדל העונש למאסר שנתיים או לקנס 500 לירות.

@ 216. חובה למסור למשטרה פרסום אסור
: (א) פרסום שייבואו נאסר לפי [[סעיף 40(ב)]], או נסח מפרסום כזה, שנשלח לאדם בלי ידיעתו, או בלי שהיה שותף בידיעה, או בתשובה להזמנה שהזמין לפני תחילת תקפו של האיסור על יבוא הפרסום, ימסור האדם את הפרסום או את הנסח לשוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר, מיד, אם ידע את תכנו, או מיד לאחר שנודע לו תכנו, ואם הגיע הפרסום או הנסח להחזקתו לפני שניתן צו האוסר על ייבואו, ימסור אותם כאמור מיד לאחר שניתן תוקף לצו כזה; לא עשה האדם כן, אשם בעבירה על פקודה זו.
: (ב) מי שמילא אחרי הוראות סעיף קטן (א) או שנתחייב על עבירה לפיו, אין לחייבו על ייבוא הפרסום או הנסח או על החזקתו.

@ 217. אחריות לעונש ביחד ולחוד
: הוטל עונש על מספר אנשים, שחבו בעונש ביחד ולחוד, יהא כל אחד מהם צפוי לכל העונש.

@ 218. מסייעים ומעודדים
: המסייע, המעודד, המייעץ או המביא לביצוע עבירה על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר עונשין בהתאם לכך.

@ 219. נסיון
: נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה.

@ 220. עונש פי שלושה מערך הטובין
: מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם.

@ 221. העונש - בנוסף על חילוט
: כל הענשים הם בנוסף על חילוט.

@ 222. ערך הטובין לענין עונש
: בכל אישום מכס או הליך בעניני מכס שהבסיס לחישוב העונש הוא ערך הטובין, יהא הערך שוויים של מיטב הטובין מאותו סוג ששולם המכס עליהם, כפי שהיו נמכרים בתל אביב-יפו בשעת ביצוע העבירה או בסמוך לה, ואפילו נתחייב העונש במקום אחר שבישראל.

@ 223. היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו
: נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.

== פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשע&quot;ח) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223א. הגדרות - [[פרק שלושה עשר א']] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;יבואן&quot; - בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
:: (1) מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
:: (2) מלכ&quot;ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
:: (3) מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
:- &quot;יצואן&quot; - בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
:: (1) מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
:: (2) מלכ&quot;ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
:: (3) מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
:- &quot;מלכ&quot;ר&quot;, &quot;מוסד כספי&quot; ו&quot;עסק&quot; - כהגדרתם [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;שימוש עצמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 129]].

=== סימן ב': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(1)(א)]], [[53(א)(2)]], [[53(א)(3)]] [[או 53(א)(4)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
: (ב) יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
:: (1) יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62]], למעט מסמך כאמור [[בסעיף 62(ג)(2)]] שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:: (2) יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 103]], למעט מסמך כאמור [[בסעיף 103(ג)(2)]] שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]].
: (ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
:: (1) הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62]];
:: (2) הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 103]];
:: ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה 500 שקלים חדשים.
: (ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
:: (1) סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
::: (א) מספר יבואן;
::: (ב) סוג מטבע;
::: (ג) מקור הטובין;
::: (ד) מספר שטר המטען;
::: (ה) סיווג הטובין;
:: (2) סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
::: (א) חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
::: (ב) חשבון הובלה;
::: (ג) מסמך העדפה;
::: (ד) חשבון מכר.
: (ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות [[סעיף 168(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה 400 שקלים חדשים.
: (ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות [[סעיף 168(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה של 5,000 שקלים חדשים.
: (ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
:: (1) מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין-לאומי או חברת ספנות - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(1) או (2)]];
::: (ב) חברת תעופה מובילה - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(3)]];
::: (ג) סוכן מכס של יבואן - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(4)]];
:: (2) בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 68(א)]];
:: (3) בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות [[סעיף 68(ב)]].
: (ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 232]], כמפורט [[בטור א' בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצדה]].

@ 223ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 223ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 223ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 223ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 223ג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 223ה. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 223ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 223ז]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 223ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 223ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 223ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]] או [[בתוספת]], ובשיעורים שיקבע.

@ 223ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 223ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 223טז]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 223ב]] [[ובתוספת]], יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 223ט. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 223ה]].

@ 223י. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 231א]], הוראות [[סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף]] לא יחולו לעניין ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור בסעיף קטן (א).

@ 223יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ח)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

=== סימן ג': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223יב. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 223יד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 223יג]].

@ 223יג. ביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 223יב]], רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 223יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 223ו]].
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 223ו(ב)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 223ג]] בשל ההפרה החוזרת.

=== סימן ד': הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ח)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות [[בסעיף 223ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 223טז. ערעור (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 223יז. פרסום על עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 223טז]], יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 223יח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות [[בסעיף 223ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי - יוחזר לו הסכום, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ארבעה עשר: אישומי מכס ==

@ 224. הגדרה
: אישומים על עבירות לפי פקודה זו, וכל הליך לשם גיבוי מכס או ענשים, או לשם החרמה או חילוט של כלי שיט, כלי הובלה או טובין נקראים להלן &quot;אישומי מכס&quot;.

@ 225. כיצד מגישים אישום
: (א) אישומי מכס ניתנים להגשה בשם היועץ המשפטי של הממשלה או בשם המנהל, בצורת תובענה, כתב אישום או הליך מתאים אחר, בבית המשפט שיש לו שיפוט באותו ענין.
: (ב) זכות הערעור תהיה לפי התקנות בדבר ערעורים במשפטים פליליים.
: (ג) היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי שיט, כלי הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500.-&lt;/span&gt; לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.

@ 226. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 227. חסינות לעדים
: עד מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם המנהל באישום מכס, אין כופים אותו לגלות את העובדה שקיבל ידיעה או את טיבה של הידיעה או את שמו של מוסר הידיעה, ופקיד-מכס המעיד אין כופים אותו להמציא תסקירים שהכין או שקיבל בסוד בתוקף תפקידו הרשמי או שיש בהם ידיעות סודיות.

@ 228. הוכחת תקנות וכו'
: הגשת &quot;רשומות&quot; שיש בו צו או תקנה הנחזים כנתונים על פי פקודה זו, או הגשת מסמך שאושר על ידי גובה המכס כהעתק או כנסח נכון של צו או תקנה שניתנו על פי פקודה זו, תהא ראיה לכאורה שהצו או התקנה ניתנו ושהם בני-תוקף.

@ 229. חובת הראיה
: נתעוררה שאלה באישום מכס, או בהליך לפי [[סעיף 192]] להחזרת אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד-מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום מכס על הנאשם ובהליך כאמור על התובע.

@ 230. כוחה של הרשעה ככוחה של החרמה (תיקון: תשי&quot;ח)
: מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.

== פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 230א. הגדרות - [[פרק ארבעה עשר א']] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דיווח אלקטרוני&quot; - הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- &quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot; - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית]].

@ 230ב. חובת דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת ([[בפרק זה]] - מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.

@ 230ג. שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.

@ 230ד. המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.

@ 230ה. חזקת מסירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מסר אלקטרוני כאמור [[בסעיף 230ד]], שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
:: (1) בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה - המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
:: (2) המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
: (ב) חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.

@ 230ו. כללים לעניין דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
: (1) התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
: (3) דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
: (4) מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.

@ 230ז. מרשם תוכנות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור [[בפרק זה]] ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי [[סעיף 230ו(3)]] (בסעיף זה - מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.

@ 230ח. תקלה במערכת חומרה או תוכנה (תיקון: תשע&quot;ח)
: היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.

== פרק חמישה עשר: הוראות שונות ==

@ 231. סמכות לכפר על עבירות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד-מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
: (ב) היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או פקיד-המכס המוסמך רשאים לחלטם.
: (ג) שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד-המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי [[פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א)]], אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם [[בסעיף 223א]], וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור [[בסעיפים 62(ג)(2)]] [[או 103(ג)(2)]], לפי העניין, שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]].

@ 231א. תחולת הוראות [[+|מחוק מע&quot;מ]] (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח)
: הוראות [[+|סעיפים 1א(א)]], [[+|100]], [[+|102א]], [[+|103]], [[+|106]], [[+|106ב]], [[+|108]], [[+|135]] [[ו-141 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.

@ 231א1. דרכי גביה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי [[סעיפים 83]], [[84]], [[203(ב)]], [[203א(ב)]] [[ו-231ג]], וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 102(ב)]] [[ו-102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 231א2. חובת סודיות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) שר האוצר התיר לגלותה;
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]; תשס&quot;ה, 1540 [5366]) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע הפקודה, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]; תשס&quot;ה, 2521 [5394]) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשס&quot;ט, 1584 [5895]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש יחידת הקניין הרוחני במשטרת ישראל או לבעלי תפקידים במשטרת ישראל שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, מידע הנדרש לצורך פעילות משטרת ישראל לשם אכיפת הוראות [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]], הוראות [[פקודת סימני סחורות]] או הוראות [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], אם נמצא בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים]], או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר]], או בדרך אחרת, כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ע, 3292 [6096]), המתיר לעובדי אגף הביטחון באגף המכס ומע&quot;מ ובודקי המכס בבתי המכס לגלות לראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל או למי שיוסמך על ידם לעניין זה, את המידע המצוי בידי אגף המכס ומע&quot;מ הדרוש לצורך פעילות משטרת ישראל בתחום מניעת החדרת ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]]; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיהם של ראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר כלשהו למעט לפרקליטות לצורך נקיטת הליכים משפטיים; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ע, 3292 [6096]), המתיר לגובה המכס, סגן גובה המכס, ממונה יחידת יצוא בבית המכס וממונה תחום יצוא בהנהלת רשות המסים או מי שהוסמך בידי אחד מהם, למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - הרשות המוסמכת), מידע הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] או של ציוד שיש יסוד סביר להניח שהוא ציוד ביטחוני; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת או לצורך נקיטת הליכים על פי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר למעט העברתו לצורך נקיטת הליכים כאמור, למשטרת ישראל, למשרד המשפטים, ליחידת החקירות במשרד הביטחון או לגורם אחר המוסמך על פי כל דין לנקוט הליכים לצורך יישום חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7799 [7285]), המתיר לעובדי רשות המסים לגלות לוועדת הייבוא שהוקמה מכוח [[סעיף 12 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (להלן - פקודת הייבוא והייצוא) (להלן - הוועדה), את המידע הזה בלבד, אשר הגיע להם אגב ביצוע הפקודה: החלטת ועדת תפיסות בנוגע לרשימון שהוגש על שם יבואן ופורטוקול הוועדה הנ&quot;ל, זאת לצורך החלטה בבקשה שהגיש אותו יבואן להטלת כופר לפי [[סעיף 14 לפקודת הייבוא והייצוא]] בקשר לאותו רשימון, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ביצוע תפקידיה של הוועדה ובמסגרת תפקידיה וסמכויותיה על פי דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר, אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; למען הסר ספק, היתר זה אינו מתייחס לחומרי חקירה; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;א, 10 [9107]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן - אמ&quot;ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות אמ&quot;ן.))
::: ((פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 3266 [13158]), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן - מט&quot;ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות המט&quot;ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 7085 [13480]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש שירות הביטחון הכללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות שירות הביטחון הכללי.))
:: (2) המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, &quot;רשות מוסמכת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא]];
:: (2א) המידע נדרש לממונה על התקינה לשם הפעלת סמכויותיו לפי [[פקודת היבוא והיצוא]] או כדי להקל את ביצועה, באופן שוטף, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 2יב1 לפקודה האמורה]];
:: (3) נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (4) המידע הוא כמפורט [[בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות [[באותו סעיף]], ובמידה שנדרש.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
: (ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
: (ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים.

@ 231ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 231ג. קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ו)
: (א) יובאו טובין באריזה בדואר ונתקיימו בהם, לדעת המנהל, התנאים [[שבסעיפים 39(ב)]] [[או 204(9)]], רשאי המנהל לקבל מהנמען, בהסכמתו, בנוסף למכס החל על הטובין - כפל המכס, אך לא יותר מ-1,000 שקלים חדשים, במקום לחלטם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 231(ג)]] כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.

@ 231ד. דיווח בגין חוות דעת (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוות דעת&quot; - חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
::: (1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;
::: (2) היא תכנון מדף;
::- &quot;יתרון מס&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;
::: (2) החזר של מס;
::: (3) דחייה של מועד תשלום המס;
::- &quot;מס&quot; - מסי ייבוא;
::- &quot;שכר טרחה&quot; - סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;
::- &quot;תכנון מדף&quot; - אחד מאלה:
::: (1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[#88|בפסקאות (1) או (2) ((להגדרה &quot;קרוב&quot;)) בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
::: (2) חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.
: (ב)(1) מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:
::: (א) עצם קבלת חוות הדעת;
::: (ב) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;
::: (ג) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.
:: (2) קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח -
:: (1) בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה &quot;תכנון מדף&quot; שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד);
:: (2) בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו [[בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ&quot;ח-1968]], ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותה הצהרת ייבוא.
: (ד) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה &quot;תכנון מדף&quot;, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה]], על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ&quot;ר [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]].

@ 231ה. נקיטת עמדה חייבת בדיווח (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מס&quot; ו&quot;יתרון מס&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 231ד]];
::- &quot;עמדה חייבת בדיווח&quot; - עמדה שמתקיימים בה כל אלה:
::: (1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;
::: (2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.
: (ב)(1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;עמדה חייבת בדיווח&quot; תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל, ללשכה כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]], ולגוף המייצג סוכני מכס, כהגדרתם [[בחוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]], הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.
:: (2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.
:: (3)(א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו-2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.
: (ג) אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה]], על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ&quot;ר [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

@ 232. תקנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל דבר שפקודה זו מחייבת או מתירה לקבוע ובכל הנוגע לביצוע פקודה זו או לניהול כל ענין הנוגע לרָשות המכס, ובמיוחד תקנות הקובעות:
: (1) התנאים שלפיהם מותר מעבר טובין דרך ישראל;
: (2) האגרות שיש לשלם בעד בדיקת טובין, רשיון, תעודה או טופס שהוצאו על פי פקודה זו ובדרך כלל;
: (3) ההיטל שיש להטיל בעד החסנת טובין במקום שהוא בפיקוח רשות-המכס;
: (4) התנאים שלפיהם אפשר להביא לישראל או להוציא ממנה טובין שיש עליהם הסכם עם ממשלת ארץ אחרת;
: (5) השיטה שלפיה יש להרשות כניסה זמנית של טובין ללא תשלום מכס;
: (6) הפרס שיש ליתן למי שמוסר ידיעה על עבירות מכס או למי שתופס טובין מוברחים;
: (7) השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות-המכס.

@ 232א. תיקון [[התוספת]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי [[סעיף 232]], כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.

@ 233. אניות שבשליחות חייבות במצהר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, חייב לפי דרישת המנהל או פקיד-מכס שהוסמך על ידיו -
: (1) למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
: (2) להשיב על שאלות ביחס לטובין אלה.

@ 234. סמכות לחפש באניות שבשליחות
: אניות שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש בהן טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, רשאי פקיד-מכס שהוסמך לכך במיוחד לעלות אליה ולחפש בה כמו בכל אניה אחרת, ורשאי להביא את הטובין אל החוף ולהניח אותם במחסן מכס.

@ 235. פרס בעד עצירת מבריחים
: פקיד-מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;25.-&lt;/span&gt; לירות בעד כל אדם שנעצר כך.

@ 236. (תיקון: תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 237. מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה
: מקום שנתפס דבר או שחל או הוטל קנס או עונש אחר, רשאית הממשלה להורות על החזרת התפוס, בין שכבר הוחרם ובין אם לאו, או לוותר על הליכים או להמתיק את הקנס או את העונש או למחול עליו.

@ 238. מחסנים קיימים לפי הסכם
: כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב בתשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.

@ 238א. הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים (תיקון: תשע&quot;ח)
: לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות.

@ 239. המנהל רשאי לקבוע טפסים
: המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.
: ((פורסם [[צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ״ט–1968]].))
: ((פורסם [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל״ג–1973]].))

@ 239א. חובת הראיה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: בהליכים [[שסעיף 229]] לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש הצהרה כדין או שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה כדין, עליו הראיה.

@ 239ב. פטור מחתימה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בו, אינו טעון חתימת ידו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 240. דרישות בנוגע לטפסים
: (א) היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות-המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים:
:: (1) צבע הטופס או מידתו;
:: (2) מספר ההעתקים של התעודות שיש להגיש;
:: (3) טיבן או צורתן של ידיעות שיש להמציא לרשות-המכס;
:: (4) פעולה שהנוגע בדבר או מורשהו חייב לעשות בעיסקה שבה משמשת התעודה;
:: (5) קבלות שפקידי אניה, פקידי רכבת או בני אדם אחרים צריכים לחתום עליהן לשם הוכחה שהטובין המתוארים בטופס נתקבלו להובלה או למטרה אחרת.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש העתקים מטופס שנקבע, בנוסף על מספר ההעתקים הנקוב בטופס.
: (ג) נקבעו טפסים שהם שונים מן הטפסים הקיימים, רשאי המנהל להתיר לזמן שייראה לו את המשך השימוש בטפסים הקיימים.

@ 241. מכירת טובין
: מכירת טובין על ידי רָשות-המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 223ב(ח)]]))) ====

: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי בשקלים חדשים
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל, בניגוד להוראות [[תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]] ([[בתוספת זו]] - תקנות המכס); || 5,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי בהתאם להוראות [[תקנה 23א לתקנות המכס]]; || 5,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות [[תקנה 23ב לתקנות המכס]]; || 5,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט שמסר, בניגוד להוראות [[תקנה 23ג לתקנות המכס]]; || 10,000
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה בו בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס]]; || 40,000
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס]]; || 25,000
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(יט) לתקנות המכס]]; || 25,000
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| (8) || בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות, בניגוד להוראות [[תקנה 23יב לתקנות המכס]]. || 10,000
|}


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בתמוז תשי&quot;ז (28 ביולי 1957)
&lt;חתימות&gt; פנחס רוזן, שר המשפטים

=== מונחים המשמשים בפקודת המכס ===
{{עמודות|2|{{דוכיווני|אָבֵד|Perishable}}
{{דוכיווני|אַבקַת-הֶדֶף|Blasting powder}}
{{דוכיווני|אֲמָרָה|Statement}}
{{דוכיווני|אַצִילַת סמכויות|Delegation of powers}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לֶאֱצוֹל (אָצַל, יֶאֱצוֹל)}}|{{מוקטן| - to delegate}}}}
{{דוכיווני|אַרְבָּה|Lighter}}
{{דוכיווני|אֲרִיזָה|Package}}
{{דוכיווני|אִשׁוּם (אישום)|Prosecution}}
{{דוכיווני|דוֹפֶן|Side}}
{{דוכיווני|הֶגדֵר|Description}}
{{דוכיווני|הַחרָמָה|Condemnation}}
{{דוכיווני|הִינוּחַ|Placing}}
{{דוכיווני|הֶנחֵת|Landing (tr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - להַנחִית טוּבין}}|{{מוקטן| - to land goods}}}}
{{דוכיווני|הִישָׁבוֹן|Drawback}}
{{דוכיווני|הֲנָסַת טוּבין|Running goods}}
{{דוכיווני|הֶצְדֵק|Excuse}}
{{דוכיווני|הֶקשֵר|Context}}
{{דוכיווני|הַתְלָיה {{מוקטן|(של בקשה, החלטה וכו')}}|Suspension}}
{{דוכיווני|הַתָּרַת רִישְׁמוֹן|Passing entry}}
{{דוכיווני|חֲבִילָה|Parcel}}
{{דוכיווני|חָבֵי מֶכֶס|Dutiable}}
{{דוכיווני|חֳזִי (חוֹזִי)|Get-up}}
{{דוכיווני|חִילוּט|Forfeiture}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְחַלֵט}}|{{מוקטן| - to forfeit}}}}
{{דוכיווני|חֶסֶר|Deficiency}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְּחֶסֶר (הוּצהַר בְּחֶסֶר, נִגבָּה בְחֶסֶר)}}|{{מוקטן| - under, short (under-declared, short levied)}}}}
{{דוכיווני|חַסֵר|Dedicient}}
{{דוכיווני|חֲצֵרִים|Premises}}
{{דוכיווני|חַרטוֹם|Bow}}
{{דוכיווני|טוּבִין|Goods}}
{{דוכיווני|יְבוּא|Import}}
{{דוכיווני|יִבּוּא (ייבוא)|Importation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְיַבֵּא (לייבּא)}}|{{מוקטן| - to import}}}}
{{דוכיווני|יְבוּאָן|Importer}}
{{דוכיווני|יִיחוּדִי|Exlusive}}
{{דוכיווני|יְצוּא|Export}}
{{דוכיווני|יִצוּא (ייצוא)|Exportation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְיַצֵא (לייצא)}}|{{מוקטן| - to export}}}}
{{דוכיווני|יְצוּאָן|Exporter}}
{{דוכיווני|יֶתֶר|Excess}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְיֶתֶר (שולם ביתר)}}|{{מוקטן| - over (over paid)}}}}
{{דוכיווני|כְּהִילִים (כָּהִיל)|Spirits}}
{{דוכיווני|כּוּתנַת-נֶפֶץ|Guncotton}}
{{דוכיווני|מִגָשָׁה|Quay}}
{{דוכיווני|מִדגָם|Design}}
{{דוכיווני|מוֹנִיטִין|Goodwill}}
{{דוכיווני|מְחִיצָה|Bulkhead}}
{{דוכיווני|מֵימֵי-חוֹפִין|Territorial waters}}
{{דוכיווני|מִטעָן|Cargo}}
{{דוכיווני|מִטעָן-לְוַאי|Baggage}}
{{דוכיווני|מִלְחֵי-פיצוּץ|Fulminate}}
{{דוכיווני|מִסמָך|Instrument}}
{{דוכיווני|מַעבָר|Transit}}
{{דוכיווני|מִפדֶה|Clearance (of goods)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לִפְדוֹת טוּבין}}|{{מוקטן| - to clear goods}}}}
{{דוכיווני|מַצָג|Representation}}
{{דוכיווני|מִצהָר|Manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר-כְּנִיסָה|Inward manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר-יְצִיאָה|Outward manifest}}
{{דוכיווני|מִשגוֹר|Consignment}}
{{דוכיווני|מִשמוֹרֶת|Custody}}
{{דוכיווני|מִתחַזֶה|Holding out}}
{{דוכיווני|נֶחזֶה|Purports, appears}}
{{דוכיווני|נְחִיתָה|Landing (intr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לִנחוֹת}}|{{מוקטן| - to land}}}}
{{דוכיווני|נֶסַח|Extract}}
{{דוכיווני|נִשגָר|Consignee}}
{{דוכיווני|סִווּג (סיווג)|Classification}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְסַוֵג (לסווג)}}|{{מוקטן| - to classify}}}}
{{דוכיווני|סְוָר|Heap}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְסַוֵר (לסוור)}}|{{מוקטן| - to heap}}}}
{{דוכיווני|עִכָּבוֹן|Lien}}
{{דוכיווני|עֵרָבוֹן|Deposit}}
{{דוכיווני|עַרבוּת|Guaranty}}
{{דוכיווני|עֲרוּבָּה|Security}}
{{דוכיווני|עֲרֵימָה|Pile}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לַעֲרוֹם}}|{{מוקטן| - to pile}}}}
{{דוכיווני|פִּיקוֹת-הַקָּשָה|Percussion caps}}
{{דוכיווני|פֵּירוּק הַצוֹבֶר|Breaking bulk}}
{{דוכיווני|צוֹבֶר|Bulk}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְּצוֹבֶר}}|{{מוקטן| - in bulk}}}}
{{דוכיווני|צֵידָה|Stores}}
{{דוכיווני|קְצוּבּוֹת {{מוקטן|(סכומים המשתלמים לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות)}}|Allowances}}
{{דוכיווני|רָכִיב|Ingredient}}
{{דוכיווני|רָשוּי|Licenced}}
{{דוכיווני|רָשוּת|Authority}}
{{דוכיווני|רְשוּת|Permission}}
{{דוכיווני|רִשְמוֹן|Entry}}
{{דוכיווני|שׁוֹגֵר|Consignor}}
{{דוכיווני|שִטְעוּן|Transshipment}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְשָׁטְעֵן}}|{{מוקטן| - to transship}}}}
{{דוכיווני|שְטר-התחייבות|Bond}}
{{דוכיווני|שֵעתּוּק|Reproduction}}
{{דוכיווני|שָׁרִיר|Subsisting}}
{{דוכיווני|תּוּבעָנָה|Action}}
{{דוכיווני|תַּחנַת מַעֲלֶה|Boarding station}}
{{דוכיווני|תַּמלוּגִים|Royalities}}
{{דוכיווני|תָּסקִיר|Report}}
{{דוכיווני|תֹּרֶף (תורף) (תָרְפּוֹ), {{מוקטן|החלק בטופס שיש למלאו}}|Blank}}}}

&lt;!-- === מונחים לפי אלפא ביתא אנגלי === --&gt;</text>
      <sha1>skkpho96p36jqicepef8c7fue9zrah1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המכס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>335706</id>
    <revision>
      <id>3019767</id>
      <parentid>3002539</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:02:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019735] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296006" sha1="mcq1kg2ja1v8e3cjjjd9d72fnbq14pz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המכס [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000883}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק מ״ב, עמ׳ 493|פקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563303.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561135.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561211.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 19|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561393.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561535.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 32|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561547.pdf}}, {{ח:תיבה|51|פקודת הסכמי מכס בין פלשתינה (א״י) וסוריה ובין פלשתינה (א״י) והלבנון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561584.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 2|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561677.pdf}}, {{ח:תיבה|תוס׳ 2, 930|תקנות ההגנה (תיקון חוק המכס והאקסייז)}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 2, 222|תקנות ההגנה (תקון פקודת המכס)}}, {{ח:תיבה|750|תקנות ההגנה (תקון פקודת המכס) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 2, 310|‏תקנות הגנה (תיקוני חיקוקים מסויימים) (הפקעה)}}, {{ח:תיבה|תוס׳ 1, 100|פקודת תחיקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 131|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562519.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562646.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208867.pdf}}, {{ח:תיבה|VII|ת״ט}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשי״ז, 39|פקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_vn_525672.pdf}}; {{ח:תיבה|הנ״ח תשי״ח, 178|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 82|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 42|חוק המכס (הוראת שעה ואישור פעולות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211830.pdf}}, {{ח:תיבה|78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 118|תיקון לפקודת תעריף המכס והפיטורין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208871.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 157|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 16|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 17|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208873.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 14 לחוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209076.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 169|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3774.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ח, 36, 37|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 149|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 6 לחוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210510.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 353|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211195.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון לחוק סוכני המכס|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 145|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 24|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211455.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 45|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 424|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300497.pdf}}, {{ח:תיבה|465|תיקון מס׳ 23 לחוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 433|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 309|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}, {{ח:תיבה|736|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 283|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1198|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 256|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 152|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|477|תיקון מס׳ 6 לפקודת היבוא והיצוא|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3964040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 362|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: מינהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: יְבוא אסור ויבוא מוגבל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מצהר על המטען}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: הצהרת ייבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: מחסנים רשויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: מחסני המכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: יִיצוא טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|סימן א׳: יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: סדרי ייצוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: צידת אניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: תשלומי מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: סחר החוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: סוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי־מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן א|סימן א׳: חילוטין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – לרבות כל דבר שטוּבין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ חוץ“ או ”חוץ לארץ“ – כל מקום שמחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, לענין טוּבין – הבעל, היבואן, היצואן, הנִשגָר או הסוכן של אותם טוּבין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד־מכס במילוי תפקידו הרשמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“{{ח:הערה|,}} לענין כלי הובלה – לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רציף“ – לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מכס“ – המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד־מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הברחה“ – יִיבּואם של טובין, או יִיצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להוֹנוֹת את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין יִיבּואם, יִיצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה שלא כדין“, לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הִישָבון“ – השבת דמי מכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 9|הפרק התשיעי}}, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160ב|סעיף 160ב(א)}} ונתמלאו תנאי ההישבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סוכני המכס“ – {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנַת־נפץ, אבקת־הֶדֶף, מִלחי־פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רְכִיבִים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקות־הַקָשָה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טוּבין חָבי מכס“ – טובין שיש לשלם עליהם מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הובלה“ – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן המכס“ – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן רָשוּי“ – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין שהותרו לאחסנה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק חמישי}} ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות־המכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבעות“ – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסי יבוא“ – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי העדפה“ – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, ”העדפה“ – לרבות הפחתה או פטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצהר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
{{ח:תתת|(1)}} נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} שדה תעופה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(3)}} מסופי מעבר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה)|בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(4)}} תחנות גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”על פי רָשות“ – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס“ – כל אדם המועסק בשירות רָשות־המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רָשות־המכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שַעתּוּק של פרסום כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומי עת“ – כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להֶנחֵת טובין או לטעינתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשוי“ – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשות־המכס“ – אגף המכס והבלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטעון“ – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

{{ח:סעיף|2|חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות}}
{{ח:ת}} נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: מינהל}}

{{ח:סעיף|3|תפקידי המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

{{ח:סעיף|4|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לֶאֱצוֹל לפקיד־מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

{{ח:סעיף|5|דגל המכס}}
{{ח:ת}} כלי השיט שבשירות רשות־המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

{{ח:סעיף|6|קביעת נמלים, שדות תעופה וכו׳|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
{{ח:תתת|(1)}} תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי־מכס אל כלי שיט;
{{ח:תתת|(2)}} מקומות כניסה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תחנות תעופה אזרחית;
{{ח:תתת|(5)}} נתיבים להובלה ביבשה;
{{ח:תתת|(6)}} רציפים בנמלים ותחומיהם;
{{ח:תתת|(7)}} מקומות לבדיקת טובין;
{{ח:תתת|(8)}} מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין)|צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|7|סידורים ברציפים}}
{{ח:ת}} כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד־המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

{{ח:סעיף|8|הצהרה בפני מי}}
{{ח:ת}} כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד־מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10|ימי עבודה ושעות עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} ימי העבודה ושעות העבודה של רָשות־המכס יהיו כפי שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא יִיפָּרק מעל כל כלי שיט, ולא יִיפָּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13|אגרות השגחה}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד –
{{ח:תת|(1)}} השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
{{ח:תת|(2)}} ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שִיטעוןּ, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי־מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
{{ח:תת|(3)}} סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רָשות־המכס שימת לב העולה על הרגיל;
{{ח:תת|(4)}} עבודה המצריכה להוציא פקיד־מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רָשות־המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|14|הפיקוח על טובין|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} טובין שיובּאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד יִיצואם, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} טובין שנועדו ליצוא – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא, או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי המוקדם, עד ייצואם.

{{ח:סעיף|15|טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין הנמצאים בכלי הובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות־המכס כל עוד כלי ההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוף של ישראל.

{{ח:סעיף|16|זכות בדיקה}}
{{ח:ת}} פיקוחה של רָשות־המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

{{ח:סעיף|17|הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם}}
{{ח:ת}} הובלתם של טובין מתוך אַרבָּה או מעל מִגָשָה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה – יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

{{ח:סעיף|18|דין אדם שבידו שטר מסירה – כדין בעל הטובין או מורשהו|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”משלח בינלאומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|19|פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין}}
{{ח:תת|(א)}} פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רָשות־המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד־המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האָבֵד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

{{ח:סעיף|20|סימונן ומספרן של אריזות}}
{{ח:ת}} רשאי פקיד־מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

{{ח:סעיף|21|טובין שנפרקו לכאורה במצב רע}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהָר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
{{ח:תת|(ב)}} באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

{{ח:סעיף|22|אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנתונים לפיקוח רָשות־המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רָשות ולפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות.

{{ח:סעיף|23|אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד}}
{{ח:ת}} רָשות־המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רָשות־המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי־המכס.

{{ח:סעיף|24|הצהרות|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק רביעי}} או הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|מטען אישי של נוסעים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליַבְּאם וליַצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין.

{{ח:סעיף|30א|חובת מתן הצהרה|תיקון: תשל״ב, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)|תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|31|זכות לדרוש ערובה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רָשות־המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות־המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או למתן התרה לגביהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ז)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
{{ח:תת|(ג)}} ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״א, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33|מותר ליתן ערובה כללית}}
{{ח:ת}} מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רָשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.

{{ח:סעיף|34|חילוטו של ערבון כסף}}
{{ח:ת}} ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.

{{ח:סעיף|35|ערובה חדשה}}
{{ח:ת}} היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.

{{ח:סעיף|36|כוחה של ערובה}}
{{ח:ת}} הגיש גובה המכס תביעה על ערובּה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובּה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני־האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובּה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החָבוּת או שיצאו ידי חובתם.

{{ח:סעיף|37|מתן היתר}}
{{ח:ת}} כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להַתלותו.

{{ח:סעיף|38|טובין המיובאים בדואר}}
{{ח:ת}} טובין שיובּאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כדרך טובין שיובּאו באופן אחר.

{{ח:סעיף|39|הנוהל בחבילות דואר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, בטובין שיובּאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה שבטופס או שבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הצהרת הייבוא הנדרשת לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק רביעי}}, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רָשות־המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
{{ח:תת|(ב)}} טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.

{{ח:סעיף|39א||תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: יְבוא אסור ויבוא מוגבל}}

{{ח:סעיף|40|סמכות לאסור יבוא}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר יִיבּואם של טובין או של סוג טובין – פרט לפרסומים, שניתן לאסור את יִיבּואם לפי סעיף קטן (ב) – לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב יִיבּואם ובין באופן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבּואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבּואם של גליונות הפרסום שיָצאו קודם לכן או שיֵצאו מכאן ואילך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (איסור יבוא)|צו המכס (איסור יבוא), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|41|יבוא אסור}}
{{ח:ת}} לא יְיַבֵּא אדם טובין שיִיבּואם אסור.

{{ח:סעיף|42|טובין אסורים}}
{{ח:ת}} ואלה טובין שייבּואם אסור:
{{ח:תת|(1)}} טובין שייבּואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר־תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
{{ח:תת|(2)}} מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
{{ח:תת|(3)}} דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגוּנים.

{{ח:סעיף|43|יבוא מוגבל}}
{{ח:ת}} טובין שיִיבּואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא יְיַבֵּא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

{{ח:סעיף|44|טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שייבּואם אסור המצויים בכלי הובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של כלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רָשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין־לאומית של ישראל.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}

{{ח:סעיף|45|ייבוא טובין דרך הים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כדי להבטיח שיִיבּואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
{{ח:תת|(1)}} יותן לעלות אל האניה;
{{ח:תת|(2)}} יוגש מצהר על מטען האניה;
{{ח:תת|(3)}} הטובין שהוגש עליהם מִצְהר לפריקה יִיפָּרקו ויותן לבדקם.

{{ח:סעיף|46|חובת אניה להיכנס לנמל}}
{{ח:ת}} לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.

{{ח:סעיף|47|חובת אניה להיענות לקריאה}}
{{ח:ת}} נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רָשות־המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.

{{ח:סעיף|48|חובת אניה לעצור בתחנת מעלֶה}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלֶה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.

{{ח:סעיף|49|הקלות לעליה אל אניה}}
{{ח:ת}} קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד־המכס לעלות אליה.

{{ח:סעיף|50|חובת אניה למהר למקום הפריקה}}
{{ח:ת}} לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלֶה ולאחר שפקיד־המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.

{{ח:סעיף|51|אין להשיט אניה בלי רָשות}}
{{ח:ת}} משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רָשות.

{{ח:סעיף|52|הגבלת העליה אל אניה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד־המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מצהר על המטען|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|53|הגשת מצהר|תיקון: תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל –
{{ח:תתתת|(א)}} יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ־24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} יגיש משלח בין־לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין־לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, ”משלח בין־לאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס#סעיף 24א|בסעיף 24א לחוק סוכני המכס}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.

{{ח:סעיף|54|תיקון טעות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} במצהר התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.

{{ח:סעיף|54א|הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.

{{ח:סעיף|55|קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.

{{ח:סעיף|55א|חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}

{{ח:סעיף|56|פירוק הצובר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אין לפרק את הצוֹבֶר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|57|הסרת טובין מאניה}}
{{ח:תת|(א)}} אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רָשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להֶנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשַטעֵן אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברְשות גובה המכס.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.

{{ח:סעיף|58|חובה להפקיד טובין}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הֶנחֵת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.

{{ח:סעיף|59|אריזה חוזרת ברציף}}
{{ח:ת}} כל טובין מותר, על פי רָשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד־מכס.

{{ח:סעיף|60|תקנות למניעת צפיפות}}
{{ח:ת}} כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות־המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שִטעוּנם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רָשות־המכס או על פקיד־מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.

{{ח:סעיף|61|חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו׳}}
{{ח:ת}} גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רָשות־המכס או לכל מקום אחר.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|62|הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא):
{{ח:תתת|(1)}} צריכה בארץ;
{{ח:תתת|(2)}} אחסנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
{{ח:תתת|(5)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.

{{ח:סעיף|63|המועד להגשת הצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)|כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

{{ח:סעיף|64|הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.

{{ח:סעיף|65|התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא שולמו מסי ייבוא כדין;
{{ח:תתתת|(ה)}} לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.

{{ח:סעיף|65א|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, בהתאם לכללים שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|65ב|חובה להשיב על שאלות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.

{{ח:סעיף|65ג|הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}

{{ח:סעיף|66|ייבוא טובין שלא בדרך הים}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
{{ח:תת|(ב)}} אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
{{ח:תת|(ג)}} אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
{{ח:תת|(ד)}} יותן להיכנס לכלי ההובלה.

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשי״ח, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: מחסנים רשויים}}

{{ח:סעיף|68|רישיון מחסן|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(2)}}, וניתנה לגביהם התרה ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.

{{ח:סעיף|69|מחסנים לסוגיהם}}
{{ח:ת}} מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
{{ח:תת|(1)}} מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
{{ח:תת|(2)}} מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.

{{ח:סעיף|70|תקופתו של רשיון מחסן}}
{{ח:תת|(א)}} רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
{{ח:תת|(ג)}} האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.

{{ח:סעיף|71|כוחה של הממשלה לבטל רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.

{{ח:סעיף|72|תוצאות ביטולו של רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או יְיוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.

{{ח:סעיף|73|פקיד־&lt;wbr&gt;המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה}}
{{ח:ת}} טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד־המכס, עם הֶנחֵתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.

{{ח:סעיף|74|גמר האחסנה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד־המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי האחסנה הסתיימה.

{{ח:סעיף|75|סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
{{ח:תת|(ב)}} סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עִכָּבוֹן על הטובין כנגד הוצאות אלה.

{{ח:סעיף|76|אריזה שבה יש להפקיד טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם.

{{ח:סעיף|77|חובותיו של בעל רשיון|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בעל רשיון מחסן –
{{ח:תת|(1)}} יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
{{ח:תת|(2)}} יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד־המכס;
{{ח:תת|(3)}} ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
{{ח:תת|(4)}} יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
{{ח:תת|(5)}} ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|78|פתיחת מחסן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רָשות.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס 200 לירות.

{{ח:סעיף|79|לפקיד־&lt;wbr&gt;המכס רשות גישה למחסן}}
{{ח:ת}} לכל פקיד־מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.

{{ח:סעיף|80|רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין}}
{{ח:ת}} טובין שהוחסנו רשאי פקיד־מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.

{{ח:סעיף|81|המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה}}
{{ח:ת}} טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האָבֵד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|82|גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|83|חבותו של בעל רשיון}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד־המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס – בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.

{{ח:סעיף|84|חסר בטובין מוחסנים}}
{{ח:ת}} נמצא חֶסֶר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.

{{ח:סעיף|85|הוצאת טובין לשם הצגה}}
{{ח:ת}} מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובּה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.

{{ח:סעיף|86|דוגמאות מטובין מוחסנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא הגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החָסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה – אף ללא תשלום מכס.

{{ח:סעיף|87|טיפול בטובין כשהם במחסן}}
{{ח:ת}} גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב ולארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים {{ח:הערה|[צ״ל: טובין]}} שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.

{{ח:סעיף|88|הערכה שנית של טובין מוחסנים}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.

{{ח:סעיף|89|טובין שאינם שווים במכס החל עליהם}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
{{ח:תת|(ב)}} בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.

{{ח:סעיף|90|טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ}}
{{ח:תת|(א)}} טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
{{ח:תת|(ב)}} טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם כתום ארבעה עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.

{{ח:סעיף|91|הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הצהרת ייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(ב) עד (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65ג}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיפים 103(ב) עד (ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}}.

{{ח:סעיף|92|המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)}}, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת העברתם, הֶנחֵתָם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|93|טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(2) או (3)}}, וניתנה לגביהם התרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|94|אחסנה להלכה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(3)}} (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(1) עד (3)}}, יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: מחסני המכס}}

{{ח:סעיף|95|מחסני המכס}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נקבעו מחסני המכס הבאים: מחסן 5 שבבניני תחנת הרכבת בירושלים ({{ח:חיצוני|צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)|ק״ת תשט״ו, 1343}}); מחסן בבסיס צה״ל שיקבע מנהל המכס יחד עם המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך, שבו יאוחסן ציוד צבאי ({{ח:חיצוני|צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)#סעיף 615|ק״ת תשנ״א, 615}}); מחסן G AND B אשר בבעלות חברת אלול טכנולוגיות בע״מ ומר סטרלינג גרוסמן, המוחזק בידי מדינת ישראל, לגבי טובין שבבעלות מדינת ישראל בלבד, כל עוד קיים בו שטח נפרד שבו מאוחסנים טובין שבבעלותה של מדינת ישראל ({{ח:חיצוני|צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)|ק״ת תשנ״ד, 1238}}).}}
{{ח:תת|(ב)}} טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.

{{ח:סעיף|96|מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.

{{ח:סעיף|97|זמן תשלום האגרה}}
{{ח:ת}} כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.

{{ח:סעיף|98|סמכות למכור|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.

{{ח:סעיף|99|תשלום היטלים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההֶנחת החלים על אותם טובין.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: יִיצוא טובין}}
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל}}

{{ח:סעיף|100|סמכות לאסור יצוא}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את היִיצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (הסדרת אקספורט דבש)|צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937}}.}}

{{ח:סעיף|101|יצוא אסור}}
{{ח:ת}} לא יְיַצא אדם טובין שייצואם אסור.

{{ח:סעיף|102|יצוא מוגבל}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: סדרי ייצוא}}

{{ח:סעיף|103|הצהרת ייצוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
{{ח:תת|(ה)}} הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
{{ח:תת|(ו)}} הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64 עד 65ג}} יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(ב)}}, המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.

{{ח:סעיף|104|טובין שלא יוצאו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|105|מסמכים וערובות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|106|קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים}}
{{ח:ת}} טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם – אין ליַצאֵם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.

{{ח:סעיף|107|טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר}}
{{ח:ת}} טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין מרציף או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה.

{{ח:סעיף|108|יצוא בדרך היבשה או האויר}}
{{ח:תת|(א)}} טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
{{ח:תת|(ב)}} אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליַצאם משם.
{{ח:תת|(ג)}} טובין נתונים לפיקוח רשות־המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות־המכס.
{{ח:תת|(ד)}} כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|109|תעודת מפדה}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מִפדֶה.

{{ח:סעיף|110|קנס בעד הפלגה שרירותית}}
{{ח:ת}} אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי־המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה האניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד־המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.

{{ח:סעיף|111|דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה}}
{{ח:ת}} לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים – יגיש לקצין המכס מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|112|מסירת מצהר}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר־היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.

{{ח:סעיף|113|טעינת טובין שלא פורטו}}
{{ח:ת}} לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר־היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}}; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.

{{ח:סעיף|114|תיקון מצהר־&lt;wbr&gt;יציאה}}
{{ח:תת|(א)}} גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|115|תנאים לפדיה}}
{{ח:ת}} לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.

{{ח:סעיף|116|יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה}}
{{ח:ת}} אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד־המכס על האניה {{ח:הערה|[צ״ל: אל האניה]}}, וכל זמן שפקיד־המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.

{{ח:סעיף|117|הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה לאחר מפדה חייב –
{{ח:תת|(1)}} להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תת|(2)}} ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר־היציאה ואינם מצויים באניה.

{{ח:סעיף|118|איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות}}
{{ח:ת}} טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.

{{ח:סעיף|119|תעודת הנחת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד־המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות־המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות־המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: צידת אניה}}

{{ח:סעיף|120|השימוש בצידת אניה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

{{ח:סעיף|121|הנחת צידת־&lt;wbr&gt;אניה|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:ת}} לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 120|לסעיף 120}} ולא יִפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברְשות גובה המכס.

{{ח:סעיף|122|צידת־&lt;wbr&gt;אניה חתומה|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:ת}} צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.

{{ח:סעיף|123|עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.

{{ח:סעיף|123א|החייב במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.

{{ח:סעיף|123ב|תשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ב)}} המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: תשלומי מכס}}

{{ח:סעיף|124|המועד הקובע לעניין שיעור המכס|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}}, שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, ”פטור מותנה“ – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים}}.
{{ח:תת|(ה)}} שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}}, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|אותו סעיף}} למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}} והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיפים 140}} {{ח:פנימי|סעיף 160ב|ו־160ב}}.

{{ח:סעיף|125|משקלות ומידות}}
{{ח:ת}} מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות־המכס.

{{ח:סעיף|126|המכס – לפי חישוב יחסי}}
{{ח:ת}} מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.

{{ח:סעיף|127|מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר}}
{{ח:ת}} טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשכ״ג־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} בסעיפים 129 עד 134א –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין מוערכים“ – הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין זהים“ – טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין דומים“ – טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
{{ח:תתת|(2)}} הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
{{ח:תתת|(3)}} הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
{{ח:תת}} לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב ישראלי“ – הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – לרבות גידול וכריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור מסחרי“ – סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחסים מיוחדים“ –
{{ח:תתת|(1)}} יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה –
{{ח:תתתת|(א)}} אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
{{ח:תתתת|(ד)}} אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ה)}} אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ו)}} הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ז)}} הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ח)}} הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן־הזוג, צאצא, צאצא של בן־הזוג, ובן־זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
{{ח:תתת|(2)}} נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש מסחרי“ – שימוש שאינו שימוש עצמי.

{{ח:סעיף|130|דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן –
{{ח:תת|(1)}} לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133א|סעיפים 133א}} {{ח:פנימי|סעיף 133ג|ו־133ג}};
{{ח:תת|(3)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ב|סעיפים 133ב}} {{ח:פנימי|סעיף 133ג|ו־133ג}};
{{ח:תת|(4)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) – לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ד|סעיף 133ד}};
{{ח:תת|(5)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) – לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}};
{{ח:תת|(6)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) – לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
{{ח:תת|(7)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ו|סעיף 133ו}}.

{{ח:סעיף|131|קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|בסעיף 144}} בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, החל בהוראת פסקה (1).

{{ח:סעיף|132|ערך עסקה|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט –
{{ח:תתתת|(א)}} הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
{{ח:תתתת|(ב)}} היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן –
{{ח:תתתתת|(1)}} ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
{{ח:תתתתת|(2)}} ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ד|סעיף 133ד}};
{{ח:תתתתת|(3)}} ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרי המימון נעשו בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
{{ח:תת|(ה)}} הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.

{{ח:סעיף|133|התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך קביעת ערך העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132}}, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן –
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן –
{{ח:תתתת|(א)}} עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, ”עמלות קניה“ – תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
{{ח:תתת|(2)}} הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין –
{{ח:תתתת|(א)}} חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
{{ח:תתת|(3)}} תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
{{ח:תתת|(4)}} ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא –
{{ח:תתתת|(א)}} עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}.

{{ח:סעיף|133א|ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(2)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
{{ח:תתת|(ב)}} העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

{{ח:סעיף|133ב|ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(3)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
{{ח:תתת|(ב)}} העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

{{ח:סעיף|133ג|כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(2) ו־(3)}} –
{{ח:תת|(1)}} נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 133ט}}, ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
{{ח:תת|(2)}} במקרים שבהם ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}} נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.

{{ח:סעיף|133ד|קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(4)}} –
{{ח:תת|(1)}} באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(1) עד (3)}}, וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
{{ח:תתת|(ג)}} עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}};
{{ח:תתת|(ד)}} מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
{{ח:תת|(2)}} לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך – יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
{{ח:תת|(3)}} לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
{{ח:תת|(4)}} מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(2)}}, לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|133ה|קביעת ערך מחושב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(1)}}, בפסקאות משנה (ב) ו־(ג);
{{ח:תתת|(ב)}} סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(ג)}} העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}};
{{ח:תת|(2)}} אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.

{{ח:סעיף|133ו|קביעת ערך במקרים אחרים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(7)}} –
{{ח:תת|(1)}} באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(1) עד (6)}} – ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט״ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט״ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט}};
{{ח:תת|(2)}} ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
{{ח:תתת|(ב)}} שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
{{ח:תתת|(ג)}} מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
{{ח:תתת|(ד)}} עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}}, ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
{{ח:תתת|(ה)}} מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(ו)}} ערך מינימלי למטרות מכס;
{{ח:תתת|(ז)}} ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
{{ח:תת|(3)}} מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}} גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.

{{ח:סעיף|133ז|קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(1)}}.

{{ח:סעיף|133ח|מסירת פירוט חשבון ליבואן|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130 עד 133ז}}, לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.

{{ח:סעיף|133ט|תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 133ח}} יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת {{ח:פנימי|סעיף 129|הסעיפים 129 עד 133ט}}, וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבּואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכס (הערכת טובין)|תקנות המכס (הערכת טובין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות על כל עבירה.

{{ח:סעיף|134א|ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|136|שיעור המכס על חלק מן השלם}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, אף שיובָּא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.

{{ח:סעיף|137||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|138|מדידה לצורך חישוב המכס}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי המידה יש לסוורם, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסְוָר או של הערימה.

{{ח:סעיף|139|ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות־&lt;wbr&gt;המכס}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רָשות־המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.

{{ח:סעיף|140|תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין חבי מכס שנכללו במצהר ולא הוצגו לפני פקיד־המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר־תוקף בשעת מסירת המצהר שהטובין נכללים בו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|141|עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובּאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא־הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר־תוקף בעניני מכס, בעלי זכות יתר ליַבֵּא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליַבֵּא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובּאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת ייבּואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השיעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או ממקצתו, ובתנאים שקבע, מכונית נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ)|תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|142|דוגמאות}}
{{ח:ת}} דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות־המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.

{{ח:סעיף|143|שינוי בהסכם אגב שינוי במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(1)}}, חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
{{ח:תת|(1)}} היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחר ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
{{ח:תת|(2)}} היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.

{{ח:סעיף|144|מועד ייבואם של טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, מצהר על האנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.

{{ח:סעיף|145|ניבוי המכס}}
{{ח:ת}} למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.

{{ח:סעיף|146||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|148|המרת מטבע־&lt;wbr&gt;חוץ לצורך הערכה|תיקון: תשכ״ב, ק״ת תשל״ח, תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ)|כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), התשמ״ט–1989}}.}}

{{ח:סעיף|149|המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול, במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של חמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום הערך המוצהר, כאמור, והחזרת המכס ששולם על הטובין, ייעשו תוך שלושים יום לאחר הצהרתו של היבואן או של סוכנו.

{{ח:סעיף|150|החזרת מכס ששולם|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס;
{{ח:תת|(2)}} הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי־התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי־התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי־ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.

{{ח:סעיף|151||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|152|אין החזרה עקב שינוי מכס}}
{{ח:ת}} הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות־המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.

{{ח:סעיף|153|תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
{{ח:תת|(1)}} אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל; אלא שאם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל;
{{ח:תת|(2)}} אם הטובין בשעה שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.

{{ח:סעיף|154|סכסוך בנוגע לתשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו בהצהרת הייבוא המלים ”שולם אגב מחאה“ ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.

{{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית}}

{{ח:סעיף|156|הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובאו – חוץ מטובין שיובאו בצובר – והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון בגובה מלוא הסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי־התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי־ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשלוש שנים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|157|הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תייר שייבא מכונית או אופנוע וייצאם תוך תקופה מסויימת מיום הייבוא כמפורש להלן, יותר לו הישבון באחוזים מסכום המכס ששולם עליהם כמפורש בצדה של אותה תקופה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הישבון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תוך שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנה אך לא יאוחר משנתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים אך לא יאוחר משנתיים ושלושה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים ושלושה חדשים אך לא יאוחר משנתיים וששה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים וששה חדשים אך לא יאוחר משנתיים ותשעה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא, הכל כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ”תייר“ לענין סעיף זה – אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|158|תביעות הישבון}}
{{ח:ת}} תביעת הישבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|הסעיפים 156}} {{ח:פנימי|סעיף 157|ו־157}} יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|159|הצהרת התובע הישבון}}
{{ח:תת|(א)}} התובע הישבון על טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיפים 156}} {{ח:פנימי|סעיף 157|ו־157}} יצהיר בגופה של התביעה, שהטובין יוצאו ושהוא היה בשעת ייצואם זכאי להישבון.
{{ח:תת|(ב)}} שמו של התובע יצויין בתביעה וחתימתו בגוף התביעה על קבלת הסכום תהא ראיה מספקת על תשלום ההישבון; אלא שאם הועברה בינתיים התביעה לאחר לא תהא חתימת התובע ראיה כאמור, אלא אם יש כנגדה חתימתו של המחזיק בתביעה.

{{ח:סעיף|160|הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור|תיקון: תשכ״א, תשל״ו}}
{{ח:ת}} טובין מכל סוג או הגדר שיוצרו בישראל והם מיוצאים לחוץ לארץ, או שאינם מיוצאים אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, או שחל עליהם פטור ממס קניה אם הם נמכרים לעולה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים#תוספת|בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, רשאי שר האוצר, בצו, להתיר על כל טובין ששימשו לייצורם, או על מקצתם, הישבון מן המכס המוטל עליהם ולפרט את התנאים שלפיהם יש ליתן את ההישבון; שיעור ההישבון ייקבע בצו, באחוזים מהמכס ששולם על הטובין ששימשו לייצור כאמור או בדרך אחרת שיקבע שר האוצר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא)|צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)|צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל״ג–1972}}.}}

{{ח:סעיף|160א||תיקון: תשכ״א, תשל״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|160ב|דין טובין שהותר עליהם הישבון|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר האוצר צו על טובין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, רשאי המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר־תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר־תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי״ז–1957}}, אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.

{{ח:סעיף|160ג|החלפת טובין שהותר עליהם הישבון|תיקון: תשכ״א, תשל״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתיר הישבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, כולו או מקצתו, על טובין שיובאו לישראל, אם בעלם השתמש במקומם בטובין ישראליים מאותו סוג או הגדר לייצור של מוצרים שיוצאו, או שלא יוצאו אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, ובלבד שעל הטובין ששימשו לייצור ניתן צו לפי הסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן הישבון לפי סעיף קטן (א) בסכום העולה על סכום המכס ששולם או שחייב אדם לשלם על הטובין שיובאו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים וסייגים למתן ההישבון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|161|הגבלה לתשלום תביעת הישבון}}
{{ח:תת|(א)}} שום תביעת הישבון לא תשולם אלא בהסכמת המנהל, זולת אם הוגשה לתשלום שלושה חדשים מיום שהטעינו את הטובין לשם יצוא.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאסור על תשלומו של הישבון, כולו או מקצתו, אולם לא עד כדי לשלול מאדם את הסעד שהוא זכאי לו לגבי ההישבון.

{{ח:סעיף|162|הכנסת טובין בלא תשלום מכס|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית בלא תשלום מכס, אם הטובין מיובאים רק כדי ליַצר מהם בישראל מוצרים או מצרכים שיש ליַצאָם, או בעיקר למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} התנאים לייבוא כאמור יהיו כפי שנקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.

{{ח:סעיף|162א|אי־&lt;wbr&gt;מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160ב|בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב}} ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160ב|בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של הסעיף האמור}}, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית.

{{ח:סעיף|162ב|תקנות|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הישבון לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}} ולהבטחת הכנסות המדינה, לרבות תקנות המסמיכות פקיד מכס לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה הדרושה למנהל, כדי לקבוע אם שולם מכס על הטובין שעליהם הוגשה התביעה או אם נדחה תשלומו וכי יגיש לו פנקסי חשבונות או כל תעודה אחרת בנוגע לאותם טובין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכס (הישבון ביצוא)|תקנות המכס (הישבון ביצוא), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|162ג|ענשים ועבירה על תקנות|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} העובר על תקנה שהותקנה לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, דינו – קנס 1000 לירות על כל עבירה או פי שלושה מסכום ההכנסה שנמנעה או עלולה היתה להימנע מאוצר המדינה כתוצאה מהעבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: סחר החוף}}

{{ח:סעיף|163|אניות חוף}}
{{ח:ת}} אניה שהיא סוחרת או משייטת או הולכת מנמל או ממקום שבישראל אל נמל או אל מקום שבישראל, ואינה סוחרת או משייטת או הולכת אל נמל או אל מקום שמחוץ לישראל, יש לראותה כעוסקת בשיוט חופי וכאניית חוף לענין פקודה זו.

{{ח:סעיף|164|אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה}}
{{ח:ת}} קברניטה של אניית חוף לא יניח להכניס טובין מאניה אחרת לאנייתו על פני הים או להוציא שם טובין מאנייתו לאניה אחרת, אלא ברשות גובה המכס; וכן לא יניח לאנייתו לסטות ממסעה, אלא אם היה אנוס לעשות זאת בכוח נסיבות שאין למנוע אותן או נסיבות שניתן עליהן בהזדמנות ראשונה הסבר להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|165|בעל אניה רשאי למסור תסקיר}}
{{ח:ת}} בעל אניה המועסקת בסחר החוף רשאי ברשות גובה המכס למסור תסקיר במקומו של הקברניט על בוא האניה ועל צאתה, ובעל אניה כזאת המוסר תסקיר יהא כפוף לכל הוראה וצפוי לכל עונש הקבועים בפקודה זו לגבי קברניט האניה.

{{ח:סעיף|166|פרטים על המטען}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.

{{ח:סעיף|167|הסדר סחר החוף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג טובין מסויים, ובכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההֶקשֵר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות־המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש הצהרות.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: סוכנים}}

{{ח:סעיף|168|סוכן מכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.
{{ח:תת|(ב)}} סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען־לוואי של הנוסע.

{{ח:סעיף|169|יש להראות הרשאה}}
{{ח:ת}} כל פקיד־מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד־המכס שלא להכיר בסוכנותו.

{{ח:סעיף|170||תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|171||תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי־מכס}}

{{ח:סעיף|172|סמכותם של פקידי־&lt;wbr&gt;מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה}}
{{ח:ת}} מפקד של כלי שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות־המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות־המכס, וכן הקצין הממונה על כלי שיט כאמור, רשאי לרדוף אחר אניה בתוך מימי חופין של ישראל, שלא נעצרה לאחר שנדרשה כדין, באיתות או בדרך אחרת, לעשות זאת, והוא רשאי, לאחר יריה לאות אזהרה, לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר.

{{ח:סעיף|173|פקידי־&lt;wbr&gt;מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף}}
{{ח:תת|(א)}} קצין כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}} רשאי לדרוש מאת קברניט של אניה בתוך מימי חופין של ישראל להפליג משם; ובין שדרש להפליג ולא הפליגה מיד ובין שלא דרש רשאי הוא לעלות אליה ולחפש בה, או להביאה אל נמל ולחפש בה שם.
{{ח:תת|(ב)}} גובה המכס רשאי לחקור את כל הנמצאים באניה כאמור ועליהם להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, הצידה שבה וקו מסעה ולהראות תעודות בנוגע לאניה ולמטענה.

{{ח:סעיף|174|סמכות לבדוק טובין}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס רשאי, על אחריותו של בעל הטובין, לפתוח אריזות או לדרוש מבעל הטובין שהוא יפתח אותן; ורשאי הוא לבדוק, לשקול, לסמן ולחתום טובין הנתונים לפיקוח המכס, והוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות לסילוק הטובין אל מקום הבדיקה, יחולו על בעל הטובין.

{{ח:סעיף|175|הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לעלות אל אניה או לחפש בה;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח טובין שבאניה.

{{ח:סעיף|176|עליה אל אניה}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה לפקיד־מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד־מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד־מכס חינם מקום לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק.

{{ח:סעיף|177|חיפוש}}
{{ח:ת}} הסמכות של פקיד־מכס לחפש נתונה לו לגבי כל חלק של אניה, כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל וכוללת את הסמכות לפתוח כל אריזה, מְגֵרה או מקום ולבדוק כל טובין.

{{ח:סעיף|178|חסימת טובין}}
{{ח:ת}} סמכותו של פקיד־המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כַּווֹת ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס.

{{ח:סעיף|179|אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות־&lt;wbr&gt;המכס}}
{{ח:ת}} כל הֶגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד־מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום אחר שבתוך אניה או כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל, אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות, כל זמן שהטובין שהובטחו או שמתכוונים להבטיחם באחת הדרכים האמורות נתונים לפיקוח רָשות־המכס.

{{ח:סעיף|180|אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה}}
{{ח:ת}} כל הֶגֶף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד־מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אניה שהגיעה לנמל בישראל מנמל חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל – אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רָשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו.

{{ח:סעיף|181|פקיד־&lt;wbr&gt;מכס רשאי לסייר}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת ים או על פני מסילת ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול רכבת או על פני קרקעות.

{{ח:סעיף|182|כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום}}
{{ח:ת}} פקיד־המכס הממונה אותה שעה על כלי שיט המועסק בשירות רשות־המכס רשאי לגרור כלי שיט זה על פני כל חלק משפת ים או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, ולקשור אותו שם לכל זמן שייראה לו דרוש.

{{ח:סעיף|183|הרשות לחקור נוסע}}
{{ח:ת}} אדם הנמצא באניה או בכלי הובלה אחר, או שייתכן כי נָחַת או יצא מהם, רשאי פקיד־מכס לשאול אותו, אם יש לו על גופו או בחזקתו או במטענו טובין חבי מכס או טובין שייצואם או ייבּואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|184|עיכוב חשוד וחיפוש על גופו|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר או לפקיד־מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לפקיד־מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ד)}} לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד־מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד־מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיפוש חיצוני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בחינה חזותית של גופו העירום של האדם, לרבות צילומו;
{{ח:תתתת|(2)}} לקיחת חומר מעל הגוף;
{{ח:תתתת|(3)}} בדיקה על העור;
{{ח:תתתת|(4)}} מתן דגימת רוק;
{{ח:תתתת|(5)}} מתן דגימת שתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס“ – פקיד־מכס שמונה ליחידה האמורה על ידי מנהל המכס בהסכמת שר המשטרה, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה שקבע מנהל המכס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס בכיר“ – פקיד־מכס שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ממונה על יחידת סמים בתחנת גבול;
{{ח:תתתת|(2)}} ראש היחידה הארצית ללוחמה בסמים וסגניו;
{{ח:תתתת|(3)}} ראש תחום מבצעים ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
{{ח:תתתת|(4)}} ראש תחום מודיעין ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחנת גבול“ – תחנת גבול שקבע שר הפנים בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|185|הרשות לחפש בכלי הובלה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או שוטר רשאים, על יסוד חשד סביר, לעצור כלי הובלה ולחפש בו, כדי להיווכח אם מצויים בו שלא כדין טובין חבי מכס או טובין שייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת, ועל הנהג לעצור את כלי ההובלה ולאפשר חיפוש כזה כל אימת שפקיד־מכס או שוטר ידרוש זאת ממנו.

{{ח:סעיף|186|שימוש פקיד־&lt;wbr&gt;מכס בסמכויות שוטר|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} לשם מניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילוין, רשאי פקיד־מכס להשתמש בסמכויותיו של שוטר, כולן או מקצתן, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים או בסוג מסויים של מקרים; אולם חיפוש בגופו של אדם ייעשה רק לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}.

{{ח:סעיף|187|פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד־מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של התנגדות יהא פקיד־המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו.

{{ח:סעיף|188|הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד־מכס, שוטר או קצין בצבא־הגנה לישראל רשאי לתפוס בין בים ובין ביבשה כל אניה, כל כלי הובלה וכל טובין שהם מחולטים או שיש לו יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שנתפסו יובלו למחסן המכס הקרוב ביותר או למקום מבטחים אחר, כפי שיורה גובה המכס.

{{ח:סעיף|189|הרשות לדרוש עזרה}}
{{ח:ת}} כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה.

{{ח:סעיף|190|יש למסור הודעה על תפיסה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האָבֵד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לגבי סוגי טובין מסוימים, כי אם האדם שמידו נתפסו הטובין כאמור בסעיף קטן (א) או בעל התפוס לא ימסור הודעה בכתב בתוך שבעה ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את התפוס, יראו את הטובין שנתפסו כמוחרמים.

{{ח:סעיף|191|מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה}}
{{ח:ת}} המנהל יכול להרשות שכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יימסרו לידי התובע, לאחר שנתן ערובּה על תשלום שוויים אם יוחרמו.

{{ח:סעיף|192|הנוהל לאחר תפיסת הטובין}}
{{ח:תת|(א)}} אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד־מכס ומסר בעל התפוס לגובה המכס תביעה עליהם, רשאי גובה המכס להוסיף ולהחזיק בתפוס ולעשות אחד משני אלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא לנקוט הליכים להחרמת התפוס אלא לדרוש מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש נגדו תובענה להחזרת התפוס, ואם לא עשה זאת התובע תוך חדשיים מיום מתן ההודעה, יראו את התפוס כמוחרם ללא צורך בהליכים נוספים;
{{ח:תתת|(2)}} להביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה על התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אף לא הביא בעצמו לידי הגשת תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יימסר התפוס לידי התובע.

{{ח:סעיף|193|העשיה באניות ובטובין שחולטו|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} אניה, כלי הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות־המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל.

{{ח:סעיף|194|מסירת טובין שנתפסו}}
{{ח:ת}} נתפסו טובין על ידי אדם שאיננו פקיד־מכס, יש להעבירם מיד לבית המכס הקרוב ביותר ולמסרם שם לידי פקיד־מכס.

{{ח:סעיף|195|מאסר חשודים בהברחה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.

{{ח:סעיף|196|הגשת מסמכים וכו׳ במקרה של תפיסה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם בחסר, או שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו – חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד־מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיִבֵּא או יִצֵא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד־מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נְסָחים מאותם פנקסים או תעודות.

{{ח:סעיף|197|גובה המכס רשאי לעכב מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין הצהרה לפי פקודה זו או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי המשפט ותקפו כתקפו של המקור.

{{ח:סעיף|198|גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או הצהרה נכונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.

{{ח:סעיף|199|דוגמאות}}
{{ח:ת}} רשאי פקיד־מכס ליטול דוגמאות מן הטובין שבפיקוח רשות־המכס לכל מטרה שיש בה צורך לדעת גובה המכס, ורשאי הוא להסתייע בהן, או לעשות בהן באופן שנקבע, ואין לשלם בעד דוגמאות אלה.

{{ח:סעיף|200|המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות}}
{{ח:ת}} רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו:
{{ח:תת|(1)}} רשיון לאנשים שבחוף לסחור באניה;
{{ח:תת|(2)}} רשיון למכור לאנשים הבאים לבקר באניה שבנמל כל טובין המובלים באניה לשם מכירה לנוסעיה;
{{ח:תת|(3)}} רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי.

{{ח:סעיף|200א|עיכוב טובין מפרים|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}} (להלן – חוק זכות יוצרים), או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} (להלן – פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת ולעניין עיצוב – בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העיצובים#סעיף 110|בסעיף 110 לחוק העיצובים, התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – חוק העיצובים) כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום, ינקוט צעדים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן – טובין מפרים), ל־3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע לבעל זכות היוצרים, לבעל העיצוב או לבעל סימן המסחר (להלן – בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן ערבות אחר)}} שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|סעיף 65 לחוק זכות יוצרים}}, {{ח:חיצוני|חוק העיצובים#סעיף 110|סעיף 110 לחוק העיצובים}} או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר}}, כאשר ניתנה הודעה;
{{ח:תתת|(4)}} יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב־10 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}} בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.
{{ח:תת|(ד)}} עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|200ב|שחרור ערבויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} המנהל יחזיר למפקיד הערבות את הערבויות שהופקדו על ידו כמפורט להלן ובהתאם לנסיבות:
{{ח:תת|(1)}} אם דחה את הבקשה לעיכוב שפורטה בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א(א)}} – בתום שלושה חודשים ממועד הדחיה אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} אם עוכב שחרור הטובין המפרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א}} ובוטל העיכוב – בתום שלושה חודשים מיום שחרור הטובין המפרים, אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדחתה התובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א(א)(4)}} בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה בכל הקשור לעיכוב הטובין המפרים, או לנזק שנגרם לו בשל כך – בתום שלושה חודשים מיום דחיית התובענה;
{{ח:תת|(4)}} לפי הוראות בית המשפט.

{{ח:סעיף|200ג|ייבוא וייצוא אסורים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} דין טובין מפרים שיובאו לארץ כדין טובין שייבואם וייצואם אסור לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|200ד|ייבוא אישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיפים 200א עד 200ג}} לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:סעיף|200ה|שמירת דינים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיפים 200א עד 200ד}} באות להוסיף על סמכויות המנהל לפי כל דין.

{{ח:סעיף|200ו|עיכוב טובין לבקרה של הממונה על התקינה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיף 200א}}, נודע למנהל כי הממונה על התקינה החליט לבצע בדיקה מדגמית של טובין או של תיק מוצר, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2טו|בסעיף 2טו(א1) לפקודת היבוא והיצוא}}, יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין עד למתן החלטת הממונה על התקינה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2טו|סעיף 2טו(א2) או (א3)}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2טז1|או 2טז1(ג)(2)(ה) לפקודה האמורה}}; בסעיף זה, ”טובין“, ”הממונה על התקינה“ ו”תיק מוצר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא}}.

{{ח:סעיף|200ז|יבואן מפר אמון לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיף 200א}}, הפעיל הממונה על התקינה סמכות מסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ו) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא}}, כלפי יבואן מפר אמון, יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין או על שחרורם בתנאים, והכול בהתאם להחלטה שהממונה על התקינה הודיע עליה למנהל, בהתאם לסמכויות הנתונות לממונה על התקינה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|הפקודה האמורה}}; בסעיף זה, ”הממונה על התקינה“ ו”מפר אמון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(א) ו־(ו) לפקודת היבוא והיצוא}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|201|הגנה לפקיד־&lt;wbr&gt;מכס}}
{{ח:ת}} לא ישא פקיד־מכס באחריות לתפיסת טובין לפי פקודה זו אם היה טעם סביר לאותה תפיסה; ובמקרה שתובע זוכה להשיב לעצמו אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו או את דמי מכרם, ונמצא שהיה טעם כאמור, ישמש הממצא תריס בפני הליך נגד פקידי־מכס שהיו מעורבים בתפיסה.

{{ח:סעיף|202|קנס בשל התנהגות רעה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצוּבּוֹת היא פחותה מ־300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין}}
{{ח:קטע3|פרק 13 סימן א|סימן א׳: חילוטין}}

{{ח:סעיף|203|חילוט כלי שיט|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אלה כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט שנמצא במימי חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} כלי שיט השוהה במימי חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תתת|(4)}} כלי שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות־המכס;
{{ח:תתת|(5)}} כלי שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נֵטֶל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;
{{ח:תתת|(6)}} כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצות מרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין.
{{ח:תת|(ב)}} אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם, ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובּה לשילומו.
{{ח:תת|(ג)}} כלי הובלה שאינו כלי שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.

{{ח:סעיף|203א|דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו|תיקון: תשס״ג, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} קנס ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} התקבל הערעור, הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.

{{ח:סעיף|204|חילוט טובין|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} ואלה טובין שיחולטו למדינה:
{{ח:תת|(1)}} טובין מוברחים;
{{ח:תת|(2)}} טובין שיובּאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר; ואולם טובין שיִיבּואם נאסר או הוסדר לפי צו ושנשלחו לשם ייבואם לישראל לפני שנודע לשולח דבר הצו ולפני שעבר זמן סביר כדי שהידיעה תגיע לנמל השליחה, אין לחלטם אלא יש לייצאם בחזרה או לעשות בהם בדרך שיאשרנה המנהל, הכל לפי ראות עיני המנהל;
{{ח:תת|(3)}} טובין שיובּאו בכלי שיט או בכלי הובלה האסורים ביִיבּוא טובין;
{{ח:תת|(4)}} טובין חבי מכס שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה השוהים באחד המקומות שלא כדין;
{{ח:תת|(5)}} טובין שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה לאחר שהגיעו לנמל או למקום אחר והטובין לא פורטו, או לא נזכרו, במצהר־כניסה או בהצהרה ואינם מטען־לואי של הצוות או של הנוסעים, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
{{ח:תת|(6)}} טובין שהצוֹבר שלהם פורק שלא כדין;
{{ח:תת|(7)}} טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רָשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רָשות ולפי פקודה זו;
{{ח:תת|(8)}} טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
{{ח:תת|(9)}} טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, חשבון מכר, הצהרה, תשובה, אֲמָרָה, מַצָג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
{{ח:תת|(10)}} מטען של כלי שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תת|(11)}} טובין שאינם מטען־לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר־היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
{{ח:תת|(12)}} טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
{{ח:תת|(13)}} טובין חבי מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
{{ח:תת|(14)}} אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד־המכס;
{{ח:תת|(15)}} טובין חבי מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען־לואי של אדם שיצא או נחת מכלי שיט או מכלי הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד־מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען־{{ח:הערה|ה}}לואי שלו;
{{ח:תת|(16)}} טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
{{ח:תת|(17)}} טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי שיט כזה.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”טובין חבי מכס“ – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים.

{{ח:סעיף|205|שומת רכוש שנתפס|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:ת}} הוגשה תובענה להחרמה כלי שיט, כלי הובלה או טובין שנתפסו לפי דין המכס, יש להגיש אותה שעה שומה של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין התפוסים ערוכה בידי פקיד־המכס, או בידי אדם אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך; השומה תקויים בשבועה ותהא סופית לענין קביעת ערכם של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין לצרכי שיפוט.

{{ח:סעיף|206|אריזות וטובין שהוחרמו|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חילוטם של טובין חל גם על האריזה המכילה את הטובין וחילוטה של אריזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}} חל גם על כל הטובין שבה.
{{ח:תת|(ב)}} חילוטו של כלי הובלה חל גם על כל טובין של אותו בעל המובלים באותו כלי הובלה.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|207|התכנסות לשם הברחה}}
{{ח:ת}} שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|208|תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד־&lt;wbr&gt;מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם}}
{{ח:ת}} אלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
{{ח:תת|(1)}} פקיד־מכס או שוטר שתפס בקנוניה כלי שיט, כלי הובלה או טובין הצפויים לחילוט או מסר אותם או עשה סידורים למסרם או להימנע מתפיסתם, או שקשר קשר עם אדם אחר, או שהסכים עמו בשתיקה, לייבא או לייצא טובין במטרה לתפוס כלי שיט, כלי הובלה או טובין ולקבל פרס על אותה תפיסה, או שנמצא מעורב בהברחתם של טובין במטרה כזו;
{{ח:תת|(2)}} הנותן שוחד, פרס או גמול לפקיד־מכס, או מביא לידי נתינתם, וכן המציע או מבטיח לפקיד־מכס לתת לו אחד מאלה או להביא לידי נתינתם, או העושה עמו קנוניה, והכל מתוך כוונה לשדלו בכל דרך שהיא להזנחת תפקידו, וכן המנסה – באיומים, בדרישות או בהבטחות – להשפיע על פקיד־מכס במילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} המחלץ טובין שנתפסו, והמשפך טובין, משברם או משמידם, והמשמיד תעודות המתייחסות אליהם, בין שעשה כך לפני תפיסת הטובין ובין לאחריה, במטרה למנוע את תפיסתם או הבטחתם או למנוע הוכחת עבירה.

{{ח:סעיף|209|יריה אל כלי שיט של רשות־&lt;wbr&gt;המכס וכו׳}}
{{ח:ת}} אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:
{{ח:תת|(1)}} היורה אל כלי שיט שבשירות רשות־המכס;
{{ח:תת|(2)}} היורה אל פקיד־מכס בשעת מילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} הפוצע פקיד־מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|210|סילוק טובין חבי מכס או השמדתם}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} המסלק טובין חבי מכס ממחסן בלא רשותו של פקיד־המכס המוסמך או בלא תשלום מכס או בלא ערובה לשילומו;
{{ח:תתת|(2)}} המשמיד במזיד טובין שהוחסנו כהלכה;
{{ח:תתת|(3)}} התוקף פקיד־מכס, או אדם אחר המועסק כהלכה במניעת הברחה, המתנגד להם או המפריע להם אגב שימוש בכוח או באלימות בשעת מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ב)}} נתחייב פקיד־מכס בדין על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) לא ישולם מכס על אותם טובין והממשלה רשאית לצוות על תשלום פיצויים מתוך הכנסות המדינה.

{{ח:סעיף|211|הברחה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
{{ח:תתת|(1)}} המבריח טובין;
{{ח:תתת|(2)}} המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הֶצדֵק כדין להחזיקם;
{{ח:תתת|(3)}} מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
{{ח:תת|(א1)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו – הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.

{{ח:סעיף|212|עבירות מכס אחרות|תיקון: תשכ״א, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
{{ח:תתת|(2)}} המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
{{ח:תתת|(3)}} המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון־מכר אמית{{ח:הערה|י}} ולמעשה איננו כזה;
{{ח:תתת|(4)}} המגיש הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה בפרט מסויים;
{{ח:תתת|(5)}} המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון־מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הֶצדק כדין להחזיקו;
{{ח:תתת|(6)}} המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד־מכס אֲמֶרָה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד־מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
{{ח:תתת|(7)}} המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובּאו בשביל צבא־הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
{{ח:תתת|(8)}} המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד־מכס, או שפקיד־מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות־המכס;
{{ח:תתת|(9)}} המטעה פקיד־מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(10)}} המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
{{ח:תתת|(11)}} המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
{{ח:תתת|(12)}} המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו במצהר לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}};
{{ח:תתת|(13)}} המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 200|לסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ד|אותו סעיף}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ד|סעיף 231ד(ד)}}, דינו – מאסר שנה או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 231ה|בסעיף 231ה(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ה|אותו סעיף}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|213|גיבוי קנס}}
{{ח:ת}} כל קנס שהטיל בית משפט באישום מכס, או שהטיל המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}}, יראוהו כקנס שהוטל במשפט פלילי ויהא ניתן לגיבוי בעיקולם ובמכירתם של מקרקעין או של מטלטלין.

{{ח:סעיף|214|עונש כללי}}
{{ח:ת}} כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבע לה בפקודה עונש אחר, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|215|הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד המעשים המנויים להלן בטובין שייבואם אסור או מוגבל או מוסדר וסעיף זה חל עליהם, אשם בעבירה על פקודה זו:
{{ח:תתת|(1)}} המחזיק טובין כאמור באניה ולא הוכיח שיש לו לכך הֶצדק סביר;
{{ח:תתת|(2)}} המבריח, או המנסה להבריח, לישראל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המחזיק טובין כאמור לאחר שהוברחו לישראל ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק כדין;
{{ח:תתת|(4)}} מסייע, מעודד, מייעץ, או המביא להברחת טובין כאמור לישראל, או שנמצא מעורב ביודעין בהברחה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} הנמנע מגלות לפקיד־מכס, לפי דרישתו, ידיעה שיש לו, או שבכוחו להשיג, בנוגע להברחת טובין כאמור לישראל או לכוונת הברחה כזאת;
{{ח:תתת|(6)}} המפרסם, המוכר, המציע למכירה, המפיץ או המעתיק פרסום שייבואו נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או נסח מפרסום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה יחול על כל טובין שייבואם אסור, מוגבל או מוסדר והממשלה הכריזה בצו שהסעיף יחול עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה על סעיף זה במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, יגדל העונש למאסר שנתיים או לקנס 500 לירות.

{{ח:סעיף|216|חובה למסור למשטרה פרסום אסור}}
{{ח:תת|(א)}} פרסום שייבואו נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}}, או נסח מפרסום כזה, שנשלח לאדם בלי ידיעתו, או בלי שהיה שותף בידיעה, או בתשובה להזמנה שהזמין לפני תחילת תקפו של האיסור על יבוא הפרסום, ימסור האדם את הפרסום או את הנסח לשוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר, מיד, אם ידע את תכנו, או מיד לאחר שנודע לו תכנו, ואם הגיע הפרסום או הנסח להחזקתו לפני שניתן צו האוסר על ייבואו, ימסור אותם כאמור מיד לאחר שניתן תוקף לצו כזה; לא עשה האדם כן, אשם בעבירה על פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמילא אחרי הוראות סעיף קטן (א) או שנתחייב על עבירה לפיו, אין לחייבו על ייבוא הפרסום או הנסח או על החזקתו.

{{ח:סעיף|217|אחריות לעונש ביחד ולחוד}}
{{ח:ת}} הוטל עונש על מספר אנשים, שחבו בעונש ביחד ולחוד, יהא כל אחד מהם צפוי לכל העונש.

{{ח:סעיף|218|מסייעים ומעודדים}}
{{ח:ת}} המסייע, המעודד, המייעץ או המביא לביצוע עבירה על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר עונשין בהתאם לכך.

{{ח:סעיף|219|נסיון}}
{{ח:ת}} נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה.

{{ח:סעיף|220|עונש פי שלושה מערך הטובין}}
{{ח:ת}} מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם.

{{ח:סעיף|221|העונש – בנוסף על חילוט}}
{{ח:ת}} כל הענשים הם בנוסף על חילוט.

{{ח:סעיף|222|ערך הטובין לענין עונש}}
{{ח:ת}} בכל אישום מכס או הליך בעניני מכס שהבסיס לחישוב העונש הוא ערך הטובין, יהא הערך שוויים של מיטב הטובין מאותו סוג ששולם המכס עליהם, כפי שהיו נמכרים בתל אביב־יפו בשעת ביצוע העבירה או בסמוך לה, ואפילו נתחייב העונש במקום אחר שבישראל.

{{ח:סעיף|223|היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.

{{ח:קטע2|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצואן“ – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלכ״ר“, ”מוסד כספי“ ו”עסק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1)(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|או 53(א)(4)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(2)}} יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.
{{ח:תת|(ג)}} סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ־5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ־500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(2)}} הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת}} ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
{{ח:תתת|(1)}} סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר יבואן;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג מטבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקור הטובין;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שטר המטען;
{{ח:תתתת|(ה)}} סיווג הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
{{ח:תתתת|(א)}} חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון הובלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסמך העדפה;
{{ח:תתתת|(ד)}} חשבון מכר.
{{ח:תת|(ה)}} סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 400 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה של 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין־לאומי או חברת ספנות – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חברת תעופה מובילה – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סוכן מכס של יבואן – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצדה}}.

{{ח:סעיף|223ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|223ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|223ה|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ז|סעיף 223ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 223ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|223ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|223ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|223ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ד|בסעיף 223ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} {{ח:פנימי|תוספת|ובתוספת}}, יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|223ט|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ה|בסעיף 223ה}}.

{{ח:סעיף|223י|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 231א|בסעיף 231א}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף}} לא יחולו לעניין ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|223יא|גבייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223יב|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳}}, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}}; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יד|בסעיף 223יד}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223יג|סעיף 223יג}}.

{{ח:סעיף|223יג|ביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יב|בסעיף 223יב}}, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|223יד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ו|בסעיף 223ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו(ב)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} בשל ההפרה החוזרת.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223טו|עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|223טז|ערעור|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|223יז|פרסום על עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}}, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|223יח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}

{{ח:סעיף|224|הגדרה}}
{{ח:ת}} אישומים על עבירות לפי פקודה זו, וכל הליך לשם גיבוי מכס או ענשים, או לשם החרמה או חילוט של כלי שיט, כלי הובלה או טובין נקראים להלן ”אישומי מכס“.

{{ח:סעיף|225|כיצד מגישים אישום}}
{{ח:תת|(א)}} אישומי מכס ניתנים להגשה בשם היועץ המשפטי של הממשלה או בשם המנהל, בצורת תובענה, כתב אישום או הליך מתאים אחר, בבית המשפט שיש לו שיפוט באותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הערעור תהיה לפי התקנות בדבר ערעורים במשפטים פליליים.
{{ח:תת|(ג)}} היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי שיט, כלי הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500.-&lt;/span&gt; לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|227|חסינות לעדים}}
{{ח:ת}} עד מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם המנהל באישום מכס, אין כופים אותו לגלות את העובדה שקיבל ידיעה או את טיבה של הידיעה או את שמו של מוסר הידיעה, ופקיד־מכס המעיד אין כופים אותו להמציא תסקירים שהכין או שקיבל בסוד בתוקף תפקידו הרשמי או שיש בהם ידיעות סודיות.

{{ח:סעיף|228|הוכחת תקנות וכו׳}}
{{ח:ת}} הגשת ”רשומות“ שיש בו צו או תקנה הנחזים כנתונים על פי פקודה זו, או הגשת מסמך שאושר על ידי גובה המכס כהעתק או כנסח נכון של צו או תקנה שניתנו על פי פקודה זו, תהא ראיה לכאורה שהצו או התקנה ניתנו ושהם בני־תוקף.

{{ח:סעיף|229|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה באישום מכס, או בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}} להחזרת אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד־מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום מכס על הנאשם ובהליך כאמור על התובע.

{{ח:סעיף|230|כוחה של הרשעה ככוחה של החרמה|תיקון: תשי״ח}}
{{ח:ת}} מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|230א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.

{{ח:סעיף|230ב|חובת דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת ({{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.

{{ח:סעיף|230ג|שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.

{{ח:סעיף|230ד|המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.

{{ח:סעיף|230ה|חזקת מסירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230ד|בסעיף 230ד}}, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.

{{ח:סעיף|230ו|כללים לעניין דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
{{ח:תת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תת|(3)}} דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
{{ח:תת|(4)}} מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.

{{ח:סעיף|230ז|מרשם תוכנות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 230ו|סעיף 230ו(3)}} (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.

{{ח:סעיף|230ח|תקלה במערכת חומרה או תוכנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|231|סמכות לכפר על עבירות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד־מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
{{ח:תת|(ב)}} היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או פקיד־המכס המוסמך רשאים לחלטם.
{{ח:תת|(ג)}} שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד־המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א)}}, אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 223א|בסעיף 223א}}, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|או 103(ג)(2)}}, לפי העניין, שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.

{{ח:סעיף|231א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|מחוק מע״מ}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1א|סעיפים 1א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102א|102א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 103|103}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106ב|106ב}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 108|108}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 135|135}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 141|ו־141 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.

{{ח:סעיף|231א1|דרכי גביה|תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים 83}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 203|203(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 203א|203א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 231ג|ו־231ג}}, וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102|סעיפים 102(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102ב|ו־102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|231א2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר התיר לגלותה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5366.pdf|תשס״ה, 1540}}) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע הפקודה, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5394.pdf|תשס״ה, 2521}}) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5895.pdf|י״פ תשס״ט, 1584}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש יחידת הקניין הרוחני במשטרת ישראל או לבעלי תפקידים במשטרת ישראל שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, מידע הנדרש לצורך פעילות משטרת ישראל לשם אכיפת הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|פקודת סימני סחורות}} או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, אם נמצא בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים}}, או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר}}, או בדרך אחרת, כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6096.pdf|י״פ תש״ע, 3292}}), המתיר לעובדי אגף הביטחון באגף המכס ומע״מ ובודקי המכס בבתי המכס לגלות לראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל או למי שיוסמך על ידם לעניין זה, את המידע המצוי בידי אגף המכס ומע״מ הדרוש לצורך פעילות משטרת ישראל בתחום מניעת החדרת ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיהם של ראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר כלשהו למעט לפרקליטות לצורך נקיטת הליכים משפטיים; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6096.pdf|י״פ תש״ע, 3292}}), המתיר לגובה המכס, סגן גובה המכס, ממונה יחידת יצוא בבית המכס וממונה תחום יצוא בהנהלת רשות המסים או מי שהוסמך בידי אחד מהם, למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – הרשות המוסמכת), מידע הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} או של ציוד שיש יסוד סביר להניח שהוא ציוד ביטחוני; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת או לצורך נקיטת הליכים על פי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר למעט העברתו לצורך נקיטת הליכים כאמור, למשטרת ישראל, למשרד המשפטים, ליחידת החקירות במשרד הביטחון או לגורם אחר המוסמך על פי כל דין לנקוט הליכים לצורך יישום חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7285.pdf|י״פ תשע״ו, 7799}}), המתיר לעובדי רשות המסים לגלות לוועדת הייבוא שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – פקודת הייבוא והייצוא) (להלן – הוועדה), את המידע הזה בלבד, אשר הגיע להם אגב ביצוע הפקודה: החלטת ועדת תפיסות בנוגע לרשימון שהוגש על שם יבואן ופורטוקול הוועדה הנ״ל, זאת לצורך החלטה בבקשה שהגיש אותו יבואן להטלת כופר לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 14|סעיף 14 לפקודת הייבוא והייצוא}} בקשר לאותו רשימון, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ביצוע תפקידיה של הוועדה ובמסגרת תפקידיה וסמכויותיה על פי דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר, אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; למען הסר ספק, היתר זה אינו מתייחס לחומרי חקירה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9107.pdf|י״פ תשפ״א, 10}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13158.pdf|י״פ תשפ״ה, 3266}}), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן – מט״ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות המט״ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13480.pdf|י״פ תשפ״ה, 7085}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש שירות הביטחון הכללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות שירות הביטחון הכללי.}}
{{ח:תתת|(2)}} המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, ”רשות מוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(2א)}} המידע נדרש לממונה על התקינה לשם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא}} או כדי להקל את ביצועה, באופן שוטף, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יב1|סעיף 2יב1 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המידע הוא כמפורט {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|באותו סעיף}}, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
{{ח:תת|(ד)}} גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|231ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|231ג|קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר|תיקון: תשל״ב, תשמ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יובאו טובין באריזה בדואר ונתקיימו בהם, לדעת המנהל, התנאים {{ח:פנימי|סעיף 39|שבסעיפים 39(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 204|או 204(9)}}, רשאי המנהל לקבל מהנמען, בהסכמתו, בנוסף למכס החל על הטובין – כפל המכס, אך לא יותר מ־1,000 שקלים חדשים, במקום לחלטם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(ג)}} כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.

{{ח:סעיף|231ד|דיווח בגין חוות דעת|תיקון: תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(2)}} היא תכנון מדף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרון מס“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;
{{ח:תתתת|(2)}} החזר של מס;
{{ח:תתתת|(3)}} דחייה של מועד תשלום המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – מסי ייבוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר טרחה“ – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מדף“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בפסקאות (1) או (2) {{ח:הערה|להגדרה ”קרוב“}} בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(2)}} חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} עצם קבלת חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –
{{ח:תתת|(1)}} בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה ”תכנון מדף“ שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(2)}} בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968}}, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותה הצהרת ייבוא.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה ”תכנון מדף“, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:סעיף|231ה|נקיטת עמדה חייבת בדיווח|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ ו”יתרון מס“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדה חייבת בדיווח“ – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;
{{ח:תתתת|(2)}} יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”עמדה חייבת בדיווח“ תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל, ללשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}, ולגוף המייצג סוכני מכס, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}}, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.
{{ח:תתת|(2)}} עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו־2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|232|תקנות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל דבר שפקודה זו מחייבת או מתירה לקבוע ובכל הנוגע לביצוע פקודה זו או לניהול כל ענין הנוגע לרָשות המכס, ובמיוחד תקנות הקובעות:
{{ח:תת|(1)}} התנאים שלפיהם מותר מעבר טובין דרך ישראל;
{{ח:תת|(2)}} האגרות שיש לשלם בעד בדיקת טובין, רשיון, תעודה או טופס שהוצאו על פי פקודה זו ובדרך כלל;
{{ח:תת|(3)}} ההיטל שיש להטיל בעד החסנת טובין במקום שהוא בפיקוח רשות־המכס;
{{ח:תת|(4)}} התנאים שלפיהם אפשר להביא לישראל או להוציא ממנה טובין שיש עליהם הסכם עם ממשלת ארץ אחרת;
{{ח:תת|(5)}} השיטה שלפיה יש להרשות כניסה זמנית של טובין ללא תשלום מכס;
{{ח:תת|(6)}} הפרס שיש ליתן למי שמוסר ידיעה על עבירות מכס או למי שתופס טובין מוברחים;
{{ח:תת|(7)}} השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות־המכס.

{{ח:סעיף|232א|תיקון {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|233|אניות שבשליחות חייבות במצהר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, חייב לפי דרישת המנהל או פקיד־מכס שהוסמך על ידיו –
{{ח:תת|(1)}} למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
{{ח:תת|(2)}} להשיב על שאלות ביחס לטובין אלה.

{{ח:סעיף|234|סמכות לחפש באניות שבשליחות}}
{{ח:ת}} אניות שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש בהן טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, רשאי פקיד־מכס שהוסמך לכך במיוחד לעלות אליה ולחפש בה כמו בכל אניה אחרת, ורשאי להביא את הטובין אל החוף ולהניח אותם במחסן מכס.

{{ח:סעיף|235|פרס בעד עצירת מבריחים}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;25.-&lt;/span&gt; לירות בעד כל אדם שנעצר כך.

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237|מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה}}
{{ח:ת}} מקום שנתפס דבר או שחל או הוטל קנס או עונש אחר, רשאית הממשלה להורות על החזרת התפוס, בין שכבר הוחרם ובין אם לאו, או לוותר על הליכים או להמתיק את הקנס או את העונש או למחול עליו.

{{ח:סעיף|238|מחסנים קיימים לפי הסכם}}
{{ח:ת}} כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב בתשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.

{{ח:סעיף|238א|הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות.

{{ח:סעיף|239|המנהל רשאי לקבוע טפסים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה)|צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ״ט–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)|צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|239א|חובת הראיה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בהליכים {{ח:פנימי|סעיף 229|שסעיף 229}} לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש הצהרה כדין או שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה כדין, עליו הראיה.

{{ח:סעיף|239ב|פטור מחתימה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בו, אינו טעון חתימת ידו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|240|דרישות בנוגע לטפסים}}
{{ח:תת|(א)}} היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות־המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים:
{{ח:תתת|(1)}} צבע הטופס או מידתו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר ההעתקים של התעודות שיש להגיש;
{{ח:תתת|(3)}} טיבן או צורתן של ידיעות שיש להמציא לרשות־המכס;
{{ח:תתת|(4)}} פעולה שהנוגע בדבר או מורשהו חייב לעשות בעיסקה שבה משמשת התעודה;
{{ח:תתת|(5)}} קבלות שפקידי אניה, פקידי רכבת או בני אדם אחרים צריכים לחתום עליהן לשם הוכחה שהטובין המתוארים בטופס נתקבלו להובלה או למטרה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש העתקים מטופס שנקבע, בנוסף על מספר ההעתקים הנקוב בטופס.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו טפסים שהם שונים מן הטפסים הקיימים, רשאי המנהל להתיר לזמן שייראה לו את המשך השימוש בטפסים הקיימים.

{{ח:סעיף|241|מכירת טובין}}
{{ח:ת}} מכירת טובין על ידי רָשות־המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223ב|סעיף 223ב(ח)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23|תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – תקנות המכס);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23א|תקנה 23א לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ב|תקנה 23ב לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט שמסר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ג|תקנה 23ג לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה בו בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יט) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23יב|תקנה 23יב לתקנות המכס}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ט בתמוז תשי״ז (28 ביולי 1957)}}
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע3||מונחים המשמשים בפקודת המכס}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|אָבֵד|Perishable}}
{{דוכיווני|אַבקַת־הֶדֶף|Blasting powder}}
{{דוכיווני|אֲמָרָה|Statement}}
{{דוכיווני|אַצִילַת סמכויות|Delegation of powers}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לֶאֱצוֹל (אָצַל, יֶאֱצוֹל)}}|{{מוקטן| – to delegate}}}}
{{דוכיווני|אַרְבָּה|Lighter}}
{{דוכיווני|אֲרִיזָה|Package}}
{{דוכיווני|אִשׁוּם (אישום)|Prosecution}}
{{דוכיווני|דוֹפֶן|Side}}
{{דוכיווני|הֶגדֵר|Description}}
{{דוכיווני|הַחרָמָה|Condemnation}}
{{דוכיווני|הִינוּחַ|Placing}}
{{דוכיווני|הֶנחֵת|Landing (tr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – להַנחִית טוּבין}}|{{מוקטן| – to land goods}}}}
{{דוכיווני|הִישָׁבוֹן|Drawback}}
{{דוכיווני|הֲנָסַת טוּבין|Running goods}}
{{דוכיווני|הֶצְדֵק|Excuse}}
{{דוכיווני|הֶקשֵר|Context}}
{{דוכיווני|הַתְלָיה {{מוקטן|(של בקשה, החלטה וכו׳)}}|Suspension}}
{{דוכיווני|הַתָּרַת רִישְׁמוֹן|Passing entry}}
{{דוכיווני|חֲבִילָה|Parcel}}
{{דוכיווני|חָבֵי מֶכֶס|Dutiable}}
{{דוכיווני|חֳזִי (חוֹזִי)|Get-up}}
{{דוכיווני|חִילוּט|Forfeiture}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְחַלֵט}}|{{מוקטן| – to forfeit}}}}
{{דוכיווני|חֶסֶר|Deficiency}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְּחֶסֶר (הוּצהַר בְּחֶסֶר, נִגבָּה בְחֶסֶר)}}|{{מוקטן| – under, short (under-declared, short levied)}}}}
{{דוכיווני|חַסֵר|Dedicient}}
{{דוכיווני|חֲצֵרִים|Premises}}
{{דוכיווני|חַרטוֹם|Bow}}
{{דוכיווני|טוּבִין|Goods}}
{{דוכיווני|יְבוּא|Import}}
{{דוכיווני|יִבּוּא (ייבוא)|Importation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְיַבֵּא (לייבּא)}}|{{מוקטן| – to import}}}}
{{דוכיווני|יְבוּאָן|Importer}}
{{דוכיווני|יִיחוּדִי|Exlusive}}
{{דוכיווני|יְצוּא|Export}}
{{דוכיווני|יִצוּא (ייצוא)|Exportation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְיַצֵא (לייצא)}}|{{מוקטן| – to export}}}}
{{דוכיווני|יְצוּאָן|Exporter}}
{{דוכיווני|יֶתֶר|Excess}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְיֶתֶר (שולם ביתר)}}|{{מוקטן| – over (over paid)}}}}
{{דוכיווני|כְּהִילִים (כָּהִיל)|Spirits}}
{{דוכיווני|כּוּתנַת־נֶפֶץ|Guncotton}}
{{דוכיווני|מִגָשָׁה|Quay}}
{{דוכיווני|מִדגָם|Design}}
{{דוכיווני|מוֹנִיטִין|Goodwill}}
{{דוכיווני|מְחִיצָה|Bulkhead}}
{{דוכיווני|מֵימֵי־חוֹפִין|Territorial waters}}
{{דוכיווני|מִטעָן|Cargo}}
{{דוכיווני|מִטעָן־לְוַאי|Baggage}}
{{דוכיווני|מִלְחֵי־פיצוּץ|Fulminate}}
{{דוכיווני|מִסמָך|Instrument}}
{{דוכיווני|מַעבָר|Transit}}
{{דוכיווני|מִפדֶה|Clearance (of goods)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לִפְדוֹת טוּבין}}|{{מוקטן| – to clear goods}}}}
{{דוכיווני|מַצָג|Representation}}
{{דוכיווני|מִצהָר|Manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר־כְּנִיסָה|Inward manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר־יְצִיאָה|Outward manifest}}
{{דוכיווני|מִשגוֹר|Consignment}}
{{דוכיווני|מִשמוֹרֶת|Custody}}
{{דוכיווני|מִתחַזֶה|Holding out}}
{{דוכיווני|נֶחזֶה|Purports, appears}}
{{דוכיווני|נְחִיתָה|Landing (intr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לִנחוֹת}}|{{מוקטן| – to land}}}}
{{דוכיווני|נֶסַח|Extract}}
{{דוכיווני|נִשגָר|Consignee}}
{{דוכיווני|סִווּג (סיווג)|Classification}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְסַוֵג (לסווג)}}|{{מוקטן| – to classify}}}}
{{דוכיווני|סְוָר|Heap}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְסַוֵר (לסוור)}}|{{מוקטן| – to heap}}}}
{{דוכיווני|עִכָּבוֹן|Lien}}
{{דוכיווני|עֵרָבוֹן|Deposit}}
{{דוכיווני|עַרבוּת|Guaranty}}
{{דוכיווני|עֲרוּבָּה|Security}}
{{דוכיווני|עֲרֵימָה|Pile}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לַעֲרוֹם}}|{{מוקטן| – to pile}}}}
{{דוכיווני|פִּיקוֹת־הַקָּשָה|Percussion caps}}
{{דוכיווני|פֵּירוּק הַצוֹבֶר|Breaking bulk}}
{{דוכיווני|צוֹבֶר|Bulk}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְּצוֹבֶר}}|{{מוקטן| – in bulk}}}}
{{דוכיווני|צֵידָה|Stores}}
{{דוכיווני|קְצוּבּוֹת {{מוקטן|(סכומים המשתלמים לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות)}}|Allowances}}
{{דוכיווני|רָכִיב|Ingredient}}
{{דוכיווני|רָשוּי|Licenced}}
{{דוכיווני|רָשוּת|Authority}}
{{דוכיווני|רְשוּת|Permission}}
{{דוכיווני|רִשְמוֹן|Entry}}
{{דוכיווני|שׁוֹגֵר|Consignor}}
{{דוכיווני|שִטְעוּן|Transshipment}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְשָׁטְעֵן}}|{{מוקטן| – to transship}}}}
{{דוכיווני|שְטר־התחייבות|Bond}}
{{דוכיווני|שֵעתּוּק|Reproduction}}
{{דוכיווני|שָׁרִיר|Subsisting}}
{{דוכיווני|תּוּבעָנָה|Action}}
{{דוכיווני|תַּחנַת מַעֲלֶה|Boarding station}}
{{דוכיווני|תַּמלוּגִים|Royalities}}
{{דוכיווני|תָּסקִיר|Report}}
{{דוכיווני|תֹּרֶף (תורף) (תָרְפּוֹ), {{מוקטן|החלק בטופס שיש למלאו}}|Blank}}}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mcq1kg2ja1v8e3cjjjd9d72fnbq14pz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הדיור המוגן</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336408</id>
    <revision>
      <id>3019752</id>
      <parentid>3019031</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:56:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98864" sha1="crmf5fbnvmi2k4a0dwmv2cqp008e5te" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012

&lt;מאגר 2000241 תיקון 566819 תקן 370951 קוד a163Y00000DuIzBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ב, 426|חוק הדיור המוגן|18:301255)); ((תשע&quot;ח, 858|תיקון|20:504202)); ((תשפ&quot;ו, 367|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ג, 9208|הודעה בדבר עדכון סכומים|11614)); ((תשפ&quot;ד, 9734|הודעה בדבר עדכון סכומים|12487)); ((תשפ&quot;ה, 3283|הודעה בדבר עדכון סכומים|13161)); ((תשפ&quot;ו, 4248|הודעה בדבר עדכון סכומים|14290)). 

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית דיור מוגן&quot; - מקבץ דירות המיועד למגורי דיירים, הבנוי במבנה אחד או בכמה מבנים סמוכים, שבו מוצעים לדיירים, תמורת תשלום מצדם, שירותים נוסף על שירותי אחזקה, ניקיון או שמירה;
:- &quot;בקשה בעניין צו&quot; - בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 38(ז)]], בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 39]] או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]];
:- &quot;דייר&quot; - מי שמלאו לו שישים שנים ומתגורר בדירה בבית דיור מוגן וכן בן זוגו המתגורר עמו בדירה;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, ושניתן לנהל בהם משק בית עצמאי;
:- &quot;הליך פלילי&quot; - החל בהגשת כתב אישום;
:- &quot;הסכם התקשרות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 16]];
:- &quot;ועד דיירים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 35]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;מדד המחירים לצרכן&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;מיופה כוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 34(א)]];
:- &quot;מחלקה סיעודית&quot; - מוסד רפואי שבו מאושפזים חולים סיעודיים כהגדרתם לפי [[פקודת בריאות העם]];
:- &quot;הממונה&quot; - ממונה על בתי דיור מוגן, שמונה לפי [[סעיף 47]];
:- &quot;מנהל&quot;, של בית דיור מוגן - מי שאחראי בפועל לניהול השוטף של בית הדיור המוגן;
:- &quot;מסמך גילוי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהשר מינה למפקח לפי [[סעיף 36]];
:- &quot;משרד הרווחה&quot; - משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
:- &quot;פיקדון&quot; - תשלום שמשלם דייר לבעל רישיון הפעלה על פי הסכם התקשרות, לרבות כבטוחה לעמידתו בתנאי הסכם ההתקשרות, אשר בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות על בעל רישיון ההפעלה להשיבו, כולו או חלקו, לדייר בסיום ההתקשרות, בניכוי כל סכום שנוכה מאותו תשלום בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות והדין;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רישיון הפעלה&quot;, &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת בית דיור מוגן שניתן לפי [[פרק ב']];
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;השר&quot; - שר הרווחה והשירותים החברתיים.

== פרק ב': רישיון להפעלת בית דיור מוגן ==

@ 2. חובת רישוי
: לא יפעיל אדם בית דיור מוגן, אלא אם כן ניתן לו, לגבי אותו בית דיור מוגן, רישיון הפעלה לפי [[פרק זה]] ובכפוף לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 3. בקשה לרישיון או לחידושו
: (א) המבקש לקבל רישיון הפעלה או המבקש לחדש רישיון כאמור ([[בפרק זה]] - מבקש הרישיון) יגיש לממונה בקשה לכך.
: (ב) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
: (ג) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף זה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026]].))

@ 4. תנאים למתן רישיון או לחידושו
: (א) הממונה לא ייתן רישיון הפעלה ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מבקש הרישיון הוא הבעלים של המקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו (בסעיף זה - המקרקעין), ואם היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי - מבקש הרישיון צירף לבקשה לקבלת הרישיון או לחידושו (בסעיף זה - בקשה) אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
::: (ב) מבקש הרישיון הוא חוכר של המקרקעין או שהוא זכאי להירשם כבעלים או כחוכר של המקרקעין, והוא צירף לבקשה אישור שימוש חתום בידי בעל המקרקעין; ואולם אין במתן אישור שימוש כאמור כדי לפטור את מבקש הרישיון מהחובות החלות עליו לפי כל דין אחר, ובכלל זה החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין; היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי - מבקש הרישיון צירף לבקשה גם אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
::: בפסקה זו -
:::- &quot;אישור שימוש&quot; - אישור בכתב שאינו מוגבל ואינו מותנה, חתום בידי בעל המקרקעין או צד שלישי שלטובתו שועבדו המקרקעין, לפי העניין, שבו הוא מאשר למבקש הרישיון להשתמש במקרקעין לצורך הפעלת בית דיור מוגן וכן כי הוראות [[סעיף 29]] תקפות לגביו;
:::- &quot;חוכר&quot; - חוכר של המקרקעין למשך תקופה של עשרים שנה לפחות;
:: (2) מבקש הרישיון והמנהל של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד ומנהל התאגיד, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הממונה, להיות מפעיל, מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של בית דיור מוגן, או בעבירה שהממונה סבר כי מי שביצעה עלול לסכן את הדיירים שבבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, והכל כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה;
:: (3) מבקש הרישיון לא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד - לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים, והוא לא החליט על פירוקו מרצון;
:: (4) מבקש הרישיון הוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה, כפי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו;
::: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026]].))
:: (5) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לא ניתנה בידי הממונה או בידי בית משפט, בנוגע לבית דיור מוגן שאותו הפעיל מבקש הרישיון או בנוגע לבית דיור מוגן אחר שהפעיל תאגיד בשליטת אותו בעל שליטה השולט במבקש הרישיון, החלטה סופית שבשלה אין זה ראוי ליתן רישיון למבקש הרישיון, והיא אחת מאלה:
::: (א) החלטה שלא לחדש רישיון, לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 6]], או החלטה על ביטול רישיון לפי [[סעיף 10]];
::: (ב) החלטה להוציא צו הגבלה מינהלי לסגירת בית הדיור המוגן, לפי [[סעיף 38]];
:: (6) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי [[סעיף 13]].
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או את חידושו בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה בהמצאת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם [[בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]]; לעניין זה, יביא הממונה בחשבון את קיומה של חוות דעת כאמור לפי [[סעיף 8ב לחוק רישוי עסקים|הסעיף האמור]], ואת הצורך בחוות דעת נוספת.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הממונה רשאי ליתן רישיון אם הדיירים בבית הדיור המוגן הם הבעלים או החוכרים של המקרקעין או שהם זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, והוא רשאי להתנות רישיון לפי סעיף קטן זה בתנאים; בסעיף קטן זה, &quot;חוכר&quot; - כהגדרתו בסעיף קטן (א).

@ 5. דחיית החלטה לעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו
: נוכח הממונה כי נגד מבקש רישיון או נגד מנהל של בית דיור מוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד - גם נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, מתנהלים הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליכים כאמור.

@ 6. סירוב לתת רישיון או לחדשו
: הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה או לחדשו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 4]], אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל רישיון.

@ 7. תנאים ברישיון
: (א) הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לשם קיום הוראות חוק זה, לרבות התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 13]], וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשת בעל הרישיון, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, להוסיף תנאים ברישיון, לגרוע מהם או לשנותם, לשם קיום ההוראות האמורות, ובלבד שלא יעשה כן מיוזמתו אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי מבקש הרישיון יקיים מערכת ניהול חשבונות נפרדת לבית הדיור המוגן, כדי לאפשר מינוי מפעיל מיוחד לפי [[סעיף 44]], בעת הצורך.
: (ג) הממונה רשאי ליתן רישיון מותנה, גם אם לא התקיימו כל הוראות חוק זה, אשר יעמוד בתוקפו חמש שנים או עד ליום תחילת אכלוס בית הדיור המוגן, לפי המוקדם.

@ 8. תקופת תוקפו של רישיון
: (א) רישיון הפעלה יינתן לתקופה של ארבע שנים, והממונה רשאי לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 9. העברת רישיון
: רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; אישור כאמור יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

@ 10. ביטול או התליה של רישיון
: (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו, לפי [[סעיף 4]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי הרישיון, או הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה;
:: (4) בעל הרישיון לא חדל מלהפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 36(ד)]], לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי [[סעיף 37]];
:: (5) בעל הרישיון, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד, הפר הוראה לפי כל דין לעניין ניהול עסק של בית דיור מוגן או של בית אבות; בפסקה זו, &quot;בית אבות&quot; - מעון לזקנים כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (6) אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 4]].
: (ב) הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), (3) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן, ובכלל זה, רשאי הממונה, לדרוש מבעל הרישיון להחליף את מנהל בית הדיור המוגן, כל בעל תפקיד אחר בו או נותן שירותים לבית הדיור המוגן (בסעיף זה - בעל תפקיד), בבעל תפקיד אחר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי נגד בעל רישיון הפעלה או נגד מנהל של בית דיור מוגן, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - גם נגד בעל השליטה בתאגיד, מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]], במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל השליטה, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 38]] או צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]].

@ 11. הודעה על שינוי פרטים
: בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי [[סעיף 3]], בתוך שלושים ימים מיום השינוי.

@ 12. ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה
: (א) הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו בתי דיור מוגן שניתן לגביהם רישיון הפעלה וכן בתי דיור מוגן שרישיון ההפעלה שניתן לגביהם בוטל או הותלה לפי [[סעיף 10]] (בסעיף זה - המרשם).
: (ב) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה ובכל דרך נוספת שהממונה ימצא לנכון.

== פרק ג': תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן ==

@ 13. תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן
: (א) השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, יקבע תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן שניתן לגביו רישיון הפעלה, בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) תנאים ואמצעים, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים, הדרושים להפעלתו התקינה של בית הדיור המוגן; הוראות לעניין תנאים תברואתיים ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות;
:: (2) תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק הנדרשים ממנהל של בית דיור מוגן.
: (ב) תקנות לפי פסקאות (1) ו-(2) בסעיף קטן (א) טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 14. מינוי צוות רב-מקצועי
: בעל רישיון הפעלה ימנה צוות רב-מקצועי המורכב מרופא, עובד סוציאלי ואחות, אשר ימלא בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון את התפקידים המפורטים [[בפרק זה]] (בחוק זה - צוות רב-מקצועי).

@ 15. אישור לצורך קבלת דייר לבית דיור מוגן
: בעל רישיון הפעלה רשאי לקבל אדם כדייר לבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון, ובלבד שהצוות הרב-מקצועי אישר כי הוא מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים ולנהל את משק ביתו, גם אם ניתן לו סיוע חלקי.

@ 16. חובת התקשרות בהסכם
: (א) בעל רישיון הפעלה יערוך הסכם התקשרות בכתב עם מי שמבקש להיות דייר בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון ושאושר לגביו האמור [[בסעיף 15]] ([[בפרק זה]] - מי שמבקש להיות דייר) אשר יסדיר את היחסים ביניהם.
: (ב) בהסכם ההתקשרות יפורטו, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 17(א)]] כפי שפורטו במסמך הגילוי שנמסר למי שמבקש להיות דייר, וכן יצורפו לו מפרט של הדירה בבית הדיור המוגן שבה יתגורר המבקש להיות דייר, הערוך בטופס שקבע השר, והעתק מסמך הגילוי ותנאיו כפי שקיבל מי שמבקש להיות דייר מבעל רישיון ההפעלה שעמו נערך הסכם ההתקשרות.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה), התשע״ח–2017]].))
: (ג) הסכם התקשרות יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או, על פי בקשתו, באחת מהשפות האלה: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור בסעיף קטן זה, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את ההסכם בעברית אם המציא, על חשבונו, לדייר תרגום של ההסכם לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש הדייר.
: (ד) בעל רישיון הפעלה העומד להתקשר בהסכם התקשרות עם מי שמבקש להיות דייר, ייתן לו הזדמנות סבירה לעיין בהסכם ההתקשרות לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק מההסכם לאחר החתימה.
: (ה) הסכם ההתקשרות יהיה לתקופה בלתי קצובה.

@ 17. חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם
: (א) בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:
:: (1) זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;
:: (2) מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 7(ג)]], וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;
:: (3) זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור - גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;
:: (4) התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות [[סעיף 29(א)(3)]];
:: (5) תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;
:: (6) תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;
:: (7) תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות [[סעיף 18]], והתשלומים שישלם הדייר בעדה;
:: (8) השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות [[סעיף 19]], בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם;
:: (9) התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמור בפסקה (5):
::: (א) לעניין פיקדון -
:::: (1) גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;
:::: (2) אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות [[סעיף 28(א) ו-(ב)]];
:::: (3) הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות [[סעיף 28(ד)]];
::: (ב) לעניין דמי האחזקה - גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור [[בסעיף 26]], ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, &quot;דמי האחזקה&quot; - תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;
::: (ג) לעניין כל תשלום אחר, שאינו כלול בדמי האחזקה - גובה התשלום, מועדי התשלום, המנגנון לעדכונם וזכותו של הדייר לבטל את קבלת השירותים;
:: (10) זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 27]];
:: (11) פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;
:: (12) פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;
:: (13) תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות [[סעיף 33]];
:: (14) תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;
:: (15) תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;
:: (16) תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;
:: (17) כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי [[סעיף 21]];
:: (18) תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;
:: (19) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
: (ב)(1) מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.
:: (2) מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.
:: (3) הוראות לפי [[סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.
: (ג) מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי), התשע״ח–2018]].))

@ 18. תקופת ניסיון וביטול הסכם התקשרות
: (א) שלושת החודשים הראשונים למגוריו של דייר בדירה בבית דיור מוגן יהיו תקופת ניסיון; הצדדים רשאים להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת הניסיון הכוללת לא תעלה על שנה.
: (ב) במהלך תקופת הניסיון רשאי צד להודיע למשנהו על ביטול הסכם ההתקשרות, ובלבד שמסר לצד השני הודעה על כך, בכתב, שבועיים מראש לפחות.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), דייר רשאי לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון שלושה חודשים מראש; על ביטול כאמור יחולו הוראות [[סעיף 28]].

@ 19. חובה לספק שירותים לדייר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון הפעלה יספק לדייר, בעצמו או באמצעות אחר, שירותים אלה:
:: (1) כל השירותים המנויים [[בתוספת הראשונה]]; השירותים האמורים יינתנו בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות ([[בפרק זה]] - שירותי חובה), ואין הוא רשאי לצמצם את היקף שירותי החובה או לגרוע מטיבם במהלך תקופת תוקפו של ההסכם;
:: (2) כל השירותים שאותם התחייב בעל הרישיון לתת בהסכם ההתקשרות, מעבר לשירותי החובה ([[בפרק זה]] - שירותים לפי ההסכם), בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות, ואין הוא רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם או לגרוע מטיבם, אלא אם כן קיבל את הסכמת הדייר בכתב בסמוך לפני מועד השינוי.
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי להציע לדייר לספק לו שירותים נוספים שאינם שירותי חובה או שירותים לפי ההסכם ([[בפרק זה]] - שירותי רשות); ואולם אין הוא רשאי לחייב דייר לקבל שירותי רשות, אלא אם כן בחר הדייר לקבלם והסכמתו לכך ניתנה מראש ובכתב.

@ 20. חובת הקמת מחלקה סיעודית
: (א) בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן שבו 250 דירות לפחות, יבטיח כי בבית הדיור המוגן תפעל מחלקה סיעודית, והוא יאפשר לדייר הזקוק לאשפוז, להתאשפז באותה מחלקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לפטור בעל רישיון מחובת הפעלה של מחלקה סיעודית, למשך תוקפו של הרישיון, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיימו כל אלה:
:: (1) בסמוך לבית הדיור המוגן פועלת מחלקה סיעודית וקיים הסדר בין בית הדיור המוגן למחלקה הסיעודית לעניין אשפוז דייר הזקוק לאשפוז סיעודי באותה מחלקה;
:: (2) מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להקים או להפעיל מחלקה סיעודית באותו בית דיור מוגן.

@ 21. קביעת כללי התנהגות
: (א) בעל רישיון הפעלה יקבע כללי התנהגות סבירים שעל הדיירים בבית הדיור המוגן וכן על מי שמבקר אותם או שמטפל בהם בבית הדיור המוגן לנהוג לפיהם (בסעיף זה - כללי התנהגות).
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי, לאחר שהתייעץ עם ועד הדיירים בבית הדיור המוגן, ככל שמונה, לשנות את כללי ההתנהגות, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שהודיע על כך לדיירים שלושים ימים מראש לפחות.

@ 22. שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים
: (א) בעל רישיון הפעלה ידאג לשמירה על כבודו ופרטיותו של כל דייר בבית הדיור המוגן, תוך התחשבות ברצונו של הדייר.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו רשאי להיכנס לדירתו של דייר רק בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הדייר נתן את הסכמתו לכך;
:: (2) הכניסה לדירה נדרשת לצורך מתן שירותים לדייר בהתאם להוראות [[סעיף 19]], או לצורך טיפול ואחזקה בדירה או בדירות הסמוכות לדירתו של הדייר או במערכות של בית הדיור המוגן, ובלבד שכניסה כאמור תיעשה, ככל האפשר, בתיאום מראש עם הדייר;
:: (3) הכניסה נדרשת בשל חשש לשלומו של הדייר או לרווחת דיירים אחרים בבית הדיור המוגן.

@ 23. בדיקת שלומם ורווחתם של הדיירים
: בעל רישיון הפעלה אחראי לבדיקת שלומו ורווחתו של כל דייר בבית הדיור המוגן, ולשם כך יבצע, בין השאר, את הפעולות המפורטות להלן, והכל תוך שמירה על פרטיותו של הדייר והתחשבות ברצונו:
: (1) בדיקת שלומו של הדייר; בדיקה כאמור תתבצע פעם אחת ביום לפחות;
: (2) פנייה לצוות הרב-מקצועי, אם ראה או הובא לידיעתו כי חל שינוי לרעה במצבו הרפואי או התפקודי של הדייר;
: (3) דיווח מיידי למיופה כוחו של הדייר, ככל שמונה, בדבר אירוע חריג שאירע לדייר, לרבות פטירתו, וכן דיווח בכתב לממונה על אירוע כאמור ונסיבותיו; במקרה של מוות בלתי טבעי של הדייר, ידווח בעל הרישיון גם למשטרת ישראל.

@ 24. העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים
: (א) לא יועסק בבית הדיור המוגן, לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]], אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה עלול לסכן דיירים בבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים, ישיב לו הממונה בתוך שבעה ימי עבודה; לא השיב הממונה כאמור, רשאי בעל הרישיון להעסיק את אותו עובד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו עובד, לפי סעיף קטן זה, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העסקת עובד על ידי הדייר.

@ 25. ביצוע שינויים בשטחי בית הדיור המוגן
: בעל רישיון הפעלה -
: (1) לא יקטין את השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן בלתי סביר ולא ישנה באופן בלתי סביר לרעה את מיקומם או את אופיים, אלא אם כן קיבל את אישור הממונה לכך;
: (2) לא יעשה שימוש בשטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן הפוגע בטובת הדיירים; היתה מחלוקת בין בעל רישיון הפעלה לבין דייר בשאלת הפגיעה בטובתו, יכריע הממונה בדבר;
: (3) לא יקטין את דירתו של דייר ולא ישנה לרעה, באופן בלתי סביר, את אופייה;
: (4) לא יעביר דייר מדירתו לדירה אחרת אלא בהסכמת הדייר. למעט לצורך תיקון, שיפוץ או אחזקה של הדירות או המבנה (בפסקה זו - תיקון), המחייבים את העברת הדייר לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, ולתקופת התיקון, ובלבד שהיא תקופה סבירה; ככל הניתן, יועבר הדייר לדירה דומה לדירתו.

@ 26. גביית תשלומים מדייר
: (א) בעל רישיון הפעלה -
:: (1) לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;
:: (2) לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;
:: (3) לא יגבה מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את בית הדיור המוגן.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה רשאי לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.
: (ג) בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.

@ 27. משכנתה להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א)(1) בעל רישיון לא יחזיק בידיו כספים בסכום העולה על שבעה אחוזים מהפיקדון ששולם בעבור דייר או על 70,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, אלא אם כן הוא רשם משכנתה ראשונה על זכותו במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן שבו מתגורר הדייר, למעט על שטח מסחרי ושטח מחלקה סיעודית; המשכנתה תירשם לטובת נאמן שימנו הדיירים, והנאמן יציין ברישומיו הפנימיים את חלקו היחסי של כל אחד מהדיירים בסך הפיקדונות.
:: (2) הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש, ושכרו יהיה סביר בנסיבות העניין וייקבע על ידי הדיירים ובעל בית הדיור המוגן; לא הגיעו הצדדים להסכמה על שכר הנאמן, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין לטובת כל דייר בנפרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את המשכנתה הראשונה כאמור באותו סעיף קטן על זכותו במקרקעין לטובת הדייר, על הדירה שבה יתגורר הדייר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות; [[בפרק זה]], &quot;בית משותף&quot; ו&quot;פנקס הבתים המשותפים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 52]] ובהוראות לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], בהתאמה.
: (ג) היה בית הדיור המוגן בנוי על קרקע בבעלות של רשות מקומית, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), והרשות המקומית לא תמנע רישום כאמור מהסיבה שמדובר בקרקע שבבעלותה בלבד, ואולם היא רשאית לקבוע את תנאי הרישום; השר רשאי לקבוע תנאים לעניין רישום כאמור; לעניין זה, &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

@ 27א. הבטחת כספי הפיקדון עד לרישום משכנתה (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) היה בית הדיור המוגן בשלבי הקמה וטרם אוכלס, ימסור בעל הרישיון למי ששילם לו כספי פיקדון כאמור [[בסעיף 27(א)]] ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי (((החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר))); [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) לאחר שהדייר עבר להתגורר בבית הדיור המוגן ומשהשיב מפקיד הפיקדון לבעל הרישיון את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר))), יהיה בעל הרישיון רשאי לרשום, חלף הערבות, הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה לפי הוראות [[סעיף 27]], על זכותו במקרקעין לטובת נאמן שימנו הדיירים לפי הוראות סעיף קטן (ג) או לטובת הדייר, ובלבד שנמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה); היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את הערת האזהרה כאמור על זכותו במקרקעין לטובת הדייר על הדירה שבה יתגורר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות.
: (ג) הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש; ואולם אם טרם אוכלסו עשרים אחוזים מהדירות בבית הדיור המוגן, ימונה הנאמן על ידי הגוף שמייצג את המספר הגדול ביותר של דיירים.
: (ד) הערת האזהרה לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה של שנתיים לכל היותר; בסיום התקופה ירשום בעל הרישיון משכנתה על זכותו במקרקעין לפי הוראות [[סעיף 27]].
: (ה) נושה שניתנו לטובתו שעבוד או התחייבות לשעבוד לגבי בית הדיור המוגן, ימסור הודעה בכתב שלפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד כאמור לא ימומשו מתוך הדירה של הדייר.

@ 27ב. חלופות להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 27]], בעל רישיון רשאי לקבל תשלום על חשבון הפיקדון כאמור [[באותו סעיף]] אף אם לא נרשמה משכנתה לטובת הדייר, ובלבד שעשה אחד מאלה, והוראות [[סעיף 27ו]] [[ו-27ז]] לא יחולו:
:: (1) הוא מסר לדייר ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי להבטחת כספי הפיקדון;
::: (((החל מיום 30.9.2026):)) הוא מסר לדייר ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת כספי הפיקדון;
:: (2) הוא העביר 40 אחוזים מהפיקדון לנאמן שימנה, לפי חוזה נאמנות שהדייר הוא הנהנה בו; כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת הדייר.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בטוחות אחרות להבטחת כספי הפיקדון, ויכול שיקבע בטוחות כאמור לסוגים של בתי דיור מוגן או לסוגים של פיקדונות.

@ 27ג. מחיקת המשכנתה או הערת האזהרה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) התקיימה אחת הנסיבות שלהלן, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין:
:: (1) השיב בעל רישיון את הפיקדון לפי הוראות [[סעיף 28]] לדייר או לנאמן שמינה הדייר במסמכי המשכנתה;
:: (2) העביר בעל הרישיון את כספי הפיקדון בהתאם להסכם ההתקשרות;
:: (3) לא נותרה יתרת פיקדון.
: (ב) היתה המשכנתה או הערת האזהרה שנרשמה לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א(ב)]], לפי העניין, רשומה לטובת נאמן, ימחק הנאמן את שמו של הדייר מרישומיו הפנימיים, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לנאמן מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
: (ג) היתה המשכנתה או הערת האזהרה רשומה לטובת הדייר לפי הוראות [[סעיף 27(א)(2)]], [[27(ב)]] [[או 27א(ב)]], יגיש הדייר, או מי שהוא מינה לעניין זה שהצהיר שאינו בעל זיקה לבעל הרישיון, בקשה למחיקת המשכנתה, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א); לא הוגשה בקשה בתוך התקופה האמורה, יהיה רשאי עורך דין שימנה בעל הרישיון להגיש בקשה למחיקת המשכנתה או הערת האזהרה לאחר שהומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
: (ד) נפטר הדייר ולא מינה אדם אחר מטעמו לקבלת יתרת הפיקדון לטובת היורשים, או לא אותר מי שמינה הדייר כאמור במאמץ סביר, רשאי בעל הרישיון למנות עורך דין שיפעל בנאמנות לטובת יורשי הדייר, והוא יהיה רשאי למחוק את המשכנתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) סיפה ולהחזיק את כספי הפיקדון בנאמנות עד להעברתם לידי היורשים.

@ 27ד. הוראות כלליות לעניין בטוחות להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל הרישיון יישא בעלות הכרוכה בהבטחת הכספים ששילם דייר על חשבון פיקדון לפי הוראות חוק זה, ולא ישית עלויות אלה על הדייר.
: (ב) דייר אינו רשאי לבחור שלא לקבל בטוחה להבטחת כספי הפיקדון לפי [[סעיפים 27]], [[27א]] [[או 27ב]].
: (ג) מימוש בטוחה שניתנה לפי חוק זה יהיה בנסיבות של חדלות פירעון, לרבות בנסיבות של צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים, או בנסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת להשיב את הפיקדון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין זה עילות נוספות של חדלות פירעון למימוש הבטוחות.
: (ד) שולם הפיקדון בעבור דייר על ידי אדם אחר, יחולו לגבי אותו אדם הוראות [[סעיפים 27 עד 27ג]] וסעיף זה החלות לגבי הדייר, ובכלל זה המשכנתה או בטוחה אחרת להבטחת כספי הפיקדון תירשם לטובתו.

@ 27ה. ועדת חריגים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר יקים ועדת חריגים, שבה יהיו שלושה חברים כמפורט להלן (בסעיף זה - הוועדה):
:: (1) הממונה;
:: (2) עובד משרד הרווחה בעל מומחיות בתחום החשבונאות והפיננסים שימנה השר;
:: (3) עובד משרד המשפטים שימנה היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 27]], [[27א]] [[ו-27ב]], הוועדה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לפטור אותו באופן מלא או חלקי מהוצאת בטוחות לפי [[אותם סעיפים]], וכן לקבוע תנאים לפטור כאמור או להורות על הוצאת בטוחה אחרת או כל דרישה אחרת, אם שוכנעה, מטעמים שיירשמו, כי יש קושי של ממש שאינו תלוי בבעל הרישיון לרשום משכנתה וכן שוכנעה כי בעל הרישיון נקט את כל האמצעים שעומדים לרשותו לרישום משכנתה ראשונה לפי הוראות [[סעיף 27]], והבטוחה האחרת היא מספקת.
: (ג) קבעה הוועדה פטור מלא או חלקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה הפטור לתקופה שלא תעלה על שנתיים; ואולם הוועדה רשאית להאריך את הפטור כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים.
: (ד) הוועדה תקבל את החלטתה לאחר ששמעה את נציגי הדיירים המתגוררים בבית הדיור המוגן של בעל הרישיון שהגיש את הבקשה או מי מטעמם או נציג מטעם ארגון דיירים, וכן את נציג בעל הרישיון או מי מטעמו; ההחלטה תימסר בכתב לבעל הרישיון ולוועד הדיירים, אם קיים, או לנציג מטעם הדיירים, ותפורסם לציבור.

@ 27ו. יציבות כלכלית של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון, בכל עת, להוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה כפי שקבע השר לפי הוראות [[סעיף 4(א)(4)]].
: (ב) סבר הממונה, בין השאר נוכח מידע שהגיע אליו לפי הוראות [[סעיף 4(א)(4)]], שמתקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע על כך לדיירים:
:: (1) יש חשש סביר לאי-עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי;
:: (2) יכולתו של בעל הרישיון להשיב את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, לפי תנאי הסכם ההתקשרות, עלולה להיפגע;
:: (3) גובה החוב של בעל הרישיון לדיירים עולה על ערך הבטוחות שנתן בעל הרישיון לפי הוראות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026]].))

@ 27ז. קרן למימון הוצאות בשל מצב בריאותי בנסיבות של חדלות פירעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א]], אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בשל מצב בריאותי לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה - קרן למימון הוצאות בריאות).
: (ב) בעל הרישיון יפקיד בקרן למימון הוצאות בריאות כספים בעד כל דייר ששילם תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב [[בפרט (1) לתוספת השנייה]], והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון, ואם השתנה מספר הדיירים - יפקיד סכום בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ&quot;ג–2023]].))
: (ג) בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].
: (ד) דייר שהצוות הרב-מקצועי אישר שיש לפנותו מדירתו כאמור [[בסעיף 29(א)(3)]], ובהתקיים הנסיבות המנויות [[בסעיף 27ד(ג)]], זכאי לקבל מעת פינויו תשלום חודשי מהקרן למימון הוצאות בריאות לכיסוי ההוצאות בשל מצבו הבריאותי, בסכום הנקוב [[בפרט (2) לתוספת השנייה]], בסכום מצטבר השווה לסכום הפיקדון או עד להעברת מלוא כספי הפיקדון לדייר לפי הוראות [[סעיף 28]], לפי המוקדם, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.
: (ה) השבת הפיקדון לדייר לפי הוראות [[סעיף 28]] תיעשה בניכוי הסכומים ששולמו לו לפי הוראות סעיף קטן (ד), שיוחזרו לקרן למימון הוצאות בריאות.

@ 27ח. קרן למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א]], אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה - קרן חדלות פירעון).
: (ב) בעל הרישיון יפקיד בקרן חדלות פירעון כספים כאמור בסעיף קטן (א), בעד כל דירה בבית הדיור המוגן שהדיירים המתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]], והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן חדלות פירעון בעד כל הדירות כאמור, ואם השתנה מספר הדירות כאמור - יפקיד סכום בעד כל דירה שהדיירים שמתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023]].))
: (ג) בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן חדלות פירעון, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].
: (ד) בהתקיים הנסיבות המנויות [[בסעיף 27ד(ג)]], יעביר מנהל קרן חדלות פירעון לטובת בית הדיור המוגן, לפי צו של בית משפט, כספים לשם תפעולו השוטף וההכרחי של בית הדיור המוגן, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.

@ 27ט. שינוי [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] ועדכון סכומים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]].
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת השנייה]] [[ובתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

@ 28. השבת הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון הפעלה ישיב לדייר או לנאמן שמונה לפי הוראות [[סעיף 27ג]], לפי העניין, לאחר סיום ההתקשרות עם הדייר, את הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, לא יאוחר מיום השבת הדירה או מיום סיום הסכם ההתקשרות, לפי המאוחר; בד בבד, ישיב הדייר או הנאמן שמונה לפי הוראות [[סעיף 27]], לפי העניין, לבעל הרישיון את הבטוחה שניתנה לו לפי [[סעיף 27]], וכל בטוחה אחרת שבידו.
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי להשאיר בידיו בנאמנות, סכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים מהפיקדון, שישמש לתשלום יתרת חיוביו של הדייר על פי הסכם ההתקשרות שלא נפרעו עד המועד שבו השיב את הפיקדון; הסכום האמור יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ג) נפטר דייר, ישיב בעל רישיון ההפעלה את הפיקדון ששילם הדייר, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, ליורשיו של הדייר, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם מונה לנפטר מנהל עיזבון - מיום המצאת צו למינוי מנהל עיזבון; לא הומצא צו ירושה, צו קיום צוואה או צו ניהול עיזבון בתוך שישה חודשים ממועד פטירתו של הדייר, יודיע בעל רישיון ההפעלה למיופה כוחו של הדייר שנפטר, ככל שמונה, על קיומו של הפיקדון; בד בבד עם השבת הפיקדון, ישיב היורש לבעל רישיון ההפעלה את הבטוחה שניתנה לו לפי [[סעיף 27]], וכל בטוחה אחרת שבידו; לעניין זה, &quot;צו ירושה&quot;, &quot;צו קיום צוואה&quot;, &quot;צו למינוי מנהל עיזבון&quot; - כמשמעותם [[בחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ד) היה דייר זכאי, בהתאם להוראות סעיף זה או בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות, להשבת הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, יושב הפיקדון לדייר, ליורשיו או למנהל העיזבון, לפי העניין, בתוספת שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום השבת הפיקדון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום תשלום הפיקדון.

@ 29. פינוי דייר מדירתו
: (א) על אף הוראות כל דין, בעל רישיון הפעלה, בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגבי המקרקעין, נושה של כל אחד מהם וכן מפרק לא יפנה דייר מדירה בבית הדיור המוגן, אלא בהתקיים אחת העילות המפורטות להלן:
:: (1) בעל הרישיון ביטל את הסכם ההתקשרות בשל הפרה יסודית של הדייר, לאחר שהדייר לא תיקן בתוך זמן סביר את ההפרה לאחר שניתנה לו ארכה לתיקונה, ובלבד שהדייר לא פינה את הדירה במועד, והסכם ההתקשרות כולל תנאי לגבי פינוי בנסיבות אלה;
:: (2) בית משפט החליט על ביטול הסכם ההתקשרות, לפי תנאיו;
:: (3) הצוות הרב-מקצועי קבע כי בשל מצבו הבריאותי של הדייר, טובתו של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו או שבשל מצבו הבריאותי של הדייר, המשך שהותו בדירתו פוגע בשאר הדיירים בבית הדיור המוגן;
:: (4) בית משפט של פירוק כמשמעותו [[בפקודת החברות]] נוכח כי אין אפשרות לממש את הנכס לטובת נושי החברה כבית דיור מוגן, והתיר למפרק למכור את הנכס, ובלבד שלפני אישור המכירה נמצא דיור חלופי הולם לדיירים להנחת דעתו של בית המשפט;
:: (5) ההסכם בוטל או הסתיים לפי [[סעיף 18]] והדייר לא פינה את הדירה.
: (ב) הודעה על מועד הפינוי תימסר לדייר תשעים ימים לפחות לפני מועד הפינוי המתוכנן.
: (ג) ביקש הדייר, מיופה כוחו או אפוטרופסו, לפי העניין, להשהות את פינויו מדירתו בבית הדיור המוגן עד שיימצא לו דיור חלופי, יתאפשר לו להמשיך ולהתגורר בדירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים נוספים ממועד הפינוי המתוכנן; הוראה זו לא תחול על דייר שפונה לפי סעיף קטן (א)(1) או (5).
: (ד) הממונה רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א), למעט פסקה (3) שבו; הממונה ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום שהועברה אליו.
: (ה)(1) הרופא המחוזי רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא רשאי להתיר את פינוי הדייר מדירתו בטרם ההחלטה בערר כאמור בפסקה (2); הרופא המחוזי ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום שהועברה אליו.
:: (2) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפנות דייר בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לערור עליה לפני הרופא המחוזי בתוך 21 ימים ממתן ההחלטה; הרופא המחוזי, בהתייעצות עם הממונה, ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ועד להחלטת הרופא המחוזי בערר לא יפונה הדייר מדירתו בבית הדיור המוגן; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג).

@ 30. המחאת זכויות או חובות לפי הסכם התקשרות
: (א) בעל רישיון הפעלה לא ימחה חלק מזכויותיו או מחובותיו לפי הסכם התקשרות.
: (ב) בעל רישיון הפעלה לא ימחה את כל הסכם ההתקשרות אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) הנמחה זכאי לקבל רישיון הפעלה;
:: (2) הנמחה התחייב לקיים את חובות הממחה על פי הסכם ההתקשרות;
:: (3)(א) נמסרו לכל אחד מהדיירים בבית הדיור המוגן, לפני ביצוע ההמחאה, פרטי הנמחה, וככל שמונה ועד דיירים - הוא נתן את הסכמתו להמחאה, בכתב; ועד הדיירים ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שברשותו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.
::: (ב) סירב ועד הדיירים לביצוע ההמחאה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים או לא נתן את הסכמתו בפרק הזמן האמור או שלא מונה ועד כאמור, רשאי הממונה להתיר את ביצוע ההמחאה בלא הסכמת ועד הדיירים; הממונה יודיע לבעל רישיון ההפעלה על החלטתו בתוך תשעים ימים מהיום שבו הוגשה לו הבקשה להתיר את ביצוע ההמחאה, ונמסרו לו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.

== פרק ד': זכויות דיירים ==

@ 31. ניהול אורח חיים בדירה
: דייר זכאי לנהל את אורח חייו בדירתו בבית דיור מוגן בדרך הנראית לו, ובלבד שאין בכך כדי להפריע לזולתו ואין בכך משום הפרה של כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שקבע בעל רישיון ההפעלה לפי [[סעיף 21]].

@ 32. התקשרות עם נותן שירות
: דייר רשאי להתקשר עם כל נותן שירות, בהסכם למתן שירות אישי או שירות אחר בדירתו, ובלבד שהודיע לבעל רישיון ההפעלה על רצונו להתקשר כאמור והוא לא התנגד להתקשרות זו; בעל רישיון הפעלה לא יתנגד להתקשרות כאמור ולא ימנע את מתן השירות כאמור, אלא מטעמים סבירים.

@ 33. מגורי מטפל בדירה
: (א) דייר רשאי לשכן בדירתו, באופן זמני או מתמשך, באחריותו ובמימונו, מטפל מטעמו, לאחר שקיבל לכך אישור מאת בעל רישיון ההפעלה ובלבד שהדירה מותאמת למגורי אדם נוסף, ולאחר שהצוות הרב-מקצועי אישר כי יש צורך רפואי או תפקודי במטפל או כי רשות מרשויות המדינה אישרה כי יש צורך כאמור; הדייר רשאי לערור על החלטת הצוות הרב-מקצועי לפני הרופא המחוזי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה רשאי לסרב לבקשת דייר לפי אותו סעיף קטן, בהתקיים נסיבות מיוחדות, אם קיבל את אישור הממונה לכך, לאחר שניתנה לדייר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הממונה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 29]].

@ 34. מינוי בא כוח
: (א) דייר רשאי למנות בא כוח מטעמו לצורך קבלת הודעות מבעל רישיון הפעלה או לצורך קבלת החלטות בשמו בעניינים הקשורים לבית הדיור המוגן, לרבות פינוי הדירה לאחר סיום ההתקשרות ([[בפרק זה]] - מיופה כוח).
: (ב) ייפוי כוח כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בכתב ויהיה חתום בידי הדייר; ייפוי הכוח יצורף להסכם ההתקשרות ויפורטו בו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מיופה הכוח מוסמך לקבל הודעות או החלטות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 35. ועד דיירים
: (א) דיירים רשאים למנות, מביניהם, נציגות, שתהיה שלוח של הדיירים בכל הנוגע לענייניהם המשותפים בקשר לבית הדיור המוגן וכן תהיה מוסמכת לייצג את הדיירים בכל הנוגע לעניינים אלה לפני בעל רישיון ההפעלה, רשויות המדינה, רשויות מקומיות או גופים אחרים ([[בפרק זה]] - ועד דיירים); ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך ועד דיירים להתקשר בהסכמים ולהיות צד בהליך משפטי בשם הדיירים.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ועד הדיירים, לרבות דרכי המינוי ותקופת כהונתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים), התשע״ח–2017]].))

== פרק ה': פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד ==

@ 36. מינוי מפקחים וסמכויותיהם
: (א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובהסכמת השר לביטחון הפנים, ולעניין הכשרה כאמור בתחום בריאות הציבור - גם בהסכמת שר הבריאות;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה) -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות מידע הנוגע לדיירים בבית דיור מוגן וכן פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו בית דיור מוגן, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בו אלא על פי צו של בית משפט;
:: (4) לבצע מדידות וליטול דוגמאות, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה;
:: (5) לדרוש ממי שיש לו יסוד להניח כי הוא מפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי רישיון הפעלה, כי יפסיק את ההפרה כאמור.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

@ 37. הפרעה למפקח
: הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו, למפקח, להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 36(ד)]], רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה יהיה רשאי הממונה להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 10(א)(4)]].

@ 38. צו הגבלה מינהלי
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי [[סעיף 4]] או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם או ברווחתם של דיירים בבית דיור מוגן או שיש יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממי שמפעיל את בית הדיור המוגן או ממי שמנהל אותו, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
: (ב) ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הממונה להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית:
:: (1) בית דיור מוגן פועל בלא רישיון הפעלה ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון או לחידושו לפי הוראות [[סעיף 3]];
:: (2) כתוצאה מפעילותו של בית הדיור המוגן יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של הדיירים המתגוררים בו.
: (ד)(1) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של בית הדיור המוגן שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל בית הדיור המוגן, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאי הממונה להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור בפסקה (1), אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ה) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל של בית הדיור המוגן או למי שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
: (ו) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לבית דיור מוגן שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.
: (ז) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 45]], רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושים ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא הצו לא יאריך בית המשפט את תוקפו לפי סעיף זה מעבר לשלושים ימים לאחר הגשת כתב האישום.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]].

@ 39. ביטול צו הגבלה מינהלי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 38]] רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 45]] בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

@ 40. צו הגבלה שיפוטי
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 45]] או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות [[בסעיף 38(א) או (ג)]], לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסעיף זה - צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

@ 41. קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו
: לצורך החלטה בבקשה בעניין צו רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

@ 42. סדרי דין
: בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

@ 43. עיון חוזר וערעור על החלטה בבקשה בעניין צו
: (א) בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
: (ב) על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
: (ג) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי [[סעיף 40(ב)]] רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

@ 44. מינוי מפעיל מיוחד על ידי הממונה
: (א) ביטל הממונה או לא חידש רישיון הפעלה, התלה רישיון הפעלה, או מצא כי בית דיור מוגן פועל בלא רישיון, רשאי הוא למנות בעל תפקיד מטעמו (בסעיף זה - מפעיל מיוחד), לתקופה שיורה, ורשאי הוא להאריך תקופה זו בתקופות נוספות.
: (ב) הממונה יקבע את סמכויותיו וחובותיו של המפעיל המיוחד, לשם הבטחת שלומם ורווחתם של הדיירים בבית הדיור המוגן; שכרו של המפעיל המיוחד ישולם מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן.
: (ג) בית המשפט המחוזי (בסעיף זה - בית המשפט) רשאי, בכל עת, לבקשת הממונה, לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויות המפעיל המיוחד או סמכויות הנאמן שמונה לפי סעיף קטן (ה).
: (ד) בוטל רישיון הפעלה, רשאי הממונה לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל הרישיון שבוטל, למכור או להשכיר את בית הדיור המוגן לבעל רישיון הפעלה אחר בתוך תקופה שיקבע.
: (ה) לא מילא בעל רישיון הפעלה שבוטל אחר הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ד), רשאי הממונה לבקש מבית המשפט למנות נאמן לשם מכירת בית הדיור המוגן או השכרתו; בית המשפט יקבע את סמכויותיו, חובותיו ושכרו של הנאמן; שכרו של הנאמן ישולם בהתאם להחלטת בית המשפט, מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן או מהכנסות המכירה או ההשכרה.
: (ו) מצא בית המשפט, לבקשת הממונה או הנאמן לאחר שקיבל את אישור הממונה, כי לא ניתן למכור את בית הדיור המוגן לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), וכי לא ניתן להמשיך את הפעלת בית הדיור המוגן על ידי מפעיל מיוחד בלא פגיעה בשלומם או בזכויותיהם של הדיירים, רשאי הוא להורות על פינוי הדיירים מבית הדיור המוגן, ובלבד שנמצא לדיירים דיור הולם אחר.
: (ז) בהליכים לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ו), יהיה בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן או מי שהפעיל בית דיור מוגן, צד להליכים לפני בית המשפט לגבי אותו בית דיור מוגן; התעורר חשש כי בעל הרישיון הוא חדל פירעון, רשאי בית המשפט להורות כי הכונס הרשמי יגיש את עמדתו או יתייצב לדיון.

== פרק ו': עונשין ==

@ 45. עונשין
: (א) מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], באופן שיש בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס כאמור.
: (ב) מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] באופן שאין בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 46. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי [[סעיף 45]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 45]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ושותף למעט שותף מוגבל.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 47. ממונה דיור מוגן
: המנהל הכללי של משרד הרווחה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה דיור מוגן שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

@ 48. סודיות
: אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;מידע&quot; - לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

@ 49. טיפול בפניות הציבור
: (א) הממונה או אדם מטעמו יהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור, לרבות פניות של דיירים בבתי דיור מוגן, לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה וכן במקום בולט לעין בשטח ציבורי בבית הדיור המוגן.
: (ב) נמצא כי הופרה הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה להורות לבעל רישיון הפעלה של בית הדיור המוגן לתקן את הליקוי שנמצא בתוך פרק זמן שיקבע.

@ 50. התניה - לטובת הדייר
: אין להתנות על ההוראות לפי חוק זה אלא לטובת הדייר.

@ 51. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 52. : ((הנוסח שולב [[בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס&quot;ח-2008]].))

@ 53. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.

@ 54. ביצוע, תקנות ושינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הטלת אגרה על מבקש רישיון בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה לפי [[סעיף 3]] ואגרה שנתית על בעל רישיון הפעלה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 55. תחולה על בתים משותפים
: ההוראות לפי חוק זה יחולו גם לעניין בית דיור מוגן שהוא בית משותף; ואולם במקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הוראות [[חוק המקרקעין]] לעניין בית משותף, יגברו הוראות חוק זה; לעניין זה -
:- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]], וכן בית שאינו רשום כבית משותף כמשמעותו לפי [[פרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].

@ 56. סייגים לתחולה
: ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לעניין -
: (1) החלק בבית הדיור המוגן המשמש כמחלקה סיעודית;
: (2) מעון המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים כהגדרתם לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], שההוראות לפי [[החוק האמור]] חלות לגביו;
: (3) בית דיור מוגן המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים, אשר מנוהל בידי המדינה או מי מטעמה.

@ 57. תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול גם על חוזים שנכרתו בין דייר לבין מפעיל של בית דיור מוגן (בסעיף זה - חוזים) לפני יום התחילה, והכל אם לא נקבעה הוראה אחרת בסעיפים קטנים (ב) עד (ו).
: (ב)(1) תחילתם של [[פרק ב']], [[סעיפים 13]], [[19]], [[24]], [[25(1) ו-(2)]], [[27]], [[29(ב) עד (ה)]], [[30]] [[ו-32]], [[פרקים ה']] [[ו-ו']], [[וסעיפים 47]] [[ו-49]], במועד הקובע, ואולם הממונה רשאי ליתן רישיונות לפי [[פרק ב']] לפני המועד הקובע; בסעיף זה, &quot;המועד הקובע&quot; - 30 חודשים מיום התחילה.
:: (2) תחילתו של [[סעיף 20]] חמש שנים מיום התחילה.
: (ג) [[סעיף 19(א)(2)]] לא יחול על חוזים שנכרתו לפני יום התחילה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תוקף החוזים האמורים.
: (ד) נקבעו לפני יום התחילה הוראות בחוזה לעניין הצמדת הפיקדון למדד אחר מהאמור [[בסעיף 28(ד)]], יחולו ההוראות לעניין הצמדת הפיקדון כאמור באותו סעיף קטן, על התקופה שמיום התחילה ואילך; סכום הפיקדון ביום התחילה יהיה הסכום המעודכן בהתאם למדד שנקבע בחוזה.
: (ה) [[סעיף 16(ה)]] יחול על הסכמי התקשרות שנכרתו מיום התחילה ואילך ועל חוזים שנכרתו לפני יום התחילה שתקופת ההתקשרות לפיהם היא של 20 שנה לפחות.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 26]], נכרת לפני יום התחילה חוזה שלא נקבע בו שיעור מרבי כאמור [[באותו סעיף]], יקראו לגביו את [[סעיף 26(א)(2)]] בלא המילים &quot;ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות&quot;.

@ 58. הוראות מעבר
: (א) על אף הוראות [[סעיף 4(א)(1)]], לגבי בית דיור מוגן שהיה קיים ערב יום פרסומו של חוק זה, לרבות בית דיור מוגן שעד למועד האמור ניתן אישור של רשויות התכנון לבנייתו, רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, ליתן רישיון הפעלה גם אם לא התקיימו במבקש הוראות [[אותו סעיף]], אם לא היה ניתן בידי מבקש הרישיון באופן סביר, לעמוד בהוראות האמורות, ובלבד שהובטחו להנחת דעתו של הממונה זכויות מבקש הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן או לגביהם, וזכויות הדייר למגורים בדירה; במסמך הגילוי שיימסר לדייר תיכלל הוראה מפורשת לעניין זה.
: (ב) על אף הוראת [[סעיף 14]], מונה לפני יום פרסומו של חוק זה צוות רב-מקצועי אשר מורכב מבעלי תפקידים שונים מהמנויים [[באותו סעיף]], רשאי מי שמינה השר לכך, לאשר לבעל רישיון או למי שמפעיל בית דיור מוגן להעסיק את מי שמונה כאמור כצוות רב-מקצועי גם לאחר יום התחילה, ולתקופה שיקבע.
: (ג) בתקופה שמיום התחילה ועד למועד הקובע, יחולו הוראות חוק זה החלות באותה תקופה על בעל רישיון הפעלה על מי שמפעיל בית דיור מוגן, בשינויים המחויבים.
: (ד) בקביעת תקנות לפי [[סעיף 13(א)(1) ו-(2)]], רשאי השר לקבוע דרישות שונות לעניין בתי דיור מוגן שהיו קיימים ערב יום התחילה.
: (ה) כל עוד לא נקבע טופס כאמור [[בסעיף 16(ב)]] [[או 17(א)]], יימסר המסמך לפי טופס שעליו יחליט בעל הרישיון, ואשר יכלול את העניינים המנויים [[16|באותם סעיפים]].
: (ו) אין בהוראות [[סעיף 27]] כדי לפגוע בכל בטוחה או ערובה שהיתה קיימת לדיירים ערב תחילתו של חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 19(א)(1)]]))) ====
@ (1) : שירותי אחזקה לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לדירות, לשטחים הציבוריים, למערכות ההפעלה ולציוד שמעמיד בעל רישיון הפעלה בבית הדיור המוגן;
@ (2) : שירותי ניקיון לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לשטחים הציבוריים שבו, ולמעט ניקיון הדירות;
@ (3) : כניסה מבוקרת לבית הדיור המוגן;
@ (4) : הפעלת מנגנון של מענה אנושי לקריאה לעזרה של דייר לאורך כל שעות היממה;
@ (5) : מתן שירותי בריאות לדיירים בידי אחות, לרבות ניהול מידע רפואי לגבי הדיירים והפניה לטיפול רפואי, בכפוף לרצונם;
@ (6) : שירותי עזרה ראשונה בבית הדיור המוגן, במשך כל שעות היממה, בידי אדם שקיבל הכשרה מתאימה לכך;
@ (7) : פעילות תרבות, העשרה וספורט, אשר תיקבע בהתייעצות עם ועד הדיירים, ככל שמונה, מתוך סל שירותים שעליו יורה השר, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים;
@ (8) : שירותי עבודה סוציאלית בידי עובד סוציאלי.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 27ז(ב) ו-(ד)]]))) ====

@ (1) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 235 ש&quot;ח)));
@ (2) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 9,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 10,584 ש&quot;ח))).

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 27ח(ב)]]))) ====
@ (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 160 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 188 ש&quot;ח))).


&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ט באייר התשע&quot;ב (21 במאי 2012).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* משה כחלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>crmf5fbnvmi2k4a0dwmv2cqp008e5te</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הדיור המוגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336409</id>
    <revision>
      <id>3019757</id>
      <parentid>3019051</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019752] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="113627" sha1="82s2w716yhc8y4mi2mpudmmcqamqu7f" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000241}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ב, 426|חוק הדיור המוגן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 858|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 367|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ג, 9208|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11614.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 9734|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3283|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 4248|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14290.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישיון להפעלת בית דיור מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: זכויות דיירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ – מקבץ דירות המיועד למגורי דיירים, הבנוי במבנה אחד או בכמה מבנים סמוכים, שבו מוצעים לדיירים, תמורת תשלום מצדם, שירותים נוסף על שירותי אחזקה, ניקיון או שמירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה בעניין צו“ – בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ז)}}, בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייר“ – מי שמלאו לו שישים שנים ומתגורר בדירה בבית דיור מוגן וכן בן זוגו המתגורר עמו בדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, ושניתן לנהל בהם משק בית עצמאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך פלילי“ – החל בהגשת כתב אישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד דיירים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה סיעודית“ – מוסד רפואי שבו מאושפזים חולים סיעודיים כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – ממונה על בתי דיור מוגן, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, של בית דיור מוגן – מי שאחראי בפועל לניהול השוטף של בית הדיור המוגן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך גילוי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר מינה למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – תשלום שמשלם דייר לבעל רישיון הפעלה על פי הסכם התקשרות, לרבות כבטוחה לעמידתו בתנאי הסכם ההתקשרות, אשר בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות על בעל רישיון ההפעלה להשיבו, כולו או חלקו, לדייר בסיום ההתקשרות, בניכוי כל סכום שנוכה מאותו תשלום בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות והדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“, ”רישיון“ – רישיון להפעלת בית דיור מוגן שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישיון להפעלת בית דיור מוגן}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם בית דיור מוגן, אלא אם כן ניתן לו, לגבי אותו בית דיור מוגן, רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ובכפוף לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון או לחידושו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל רישיון הפעלה או המבקש לחדש רישיון כאמור ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – מבקש הרישיון) יגיש לממונה בקשה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף זה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|4|תנאים למתן רישיון או לחידושו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה לא ייתן רישיון הפעלה ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש הרישיון הוא הבעלים של המקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו (בסעיף זה – המקרקעין), ואם היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה לקבלת הרישיון או לחידושו (בסעיף זה – בקשה) אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש הרישיון הוא חוכר של המקרקעין או שהוא זכאי להירשם כבעלים או כחוכר של המקרקעין, והוא צירף לבקשה אישור שימוש חתום בידי בעל המקרקעין; ואולם אין במתן אישור שימוש כאמור כדי לפטור את מבקש הרישיון מהחובות החלות עליו לפי כל דין אחר, ובכלל זה החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין; היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה גם אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור שימוש“ – אישור בכתב שאינו מוגבל ואינו מותנה, חתום בידי בעל המקרקעין או צד שלישי שלטובתו שועבדו המקרקעין, לפי העניין, שבו הוא מאשר למבקש הרישיון להשתמש במקרקעין לצורך הפעלת בית דיור מוגן וכן כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} תקפות לגביו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר של המקרקעין למשך תקופה של עשרים שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון והמנהל של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהל התאגיד, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הממונה, להיות מפעיל, מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של בית דיור מוגן, או בעבירה שהממונה סבר כי מי שביצעה עלול לסכן את הדיירים שבבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, והכל כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון לא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים, והוא לא החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש הרישיון הוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה, כפי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לא ניתנה בידי הממונה או בידי בית משפט, בנוגע לבית דיור מוגן שאותו הפעיל מבקש הרישיון או בנוגע לבית דיור מוגן אחר שהפעיל תאגיד בשליטת אותו בעל שליטה השולט במבקש הרישיון, החלטה סופית שבשלה אין זה ראוי ליתן רישיון למבקש הרישיון, והיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החלטה שלא לחדש רישיון, לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או החלטה על ביטול רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה להוציא צו הגבלה מינהלי לסגירת בית הדיור המוגן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תתת|(6)}} מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או את חידושו בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה בהמצאת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; לעניין זה, יביא הממונה בחשבון את קיומה של חוות דעת כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|הסעיף האמור}}, ואת הצורך בחוות דעת נוספת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הממונה רשאי ליתן רישיון אם הדיירים בבית הדיור המוגן הם הבעלים או החוכרים של המקרקעין או שהם זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, והוא רשאי להתנות רישיון לפי סעיף קטן זה בתנאים; בסעיף קטן זה, ”חוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|5|דחיית החלטה לעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו}}
{{ח:ת}} נוכח הממונה כי נגד מבקש רישיון או נגד מנהל של בית דיור מוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, מתנהלים הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליכים כאמור.

{{ח:סעיף|6|סירוב לתת רישיון או לחדשו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה או לחדשו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל רישיון.

{{ח:סעיף|7|תנאים ברישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לשם קיום הוראות חוק זה, לרבות התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשת בעל הרישיון, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, להוסיף תנאים ברישיון, לגרוע מהם או לשנותם, לשם קיום ההוראות האמורות, ובלבד שלא יעשה כן מיוזמתו אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי מבקש הרישיון יקיים מערכת ניהול חשבונות נפרדת לבית הדיור המוגן, כדי לאפשר מינוי מפעיל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, בעת הצורך.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי ליתן רישיון מותנה, גם אם לא התקיימו כל הוראות חוק זה, אשר יעמוד בתוקפו חמש שנים או עד ליום תחילת אכלוס בית הדיור המוגן, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|8|תקופת תוקפו של רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון הפעלה יינתן לתקופה של ארבע שנים, והממונה רשאי לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|9|העברת רישיון}}
{{ח:ת}} רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; אישור כאמור יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

{{ח:סעיף|10|ביטול או התליה של רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי הרישיון, או הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא חדל מלהפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}}, לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד, הפר הוראה לפי כל דין לעניין ניהול עסק של בית דיור מוגן או של בית אבות; בפסקה זו, ”בית אבות“ – מעון לזקנים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(6)}} אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), (3) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן, ובכלל זה, רשאי הממונה, לדרוש מבעל הרישיון להחליף את מנהל בית הדיור המוגן, כל בעל תפקיד אחר בו או נותן שירותים לבית הדיור המוגן (בסעיף זה – בעל תפקיד), בבעל תפקיד אחר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
{{ח:תת|(ג)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי נגד בעל רישיון הפעלה או נגד מנהל של בית דיור מוגן, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם נגד בעל השליטה בתאגיד, מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}}, במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל השליטה, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|11|הודעה על שינוי פרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בתוך שלושים ימים מיום השינוי.

{{ח:סעיף|12|ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו בתי דיור מוגן שניתן לגביהם רישיון הפעלה וכן בתי דיור מוגן שרישיון ההפעלה שניתן לגביהם בוטל או הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} (בסעיף זה – המרשם).
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה ובכל דרך נוספת שהממונה ימצא לנכון.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן}}

{{ח:סעיף|13|תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, יקבע תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן שניתן לגביו רישיון הפעלה, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים ואמצעים, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים, הדרושים להפעלתו התקינה של בית הדיור המוגן; הוראות לעניין תנאים תברואתיים ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק הנדרשים ממנהל של בית דיור מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי פסקאות (1) ו־(2) בסעיף קטן (א) טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|14|מינוי צוות רב־&lt;wbr&gt;מקצועי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה ימנה צוות רב־מקצועי המורכב מרופא, עובד סוציאלי ואחות, אשר ימלא בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון את התפקידים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} (בחוק זה – צוות רב־מקצועי).

{{ח:סעיף|15|אישור לצורך קבלת דייר לבית דיור מוגן}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה רשאי לקבל אדם כדייר לבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון, ובלבד שהצוות הרב־מקצועי אישר כי הוא מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים ולנהל את משק ביתו, גם אם ניתן לו סיוע חלקי.

{{ח:סעיף|16|חובת התקשרות בהסכם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יערוך הסכם התקשרות בכתב עם מי שמבקש להיות דייר בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון ושאושר לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מי שמבקש להיות דייר) אשר יסדיר את היחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכם ההתקשרות יפורטו, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} כפי שפורטו במסמך הגילוי שנמסר למי שמבקש להיות דייר, וכן יצורפו לו מפרט של הדירה בבית הדיור המוגן שבה יתגורר המבקש להיות דייר, הערוך בטופס שקבע השר, והעתק מסמך הגילוי ותנאיו כפי שקיבל מי שמבקש להיות דייר מבעל רישיון ההפעלה שעמו נערך הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)|תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הסכם התקשרות יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או, על פי בקשתו, באחת מהשפות האלה: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור בסעיף קטן זה, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את ההסכם בעברית אם המציא, על חשבונו, לדייר תרגום של ההסכם לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש הדייר.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הפעלה העומד להתקשר בהסכם התקשרות עם מי שמבקש להיות דייר, ייתן לו הזדמנות סבירה לעיין בהסכם ההתקשרות לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק מההסכם לאחר החתימה.
{{ח:תת|(ה)}} הסכם ההתקשרות יהיה לתקופה בלתי קצובה.

{{ח:סעיף|17|חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}, וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;
{{ח:תתת|(3)}} זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור – גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}};
{{ח:תתת|(5)}} תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;
{{ח:תתת|(6)}} תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, והתשלומים שישלם הדייר בעדה;
{{ח:תתת|(8)}} השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם;
{{ח:תתת|(9)}} התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמור בפסקה (5):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פיקדון –
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין דמי האחזקה – גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, ”דמי האחזקה“ – תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין כל תשלום אחר, שאינו כלול בדמי האחזקה – גובה התשלום, מועדי התשלום, המנגנון לעדכונם וזכותו של הדייר לבטל את קבלת השירותים;
{{ח:תתת|(10)}} זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(11)}} פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;
{{ח:תתת|(12)}} פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;
{{ח:תתת|(13)}} תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(14)}} תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;
{{ח:תתת|(15)}} תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;
{{ח:תתת|(16)}} תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(17)}} כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(18)}} תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;
{{ח:תתת|(19)}} כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.
{{ח:תתת|(2)}} מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)|תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|18|תקופת ניסיון וביטול הסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} שלושת החודשים הראשונים למגוריו של דייר בדירה בבית דיור מוגן יהיו תקופת ניסיון; הצדדים רשאים להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת הניסיון הכוללת לא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך תקופת הניסיון רשאי צד להודיע למשנהו על ביטול הסכם ההתקשרות, ובלבד שמסר לצד השני הודעה על כך, בכתב, שבועיים מראש לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), דייר רשאי לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון שלושה חודשים מראש; על ביטול כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.

{{ח:סעיף|19|חובה לספק שירותים לדייר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יספק לדייר, בעצמו או באמצעות אחר, שירותים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל השירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; השירותים האמורים יינתנו בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותי חובה), ואין הוא רשאי לצמצם את היקף שירותי החובה או לגרוע מטיבם במהלך תקופת תוקפו של ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} כל השירותים שאותם התחייב בעל הרישיון לתת בהסכם ההתקשרות, מעבר לשירותי החובה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותים לפי ההסכם), בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות, ואין הוא רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם או לגרוע מטיבם, אלא אם כן קיבל את הסכמת הדייר בכתב בסמוך לפני מועד השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי להציע לדייר לספק לו שירותים נוספים שאינם שירותי חובה או שירותים לפי ההסכם ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותי רשות); ואולם אין הוא רשאי לחייב דייר לקבל שירותי רשות, אלא אם כן בחר הדייר לקבלם והסכמתו לכך ניתנה מראש ובכתב.

{{ח:סעיף|20|חובת הקמת מחלקה סיעודית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן שבו 250 דירות לפחות, יבטיח כי בבית הדיור המוגן תפעל מחלקה סיעודית, והוא יאפשר לדייר הזקוק לאשפוז, להתאשפז באותה מחלקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לפטור בעל רישיון מחובת הפעלה של מחלקה סיעודית, למשך תוקפו של הרישיון, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסמוך לבית הדיור המוגן פועלת מחלקה סיעודית וקיים הסדר בין בית הדיור המוגן למחלקה הסיעודית לעניין אשפוז דייר הזקוק לאשפוז סיעודי באותה מחלקה;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להקים או להפעיל מחלקה סיעודית באותו בית דיור מוגן.

{{ח:סעיף|21|קביעת כללי התנהגות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יקבע כללי התנהגות סבירים שעל הדיירים בבית הדיור המוגן וכן על מי שמבקר אותם או שמטפל בהם בבית הדיור המוגן לנהוג לפיהם (בסעיף זה – כללי התנהגות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי, לאחר שהתייעץ עם ועד הדיירים בבית הדיור המוגן, ככל שמונה, לשנות את כללי ההתנהגות, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שהודיע על כך לדיירים שלושים ימים מראש לפחות.

{{ח:סעיף|22|שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ידאג לשמירה על כבודו ופרטיותו של כל דייר בבית הדיור המוגן, תוך התחשבות ברצונו של הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו רשאי להיכנס לדירתו של דייר רק בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדייר נתן את הסכמתו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הכניסה לדירה נדרשת לצורך מתן שירותים לדייר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, או לצורך טיפול ואחזקה בדירה או בדירות הסמוכות לדירתו של הדייר או במערכות של בית הדיור המוגן, ובלבד שכניסה כאמור תיעשה, ככל האפשר, בתיאום מראש עם הדייר;
{{ח:תתת|(3)}} הכניסה נדרשת בשל חשש לשלומו של הדייר או לרווחת דיירים אחרים בבית הדיור המוגן.

{{ח:סעיף|23|בדיקת שלומם ורווחתם של הדיירים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה אחראי לבדיקת שלומו ורווחתו של כל דייר בבית הדיור המוגן, ולשם כך יבצע, בין השאר, את הפעולות המפורטות להלן, והכל תוך שמירה על פרטיותו של הדייר והתחשבות ברצונו:
{{ח:תת|(1)}} בדיקת שלומו של הדייר; בדיקה כאמור תתבצע פעם אחת ביום לפחות;
{{ח:תת|(2)}} פנייה לצוות הרב־מקצועי, אם ראה או הובא לידיעתו כי חל שינוי לרעה במצבו הרפואי או התפקודי של הדייר;
{{ח:תת|(3)}} דיווח מיידי למיופה כוחו של הדייר, ככל שמונה, בדבר אירוע חריג שאירע לדייר, לרבות פטירתו, וכן דיווח בכתב לממונה על אירוע כאמור ונסיבותיו; במקרה של מוות בלתי טבעי של הדייר, ידווח בעל הרישיון גם למשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|24|העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועסק בבית הדיור המוגן, לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה עלול לסכן דיירים בבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים, ישיב לו הממונה בתוך שבעה ימי עבודה; לא השיב הממונה כאמור, רשאי בעל הרישיון להעסיק את אותו עובד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו עובד, לפי סעיף קטן זה, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העסקת עובד על ידי הדייר.

{{ח:סעיף|25|ביצוע שינויים בשטחי בית הדיור המוגן}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה –
{{ח:תת|(1)}} לא יקטין את השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן בלתי סביר ולא ישנה באופן בלתי סביר לרעה את מיקומם או את אופיים, אלא אם כן קיבל את אישור הממונה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לא יעשה שימוש בשטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן הפוגע בטובת הדיירים; היתה מחלוקת בין בעל רישיון הפעלה לבין דייר בשאלת הפגיעה בטובתו, יכריע הממונה בדבר;
{{ח:תת|(3)}} לא יקטין את דירתו של דייר ולא ישנה לרעה, באופן בלתי סביר, את אופייה;
{{ח:תת|(4)}} לא יעביר דייר מדירתו לדירה אחרת אלא בהסכמת הדייר. למעט לצורך תיקון, שיפוץ או אחזקה של הדירות או המבנה (בפסקה זו – תיקון), המחייבים את העברת הדייר לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, ולתקופת התיקון, ובלבד שהיא תקופה סבירה; ככל הניתן, יועבר הדייר לדירה דומה לדירתו.

{{ח:סעיף|26|גביית תשלומים מדייר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)}} לא יגבה מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את בית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה רשאי לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.

{{ח:סעיף|27|משכנתה להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו כספים בסכום העולה על שבעה אחוזים מהפיקדון ששולם בעבור דייר או על 70,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, אלא אם כן הוא רשם משכנתה ראשונה על זכותו במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן שבו מתגורר הדייר, למעט על שטח מסחרי ושטח מחלקה סיעודית; המשכנתה תירשם לטובת נאמן שימנו הדיירים, והנאמן יציין ברישומיו הפנימיים את חלקו היחסי של כל אחד מהדיירים בסך הפיקדונות.
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש, ושכרו יהיה סביר בנסיבות העניין וייקבע על ידי הדיירים ובעל בית הדיור המוגן; לא הגיעו הצדדים להסכמה על שכר הנאמן, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין לטובת כל דייר בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את המשכנתה הראשונה כאמור באותו סעיף קטן על זכותו במקרקעין לטובת הדייר, על הדירה שבה יתגורר הדייר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות; {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ”בית משותף“ ו”פנקס הבתים המשותפים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} ובהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 123|סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} היה בית הדיור המוגן בנוי על קרקע בבעלות של רשות מקומית, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), והרשות המקומית לא תמנע רישום כאמור מהסיבה שמדובר בקרקע שבבעלותה בלבד, ואולם היא רשאית לקבוע את תנאי הרישום; השר רשאי לקבוע תנאים לעניין רישום כאמור; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

{{ח:סעיף|27א|הבטחת כספי הפיקדון עד לרישום משכנתה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה בית הדיור המוגן בשלבי הקמה וטרם אוכלס, ימסור בעל הרישיון למי ששילם לו כספי פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)}} ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר)}}; {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר שהדייר עבר להתגורר בבית הדיור המוגן ומשהשיב מפקיד הפיקדון לבעל הרישיון את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או הערבות מנותן הערבות האחר)}}, יהיה בעל הרישיון רשאי לרשום, חלף הערבות, הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, על זכותו במקרקעין לטובת נאמן שימנו הדיירים לפי הוראות סעיף קטן (ג) או לטובת הדייר, ובלבד שנמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה); היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את הערת האזהרה כאמור על זכותו במקרקעין לטובת הדייר על הדירה שבה יתגורר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש; ואולם אם טרם אוכלסו עשרים אחוזים מהדירות בבית הדיור המוגן, ימונה הנאמן על ידי הגוף שמייצג את המספר הגדול ביותר של דיירים.
{{ח:תת|(ד)}} הערת האזהרה לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה של שנתיים לכל היותר; בסיום התקופה ירשום בעל הרישיון משכנתה על זכותו במקרקעין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:תת|(ה)}} נושה שניתנו לטובתו שעבוד או התחייבות לשעבוד לגבי בית הדיור המוגן, ימסור הודעה בכתב שלפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד כאמור לא ימומשו מתוך הדירה של הדייר.

{{ח:סעיף|27ב|חלופות להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, בעל רישיון רשאי לקבל תשלום על חשבון הפיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באותו סעיף}} אף אם לא נרשמה משכנתה לטובת הדייר, ובלבד שעשה אחד מאלה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ו|סעיף 27ו}} {{ח:פנימי|סעיף 27ז|ו־27ז}} לא יחולו:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מסר לדייר ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי להבטחת כספי הפיקדון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} הוא מסר לדייר ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת כספי הפיקדון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא העביר 40 אחוזים מהפיקדון לנאמן שימנה, לפי חוזה נאמנות שהדייר הוא הנהנה בו; כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בטוחות אחרות להבטחת כספי הפיקדון, ויכול שיקבע בטוחות כאמור לסוגים של בתי דיור מוגן או לסוגים של פיקדונות.

{{ח:סעיף|27ג|מחיקת המשכנתה או הערת האזהרה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התקיימה אחת הנסיבות שלהלן, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} השיב בעל רישיון את הפיקדון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} לדייר או לנאמן שמינה הדייר במסמכי המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל הרישיון את כספי הפיקדון בהתאם להסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)}} לא נותרה יתרת פיקדון.
{{ח:תת|(ב)}} היתה המשכנתה או הערת האזהרה שנרשמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א(ב)}}, לפי העניין, רשומה לטובת נאמן, ימחק הנאמן את שמו של הדייר מרישומיו הפנימיים, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לנאמן מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} היתה המשכנתה או הערת האזהרה רשומה לטובת הדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א(ב)}}, יגיש הדייר, או מי שהוא מינה לעניין זה שהצהיר שאינו בעל זיקה לבעל הרישיון, בקשה למחיקת המשכנתה, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א); לא הוגשה בקשה בתוך התקופה האמורה, יהיה רשאי עורך דין שימנה בעל הרישיון להגיש בקשה למחיקת המשכנתה או הערת האזהרה לאחר שהומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נפטר הדייר ולא מינה אדם אחר מטעמו לקבלת יתרת הפיקדון לטובת היורשים, או לא אותר מי שמינה הדייר כאמור במאמץ סביר, רשאי בעל הרישיון למנות עורך דין שיפעל בנאמנות לטובת יורשי הדייר, והוא יהיה רשאי למחוק את המשכנתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) סיפה ולהחזיק את כספי הפיקדון בנאמנות עד להעברתם לידי היורשים.

{{ח:סעיף|27ד|הוראות כלליות לעניין בטוחות להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון יישא בעלות הכרוכה בהבטחת הכספים ששילם דייר על חשבון פיקדון לפי הוראות חוק זה, ולא ישית עלויות אלה על הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} דייר אינו רשאי לבחור שלא לקבל בטוחה להבטחת כספי הפיקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|או 27ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} מימוש בטוחה שניתנה לפי חוק זה יהיה בנסיבות של חדלות פירעון, לרבות בנסיבות של צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים, או בנסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת להשיב את הפיקדון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין זה עילות נוספות של חדלות פירעון למימוש הבטוחות.
{{ח:תת|(ד)}} שולם הפיקדון בעבור דייר על ידי אדם אחר, יחולו לגבי אותו אדם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27 עד 27ג}} וסעיף זה החלות לגבי הדייר, ובכלל זה המשכנתה או בטוחה אחרת להבטחת כספי הפיקדון תירשם לטובתו.

{{ח:סעיף|27ה|ועדת חריגים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדת חריגים, שבה יהיו שלושה חברים כמפורט להלן (בסעיף זה – הוועדה):
{{ח:תתת|(1)}} הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד הרווחה בעל מומחיות בתחום החשבונאות והפיננסים שימנה השר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד המשפטים שימנה היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|ו־27ב}}, הוועדה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לפטור אותו באופן מלא או חלקי מהוצאת בטוחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ב|אותם סעיפים}}, וכן לקבוע תנאים לפטור כאמור או להורות על הוצאת בטוחה אחרת או כל דרישה אחרת, אם שוכנעה, מטעמים שיירשמו, כי יש קושי של ממש שאינו תלוי בבעל הרישיון לרשום משכנתה וכן שוכנעה כי בעל הרישיון נקט את כל האמצעים שעומדים לרשותו לרישום משכנתה ראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, והבטוחה האחרת היא מספקת.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה הוועדה פטור מלא או חלקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה הפטור לתקופה שלא תעלה על שנתיים; ואולם הוועדה רשאית להאריך את הפטור כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה תקבל את החלטתה לאחר ששמעה את נציגי הדיירים המתגוררים בבית הדיור המוגן של בעל הרישיון שהגיש את הבקשה או מי מטעמם או נציג מטעם ארגון דיירים, וכן את נציג בעל הרישיון או מי מטעמו; ההחלטה תימסר בכתב לבעל הרישיון ולוועד הדיירים, אם קיים, או לנציג מטעם הדיירים, ותפורסם לציבור.

{{ח:סעיף|27ו|יציבות כלכלית של בעל רישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון, בכל עת, להוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה כפי שקבע השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה, בין השאר נוכח מידע שהגיע אליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4)}}, שמתקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע על כך לדיירים:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש סביר לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו של בעל הרישיון להשיב את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, לפי תנאי הסכם ההתקשרות, עלולה להיפגע;
{{ח:תתת|(3)}} גובה החוב של בעל הרישיון לדיירים עולה על ערך הבטוחות שנתן בעל הרישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|27ז|קרן למימון הוצאות בשל מצב בריאותי בנסיבות של חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א}}, אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בשל מצב בריאותי לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה – קרן למימון הוצאות בריאות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יפקיד בקרן למימון הוצאות בריאות כספים בעד כל דייר ששילם תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט (1) לתוספת השנייה}}, והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון, ואם השתנה מספר הדיירים – יפקיד סכום בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון)|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.
{{ח:תת|(ד)}} דייר שהצוות הרב־מקצועי אישר שיש לפנותו מדירתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(3)}}, ובהתקיים הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 27ד|בסעיף 27ד(ג)}}, זכאי לקבל מעת פינויו תשלום חודשי מהקרן למימון הוצאות בריאות לכיסוי ההוצאות בשל מצבו הבריאותי, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט (2) לתוספת השנייה}}, בסכום מצטבר השווה לסכום הפיקדון או עד להעברת מלוא כספי הפיקדון לדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, לפי המוקדם, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} השבת הפיקדון לדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} תיעשה בניכוי הסכומים ששולמו לו לפי הוראות סעיף קטן (ד), שיוחזרו לקרן למימון הוצאות בריאות.

{{ח:סעיף|27ח|קרן למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א}}, אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה – קרן חדלות פירעון).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יפקיד בקרן חדלות פירעון כספים כאמור בסעיף קטן (א), בעד כל דירה בבית הדיור המוגן שהדיירים המתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן חדלות פירעון בעד כל הדירות כאמור, ואם השתנה מספר הדירות כאמור – יפקיד סכום בעד כל דירה שהדיירים שמתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון)|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן חדלות פירעון, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.
{{ח:תת|(ד)}} בהתקיים הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 27ד|בסעיף 27ד(ג)}}, יעביר מנהל קרן חדלות פירעון לטובת בית הדיור המוגן, לפי צו של בית משפט, כספים לשם תפעולו השוטף וההכרחי של בית הדיור המוגן, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.

{{ח:סעיף|27ט|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} ועדכון סכומים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|ובתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

{{ח:סעיף|28|השבת הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ישיב לדייר או לנאמן שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}}, לפי העניין, לאחר סיום ההתקשרות עם הדייר, את הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, לא יאוחר מיום השבת הדירה או מיום סיום הסכם ההתקשרות, לפי המאוחר; בד בבד, ישיב הדייר או הנאמן שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לפי העניין, לבעל הרישיון את הבטוחה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, וכל בטוחה אחרת שבידו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי להשאיר בידיו בנאמנות, סכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים מהפיקדון, שישמש לתשלום יתרת חיוביו של הדייר על פי הסכם ההתקשרות שלא נפרעו עד המועד שבו השיב את הפיקדון; הסכום האמור יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר דייר, ישיב בעל רישיון ההפעלה את הפיקדון ששילם הדייר, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, ליורשיו של הדייר, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם מונה לנפטר מנהל עיזבון – מיום המצאת צו למינוי מנהל עיזבון; לא הומצא צו ירושה, צו קיום צוואה או צו ניהול עיזבון בתוך שישה חודשים ממועד פטירתו של הדייר, יודיע בעל רישיון ההפעלה למיופה כוחו של הדייר שנפטר, ככל שמונה, על קיומו של הפיקדון; בד בבד עם השבת הפיקדון, ישיב היורש לבעל רישיון ההפעלה את הבטוחה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, וכל בטוחה אחרת שבידו; לעניין זה, ”צו ירושה“, ”צו קיום צוואה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ד)}} היה דייר זכאי, בהתאם להוראות סעיף זה או בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות, להשבת הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, יושב הפיקדון לדייר, ליורשיו או למנהל העיזבון, לפי העניין, בתוספת שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום השבת הפיקדון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום תשלום הפיקדון.

{{ח:סעיף|29|פינוי דייר מדירתו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין, בעל רישיון הפעלה, בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגבי המקרקעין, נושה של כל אחד מהם וכן מפרק לא יפנה דייר מדירה בבית הדיור המוגן, אלא בהתקיים אחת העילות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון ביטל את הסכם ההתקשרות בשל הפרה יסודית של הדייר, לאחר שהדייר לא תיקן בתוך זמן סביר את ההפרה לאחר שניתנה לו ארכה לתיקונה, ובלבד שהדייר לא פינה את הדירה במועד, והסכם ההתקשרות כולל תנאי לגבי פינוי בנסיבות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט החליט על ביטול הסכם ההתקשרות, לפי תנאיו;
{{ח:תתת|(3)}} הצוות הרב־מקצועי קבע כי בשל מצבו הבריאותי של הדייר, טובתו של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו או שבשל מצבו הבריאותי של הדייר, המשך שהותו בדירתו פוגע בשאר הדיירים בבית הדיור המוגן;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט של פירוק כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}} נוכח כי אין אפשרות לממש את הנכס לטובת נושי החברה כבית דיור מוגן, והתיר למפרק למכור את הנכס, ובלבד שלפני אישור המכירה נמצא דיור חלופי הולם לדיירים להנחת דעתו של בית המשפט;
{{ח:תתת|(5)}} ההסכם בוטל או הסתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והדייר לא פינה את הדירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מועד הפינוי תימסר לדייר תשעים ימים לפחות לפני מועד הפינוי המתוכנן.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש הדייר, מיופה כוחו או אפוטרופסו, לפי העניין, להשהות את פינויו מדירתו בבית הדיור המוגן עד שיימצא לו דיור חלופי, יתאפשר לו להמשיך ולהתגורר בדירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים נוספים ממועד הפינוי המתוכנן; הוראה זו לא תחול על דייר שפונה לפי סעיף קטן (א)(1) או (5).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א), למעט פסקה (3) שבו; הממונה ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרופא המחוזי רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא רשאי להתיר את פינוי הדייר מדירתו בטרם ההחלטה בערר כאמור בפסקה (2); הרופא המחוזי ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפנות דייר בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לערור עליה לפני הרופא המחוזי בתוך 21 ימים ממתן ההחלטה; הרופא המחוזי, בהתייעצות עם הממונה, ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ועד להחלטת הרופא המחוזי בערר לא יפונה הדייר מדירתו בבית הדיור המוגן; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|30|המחאת זכויות או חובות לפי הסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה לא ימחה חלק מזכויותיו או מחובותיו לפי הסכם התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה לא ימחה את כל הסכם ההתקשרות אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמחה זכאי לקבל רישיון הפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} הנמחה התחייב לקיים את חובות הממחה על פי הסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} נמסרו לכל אחד מהדיירים בבית הדיור המוגן, לפני ביצוע ההמחאה, פרטי הנמחה, וככל שמונה ועד דיירים – הוא נתן את הסכמתו להמחאה, בכתב; ועד הדיירים ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שברשותו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סירב ועד הדיירים לביצוע ההמחאה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים או לא נתן את הסכמתו בפרק הזמן האמור או שלא מונה ועד כאמור, רשאי הממונה להתיר את ביצוע ההמחאה בלא הסכמת ועד הדיירים; הממונה יודיע לבעל רישיון ההפעלה על החלטתו בתוך תשעים ימים מהיום שבו הוגשה לו הבקשה להתיר את ביצוע ההמחאה, ונמסרו לו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: זכויות דיירים}}

{{ח:סעיף|31|ניהול אורח חיים בדירה}}
{{ח:ת}} דייר זכאי לנהל את אורח חייו בדירתו בבית דיור מוגן בדרך הנראית לו, ובלבד שאין בכך כדי להפריע לזולתו ואין בכך משום הפרה של כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שקבע בעל רישיון ההפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.

{{ח:סעיף|32|התקשרות עם נותן שירות}}
{{ח:ת}} דייר רשאי להתקשר עם כל נותן שירות, בהסכם למתן שירות אישי או שירות אחר בדירתו, ובלבד שהודיע לבעל רישיון ההפעלה על רצונו להתקשר כאמור והוא לא התנגד להתקשרות זו; בעל רישיון הפעלה לא יתנגד להתקשרות כאמור ולא ימנע את מתן השירות כאמור, אלא מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|33|מגורי מטפל בדירה}}
{{ח:תת|(א)}} דייר רשאי לשכן בדירתו, באופן זמני או מתמשך, באחריותו ובמימונו, מטפל מטעמו, לאחר שקיבל לכך אישור מאת בעל רישיון ההפעלה ובלבד שהדירה מותאמת למגורי אדם נוסף, ולאחר שהצוות הרב־מקצועי אישר כי יש צורך רפואי או תפקודי במטפל או כי רשות מרשויות המדינה אישרה כי יש צורך כאמור; הדייר רשאי לערור על החלטת הצוות הרב־מקצועי לפני הרופא המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה רשאי לסרב לבקשת דייר לפי אותו סעיף קטן, בהתקיים נסיבות מיוחדות, אם קיבל את אישור הממונה לכך, לאחר שניתנה לדייר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}.

{{ח:סעיף|34|מינוי בא כוח}}
{{ח:תת|(א)}} דייר רשאי למנות בא כוח מטעמו לצורך קבלת הודעות מבעל רישיון הפעלה או לצורך קבלת החלטות בשמו בעניינים הקשורים לבית הדיור המוגן, לרבות פינוי הדירה לאחר סיום ההתקשרות ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – מיופה כוח).
{{ח:תת|(ב)}} ייפוי כוח כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בכתב ויהיה חתום בידי הדייר; ייפוי הכוח יצורף להסכם ההתקשרות ויפורטו בו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מיופה הכוח מוסמך לקבל הודעות או החלטות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|35|ועד דיירים}}
{{ח:תת|(א)}} דיירים רשאים למנות, מביניהם, נציגות, שתהיה שלוח של הדיירים בכל הנוגע לענייניהם המשותפים בקשר לבית הדיור המוגן וכן תהיה מוסמכת לייצג את הדיירים בכל הנוגע לעניינים אלה לפני בעל רישיון ההפעלה, רשויות המדינה, רשויות מקומיות או גופים אחרים ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – ועד דיירים); ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך ועד דיירים להתקשר בהסכמים ולהיות צד בהליך משפטי בשם הדיירים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ועד הדיירים, לרבות דרכי המינוי ותקופת כהונתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)|תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד}}

{{ח:סעיף|36|מינוי מפקחים וסמכויותיהם}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובהסכמת השר לביטחון הפנים, ולעניין הכשרה כאמור בתחום בריאות הציבור – גם בהסכמת שר הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לדיירים בבית דיור מוגן וכן פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו בית דיור מוגן, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בו אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע מדידות וליטול דוגמאות, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש ממי שיש לו יסוד להניח כי הוא מפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי רישיון הפעלה, כי יפסיק את ההפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

{{ח:סעיף|37|הפרעה למפקח}}
{{ח:ת}} הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו, למפקח, להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}}, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה יהיה רשאי הממונה להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|38|צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם או ברווחתם של דיירים בבית דיור מוגן או שיש יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממי שמפעיל את בית הדיור המוגן או ממי שמנהל אותו, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – התראה מינהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הממונה להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית:
{{ח:תתת|(1)}} בית דיור מוגן פועל בלא רישיון הפעלה ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון או לחידושו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} כתוצאה מפעילותו של בית הדיור המוגן יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של הדיירים המתגוררים בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של בית הדיור המוגן שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל בית הדיור המוגן, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאי הממונה להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור בפסקה (1), אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל של בית הדיור המוגן או למי שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ו)}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לבית דיור מוגן שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושים ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא הצו לא יאריך בית המשפט את תוקפו לפי סעיף זה מעבר לשלושים ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|39|ביטול צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|40|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א) או (ג)}}, לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|41|קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו}}
{{ח:ת}} לצורך החלטה בבקשה בעניין צו רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

{{ח:סעיף|42|סדרי דין}}
{{ח:ת}} בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

{{ח:סעיף|43|עיון חוזר וערעור על החלטה בבקשה בעניין צו}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:סעיף|44|מינוי מפעיל מיוחד על ידי הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל הממונה או לא חידש רישיון הפעלה, התלה רישיון הפעלה, או מצא כי בית דיור מוגן פועל בלא רישיון, רשאי הוא למנות בעל תפקיד מטעמו (בסעיף זה – מפעיל מיוחד), לתקופה שיורה, ורשאי הוא להאריך תקופה זו בתקופות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע את סמכויותיו וחובותיו של המפעיל המיוחד, לשם הבטחת שלומם ורווחתם של הדיירים בבית הדיור המוגן; שכרו של המפעיל המיוחד ישולם מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט המחוזי (בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, בכל עת, לבקשת הממונה, לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויות המפעיל המיוחד או סמכויות הנאמן שמונה לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל רישיון הפעלה, רשאי הממונה לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל הרישיון שבוטל, למכור או להשכיר את בית הדיור המוגן לבעל רישיון הפעלה אחר בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} לא מילא בעל רישיון הפעלה שבוטל אחר הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ד), רשאי הממונה לבקש מבית המשפט למנות נאמן לשם מכירת בית הדיור המוגן או השכרתו; בית המשפט יקבע את סמכויותיו, חובותיו ושכרו של הנאמן; שכרו של הנאמן ישולם בהתאם להחלטת בית המשפט, מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן או מהכנסות המכירה או ההשכרה.
{{ח:תת|(ו)}} מצא בית המשפט, לבקשת הממונה או הנאמן לאחר שקיבל את אישור הממונה, כי לא ניתן למכור את בית הדיור המוגן לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), וכי לא ניתן להמשיך את הפעלת בית הדיור המוגן על ידי מפעיל מיוחד בלא פגיעה בשלומם או בזכויותיהם של הדיירים, רשאי הוא להורות על פינוי הדיירים מבית הדיור המוגן, ובלבד שנמצא לדיירים דיור הולם אחר.
{{ח:תת|(ז)}} בהליכים לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ו), יהיה בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן או מי שהפעיל בית דיור מוגן, צד להליכים לפני בית המשפט לגבי אותו בית דיור מוגן; התעורר חשש כי בעל הרישיון הוא חדל פירעון, רשאי בית המשפט להורות כי הכונס הרשמי יגיש את עמדתו או יתייצב לדיון.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|45|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, באופן שיש בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} באופן שאין בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|46|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ושותף למעט שותף מוגבל.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|47|ממונה דיור מוגן}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של משרד הרווחה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה דיור מוגן שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|48|סודיות}}
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט; לעניין זה, ”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

{{ח:סעיף|49|טיפול בפניות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה או אדם מטעמו יהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור, לרבות פניות של דיירים בבתי דיור מוגן, לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה וכן במקום בולט לעין בשטח ציבורי בבית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא כי הופרה הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה להורות לבעל רישיון הפעלה של בית הדיור המוגן לתקן את הליקוי שנמצא בתוך פרק זמן שיקבע.

{{ח:סעיף|50|התניה – לטובת הדייר}}
{{ח:ת}} אין להתנות על ההוראות לפי חוק זה אלא לטובת הדייר.

{{ח:סעיף|51|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|52|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים|בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|53|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|54|ביצוע, תקנות ושינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הטלת אגרה על מבקש רישיון בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ואגרה שנתית על בעל רישיון הפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|55|תחולה על בתים משותפים}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה יחולו גם לעניין בית דיור מוגן שהוא בית משותף; ואולם במקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} לעניין בית משותף, יגברו הוראות חוק זה; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}}, וכן בית שאינו רשום כבית משותף כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|56|סייגים לתחולה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תת|(1)}} החלק בבית הדיור המוגן המשמש כמחלקה סיעודית;
{{ח:תת|(2)}} מעון המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, שההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|החוק האמור}} חלות לגביו;
{{ח:תת|(3)}} בית דיור מוגן המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים, אשר מנוהל בידי המדינה או מי מטעמה.

{{ח:סעיף|57|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על חוזים שנכרתו בין דייר לבין מפעיל של בית דיור מוגן (בסעיף זה – חוזים) לפני יום התחילה, והכל אם לא נקבעה הוראה אחרת בסעיפים קטנים (ב) עד (ו).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיפים 47}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}}, במועד הקובע, ואולם הממונה רשאי ליתן רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} לפני המועד הקובע; בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – 30 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} חמש שנים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(2)}} לא יחול על חוזים שנכרתו לפני יום התחילה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תוקף החוזים האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו לפני יום התחילה הוראות בחוזה לעניין הצמדת הפיקדון למדד אחר מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}}, יחולו ההוראות לעניין הצמדת הפיקדון כאמור באותו סעיף קטן, על התקופה שמיום התחילה ואילך; סכום הפיקדון ביום התחילה יהיה הסכום המעודכן בהתאם למדד שנקבע בחוזה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ה)}} יחול על הסכמי התקשרות שנכרתו מיום התחילה ואילך ועל חוזים שנכרתו לפני יום התחילה שתקופת ההתקשרות לפיהם היא של 20 שנה לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, נכרת לפני יום התחילה חוזה שלא נקבע בו שיעור מרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באותו סעיף}}, יקראו לגביו את {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(2)}} בלא המילים ”ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות“.

{{ח:סעיף|58|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1)}}, לגבי בית דיור מוגן שהיה קיים ערב יום פרסומו של חוק זה, לרבות בית דיור מוגן שעד למועד האמור ניתן אישור של רשויות התכנון לבנייתו, רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, ליתן רישיון הפעלה גם אם לא התקיימו במבקש הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|אותו סעיף}}, אם לא היה ניתן בידי מבקש הרישיון באופן סביר, לעמוד בהוראות האמורות, ובלבד שהובטחו להנחת דעתו של הממונה זכויות מבקש הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן או לגביהם, וזכויות הדייר למגורים בדירה; במסמך הגילוי שיימסר לדייר תיכלל הוראה מפורשת לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, מונה לפני יום פרסומו של חוק זה צוות רב־מקצועי אשר מורכב מבעלי תפקידים שונים מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|באותו סעיף}}, רשאי מי שמינה השר לכך, לאשר לבעל רישיון או למי שמפעיל בית דיור מוגן להעסיק את מי שמונה כאמור כצוות רב־מקצועי גם לאחר יום התחילה, ולתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופה שמיום התחילה ועד למועד הקובע, יחולו הוראות חוק זה החלות באותה תקופה על בעל רישיון הפעלה על מי שמפעיל בית דיור מוגן, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1) ו־(2)}}, רשאי השר לקבוע דרישות שונות לעניין בתי דיור מוגן שהיו קיימים ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא נקבע טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17(א)}}, יימסר המסמך לפי טופס שעליו יחליט בעל הרישיון, ואשר יכלול את העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|באותם סעיפים}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} כדי לפגוע בכל בטוחה או ערובה שהיתה קיימת לדיירים ערב תחילתו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי אחזקה לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לדירות, לשטחים הציבוריים, למערכות ההפעלה ולציוד שמעמיד בעל רישיון הפעלה בבית הדיור המוגן;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירותי ניקיון לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לשטחים הציבוריים שבו, ולמעט ניקיון הדירות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} כניסה מבוקרת לבית הדיור המוגן;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הפעלת מנגנון של מענה אנושי לקריאה לעזרה של דייר לאורך כל שעות היממה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מתן שירותי בריאות לדיירים בידי אחות, לרבות ניהול מידע רפואי לגבי הדיירים והפניה לטיפול רפואי, בכפוף לרצונם;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} שירותי עזרה ראשונה בבית הדיור המוגן, במשך כל שעות היממה, בידי אדם שקיבל הכשרה מתאימה לכך;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} פעילות תרבות, העשרה וספורט, אשר תיקבע בהתייעצות עם ועד הדיירים, ככל שמונה, מתוך סל שירותים שעליו יורה השר, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שירותי עבודה סוציאלית בידי עובד סוציאלי.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27ז|סעיף 27ז(ב) ו־(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 235 ש״ח)}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} 9,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 10,584 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27ח|סעיף 27ח(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} 160 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 188 ש״ח)}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ט באייר התשע״ב (21 במאי 2012).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר הרווחה והשירותים החברתיים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>82s2w716yhc8y4mi2mpudmmcqamqu7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מס רכוש וקרן פיצויים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336912</id>
    <revision>
      <id>3019728</id>
      <parentid>3016724</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:07:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194032" sha1="bw14giju1imjcfuvqf4vqnbrfbze9t3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' &lt;!-- 2069964 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' &lt;!-- 2000946 --&gt; ((ע&quot;ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש&quot;י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי&quot;א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי&quot;ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי&quot;ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט&quot;ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת&quot;ט|ec:2:317444)); ((תשט&quot;ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי&quot;ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי&quot;ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). &lt;!-- 2069998 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). &lt;!-- 2000945 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע&quot;ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517963)); ((תשט&quot;ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' &lt;!-- 2000185 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי&quot;ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט&quot;ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת&quot;ט|ec:3:317291)), ((VII|ת&quot;ט|i:1956)); ((תשי&quot;ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי&quot;ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי&quot;ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ&quot;ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ&quot;ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ&quot;ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317458)); ((תשכ&quot;ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת&quot;ט|ec:6:517770)); ((תשכ&quot;ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש&quot;ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל&quot;א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל&quot;ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל&quot;ג, 13|ת&quot;ט|ec:7:317459)); ((תשל&quot;ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל&quot;ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל&quot;ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317784)); ((תשל&quot;ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל&quot;ט, 92|ת&quot;ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת&quot;ט|ec:9:317460)); ((תשמ&quot;א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ&quot;ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ&quot;ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ&quot;ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ&quot;א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ&quot;ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ&quot;ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ&quot;ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ&quot;ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ&quot;ז, 168|ת&quot;ט|ec:14:317461)); ((תשנ&quot;ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס&quot;א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס&quot;ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע&quot;ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); &lt;!-- ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תשפ&quot;ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)).
''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור חקלאי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;אזור עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין&quot; - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
:- &quot;בנין חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין כפרי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין מאגר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מגורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מיוחד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עסקי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין תעשייתי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל&quot; -
:: (1) בקרקע -
::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
:: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
:- &quot;בעל שליטה&quot; - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
:: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
:: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
:: (4) זכות למנות מנהל;
:: והמונח שליטה יפורש לפי זה;
:- &quot;גמר בניה&quot; - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
:- &quot;המנהל&quot; - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה -
::- &quot;תוספת עליית המדד&quot; ו&quot;סכום מתואם&quot; - (((נמחקו);))
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור עליית המדד&quot;, בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
::- &quot;תקופה עודפת&quot; - (((נמחקה);))
:: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; הוא 4% לשנה.))
:- &quot;חלקה&quot; - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
:: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
:: (3) בהגדרה זו -
::: (א) &quot;הכנסה&quot; - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]];
::: (ב) &quot;הכנסה מחקלאות&quot; - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
::: (ג) &quot;בעלי שליטה&quot; - המחזיקים ביחד באחד מאלה:
:::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
:::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
:::: (4) זכות למנות מנהל;
:- &quot;ישוב ספר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מושב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי בתעשיה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מס&quot;, &quot;מס רכוש&quot; - המס המוטל על פי חוק זה;
:- &quot;מקרקעין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק עקיף&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס המשמש בחקלאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ציוד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרוב&quot; של אדם - (((נמחקה);))
:- &quot;קרקע&quot; -
:: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
:: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) &quot;20%&quot; ולא &quot;30%&quot;;
::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש&quot;ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
:- &quot;קרקע חקלאית&quot; -
:: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
:: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
:- &quot;רכב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב פרטי&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו-&quot;רכב עבודה&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;מונית&quot;, &quot;גרור&quot; ו-&quot;נתמך&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;שכירות מוגנת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות תכנון ובניה&quot; - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
:- &quot;שנת מס&quot; - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

@ 1א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שני: הטלת מס ==

@ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
: (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:
:: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
:: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
:: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
: (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

@ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ו-2)
: (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים).
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
: (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].))

@ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ט)
: מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ&quot;א) ==

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 7א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

@ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

@ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
: (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
: (ד) לענין סעיף זה -
:: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
:: (2) &quot;קרקע&quot; - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
: (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]].

@ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
: (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.

@ 14. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16א. &lt;!-- לשעבר 16 --&gt; (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) ==

@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: הצהרות ==

@ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18ב. &lt;!-- לשעבר 18א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: שומה ותשלום המס ==

@ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] -
:: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
:: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
:: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

@ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז)
: (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
:: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
:: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
: (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
: (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

@ 22א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 22ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

@ 25. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 25א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ה, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 25ב. &lt;!-- לשעבר 25א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ששי: ערעורים ==

@ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו)
: (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
: (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
: (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
: (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 26א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 27א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ&quot;א)
: הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

@ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
: (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
: (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
: (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

== פרק שביעי: גביית המס ==

@ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

@ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ&quot;א)
: היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

@ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]]
: על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
: (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
: (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס.
: (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ&quot;א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

@ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה)
: (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
: (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה -
:: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;
:: (2) &quot;חוב מס&quot; - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
:: (3) &quot;סוגי חיוב&quot; - מס או הפרשי הצמדה וריבית.

@ 34. &lt;!-- לשעבר 33א --&gt; סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

@ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ&quot;ט)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --&gt;

== פרק שמיני: פיצויים ==

@ 35. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ישוב ספר&quot; - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
:: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4014 [4026]; תשנ&quot;ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י&quot;פ תשס&quot;ז, 2322 [5651]); &lt;!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3176 [5681]; תשס&quot;ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --&gt; אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י&quot;פ תשע&quot;ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י&quot;פ תשע&quot;ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 1792 [12990]).))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נכס&quot; - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
:- &quot;ציוד&quot; - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

@ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
:: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
:: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
:: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
:: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
:: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
:: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
:: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
:: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
:: (8) (((בוטלה).))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ&quot;ה-1964]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
: (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה &quot;פגיעת איבה&quot; שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע&quot;ה-2014]].))
: (ג) (((פקע).))

@ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

@ 36ב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

@ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 37. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ&quot;א)
: לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

@ 38א. &lt;!-- לשעבר 46ג --&gt; ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש&quot;ל, תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז)
: (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
:: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס חוץ ישראלי&quot; -
:: (1) מקרקעין (([צ&quot;ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
:: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
:: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
:: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא &quot;נכס&quot; או &quot;נכס חוץ ישראלי&quot;;
:: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].))

@ 38ב. &lt;!-- לשעבר 46ד --&gt; ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים).
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל&quot;ג-1973]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
:: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
:: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
:: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 38ג. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ד. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ה. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ח. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ט. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38י. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יא. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יג. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יד. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

== פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))

@ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
:: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%;
::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025:
::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית;
::: (ב) עוסק פטור;
::: (ג) מוסד ציבורי זכאי;
:: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

@ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

@ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]].

@ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

@ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ&quot;ה (31 ביולי 2025);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הנזק&quot; שבסעיף 38יט(ה)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
:: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

@ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים.

== פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-3) ==
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))

@ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot; - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, &quot;החלטות הממשלה&quot; - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל&quot;ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]];
:- &quot;הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
:::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;עובד מזכה&quot; - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י&quot;א באייר התשפ&quot;ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; 
::: לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
::- &quot;התקופה המזכה לעניין שכר&quot; - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ&quot;ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים&quot; - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%;
:- &quot;עוסק מיוחד&quot; - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026) עד יום י&quot;ג באייר התשפ&quot;ו (30 באפריל 2026);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3.

@ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
:: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
:: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

@ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]].

@ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

@ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים מאי ויוני 2026;
:: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026;
:: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

@ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
:: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים.

@ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: בתקופה שמיום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

== פרק תשיעי: פטור והנחות ==

@ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
: (1) המדינה;
: (2) ארגון האומות המאוחדות;
: (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
: (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
: (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות;
: (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
:: לענין זה((,)) &quot;מוסד ציבורי&quot; - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
: (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
: (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
: (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

@ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט-2)
: (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
: (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ב. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ג. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
:: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י&quot;פ תשל&quot;ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה&quot;ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה&quot;ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה&quot;ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה&quot;ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.))
:: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 45א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 45ב. &lt;!-- לשעבר 46 --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
: (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

@ 46ב. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק עשירי: הוראות שונות ==

@ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
: (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]].

@ 48. סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

@ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין -
: (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם;
: (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

@ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]].

@ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.))
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

@ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
: (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

@ 52. פגמים וליקויים
: הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 53. מסירה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
: (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

@ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
: (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]].

@ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, (((החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר))) או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
:: &quot;פעולה&quot;, בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
:: (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 54א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ג. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

@ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד)
: אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

@ 56א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

@ 57. עבירות ועונשין
: (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות.
: (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
: (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
: (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

@ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, &quot;חבר בני אדם&quot; - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

@ 59. אחריות לתשלום המס
: תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

@ 60. כופר כסף
: נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

@ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

@ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל&quot;ג–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].))

@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 64. אצילת סמכויות
: (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]].
: (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]].

@ 65. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

@ 66. טפסים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

@ 67. ביטולים
: בטלים -
: (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
: (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש&quot;ט-1949;
: (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];))
: (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951.

@ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
: (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
: (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
: (ד)
::- &quot;בעל&quot; לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה -
::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::- &quot;חכירה&quot;, בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
: (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

@ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

@ 70. &lt;!-- לשעבר 69 --&gt; תחילת תוקף (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;א) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א בניסן תשכ&quot;א (28 במרס 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* לוי אשכול, שר האוצר
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>bw14giju1imjcfuvqf4vqnbrfbze9t3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מס רכוש וקרן פיצויים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336915</id>
    <revision>
      <id>3019772</id>
      <parentid>3016749</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:03:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019728] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019772</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235636" sha1="ck49sav3exoson04goncs2pi9hqu9q9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001070}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ז, עמ׳ 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563642.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561662.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 60|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561854.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 21|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561983.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562108.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 98|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562268.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 61|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562475.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208808.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 58|תיקון מס׳ 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 116|תיקון מס׳ 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208813.pdf}}, {{ח:תיבה|127|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317444.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 12|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 116|תיקון מס׳ 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 84|תיקון מס׳ 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208816.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560924.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561007.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1942 תוס׳ 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561885.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561964.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561986.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 35|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562111.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 118|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562488.pdf}}, {{ח:תיבה|127|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562508.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208806.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 150|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208807.pdf}}. ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_207920.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211822.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 41|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207919.pdf}}, {{ח:תיבה|53|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317291.pdf}}, {{ח:תיבה|VII|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 143|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 166|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 106|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207915.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207916.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 91|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 197|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208820.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208821.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 34|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208818.pdf}}, {{ח:תיבה|42|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208822.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_517770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 86|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208823.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 12|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208826.pdf}}, {{ח:תיבה|31|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208824.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 72|תיקון מס׳ 5 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 158|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317459.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208828.pdf}}, {{ח:תיבה|69|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208829.pdf}}, {{ח:תיבה|120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 50|תיקון מס׳ 21 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 186|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208830.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 174|תיקון מס׳ 17 לחוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 92|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317805.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211858.pdf}}, {{ח:תיבה|101|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211859.pdf}}, {{ח:תיבה|116|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 60|תיקון מס׳ 59 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 40|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210401.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 4|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210704.pdf}}, {{ח:תיבה|7|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 119|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211722.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211733.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 253|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 90|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211076.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 312|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 133|תיקון מס׳ 45 לחוק מס שבח מקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203782.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 220|תיקון מס׳ 29 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}.

''הארכת התקופה הקובעת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11093.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חקלאי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין כפרי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מאגר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מיוחד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עסקי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין תעשייתי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ –
{{ח:תתת|(1)}} בקרקע –
{{ח:תתתת|(א)}} הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים – החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
{{ח:תתתת|(ב)}} נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים, יהיה בעל הקרקע – המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על־ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
{{ח:תתת|(1א)}} בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 22|סעיף 22(2) לאותה פקודה}}, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|בסעיף 14(1) לפקודה האמורה}} – המדינה, או מי שהורשה לכך – הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 4|לסעיף 4 לפקודה האמורה}} – המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט – ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו־(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתת|(2)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
{{ח:תתת|(3)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
{{ח:תתת|(4)}} זכות למנות מנהל;
{{ח:תת}} והמונח שליטה יפורש לפי זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמר בניה“ – משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – הנציב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת עליית המדד“ ו”סכום מתואם“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עודפת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989}}, שיעור הריבית בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה“ – יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת – הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעל משק חקלאי, תושב ישראל – לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו – אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} חבר בני אדם – למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה – אשר 50% לפחות מהכנסתו ו־50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש־50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
{{ח:תתת|(3)}} בהגדרה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} ”הכנסה“ – הכנסה חייבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר – למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ – עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|בסעיף 57 לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הכנסה מחקלאות“ – לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ”בעלי שליטה“ – המחזיקים ביחד באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
{{ח:תתתתת|(3)}} זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
{{ח:תתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי בתעשיה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס“, ”מס רכוש“ – המס המוטל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס המשמש בחקלאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ של אדם – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע“ –
{{ח:תתת|(1)}} קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ־30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) ”20%“ ולא ”30%“;
{{ח:תתתת|(3)}} קרקע שביום ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ –
{{ח:תתת|(1)}} קרקע שבתכנית על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992}}, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“, ”רכב מסחרי“ ו־”רכב עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“, ”גרור“ ו־”נתמך“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות מוגנת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכנון ובניה“ – תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – שנים עשר החדשים המתחילים ב־1 בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}}

{{ח:סעיף|2|מס רכוש|תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
{{ח:תת|(א1)}} מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל־360:
{{ח:תתת|(1)}} קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
{{ח:תת|(ב)}} מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

{{ח:סעיף|2א|קרן פיצויים|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ט, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית#סעיף 46|סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}} (להלן – קרן פיצויים).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|3|שיעור המס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשל״ט־4, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע|תיקון: תשמ״א}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7א||תיקון: תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|שוויה של קרקע שעליה בנין|תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן – שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

{{ח:סעיף|12|שוויה של קרקע פנויה|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה־1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

{{ח:סעיף|13|שוויים של מטעים שהם קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13א|שווי קרקע בבעלות ממושכת|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה – היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כיחיד אחד – בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} ”קרקע“ – למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13ב|עדכון סכומים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים המתואמים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א(א)}} יעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ב)}} יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}}

{{ח:סעיף|17|הצהרה על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}}

{{ח:סעיף|19|שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} –
{{ח:תתת|(1)}} בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
{{ח:תתת|(3)}} אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

{{ח:סעיף|20|מועד תשלום המס על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו־10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}}, או שתוקנה שומתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)(3)}}, או שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|שומת קרקע לפי מיטב השפיטה|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר בעל הקרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

{{ח:סעיף|22א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|הודעת שומה|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} מי שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22}}, תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן – הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ה, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}}

{{ח:סעיף|26|השגה על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1) ו־(2)}}, רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27|ערר על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ב)}}, רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|חובת הנמקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

{{ח:סעיף|29|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה לצורך {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1)}}, רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}}

{{ח:סעיף|30|גביה מתוך דמי שכירות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

{{ח:סעיף|31|הגביה מבעלים משותפים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

{{ח:סעיף|32|תחילת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}}}
{{ח:ת}} על גביית מס הרכוש תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|33|הפרשי הצמדה וריבית על אי־&lt;wbr&gt;תשלום במועד|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיפים 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}} חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום – כדין המס.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980}}, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

{{ח:סעיף|33א|זקיפת תשלומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשמ״ד, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
{{ח:תת|(ב)}} לא פירש האדם את שנת החוב – ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}} שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} דין החזר מס שקוזז על פי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;
{{ח:תתת|(2)}} ”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} ”סוגי חיוב“ – מס או הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|34|סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

{{ח:סעיף|34א|סמכות להקטין חוב מס|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א}}, לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}}

{{ח:סעיף|35|הגדרות|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א׳, דגניה ב׳, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי־עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי־גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס־און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4026.pdf|י״פ תשנ״ב, 4014}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|תשנ״ג, 76}}); גשר, רמות, ריחניה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|י״פ תשנ״ג, 76}}); בן־עמי, עברון, צבעון ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4243.pdf|י״פ תשנ״ד, 4888}}); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו־664 וקווי אורך 695 ו־698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4421.pdf|י״פ תשנ״ו, 3659}}); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג׳ורדיה, ג׳יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג׳דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע׳ג׳ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל־ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג׳אן ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5651.pdf|י״פ תשס״ז, 2322}}); אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8112.pdf|י״פ תשע״ט, 7610}}); אשקלון ומבקיעים – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11745.pdf|י״פ תשפ״ד, 756}}); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת ממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12042.pdf|י״פ תשע״ג, 3436}}); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12990.pdf|י״פ תשפ״ה, 1792}}).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

{{ח:סעיף|36|תשלום פיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
{{ח:תתת|(4)}} כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
{{ח:תתת|(5)}} כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
{{ח:תתת|(6)}} את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
{{ח:תתת|(7)}} ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
{{ח:תתת|(7א)}} דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (4) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|36א|מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

{{ח:סעיף|36ב||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|36ג|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בסעיף 38יח}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|36ד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בסעיף 38לו}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38|סייגים לקבלת פיצויים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

{{ח:סעיף|38א|ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה|תיקון: תש״ל, תש״ל־3, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נכס חוץ ישראלי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין {{ח:הערה|[צ״ל: קרקע]}}, מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא ”נכס“ או ”נכס חוץ ישראלי“;
{{ח:תתת|(5)}} כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|38ב|ביטוח חפצים ביתיים|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן – חפצים ביתיים).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|38ג||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ד||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ה||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ו||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ח||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ט||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38י||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יא||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יב||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יג||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יד||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38טו||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38טז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}}

{{ח:סעיף|38יח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כב|בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)#סעיף 4|בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות;
{{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק;
{{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}} או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
{{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים;
{{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
{{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
{{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה – חודש יוני 2025:
{{ח:תתתת|(א)}} מדווח בשיטה חד־חודשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} עוסק פטור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים מאי ויוני 2025;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע – חודש יולי 2025;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים יולי ואוגוסט 2025;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38יט|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%;
{{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
{{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3.

{{ח:סעיף|38כ|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

{{ח:סעיף|38כא|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|38כב|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

{{ח:סעיף|38כג|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

{{ח:סעיף|38כד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|38כה|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
{{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.

{{ח:סעיף|38כו|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

{{ח:סעיף|38כז|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|סעיף 38כח}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כה|סעיף 38כה(ב)}}.

{{ח:סעיף|38כח|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
{{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
{{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה.

{{ח:סעיף|38כט|השגה וערר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
{{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
{{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
{{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38ל|בסעיף 38ל}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

{{ח:סעיף|38ל|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38כט|בסעיף 38כט(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|38לא|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38לב|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

{{ח:סעיף|38לג|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38יט|סעיף 38יט}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו׳ באב התשפ״ה (31 ביולי 2025);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בהגדרה ”מקדם הוצאות קבועות“ שבסעיף 38יח}} לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט(א)(2)}} ושיעורי הירידה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בהגדרה ”מקדם הנזק“ שבסעיף 38יט(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חודשים יולי ואוגוסט 2025;
{{ח:תתת|(2)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
{{ח:תתת|(3)}} חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

{{ח:סעיף|38לד|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כ|סעיפים 38כ עד 38לא}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38לה|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיפים 38כב עד 38כו}} {{ח:פנימי|סעיף 38כט|ו־38כט}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}}

{{ח:סעיף|38לו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, ”החלטות הממשלה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל״ג–1973}}, כנוסחה {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):}} עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:תתתת|(2)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י״א באייר התשפ״ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026;
{{ח:תתת}} לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המזכה לעניין שכר“ – חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות;
{{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק;
{{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 7%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 11%;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 15%;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 22%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
{{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים;
{{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
{{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
{{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
{{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים“ – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מיוחד“ – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38לז|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
{{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
{{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,864 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,356 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,475 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 1;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 2.4;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 3.

{{ח:סעיף|38לח|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

{{ח:סעיף|38לט|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|38מ|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

{{ח:סעיף|38מא|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|38מב|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|38מג|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
{{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.

{{ח:סעיף|38מד|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

{{ח:סעיף|38מה|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|סעיף 38מו}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מג|סעיף 38מג(ב)}}.

{{ח:סעיף|38מו|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
{{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
{{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה.

{{ח:סעיף|38מז|השגה וערר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
{{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
{{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
{{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מח|בסעיף 38מח}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

{{ח:סעיף|38מח|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מז|בסעיף 38מז(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|38מט|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38נ|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38לז|בסעיף 38לז}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי – תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

{{ח:סעיף|38נא|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לז|סעיף 38לז}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חודשים מאי ויוני 2026;
{{ח:תתת|(2)}} חודשים יולי ואוגוסט 2026;
{{ח:תתת|(3)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

{{ח:סעיף|38נב|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לח|סעיפים 38לח עד 38מט}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38נג|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
{{ח:תתת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיפים 38מ עד 38מד}} {{ח:פנימי|סעיף 38מו|ו־38מו}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38נד|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”הוצאות מזכות“ שבסעיף 38לו}} וסכום הפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לז|פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|38נה|מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום י״ד באייר התשפ״ו (1 במאי 2026) עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק האמור}}; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}}

{{ח:סעיף|39|קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
{{ח:תת|(1)}} המדינה;
{{ח:תת|(2)}} ארגון האומות המאוחדות;
{{ח:תת|(3)}} מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
{{ח:תת|(4)}} רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
{{ח:תת|(5)}} בעל בית קברות בשל בית הקברות;
{{ח:תת|(6)}} מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה – ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד – וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
{{ח:תת}} לענין זה{{ח:הערה|,}} ”מוסד ציבורי“ – חבר־בני־אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
{{ח:תת|(7)}} רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
{{ח:תת|(8)}} קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
{{ח:תת|(9)}} מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

{{ח:סעיף|40|פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ג||תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|פטור מיוחד|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י״פ תשל״ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה״ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה״ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה״ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה״ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.}}
{{ח:תתת|(2)}} קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46א|החלת הסכם למניעת מסי כפל|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים הסכם בר־תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הסודיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|47|מנהל מס רכוש וממונים אזוריים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|הסעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.

{{ח:סעיף|48|סמכויות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|48א|חקירות וחיפושים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לפקודה האמורה}} יחולו על הודעה שרשם;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בסמכויות שוטר לענין {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}}, למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

{{ח:סעיף|49|הודעות רשמיות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה, 1947}}, {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה, 1947}}, {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|50|שמירת סוד|תיקון: תשכ״ד, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}}
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|51|הארכת מועד|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ה)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

{{ח:סעיף|52|פגמים וליקויים}}
{{ח:ת}} הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

{{ח:סעיף|53|מסירה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

{{ח:סעיף|53א|סמכות להתעלם מפעולות מסויימות|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
{{ח:תת|(ב)}} החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.

{{ח:סעיף|54|רישום פעולות|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת – לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות מנותן ערבות אחר)}} או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
{{ח:תת}} ”פעולה“, בסעיף זה – מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 11א|סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|בפקודה האמורה}}; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|54א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ג||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55|זכות חזרה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:ת}} מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

{{ח:סעיף|56|החזר מס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

{{ח:סעיף|56א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56ב|עיגול סכומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה – יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

{{ח:סעיף|57|עבירות ועונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שלא מסר – בלי סיבה מספקת – הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס אלף לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

{{ח:סעיף|57א|תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}}; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

{{ח:סעיף|58|עבירות על ידי חבר בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} {{ח:פנימי|סעיף 57א|או 57א}} על ידי חבר בני־אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|59|אחריות לתשלום המס}}
{{ח:ת}} תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

{{ח:סעיף|60|כופר כסף}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

{{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

{{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}} והתקנות על פיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64|אצילת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} והסמכות לקבלת כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}.

{{ח:סעיף|65|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|66|טפסים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

{{ח:סעיף|67|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
{{ח:תת|(2)}} חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש״ט–1949;
{{ח:תת|(3)}} פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951.

{{ח:סעיף|68|הוראות מעבר|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} והשווי של קרקע שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 האמור}} גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
{{ח:תת|(ד)|סוג=הגדרה}} ”בעל“ לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה –
{{ח:תתתת|(1)}} בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
{{ח:תתתת|(2)}} בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“, בסעיף קטן זה – לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
{{ח:תת|(ה)}} בעל משק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|אותו סעיף}} לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

{{ח:סעיף|69|רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:ת}} רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

{{ח:סעיף|70|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״א}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״א בניסן תשכ״א (28 במרס 1961).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ck49sav3exoson04goncs2pi9hqu9q9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>345124</id>
    <revision>
      <id>3019723</id>
      <parentid>3007493</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:56:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81139" sha1="neg75ahre0l7q43v1fyfotddiafoaob" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993

&lt;מאגר 2000553 תיקון 2210781 תקן 165296 קוד a163Y00000DuG8HQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ג, 146|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)), ((214|תיקון|13:211811)); ((תשנ&quot;ד, 64|הוראת שעה|13:211035)), ((119|תיקון מס׳ 16 לחוק מימון מפלגות|13:211129)); ((תשנ&quot;ו, 85|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה|13:211258)), ((227|הוראת שעה|13:211299)); ((תשנ&quot;ח, 249|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|14:211517)), ((340|תיקון מס׳ 5|14:211558)); ((תשנ&quot;ט, 71|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה)|14:211606)); ((תשס&quot;א, 136|הוראת שעה|15:300326)); ((תשס&quot;ג, 372|בחירות ברשויות מסוימות (הוראת שעה)|16:299809)), ((494|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 2|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה|16:300989)), ((28|הוראת שעה מס׳ 2|16:299960)); ((תשס״ה, 230|תיקון מס׳ 6|16:299933)), ((367|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 4|הוראת שעה|16:300013)); ((תשס&quot;ז, 31|תיקון מס׳ 7|17:300121)); ((תשס&quot;ח, 140|הוראת שעה|17:300835)), ((594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((801|תיקון מס׳ 9 והוראת שעה|17:300870)); ((תשס&quot;ט, 290|הוראת שעה|18:301017)); ((תשע&quot;ב, 670|תיקון מס׳ 10|18:301337)); ((תשע&quot;ג, 32|ת&quot;ט|2386)); ((תשע&quot;ד, 302|תיקון מס׳ 11|19:301626)), ((340|הוראת שעה|19:301631)), ((585|תיקון מס׳ 12|19:303813)); ((תשע&quot;ז, 316|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)); ((תשע&quot;ח, 718|תיקון מס' 14|20:502443)); ((תשע&quot;ט, 224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 2|תיקון מס' 52 - הוראת שעה לחוק יסודות התקציב|22:565313)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ג, 531|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|25:2900582)); ((תשפ&quot;ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ&quot;ה, 474|תיקון מס' 19|25:6191032)); ((תשפ&quot;ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה –
:- ”חוק הבחירות” – [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]];
:- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]];
:- ”חוק המועצות האזוריות” – [[=חוק המועצות האזוריות|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988]];
:- ”צו המועצות האזוריות” – [[=צו המועצות האזוריות|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958]];
:- ”הבחירות” – הבחירות לפי [[חוק הבחירות]] ולפי [[חוק הבחירה הישירה]] לכל מועצה של רשות מקומית ולראש הרשות, לרבות בחירות חדשות, בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הרשות, וכן בחירות לראש מועצה אזורית, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית, לפי [[חוק המועצות האזוריות]];
:- ”מועמד לראש מועצה אזורית” – מועמד לראש מועצה אזורית לפי [[חוק המועצות האזוריות]], לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית;
:- ”סיעה” – סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הבחירות]];
:- ”סיעת אם” – כל אחת מאלה:
:: (1) סיעה מסיעות הכנסת;
:: (2) מפלגה;
:- ”מפלגה” – מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק הבחירות]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- ”סיעת בת” – סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת;
:- ”רשימה” – רשימת מועמדים בבחירות למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה;
:- ”רשימת בת” – רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית;
:- ”תקופת בחירות” – התקופה מהיום הקובע עד יום הבחירות, ולגבי סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – עד יום הבחירות החוזרות; לעניין בחירות חדשות תכלול תקופת הבחירות גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות;
:- ”בחירות חוזרות” – בחירות על פי [[+|סעיפים 9(ב)]] [[ו־9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], או על פי [[סעיף 210 לצו המועצות האזוריות]];
:- ”בחירות חדשות” – בחירות לפי [[סעיף 73 לחוק הבחירות]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה]];
:- ”מועמד בבחירות חדשות” – (((פקעה);))
:- ”בחירות מיוחדות לראש רשות” – בחירות לראש רשות מקומית לפי [[סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה]];
:- ”בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית” – בחירות לראש מועצה אזורית לפי [[סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות]];
:- ”הוצאות” – הוצאות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה או לקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה;
:- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
:- ”הוצאות שוטפות” – הוצאות של סיעה ושל רשימה שזכתה במנדט, למעט הוצאות הבחירות;
:- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה:
:: (1) בבחירות לפי [[חוק הבחירות]] או לפי [[חוק הבחירה הישירה]] – היום ה-66 לפני יום הבחירות וברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת – היום שבו מינה השר ועדת בחירות על פי [[סעיף 26 לחוק הבחירות]]; ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
:: (2) בבחירות לפי [[חוק המועצות האזוריות]] – היום השבעים שלפני יום הבחירות; ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
:- ”השר” – שר הפנים;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 2. מימון הוצאות בחירות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה.

@ 3. יחידת החישוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע״ז)
: יחידת החישוב תהיה 56 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017, בשנת 2024, 63 ש&quot;ח))) לכל בעל זכות לבחור.
: (((הסכום עודכן ל-74 ש&quot;ח על ידי הועדה הציבורית לעניין בחירות פברואר 2024 לרשויות המקומיות).))

@ 4. עידכון יחידת החישוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע״ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”המדד היסודי” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ואם החליטה הוועדה הציבורית כאמור [[בסעיף 4א]] להגדיל את הסכום של יחידת החישוב לפי [[הסעיף האמור]] – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קבלת ההחלטה;
::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע.
: (ב) עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי, תעודכן יחידת החישוב בהתאם לשיעור השינוי במדד.
: (ג) יחידת החישוב המעודכנת כאמור בסעיף קטן (ב) תעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.

@ 4א. הגדלת יחידת החישוב (תיקון: תשנ״ד–2, תשס&quot;ד, תשע״ז, תשפ&quot;ד)
: הועדה הציבורית האמורה [[בסעיף 1א לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]] (להלן – הועדה הציבורית), רשאית להגדיל את הסכום של יחידת החישוב; בלי לגרוע מכלליות הסמכות הנתונה לה כאמור, לקראת מועד עריכתן של בחירות כלליות כאמור [[בסעיף 4 לחוק הבחירות]] ולא יאוחר משנה לפני אותו מועד, תבחן הוועדה הציבורית ותחליט אם להגדיל את הסכום של יחידת החישוב ובכמה; החליטה הוועדה הציבורית להגדיל את סכום יחידת החישוב לפי סעיף זה, תפרסם הודעה ברשומות על סכום יחידת החישוב המוגדל.

@ 5. המימון הכולל
: בבחירות לכלל הרשויות המקומיות, המימון הכולל יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות.

@ 6. סכום המימון ברשות מקומית (תיקון: תשנ״ח–2, תשע״ד)
: (א) סכום מימון הבחירות יחושב לגבי כל רשות מקומית בנפרד והוא יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית.
: (ב) רשות מקומית אשר מספר בעלי הזכות לבחור בה אינו עולה על 2000, יווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
:: (1) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה עד 1000, יהא הסכום הנוסף 50% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א);
:: (2) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה מ־1001 עד 2000, יהא הסכום הנוסף 20% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א).
: (ב1) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
:: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שבעקבותיהן הוחלט על קיום בחירות חדשות (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; בסעיף זה, ”סכום המימון החדש” – מכפלת יחידת החישוב כפי סכומה ביום שבו קבע השר את מועד הבחירות החדשות במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות;
:: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
: (ב2) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד, יהיה סכום המימון לגביה כלהלן:
:: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי;
:: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
: (ג) לענין [[סעיפים 3]], [[5]] וסעיף זה, מספר בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית הוא מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית.

@ 7. סכום המימון לסיעה, לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות ולמועמד לראש מועצה אזורית (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשע״ד–3, תשע״ז, תשפ&quot;ג)
: (א) סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם היתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי [[סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה]], תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן:
:: (1) זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד לפחות – סכום המימון על פי [[סעיף 6]] מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות ומוכפל במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו;
:: (2) לא זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד אך זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] – 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון על פי [[סעיף 6]] במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות;
:: (3) סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה בתום שבעה חודשים מיום הבחירות הם נשים – 115% מסכום המימון האמור בפסקה (1);
:: (4) נבחר המועמד לראש הרשות – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים;
:: (5) זכה המועמד בלא פחות מ־25% מהקולות הכשרים של הבוחרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות;
:: (6) מועמד יחיד – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (א1) סכום המימון אשר כל מועמד לראש מועצה אזורית זכאי לקבל, יהיה אחד מאלה:
:: (1) נבחר המועמד לראש המועצה האזורית – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
:: (2) זכה המועמד בלא פחות מ־20% מהקולות הכשרים של הבוחרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
:: (3) מועמד יחיד – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (א2) סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים.
: (ב) סכום המימון המגיע לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין, ישולם להם כלהלן:
:: (1) סכום בשווי של 85% מן המגיע לפי סעיף קטן (א), למעט (א)(3), (א1) או (א2), לפי הענין, בניכוי המקדמה שניתנה לפי [[סעיף 10]], ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 71 לחוק הבחירות]] או [[בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות]]; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 72 לחוק הבחירות]] או לפי [[סעיף 222 לצו המועצות האזוריות]] ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות, ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות;
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט שלערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד, לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד לפני שפסק הדין הפך לסופי;
:: (2) בכפוף להוראות [[סעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% מהסכום המגיע לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי העניין, ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]];
:: (3) עמדה סיעה או רשימה בתנאי הזכאות לפי סעיף קטן (א)(3) ישולם לה במועד האמור בפסקה (2) ההפרש שבין 85% מהסכום שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (א)(3) ובין הסכום ששולם לה לפי פסקה (1).
: (ג) היו הוצאות הבחירות של סיעה, של רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, נמוכות מהסכומים המגיעים להם לפי חוק זה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה.
: (ד) התקיימו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד.

@ 8. רשימת מועמדים משותפת (תיקון: תשע״ב)
: (א) הוגשה רשימת מועמדים אחת לפי [[סעיף 35(ז) לחוק הבחירות]] על ידי שניים או יותר מהגופים המפורטים [[באותו סעיף]] (בחוק זה – רשימה משותפת), יודיעו באי הכוח של הסיעות או של המפלגות הנוגעות בדבר (בסעיף זה [[ובסעיפים 8א]] [[ו־8ב]] – הסיעות) לשר במכתב משותף, בעת הגשת הרשימה, מי הן הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, ואת יחס החלוקה ביניהן שלפיו יוחלו לעניין אותן סיעות הוראות חוק זה כמפורט [[בסעיף 8א]] (להלן – יחס החלוקה), לגבי כל עניין המפורט [[באותו סעיף]]; לא יהיה ניתן לשנות את יחס החלוקה לאחר ההודעה כאמור.
: (ב) לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40.
: (ג) לא הודיעו הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת על יחס חלוקה כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעו על יחס חלוקה שאינו תואם את הוראות סעיף קטן (ב), יהיה יחס החלוקה לגבי כל עניין כמפורט [[בסעיף 8א]], בשיעור שווה לכל אחת מהסיעות.

@ 8א. תחולת הוראות החוק על רשימה משותפת (תיקון: תשע״ב, תשע״ג)
: הוגשה רשימה משותפת, יחולו הוראות חוק זה לגבי כל אחת מהסיעות המרכיבות את הרשימה בנפרד, בהתאם להסדרים החלים עליה, ובשינויים אלה:
: (1) סכום המימון שהרשימה המשותפת זכאית לקבלו לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], לפי העניין, יחולק בין הסיעות לפי יחס החלוקה לעניין זה;
: (2) סכום הוצאות הבחירות המותר לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 15]] יחושב לגבי כל סיעה לפי יחס החלוקה לעניין זה, וכל אחת מהסיעות לא תוציא אלא סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כל הסיעות מרכיבות הרשימה המשותפת הן סיעות אם, ויחולו הוראות [[סעיף 26(ז)]];
: (3) זכאות למקדמה לפי [[סעיף 10]] תחושב בנפרד לעניין כל אחת מהסיעות כמפורט להלן:
:: (א) לעניין סיעה שאינה סיעת אם – סכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א)]];
:: (ב) לעניין סיעה שהיא סיעת אם – לפי בחירתה כאמור [[בסעיף 10(ג)]]; בחרה הסיעה במקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1)]], תהיה המקדמה בסכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א) או (ב)]], לפי העניין;
: (4) ניכוי סכום המקדמה מהתשלום המגיע לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], ואם התשלום קטן מסכום המקדמה – גביית הסכום החסר, ייעשו לגבי כל אחת מהסיעות בנפרד, לפי ההסדרים החלים עליה;
: (5) החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]] יוגשו בנפרד על ידי כל אחת מהסיעות ויתייחסו להכנסותיה ולהוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה;
: (6) סבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה הנוגעת לרשימה משותפת לאף אחת מהסיעות המרכיבות אותה, ייוחס לכל אחת מהסיעות בדוח שהוא נדרש למסור לפי [[סעיף 23]], סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר, לפי יחס החלוקה, אלא אם כן הודיעו הסיעות לשר במכתב כאמור [[בסעיף 8(א)]] על יחס חלוקה אחר לעניין זה.

@ 8ב. איסור על העברת כספים (תיקון: תשע״ב)
: סיעות המרכיבות רשימה משותפת לא יעבירו זו לזו כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות שתוקפה לא יהיה מאוחר מחודשיים אחרי הבחירות; כספי הלוואה שניתנה או ערבות שמומשה יוחזרו במלואם לסיעה שהעמידה אותן לא יאוחר מתום חודשיים אחרי הבחירות; לא הוחזרו כספי ההלוואה או הערבות שמומשה עד אותו מועד, יראו אותם כהוצאה אסורה לגבי הסיעה שהעמידה את ההלוואה או הערבות, וכקבלת תרומה אסורה לגבי הסיעה שלה הועמדה.

@ 9. מימון בחירות חוזרות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) קויימו בחירות חוזרות לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה של 120% מהסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
: (ב) קויימו בחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לסיעה או לרשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה מחצית הסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
: (ב1) סכום המימון אשר מועמד לראש מועצה אזורית בבחירות חוזרות זכאי לו, הוא אחוז מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית השווה לאחוז הקולות הכשרים שקיבל המועמד מתוך כלל הקולות הכשרים שניתנו בבחירות החוזרות כאמור; ואולם מועמד יחיד בבחירות חוזרות יהיה זכאי לקבל 60% מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית; לענין זה, ”סכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית” – מחצית מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (ב2) סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים.
: (ג) מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות החוזרות, ישולם לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, סכום בשווי של 85% מהסכום המגיע על פי סעיפים קטנים (א) עד (ב2).
: (ד) בכפוף [[לסעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]].

@ 10. מקדמות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשפ&quot;ד)
: (א) סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, בתוך שבעה ימים לאחר שמסרה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)]], מקדמה למימון בחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)(1)]] אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע, ולעניין בחירות חדשות – מקדמה בגובה 80% מהסכום האמור.
: (ב) רשימה רשאית לקבל מקדמה בשיעור האמור בסעיף קטן (א), כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת.
: (ג) סיעת אם רשאית לקבל מאוצר המדינה מקדמה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתה:
:: (1) מקדמה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); או
:: (2) סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל, כאמור [[בסעיף 5]], כיחס שבין מספר חברי סיעת האם ביום הקובע, למספר כלל חברי הכנסת, ולעניין בחירות חדשות – סכום בגובה 80% מהסכום האמור;
:: ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ד) יושב־ראש הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ועל מספר חברי הכנסת של כל מפלגה, ביום הקובע.
: (ה) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין, רשאי לקבל מאוצר המדינה, בתוך 7 ימים לאחר שמסר לשר הודעה כאמור [[בסעיף 12א]], מקדמה למימון בחירות בשיעור של 10% מסכום המימון הקבוע [[בסעיף 6]].
: (ו) (((פקע).))

@ 11. תנאים לתשלום לסיעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח-3)
: (א) תנאי מוקדם לתשלום סכומים על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]] הוא שבתוך התקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הסיעה לשר –
:: (1) הודעה על מספר חבריה ליום הקובע, שמותיהם ושמות בא כוח הסיעה וממלא מקומו שנקבעו לפי [[סעיף 25(א) לחוק הבחירות]]; ההודעה תיחתם בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו והעתק ממנה יישלח גם לראש הרשות המקומית;
:: (2) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה זו תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הסיעה ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו, שהוא בקי במשק הכספים של הסיעה; כמו כן יצויינו בהודעה הפרטים שיקבע השר;
:: (3) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמינתה לפי [[סעיף 17]] וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
:: (4) תצהיר חתום בידי כל נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה;
:: (5) את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים.
: (ב) סיעה רשאית בכל עת להחליף את נציגיה או להוסיף עליהם ובלבד שהודיעה על כך לשר, והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(2); סיעה רשאית להחליף בכל עת את חשבונותיה בבנק או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, תמסור הסיעה למבקר המדינה.
: (ג) לענין חוק זה יקבע השר, בהתאם לנתונים הנמצאים בידו, את מספר החברים בכל סיעה, אם הסיעה היא סיעת בת ומי היא סיעת האם; לענין מספר החברים לא יובא בחשבון כל שינוי שחל אחרי היום הקובע.
: (ד) היו לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת ברשות מקומית פלונית, רשאית סיעת האם להודיע לשר כי יראו את שתי סיעות הבת כסיעת בת אחת לענין חוק זה (להלן – סיעת בת מאוחדת); סיעת האם תקיים לגבי סיעת הבת המאוחדת את כל האמור [[בסעיף 26]].

@ 12. תנאים לתשלום לרשימה (תיקון: תשס״ז, תשס״ח-3)
: (א) לא ישולמו סכומים לרשימה על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10(ב)]] אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה:
:: (1) בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)(2), (3), (4) ו־(5)]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) את ההודעה האמורה בפסקה (1) ימסור מי שצויין או שיצויין כבא כוח הרשימה או ממלא מקומו לפי [[סעיף 38 לחוק הבחירות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 11(ב)]] יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים; את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן (א)(2).

@ 12א. תנאים לתשלום למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח–3)
: (א) לא ישולמו סכומים למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]], אלא אם כן מסר המועמד לשר, בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות –
:: (1) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשמו לענין חוק זה; על אחד מן הנציגים לפחות יצהירו המועמד והנציג עצמו, שהוא בקיא בעניניו הכספיים של המועמד; כן יצוינו בהודעה פרטים נוספים שיקבע השר; להודעה תצורף הסכמת הנציגים;
:: (2) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמונה לפי [[סעיף 17]], וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
:: (3) תצהיר חתום בידי כל הנציגים האמורים בפסקה (1) שהמועמד עשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בקשר לבחירות, בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; כמו כן יצהירו הנציגים שחשבונות הבנק האמורים בפסקה (4), בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 21(א)]] יוחדו למימון מערכת הבחירות של המועמד, לפי חוק זה;
:: (4) את מספר חשבונו או חשבונותיו בבנק או בבנקים.
: (ב) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רשאי, בכל עת, להחליף את נציגיו או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(1); כן רשאי המועמד להחליף, בכל עת, את חשבונותיו בבנק או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, ימסור המועמד למבקר המדינה.

@ 12ב. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ח-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 11]], [[12]] [[ו־12א]], השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור למסירת הודעה בסעיפים אלה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי בקשתם, למועד שלא יאוחר מ־21 ימים אחרי יום הבחירות.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7]] [[או 9]], האריך השר מועד כאמור בסעיף קטן (א), יהיו הסיעה, הרשימה או המועמד שלגביהם הוארך המועד, לפי העניין, זכאים לסכום מימון השווה ל־90% מסכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את הודעתם במועד (בסעיף זה – סכום מימון מופחת), ויראו את סכום המימון המופחת כסכום המימון לעניין אופן ומועד התשלום לפי חוק זה.
: (ג) השר רשאי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א) של סיעה, רשימה או מועמד, להגדיל את סכום המימון המופחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יעלה על סכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את ההודעה במועד.

@ 13. ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) מקדמה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות תשולם אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות מנותן ערבות אחר))) שתקפו עד תום 11 חודשים אחרי הבחירות ובו התחייב הבנק (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר, לפי העניין))), לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת השר.
: (ב) סכום הערבות יהיה כסכום המקדמה שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, זכאים לקבל על פי [[סעיף 10]], בתוספת 10%; היה סכום הערבות קטן מהאמור, יוקטן סכום המקדמה בהתאם.

@ 14. פרעון המקדמה (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) סכום המקדמה שקיבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ינוכה מן התשלום המגיע להם על פי [[סעיף 7(ב)(1)]], ואם התשלום האמור קטן מסכום המקדמה יגבה השר את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין))), לפי [[סעיף 13(א)]] (בחוק זה – הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))){{ריק}}), וכן יעשה אם הסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]].
: (ב) לא הגישה סיעה או רשימה רשימת מועמדים כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה בתוספת 10% מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה.
: (ג) לא השיגה רשימה 50% מהמודד לקבלת מנדט, לפי [[סעיף 67(3) לחוק הבחירות]], יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה בתוספת 10%.
: (ד) לא הגיש מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות את מועמדותו כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה שקיבל אותו מועמד בתוספת 10% מיד לאחר המועד האחרון להגשת המועמדות.
: (ה) לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה שקיבל המועמד בתוספת 10%.
: (ו) (((פקע).))

@ 15. הגבלת הוצאות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
:: (1) סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
:: (2) סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי [[סעיף 7(א)]];
:: (3) סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים.
: (ב) סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, רשאית להוציא בבחירות אלה סכום שלא יעלה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי הרשות המקומית שבה המועמד משתתף בבחירות החוזרות.
: (ג) לא יוציא מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, להוצאות הבחירות, סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לו לפי [[סעיף 7(א1) או (א2)]], לפי הענין; בבחירות חוזרות לא יוציא מועמד כאמור סכום העולה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי המועצה האזורית שבה הוא מועמד.
: (ד) לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.

@ 16. הגבלת הכנסות (תיקון: תשנ״ד–2, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע״ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין –
:: (1) כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;
:: (2) כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]];
:: (3) כל תרומה שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.
: (ב1) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
: (ב2) לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.
: (ג) על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]].
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1) או [[סעיף 8ב]], לעניין קבלת תרומה אסורה, דינו – קנס בשיעור האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]] (להלן – חוק העונשין), או קנס כאמור [[בסעיף 63 לחוק העונשין]], הכל לפי הגדול שבהם.

@ 16א. איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות לראש רשות הוצאות למען מועמד ששמו אינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי [[סעיף 35 לחוק הבחירות]].
: (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא הוצאה אסורה או תרומה אסורה לפי [[סעיף 15]] [[או 16]], לפי העניין.

@ 17. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ימנו להם רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם ומתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]].
: (ב) רואה חשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי [[סעיף 11(א)(3)]] או [[סעיף 12א(א)(2)]] ונתן הסכמתו לשמש בתפקידו, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
: (ג) התפטר רואה חשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנו סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רואה חשבון אחר במקומו, תוך שבעה ימים מהיום שנודע להם על כך.

@ 18. רואה חשבון ברשויות מקומיות קטנות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 17]], ברשות מקומית שמספר בעלי זכות לבחור בה, אינו עולה על 5,000, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון אחד שיבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות והרשימות באותה רשות שאינן סיעות בת או רשימות בת וכן יבקר את חשבונותיהם של כל המועמדים לראש מועצה אזורית באותה רשות ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות, וייתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]] לגבי כל סיעה, רשימה או מועמד, בנפרד.
: (ב) שכר רואה חשבון שמונה על פי סעיף זה, ישולם מאוצר המדינה.
: (ג) רואה חשבון שמונה לפי סעיף זה, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
: (ד) לענין סעיף זה, ”רואה חשבון” – לרבות עובד משרד מבקר המדינה ועובד המשרד שיצא לקצבה, גם אם אינו רואה חשבון, ובלבד שיש לו, לדעת מבקר המדינה, הכישורים והנסיון למלא תפקיד זה, ולרבות עובד המדינה או עובד המדינה שיצא לקצבה, ובלבד שהוא כשיר לכהן כמבקר פנימי, לפי [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992]].

@ 19. סמכויות רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) רואה חשבון שמונה לפי [[סעיפים 17]] [[או 18]] רשאי לבקש, בכל עת, מנציגים של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שאת חשבונותיהם הוא מבקר שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי הביקורת.
: (ב) מי שלא מילא אחר דרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 20. חוות דעת (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: סיעת אם או רואה חשבון של סיעה או רשימה שאינה סיעת בת או רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, רשאים בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; המבקר ישיב לפנייה תוך 14 ימים, ורשאי הוא לתת לתשובתו פרסום בדרך שיקבע.

@ 21. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ח–2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף-2)
: (א) סיעה תחזיק את הכספים המיועדים להוצאותיה ולהוצאות הבחירות שלה בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלה; רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יחזיקו, החל ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 12]] [[או 12א]], את הכספים המיועדים להוצאות הבחירות שלהם בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלהם.
: (ב) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת כל חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א) תוך שבעה ימים מיום פתיחתו וכן יודיעו בכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון.
: (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ינהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשמו בה, לפי אותן הנחיות, את כל הכנסותיהם, הוצאותיהם או הוצאות הבחירות שלהם, לפי הענין; כן יירשמו הוצאות שהוצאו לפני יום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]] בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות והתחייבויות בשל הוצאות בחירות.
: (ד) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו.
:: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1515).))
: (ד1) הוראות [[סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992]], יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
: (ה) מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעת אם, סיעה, רשימה וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; תצהיר כאמור יכול שיימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי לפי שיקול דעתו, לקבל תצהיר זה כראיה.

@ 22. דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ח)
: (א) לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו״ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו״ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן.
: (ב) החשבונות והדו״ח הכספי יימסרו למבקר המדינה בצירוף חוות דעת של רואה החשבון שנתמנה כאמור [[בסעיפים 17]] [[ו־18]], בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא היו להם הכנסות והוצאות יגישו למבקר המדינה תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו״ח כספי לענין סעיף קטן (א).

@ 23. דו״ח מבקר המדינה והשלכותיו (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יאוחר מתום עשרה חודשים אחרי הבחירות ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון בדבר החשבונות האמורים [[בסעיף 22(א)]], בהתייחס לחוות הדעת של רואה החשבון האמורה [[בסעיף 22(ב)]] ובהסתמך על בדיקות ובירורים משלימים שמצא לנכון לערוך, ובו יציין –
:: (1) אם סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
:: (2) אם הוצאות הבחירות של סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות והכנסותיהם בתקופת הבחירות היו בהתאם לאמור [[בסעיפים 8ב]], [[15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]].
:: העתק מן הדין וחשבון יימסר לשר.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסרו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]], בצירוף חוות דעת של רואה חשבון כאמור [[בסעיף 22(ב)]], בתוך שלושה חודשים מיום הבחירות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת את הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) לעניין אותה סיעה, רשימה או מועמד לא יאוחר מתום תשעה חודשים אחרי הבחירות; ואולם לעניין סיעה או רשימה שהיא חלק מרשימה משותפת, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק אם שאר הסיעות או הרשימות שהן חלק מהרשימה המשותפת הגישו אף הן את החשבונות והדוח הכספי האמורים במועד האמור.
: (ב) ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) או (א1).
: (ג) לא היה הדין וחשבון חיובי, יורה השר כי היתרה בסך 15% כאמור [[בסעיפים 7(ב)(2)]] [[או 9(ד)]] לא תשולם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניהלו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, או שהחשבונות והדו״ח האמורים [[בסעיף 22(א)]] הוגשו למבקר המדינה בהסכמתו באיחור, רשאי מבקר המדינה להמליץ כי ישולם להם חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדו״ח ובהתחשב בנסיבות מקילות או מחמירות שימצא מבקר המדינה לחריגה או לאיחור.
: (ה) מבקר המדינה רשאי להמליץ בפני השר כאמור בסעיף קטן (ד) גם במקרה של חריגה מההוראות בדבר הגבלת הוצאות והכנסות האמורות [[בסעיפים 15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]].
: (ו) השר יורה לשלם סכומים בהתאם להמלצת מבקר המדינה על פי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
: (ז)(1) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או דין וחשבון כספי כאמור [[בסעיף 22]], יחזירו את כל הסכומים שקיבלו לפי חוק זה;
:: (2) מבקר המדינה יודיע לשר מי הם הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או את הדוחות הכספיים שלהם, והשר ידרוש מהם, בכתב, להחזיר את כל הסכומים שקיבלו כאמור בפסקה (1).
: (ח) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1), יוחזר בתוספת הפרשי העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10]] למי שנדרש להחזיר את הסכום, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום שהשר שלח דרישה להחזרת הסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2) (להלן – המדד האחרון). לא שולם הסכום בתוספת הפרשי העליה של המדד כאמור, תוך 30 יום מיום שנשלחה דרישת השר, יווספו לו הפרשים של עליית המדד מן המדד האחרון ועד המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום הסכום.
: (ט) כל סכום שהוספו לו הפרשי עליית המדד כאמור בסעיף קטן (ח), יעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.
: (י) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(ח), יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות. עלה הסכום שיש להחזירו על סכום הערבות הבנקאית או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין, תחול על יתרת הסכום [[פקודת המסים (גביה)]] כאילו היתה מס ויראו כחייבים גם את הנציגים ואת באי כוח סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות.

@ 24. הודעות, הצהרות ותצהירים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו:
: (1) לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 11(א)(1)]];
: (2) לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 12(א)(2)]];
: (3) לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור [[בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור;
: (4) לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור [[בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור.

@ 25. מניעת שעבוד ועיקול (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: הסכומים המגיעים או שניתנו לסיעת אם, סיעה, רשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול.

@ 26. דין סיעת אם (תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשע״ד, תשע&quot;ח)
: (א) הוראות [[סעיפים 11 עד 15]] [[ו־17 עד 23]] לא יחולו על סיעת בת או רשימת בת; הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה למעט [[סעיף 7(ג)]], יחולו על סיעת אם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ב) סיעת האם תהיה זכאית לסכומים המגיעים לסיעת בת או לרשימת בת על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]].
: (ג) תנאי מוקדם לתשלום לסיעת אם הוא שהיא מילאה במועד האמור [[בסעיף 11]] את חובות הסיעה שנקבעו בו, בשינויים אלה:
:: (1) אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות תצהיר סיעת האם והוא בעצמו שהוא בקי במשק הכספים של סיעת האם;
:: (2) היא תמסור הודעה על אופן תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1) או (2)]];
:: (3) במקום הודעה לפי [[סעיף 11(א)(1)]], תמסור סיעת האם הודעה על סיעות הבת שלה ורשימות הבת שלה ברשויות המקומיות, מספר חבריהן ושמם של החברים.
: (ד) הודעות מטעם סיעת אם יימסרו –
:: (1) אם היא סיעה מסיעות הכנסת – בידי בא־כוחה על פי [[סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], או ממלא מקומו;
:: (2) אם היא מפלגה – בידי בא־כוחה או ממלא מקומו שנקבעו כאמור [[בסעיף 36(ב) לחוק הבחירות]].
: (ה) השר רשאי לקבל מיושב ראש הכנסת אישור הנתונים הנוגעים לסיעת אם והדרושים לצורך ביצוע חוק זה.
: (ו)(1) עלה סכום המקדמה על התשלום המגיע בהתאם [[לסעיף 7]], ינכה יושב ראש הכנסת, על פי בקשת השר, את הסכום החסר מן התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]], ויעביר את כל הסכום שינוכה לאוצר המדינה; הניכוי האמור ייעשה בשיעורים שיקבע יושב ראש הכנסת;
:: (2) זכתה סיעת בת או רשימת בת בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] אך לא זכתה במנדט, תהיה זכאית לסכומים המגיעים לה לפי [[סעיף 10(א)]] כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת;
:: (3) התפלגה סיעת אם על פי האמור [[בסעיף 25(ב1) ו־(ב2) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], ייעשה הניכוי האמור בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר החברים בכל אחת מהסיעות החדשות.
:: ((פורסמו [[כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ז)(1) הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות ובבחירות חדשות – לא יעלה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם;
:: (2) הוצאות הבחירות החוזרות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה לא יעלו על שליש הסכום המגיע לפי [[סעיף 6]] בכל הרשויות המקומיות שבהן סיעות בת או רשימות בת שלה משתתפות בבחירות החוזרות;
:: (3) הוצאות הבחירות החדשות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה ברשות מקומית מסוימת – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם לפי תוצאות הבחירות החדשות באותה רשות מקומית.
: (ח) הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של סיעת האם לעניין חוק זה ויירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שתנהל סיעת האם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (ט) חובת מינוי רואה חשבון תחול על סיעת האם, ובחוות דעתו יתייחס רואה החשבון במיוחד לשאלה אם ההוצאות וההכנסות של סיעות הבת ורשימות הבת הוצגו כראוי במערכת החשבונות של סיעת האם.
: (י) [[סעיף 13]] לא יחול על סיעת אם.

@ 27. החלת הוראות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) הוראות חוק זה בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא ביקשו מימון להוצאות הבחירות שלהם או שאינם זכאים למימון מחמת שלא מילאו במועד אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]].
: (ב) הגבלת ההוצאות של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, כאמור בסעיף קטן (א), תחושב לפי הוראות [[סעיף 15]] כאילו מילאו אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]].
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 28. אחריות נציגים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 16]] [[או 19]], בידי סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ייאשם גם כל מי שהוא נציג של אחד הגופים האמורים, כאמור [[בסעיפים 11(א)(2)]] [[ו־12א(א)(1)]], אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 29. המצאת הודעות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח–3)
: השר ימציא במרוכז למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי יום הבחירות, העתקים מההודעות שקיבל לפי [[סעיפים 11(א)]], [[12(א)]], [[12א(א)]] [[או 26(ג)]], וכן רשימה מפורטת של סכומי המקדמות ששולמו לפי [[סעיפים 10]] [[או 26(ב)]] לסיעות אם, לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.

@ 30. הנחיות וכללים של מבקר המדינה (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) מבקר המדינה יקבע הנחיות לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות בדבר דרך הניהול של מערכת חשבונותיהם.
:: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1515).))
: (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי חשבון שנתמנו לפי חוק זה, בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.
:: ((פורסמו [[קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1514).))
: (ג) מבקר המדינה רשאי לקבוע כללים בדבר –
:: (1) דרכי המינוי וביטול של רואי חשבון של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי [[סעיף 18]] והתנאים והכשירות למינוי כאמור;
:: (2) שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפי [[סעיף 18]].

@ 31. הוראת שעה לענין מיסוי שכר עבודה לצרכי הבחירות (תיקון: תשנ״ד-2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”יום הבחירות” – יום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות לכלל הרשויות המקומיות, לרבות היום שלאחריו;
::- ”יום הבחירות החוזרות” – יום ב׳ בכסלו התשנ״ד (16 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות חוזרות לראשי רשויות מקומיות לפי [[חוק הבחירה הישירה]], לרבות היום שלאחריו;
::- ”תקופת בחירות” – התקופה המתחילה ביום הגשת רשימות המועמדים כאמור [[בסעיף 35(ח) לחוק הבחירות]] ומסתיימת ביום הבחירות;
::- ”תקופת הבחירות החוזרות” – התקופה המתחילה ביום כ׳ בחשון התשנ״ד (4 בנובמבר 1993) ומסתיימת ביום הבחירות החוזרות;
::- ”שכר עבודה בבחירות” – הכנסה כמשמעותה [[=הפקודה|בפקודת מס הכנסה]] (להלן – הפקודה), ששילמה סיעת אם, סיעה, רשימה או רשות ממונה על ביצוע הבחירות (להלן – המשלם) לאדם (להלן – המקבל), כתמורה בעד עבודה בשל הבחירות שנעשתה בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, וכן תשלום ששולם עבור הסעת נוסעים או הובלה, או לכיסוי הוצאות רכב שהוצאו בשל הבחירות בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, ובלבד שהסכום הכולל בעד עבודה ובעד הסעה והוצאות כאמור לא יעלה על סכום שקבעה הועדה הציבורית.
: (ב) על אף האמור בכל דין –
:: (1) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לפי [[הפקודה]] בידי מקבל שהועסק על ידי המשלם רק בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות;
:: (2) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לענין [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968]], למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה.
: (ג)(1) המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב לגביו מס בשיעור של 25% (להלן – המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם;
:: (2) המשלם שכר עבודה בבחירות, ינכה ממנו בשעת התשלום את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה במועד שנקבע לתשלום ניכוי מס הכנסה לפי [[תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנה 11 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980]], בצירוף רשימת המקבלים וסכומי הניכוי המגיעים מהם; ולגבי התשלום למוסד לביטוח לאומי יעביר המשלם את דמי הביטוח למוסד, בצירוף רשימות של המקבלים ושל הסכומים ששולמו עבורם למוסד.
: (ד) הוראות [[הפקודה]] בדבר שומה, גביה ועונשין יחולו על המס המיוחד כאילו היה מס הכנסה.
: (ה) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ולענין דמי ביטוח לאומי, יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

@ 32. הוראת שעה לענין הוצאות בחירות
: לענין הבחירות לכלל הרשויות המקומיות שיתקיימו ביום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) –
: (1) הגדרת ”הוצאות בחירות” [[בסעיף 1]] לא תחול על סיעה ורשימה ותחול עליהן ההגדרה כלהלן:
::- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות בקשר למערכת הבחירות של סיעה או רשימה שהוצאו בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
: (2) נציגיה של סיעה או רשימה ימסרו למבקר המדינה בנוסף לחשבונות ולדו״ח הכספים האמורים [[בסעיף 22(א)]], גם פירוט הוצאות הבחירות של הסיעה או הרשימה לתקופת ששה החדשים שקדמו ליום הקובע.

@ 33. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]].))
@ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959]].))
@ 36. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]].))

@ 37. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), ביום קבלתו בכנסת.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 4]] ביום שאחרי הבחירות הראשונות שייערכו לכלל הרשויות המקומיות אחרי תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – הבחירות הראשונות).
: (ג) תחילתו של האיסור [[בסעיף 16(א)]] בדבר קבלת תרומות מתאגיד בחוץ לארץ ושל [[סעיף 16(ב)]], ביום שאחרי הבחירות הראשונות.
: (ד) תחילתו של [[סעיף 21(א)]] ביום ה־66 שלפני הבחירות הראשונות.
: (ה) תחילתו של [[סעיף 21(ב)]] ביום ה־51 שלפני הבחירות הראשונות.

@ 38. ביצוע
: שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי –
: (1) ליתן הנחיות, ולקבוע טפסים להגשת הודעות והצהרות מאת סיעות אם, סיעות, רשימות ונציגיהן;
: (2) לאצול מסמכויותיו למפקח הארצי על הבחירות, לפקיד בחירות או לאדם אחר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשנ״ג (21 ביולי 1993).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אריה דרעי, שר הפנים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי בחירות}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>neg75ahre0l7q43v1fyfotddiafoaob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019724</id>
      <parentid>3019723</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:57:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81203" sha1="cwpg6yntnb8dy2s3tfg8t6p1lxwhr43" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993

&lt;מאגר 2000553 תיקון 2210781 תקן 165296 קוד a163Y00000DuG8HQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ג, 146|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)), ((214|תיקון|13:211811)); ((תשנ&quot;ד, 64|הוראת שעה|13:211035)), ((119|תיקון מס׳ 16 לחוק מימון מפלגות|13:211129)); ((תשנ&quot;ו, 85|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה|13:211258)), ((227|הוראת שעה|13:211299)); ((תשנ&quot;ח, 249|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|14:211517)), ((340|תיקון מס׳ 5|14:211558)); ((תשנ&quot;ט, 71|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה)|14:211606)); ((תשס&quot;א, 136|הוראת שעה|15:300326)); ((תשס&quot;ג, 372|בחירות ברשויות מסוימות (הוראת שעה)|16:299809)), ((494|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 2|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה|16:300989)), ((28|הוראת שעה מס׳ 2|16:299960)); ((תשס״ה, 230|תיקון מס׳ 6|16:299933)), ((367|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 4|הוראת שעה|16:300013)); ((תשס&quot;ז, 31|תיקון מס׳ 7|17:300121)); ((תשס&quot;ח, 140|הוראת שעה|17:300835)), ((594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((801|תיקון מס׳ 9 והוראת שעה|17:300870)); ((תשס&quot;ט, 290|הוראת שעה|18:301017)); ((תשע&quot;ב, 670|תיקון מס׳ 10|18:301337)); ((תשע&quot;ג, 32|ת&quot;ט|2386)); ((תשע&quot;ד, 302|תיקון מס׳ 11|19:301626)), ((340|הוראת שעה|19:301631)), ((585|תיקון מס׳ 12|19:303813)); ((תשע&quot;ז, 316|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)); ((תשע&quot;ח, 718|תיקון מס' 14|20:502443)); ((תשע&quot;ט, 224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 2|תיקון מס' 52 - הוראת שעה לחוק יסודות התקציב|22:565313)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ג, 531|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|25:2900582)); ((תשפ&quot;ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ&quot;ה, 474|תיקון מס' 19|25:6191032)); ((תשפ&quot;ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה –
:- ”חוק הבחירות” – [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]];
:- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]];
:- ”חוק המועצות האזוריות” – [[=חוק המועצות האזוריות|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988]];
:- ”צו המועצות האזוריות” – [[=צו המועצות האזוריות|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958]];
:- ”הבחירות” – הבחירות לפי [[חוק הבחירות]] ולפי [[חוק הבחירה הישירה]] לכל מועצה של רשות מקומית ולראש הרשות, לרבות בחירות חדשות, בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הרשות, וכן בחירות לראש מועצה אזורית, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית, לפי [[חוק המועצות האזוריות]];
:- ”מועמד לראש מועצה אזורית” – מועמד לראש מועצה אזורית לפי [[חוק המועצות האזוריות]], לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית;
:- ”סיעה” – סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הבחירות]];
:- ”סיעת אם” – כל אחת מאלה:
:: (1) סיעה מסיעות הכנסת;
:: (2) מפלגה;
:- ”מפלגה” – מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק הבחירות]];
:- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- ”סיעת בת” – סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת;
:- ”רשימה” – רשימת מועמדים בבחירות למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה;
:- ”רשימת בת” – רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית;
:- ”תקופת בחירות” – התקופה מהיום הקובע עד יום הבחירות, ולגבי סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – עד יום הבחירות החוזרות; לעניין בחירות חדשות תכלול תקופת הבחירות גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות;
:- ”בחירות חוזרות” – בחירות על פי [[+|סעיפים 9(ב)]] [[ו־9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], או על פי [[סעיף 210 לצו המועצות האזוריות]];
:- ”בחירות חדשות” – בחירות לפי [[סעיף 73 לחוק הבחירות]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה]];
:- ”מועמד בבחירות חדשות” – (((פקעה);))
:- ”בחירות מיוחדות לראש רשות” – בחירות לראש רשות מקומית לפי [[סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה]];
:- ”בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית” – בחירות לראש מועצה אזורית לפי [[סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות]];
:- ”הוצאות” – הוצאות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה או לקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה;
:- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
:- ”הוצאות שוטפות” – הוצאות של סיעה ושל רשימה שזכתה במנדט, למעט הוצאות הבחירות;
:- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה:
:: (1) בבחירות לפי [[חוק הבחירות]] או לפי [[חוק הבחירה הישירה]] – היום ה-66 לפני יום הבחירות וברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת – היום שבו מינה השר ועדת בחירות על פי [[סעיף 26 לחוק הבחירות]]; ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
:: (2) בבחירות לפי [[חוק המועצות האזוריות]] – היום השבעים שלפני יום הבחירות; ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
:- ”השר” – שר הפנים;
:- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 2. מימון הוצאות בחירות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה.

@ 3. יחידת החישוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע״ז)
: יחידת החישוב תהיה 56 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017, בשנת 2024, 63 ש&quot;ח))) לכל בעל זכות לבחור.
: (((הסכום עודכן ל-74 ש&quot;ח על ידי הועדה הציבורית לעניין בחירות פברואר 2024 לרשויות המקומיות).))

@ 4. עידכון יחידת החישוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע״ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”המדד היסודי” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ואם החליטה הוועדה הציבורית כאמור [[בסעיף 4א]] להגדיל את הסכום של יחידת החישוב לפי [[הסעיף האמור]] – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קבלת ההחלטה;
::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע.
: (ב) עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי, תעודכן יחידת החישוב בהתאם לשיעור השינוי במדד.
: (ג) יחידת החישוב המעודכנת כאמור בסעיף קטן (ב) תעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.

@ 4א. הגדלת יחידת החישוב (תיקון: תשנ״ד–2, תשס&quot;ד, תשע״ז, תשפ&quot;ד)
: הועדה הציבורית האמורה [[בסעיף 1א לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]] (להלן – הועדה הציבורית), רשאית להגדיל את הסכום של יחידת החישוב; בלי לגרוע מכלליות הסמכות הנתונה לה כאמור, לקראת מועד עריכתן של בחירות כלליות כאמור [[בסעיף 4 לחוק הבחירות]] ולא יאוחר משנה לפני אותו מועד, תבחן הוועדה הציבורית ותחליט אם להגדיל את הסכום של יחידת החישוב ובכמה; החליטה הוועדה הציבורית להגדיל את סכום יחידת החישוב לפי סעיף זה, תפרסם הודעה ברשומות על סכום יחידת החישוב המוגדל.

@ 5. המימון הכולל
: בבחירות לכלל הרשויות המקומיות, המימון הכולל יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות.

@ 6. סכום המימון ברשות מקומית (תיקון: תשנ״ח–2, תשע״ד)
: (א) סכום מימון הבחירות יחושב לגבי כל רשות מקומית בנפרד והוא יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית.
: (ב) רשות מקומית אשר מספר בעלי הזכות לבחור בה אינו עולה על 2000, יווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
:: (1) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה עד 1000, יהא הסכום הנוסף 50% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א);
:: (2) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה מ־1001 עד 2000, יהא הסכום הנוסף 20% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א).
: (ב1) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
:: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שבעקבותיהן הוחלט על קיום בחירות חדשות (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; בסעיף זה, ”סכום המימון החדש” – מכפלת יחידת החישוב כפי סכומה ביום שבו קבע השר את מועד הבחירות החדשות במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות;
:: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
: (ב2) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד, יהיה סכום המימון לגביה כלהלן:
:: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי;
:: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
: (ג) לענין [[סעיפים 3]], [[5]] וסעיף זה, מספר בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית הוא מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית.

@ 7. סכום המימון לסיעה, לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות ולמועמד לראש מועצה אזורית (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשע״ד–3, תשע״ז, תשפ&quot;ג)
: (א) סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם היתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי [[סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה]], תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן:
:: (1) זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד לפחות – סכום המימון על פי [[סעיף 6]] מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות ומוכפל במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו;
:: (2) לא זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד אך זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] – 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון על פי [[סעיף 6]] במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות;
:: (3) סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה בתום שבעה חודשים מיום הבחירות הם נשים – 115% מסכום המימון האמור בפסקה (1);
:: (4) נבחר המועמד לראש הרשות – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים;
:: (5) זכה המועמד בלא פחות מ־25% מהקולות הכשרים של הבוחרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות;
:: (6) מועמד יחיד – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (א1) סכום המימון אשר כל מועמד לראש מועצה אזורית זכאי לקבל, יהיה אחד מאלה:
:: (1) נבחר המועמד לראש המועצה האזורית – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
:: (2) זכה המועמד בלא פחות מ־20% מהקולות הכשרים של הבוחרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
:: (3) מועמד יחיד – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (א2) סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים.
: (ב) סכום המימון המגיע לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין, ישולם להם כלהלן:
:: (1) סכום בשווי של 85% מן המגיע לפי סעיף קטן (א), למעט (א)(3), (א1) או (א2), לפי הענין, בניכוי המקדמה שניתנה לפי [[סעיף 10]], ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 71 לחוק הבחירות]] או [[בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות]]; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 72 לחוק הבחירות]] או לפי [[סעיף 222 לצו המועצות האזוריות]] ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות, ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות;
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט שלערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד, לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד לפני שפסק הדין הפך לסופי;
:: (2) בכפוף להוראות [[סעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% מהסכום המגיע לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי העניין, ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]];
:: (3) עמדה סיעה או רשימה בתנאי הזכאות לפי סעיף קטן (א)(3) ישולם לה במועד האמור בפסקה (2) ההפרש שבין 85% מהסכום שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (א)(3) ובין הסכום ששולם לה לפי פסקה (1).
: (ג) היו הוצאות הבחירות של סיעה, של רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, נמוכות מהסכומים המגיעים להם לפי חוק זה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה.
: (ד) התקיימו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד.

@ 8. רשימת מועמדים משותפת (תיקון: תשע״ב)
: (א) הוגשה רשימת מועמדים אחת לפי [[סעיף 35(ז) לחוק הבחירות]] על ידי שניים או יותר מהגופים המפורטים [[באותו סעיף]] (בחוק זה – רשימה משותפת), יודיעו באי הכוח של הסיעות או של המפלגות הנוגעות בדבר (בסעיף זה [[ובסעיפים 8א]] [[ו־8ב]] – הסיעות) לשר במכתב משותף, בעת הגשת הרשימה, מי הן הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, ואת יחס החלוקה ביניהן שלפיו יוחלו לעניין אותן סיעות הוראות חוק זה כמפורט [[בסעיף 8א]] (להלן – יחס החלוקה), לגבי כל עניין המפורט [[באותו סעיף]]; לא יהיה ניתן לשנות את יחס החלוקה לאחר ההודעה כאמור.
: (ב) לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40.
: (ג) לא הודיעו הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת על יחס חלוקה כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעו על יחס חלוקה שאינו תואם את הוראות סעיף קטן (ב), יהיה יחס החלוקה לגבי כל עניין כמפורט [[בסעיף 8א]], בשיעור שווה לכל אחת מהסיעות.

@ 8א. תחולת הוראות החוק על רשימה משותפת (תיקון: תשע״ב, תשע״ג)
: הוגשה רשימה משותפת, יחולו הוראות חוק זה לגבי כל אחת מהסיעות המרכיבות את הרשימה בנפרד, בהתאם להסדרים החלים עליה, ובשינויים אלה:
: (1) סכום המימון שהרשימה המשותפת זכאית לקבלו לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], לפי העניין, יחולק בין הסיעות לפי יחס החלוקה לעניין זה;
: (2) סכום הוצאות הבחירות המותר לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 15]] יחושב לגבי כל סיעה לפי יחס החלוקה לעניין זה, וכל אחת מהסיעות לא תוציא אלא סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כל הסיעות מרכיבות הרשימה המשותפת הן סיעות אם, ויחולו הוראות [[סעיף 26(ז)]];
: (3) זכאות למקדמה לפי [[סעיף 10]] תחושב בנפרד לעניין כל אחת מהסיעות כמפורט להלן:
:: (א) לעניין סיעה שאינה סיעת אם – סכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א)]];
:: (ב) לעניין סיעה שהיא סיעת אם – לפי בחירתה כאמור [[בסעיף 10(ג)]]; בחרה הסיעה במקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1)]], תהיה המקדמה בסכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א) או (ב)]], לפי העניין;
: (4) ניכוי סכום המקדמה מהתשלום המגיע לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], ואם התשלום קטן מסכום המקדמה – גביית הסכום החסר, ייעשו לגבי כל אחת מהסיעות בנפרד, לפי ההסדרים החלים עליה;
: (5) החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]] יוגשו בנפרד על ידי כל אחת מהסיעות ויתייחסו להכנסותיה ולהוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה;
: (6) סבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה הנוגעת לרשימה משותפת לאף אחת מהסיעות המרכיבות אותה, ייוחס לכל אחת מהסיעות בדוח שהוא נדרש למסור לפי [[סעיף 23]], סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר, לפי יחס החלוקה, אלא אם כן הודיעו הסיעות לשר במכתב כאמור [[בסעיף 8(א)]] על יחס חלוקה אחר לעניין זה.

@ 8ב. איסור על העברת כספים (תיקון: תשע״ב)
: סיעות המרכיבות רשימה משותפת לא יעבירו זו לזו כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות שתוקפה לא יהיה מאוחר מחודשיים אחרי הבחירות; כספי הלוואה שניתנה או ערבות שמומשה יוחזרו במלואם לסיעה שהעמידה אותן לא יאוחר מתום חודשיים אחרי הבחירות; לא הוחזרו כספי ההלוואה או הערבות שמומשה עד אותו מועד, יראו אותם כהוצאה אסורה לגבי הסיעה שהעמידה את ההלוואה או הערבות, וכקבלת תרומה אסורה לגבי הסיעה שלה הועמדה.

@ 9. מימון בחירות חוזרות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) קויימו בחירות חוזרות לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה של 120% מהסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
: (ב) קויימו בחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לסיעה או לרשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה מחצית הסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
: (ב1) סכום המימון אשר מועמד לראש מועצה אזורית בבחירות חוזרות זכאי לו, הוא אחוז מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית השווה לאחוז הקולות הכשרים שקיבל המועמד מתוך כלל הקולות הכשרים שניתנו בבחירות החוזרות כאמור; ואולם מועמד יחיד בבחירות חוזרות יהיה זכאי לקבל 60% מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית; לענין זה, ”סכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית” – מחצית מסכום המימון על פי [[סעיף 6]].
: (ב2) סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים.
: (ג) מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות החוזרות, ישולם לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, סכום בשווי של 85% מהסכום המגיע על פי סעיפים קטנים (א) עד (ב2).
: (ד) בכפוף [[לסעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]].

@ 10. מקדמות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשע״ד, תשפ&quot;ד)
: (א) סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, בתוך שבעה ימים לאחר שמסרה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)]], מקדמה למימון בחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)(1)]] אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע, ולעניין בחירות חדשות – מקדמה בגובה 80% מהסכום האמור.
: (ב) רשימה רשאית לקבל מקדמה בשיעור האמור בסעיף קטן (א), כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת.
: (ג) סיעת אם רשאית לקבל מאוצר המדינה מקדמה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתה:
:: (1) מקדמה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); או
:: (2) סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל, כאמור [[בסעיף 5]], כיחס שבין מספר חברי סיעת האם ביום הקובע, למספר כלל חברי הכנסת, ולעניין בחירות חדשות – סכום בגובה 80% מהסכום האמור;
:: ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ד) יושב־ראש הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ועל מספר חברי הכנסת של כל מפלגה, ביום הקובע.
: (ה) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין, רשאי לקבל מאוצר המדינה, בתוך 7 ימים לאחר שמסר לשר הודעה כאמור [[בסעיף 12א]], מקדמה למימון בחירות בשיעור של 10% מסכום המימון הקבוע [[בסעיף 6]].
: (ו) (((פקע).))

@ 11. תנאים לתשלום לסיעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח-3)
: (א) תנאי מוקדם לתשלום סכומים על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]] הוא שבתוך התקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הסיעה לשר –
:: (1) הודעה על מספר חבריה ליום הקובע, שמותיהם ושמות בא כוח הסיעה וממלא מקומו שנקבעו לפי [[סעיף 25(א) לחוק הבחירות]]; ההודעה תיחתם בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו והעתק ממנה יישלח גם לראש הרשות המקומית;
:: (2) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה זו תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הסיעה ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו, שהוא בקי במשק הכספים של הסיעה; כמו כן יצויינו בהודעה הפרטים שיקבע השר;
:: (3) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמינתה לפי [[סעיף 17]] וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
:: (4) תצהיר חתום בידי כל נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה;
:: (5) את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים.
: (ב) סיעה רשאית בכל עת להחליף את נציגיה או להוסיף עליהם ובלבד שהודיעה על כך לשר, והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(2); סיעה רשאית להחליף בכל עת את חשבונותיה בבנק או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, תמסור הסיעה למבקר המדינה.
: (ג) לענין חוק זה יקבע השר, בהתאם לנתונים הנמצאים בידו, את מספר החברים בכל סיעה, אם הסיעה היא סיעת בת ומי היא סיעת האם; לענין מספר החברים לא יובא בחשבון כל שינוי שחל אחרי היום הקובע.
: (ד) היו לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת ברשות מקומית פלונית, רשאית סיעת האם להודיע לשר כי יראו את שתי סיעות הבת כסיעת בת אחת לענין חוק זה (להלן – סיעת בת מאוחדת); סיעת האם תקיים לגבי סיעת הבת המאוחדת את כל האמור [[בסעיף 26]].

@ 12. תנאים לתשלום לרשימה (תיקון: תשס״ז, תשס״ח-3)
: (א) לא ישולמו סכומים לרשימה על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10(ב)]] אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה:
:: (1) בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)(2), (3), (4) ו־(5)]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) את ההודעה האמורה בפסקה (1) ימסור מי שצויין או שיצויין כבא כוח הרשימה או ממלא מקומו לפי [[סעיף 38 לחוק הבחירות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 11(ב)]] יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים; את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן (א)(2).

@ 12א. תנאים לתשלום למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח–3)
: (א) לא ישולמו סכומים למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]], אלא אם כן מסר המועמד לשר, בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות –
:: (1) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשמו לענין חוק זה; על אחד מן הנציגים לפחות יצהירו המועמד והנציג עצמו, שהוא בקיא בעניניו הכספיים של המועמד; כן יצוינו בהודעה פרטים נוספים שיקבע השר; להודעה תצורף הסכמת הנציגים;
:: (2) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמונה לפי [[סעיף 17]], וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
:: (3) תצהיר חתום בידי כל הנציגים האמורים בפסקה (1) שהמועמד עשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בקשר לבחירות, בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; כמו כן יצהירו הנציגים שחשבונות הבנק האמורים בפסקה (4), בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 21(א)]] יוחדו למימון מערכת הבחירות של המועמד, לפי חוק זה;
:: (4) את מספר חשבונו או חשבונותיו בבנק או בבנקים.
: (ב) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רשאי, בכל עת, להחליף את נציגיו או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(1); כן רשאי המועמד להחליף, בכל עת, את חשבונותיו בבנק או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, ימסור המועמד למבקר המדינה.

@ 12ב. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ח-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 11]], [[12]] [[ו־12א]], השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור למסירת הודעה בסעיפים אלה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי בקשתם, למועד שלא יאוחר מ־21 ימים אחרי יום הבחירות.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7]] [[או 9]], האריך השר מועד כאמור בסעיף קטן (א), יהיו הסיעה, הרשימה או המועמד שלגביהם הוארך המועד, לפי העניין, זכאים לסכום מימון השווה ל־90% מסכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את הודעתם במועד (בסעיף זה – סכום מימון מופחת), ויראו את סכום המימון המופחת כסכום המימון לעניין אופן ומועד התשלום לפי חוק זה.
: (ג) השר רשאי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א) של סיעה, רשימה או מועמד, להגדיל את סכום המימון המופחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יעלה על סכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את ההודעה במועד.

@ 13. ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))) (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) מקדמה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות תשולם אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות מנותן ערבות אחר))) שתקפו עד תום 11 חודשים אחרי הבחירות ובו התחייב הבנק (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר, לפי העניין))), לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת השר.
: (ב) סכום הערבות יהיה כסכום המקדמה שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, זכאים לקבל על פי [[סעיף 10]], בתוספת 10%; היה סכום הערבות קטן מהאמור, יוקטן סכום המקדמה בהתאם.

@ 14. פרעון המקדמה (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) סכום המקדמה שקיבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ינוכה מן התשלום המגיע להם על פי [[סעיף 7(ב)(1)]], ואם התשלום האמור קטן מסכום המקדמה יגבה השר את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין))), לפי [[סעיף 13(א)]] (בחוק זה – הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))){{ריק}}), וכן יעשה אם הסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]].
: (ב) לא הגישה סיעה או רשימה רשימת מועמדים כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה בתוספת 10% מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה.
: (ג) לא השיגה רשימה 50% מהמודד לקבלת מנדט, לפי [[סעיף 67(3) לחוק הבחירות]], יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה בתוספת 10%.
: (ד) לא הגיש מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות את מועמדותו כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה שקיבל אותו מועמד בתוספת 10% מיד לאחר המועד האחרון להגשת המועמדות.
: (ה) לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות, יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))) את סכום המקדמה שקיבל המועמד בתוספת 10%.
: (ו) (((פקע).))

@ 15. הגבלת הוצאות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
:: (1) סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
:: (2) סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי [[סעיף 7(א)]];
:: (3) סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים.
: (ב) סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, רשאית להוציא בבחירות אלה סכום שלא יעלה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי הרשות המקומית שבה המועמד משתתף בבחירות החוזרות.
: (ג) לא יוציא מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, להוצאות הבחירות, סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לו לפי [[סעיף 7(א1) או (א2)]], לפי הענין; בבחירות חוזרות לא יוציא מועמד כאמור סכום העולה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי המועצה האזורית שבה הוא מועמד.
: (ד) לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.

@ 16. הגבלת הכנסות (תיקון: תשנ״ד–2, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע״ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין –
:: (1) כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;
:: (2) כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]];
:: (3) כל תרומה שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.
: (ב1) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
: (ב2) לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.
: (ג) על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]].
: (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1) או [[סעיף 8ב]], לעניין קבלת תרומה אסורה, דינו – קנס בשיעור האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]] (להלן – חוק העונשין), או קנס כאמור [[בסעיף 63 לחוק העונשין]], הכל לפי הגדול שבהם.

@ 16א. איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות לראש רשות הוצאות למען מועמד ששמו אינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי [[סעיף 35 לחוק הבחירות]].
: (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא הוצאה אסורה או תרומה אסורה לפי [[סעיף 15]] [[או 16]], לפי העניין.

@ 17. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ימנו להם רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם ומתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]].
: (ב) רואה חשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי [[סעיף 11(א)(3)]] או [[סעיף 12א(א)(2)]] ונתן הסכמתו לשמש בתפקידו, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
: (ג) התפטר רואה חשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנו סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רואה חשבון אחר במקומו, תוך שבעה ימים מהיום שנודע להם על כך.

@ 18. רואה חשבון ברשויות מקומיות קטנות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 17]], ברשות מקומית שמספר בעלי זכות לבחור בה, אינו עולה על 5,000, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון אחד שיבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות והרשימות באותה רשות שאינן סיעות בת או רשימות בת וכן יבקר את חשבונותיהם של כל המועמדים לראש מועצה אזורית באותה רשות ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות, וייתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]] לגבי כל סיעה, רשימה או מועמד, בנפרד.
: (ב) שכר רואה חשבון שמונה על פי סעיף זה, ישולם מאוצר המדינה.
: (ג) רואה חשבון שמונה לפי סעיף זה, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
: (ד) לענין סעיף זה, ”רואה חשבון” – לרבות עובד משרד מבקר המדינה ועובד המשרד שיצא לקצבה, גם אם אינו רואה חשבון, ובלבד שיש לו, לדעת מבקר המדינה, הכישורים והנסיון למלא תפקיד זה, ולרבות עובד המדינה או עובד המדינה שיצא לקצבה, ובלבד שהוא כשיר לכהן כמבקר פנימי, לפי [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992]].

@ 19. סמכויות רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) רואה חשבון שמונה לפי [[סעיפים 17]] [[או 18]] רשאי לבקש, בכל עת, מנציגים של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שאת חשבונותיהם הוא מבקר שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי הביקורת.
: (ב) מי שלא מילא אחר דרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 20. חוות דעת (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: סיעת אם או רואה חשבון של סיעה או רשימה שאינה סיעת בת או רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, רשאים בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; המבקר ישיב לפנייה תוך 14 ימים, ורשאי הוא לתת לתשובתו פרסום בדרך שיקבע.

@ 21. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ח–2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף-2)
: (א) סיעה תחזיק את הכספים המיועדים להוצאותיה ולהוצאות הבחירות שלה בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלה; רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יחזיקו, החל ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 12]] [[או 12א]], את הכספים המיועדים להוצאות הבחירות שלהם בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלהם.
: (ב) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת כל חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א) תוך שבעה ימים מיום פתיחתו וכן יודיעו בכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון.
: (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ינהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשמו בה, לפי אותן הנחיות, את כל הכנסותיהם, הוצאותיהם או הוצאות הבחירות שלהם, לפי הענין; כן יירשמו הוצאות שהוצאו לפני יום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]] בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות והתחייבויות בשל הוצאות בחירות.
: (ד) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו.
:: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1515).))
: (ד1) הוראות [[סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992]], יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
: (ה) מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעת אם, סיעה, רשימה וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; תצהיר כאמור יכול שיימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי לפי שיקול דעתו, לקבל תצהיר זה כראיה.

@ 22. דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ח)
: (א) לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו״ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו״ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן.
: (ב) החשבונות והדו״ח הכספי יימסרו למבקר המדינה בצירוף חוות דעת של רואה החשבון שנתמנה כאמור [[בסעיפים 17]] [[ו־18]], בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא היו להם הכנסות והוצאות יגישו למבקר המדינה תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו״ח כספי לענין סעיף קטן (א).

@ 23. דו״ח מבקר המדינה והשלכותיו (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יאוחר מתום עשרה חודשים אחרי הבחירות ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון בדבר החשבונות האמורים [[בסעיף 22(א)]], בהתייחס לחוות הדעת של רואה החשבון האמורה [[בסעיף 22(ב)]] ובהסתמך על בדיקות ובירורים משלימים שמצא לנכון לערוך, ובו יציין –
:: (1) אם סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
:: (2) אם הוצאות הבחירות של סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות והכנסותיהם בתקופת הבחירות היו בהתאם לאמור [[בסעיפים 8ב]], [[15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]].
:: העתק מן הדין וחשבון יימסר לשר.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסרו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]], בצירוף חוות דעת של רואה חשבון כאמור [[בסעיף 22(ב)]], בתוך שלושה חודשים מיום הבחירות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת את הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) לעניין אותה סיעה, רשימה או מועמד לא יאוחר מתום תשעה חודשים אחרי הבחירות; ואולם לעניין סיעה או רשימה שהיא חלק מרשימה משותפת, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק אם שאר הסיעות או הרשימות שהן חלק מהרשימה המשותפת הגישו אף הן את החשבונות והדוח הכספי האמורים במועד האמור.
: (ב) ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) או (א1).
: (ג) לא היה הדין וחשבון חיובי, יורה השר כי היתרה בסך 15% כאמור [[בסעיפים 7(ב)(2)]] [[או 9(ד)]] לא תשולם.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניהלו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, או שהחשבונות והדו״ח האמורים [[בסעיף 22(א)]] הוגשו למבקר המדינה בהסכמתו באיחור, רשאי מבקר המדינה להמליץ כי ישולם להם חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדו״ח ובהתחשב בנסיבות מקילות או מחמירות שימצא מבקר המדינה לחריגה או לאיחור.
: (ה) מבקר המדינה רשאי להמליץ בפני השר כאמור בסעיף קטן (ד) גם במקרה של חריגה מההוראות בדבר הגבלת הוצאות והכנסות האמורות [[בסעיפים 15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]].
: (ו) השר יורה לשלם סכומים בהתאם להמלצת מבקר המדינה על פי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
: (ז)(1) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או דין וחשבון כספי כאמור [[בסעיף 22]], יחזירו את כל הסכומים שקיבלו לפי חוק זה;
:: (2) מבקר המדינה יודיע לשר מי הם הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או את הדוחות הכספיים שלהם, והשר ידרוש מהם, בכתב, להחזיר את כל הסכומים שקיבלו כאמור בפסקה (1).
: (ח) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1), יוחזר בתוספת הפרשי העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10]] למי שנדרש להחזיר את הסכום, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום שהשר שלח דרישה להחזרת הסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2) (להלן – המדד האחרון). לא שולם הסכום בתוספת הפרשי העליה של המדד כאמור, תוך 30 יום מיום שנשלחה דרישת השר, יווספו לו הפרשים של עליית המדד מן המדד האחרון ועד המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום הסכום.
: (ט) כל סכום שהוספו לו הפרשי עליית המדד כאמור בסעיף קטן (ח), יעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.
: (י) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(ח), יגבה השר מן הבנק הערב (((החל מום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות))). עלה הסכום שיש להחזירו על סכום הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין))), תחול על יתרת הסכום [[פקודת המסים (גביה)]] כאילו היתה מס ויראו כחייבים גם את הנציגים ואת באי כוח סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות.

@ 24. הודעות, הצהרות ותצהירים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו:
: (1) לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 11(א)(1)]];
: (2) לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 12(א)(2)]];
: (3) לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור [[בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור;
: (4) לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור [[בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור.

@ 25. מניעת שעבוד ועיקול (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: הסכומים המגיעים או שניתנו לסיעת אם, סיעה, רשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול.

@ 26. דין סיעת אם (תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשע״ד, תשע&quot;ח)
: (א) הוראות [[סעיפים 11 עד 15]] [[ו־17 עד 23]] לא יחולו על סיעת בת או רשימת בת; הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה למעט [[סעיף 7(ג)]], יחולו על סיעת אם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ב) סיעת האם תהיה זכאית לסכומים המגיעים לסיעת בת או לרשימת בת על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]].
: (ג) תנאי מוקדם לתשלום לסיעת אם הוא שהיא מילאה במועד האמור [[בסעיף 11]] את חובות הסיעה שנקבעו בו, בשינויים אלה:
:: (1) אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות תצהיר סיעת האם והוא בעצמו שהוא בקי במשק הכספים של סיעת האם;
:: (2) היא תמסור הודעה על אופן תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1) או (2)]];
:: (3) במקום הודעה לפי [[סעיף 11(א)(1)]], תמסור סיעת האם הודעה על סיעות הבת שלה ורשימות הבת שלה ברשויות המקומיות, מספר חבריהן ושמם של החברים.
: (ד) הודעות מטעם סיעת אם יימסרו –
:: (1) אם היא סיעה מסיעות הכנסת – בידי בא־כוחה על פי [[סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], או ממלא מקומו;
:: (2) אם היא מפלגה – בידי בא־כוחה או ממלא מקומו שנקבעו כאמור [[בסעיף 36(ב) לחוק הבחירות]].
: (ה) השר רשאי לקבל מיושב ראש הכנסת אישור הנתונים הנוגעים לסיעת אם והדרושים לצורך ביצוע חוק זה.
: (ו)(1) עלה סכום המקדמה על התשלום המגיע בהתאם [[לסעיף 7]], ינכה יושב ראש הכנסת, על פי בקשת השר, את הסכום החסר מן התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]], ויעביר את כל הסכום שינוכה לאוצר המדינה; הניכוי האמור ייעשה בשיעורים שיקבע יושב ראש הכנסת;
:: (2) זכתה סיעת בת או רשימת בת בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] אך לא זכתה במנדט, תהיה זכאית לסכומים המגיעים לה לפי [[סעיף 10(א)]] כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת;
:: (3) התפלגה סיעת אם על פי האמור [[בסעיף 25(ב1) ו־(ב2) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], ייעשה הניכוי האמור בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר החברים בכל אחת מהסיעות החדשות.
:: ((פורסמו [[כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ז)(1) הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות ובבחירות חדשות – לא יעלה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם;
:: (2) הוצאות הבחירות החוזרות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה לא יעלו על שליש הסכום המגיע לפי [[סעיף 6]] בכל הרשויות המקומיות שבהן סיעות בת או רשימות בת שלה משתתפות בבחירות החוזרות;
:: (3) הוצאות הבחירות החדשות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה ברשות מקומית מסוימת – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם לפי תוצאות הבחירות החדשות באותה רשות מקומית.
: (ח) הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של סיעת האם לעניין חוק זה ויירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שתנהל סיעת האם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
: (ט) חובת מינוי רואה חשבון תחול על סיעת האם, ובחוות דעתו יתייחס רואה החשבון במיוחד לשאלה אם ההוצאות וההכנסות של סיעות הבת ורשימות הבת הוצגו כראוי במערכת החשבונות של סיעת האם.
: (י) [[סעיף 13]] לא יחול על סיעת אם.

@ 27. החלת הוראות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) הוראות חוק זה בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא ביקשו מימון להוצאות הבחירות שלהם או שאינם זכאים למימון מחמת שלא מילאו במועד אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]].
: (ב) הגבלת ההוצאות של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, כאמור בסעיף קטן (א), תחושב לפי הוראות [[סעיף 15]] כאילו מילאו אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]].
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 28. אחריות נציגים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 16]] [[או 19]], בידי סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ייאשם גם כל מי שהוא נציג של אחד הגופים האמורים, כאמור [[בסעיפים 11(א)(2)]] [[ו־12א(א)(1)]], אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 29. המצאת הודעות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס״ה, תשס&quot;ו, תשס״ז, תשס״ח–3)
: השר ימציא במרוכז למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי יום הבחירות, העתקים מההודעות שקיבל לפי [[סעיפים 11(א)]], [[12(א)]], [[12א(א)]] [[או 26(ג)]], וכן רשימה מפורטת של סכומי המקדמות ששולמו לפי [[סעיפים 10]] [[או 26(ב)]] לסיעות אם, לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.

@ 30. הנחיות וכללים של מבקר המדינה (תיקון: תשנ״ח–2, תשס&quot;ד, תשס״ה)
: (א) מבקר המדינה יקבע הנחיות לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות בדבר דרך הניהול של מערכת חשבונותיהם.
:: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1515).))
: (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי חשבון שנתמנו לפי חוק זה, בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.
:: ((פורסמו [[קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשע״ג–2013]] (ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1514).))
: (ג) מבקר המדינה רשאי לקבוע כללים בדבר –
:: (1) דרכי המינוי וביטול של רואי חשבון של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי [[סעיף 18]] והתנאים והכשירות למינוי כאמור;
:: (2) שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפי [[סעיף 18]].

@ 31. הוראת שעה לענין מיסוי שכר עבודה לצרכי הבחירות (תיקון: תשנ״ד-2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”יום הבחירות” – יום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות לכלל הרשויות המקומיות, לרבות היום שלאחריו;
::- ”יום הבחירות החוזרות” – יום ב׳ בכסלו התשנ״ד (16 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות חוזרות לראשי רשויות מקומיות לפי [[חוק הבחירה הישירה]], לרבות היום שלאחריו;
::- ”תקופת בחירות” – התקופה המתחילה ביום הגשת רשימות המועמדים כאמור [[בסעיף 35(ח) לחוק הבחירות]] ומסתיימת ביום הבחירות;
::- ”תקופת הבחירות החוזרות” – התקופה המתחילה ביום כ׳ בחשון התשנ״ד (4 בנובמבר 1993) ומסתיימת ביום הבחירות החוזרות;
::- ”שכר עבודה בבחירות” – הכנסה כמשמעותה [[=הפקודה|בפקודת מס הכנסה]] (להלן – הפקודה), ששילמה סיעת אם, סיעה, רשימה או רשות ממונה על ביצוע הבחירות (להלן – המשלם) לאדם (להלן – המקבל), כתמורה בעד עבודה בשל הבחירות שנעשתה בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, וכן תשלום ששולם עבור הסעת נוסעים או הובלה, או לכיסוי הוצאות רכב שהוצאו בשל הבחירות בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, ובלבד שהסכום הכולל בעד עבודה ובעד הסעה והוצאות כאמור לא יעלה על סכום שקבעה הועדה הציבורית.
: (ב) על אף האמור בכל דין –
:: (1) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לפי [[הפקודה]] בידי מקבל שהועסק על ידי המשלם רק בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות;
:: (2) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לענין [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968]], למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה.
: (ג)(1) המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב לגביו מס בשיעור של 25% (להלן – המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם;
:: (2) המשלם שכר עבודה בבחירות, ינכה ממנו בשעת התשלום את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה במועד שנקבע לתשלום ניכוי מס הכנסה לפי [[תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנה 11 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980]], בצירוף רשימת המקבלים וסכומי הניכוי המגיעים מהם; ולגבי התשלום למוסד לביטוח לאומי יעביר המשלם את דמי הביטוח למוסד, בצירוף רשימות של המקבלים ושל הסכומים ששולמו עבורם למוסד.
: (ד) הוראות [[הפקודה]] בדבר שומה, גביה ועונשין יחולו על המס המיוחד כאילו היה מס הכנסה.
: (ה) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ולענין דמי ביטוח לאומי, יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

@ 32. הוראת שעה לענין הוצאות בחירות
: לענין הבחירות לכלל הרשויות המקומיות שיתקיימו ביום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) –
: (1) הגדרת ”הוצאות בחירות” [[בסעיף 1]] לא תחול על סיעה ורשימה ותחול עליהן ההגדרה כלהלן:
::- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות בקשר למערכת הבחירות של סיעה או רשימה שהוצאו בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
: (2) נציגיה של סיעה או רשימה ימסרו למבקר המדינה בנוסף לחשבונות ולדו״ח הכספים האמורים [[בסעיף 22(א)]], גם פירוט הוצאות הבחירות של הסיעה או הרשימה לתקופת ששה החדשים שקדמו ליום הקובע.

@ 33. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]].))
@ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959]].))
@ 36. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]].))

@ 37. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), ביום קבלתו בכנסת.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 4]] ביום שאחרי הבחירות הראשונות שייערכו לכלל הרשויות המקומיות אחרי תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – הבחירות הראשונות).
: (ג) תחילתו של האיסור [[בסעיף 16(א)]] בדבר קבלת תרומות מתאגיד בחוץ לארץ ושל [[סעיף 16(ב)]], ביום שאחרי הבחירות הראשונות.
: (ד) תחילתו של [[סעיף 21(א)]] ביום ה־66 שלפני הבחירות הראשונות.
: (ה) תחילתו של [[סעיף 21(ב)]] ביום ה־51 שלפני הבחירות הראשונות.

@ 38. ביצוע
: שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי –
: (1) ליתן הנחיות, ולקבוע טפסים להגשת הודעות והצהרות מאת סיעות אם, סיעות, רשימות ונציגיהן;
: (2) לאצול מסמכויותיו למפקח הארצי על הבחירות, לפקיד בחירות או לאדם אחר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשנ״ג (21 ביולי 1993).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אריה דרעי, שר הפנים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי בחירות}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>cwpg6yntnb8dy2s3tfg8t6p1lxwhr43</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345125</id>
    <revision>
      <id>3019776</id>
      <parentid>3007546</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019724] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019776</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97046" sha1="rdftigsochjmt9nq7no3eqsuw0xoo0n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000553}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 146|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 64|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211035.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 16 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 85|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211258.pdf}}, {{ח:תיבה|227|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 249|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211517.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 71|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211606.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 136|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 372|בחירות ברשויות מסוימות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299809.pdf}}, {{ח:תיבה|494|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 2|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300989.pdf}}, {{ח:תיבה|28|הוראת שעה מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 230|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299933.pdf}}, {{ח:תיבה|367|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 4|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 31|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 140|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300835.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 9 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 290|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 670|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 32|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 302|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301626.pdf}}, {{ח:תיבה|340|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301631.pdf}}, {{ח:תיבה|585|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 316|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 718|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502443.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2|תיקון מס׳ 52 – הוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_565313.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 531|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 474|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבחירות“ – הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הבחירות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}} לכל מועצה של רשות מקומית ולראש הרשות, לרבות בחירות חדשות, בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הרשות, וכן בחירות לראש מועצה אזורית, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית, לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד לראש מועצה אזורית“ – מועמד לראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}}, לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הבחירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעת אם“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיעה מסיעות הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} מפלגה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבחירות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעת בת“ – סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימה“ – רשימת מועמדים בבחירות למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת בת“ – רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – התקופה מהיום הקובע עד יום הבחירות, ולגבי סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – עד יום הבחירות החוזרות; לעניין בחירות חדשות תכלול תקופת הבחירות גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות חוזרות“ – בחירות על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיפים 9(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9א|ו־9א(א) לחוק הבחירה הישירה}}, או על פי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 210|סעיף 210 לצו המועצות האזוריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות חדשות“ – בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 73|סעיף 73 לחוק הבחירות}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד בבחירות חדשות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות לראש רשות“ – בחירות לראש רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית“ – בחירות לראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – הוצאות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה או לקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הבחירות“ – ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שוטפות“ – הוצאות של סיעה ושל רשימה שזכתה במנדט, למעט הוצאות הבחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הבחירות}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}} – היום ה־66 לפני יום הבחירות וברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת – היום שבו מינה השר ועדת בחירות על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הבחירות}}; ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}} – היום השבעים שלפני יום הבחירות; ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|2|מימון הוצאות בחירות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|3|יחידת החישוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה־2, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} יחידת החישוב תהיה 56 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017, בשנת 2024, 63 ש״ח)}} לכל בעל זכות לבחור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכום עודכן ל־74 ש״ח על ידי הועדה הציבורית לעניין בחירות פברואר 2024 לרשויות המקומיות).}}

{{ח:סעיף|4|עידכון יחידת החישוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה־2, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ואם החליטה הוועדה הציבורית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}} להגדיל את הסכום של יחידת החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|הסעיף האמור}} – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קבלת ההחלטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי, תעודכן יחידת החישוב בהתאם לשיעור השינוי במדד.
{{ח:תת|(ג)}} יחידת החישוב המעודכנת כאמור בסעיף קטן (ב) תעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.

{{ח:סעיף|4א|הגדלת יחידת החישוב|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד, תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הועדה הציבורית האמורה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}} (להלן – הועדה הציבורית), רשאית להגדיל את הסכום של יחידת החישוב; בלי לגרוע מכלליות הסמכות הנתונה לה כאמור, לקראת מועד עריכתן של בחירות כלליות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הבחירות}} ולא יאוחר משנה לפני אותו מועד, תבחן הוועדה הציבורית ותחליט אם להגדיל את הסכום של יחידת החישוב ובכמה; החליטה הוועדה הציבורית להגדיל את סכום יחידת החישוב לפי סעיף זה, תפרסם הודעה ברשומות על סכום יחידת החישוב המוגדל.

{{ח:סעיף|5|המימון הכולל}}
{{ח:ת}} בבחירות לכלל הרשויות המקומיות, המימון הכולל יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות.

{{ח:סעיף|6|סכום המימון ברשות מקומית|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מימון הבחירות יחושב לגבי כל רשות מקומית בנפרד והוא יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית אשר מספר בעלי הזכות לבחור בה אינו עולה על 2000, יווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה מספר בעלי הזכות לבחור בה עד 1000, יהא הסכום הנוסף 50% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} היה מספר בעלי הזכות לבחור בה מ־1001 עד 2000, יהא הסכום הנוסף 20% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)}} רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שבעקבותיהן הוחלט על קיום בחירות חדשות (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; בסעיף זה, ”סכום המימון החדש“ – מכפלת יחידת החישוב כפי סכומה ביום שבו קבע השר את מועד הבחירות החדשות במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
{{ח:תת|(ב2)}} רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד, יהיה סכום המימון לגביה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} וסעיף זה, מספר בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית הוא מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית.

{{ח:סעיף|7|סכום המימון לסיעה, לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות ולמועמד לראש מועצה אזורית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ז, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם היתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה}}, תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד לפחות – סכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות ומוכפל במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו;
{{ח:תתת|(2)}} לא זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד אך זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}} – 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות;
{{ח:תתת|(3)}} סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה בתום שבעה חודשים מיום הבחירות הם נשים – 115% מסכום המימון האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} נבחר המועמד לראש הרשות – 9.5% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים;
{{ח:תתת|(5)}} זכה המועמד בלא פחות מ־25% מהקולות הכשרים של הבוחרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות;
{{ח:תתת|(6)}} מועמד יחיד – 9.5% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(א1)}} סכום המימון אשר כל מועמד לראש מועצה אזורית זכאי לקבל, יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נבחר המועמד לראש המועצה האזורית – 60% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
{{ח:תתת|(2)}} זכה המועמד בלא פחות מ־20% מהקולות הכשרים של הבוחרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית;
{{ח:תתת|(3)}} מועמד יחיד – 60% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(א2)}} סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המימון המגיע לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין, ישולם להם כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום בשווי של 85% מן המגיע לפי סעיף קטן (א), למעט (א)(3), (א1) או (א2), לפי הענין, בניכוי המקדמה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק הבחירות}} או {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 218|בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות}}; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 72|סעיף 72 לחוק הבחירות}} או לפי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 222|סעיף 222 לצו המועצות האזוריות}} ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות, ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות;
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט שלערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד, לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד לפני שפסק הדין הפך לסופי;
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג) עד (ה)}}, סכום בשווי של יתרת 15% מהסכום המגיע לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי העניין, ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} עמדה סיעה או רשימה בתנאי הזכאות לפי סעיף קטן (א)(3) ישולם לה במועד האמור בפסקה (2) ההפרש שבין 85% מהסכום שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (א)(3) ובין הסכום ששולם לה לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} היו הוצאות הבחירות של סיעה, של רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, נמוכות מהסכומים המגיעים להם לפי חוק זה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד.

{{ח:סעיף|8|רשימת מועמדים משותפת|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ז) לחוק הבחירות}} על ידי שניים או יותר מהגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|באותו סעיף}} (בחוק זה – רשימה משותפת), יודיעו באי הכוח של הסיעות או של המפלגות הנוגעות בדבר (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 8א|ובסעיפים 8א}} {{ח:פנימי|סעיף 8ב|ו־8ב}} – הסיעות) לשר במכתב משותף, בעת הגשת הרשימה, מי הן הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, ואת יחס החלוקה ביניהן שלפיו יוחלו לעניין אותן סיעות הוראות חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}} (להלן – יחס החלוקה), לגבי כל עניין המפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|באותו סעיף}}; לא יהיה ניתן לשנות את יחס החלוקה לאחר ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40.
{{ח:תת|(ג)}} לא הודיעו הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת על יחס חלוקה כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעו על יחס חלוקה שאינו תואם את הוראות סעיף קטן (ב), יהיה יחס החלוקה לגבי כל עניין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}, בשיעור שווה לכל אחת מהסיעות.

{{ח:סעיף|8א|תחולת הוראות החוק על רשימה משותפת|תיקון: תשע״ב, תשע״ג}}
{{ח:ת}} הוגשה רשימה משותפת, יחולו הוראות חוק זה לגבי כל אחת מהסיעות המרכיבות את הרשימה בנפרד, בהתאם להסדרים החלים עליה, ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סכום המימון שהרשימה המשותפת זכאית לקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, לפי העניין, יחולק בין הסיעות לפי יחס החלוקה לעניין זה;
{{ח:תת|(2)}} סכום הוצאות הבחירות המותר לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} יחושב לגבי כל סיעה לפי יחס החלוקה לעניין זה, וכל אחת מהסיעות לא תוציא אלא סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כל הסיעות מרכיבות הרשימה המשותפת הן סיעות אם, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ז)}};
{{ח:תת|(3)}} זכאות למקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} תחושב בנפרד לעניין כל אחת מהסיעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לעניין סיעה שאינה סיעת אם – סכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין סיעה שהיא סיעת אם – לפי בחירתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ג)}}; בחרה הסיעה במקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)(1)}}, תהיה המקדמה בסכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) או (ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} ניכוי סכום המקדמה מהתשלום המגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, ואם התשלום קטן מסכום המקדמה – גביית הסכום החסר, ייעשו לגבי כל אחת מהסיעות בנפרד, לפי ההסדרים החלים עליה;
{{ח:תת|(5)}} החשבונות והדוח הכספי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}} יוגשו בנפרד על ידי כל אחת מהסיעות ויתייחסו להכנסותיה ולהוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה;
{{ח:תת|(6)}} סבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה הנוגעת לרשימה משותפת לאף אחת מהסיעות המרכיבות אותה, ייוחס לכל אחת מהסיעות בדוח שהוא נדרש למסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר, לפי יחס החלוקה, אלא אם כן הודיעו הסיעות לשר במכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}} על יחס חלוקה אחר לעניין זה.

{{ח:סעיף|8ב|איסור על העברת כספים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} סיעות המרכיבות רשימה משותפת לא יעבירו זו לזו כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות שתוקפה לא יהיה מאוחר מחודשיים אחרי הבחירות; כספי הלוואה שניתנה או ערבות שמומשה יוחזרו במלואם לסיעה שהעמידה אותן לא יאוחר מתום חודשיים אחרי הבחירות; לא הוחזרו כספי ההלוואה או הערבות שמומשה עד אותו מועד, יראו אותם כהוצאה אסורה לגבי הסיעה שהעמידה את ההלוואה או הערבות, וכקבלת תרומה אסורה לגבי הסיעה שלה הועמדה.

{{ח:סעיף|9|מימון בחירות חוזרות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} קויימו בחירות חוזרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הבחירה הישירה}}, ישולם לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה של 120% מהסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
{{ח:תת|(ב)}} קויימו בחירות חוזרות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9א|בסעיף 9א(א) לחוק הבחירה הישירה}}, ישולם לסיעה או לרשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה מחצית הסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר.
{{ח:תת|(ב1)}} סכום המימון אשר מועמד לראש מועצה אזורית בבחירות חוזרות זכאי לו, הוא אחוז מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית השווה לאחוז הקולות הכשרים שקיבל המועמד מתוך כלל הקולות הכשרים שניתנו בבחירות החוזרות כאמור; ואולם מועמד יחיד בבחירות חוזרות יהיה זכאי לקבל 60% מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית; לענין זה, ”סכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית“ – מחצית מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות החוזרות, ישולם לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, סכום בשווי של 85% מהסכום המגיע על פי סעיפים קטנים (א) עד (ב2).
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23(ג) עד (ה)}}, סכום בשווי של יתרת 15% ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.

{{ח:סעיף|10|מקדמות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, בתוך שבעה ימים לאחר שמסרה לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקדמה למימון בחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}} אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע, ולעניין בחירות חדשות – מקדמה בגובה 80% מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} רשימה רשאית לקבל מקדמה בשיעור האמור בסעיף קטן (א), כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת.
{{ח:תת|(ג)}} סיעת אם רשאית לקבל מאוצר המדינה מקדמה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתה:
{{ח:תתת|(1)}} מקדמה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); או
{{ח:תתת|(2)}} סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, כיחס שבין מספר חברי סיעת האם ביום הקובע, למספר כלל חברי הכנסת, ולעניין בחירות חדשות – סכום בגובה 80% מהסכום האמור;
{{ח:תת}} ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ד)}} יושב־ראש הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ועל מספר חברי הכנסת של כל מפלגה, ביום הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין, רשאי לקבל מאוצר המדינה, בתוך 7 ימים לאחר שמסר לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}}, מקדמה למימון בחירות בשיעור של 10% מסכום המימון הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11|תנאים לתשלום לסיעה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי מוקדם לתשלום סכומים על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} הוא שבתוך התקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הסיעה לשר –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על מספר חבריה ליום הקובע, שמותיהם ושמות בא כוח הסיעה וממלא מקומו שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25(א) לחוק הבחירות}}; ההודעה תיחתם בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו והעתק ממנה יישלח גם לראש הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה זו תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הסיעה ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו, שהוא בקי במשק הכספים של הסיעה; כמו כן יצויינו בהודעה הפרטים שיקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמינתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
{{ח:תתת|(4)}} תצהיר חתום בידי כל נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה;
{{ח:תתת|(5)}} את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} סיעה רשאית בכל עת להחליף את נציגיה או להוסיף עליהם ובלבד שהודיעה על כך לשר, והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(2); סיעה רשאית להחליף בכל עת את חשבונותיה בבנק או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, תמסור הסיעה למבקר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין חוק זה יקבע השר, בהתאם לנתונים הנמצאים בידו, את מספר החברים בכל סיעה, אם הסיעה היא סיעת בת ומי היא סיעת האם; לענין מספר החברים לא יובא בחשבון כל שינוי שחל אחרי היום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} היו לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת ברשות מקומית פלונית, רשאית סיעת האם להודיע לשר כי יראו את שתי סיעות הבת כסיעת בת אחת לענין חוק זה (להלן – סיעת בת מאוחדת); סיעת האם תקיים לגבי סיעת הבת המאוחדת את כל האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}.

{{ח:סעיף|12|תנאים לתשלום לרשימה|תיקון: תשס״ז, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו סכומים לרשימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(ב)}} אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(2), (3), (4) ו־(5)}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(2)}} את ההודעה האמורה בפסקה (1) ימסור מי שצויין או שיצויין כבא כוח הרשימה או ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים; את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן (א)(2).

{{ח:סעיף|12א|תנאים לתשלום למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו סכומים למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, אלא אם כן מסר המועמד לשר, בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשמו לענין חוק זה; על אחד מן הנציגים לפחות יצהירו המועמד והנציג עצמו, שהוא בקיא בעניניו הכספיים של המועמד; כן יצוינו בהודעה פרטים נוספים שיקבע השר; להודעה תצורף הסכמת הנציגים;
{{ח:תתת|(2)}} את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד;
{{ח:תתת|(3)}} תצהיר חתום בידי כל הנציגים האמורים בפסקה (1) שהמועמד עשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בקשר לבחירות, בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; כמו כן יצהירו הנציגים שחשבונות הבנק האמורים בפסקה (4), בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21(א)}} יוחדו למימון מערכת הבחירות של המועמד, לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} את מספר חשבונו או חשבונותיו בבנק או בבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רשאי, בכל עת, להחליף את נציגיו או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(1); כן רשאי המועמד להחליף, בכל עת, את חשבונותיו בבנק או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, ימסור המועמד למבקר המדינה.

{{ח:סעיף|12ב|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א}}, השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור למסירת הודעה בסעיפים אלה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי בקשתם, למועד שלא יאוחר מ־21 ימים אחרי יום הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, האריך השר מועד כאמור בסעיף קטן (א), יהיו הסיעה, הרשימה או המועמד שלגביהם הוארך המועד, לפי העניין, זכאים לסכום מימון השווה ל־90% מסכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את הודעתם במועד (בסעיף זה – סכום מימון מופחת), ויראו את סכום המימון המופחת כסכום המימון לעניין אופן ומועד התשלום לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א) של סיעה, רשימה או מועמד, להגדיל את סכום המימון המופחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יעלה על סכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את ההודעה במועד.

{{ח:סעיף|13|ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקדמה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות תשולם אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות מנותן ערבות אחר)}} שתקפו עד תום 11 חודשים אחרי הבחירות ובו התחייב הבנק {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר, לפי העניין)}}, לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת השר.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הערבות יהיה כסכום המקדמה שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, זכאים לקבל על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, בתוספת 10%; היה סכום הערבות קטן מהאמור, יוקטן סכום המקדמה בהתאם.

{{ח:סעיף|14|פרעון המקדמה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סכום המקדמה שקיבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ינוכה מן התשלום המגיע להם על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1)}}, ואם התשלום האמור קטן מסכום המקדמה יגבה השר את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}} (בחוק זה – הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}}), וכן יעשה אם הסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגישה סיעה או רשימה רשימת מועמדים כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}} את סכום המקדמה בתוספת 10% מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה.
{{ח:תת|(ג)}} לא השיגה רשימה 50% מהמודד לקבלת מנדט, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|סעיף 67(3) לחוק הבחירות}}, יגבה השר מן הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}} את סכום המקדמה בתוספת 10%.
{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות את מועמדותו כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}} את סכום המקדמה שקיבל אותו מועמד בתוספת 10% מיד לאחר המועד האחרון להגשת המועמדות.
{{ח:תת|(ה)}} לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות, יגבה השר מן הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}} את סכום המקדמה שקיבל המועמד בתוספת 10%.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|15|הגבלת הוצאות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים.
{{ח:תת|(ב)}} סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, רשאית להוציא בבחירות אלה סכום שלא יעלה על שליש מסכום המימון האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לגבי הרשות המקומית שבה המועמד משתתף בבחירות החוזרות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוציא מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, להוצאות הבחירות, סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א1) או (א2)}}, לפי הענין; בבחירות חוזרות לא יוציא מועמד כאמור סכום העולה על שליש מסכום המימון האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לגבי המועצה האזורית שבה הוא מועמד.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.

{{ח:סעיף|16|הגבלת הכנסות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ב, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(3)}} כל תרומה שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.
{{ח:תת|(ב1)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ב2)}} לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1) או {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב}}, לעניין קבלת תרומה אסורה, דינו – קנס בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק העונשין}}, הכל לפי הגדול שבהם.

{{ח:סעיף|16א|איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות לראש רשות הוצאות למען מועמד ששמו אינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא הוצאה אסורה או תרומה אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|17|מינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ימנו להם רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם ומתן חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רואה חשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(3)}} או {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(א)(2)}} ונתן הסכמתו לשמש בתפקידו, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר רואה חשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנו סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רואה חשבון אחר במקומו, תוך שבעה ימים מהיום שנודע להם על כך.

{{ח:סעיף|18|רואה חשבון ברשויות מקומיות קטנות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, ברשות מקומית שמספר בעלי זכות לבחור בה, אינו עולה על 5,000, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון אחד שיבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות והרשימות באותה רשות שאינן סיעות בת או רשימות בת וכן יבקר את חשבונותיהם של כל המועמדים לראש מועצה אזורית באותה רשות ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות, וייתן חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} לגבי כל סיעה, רשימה או מועמד, בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} שכר רואה חשבון שמונה על פי סעיף זה, ישולם מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} רואה חשבון שמונה לפי סעיף זה, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”רואה חשבון“ – לרבות עובד משרד מבקר המדינה ועובד המשרד שיצא לקצבה, גם אם אינו רואה חשבון, ובלבד שיש לו, לדעת מבקר המדינה, הכישורים והנסיון למלא תפקיד זה, ולרבות עובד המדינה או עובד המדינה שיצא לקצבה, ובלבד שהוא כשיר לכהן כמבקר פנימי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|19|סמכויות רואה חשבון|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רואה חשבון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}} רשאי לבקש, בכל עת, מנציגים של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שאת חשבונותיהם הוא מבקר שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא אחר דרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|20|חוות דעת|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} סיעת אם או רואה חשבון של סיעה או רשימה שאינה סיעת בת או רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, רשאים בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; המבקר ישיב לפנייה תוך 14 ימים, ורשאי הוא לתת לתשובתו פרסום בדרך שיקבע.

{{ח:סעיף|21|ניהול חשבונות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח־2, תשע״ט, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיעה תחזיק את הכספים המיועדים להוצאותיה ולהוצאות הבחירות שלה בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלה; רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יחזיקו, החל ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, את הכספים המיועדים להוצאות הבחירות שלהם בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת כל חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א) תוך שבעה ימים מיום פתיחתו וכן יודיעו בכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ינהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשמו בה, לפי אותן הנחיות, את כל הכנסותיהם, הוצאותיהם או הוצאות הבחירות שלהם, לפי הענין; כן יירשמו הוצאות שהוצאו לפני יום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}} בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות והתחייבויות בשל הוצאות בחירות.
{{ח:תת|(ד)}} מערכת החשבונות וחשבונות הבנק האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות)|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1515).}}
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כג|סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעת אם, סיעה, רשימה וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; תצהיר כאמור יכול שיימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי לפי שיקול דעתו, לקבל תצהיר זה כראיה.

{{ח:סעיף|22|דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו״ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו״ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} החשבונות והדו״ח הכספי יימסרו למבקר המדינה בצירוף חוות דעת של רואה החשבון שנתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא היו להם הכנסות והוצאות יגישו למבקר המדינה תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו״ח כספי לענין סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|23|דו״ח מבקר המדינה והשלכותיו|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מתום עשרה חודשים אחרי הבחירות ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון בדבר החשבונות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, בהתייחס לחוות הדעת של רואה החשבון האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} ובהסתמך על בדיקות ובירורים משלימים שמצא לנכון לערוך, ובו יציין –
{{ח:תתת|(1)}} אם סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוצאות הבחירות של סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות והכנסותיהם בתקופת הבחירות היו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיפים 8ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(ז)}}.
{{ח:תת}} העתק מן הדין וחשבון יימסר לשר.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מסרו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, בצירוף חוות דעת של רואה חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}, בתוך שלושה חודשים מיום הבחירות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת את הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) לעניין אותה סיעה, רשימה או מועמד לא יאוחר מתום תשעה חודשים אחרי הבחירות; ואולם לעניין סיעה או רשימה שהיא חלק מרשימה משותפת, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק אם שאר הסיעות או הרשימות שהן חלק מהרשימה המשותפת הגישו אף הן את החשבונות והדוח הכספי האמורים במועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) או (א1).
{{ח:תת|(ג)}} לא היה הדין וחשבון חיובי, יורה השר כי היתרה בסך 15% כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ד)}} לא תשולם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניהלו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, או שהחשבונות והדו״ח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}} הוגשו למבקר המדינה בהסכמתו באיחור, רשאי מבקר המדינה להמליץ כי ישולם להם חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדו״ח ובהתחשב בנסיבות מקילות או מחמירות שימצא מבקר המדינה לחריגה או לאיחור.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה רשאי להמליץ בפני השר כאמור בסעיף קטן (ד) גם במקרה של חריגה מההוראות בדבר הגבלת הוצאות והכנסות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר יורה לשלם סכומים בהתאם להמלצת מבקר המדינה על פי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ז)|(1)}} סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או דין וחשבון כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, יחזירו את כל הסכומים שקיבלו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מבקר המדינה יודיע לשר מי הם הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או את הדוחות הכספיים שלהם, והשר ידרוש מהם, בכתב, להחזיר את כל הסכומים שקיבלו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ח)}} כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1), יוחזר בתוספת הפרשי העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני תשלום המקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} למי שנדרש להחזיר את הסכום, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום שהשר שלח דרישה להחזרת הסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2) (להלן – המדד האחרון). לא שולם הסכום בתוספת הפרשי העליה של המדד כאמור, תוך 30 יום מיום שנשלחה דרישת השר, יווספו לו הפרשים של עליית המדד מן המדד האחרון ועד המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום הסכום.
{{ח:תת|(ט)}} כל סכום שהוספו לו הפרשי עליית המדד כאמור בסעיף קטן (ח), יעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם.
{{ח:תת|(י)}} כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(ח), יגבה השר מן הבנק הערב {{ח:הערה|(החל מום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות)}}. עלה הסכום שיש להחזירו על סכום הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין)}}, תחול על יתרת הסכום {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} כאילו היתה מס ויראו כחייבים גם את הנציגים ואת באי כוח סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות.

{{ח:סעיף|24|הודעות, הצהרות ותצהירים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו:
{{ח:תת|(1)}} לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 157|בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות}}, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור;
{{ח:תת|(4)}} לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה}}, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור.

{{ח:סעיף|25|מניעת שעבוד ועיקול|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הסכומים המגיעים או שניתנו לסיעת אם, סיעה, רשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול.

{{ח:סעיף|26|דין סיעת אם|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17 עד 23}} לא יחולו על סיעת בת או רשימת בת; הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה למעט {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}}, יחולו על סיעת אם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} סיעת האם תהיה זכאית לסכומים המגיעים לסיעת בת או לרשימת בת על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי מוקדם לתשלום לסיעת אם הוא שהיא מילאה במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} את חובות הסיעה שנקבעו בו, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות תצהיר סיעת האם והוא בעצמו שהוא בקי במשק הכספים של סיעת האם;
{{ח:תתת|(2)}} היא תמסור הודעה על אופן תשלום המקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(3)}} במקום הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(1)}}, תמסור סיעת האם הודעה על סיעות הבת שלה ורשימות הבת שלה ברשויות המקומיות, מספר חבריהן ושמם של החברים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעות מטעם סיעת אם יימסרו –
{{ח:תתת|(1)}} אם היא סיעה מסיעות הכנסת – בידי בא־כוחה על פי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, או ממלא מקומו;
{{ח:תתת|(2)}} אם היא מפלגה – בידי בא־כוחה או ממלא מקומו שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 36|בסעיף 36(ב) לחוק הבחירות}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבל מיושב ראש הכנסת אישור הנתונים הנוגעים לסיעת אם והדרושים לצורך ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} עלה סכום המקדמה על התשלום המגיע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}, ינכה יושב ראש הכנסת, על פי בקשת השר, את הסכום החסר מן התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, ויעביר את כל הסכום שינוכה לאוצר המדינה; הניכוי האמור ייעשה בשיעורים שיקבע יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} זכתה סיעת בת או רשימת בת בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}} אך לא זכתה במנדט, תהיה זכאית לסכומים המגיעים לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת;
{{ח:תתת|(3)}} התפלגה סיעת אם על פי האמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|בסעיף 25(ב1) ו־(ב2) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, ייעשה הניכוי האמור בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר החברים בכל אחת מהסיעות החדשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות)|כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות ובבחירות חדשות – לא יעלה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות הבחירות החוזרות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה לא יעלו על שליש הסכום המגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} בכל הרשויות המקומיות שבהן סיעות בת או רשימות בת שלה משתתפות בבחירות החוזרות;
{{ח:תתת|(3)}} הוצאות הבחירות החדשות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה ברשות מקומית מסוימת – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם לפי תוצאות הבחירות החדשות באותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ח)}} הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של סיעת האם לעניין חוק זה ויירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שתנהל סיעת האם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ט)}} חובת מינוי רואה חשבון תחול על סיעת האם, ובחוות דעתו יתייחס רואה החשבון במיוחד לשאלה אם ההוצאות וההכנסות של סיעות הבת ורשימות הבת הוצגו כראוי במערכת החשבונות של סיעת האם.
{{ח:תת|(י)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לא יחול על סיעת אם.

{{ח:סעיף|27|החלת הוראות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא ביקשו מימון להוצאות הבחירות שלהם או שאינם זכאים למימון מחמת שלא מילאו במועד אחר התנאים של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגבלת ההוצאות של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, כאמור בסעיף קטן (א), תחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כאילו מילאו אחר התנאים של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28|אחריות נציגים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}}, בידי סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ייאשם גם כל מי שהוא נציג של אחד הגופים האמורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א(א)(1)}}, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|29|המצאת הודעות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} השר ימציא במרוכז למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי יום הבחירות, העתקים מההודעות שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26(ג)}}, וכן רשימה מפורטת של סכומי המקדמות ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26(ב)}} לסיעות אם, לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.

{{ח:סעיף|30|הנחיות וכללים של מבקר המדינה|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות בדבר דרך הניהול של מערכת חשבונותיהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות)|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1515).}}
{{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי חשבון שנתמנו לפי חוק זה, בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות)|קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1514).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע כללים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי המינוי וביטול של רואי חשבון של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתנאים והכשירות למינוי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.

{{ח:סעיף|31|הוראת שעה לענין מיסוי שכר עבודה לצרכי הבחירות|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות“ – יום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות לכלל הרשויות המקומיות, לרבות היום שלאחריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות החוזרות“ – יום ב׳ בכסלו התשנ״ד (16 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות חוזרות לראשי רשויות מקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}}, לרבות היום שלאחריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – התקופה המתחילה ביום הגשת רשימות המועמדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|בסעיף 35(ח) לחוק הבחירות}} ומסתיימת ביום הבחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות החוזרות“ – התקופה המתחילה ביום כ׳ בחשון התשנ״ד (4 בנובמבר 1993) ומסתיימת ביום הבחירות החוזרות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה בבחירות“ – הכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה), ששילמה סיעת אם, סיעה, רשימה או רשות ממונה על ביצוע הבחירות (להלן – המשלם) לאדם (להלן – המקבל), כתמורה בעד עבודה בשל הבחירות שנעשתה בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, וכן תשלום ששולם עבור הסעת נוסעים או הובלה, או לכיסוי הוצאות רכב שהוצאו בשל הבחירות בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, ובלבד שהסכום הכולל בעד עבודה ובעד הסעה והוצאות כאמור לא יעלה על סכום שקבעה הועדה הציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} בידי מקבל שהועסק על ידי המשלם רק בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות;
{{ח:תתת|(2)}} לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב לגביו מס בשיעור של 25% (להלן – המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם;
{{ח:תתת|(2)}} המשלם שכר עבודה בבחירות, ינכה ממנו בשעת התשלום את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה במועד שנקבע לתשלום ניכוי מס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980}}, בצירוף רשימת המקבלים וסכומי הניכוי המגיעים מהם; ולגבי התשלום למוסד לביטוח לאומי יעביר המשלם את דמי הביטוח למוסד, בצירוף רשימות של המקבלים ושל הסכומים ששולמו עבורם למוסד.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} בדבר שומה, גביה ועונשין יחולו על המס המיוחד כאילו היה מס הכנסה.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ולענין דמי ביטוח לאומי, יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|32|הוראת שעה לענין הוצאות בחירות}}
{{ח:ת}} לענין הבחירות לכלל הרשויות המקומיות שיתקיימו ביום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) –
{{ח:תת|(1)}} הגדרת ”הוצאות בחירות“ {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לא תחול על סיעה ורשימה ותחול עליהן ההגדרה כלהלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הבחירות“ – ההוצאות בקשר למערכת הבחירות של סיעה או רשימה שהוצאו בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} נציגיה של סיעה או רשימה ימסרו למבקר המדינה בנוסף לחשבונות ולדו״ח הכספים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, גם פירוט הוצאות הבחירות של הסיעה או הרשימה לתקופת ששה החדשים שקדמו ליום הקובע.

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|37|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), ביום קבלתו בכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ביום שאחרי הבחירות הראשונות שייערכו לכלל הרשויות המקומיות אחרי תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – הבחירות הראשונות).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של האיסור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}} בדבר קבלת תרומות מתאגיד בחוץ לארץ ושל {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}, ביום שאחרי הבחירות הראשונות.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} ביום ה־66 שלפני הבחירות הראשונות.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} ביום ה־51 שלפני הבחירות הראשונות.

{{ח:סעיף|38|ביצוע}}
{{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי –
{{ח:תת|(1)}} ליתן הנחיות, ולקבוע טפסים להגשת הודעות והצהרות מאת סיעות אם, סיעות, רשימות ונציגיהן;
{{ח:תת|(2)}} לאצול מסמכויותיו למפקח הארצי על הבחירות, לפקיד בחירות או לאדם אחר.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשנ״ג (21 ביולי 1993).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אריה דרעי'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי בחירות}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rdftigsochjmt9nq7no3eqsuw0xoo0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>611022</id>
    <revision>
      <id>3019808</id>
      <parentid>3017019</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:17:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3019808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83603" sha1="d24c55p69eguhiirnjaep6aototmu1e" xml:space="preserve">==פרק ה==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היולדת אסורה לבוא למקדש ולאכול קדשים, אבל לטבולי יום מותר להכנס לחיל שבמקדש, ומותר להם גם לאכול מעשר שני, ומכאן מסיק הדרשן שמותר גם ליולדת לאכול מעשר שני; וראו גם [[ביאור:ספרא/יולדת#פרק א|ספרא יולדת פרק א ח.]]}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot; {{ממ|ויקרא|יב|ד}}, יָכוֹל אַף בְּמַעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא&quot;, קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כַּמִּקְדָּשׁ. 
אֵין בָּאִין אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ – אַף קֹדֶשׁ אֵין בָּאִים לוֹ אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ. 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot;, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: 
מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. 
אוֹ: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ? 
אֵלּוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אַף אֲנִי אָבִיא קָדְשֵׁי הַגְּבוּלִין, שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. 
וְלָמָּה מִעַטְתָּ הַמַּעֲשֵׂר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱכָל בִּטְבוּל יוֹם. 

{{הע-שמאל|מרחיב את האיסורים המוטלים על היולדת גם לטמאים אחרים המטמאים במגע, שנאמר &quot;וידבר ה' אל משה... דבר אל בני ישראל וישלחו מן המחנה...&quot; [[במדבר ה א]]-ב.}} אֵין בְּמַשְׁמַע &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot;, אֶלָּא הַיּוֹלֶדֶת. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot; – רִבָּה. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מַה הַיּוֹלֶדֶת, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף אֲנִי מְרַבֶּה כָּל הַמִּטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כָּמוֹהָ. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְרַבּוֹת אֶת הַטְּמֵאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. 

{{הע-שמאל|החובה ליציאה מהמחנה חלה הן כאיסור על מי שנטמאו מחוץ למחנה להכנס לתוכו, הן כחובה על מי שנטמאו בתוכו – לצאת ממנו. אם עברו על כך בשוגג חייבים חטאת.}}אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בַּחוּץ אַל יִכָּנֵס לִפְנִים; אֲבָל הַמִּיטַּמֵּא בִּפְנִים אַל יֵצֵא לַחוּץ? 
אָמַרְתָּ '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''. 
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ&quot;''' – הֲרֵי בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;. וּמִנַּיִן אִם יִהְיוּ שׁוֹגְגִין יְהוּ בְּהֲבָאַת חַטָּאת? 
אָמַרְתָּ &quot;אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא וגו' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ וגו'&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ו}} 

{{הע-שמאל|הנטמא בטומאה קלה אמנם חייב לצאת מן המחנה, אבל אם לא נכנס למקדש הוא פטור מקרבן.
אם נכנס למקדש בשגגה הוא חייב חטאת, ואם עשה כך במזיד הוא חייב כרת, שנאמר &quot;ונכרתה הנפש ההיא&quot; ([[במדבר יט כ]]).
החומרה בכניסה למקדש בטומאה חלה גם על מחוסרי כפרה ועל טבולי יום; אמנם מותר למחוסר כיפורים להכנס לעזרת הנשים, ולטבול יום גם לחיל (ראו לעיל) – אבל לא מעבר לכך; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח.]]}}יָכוֹל אַף הַמִּטַּמֵּא טֻמְאָה קַלָּה בְּתוֹךְ הַשּׁוּק יְהֵא בְּהֲבָאַת חַטָּאת? 
וְכִי הֵיכָן הִיא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל הֲבָאַת חַטָּאת? עַל מִי שֶׁנִּטְמָא '''וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ''' שׁוֹגֵג! 
וּמִנַּיִן אִם הָיוּ מְזִידִין בְּהִכָּרֵת? אָמַרְתָּ &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וגו'&quot; {{ממ|במדבר|יט|כ}}! 
אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר. 
&quot;טָמֵא&quot; – {{ב|לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה|ביום השלישי}} וְלֹא {{ב|שָׁנָה|ביום השביעי}}.
&quot;יִהְיֶה&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. 
&quot;עוֹד&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ.
&quot;בּוֹ&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ. 
לְכֻלָּם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, בְּהֲבָאַת חַטָּאת וּבְהִכָּרֵת. 

{{הע-שמאל|הצרוע והזב משולחים מן המחנה, אבל אינם משולחים לאותו המקום: השילוח תלוי בסוג הטומאה; וראו גם את הדרשה על המחיצות [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|בספרי א.]]}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ... טָמֵא&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח טְמֵא מֵת מִמְּקוֹם טְבוּל יוֹם וּמִמְּקוֹם מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ... זָב&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח זָב מִמְּקוֹם טְמֵא מֵת. '''&quot;וִישַׁלְּחוּ... צָרוּעַ&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח מְצֹרָע מִמְּקוֹם הַזָּב. 
יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? אָמַרְתָּ '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', רִבָּה כָּאן מַחֲנֶה אַחַת. 
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;, רִבָּה כָּאן שְׁתֵּי מַחֲנוֹת; &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;, רִבָּה כָּאן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת! 
יָכוֹל כֻּלָּן יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין: זֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה. 
הֵא, מָה הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? זֶה מְצֹרָע. וְהַזָּב חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, וּטְמֵא מֵת חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ו|כלים א ו-ט:]] שם הניסוח שונה: דרגת הקדושה השניה - א&quot;י המערבית – חסרה שם, ואילו כאן מונים את ההיכל יחד עם &quot;בין האולם ולמזבח&quot;; וראו את ההערה של ר' יוסי בסוף משנה ט שם, המופיעה גם כאן. הייחוס של מיעוט הכניסה למקום כלשהו לדרגת קדושתו מביא לטענה אבסורדית, שהמקום המקודש ביותר הוא הגג של ההיכל.}} מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִצּוֹת וְאָמְרוּ: עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. 
וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. 
אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה {{ב|לְבֵית הַשְּׁכִינָה,|להקים בה את בית המקדש}} אֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּשֵׁר לְבֵית הַשְּׁכִינָה. 
עָרֵי חוֹמָה מְקֻדֶּשֶׁת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִין הוֹלְכִין בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִין בְּעָרֵי חוֹמָה. 
יְרוּשָׁלַם מְקֻדֶּשֶׁת מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּעָרֵי חוֹמָה. 
הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַם, שֶׁזָּבִים וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבַּיִת. 
הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, {{ב|שֶׁאֲרָמִיִּים|כינוי לגויים – רומאים}} וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין בְּהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. 
עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל, שֶׁטְּבוּל יוֹם נִכְנָס לַחֵיל וְאֵינוֹ נִכְנָס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. 
עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמְּחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִין לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. 
יִשְׂרָאֵל מְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ נִכְנָסִים לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה וְעַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, 
אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן. 
וּבַעֲלֵי מוּמִין כֹּהֲנִים, פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן, הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן, 
אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. 
וּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. 
וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. 
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל: 
שֶׁאֵין פְּרוּעַ רֹאשׁ וּשְׁתוּי יַיִן וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם. 
וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֵן פּוֹרְשִׁין מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. 
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הָעֲלִיָּה הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת מִכֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּג הָיָה מְקֻדָּשׁ מִן הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְתַקֵּן כּוֹלֶה עוֹרֵב. 

{{הע-שמאל|השילוח תקף לא רק לטמאים הוודאיים אלא גם לאלו הנמצאים בתהליך שיתכן שיביא אותם לטומאה וודאית, כגון מצורע מוסגר, שאם יתפתח הנגע שלו הוא יהיה מוחלט (ראו למשל [[ויקרא יג ד]]-ח); וכן זב שראה זוב פעם אחת, ואם יראה אותו שוב פעמיים במשך 2-3 ימים הוא יחשב כזב גמור (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ג|זבים א ג.]])
הדרשן קורא &quot;כל טמא לנפש&quot; כמורה על חפצים טמאים מנגיעה במת או בשרץ, שגם אותם יש להוציא מן המקדש עד שיטוהרו במי חטאת.}}&quot;צָרוּעַ&quot; – זֶה מֻחְלָט; &quot;'''כָּל''' צָרוּעַ&quot; – זֶה מֻסְגָּר. 
&quot;זָב&quot; – זֶה זָב גָּמוּר; &quot;'''כָּל''' זָב&quot; – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת; &quot;'''וְ'''כָל זָב&quot; – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת. 
'''&quot;כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא אָדָם, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ? 
כְּשֶׁאָמַר &quot;טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. &quot;'''כָּל''' טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּשֶׁרֶץ. 
&quot;'''וְ'''כֹל טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַמִּטַּמְּאִין שֶׁיֵּרָאוּ קֹדֶם לָרֶגֶל. 

{{הע-שמאל|שורת דרשות אלטרנטיביות, מהצד השני: יש להוציא את המצורע לא רק מירושלים אלא מכל ערי החומה (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז]]) – אפילו אם הפסח נעשה בטומאה, אין הזבים וכו' אוכלים ממנו לכתחילה (ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ט|תוספתא פסחים ח ט,]] כר' יהושע.)}}'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְרַבּוֹת עָרֵי חוֹמָה. 
{{ב|וּבַצַּד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: '''&quot;וִישַׁלְּחוּ... זָב&quot;''', שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, זָבִין וְזָבוֹת יוֹלְדוֹת לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. 
וְאִם אָכְלוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. 

{{הע-שמאל|מחוסרי כפרה הם בדרך כלל נשים שעדיין לא הביאו את קרבן היולדת; ממילא דורשים &quot;נקבה&quot; עליהן, ומכאן שבן הזוג – הזכר – הוא טבול היום. הם משולחים מרוב המקדש – ראו לעיל &quot;אין במשמע...&quot;; לעניין שילוח המצורעים - יש להוציאם משלושת המחנות, ראו לעיל &quot;אל מחוץ למחנה...&quot;}}'''&quot;מִזָּכָר&quot;''', זֶה טְבוּל יוֹם; '''&quot;וְעַד נְקֵבָה&quot;''', לְרַבּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;''' {{ב|חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת|יש לשלח את המצורעים.}}.
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ישראל, כולל הטמאים עצמם – לא התנגדו להוצאת הטמאים ועשו כפי שהצטוו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|ספרי סוף א.]]}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא הַמְשַׁלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ; 
וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – 
הֵן מֵעַצְמָן עָשׂוּ, לֹא הֻצְרְכוּ שֶׁיַּעֲשִׂיאוּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה י|ספרא חובה פרשה י א,]] שם לומדים את חובת הוידוי והסמיכה מעבודת יום הכיפורים.}} '''&quot;וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ה}} 
יִתְוַדֶּה עַל חֵטְא אֲשֶׁר חָטָא. &quot;עָלֶיהָ&quot; – עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת, לֹא מִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה. 

{{הע-שמאל|בתורה שבכתב אין, לפי פשוטה, תפילת חובה חוץ מוידוי מעשרות ומקרא ביכורים, הנעשים פעם אחת בשנה, והוידוי על קרבן עולה ויורד, המובא ע&quot;י המטמא את המקדש. הדרשה מתאמצת לבסס את חובת הוידוי של היחיד והציבור בזמן הזה, לאחר החורבן.
ההקשר של הפסוק מויקרא הוא של טומאת המקדש, בדומה להקשר של פס' ב לעיל. הדרשה מרחיבה את חובת הוידוי לכל עבירות היחיד והציבור, ומנתקת אותו מהמקדש – עד שהיא מחייבת וידוי אפילו לציבור שבגלות. בסופה מצוטטת תפילת דניאל הכוללת וידוי ציבורי, שנאמרה בחו&quot;ל.}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת? 
אָמַרְתָּ &quot;דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ&quot;. וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' &quot;חַטָּאתָם&quot;. 
&quot;כָּל חַטֹּאת&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; &quot;כִּי יַעֲשׂוּ&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. 
אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא לַיָּחִיד. מִנַּיִן אַף לַצִּבּוּר וִדּוּי? אָמַרְתָּ &quot;דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ&quot;. 
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? וּמִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? אָמַרְתָּ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהִתְוַדּוּ&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' &quot;חַטָּאתָם&quot;. 
&quot;כָּל חַטֹּאת&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; &quot;כִּי יַעֲשׂוּ&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. 
אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי? אָמַרְתָּ &quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם וְאֶת עֲוֺן אֲבֹתָם&quot; {{ממ|ויקרא|כו|מ}} 
וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים&quot; {{ממ|דניאל|ט|ז}}, מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי חָטָאנוּ לָךְ&quot;. 

{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בנוכחות ציבור מישראל (כולל גרים) ולא מהגויים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ &quot;אִישׁ&quot; – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;כי יעשו&quot;, ומרחיב את חובת הוידוי גם למחשבות על חטאים, למרות שאין עליהן עונש. הוידוי הוא לא רק על חטאים שבין אדם לחברו אלא גם על חטאים המחייבים קרבן אשם, כגון מעילות, וכן על חטאים שאינם מחייבים אפילו בקרבן, כגון הנשבע לשקר; ואף אם חשב לעשות חטא ולא עשה אותו.}} '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ&quot;''', שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. 
'''&quot;מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם&quot;''', מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ: עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. 
'''&quot;לִמְעֹל&quot;''', אַף עַל אֲשָׁמוֹת מִתְוַדִּים. יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? מִנַּיִן בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִמְעֹל&quot;. יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִמְעֹל מַעַל&quot;, לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְקַלֵּל. 

{{הע-שמאל|חייבי מיתות בית דין חייבים להתוודות בשעת הוצאתם להורג, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב;]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי סוף ב.]]}}'''&quot;וְאָשַׁם... וְאָשְׁמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁיִּתְוַדּוּ. 
יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לכאורה הגזלן חוטא חטא גדול מהגנב, הן משום שהשתמש בכח, הן משום שנשבע לשקר שלא גזל; למרות זאת הגנב המשלם כפל או ארבעה וחמישה - פטור מהחומש ומהאשם ואילו הגזלן, שעיקר תשלומו הוא הקרן הנגזלת עצמה - חייב בהם, שנאמר &quot;בראשו&quot;.}}'''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;''', כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, 
אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם! 
מְמַעֵט אֲנִי בַּגַּנָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְאַחַר שְׁבוּעָה; לֹא אֲמַעֵט בַּגַּזְלָן, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אַחַר שְׁבוּעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;''': כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, 
אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. 

{{הע-שמאל|החומש הוא מחוץ לקרן, כלומר 25% מהגזילה. הוא מועבר לנגזל כקנס לגזלן.}}'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו&quot;''' – עַל הַחֹמֶשׁ לְבַד מִמֶּנּוּ. 
'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' – לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ.
 }}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד;]] 
אין להשיב את הגזילה לקטן, אלא לאפוטרופסים שלו או ליורשיו, אבל ניתן להחזיר אותה לאשת הנגזל.
הדרשה מזהה את האיש שאין לו גואל עם הגר שמת ואין לו יורשים; וראו גם ספרי שם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|וב&quot;ק ט יא.]]
הכהנים זוכים בתשלום הקרן והחומש של הגר שמת בלי יורשים. הכספים הללו אסורים לזרים אבל הם רכוש הכהנים, ואינם כספי הקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] '''לאחר''' התשלום, על הגזלן שנשבע לשקר להביא גם קרבן איל לאשם, והאימורים שלו ניתנים למשמרת הכהנים שזכו בכסף; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא-יב,]] הטוענת – בניגוד לדרשתנו – שאם הביא כסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא.
אם הגזלן מת לפני שהביא את איל האשם – אין מקריבים את האיל, כדין אשם שמתו בעליו. אם האיל מת – על הגזלן להביא איל אחר.}}'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''', לָאִישׁ מַחֲזִירִין, וְאֵין מַחֲזִירִין לְקָטָן. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;'''. וְאֵיזֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ גֹּאֵל? זֶה הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! 
לְמִי הוּא גְּזֵלוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: לַכֹּהֵן. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה ערכין פרק ז#משנה ג|ערכין ז ג;]] גם בדיני חרמות אין מניחים לכהן המחזיק בשדה לזכות בו בעצמו, אלא כל הכהנים שותפים בו. דורש &quot;לה'&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]]}}'''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי כֹּהֵן שֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר, 
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִין לְכֹהֵן אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;'''! 
'''&quot;הָאָשָׁם&quot;''' – זֶה הַקֶּרֶן; '''&quot;הַמּוּשָׁב&quot;''' – זֶה הַחֹמֶשׁ; '''&quot;לַה'&quot;''' – לְאָסְרוֹ לְזָרִים. 
אוֹ יָכוֹל יְהֵא מְקֻדָּשׁ לַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַכֹּהֵן&quot;'''. 
'''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל. 
'''&quot;אֲשֶׁר יְכַפֶּר&quot;''' – פְּרָט שֶׁיַּקְדִים אַיִל לַכֶּסֶף; '''&quot;בּוֹ&quot;''' – פְּרָט לְאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}}; '''&quot;עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת הָאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|האיל}}. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;עָלָיו&quot;''' – מְכַפֵּר הוּא אֲשָׁמוֹ עָלָיו! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מפרש &quot;וכל תרומה&quot; במובן רחב – החל על כל מתנות הכהונה.}}'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִיבָּה קֳדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין, שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה. 
וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַחַלָּה, וְהַחֲרָמִים, וְהָעוֹרוֹת, וְהַבְּכוֹרוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. 

{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|לספרי ד,]] שכספי גזל הגר מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאן טוענים שרשאי אדם לבחור לאיזה כהן לתת את הכספים, בדומה לשאר הקדשים - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו.]] כאן מובאת דעת רבן גמליאל ור' נתן ושם דעת ר' עקיבא.
רבן גמליאל מנסה להשוות את מעמדו של הכהן שלו נמסרה המתנה לדין החתן, הזכאי להפר את נדרי אשתו. ר' עקיבא טוען ששאר כהני המשמרת כבר זכו בחלקם לפני שהמתנה נמסרה לכהן אחד מביניהם, ולכן על כולם להתחלק בה. רבן גמליאל דורש בסופו של הדיון את הפסוק &quot;איש... לכהן לו יהיה&quot;.}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: רַשַּׁאי הוּא אָדָם לִיתֵּן אֶת קָדָשָׁיו לְכֹהֵן אֶחָד? אָמַרְתָּ: '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. 
קַל וָחֹמֶר אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה אִם דָּבָר שֶׁאֵין לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי; 
דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי – לֹא יִהְיֶה שֶׁלִּי? 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק; 
תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן יֵשׁ לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק! 
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וּמָה אִם אִשָּׁה, שֶׁאֵין לִי בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לִי הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, 
זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדִי! 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה, שֶׁאֵין לְךָ בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לְךָ תְּהֵא שֶׁלְּךָ, 
זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ חֵלֶק בָּהּ; 
תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֶנּוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן לְאַחֵר עִמְּךָ בָּהּ חֵלֶק! 
אֲמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש קדשים הנאכלים ע&quot;י הבעלים, ויש כאלו  הניתנים לכהן. על שני המקרים  נאמר &quot;ואיש את קדשיו לו יהיו.&quot;}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: מַעֲשֵׂר כַּסְפּוֹ וּמַעֲשֵׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמָיו.
קָדְשֵׁי כֹהֵן לַכֹּהֵן: חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, מַעֲשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ.

{{הע-שמאל|לפני שהלך לזפרין טען ר' עקיבא שיש לוודא שהמשמרת שזכתה בכספי הגזילה היא שמקריבה את איל האשם, כאמור לעיל פס' ח. אבל אחרי ששב משם, שינה ר' עקיבא את דעתו וטען שאין להקפיד על כך, אלא המשמרת המשרתת בזמן הבאת האשם היא שזוכה בו, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] כשם שאין מוציאים את הכסף מהכהנים אם מת הגזלן – כך אין מוציאים אותו אם הגזלן הביא את האשם באיחור.}}'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל;
הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ –
יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ? אָמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹּא בָּא מִזַּפְרִין.
מִשֶּׁבָּא מִזַּפְרִין אָמַר לִי: בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף;
הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנְסָה יְדַעְיָה –
יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיַחֲזִיר לִידַעְיָה? אָמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן&quot;''' – מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה, אֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א.]] והשוו לעיל פסוק ח – הצד השני: שם עסקו בגביית החזר הגזלה וכאן בתשלום להקדש.}}אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ, וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? אָמַרְתָּ '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות קינאוי. הדרישה לעדי קינוי היא חידוש של התושב&quot;ע ביחס לתושב&quot;כ, והיא הופכת את הסתירה לעניין משפטי החורג מהזוגיות של הבעל ואשתו. העדות על הקינוי היא של שני עדים יהודים או גרים – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א|סוטה א א.]] הגרים יכולים לקנא, שנאמר &quot;איש איש&quot;, ומכאן שהם יכולים גם להעיד על קינוי.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנִּין, אֵין מְקַנִּין לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. 
אוֹ '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ אִישׁ&quot;''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. 

{{הע-שמאל|גם בשומרת יבם החשודה בכך יש לקנות, ואם היא נסתרה אחר כך אין ליבם אותה וראו שם משנה ב.
הקינוי נעשה גם לאנשים נוספים שאינם יכולים לקנא, כגון שהתחרש וכו' – וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ח|סוטה ד ח;]] ואפילו השכן יכול לקנא לאשת שכינו; אמנם להשקות את מי שנסתרה יכול רק הבעל עצמו.
כנראה שהקטע באותיות קטנות מקורו ברמב&quot;ם ואינו ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו, שֶׁיְּקַנֵּא לָהֶם – בַּעֲשֵׂה; 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה {{ב|לֵאמֹר&quot;|דורש לאמור – לאו אמור}}''' 
וַעֲדַיִן אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לוֹ לְקִנּוּי; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲרוּסָתוֹ וִיבִמְתּוֹ וְכֹל שֶׁהִיא לוֹ מִשּׁוּם אִישׁוּת? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;לֵאמֹר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot;'''. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' – הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, 
אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנִּין? אָמַרְתָּ: '''&quot;יִשְׂרָאֵל... וְקִנֵּא&quot;''', לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנּוּ. 
&lt;small&gt;מכאן אמרו: אלו שבית דין מקנין להן: מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה במדינה אחרת או שהיה חבוש בבית האסורין. 
לא להשקותה אמרו, אלא לפוסלה מכתובתה. '''&quot;האיש... וקינא&quot;''' לרבות שכנו שיקנא לו.&lt;/small&gt;

{{הע-שמאל|אם הבעל בגד באשתו עם אחת מקרובותיה, ואפילו עם אימה או עם אחותה – אין אשתו אסורה לו, אבל אם קינא לאשתו והיא נסתרה עם מושא הקינוי - היא אסורה עליו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]]}}'''&quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''', אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ; 
וַהֲלֹא תֹּאמַר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ וְהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו! 
מַה לִּמֵּד בְּאִסּוּר שֶׁהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ: אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָאֲסוּרִים לָהּ – נֶאֶסְרָה עָלָיו מִיָּד, 
יָכוֹל אַף בְּאִסּוּר שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו: אִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָאֲסוּרוֹת לוֹ – תֵּאָסֵר אִשְׁתּוֹ וְלֹא תְּהֵא מֻתֶּרֶת לוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִשְׁתּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ. 
מְמַעֵט אֲנִי בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְלֹא אֲמַעֵט בְּאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִשְׁתּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ! 

{{הע-שמאל|האשה המועלת בבעלה (בלשון חכמים: משַנָּה) מועלת בכך בחברה כולה וגורמת למתירנות כבחברה המודרנית, ובכך פוגעת ביסודות החברה בכלל.}}'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ&quot;''', שִׁנַּת בּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בּוֹ, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;'''.
 }}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין קינוי לבהמה, ואם הזהיר אותה שלא תיסתר עם בהמה מסוימת – אין בכך כלום.
זמן הסתירה המחייב את הבעל להשקות את אשתו קצר מאד, וראו בביאור [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|לתוספתא סוטה א א,]] שלהגדרות השונות כאן יש גם משמעויות סימבוליות למין.
הקטע באותיות קטנות חשוד כעיבוד לירושלמי ולבבלי של בעל מדרש הגדול (כהנא), אבל הורוביץ החליט להכניסו בכל זאת למהדורה.}}'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' – עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ, אֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה; &quot;אֹתָהּ&quot; – זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ: 
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, מִנַּיִן אֲנִי מְרַבֶּה כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי&quot;. 
&lt;small&gt;'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' – אֵינִי יוֹדֵעַ {{ב|כַּמָּה|זמן לפחות נמשכת הסתירה}}? אָמַרְתָּ &quot;שִׁכְבַת זָרַע&quot; – כְּדֵי שִׁכְבַת זָרַע. 
הֱוֵי אוֹמֵר: כַּמָּה הִיא סְתִירָה? כְּדֵי טֻמְאָה; כַּמָּה הִיא טֻמְאָה? כְּדֵי בִּיאָה; 
כַּמָּה הִיא בִּיאָה? כְּדֵי הַעֲרָיָה; כַּמָּה הִיא הַעֲרָיָה? כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. 
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לְגָמְעָהּ. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִּי אֶת הַנִּימָה.
פְּלוֹמוֹ אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם&quot; {{ממ|משלי|ו|כו}}.&lt;/small&gt;

{{הע-שמאל|בניגוד לעדי הקינוי, שהם עדים כשרים בבית הדין, עדי הטומאה אינם חייבים להיות עדים כשרים, ואפילו עבד יחיד שראה את האשה נטמאת עם מושא הקינוי פוסל אותה מלשתות וכן פוסל אותה מלקבל כתובה.
כנראה שהקטע באותיות קטנות מקורו בשילוב המשנה והרמב&quot;ם ואינו ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}'''&quot;וְעֵד&quot;''' – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהוֹעִיד; וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהוֹעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֵד' &quot;'''וָ'''עֵד&quot;. 
&lt;small&gt;מיכן אמרו: אמר עד אחד: &quot;אני ראיתיה שנטמאת&quot; – לא הייתה שותה. 
ולא עוד, אלא אפילו עבד אפילו שפחה – הרי אלו נאמנין לפוסלה מכתובתה, ואינה שותה, ותיאסר על בעלה לעולם!&lt;/small&gt; 

{{הע-שמאל|אשה שהעיד בה עד שנטמאה (לא רק שנסתרה) אסורה לבעלה, לבועלה ואם בעלה כהן – אינה אוכלת את התרומה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]] אבל [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|בסוטה א ב]] וכן [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א]] דורשים רק פעמיים &quot;נטמאה... נטמאה&quot;.
הקטע חשוד כעיבוד לבבלי או לספרי של בעל מדרש הגדול (כהנא), אבל הורוביץ החליט להכניסו בכל זאת למהדורה.}}&lt;small&gt;'''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נִטְמָאָה&quot; שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים? 
אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, טְמֵאָה לַבּוֹעֵל וּטְמֵאָה לַתְּרוּמָה!&lt;/small&gt; 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שבית דין מוסמכים לקנות אם הבעל לא עשה זאת – אין הם יכולים להשקות את האשה שנסתרה. וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה.]]}}'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''', זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;קרבנה&quot; – קרבן המביא לטהרת האשה, שהרי היא נכנסת למקדש, ואינה יכולה להכנס אם היא מחוסרת כיפורים על נגעה או על זיבתה; אבל קרבנות אחרים שהתחייבה בהם, כגון חטאת על חילול שבת בשגגה או נדרים ונדבות שנדרה – אינו חייב להביא עבור אשתו כשמשקה אותה; וראו דעת חכמים [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ח|בספרי ח.]]}}'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''', יָכוֹל אַף בִּזְמַן שֶׁחִלְּלָה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָרְבָּנָהּ&quot;'''. 
כְּשֶׁאָמַר '''&quot;אֶת קָרְבָּנָהּ&quot;''' - לְרַבּוֹת קָרְבַּן נִגְעָהּ וְזִיבָתָהּ. 
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֶת אֵלּוּ? 
מְרַבֶּה אֲנִי אֶת שֶׁהֵן בָּאִין לְטָהֳרָה, 
וּמְמַעֵט אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְכַפָּרָה! 

{{הע-שמאל|מותר לכהן להוסיף שמן לשיירי המנחה כשהוא אוכל אותם, אבל בזמן הטקס והקרבת הקומץ המנחה צריכה להיות יבשה.
האיסורים לתת על מנחת הסוטה שמן ולבונה חלים על כל אדם, ולא רק על הבעל ועל הכהן המקריב את המנחה. אבל אם בטעות הוסיף שמן או לבונה ופסל את המנחה, והכין מנחה אחרת – אין בכך כלום. דווקא על מנחת &quot;זכרון&quot;, כלומר זו המוקרבת בטקס השקיית הסוטה – נאסר לצקת שמן ולתת לבונה, ולא על מנחה פסולה.}}'''&quot;לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן&quot;''' - צֹק הוּא עַל שְׁיָרָיו. 
'''&quot;וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה&quot;''' - מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת: מִשּׁוּם 'בַּל יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן' וּמִשּׁוּם 'בַּל יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה'. 
'''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;''', לְשֵׁם שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת - כָּל הָעָם עוֹבְרִין בּוֹ. 
יָכוֹל יְהוּא עוֹבְרִין בְּפִסּוּלוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;'''. 

{{הע-שמאל|אם הסוטה עברה בשלום את המבחן, וניקתה ממנו – יש בטקס כדי להזכיר אותה לטובה; אבל אם חטאה – הטקס מזכיר את עוונה והקב&quot;ה פוגע בה, וכן כל אדם הרואה אותה מזכיר את חטאה; וראו לעניין ההזכרה לטובה [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד,]] ולעניין &quot;מזכרת עוון&quot; [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יח|ספרי יח.]]}} נֶאֱמַר כָּאן &quot;זִכָּרוֹן&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;זִכָּרוֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ח}};
מַה &quot;זִכָּרוֹן&quot; אָמוּר לְמַטָּן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה - אַף &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר כָּאן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. 
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַזְכֶּרֶת עָוֹן&quot;. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָוֹן&quot;''', שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מַזְכִּיר עֲוֹנָהּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֶיהָ שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לזקן ממרה, שמשהים את המתתו לרגל כדי לפרסם את מותו (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|סנהדרין יא ד]]), את השקיית הסוטה אין דוחים לרגל דווקא, אלא כשהיא מועלית למקדש מבצעים את הטקס מיד.
יש לפנות את העזרה בזמן הטקס, כדי שייראה משער ניקנור (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]) פתח ההיכל ועליו הטבלה שעשתה הילני המלכה, ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ב#ג|תוספתא יומא ב ג.]]}}  '''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. 
'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה'&quot;''' – יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]] אם אין עפר מתחת הטבלה – הכהן מביא עפר ממקום אחר, מניח אותו שם ואז לוקח כמות שניכרת לעין לערבוב במי הכיור, שנאמר &quot;יקח הכהן&quot;; והשוו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|ספרי י,]] שם דורשים את הדין שמביא עפר ממקום אחר מלשון העתיד &quot;יהיה&quot;, וכאן – מ&quot;הכהן&quot;.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים&quot;''' – מְקֻדָּשִׁין מִן הַכִּיּוֹר, וְשִׁעוּרָן חֲצִי לוֹג. 
אִי '''&quot;חֶרֶס&quot;''', יָכוֹל בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶס&quot;''' – הָא מָה הַדָּבָר? בִּקְעָרָה שֶׁל חֶרֶס. 
'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''' – יְהֵא לוֹ מָקוֹם מְתֻקָּן שָׁם. 
כֵּיצַד? נִכְנָס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, 
וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ – נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ. 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אִם אֵין שָׁם עָפָר, מְתַקֵּן שָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן&quot;'''. 
דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן&quot;''' – וְלֹא זָר. '''&quot;וְנָתַן עַל הַמַּיִם&quot;''' – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] וכלשון הדרשה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו.]]}}עֲפַר שׂוֹטָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; אֵפֶר פָּרָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; רֹק יְבָמָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו.]] החבל שומר שלא יחשפו שדי הסוטה מבעד לבגדים הקרועים.}}יַחְגְּרֶנָּה בְּחֶבֶל שֶׁל מְגָג; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁנֵי חֲגוֹרִים הָיָה חוֹגְרָהּ – אֶחָד לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ וְאֶחָד לְמַטָּה מִדַּדֶּיהָ. 

{{הע-שמאל|אם האשה קיטעת (גידמת) או חיגרת אינה שותה.}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''וְהֶעֱמִיד... וְנָתַן'''&quot;? – וְלֹא קִטַּעַת וְחִגֶּרֶת. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' טו.}}&quot;'''וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן'''&quot; – נֶאֱמַר כָּאן &quot;זִכָּרוֹן&quot;, וְנֶאֱמַר לְמַעָּלָן &quot;זִכָּרוֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; 
מַה &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר לְמַעָּלָן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! 

{{הע-שמאל|כל הכנת המנחה צריכה לכתחילה להיות לשם הסוטה המסוימת שלפנינו, אבל בדיעבד היא כשרה גם אם לא כיוון לשמה.}}&quot;'''מִנְחַת קְנָאֹת הִוא'''&quot; – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. 
יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הִיא&quot;. 
&quot;'''וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים'''&quot; – יַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו את ההלכות הללו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|בתוספתא סוטה א ד,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ט|וספרי ט,]] [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ח|תוספתא נגעים א ח,]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ח|סנהדרין ו ח,]] [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|ונגעים ג א.]]}} '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְלֹא שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת, 
וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאַחַת, 
וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁנַיִם כְּאַחַת, וְלֹא מַחְלִיטִין שְׁנַיִם כְּאַחַת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] החשודים כגנב וכגזלן נשבעים שבועת הפיקדון, ראו שם. חשוב שהסוטה תבין את תוכן הטקס.
ההשבעה כוללת גם סטיות נוספות, שיכול אדם לקנא להן, למרות שאין משקים אותה עליהן - ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] והשוו לעיל בדרשה לפס' יב.
הביטוי &quot;דרך איברים&quot; מופיע רק בבבלי, ולכן כהנא משער שאולי השורה אינה מקורית בספרי זוטא. בכל מקרה נראה שהמשמעות זהה עם &quot;המערה אותה מכל צד&quot;.}}'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''', בִּלְשׁוֹנָהּ; אֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן – בִּלְשׁוֹנָם. 
'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת הַמְּעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. 
'''&quot;וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו. 
יָכוֹל כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּחַת אִישֵׁךְ&quot;'''; אֶת שֶׁהוּא תַּחַת אִישָׁהּ – שׁוֹתָה, אֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת! 
&lt;small&gt;'''&quot;טֻמְאָה&quot;''' – {{ב|לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵיבָרִים|חיכוך האיברים בלבד}}.&lt;/small&gt;
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הטקס כולל האשמה בוטה כלפי הסוטה, המובנת רק לפי פרשנות חז&quot;ל, שהוסיפו את איסור הסתירה של האשה. לעניין גלגול השבועה והרחבתה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] וראו בדרשה לפס' יט.}}'''&quot;וְאַתְּ&quot;''' – מְזִידָה הָיִית! 
'''&quot;כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת&quot;''', לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁיְּקַנּוּ לָהּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''', לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבַד, 
אֶלָּא עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׂטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;שבועת האלה&quot; היא שבועה שיש בה קללה. השימוש בה הוא רק בהשבעת הסוטה; הכהן אינו חייב להשביע דווקא בלשון הקללה; אם השביע בלעדיה יצא, אבל אם השתמש רק בקללה ולא בלשון שבועה – לא יצא; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יד|ספרי יד,]] לימוד הפוך: &quot;כל השבועות שבתורה אינה אלא באלה ובשבועה&quot;}} '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''', יָכוֹל אַף שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה? 
אָמַרְתָּ &quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן&quot; וְגוֹ'; שְׁבוּעַת הָאִשָּׁה בְּאָלָה, אֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;? 
אִם הִשְׁבִּיעָהּ בִּשְׁבוּעָה – יָצָא; אִם הִשְׁבִּיעָהּ בְּאָלָה – לֹא יָצָא. 

{{הע-שמאל|החרשת, כמו הגידמת והחיגרת – אינה שותה. כאן מפרטים את הקללה: מדובר בהוקעה חברתית של הסוטה בפי הציבור, וראו גם לעיל בסוף הדרשה לפס' טו.}}'''&quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;''' – פְּרָט לְחֵרֶשֶׁת. 
'''&quot;לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה&quot;''', יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ &quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, 
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנָּשִׁים נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ, וְ{{ב|לָטוֹת|מקללות}} זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת: אִם עָשִׂית חֵפֶץ זֶה – יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז.]] הדוגמאות של דור המבול, אנשי סדום והמצריים מובאות [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|בתוספתא ג ב-ג]] כדוגמאות לכלל אחר: &quot;בטובה שהטלתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? – בה אני נפרע מכם!&quot;. [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא דפסחא ז]] מסתיים ב&quot;ומה אם מדת פורענות מעוטה מי שהתחיל בעבירה לוקה תחילה - קל וחומר למדה טובה&quot;.
המובא באותיות קטנות כנראה מקורו במשנת ר' אליעזר ואינו מקורי בספרי זוטא (כהנא).}}'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה&quot;''' – מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילָה הָעֲבֵרָה, מִשָּׁם הִתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. 
&lt;small&gt;הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן; לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן – וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם... מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; {{ממ|בראשית|ז|כג}}; 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת&quot;, וּכְתִיב &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot;;{{הפניה לפסוקים|בראשית|יט|ד|יא}} 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וּמֵת כָּל בְּכוֹר אֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יא|ה}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] הדוגמא של שמשון עדיין נכנסת תחת הכלל &quot;מקום שהתחיל בעבירה - ממנו התחילה הפורענות&quot;}}שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, וּלְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו.&lt;/small&gt; 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א סוף ז:]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}'''&quot;וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ; וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָאוּ&quot;''' – וּבָאוּ אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה! 

{{הע-שמאל|הכפילויות &quot;בטן... ירך&quot;, ו&quot;אמן אמן&quot; נדרשות שהעונש אינו מוגבל רק לאשה הנואפת אלא משיג גם את הגבר שעמו נאפה, למרות שהוא אינו נוכח בטקס בעצמו; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא כפילות אחרת &quot;ובאו... ובאו&quot;. כמו כן נדרשות הכפילויות על גלגול השבועה שמוטלת על האשה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה;]] וראו לעיל בדרשות לפס' יט-כ.}}'''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''', 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;'''. 
'''&quot;אָמֵן אָמֵן&quot;''', אָמֵן עַל הָאָלָה – אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה; אָמֵן מֵאִישׁ זֶה – אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר; 
אָמֵן לְשֶׁעָבַר – אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא; אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין – אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשּׂוּאִין! 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|ספרי טז.]] בניגוד לגט, כאן אין הבעל יכול לכתוב את המגילה.}}'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת&quot;''', יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא כּוֹתֵב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֵלֶּה&quot;'''. 
'''&quot;הַכֹּהֵן&quot;''' – שֶׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כֹּהֵן קָטָן – פְּסוּלָה. 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מסכים בסופו של דבר עם ר' אליעזר, אבל מסייג את דבריו לזמן שבו המגילה כבר נכתבה, ומאפשר לה להודות לפני כן; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ג|סוטה ג ג,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ג|ותוספתא סוטה ב ג]] בכל מקרה הלחץ הנפשי על הסוטה גדול מאד ויש חשש שהיא תגיע להודאת שוא כדי שלא לשתות.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – עַל כָּרְחָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִף, וּמְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא נֵדַע אִם טְהוֹרָה הִיא, אִם אָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' וְאִם אָמְרָה 'טְהוֹרָה אֲנִי'. 
אֵימָתַי מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ? מִשֶּׁהַשֵּׁם נִמְחַק! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]] הדרשה והמשנה מתארות את הפורענות הבאה על האשה. כאן יש גם חריזה.}}'''&quot;וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אֶלָּא יְהוּ עוֹשִׂין בָּהּ מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת; 
הָיְתָה {{ב|מְלֻבֶּנֶת|בעלת עור בהיר}} – עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה; מְאֻדֶּמֶת – עוֹשִׂין אוֹתָהּ {{ב|יְרוֹקָה;|צהובה}} 
יִתְרַע פִּיהָ, יִתְפַּח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִצָּל, תְּהֵא זָבָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִים; 
תְּהֵא מְפַהֶקֶת, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵיבָרִים אֵיבָרִים! 
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טקס הסוטה מלמד שגם בהבאת הביכורים יש מצוות תנופה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה ש|ספרי דברים ש,]] שמייחסים את הדרשה לר' אליעזר בן יעקב.
גם אם האשה נסתרה פעמיים, או עם שני גברים שונים - היא מביאה מנחה אחת. 
המנחה צריכה להיות בכלי אחד, ואין לחלק אותה לשני כלים.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' – נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִיָּד&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כו|ד}}; 
מַה &quot;מִיָּד&quot; שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – תְּנוּפָה, אַף &quot;מִיָּד&quot; שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – תְּנוּפָה! 
'''&quot;אֶת מִנְחַת הַקְּנָאֹת&quot;''' – מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת! 
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא טְעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה! 
'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה&quot;''' – מִן הַמִּנְחָה הַמְּחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|ספרי יז:]] שם נאמר שהקטרת המנחה מעכבת, כלומר אין להשקות את האשה לפניה. כאן חולק על כך ר' שמעון.}}'''&quot;וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' – מַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. 
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְמַעֲשֶׂה יְחִידִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַחַר&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר הַמִּנְחָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַחַר&quot;? 
אֶלָּא: אִם קָדְמָה מִנְחָה – כְּשֵׁרָה, וְאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה – כְּשֵׁרָה. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כד. אם האשה נאפה בשוגג, כגון שלא ידעה עם מי היא שוכבת – אינה נענשת כששותה את המים. חז&quot;ל ממשיכים את המגמה של פרשנות טקס הסוטה כעונש על חטא ולא כאורדיליה; והשוו לעיל בדרשה על פס' כ.}}'''&quot;וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמָּיִם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: מִשֶּׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה – מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. 
'''&quot;וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ&quot;''' – פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת. 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גלגול השבועה כלל, כפי שראינו לעיל בדרשה על פס' כב, גם תנאי לעתיד, כלומר התנאי &quot;וטהורה היא&quot; אינו מתקיים כל זמן שהאשה בחיים.
'יש אומרים' ורבן גמליאל חולקים בשאלה אם הסוטה עשויה להיות מעוברת. 
ר' אלעזר עונה לר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יט|בספרי יט,]] &quot;אם כן ילכו כל העקרות ויקלקלו&quot;, וטוען שהפקידה היא פיצוי הולם לסבל ולבזיון שבטקס ההשקאה. נראה שזו גם דעתו של ר' עקיבא בספרי שם. 
לדברי ר' יהודה ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]]
לדברי ר' שמעון ראו ספרי שם: אם לא נטמאה - טהורה היא ומותרת לבעלה.}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה&quot;''' – לְשֶׁעָבַר, '''&quot;וּטְהֹרָה הִיא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבֹא.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: '''&quot;וּטְהֹרָה הִיא&quot;''' – טָהוֹר הוּא הַוָּלָד; 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – פְּרָט לִזְרוּעָה, לוֹמַר: אֵין עֻבָּרָה שׁוֹתָה!
'''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ בָּנִים, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיְתָה יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים – תֵּלֵד נָאִים, שְׁחוֹרִים – תֵּלֵד לְבָנִים, קְצָרִים – תֵּלֵד אֲרֻכִּים,
נְקֵבוֹת – תֵּלֵד זְכָרִים; הָיְתָה יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים – יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה, יוֹלֶדֶת אֶחָד – תֵּלֵד שְׁנַיִם שְׁנַיִם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין נוֹתְנִין לָעֲבֵרָה שָׂכָר!
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לַזֶּרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – מֻתֶּרֶת הִיא לַזֶּרַע מֵעַתָּה.
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|ספרי במדבר כ,]] דעת ר' יאשיה: השקאת הסוטה נוהגת גם בעתיד, במקדש, ולא רק במשכן; אבל לא בבמה.
מחלוקת האם משקים גם נשים פסולות, כמפורט בפנים.
וראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה משנה ו|עדיות ה ו,]] שעקביא בן מהללאל התנגד להשקיית שפחה.}}&quot;'''זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת'''&quot; – הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילֹה וּבְבֵית הָעוֹלָמִים. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''זֹאת'''&quot;! 
&quot;'''אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'''&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִשָּׁה&quot;, &quot;אִשָּׁה&quot; בְּכָל הַפָּרָשָׁה? 
לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, 
בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְעַמּוֹנִי וּלְמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, לְכוּתִי וּלְחָלָל – 
לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיִּשְׁתּוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין אֶת הַפְּסוּלוֹת! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אשת כהן שותה, ואם אינה טמאה היא נטהרת, למרות שהיתה אסורה עליו בדרך למקדש ולמרות שהכהנים החמירו וגירשו את נשיהם שנשבו.
אשת סריס שותה, למרות שאינו יכול לעבר אותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]] כנראה הובא דינה כאן בעקבות המשנה.
כשמדובר באשת כהן שיירי המנחה אינם נאכלים; ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ז|תוספתא סוטה ב ז,]] אבל שאר דיני ההשקאה זהים לאלו של ישראל.}}&quot;'''אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו'''&quot;, 'אִישׁ' &quot;'''אוֹ''' אִישׁ&quot;, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס, שֶׁיְּקַנּוּ.
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יְקַנֵּא כֹּהֵן; וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא:
וּמָה אִם שְׁבוּיָה, שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט;
שׂוֹטָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִישׁ' &quot;'''אוֹ''' אִישׁ&quot; – לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס!
&quot;'''וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה''''&quot;, לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת!
&quot;'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן'''&quot;, יָכוֹל כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן?
וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהּ, אֶלָּא הִשְׁבִּיעָהּ וְהִשְׁקָהּ וְהִקְטִיר קֹמֶץ מִנְחָתָהּ, דַּיּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'''&quot;.
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם הבעל קינא לאשתו הוא חייב להשלים את התהליך ולהשקות אותה את המים.
לעניין זה ולעניין יסורי המצפון של הבעל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כא|ספרי במדבר כא.]]
ר' חלפתא ור' שמעון חולקים בשאלה אם אשה טמאה מתה מיד או שזכויותיה מעכבות את מותה; וראו דברי ר' עקיבא שם. ר' שמעון טוען שהשהיה בעונשה של הסוטה עלולה לחלל את השם ולפגוע בהרתעה של המים המרים; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד-ה.]]}}'''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה הָאִשָּׁה. 
וּמִנַּיִן אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;'''. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁשָּׁתַת וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, אֵין בַּעְלָהּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִסְתְּרָה פַּעַם אַחֶרֶת 
וְנִטְמְאָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;'''. 
רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: הֲרֵי אִשָּׁה שֶׁשָּׁתַת מַיִם וְהָיוּ בְּיָדֶיהָ זְכֻיּוֹת – יִתְלוּ לָהּ לְשָׁעָה. 
וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפָן לְבָדְקָהּ אַחַר זְמַן? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;'''. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִלּוּל הַשֵּׁם הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל אֲתַר, 
כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת מִן הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לַחֲבֵרוֹתֶיהָ:
'אַל תִּמָּנְעוּ מִלַּחֲטֹא! כְּבָר שָׁתִיתִי וְלֹא פָּגְעוּ בִּי הַמַּיִם, דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהֶן {{ב|צֹרֶךְ|ממשות, תועלת}} כְּלָל!'
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;''' – מִיָּד!
}}</text>
      <sha1>d24c55p69eguhiirnjaep6aototmu1e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>881608</id>
    <revision>
      <id>3019810</id>
      <parentid>3017342</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:26:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3019810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99188" sha1="q2imtg7o6cj6uw6g6ao8d2zhusv2lz9" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו בספרי, ושולב בטעות (אפשטיין).}}&lt;small&gt;'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי.&lt;/small&gt; 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו במשנה וברמב&quot;ם, ושולב בטעות (כהנא).}}&lt;small&gt;'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה.&lt;/small&gt; 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.
השורה באותיות קטנות מקורה בבבלי ואינה ספרי זוטא (ליברמן).}}&lt;small&gt;'''&quot;קדש יהיה&quot;''', מכן אמרו: סתם נזירות שלשים יום, מניין 'יהיה'.&lt;/small&gt; 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב-30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;{{ב|(ושמו את שמי על) [אֶת]|הגהה על פי מה&quot;ג מהדורת מוסד הרב קוק}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}&lt;small&gt;דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}}.&lt;/small&gt;
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}&lt;small&gt;'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.&lt;/small&gt;
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.
המובא באותיות קטנות נמצא רק בגירסת מה&quot;ג ומקוריותו מסופקת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
&lt;small&gt;וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.&lt;/small&gt;
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>q2imtg7o6cj6uw6g6ao8d2zhusv2lz9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019811</id>
      <parentid>3019810</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3019811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99190" sha1="j242yp95chfwox41f6rvi71r9rycyjp" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו בספרי, ושולב בטעות (אפשטיין).}}&lt;small&gt;'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי.&lt;/small&gt; 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.
המובא כאן באותיות קטנות כנראה מקורו במשנה וברמב&quot;ם, ושולב בטעות (כהנא).}}&lt;small&gt;'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה.&lt;/small&gt; 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.
השורה באותיות קטנות מקורה בבבלי ואינה ספרי זוטא (ליברמן).}}&lt;small&gt;'''&quot;קדש יהיה&quot;''', מיכן אמרו: סתם נזירות שלשים יום, מניין 'יהיה'.&lt;/small&gt; 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב-30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;{{ב|(ושמו את שמי על) [אֶת]|הגהה על פי מה&quot;ג מהדורת מוסד הרב קוק}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}&lt;small&gt;דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}}.&lt;/small&gt;
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}&lt;small&gt;'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.&lt;/small&gt;
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.
המובא באותיות קטנות נמצא רק בגירסת מה&quot;ג ומקוריותו מסופקת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
&lt;small&gt;וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.&lt;/small&gt;
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>j242yp95chfwox41f6rvi71r9rycyjp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1344645</id>
    <revision>
      <id>3019819</id>
      <parentid>3017194</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:49:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3019819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33807" sha1="aru6nv72db7ym8ozer9h0t8f01f7uwp" xml:space="preserve">==פרק ז==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משיחת המשכן התקיימה רק לאחר שהושלמה כל בנייתו.}}'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ אִם בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ אוֹ בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בְּיוֹם '''כַּלּוֹת''' מֹשֶׁה&quot; אֵינוֹ בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ! 

{{הע-שמאל|הדרשה מונה את כל הקדושות שהיו במדבר; של אנשים – משה, אהרון והכהנים, הלוויים וכל ישראל – ושל המשכן. הקידוש נעשה בדרך כלל ע&quot;י פעולות ומצוות, חוץ ממשה שהתקדש ישירות בענן כבוד ה'.
קידושם של אהרון, בניו והמשכן מפורטים בתיאור מלא, ולא רק במקורות מהפסוקים.
כל המובא באותיות קטנות מקוריותו מסופקת. הוא מופיע רק במדרש רבה ומה&quot;ג והורוביץ כתב ש&quot;אין לו ראייה שהוא מס&quot;ז&quot;, ואפשטיין כתב שהוא &quot;מדרש מאוחר&quot;.}}&lt;small&gt;&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;, מֹשֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן&quot; {{ממ|שמות|כד|טז}}. 
אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בְּשֶׁמֶן וּבְדָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן&quot; וְגוֹ' {{ממ|ויקרא|ח|ל}}. 
מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת אַהֲרֹן. 
הָיָה מַפְשִׁיטוֹ וּמַרְחִיצוֹ, וְסָךְ בֵּין עֵינָיו {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}} וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישׁוֹ, 
וּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]}}מְשִׁיחַת בָּנָיו כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת בָּנָיו. 
הָיָה מַפְשִׁיטָן וּמַרְחִיצָן, וְסָךְ בֵּין עֵינֵיהֶם כְּמִין כִּי וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישָׁן, 
וּבְנֵי אַהֲרֹן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|יתכן שגם כאן מדובר על בגדי הכהנים ההדיוטות; ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|מנחות שם.]]}}הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בְּהַזָּיָה וּבְתִגְלַחַת, בְּקָרְבָּן וּבִתְנוּפָה. 
בְּהַזָּיָה מִנַּיִן? &quot;הַזֵּה עֲלֵיהֶן מֵי חַטָּאת&quot; {{ממ|במדבר|ח|ז}}. בְּתִגְלַחַת מִנַּיִן? &quot;וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם&quot; (שם). 
בְּקָרְבָּן מִנַּיִן? &quot;וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר...&quot; {{ממ|במדבר|ח|ח}}. 
בִּתְנוּפָה מִנַּיִן? &quot;וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|ח|יא}}. 
יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}}.
הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבְפֵרוּק וּבְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. 
בַּעֲמִידָה מִנַּיִן? &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן... הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|שמות|מ|יז}}, 
בְּפֵרוּק מִנַּיִן? &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|במדבר|ד|כ}}. 
בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן? &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|ויקרא|ח|י}}.&lt;/small&gt; 

{{הע-שמאל|משה היה מעמיד את המשכן, מושח אותו מבחוץ פנימה ומפרקו מבפנים החוצה שבעה ימים, וביום השמיני העמיד אותו ומשח אותו ולא פירקו. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מד|בספרי מד.]]}}מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, 
וּבַשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וְלֹא מְפָרְקוֹ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ. 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ מִבַּחוּץ – וְנִכְנָס, 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ, הָיָה מְפָרְקוֹ מִבִּפְנִים – וְיוֹצֵא! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנשיאים היו כאלה כבר במצרים, ולא מונו ע&quot;י משה, וראו [[במדבר ב]]; והם שפקדו את השבטים במדבר והובילו אותם במסעם; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מה|ספרי מה.]]}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל... הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת&quot;''' – בְּמִצְרָיִם,
'''&quot;הֵן הָעוֹמְדִין עַל הַפְּקוּדִים&quot;''' – הֵם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַמִּנְיָן וְעַל הַדְּגָלִים. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התרגום בישעיה מט של &quot;בחוצן&quot; הוא &quot;בציבייה&quot;. ר' ישמעאל דורש צב – צבע.}} '''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', אֵין צָב אֶלָּא קְמוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים&quot; {{ממ|ישעיה|סו|כ}}.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כב}}.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ. 
'''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵי נְשִׂיאִים הֵבִיאוּ עֲגָלָה אַחַת, וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הֵבִיא פָּר. 
וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא: שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? 
וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן. 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת, וְלֹא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבֶּרֶת? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה חשש מהמנהיגות של הנשיאים ורצה לפגוע בה ע&quot;י סירוב לקבל את תרומתם, אבל הקב&quot;ה הבטיח לו שהוא הנביא החשוב בעם, ואילו היה דורש מהנשיאים להביא את תרומותיהם בפירוט היה עושה זאת ע&quot;י משה, ודרש ממנו לקחת את התרומה. מסתבר שמדובר ביוזמה של הנשיאים ולא בדרישה אלוהית בנבואה.
ביאור אחר: משה חשש שאם יקבל את קרבנות הנשיאים יהיה בכך חילול הקודש ועירוב שלו עם יוזמה אנושית כמו במעשה נדב ואביהו. הקב&quot;ה מלמד אותו שיוזמה אנושית מקובלת ומבורכת בתנאי שהיא יוזמה של ציבור ולא של יחידים.}}'''&quot;קַח מֵאִתָּם&quot;''', הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר: דּוֹמֶה שֶׁמָּא עָבְרָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אִלּוּ אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶן לְהַקְרִיב, לֹא לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶן? אֶלָּא הֵן הִתְנַדְּבוּ בְּעַצְמָן! 
וְהָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב לָקַחַת מִיָּדָם; אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את המשימות של הלוויים לעגלות שקבלו.}}'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', מָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן...&quot; {{ממ|במדבר|ד|כה}}
'''&quot;וְאֵת אַרְבַּעַת הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', וּמָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד?
אָמַרְתָּ: &quot;וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן&quot; וְגוֹ' {{ממ|במדבר|ג|לו}}
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקטע באותיות קטנות מקורו במשנת ר' אליעזר ואינו ספרי זוטא מקורי (כהנא).}}&lt;small&gt;'''&quot;ויאמר ה' אל משה&quot;''', חמישה עשר פעם נדבר עם משה ביום אחד, ואיזה? זה יום הוקם המשכן. 
ואלו הן:
&quot;אדם כי יקריב מכם קורבן&quot; {{ממ|ויקרא|א|ב}}, &quot;צו את אהרן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ב}}, &quot;קח לך עגל&quot; {{ממ|ויקרא|ט|ב}},
&quot;יין ושיכר אל תשת&quot; {{ממ|ויקרא|י|ט}}, &quot;איש איש מבית ישראל אשר ישחט&quot; {{ממ|ויקרא|יז|ג}}, &quot;כמעשה ארץ מצרים&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ג}},
&quot;קדשים תהיו&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ב}}, &quot;אמור אל הכוהנים&quot; {{ממ|ויקרא|כא|א}}, &quot;וישלחו מן המחנה&quot; {{ממ|במדבר|ה|ב}}, 
&quot;כה תברכו&quot; {{ממ|במדבר|ו|כג}}, &quot;קח מאיתם&quot; {{ממ|במדבר|ז|ה}}, &quot;נשיא אחד ליום&quot; {{ממ|במדבר|ז|יא}}, 
&quot;בהעלתך&quot; {{ממ|במדבר|ח|ב}}, &quot;קח את הלוים&quot; {{ממ|במדבר|ח|ו}}, &quot;ויקחו אליך פרה אדומה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}}.&lt;/small&gt;

{{הע-שמאל|לפי הדרשה הסכימו כל הנשיאים בעצמם שנחשון יקריב ראשון; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מז|ספרי מז,]] שם משה קבע בנבואה שיקריבו לפי סדר המסעות.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''', אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לְכֻלְּכֶם נֶאֱמַר לִי שֶׁתַּקְרִיבוּ,
אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן? 
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן; אָמְרוּ: זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, וְהוּא רָאוּי לְהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה –
וְהוּא מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... נַחְשׁוֹן&quot;. 
בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;קָרְבָּנוֹ&quot;, וּבוֹ כְּתִיב &quot;וְקָרְבָּנוֹ&quot;; בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;עַתֻּדִים&quot; חָסֵר, וּבוֹ כְּתִיב &quot;עַתּוּדִים&quot;.
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקערה והמזרק הם כלי קודש ולכן אם הוכנס לתוכם דבר מה, אפילו בטעות – המוכנס אליהם קדוש, וראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ח|תוספתא זבחים א ח,]] &quot;שקדשו בכלי&quot;. אם נטמאו הכלים הם פסולים, וכן אם השתמש בהם כהן מחוסר כפרה הם פסולים.}}'''&quot;קַעֲרַת כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַחַת&quot;'''? '''&quot;מִזְרַק כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;''' {{ממ|שמות|כה|כט}}, 
וְכִי בָּהֵן הָיוּ מְנַסְּכִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ&quot;''' {{ממ|במדבר|ד|ז}}! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה.
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדרך נס קרבנות הנשיאים היו זהים, למרות שלא תיאמו ביניהם מראש. לכן קרבן של כל נשיא נקרא על שמו, שהרי הרכבו הוא יוזמה של הנשיא.}}&quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכֻּלָּן נִתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, 
&quot;זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר&quot;! 

{{הע-שמאל|משה היה מלך, אהרון אחיו כהן גדול, נדב ואביהו סגני כהונה. והשוו לסיפור על קמחית, [[ביאור:תוספתא/יומא/ג#כ|בתוספתא יומא ג כ.]] נראה שלמרות שהיה אבל אחד בלבד – הוא גבר על השמחות.}}בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אַרְבַּע שְׂמָחוֹת וְאֵבֶל אֶחָד:
רָאֲתָה יְבָמָהּ – מֶלֶךְ, אָחִיהָ – נָשִׂיא, בַּעְלָהּ – כֹּהֵן גָּדוֹל, שְׁנֵי בָּנֶיהָ – סְגָנֵי כְּהֻנָּה; וְאֵבֶל אֶחָד – עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ. 
עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא אוֹמֵר:
&quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו...&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}, &quot;בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|א}}.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לפי הדרשה היוזמה לתת עגלות היתה של שבט יששכר, ולכן הוא הקריב ביום השני. הדרשה אינה מזכירה את סדר המסעות כעיקרון לסדר ההקרבה.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר&quot;''', לָמָּה כְּתִיב בְּיִשָּׂשכָר &quot;הִקְרִיב&quot;? 
לְפִי שֶׁהִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁנָּתַן עֵצָה לַשְּׁבָטִים שֶׁיָּבִיאוּ עֲגָלוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יָשִׁיב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|דברי הימים א|ז|א}}, וַהֲלֹא שְׁמוֹ &quot;יוֹב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|בראשית|מו|יג}}! 
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָשִׁיב? שֶׁ'''הֵשִׁיב''' עֵצָה לַשְּׁבָטִים לַעֲשׂוֹת עֲגָלוֹת! לְפִי כָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ &quot;הִקְרִיב&quot;, 
כְּאִילּוּ הוּא לְבַדּוֹ שֶׁהִקְרִיב, וְאֵינוֹ טְפֵלָה לַאֲחֵרִים! 
}}

===פסוק פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' א, וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נג|ספרי נג.]] המזבח נמשח במשך שמונה ימים, ולכן מדייקת הדרשה שמדובר ביום שבו סיים משה למשוח אותו, כלומר ביום השמיני.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', אֵין יָדוּעַ אִם בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ אוֹ בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' – הָא כְּבָר כִּלּוּי אָמוּר; 
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', עֲדַיִן הַדָּבָר חָלוּק! – הָא יָדַעְתָּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן; 
'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', לֹא בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ – אֶלָּא בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 

{{הע-שמאל|הקדשת המזבח ומשיחתו, וכן משיחת הכהנים היו חד פעמיות, ולעולם לא יחזרו וימשחו, לא בימות המשיח ולא בעולם הבא!
שתי דרשות עם אותו המסר, אחת על במדבר והשניה על ויקרא.}}'''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשָׁח מֵעַתָּה? אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח מֵעַתָּה! 
אֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשַׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
אָמַרְתָּ '''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי&quot;''' וְגוֹ', עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|לה}}, יָכוֹל שֶׁהֵן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה. 
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבֹא? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין לֶעָתִיד לָבֹא! 

{{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן לד#ד|אדר&quot;נ לד ד.]] למרות שהם מכונים &quot;בני היצהר&quot;, כהן הצדק ומלך המשיח לא ימשחו בעצמם אלא אבותיהם נמשחו.}}וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִין עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ&quot;''' {{ממ|זכריה|ד|יד}}? 
זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד: זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ, וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יז, שבדרך נס היו כל הקרבנות זהים. הנשיאים חלקו כבוד זה לזה (ראו לעיל בדרשה לפס' יא) והשיוויון בקרבנות מאפשר לראות אותם כקרבנות ציבור הדוחים את השבת, שבודאי חלה לפחות פעם אחת במהלך ההקרבה.}}'''&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן כֵּן מִשְׁקָלָן! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ; 
שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ – לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי {{ב|חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד|ומאפשר לכם להקריב גם בשבת}},
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''! 
}}

===פסוק פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין משקל הכלים השוה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נד| ספרי נד-נה.]] כאן מוסיפים שגם הבהמות היו זהות זו לזו בגדלן ואפילו בצבעיהן.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף, כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת&quot;'''.
וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁ'''&quot;אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;'''?
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת הָיוּ יְתֵרִים, וּבִזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן אַחַת אַחַת הָיוּ חֲסֵרִים?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''': בֵּין שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת, בֵּין שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד!
'''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת הַכֵּלִים, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין;
מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה מִנַּיִן, אִם שְׁחוֹרוֹת – שְׁחוֹרוֹת, אִם לְבָנוֹת – לְבָנוֹת?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה, מִדַּת בְּהֵמָה דַּקָּה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵילִם שִׁשִּׁים, עַתּוּדִים שִׁשִּׁים, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים&quot;''':
}}

===פסוק פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' פד.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ '''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' לְמַעְלָה. 
}}

===פסוק פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|האופי של השראת השכינה כאן ובספר שמות הוא שונה: כאן השכינה במגמה של עליה מהארץ למעלה, ולכן היא נחשפת לפני משה פה אל פה, ואילו בספר שמות היא יורדת מן השמים והיא מסכנת את הנכנסים למשכן. יתכן שההבדל בכיוונים נובע מקרבנות הנשיאים, שבאו מהארץ למשכן, ואם כך הרי הקרבנות הללו הם שאיפשרו למשה להכנס למשכן ולשוחח בו עם הקב&quot;ה!}} '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|שמות|מ|לה}}, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מַגַּעַת לָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה&quot;, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל;
וּבִזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;'''! כֵּיוָן שֶׁהָיָה נִכְנָס - הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|שלושה יתרונות בנבואת משה על נבואת בלעם, ושלושה יתרונות בנבואת בלעם על זו של משה. ברקע לדרשה עומדת הדרשה [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|מספרי דברים שנז,]] על הפסוק &quot;ולא קם עוד בישראל כמשה&quot; ([[דברים לד י]]), שבאומות העולם קם נביא כמשה, הוא בלעם; היתרונות היחסיים מציגים את נבואת בלעם כעדיפה על נבואת משה מבחינה טכנית; ואת נבואת משה כעדיפה על זו של בלעם בכבוד ובמידות מוסריות. בלעם היה כטבח, המחליט מי יתברך ומי יתקלל, ומשה כשר הנפגש עם המלך רק בהזמנה מראש; והשוו לדברי ריב&quot;ז על ההבדל בינו לבין ר' חנינא בן דוסא, ב[[ברכות לד ב]].
אחד היתרונות של נבואת בלעם הוא שבלעם יכול היה תמיד לזכות לנבואה כרצונו, שנאמר &quot;נופל וגלוי עיניים&quot;, התכונה הזאת לא היתה למשה, ולעיתים היתה הנבואה נמנעת ממנו – בניגוד לפשט כאן, המציג את משה כנכנס למשכן - וזוכה מיד בהתגלות; ואכן ר' שמעון טוען שאין בידי בלעם יתרון על משה בעניין זה.}}שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיָה בּוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד בִּלְעָם:
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי&quot; {{ממ|דברים|ה|כח}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot; {{ממ|במדבר|יב|ח}};
וּבְבִלְעָם כְּתִיב &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}, 
שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי בִּמְשָׁלִים, 
כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר &quot;וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר&quot; וגו' {{ממ|במדבר|כד|טו}}. 
שְׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד מֹשֶׁה:
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ; 
וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן&quot; {{ממ|במדבר|כד|טז}}. 
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ, 
וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ;
כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ.
בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}},
הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו - וּמִיָּד הָיָה גְּלוּי עֵינַיִם עַל מַה שֶׁשּׁוֹאֵל;
וּמֹשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''';
כֵּיוָן שֶׁהָיָה רוֹצֶה - הָיָה נִכְנָס וְהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו דברי ר' יוסי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש ד:]] &quot;השמים שמים לה'; לא עלה אליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה&quot;. ר' יוסי ובנו ר' אליעזר מדגישים את ההפרדה בין מלכות השמים לבין העולם הזה, שהוא בידי האדם. לדעתם אין הקב&quot;ה יורד לארץ ממש, אלא הוא משמיע את קולו מהשמים לבני האדם הנביאים שבארץ, ומשה לא דיבר עם הקב&quot;ה ישירות אלא עם הסילון – שליחו של הקב&quot;ה, שירד לארץ כמו קולו.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שׁוֹמְעַנִי כְּאִלּוּ לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לָאָרֶץ מֵעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ&quot; {{ממ|דברים|ד|לו}}, &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}};
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''? אֶלָּא כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים - וּמְדַבֵּר עִמּוֹ,
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;.
}}</text>
      <sha1>aru6nv72db7ym8ozer9h0t8f01f7uwp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1645906</id>
    <revision>
      <id>3019823</id>
      <parentid>3017195</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:56:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3019823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14307" sha1="c4xdzit1xphhypr8p7vvcze5f0br6yt" xml:space="preserve">==פרק ח==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מילוי השמן בנרות מכונה &quot;הטבת הנרות&quot;, או &quot;סידור הנרות&quot;. הכהן מיטיב את הנרות בבקר, אבל המצווה היא להדליק אותם ולהעלותם.
הדלקת הנרות מתבצעת אחד אחד, בזה אחר זה, לכל שבעת הנרות ע&quot;י כהן אחד, שהרי בספר שמות נראה שמדובר בנר יחיד – נר התמיד. את הטבת והדלקת הנרות עושים הכהנים בסבב ביניהם &quot;כמין עטרה&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יג|ספרא אמור פרשה יג י]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|ותמיד ג ט.]]
פירוש אחר: &quot;כמין עטרה&quot; - לפי הדרשה כאן היו שאר הנרות מקיפים בעיגול את הנר המערבי, ולא היו בשורה אחת! - וראו במדרש &quot;מאור האפילה&quot;.
כאן הנר החשוב הוא הנר האמצעי; במשנה שם נראה שהנר החשוב הוא הנר המערבי, הקרוב ביותר לקדש הקדשים.}}'''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;'''; אֵין יָדוּעַ אִם '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אוֹ '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְסַדְּרָם. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אֲבָל לֹא לְסַדְּרָם. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת? אָמַרְתָּ &quot;לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד&quot; {{ממ|ויקרא|כד|ב}} – אֶחָד אֶחָד. 
יָכוֹל אַהֲרֹן לֹא הָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת, אֲבָל בָּנָיו יְהוּא מַעֲלִים כֻּלָּהּ כְּאַחַת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''', &quot;יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו&quot; {{ממ|שמות|כז|כא}} – אֶחָד אֶחָד. 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיְּהוּ חוֹזְרִין חָלִילָה|הכהנים או הנרות, ראו בהערה}} כְּמִין עֲטָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;'''. 
וּמִנַּיִן שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;'''. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי&quot; {{ממ|במדבר|כב|ה}}. 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְרוֹמִי וְרָאִיתִי שָׁם אֶת הַמְּנוֹרָה – הָיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי! 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ניסוח אחר [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|בספרי ס.]]}}'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד; לֹא פָּחַת וְלֹא הוֹסִיף. 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ייצור המנורה, כולל הקנים והפרחים, היה ע&quot;י הכאה בפטיש ומתיחת הזהב, המכונים [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|בספרי סא]] &quot;מקשה&quot; ו&quot;מעשה קורנס&quot;; אבל כלי העבודה שבאמצעותם טיפלו בפתילות היו מגוש נפרד של זהב.}}'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה&quot;'''; מִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַמָּשׁוּךְ? אָמַרְתָּ: &quot;מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה&quot; {{ממ|שמות|כה|לא}}. 
אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תֵּעָשֶׂה&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הִיא&quot;. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'הִיא' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'תֵּעָשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'תֵּעָשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'הִיא'. 
{{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט|לפנינו ריבוי – &quot;תעשה&quot; – ומיעוט – &quot;היא&quot;; מה ההגיון בפרשנות שהקנים והפרחים הם מן המשוך ואילו כלי העבודה לא?}} 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁים לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁהֵן מְשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת, שֶׁהֵן נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|דרשה בניסוח מעט שונה מקודמתה על אותו עניין: המשוך מככר הזהב.}}וּמִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר? אָמַרְתָּ: &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}. 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִין וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אֹתָהּ'. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'אֹתָהּ' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'יַעֲשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'יַעֲשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'אֹתָהּ'. 
הָא כֵּיצַד? אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט. 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁין לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי מְרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת – שֶׁהֵם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|ריב&quot;ק עוסק בכפילות של מידת ככר הזהב למנורה ב[[שמות לז כד]] וב[[שמות כה לט]]. הוא מפרש שהככר השניה, בפרק לז, נועדה להיקש בין המנורה לבין כליה, שכולם עשויים מזהב טהור.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ&quot;? אֶלָּא מַה מְּנוֹרָה, זָהָב טָהוֹר – אַף כֵּלֶיהָ, זָהָב טָהוֹר. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|ספרי סא]] [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|ותוספתא מנחות ט ט.]] במנורה מעכבת המקשה, ואילו בחצוצרות מעכב החומר – כסף.}}חֹמֶר בַּמְּנוֹרָה מִבַּחֲצוֹצְרוֹת, וּבַחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה: 
שֶׁהַמְּנוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – אַל יַעֲשֶׂה מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! 
אִם אֵין לוֹ שֶׁל זָהָב – עוֹשֶׂה הוּא מִן הַכֶּסֶף אוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת! 
חֹמֶר בַּחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה, שֶׁהַחֲצוֹצְרוֹת אֵינָן אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; 
אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – עוֹשֶׂה הוּא מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! אִם אֵין לוֹ שֶׁל כֶּסֶף – אַל יַעֲשֶׂה מִן הַזָּהָב וּמִן הַנְּחֹשֶׁת! 

{{הע-שמאל|המילה &quot;המנורה&quot; חוזרת ארבע פעמים בפס' ב-ד	 הדרשן מסיק שמשה ראה את המנורה ארבע פעמים.}}'''&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים. 
רָאָה אוֹתָהּ עִם שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים וּשְׁכֵחָהּ, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ שְׁנִיָּה – מִיכָאֵל עוֹמֵד וּמַמְשִׁיחַ בָּהּ. 
וְרָאָה אוֹתָהּ {{ב|וְנַעֲשֵׂית|כשנעשתה}}, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ עֲשׂוּיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה&quot;! 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נוסח הקל וחומר בסוגריים מרובעים תוקן ע&quot;פ מדרש הגדול בהוצאת מוה&quot;ק (אצל הורוביץ השתבש). קל וחומר המבקש להחמיר ולפסול גם לוי בעל מום, והוא נדחה שנאמר &quot;זאת אשר ללוויים&quot;; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סב|ספרי סב;]] והשוו לקמן בדרשה לפס' כו, הצד השני של הקל וחומר.}}&quot;וַיְדַבֵּר... '''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;, הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן.
[וְהַלֹּא דִּין הוּא! וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ הַשָּׁנִים – פָּסְלוּ הֲמוּמִים],
כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;; הַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם, אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בשנת החמישים של הלוי הוא אינו עובד עוד בנשיאת המשכן, ולמעשה הוא מפסיק כשהוא בן 49 שנים ועוד מעט.
ליברמן אומר שמקור הקטע בספרי, ושולב בטעות.}}&lt;small&gt;'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' – זוֹ עֲבוֹדַת הַמַּשּׂוֹי. 
'''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה 'יַעֲבֹד', אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁ'לֹּא יַעֲבֹד'; 
אִם לָמַדְתָּ שֶׁהוּא עוֹבֵד שְׁנַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, יָכוֹל יַעֲבֹד כָּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;'''!&lt;/small&gt; 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כבר במדבר הלוויים המשיכו להיות שוערים ומשוררים (אלא אם נפסל קולם משירה) גם מעל גיל 50, ואחרי שנכנסו לארץ ובטל הצורך לשאת את המשכן – בטלה הפסקת העבודה של הלוויים בגיל 50.
הצד השני של הדרשה לפס' כד מבקש לפסול כהנים מבוגרים מלעבוד במקדש, והוא נדחה שנאמר &quot;ככה&quot;. לעניין כהנים צעירים ראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ג|ספרא אמור פרשה ג א,]] שבדיעבד אם עבד מי שהביא שתי שערות – עבודתו כשרה, אבל למעשה החמירו והתירו לכהנים לעבוד רק מגיל 20; והשוו לדעת רבי [[ביאור:תוספתא/זבחים/יא#ד|בתוספתא זבחים יא ד.]]
הדרשה על &quot;במשמרותם&quot; עוסקת במשמרות הכהונה והלוויה שעבדו במקדש בתורנות, וראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}}'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל מִן הַמַּשָּׂא, חָזַר לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, שׁוֹמֵר וּמְשׁוֹרֵר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת&quot;'''. 
'''&quot;וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד&quot;''' – זֶה מַשָּׂא שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר, וּמִשֶּׁבָּא לָאָרֶץ – כְּשֶׁיִּתְקַלְקֵל קוֹלוֹ נִפְסַל מִלּוֹמַר שִׁירָה! 
'''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם וְאֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים. 
וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ הַמּוּמִין – פָּסְלוּ הַשָּׁנִים, 
מָקוֹם שֶׁפָּסְלוּ הַמּוּמִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ שָׁנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;'''; הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת הַלְוִיִּם, אֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים! 
'''&quot;בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', מַגִּיד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין מִשְׁמָרוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָר, מִשְׁמָר לְכָל שַׁבָּת, וְחוֹזְרִין חָלִילָה!
}}</text>
      <sha1>c4xdzit1xphhypr8p7vvcze5f0br6yt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1705702</id>
    <revision>
      <id>3019727</id>
      <parentid>3019351</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:05:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163820" sha1="km0ocol8rydjvqwkla31gu0vde2jyfd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023

&lt;מאגר 2206732 תיקון 2203821 תקן 2206732 קוד a163Y00000EjJX9QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ג, 306|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 1494|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 360, 402|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 2660|שינוי חלק ב' לתוספת השביעית|11309)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - כהגדרתה [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;אישור&quot; - אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי [[סימן ד' לפרק ב']];
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;הון עצמי&quot; ו&quot;נושא משרה בכירה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;אמצעי תשלום&quot;, &quot;הוראת תשלום&quot;, &quot;הנפקה&quot; של אמצעי תשלום, &quot;הרשאה לחיוב&quot;, &quot;הרשאת גישה לחשבון&quot;, &quot;חשבון תשלום&quot;, &quot;לקוח&quot;, &quot;מוטב&quot;, &quot;מנהל חשבון תשלום למשלם&quot;, &quot;משלם&quot;, &quot;סליקה&quot; של פעולת תשלום, &quot;פעולת תשלום&quot;, &quot;שירות ייזום מתקדם&quot; ו&quot;שירותי כספומט&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]];
:- &quot;בנק&quot; - בנק ובנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות [[חוק הדואר]]; לעניין הגדרה זו, &quot;החברה&quot;, &quot;השירותים הכספיים&quot; ו&quot;החברה הבת&quot; כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-88יא לחוק האמור]], בהתאמה;
:- &quot;בעל עניין מהותי&quot;, בתאגיד - מי שמחזיק יותר מ-20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;
:- &quot;בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי&quot; - מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
:- &quot;בעל רישיון למתן אשראי&quot; - מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
:- &quot;בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי&quot; - מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:- &quot;בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח או חברה מנהלת;
:- &quot;גוף מנהל&quot; - גוף כמפורט להלן:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בנק הדואר;
:: (3) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (4) מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי [[סעיף 24(ח)(1)]], ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (5) גוף אחר שקבע השר לפי [[סעיף 24(ח)(2)]];
:- &quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;הוראות מאסדר&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין המפקח על הבנקים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות]];
:: (2) לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
:: (3) לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון -
::: (א) לגבי מבטח - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (ב) לגבי חברה מנהלת - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל]];
:: (4) לעניין הרשות - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 43(ב)]];
:: (5) לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 88יד לחוק הדואר]];
:- &quot;היקף פעילות קטן&quot;, לעניין מנהל חשבון תשלום - כמפורט להלן:
:: (1) לעניין בנק או תאגיד עזר - שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי [[סעיף 37(א)(1)]]; לעניין הגדרה זו, &quot;שווי נכסים&quot; -
::: (א) של בנק שאינו בנק חוץ - שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
::: (ב) של בנק חוץ - שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר;
::: (ג) של תאגיד עזר - שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
:: (2) לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר - היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 37(א)(2)]];
:: (3) לעניין חברת תשלומים - סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ב)]], וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ב)]];
:: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ג)]]; לעניין הגדרה זו, &quot;צבר אשראי&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיפים 11א]] [[ו-25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], לפי העניין, ו&quot;צבר פיקדונות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 25א לחוק האמור]];
:- &quot;היתר שליטה&quot; - היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי [[סעיף 10]];
:- &quot;ועדת הכלכלה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;חברה מנהלת&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות הגמל]];
:- &quot;חברת תשלומים&quot; - בעל רישיון שירותי תשלום;
:- &quot;חוק איסור הלבנת הון&quot; - [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חוק בנק ישראל&quot; - [[חוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הדואר&quot; - [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ&quot; - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון&quot; - [[=חוק חדלות פירעון|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק מערכות תשלומים&quot; - [[חוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות הגמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות הגמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים&quot; - [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;חוק שירות מידע פיננסי&quot; - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]];
:- &quot;חוק שירותי תשלום&quot; - [[חוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;יוזם בסיסי&quot; - בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי;
:- &quot;יוזם מתקדם&quot; - חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור;
:- &quot;יוזם תשלום&quot; - יוזם בסיסי או יוזם מתקדם;
:- &quot;כספים&quot; - הילך חוקי שהוצא לפי [[סעיף 41 לחוק בנק ישראל]] ומטבע חוץ;
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;
:- &quot;מאסדר&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - הרשות;
:: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים;
:: (3) לעניין בנק הדואר - המפקח לענייני השירותים הכספיים;
:: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים - הרשות;
:: (5) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;
:: (6) לעניין גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;
:- &quot;מאסדר יוזם תשלום&quot; - מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - הרשות;
:: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים;
:: (3) לעניין בנק הדואר - המפקח לענייני השירותים הכספיים;
:: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים - הרשות;
:: (5) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;
:: (6) לעניין גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;
:- &quot;מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם&quot; - מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין חברת תשלומים - הרשות;
:: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים;
:: (3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
:- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;מטבע חוץ&quot; - כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל]], למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי [[סעיף 61(ב) לחוק זה]];
:- &quot;הממונה על התחרות&quot; - כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;מנהל חשבון תשלום&quot; - מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב;
:- &quot;מנהל חשבון תשלום למוטב&quot; - נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב;
:- &quot;מנפיק&quot; - חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום;
:- &quot;מנפיק בעל היקף פעילות רחב&quot; - מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 31]];
:- &quot;מערכת מבוקרת&quot;, &quot;מערכת תשלומים&quot;, &quot;מפעיל&quot; של מערכת תשלומים, ו&quot;משתתף&quot; במערכת תשלומים - כהגדרתם [[בחוק מערכות תשלומים]];
:- &quot;מערכת ממשק למתן הוראות תשלום&quot; - מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי [[סעיף 35]], שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(1)]];
:- &quot;המפקח לענייני השירותים הכספיים&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו [[בסעיף 88יג לחוק הדואר]];
:- &quot;המפקח על הבנקים&quot; - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות]];
:- &quot;המפקח על נותני שירותים פיננסיים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]];
:- &quot;מתן אשראי אגב פעולת תשלום&quot; - מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים [[בסעיף 22(ד)]];
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]];
:- &quot;נותן שירות זר&quot; - תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור;
:- &quot;סולק&quot; - חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;
:- &quot;סולק בעל היקף פעילות רחב&quot; - מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;סולק כרטיסי חיוב גדול&quot; - מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 28(ו)]];
:- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;פקודת הבנקאות&quot; - [[פקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;
:- &quot;רישיון ייזום בסיסי&quot; - רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון שירותי תשלום&quot; - רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ב']];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;שירות ייזום בסיסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון;
:: (2) ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון;
:: (3) ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון;
:- &quot;שירותי תשלום&quot; - כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השביעית]]:
:: (1) ניהול חשבון תשלום;
:: (2) הנפקה של אמצעי תשלום;
:: (3) סליקה של פעולת תשלום;
:: (4) שירות ייזום מתקדם;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], או תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
:- &quot;השר&quot; - שר האוצר.

== פרק ב': רישוי ==

=== סימן א': חובת רישיון או אישור ===

@ 2. חובת רישיון או אישור
: (א) לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי [[סימן ב']] ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי [[סימן ב']] ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות [[סימן ד']], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
:: (3) בנק הדואר;
:: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
: (ד) לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות [[סימן ב']], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות [[סימן ד']], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
:: (3) בנק הדואר;
:: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (5) חברת תשלומים;
:: (6) גוף מוסדי;
:: (7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:: (8) בעל רישיון למתן אשראי;
:: (9) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי [[סימן ד']]; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל - לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום.

@ 3. סייגים לחובת רישיון או אישור
: (א) חובת הרישיון לפי [[סעיף 2(א)]] לא תחול על אלה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
:: (3) בנק הדואר;
:: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (5) מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו [[בחוק מערכות תשלומים]], בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי [[החוק האמור]];
:: (6) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה.
: (ב) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי [[סעיף 2]] לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי [[סעיף 2]] יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי [[סעיף 2]] - לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ&quot;ד-2024]].))
: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך), התשפ״ו–2025]].))

=== סימן ב': רישיון מאת הרשות ===

@ 4. תנאים למתן רישיון
: (א) הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], או שהוא רשום כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לאותו חוק]];
:: (2) יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום - לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי [[סעיף 5]];
:: (3) התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום - גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי [[סעיף 5]], מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי [[סעיף 5]];
:: (4) הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי [[סעיף 25(א)]];
:: (5) לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;
:: (6) לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו - מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי [[סעיף 10]];
:: (7) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.
: (ב) מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה.

@ 5. בקשה לרישיון
: (א) בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום - גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת.
: (ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור [[בסעיף 4]], ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום - גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.
: (ג) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה.
: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024]].))

@ 6. תנאים ברישיון
: (א) ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון.
: (ב) הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה.

@ 7. ביטול או התליה של רישיון
: (א) הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 4(א)]] או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]];
:: (3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות;
:: (5) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;
:: (6) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה - הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.
:: ((רשות ניירות ערך פרסמה [[https://www.new.isa.gov.il/images/Fittings/isa/asset_library_pic///FitAnd_Proper.pdf | רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם]]. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ד (9 בינואר 2024).))
: (ג) סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר התליה כאמור.
: (ה) ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון - תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה.

@ 8. פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה
: (א) מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

@ 9. פיקוח על בעל רישיון שהחליט על חיסול עסקיו או נקלע לחדלות פירעון או פירוק
: (א) בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי.
: (ב) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': היתר לשליטה בחברת תשלומים ===

@ 10. היתר שליטה
: (א) לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות.
: (ב) הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:
:: (1) תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין מבקש שהוא יחיד - הוא הוכרז פסול דין;
::: (ב) לעניין מבקש שהוא תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב;
:: (2) טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

@ 11. העברת אמצעי שליטה
: מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור.

@ 12. ביטול היתר שליטה
: (א) הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים האמור [[בסעיף 10(ב)(1)]];
:: (2) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי [[סעיף 7(ב)]], המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו;
:: (3) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה.
: (ב) סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 13. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

=== סימן ד': אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם ===

@ 14. תנאים לקבלת אישור למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם
: (א) מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
:: (3) בנק הדואר;
:: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (5) חברת תשלומים;
:: (6) גוף מוסדי;
:: (7) בעל רישיון למתן אשראי;
:: (8) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
:: (9) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי;
:: (10) גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]].
: (ב) מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים [[בסעיף 4(א)(2) ו-(3)]], שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה &quot;והכול לפי כללים&quot; יקראו &quot;והכול בהתאם להוראות המאסדר&quot;.
: (ד) מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה.

@ 15. בקשה לאישור
: (א) בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם.
: (ב) לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.
: (ג) המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה.

@ 16. תנאי האישור
: הוראות [[סעיף 6]] יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;הרשות&quot; יקראו &quot;המאסדר&quot;.

@ 17. ביטול או התליה של אישור
: (א) מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור [[בסעיף 14(ג)]], לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי [[סעיף 16]];
:: (3) בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר;
:: (4) המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] ושאינו בעל רישיון כאמור - המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית;
:: (5) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.
: (ב) התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים - לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4).
: (ג) הוראות [[סעיף 7(ד)]] יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;הרשות&quot; ו&quot;יושב ראש הרשות&quot; יקראו &quot;המאסדר&quot;.

@ 18. פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה
: הוראות [[סעיף 8]] יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום &quot;יושב ראש הרשות&quot; יקראו &quot;המאסדר&quot; ובמקום &quot;עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך&quot; יקראו &quot;עובד מטעמו&quot;.

=== סימן ה': הוראות שונות ===

@ 19. מרשם חברות תשלומים ויוזמי תשלום
: (א) הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה:
:: (1) רשימת חברות התשלומים ופרטיהן;
:: (2) רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור.
: (ב) במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות:
:: (1) פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו;
:: (2) סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור;
:: (3) זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום;
:: (4) דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור - גם תקופת ההתליה;
:: (5) רשימת פטורים לפי [[סעיפים 21]] [[ו-26]] לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים.

@ 20. חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה
: (א) בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי -
:: (1) אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין;
:: (2) אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור [[בסעיפים 7(א)(5)]] [[או 12(א)(2)]], יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]] לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ב) נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

@ 21. מתן רישיון לנותן שירות זר
: על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו-10]], הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים [[בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו-(6)]], וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי [[סעיף 10]], תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:
: (1) הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;
: (2) הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]].

== פרק ג': פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ==

@ 22. עיסוקים נוספים של חברת תשלומים
: (א) השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, &quot;נותן שירותי תשלום&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי [[חוק שירותי תשלום]], או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד.
: (ג) חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי [[בחלק ב' לתוספת השביעית]], בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] ובכפוף להוראות לפי סעיף זה.
: (ד) אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה:
:: (1) האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי - המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, &quot;פעולת תשלום&quot; - העברת כספים ממשלם למוטב כאמור [[בפסקה (1) להגדרה &quot;פעולת תשלום&quot; שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום]], ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם;
:: (2) האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי;
:: (3) ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]];
:: (4) תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים.
: (ה) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי [[בחלק ב' לתוספת השביעית]], המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות [[פרק ו']].
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום.

@ 23. מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים - גם להמשכיות עסקית.
: (ב) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

@ 24. שמירה והגנה על כספי לקוחות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה - חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה:
:: (1) החזקת הכספים בחשבון הייעודי;
:: (2) השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, &quot;נכסים&quot; - כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל.
: (ג) לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי, (((החל מיום 30.9.2026: בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי))), על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.
:: (2) ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;חברת תשלומים&quot; - חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, &quot;חברת תשלומים&quot; - חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.
: (ו) כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי.
: (ז) לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה [[בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ח)(1) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה &quot;גוף מנהל&quot;, ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל.
:: (2) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה &quot;גוף מנהל&quot;, ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.
: (ט) הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השביעית]].
: (י) בסעיף זה, &quot;הליכי חדלות פירעון או פירוק&quot; - הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון]] או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]].

@ 25. דרישות לעניין הון עצמי, דוחות, והגשת מסמכים
: (א) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.
: (ב) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה.
: (ג) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה.
: (ה) מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]].

@ 26. הוראות מיוחדות לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר
: הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות [[סעיף 20(א)(2)]] ומהוראות שקבעה לפי [[סעיפים 23(ב)]], [[25(א)]] [[ו-27(א)(4)]], כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:
: (1) הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;
: (2) הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]].

@ 27. הוראות וכללים של הרשות
: (א) הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה:
:: (1) טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו;
:: (2) שמירת מסמכים;
:: (3) איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם;
:: (4) לעניין חברת תשלומים - גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה:
::: (א) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
::: (ב) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור;
::: (ג) הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
::: (ד) דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו;
::: (ה) המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון;
::: (ו) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
::: (ז) דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו.

== פרק ד': הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה ==

@ 28. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד
: (א) בסעיף זה, &quot;מאגד&quot; - חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.
: (ב) לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
: (ג) לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
:: (1) סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
:: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד.
: (ד) חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו.
: (ה) השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
:: (1) המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
:: (2) השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.
: (ו)(1) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק.
:: (2) רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;סולק&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב.

@ 29. רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב
: (א) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:
::: (א) תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו;
::: (ב) תאגיד השולט בסולק;
::: (ג) תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו;
:: (2) הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו - פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.
: (ב) רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;סולק&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום.

@ 30. סולק בעל היקף פעילות רחב
: (א) סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
:: (1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
:: (2) יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מנפיק&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום.

@ 31. רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב
: (א) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:
::: (א) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;
::: (ב) תאגיד השולט במנפיק;
::: (ג) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;
:: (2) הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.
: (ב) רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות [[בסעיף 32(א)]], [[בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק (([צ&quot;ל: הפיקוח על])) שירותים פיננסיים מוסדרים]] או [[בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;מנפיק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 30(ב)]].

@ 32. מנפיק בעל היקף פעילות רחב
: (א) חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
: (ב) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף ((הקטן)) האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;סולק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ג)]].

@ 33. נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יחיד&quot; - למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מוטב&quot; - מוטב שהוא יחיד;
::- &quot;מנפיק&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום;
::- &quot;משלם&quot; - משלם שהוא יחיד;
::- &quot;נותן שירות להעברת כספים בין יחידים&quot; - מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים;
::- &quot;נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב&quot; - נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח);
::- &quot;סולק&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום;
::- &quot;פרט מזהה&quot; - מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי [[סעיף 61(ג)]];
::- &quot;שירות להעברת כספים בין יחידים&quot; - שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.
: (ב) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.
: (ג) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.
: (ד)(1) מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה &quot;היקף פעילות קטן&quot; לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד.
:: (2) הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
: (ה) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה -
:: (1) לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור;
:: (2) לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין.
: (ו) העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים [[בתוספת השמינית]]; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור.
: (ז) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד).
: (ח)(1) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור.
::: ((פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע&quot;מ, לעניין הפעלת יישומן &quot;ביט&quot;.))
:: (2) רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
:: (3) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה.

@ 34. גילוי מידע לשר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי [[סעיפים 29]] [[או 31]] יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות [[סעיפים 29]] [[או 31]] או על פי צו בית משפט.

== פרק ה': שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם ==

@ 35. חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם
: (א) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.
: (ב) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.
: (ג) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

@ 36. סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: (א) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב)]] לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה:
:: (1) מי שפטור מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(א)(6) או (ג)]];
:: (2) בנק הדואר.
: (ב) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב)]] לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים [[בתוספת הראשונה]].
: (ג)(1) על אף האמור [[בסעיף 35]], מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון;
::: (ב) יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור;
::: (ג) מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.
:: (2) לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.
:: (3) הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות [[סעיף 35]], בהקדם האפשרי.
:: (4) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:
::: (א) מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו-(3);
::: (ב) התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2);
::: (ג) נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור.
: (ד) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות [[פרק זה]] או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות [[סעיף 35]].
: (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות [[פרק זה]] או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות [[סעיף 35]] (בסעיף קטן זה - חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו.
:: (2) הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1):
::: (א) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו - בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן;
::: (ב) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה - בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 35(א) ו-(ב)]], חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת [[הסעיף האמור]] תחול במועדים המפורטים להלן:
:: (1) לגבי בעל רישיון - בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot; - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם - בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור.

@ 37. קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום
: (א) הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו -
:: (1) לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר - שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה &quot;היקף פעילות קטן&quot; ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר;
:: (2) לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר - היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;היקף פעילות קטן&quot;.
: (ב) השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה &quot;היקף פעילות קטן&quot;, בעניינים אלה:
:: (1) סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת;
:: (2) סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת.
: (ג) השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה &quot;היקף פעילות קטן&quot;.

@ 38. הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם
: מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי [[סעיף 35]], ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(2)]].

@ 39. איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם
: (א) מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור.
: (ב) מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם.
: (ג) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי [[סעיף 35]], או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור [[בסעיף 35(ב)]] או ביטולה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(א) או (ב)]], ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור.

@ 40. מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם - גם המשכיות עסקית.

@ 41. הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום
: (א) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) - בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;
:: (2) אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם;
:: (3) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום;
:: (4) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם.
: (ב) מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

@ 42. תקנות לעניין שמירה על אחידות או על עניינם של לקוחות
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי [[סעיפים 36(ג)(4)]] [[ו-41]], בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים;
:: (2) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין.
: (ג) קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות.

== פרק ו': הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות ==

@ 43. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות
: (א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות.
: (ב)(1) לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה על ענייני הלקוחות; בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או האישור, סוג הגוף, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.
:: (2) הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.
: (ג) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 52מג]], [[+|56א]], [[+|56א2]], [[+|56ב]], [[+|56ב1]], [[+|56ג]], [[+|56ג1]], [[+|56ד]] [[ו-56ה לחוק ניירות ערך]] יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה -
::- &quot;הפרה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 50]];
::- &quot;עבירה&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי [[סעיף 55(א)(2)]] הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי [[סעיף 2]] ואינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים;
::: (2) עבירה לפי [[חוק שירותי תשלום]] הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות;
::: (3) עבירה לפי [[סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ&quot;ג-1993]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2), (3) או (4);
::: (6) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5).

@ 44. הודעה על פגמים
: (א) סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור.

@ 45. אמצעים למניעת פגיעה
: סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי [[סעיף 44]], כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[הסעיף האמור]], או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא -
: (1) להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות.

@ 46. המצאת מסמכים בידי הרשות
: על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.

== פרק ז': עיצום כספי ==

@ 47. הגדרת הסכום הבסיסי
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט [[בתוספת השנייה]].

@ 48. עיצום כספי
: (א) הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום הבסיסי;
:: (2) הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי;
:: (3) הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי;
:: (4) הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 61(ד)]], המנויה [[בחלק ד' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי.
: (ב) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם בסכום מוגבל ולמספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 3(א)(6)]], שלא הודיע לרשות על מתן השירות כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3(ב)]], רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[+|סעיפים 52טז עד 52כט]] [[וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ג) בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]], לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)(2)]], רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי.
: (ד) גוף המנוי [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]], או גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]], רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.
: (ה) גוף המנוי [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]], חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ה)]], רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.
: (ו) הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[תוספת 4 חלק ב|בחלק ב' לתוספת האמורה]] - רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

@ 49. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים
: על עיצום כספי לפי [[סעיף 48]] לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו:
: (1) לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה - ההוראות לפי [[+|סעיפים 52טז עד 52כט]] [[וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים;
: (2) לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - ההוראות לפי [[סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים;
: (3) לגבי בנק הדואר - ההוראות לפי [[סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר]], בשינויים המחויבים;
: (4) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - ההוראות לפי [[+|סעיפים 72(ד)]] [[ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], בשינויים המחויבים;
: (5) לגבי מבטח - ההוראות לפי [[+|סעיפים 92א1 עד 92יב]], [[+|92יד]], [[+|92טז עד 92כ]], [[+|92כב]] [[ו-92כג לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים;
: (6) לגבי חברה מנהלת - ההוראות לפי [[סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל]], בשינויים המחויבים;
: (7) לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט [[בתוספת החמישית]].

== פרק ח': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית ==

@ 50. [[פרק ח']] - הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]];
:- &quot;הפרה&quot; - הפרה של הוראות חוק זה המנויה [[בחלק א' לתוספת השישית]] או הפרה של הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 61(ד)]], המנויה [[תוספת 6 חלק ב|בחלק ב' לתוספת האמורה]].

@ 51. סמכויות ועדת האכיפה המינהלית
: ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים, אולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], בהתאם להוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]], בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

@ 52. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים
: (א) סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[הפרק האמור]] בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;הליכים&quot; - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 51]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 43(ג)]], לפי העניין.

@ 53. איסור שיפוי וביטוח
: הוראות [[סעיף 56ח לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין הליך לפי [[פרק זה]].

@ 54. סייג לתחולת הוראות [[פרק ח|פרק ז' (([צ&quot;ל: פרק זה]))]]
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפי [[סעיף 2(ג) או (ה)]] ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים.

== פרק ט': עונשין ==

@ 55. עונשין
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי 2.5 מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי 12.5 מהקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ד)]];
:: (2) עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג) או (ה)]];
:: (3) כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ד)]].
: (ב) גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות [[סעיף 34(ב)]], דינו - מאסר שנה.

== פרק י': הוראות שונות ==

@ 56. מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי אכיפה מינהלי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) עיצום כספי;
::: (2) התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי;
::: (3) אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[סימן ג' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך]];
::- &quot;מאסדר אחר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
::: (2) הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (ב) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 48]] [[ו-50]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד.
: (ג) ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור.
: (ד) ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור.
: (ה) חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) תחול לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה.

@ 57. אגרות
: השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי [[סעיף 5]], על מבקש אישור מאת הרשות לפי [[סעיף 15]], ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת [[פקודת המסים (גבייה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ״ד–2024]].))

@ 58. סמכויות הנתונות למאסדר
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המאסדר&quot;, של גוף פיננסי מפוקח - מאסדר מנהל חשבון התשלום, או מאסדר של בעל האישור, לפי העניין, שאינו הרשות;
::- &quot;גוף פיננסי מפוקח&quot; - מנהל חשבון תשלום או בעל אישור.
: (ב) מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו.
: (ג) התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו על הרשות, בשינויים המחויבים, לגבי הוראות שחלות על בעלי רישיון או על בעלי אישור מאת הרשות.
: (ד) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו.

@ 59. סייג לתחולת החוק
: ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים [[בחלק א' לתוספת השביעית]].

@ 60. שינוי התוספות
: (א) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד בהסכמת השר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]], [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]], ובלבד שהסכום הבסיסי לפי [[התוספת השנייה]] לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה - לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים.
: (ג) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]].
: (ד) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השישית]].
: (ה) השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את [[חלק א' לתוספת השביעית]].
: (ו) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[חלק ב' לתוספת השביעית]].
: (ז) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השמינית]].

@ 61. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
: (ב) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי לקבוע בצו מטבע חוץ שלא ייחשב מטבע חוץ לעניין [[1|ההגדרה &quot;מטבע חוץ&quot;]].
: (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי לקבוע בצו פרט מזהה אחר או נוסף על הפרט הקבוע [[בהגדרה &quot;פרט מזהה&quot; שבסעיף 33(א)]].
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם הנגיד ועם הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על חברת תשלומים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי לקוחות; בהתקנת תקנות לפי סעיף קטן זה ישקול השר גם שיקולים של קידום התחרות ויציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.
: (ה) בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של חברות תשלומים או יוזמי תשלום.

== פרק י&quot;א: תיקונים עקיפים ==

@ 62. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 63. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]].))
@ 64. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].))
@ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 66. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 67. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 68. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 69. : ((הנוסח שולב [[בחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]].))
@ 70. : ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]].))
@ 71. : ((הנוסח שולב [[בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]].))
@ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]].))
@ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].))
@ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק אשראי הוגן, התשנ&quot;ג-1993]].))
@ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]].))
@ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 77. : ((הנוסח שולב [[בחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]].))
@ 78. : ((הנוסח שולב [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].))
@ 79. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]].))

== פרק י&quot;ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה ==

@ 80. תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ([[בפרק זה]] - יום התחילה); ואולם, תחילתם של [[סעיף 62(1)(ב) עד (ה) ו-(2) עד (5)]] [[וסעיף 78]] ביום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) לעניין שירות ייזום בסיסי, יחולו הוראות חוק זה, בכפוף להוראות פסקה (2), החל מתום שישה חודשים מיום התחילה;
:: (2) לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(א)]], יחולו הוראות [[פרק ה']] לגבי הגופים המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:
::: (א) מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים - בתום 24 חודשים מיום התחילה;
::: (ב) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בתום תשעה חודשים מיום התחילה;
:: (3) לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(ב)]], יחולו הוראות [[פרק ה']] לגבי הגופים כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:
::: (א) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או תאגיד שבשליטתו - בתום 24 חודשים מיום התחילה;
::: (ב) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים - בתום 30 חודשים מיום התחילה;
::: (ג) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בתום 30 חודשים מיום התחילה.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את המועדים שלהלן, ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת:
:: (1) יום התחילה והמועד האמור בסעיף קטן (ב)(1) - לעניין כל הוראות החוק או חלקן;
:: (2) המועדים הנקובים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), כולם או חלקם.
: (ד) דחיית המועדים כאמור בסעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי סוגים של מנהלי חשבון תשלום למשלם או סוגים של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי.

@ 81. הוראות מעבר
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] או רישיון סליקה כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו ערב יום התחילה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך שלושה חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בעיסוקו כאמור אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד כאמור שהמפקח על נותני שירותים פיננסיים החליט שלא לתת לו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בהתאם לסמכותו לפי [[+|סעיפים 15]] [[או 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 2]], מי שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], רשאי להמשיך בעיסוקו לפי [[החוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה, אף שאין בידו רישיון שירותי תשלום, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסר על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך 18 חודשים מיום התחילה וכן קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה, בקשה לקבלת רישיון יכול שתוגש על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון או על ידי מי שנשלט על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1), בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, לעניין מי שערב יום פרסומו של חוק זה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי וגם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]].
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 2]], חברה שערב יום התחילה היה בידה רישיון סליקה כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו ערב יום התחילה, רשאית להמשיך בעיסוקה לפי הרישיון האמור, אף שאין בידה רישיון שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסרה על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגישה בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן קיבלה מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2]], תאגיד שאינו פטור מרישיון לפי [[סעיף 3(א)(6) או (ג)]], וערב יום התחילה עסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 48(ב)]] [[ו-54(ב) לחוק שירותי תשלום]], כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום בתוך 24 חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בפעילותו זו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו.
: (ה) מי שערב יום התחילה היה בעל שליטה בתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), יראו אותו כבעל היתר שליטה לפי [[סעיף 10]], לתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות לבחון את התקיימות התנאי האמור [[בסעיף 4(א)(6)]], לבטל היתר שליטה לפי [[סעיף 12]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לה לשם בדיקת התקיימות התנאים למתן ההיתר או ביטולו.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 2(ה)]], תאגיד שהוא גוף מהגופים המנויים [[באותו סעיף]] וערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אף שאין בידו אישור לייזום בסיסי על פי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה למאסדר יוזם התשלום לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאותו מאסדר אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתו של המאסדר.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 13(ב) לאותו חוק]], כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, היה פטור מחובת רישוי לפי [[סעיף 12 לחוק האמור]] עד ליום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024), ימשיך להיות פטור מחובת הרישוי כאמור עד ליום התחילה, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לפטור שנקבעו בתקנות האמורות; בסעיף קטן זה, &quot;שירותי תשלום&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]].
: (ח) נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר ערב פרסומו של חוק זה שלט או היה בעל עניין בתאגיד שאינו מקיים את התנאים הקבועים [[בסעיף 36יד(ד)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו [[בסעיף 66 לחוק זה]], רשאי להמשיך לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד כאמור עד תום שנתיים מיום התחילה; ואולם, המפקח על הבנקים רשאי להתיר לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד על אף הוראות [[-#סעיף 36יד|אותו סעיף]] גם לאחר תום שנתיים כאמור.
: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך), התשפ״ד–2024]].))

@ 82. תקנות והוראות ראשונות (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 3(א)(6)]] וצו ראשון לפי [[סעיף 60(ו)]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מעשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום בסיסי, ייקבעו לכל המאוחר שישה חודשים לפני המועדים כאמור [[בסעיף 80(ב)(1) ו-(2)]], לפי העניין.
: (ג) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום מתקדם, ייקבעו לכל המאוחר שנה לפני המועדים כאמור [[בסעיף 80(ב)(3)]], לפי העניין.
: (ד) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר יוזם תשלום לפי [[סעיף 39ד(ב) לחוק שירותי תשלום]], כנוסחו [[בסעיף 72 לחוק זה]], ייקבעו לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום התחילה.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ&quot;ח (1 בינואר 2028).

@ 83. הוראת שעה
: לעניין מאגד בתקופה של שנתיים מיום התחילה, ואם דחה השר את המועד לפי [[סעיף 80(ב)(2)]] - בתקופה שמיום התחילה ועד תום המועד שקבע השר לפי [[אותו סעיף]] -
: (1) ((הנוסח שולב [[בסעיף 28(א) לחוק]] כהוראת שעה;))
: (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]] כהוראת שעה.))

@ 84. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: (א) יושב ראש הרשות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מיום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025), על פעילות הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח (בסעיף קטן זה - תקופת הדיווח), ובכלל זה על אלה:
:: (1) מספר הבקשות לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, מספר מקבלי הרישיון או האישור וכן מספר הגופים הפטורים מרישיון ואישור לפי [[סעיף 3(א)(6)]], בתקופת הדיווח;
:: (2) מספר בעלי הרישיון או בעלי האישור מאת הרשות, שרישיונם או אישורם בוטל או הותלה, בתקופת הדיווח;
:: (3) פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו לפי חוק זה בתקופת הדיווח, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשל הפרתן, סכומי העיצומים הכספיים ובשל אילו הפרות הוטלו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה יום התחילה לפי [[סעיף 80(ג)]], יימסר הדיווח הראשון לפי סעיף זה בתום שנה מיום התחילה הנדחה.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 36(ב)]]))) ====
=== סוגי חשבונות תשלום שהחובה לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב) לחוק]] לא תחול עליהם ===
@ 1. : חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם התקשרות עם מנהל חשבון התשלום למשלם, כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב, לפי העניין, באמצעים מקוונים.

== תוספת שנייה __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 47]]))) ====
=== הסכום הבסיסי ===
@ 1. : לעניין חברת תשלומים - סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב-12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה - היקף חודשי ממוצע):
: (א) היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים;
: (ב) היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ-10 מיליון שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים.
@ 2. : לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי - 50,000 שקלים חדשים.
@ 3. : לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - 50,000 שקלים חדשים.
@ 4. : לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - 100,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין מבטח - 100,000 שקלים חדשים.
@ 6. : לעניין חברה מנהלת - סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות הגמל]], שבניהולה:
: (א) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים;
: (ב) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים.
@ 7. : לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 50,000 שקלים חדשים.
@ 8. : לעניין בנק הדואר - 50,000 שקלים חדשים.
@ 9. : לעניין בעל היתר שליטה - 6,000 שקלים חדשים.

== תוספת שלישית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 48(א)]]))) ====
=== הפרות של בעל רישיון או בעל אישור ===

=== חלק א' ===
@ 1. : בעל רישיון שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]], לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)(2)]].
@ 2. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראות או כללים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 27]].

=== חלק ב' ===
@ 1. : חברת תשלומים שרישיונה בוטל או הותלה והפרה הוראה שנתן יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8(ב)]].
@ 2. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא דאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים - גם המשכיות עסקית, בניגוד להוראות שקבעה הרשות לפי [[סעיף 23(ב)]].
@ 3. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא עמד בדרישות לעניין הון עצמי, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, או בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]].
@ 4. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא הגיש לרשות דוח, הודעה או נתונים בהתאם להוראות מאסדר שקבעה הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ב)]].
@ 5. : יוזם תשלום שהפר הוראה שקבע מאסדר יוזם התשלום, בהוראות מאסדר, בנושא חובות שיחולו על יוזם תשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 41(ב)]].
@ 6. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראה שנתנה הרשות לפי [[סעיף 43(ב)]].
@ 7. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת יושב ראש הרשות שניתנה לפי [[סעיף 44]].

=== חלק ג' ===
@ 1. : חברת תשלומים שלא שמרה על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 24(א)]], או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי [[סעיף 24(ח)]].
@ 2. : חברת תשלומים אשר שמרה כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף גדול מההיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר או שלא בהתאם לתנאים שקבעה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 24(ב)]].
@ 3. : חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]].
@ 4. : חברת תשלומים שלא עשתה ביטוח או המציאה ערבות, להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי או שמורים בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]], או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי [[סעיף 24(ח)]].
@ 5. : חברת תשלומים שעשתה שימוש בכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לצורך מתן שירותי תשלום, למתן אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ו)]].

=== חלק ד' ===
==== עיצום כספי בשל הפרת הוראות תקנות לפי [[סעיף 61(ד)]] ====

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 48(ו)]]))) ====
=== הפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם ===

=== חלק א' ===
@ 1. : התנה מתן גישה לחשבון תשלום למשלם בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 35(ג)]].
@ 2. : לא הודיע ליוזם תשלום, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה לחשבון התשלום של המשלם, לא הודיע למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 36(ג)(2)]] או שלא בהתאם להוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם שנקבעו בעניינים אלה לפי [[סעיף 36(ג)(4)]].
@ 3. : נתן ליוזם תשלום גישה באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בלא שיוזם התשלום הזדהה לפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 38]].
@ 4. : הפר הוראה שקבע מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי [[סעיף 41(א)(1), (3) או (4)]].

=== חלק ב' ===
@ 1. : לא נתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א)]].
@ 2. : לא נתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם אף שניתנה הרשאת גישה לחשבון בידי המשלם, או נתן ליוזם מתקדם גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה לחשבון שנתן המשלם, והכול בניגוד להוראת [[סעיף 35(ב)]].
@ 3. : גבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 39(ג)]].

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 49(7)]]))) ====
=== זהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 2(ו)]] ===

== תוספת שישית __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;הפרה&quot; שבסעיף 50]]))) ====
=== הפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית ===

=== חלק א' ===
==== הפרה של הוראות החוק ====
@ 1. : מי שעסק במתן שירות תשלום בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ב)]].
@ 2. : מי שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ד)]].
@ 3. : מי ששלט בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]].
@ 4. : מי שהעביר אמצעי שליטה בחברת תשלומים לאחר, אם היה עליו לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 11]].
@ 5. : מי שניתנה לו הוראה לפי [[סעיף 13(א) עד (ג)]] ולא מילא אחריה.
@ 6. : חברת תשלומים שעסקה בעיסוק נוסף שיושב ראש הרשות אסר עליה לעסוק בו או שעסקה בעיסוק נוסף שלא בהתאם לתנאים שהורה עליהם יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]].
@ 7. : חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]].
@ 8. : בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ד)]], אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות.

=== חלק ב' ===
==== הפרה של תקנות לפי [[סעיף 61(ד)]] ====

== תוספת שביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[1|ההגדרה &quot;שירותי תשלום&quot;]] [[וסעיף 59]]))) ====

=== חלק א' ===
==== שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק ====
@ 1. : שירות תשלום שניתן בידי הממשלה.
@ 2. : שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל.
@ 3. : שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת.
@ 4. : שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]], במסגרת פעילותה לפי [[סעיף 31ט(ה) לאותו חוק]].
@ 5. : שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]], במסגרת פעילותה לפי [[סימן ג' לפרק ח' לאותו חוק]].
@ 6. : שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל]], או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי [[סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]] במסגרת עיסוק זה.
@ 7. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה.
@ 8. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל.
@ 9. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים.
@ 10. : פעולת תשלום שלא נעשית בכספים.

=== חלק ב' ===
==== שירותים שאינם נכללים [[1|בהגדרת &quot;שירותי תשלום&quot;]] והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) ====
@ 1. : הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד.
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, &quot;היקף פעילות&quot; - השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת.

== תוספת שמינית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 33]]))) ====
=== מאפייני המערכת ===
@ 1. : ממשק מרכזי בין נותני שירות להעברת כספים בין יחידים וכן בין נותן שירות להעברת כספים בין יחידים ובין מנהלי חשבונות תשלום, בשכבת תעבורה מאובטחת.
@ 2. : ממשק המערכת פועל לפי תקן בין-לאומי מקובל.</text>
      <sha1>km0ocol8rydjvqwkla31gu0vde2jyfd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1705735</id>
    <revision>
      <id>3019773</id>
      <parentid>3019373</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:03:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019727] תיקון מועד תחילה</comment>
      <origin>3019773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201311" sha1="69hcx94rnboqru9rfqf04ccq8giodpv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2206732}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ג, 306|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1494|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360, 402|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2660|שינוי חלק ב׳ לתוספת השביעית|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11309.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חובת רישיון או אישור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: רישיון מאת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: היתר לשליטה בחברת תשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”הון עצמי“ ו”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”הרשאה לחיוב“, ”הרשאת גישה לחשבון“, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”מנהל חשבון תשלום למשלם“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}}; לעניין הגדרה זו, ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ ו”החברה הבת“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|ו־88יא לחוק האמור}}, בהתאמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין מהותי“, בתאגיד – מי שמחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן אשראי“ – מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי“ – מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – מבטח או חברה מנהלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מנהל“ – גוף כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בנק הדואר;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(4)}} מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)(1)}}, ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(5)}} גוף אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הרשות – הוראות הניתנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יד|סעיף 88יד לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות קטן“, לעניין מנהל חשבון תשלום – כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בנק או תאגיד עזר – שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(1)}}; לעניין הגדרה זו, ”שווי נכסים“ –
{{ח:תתתת|(א)}} של בנק שאינו בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} של בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר;
{{ח:תתתת|(ג)}} של תאגיד עזר – שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}}, וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}}; לעניין הגדרה זו, ”צבר אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, לפי העניין, ו”צבר פיקדונות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שליטה“ – היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות הגמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – בעל רישיון שירותי תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מערכות תשלומים“ – {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות הגמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם בסיסי“ – בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם מתקדם“ – חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם תשלום“ – יוזם בסיסי או יוזם מתקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – הילך חוקי שהוצא לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 41|סעיף 41 לחוק בנק ישראל}} ומטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר יוזם תשלום“ – מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם“ – מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חברת תשלומים – הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}}, למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ב) לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל חשבון תשלום“ – מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל חשבון תשלום למוטב“ – נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מבוקרת“, ”מערכת תשלומים“, ”מפעיל“ של מערכת תשלומים, ו”משתתף“ במערכת תשלומים – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ממשק למתן הוראות תשלום“ – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יג|בסעיף 88יג לחוק הדואר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ – מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות זר“ – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייזום בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון שירותי תשלום“ – רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות ייזום בסיסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון;
{{ח:תתת|(3)}} ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשלום“ – כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}:
{{ח:תתת|(1)}} ניהול חשבון תשלום;
{{ח:תתת|(2)}} הנפקה של אמצעי תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} סליקה של פעולת תשלום;
{{ח:תתת|(4)}} שירות ייזום מתקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, או תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חובת רישיון או אישור}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישיון או אישור}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
{{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
{{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(5)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(6)}} גוף מוסדי;
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון למתן אשראי;
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל – לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום.

{{ח:סעיף|3|סייגים לחובת רישיון או אישור}}
{{ח:תת|(א)}} חובת הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} לא תחול על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
{{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(5)}} מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים}}, בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי)|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך), התשפ״ו–2025}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: רישיון מאת הרשות}}

{{ח:סעיף|4|תנאים למתן רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או שהוא רשום כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לאותו חוק}};
{{ח:תתת|(2)}} יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3)}} התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו – מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|5|בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום – גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|6|תנאים ברישיון}}
{{ח:תת|(א)}} ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|7|ביטול או התליה של רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}} או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות;
{{ח:תתת|(5)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(6)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה – הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשות ניירות ערך פרסמה {{ח:חיצוני|https://www.new.isa.gov.il/images/Fittings/isa/asset_library_pic///FitAnd_Proper.pdf|רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם}}. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י״פ תשפ״ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ״ח בטבת התשפ״ד (9 בינואר 2024).}}
{{ח:תת|(ג)}} סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר התליה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון – תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה.

{{ח:סעיף|8|פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

{{ח:סעיף|9|פיקוח על בעל רישיון שהחליט על חיסול עסקיו או נקלע לחדלות פירעון או פירוק}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: היתר לשליטה בחברת תשלומים}}

{{ח:סעיף|10|היתר שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מבקש שהוא יחיד – הוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מבקש שהוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב;
{{ח:תתת|(2)}} טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

{{ח:סעיף|11|העברת אמצעי שליטה}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור.

{{ח:סעיף|12|ביטול היתר שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו;
{{ח:תתת|(3)}} טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|13|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}}

{{ח:סעיף|14|תנאים לקבלת אישור למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;
{{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(5)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(6)}} גוף מוסדי;
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון למתן אשראי;
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי;
{{ח:תתת|(10)}} גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) ו־(3)}}, שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה ”והכול לפי כללים“ יקראו ”והכול בהתאם להוראות המאסדר“.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|15|בקשה לאישור}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ג)}} המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|16|תנאי האישור}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

{{ח:סעיף|17|ביטול או התליה של אישור}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}, לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר;
{{ח:תתת|(4)}} המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} ושאינו בעל רישיון כאמור – המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית;
{{ח:תתת|(5)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים – לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}} יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ ו”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

{{ח:סעיף|18|פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“ ובמקום ”עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך“ יקראו ”עובד מטעמו“.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|19|מרשם חברות תשלומים ויוזמי תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת חברות התשלומים ופרטיהן;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור;
{{ח:תתת|(3)}} זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום;
{{ח:תתת|(4)}} דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור – גם תקופת ההתליה;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת פטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}} לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים.

{{ח:סעיף|20|חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי –
{{ח:תתת|(1)}} אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12(א)(2)}}, יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}} לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|21|מתן רישיון לנותן שירות זר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו־(6)}}, וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;
{{ח:תת|(2)}} הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות}}

{{ח:סעיף|22|עיסוקים נוספים של חברת תשלומים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, ”נותן שירותי תשלום“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד.
{{ח:תת|(ג)}} חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}, בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} ובכפוף להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי – המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, ”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”פעולת תשלום“ שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום}}, ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם;
{{ח:תתת|(2)}} האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי;
{{ח:תתת|(3)}} ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}, המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום.

{{ח:סעיף|23|מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם להמשכיות עסקית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

{{ח:סעיף|24|שמירה והגנה על כספי לקוחות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה – חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החזקת הכספים בחשבון הייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, ”נכסים“ – כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי, {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי)}}, על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.
{{ח:תת|(ו)}} כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי.
{{ח:תת|(ז)}} לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל.
{{ח:תתת|(2)}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(י)}} בסעיף זה, ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכי חדלות פירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}} או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|25|דרישות לעניין הון עצמי, דוחות, והגשת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה.
{{ח:תת|(ה)}} מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף|26|הוראות מיוחדות לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}} ומהוראות שקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27(א)(4)}}, כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;
{{ח:תת|(2)}} הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.

{{ח:סעיף|27|הוראות וכללים של הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו;
{{ח:תתת|(2)}} שמירת מסמכים;
{{ח:תתת|(3)}} איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין חברת תשלומים – גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו;
{{ח:תתתת|(ה)}} המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון;
{{ח:תתתת|(ו)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
{{ח:תתתת|(ז)}} דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה}}

{{ח:סעיף|28|איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מאגד“ – חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
{{ח:תתת|(1)}} סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
{{ח:תתת|(2)}} סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד.
{{ח:תת|(ד)}} חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
{{ח:תתת|(2)}} השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק.
{{ח:תתת|(2)}} רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב.

{{ח:סעיף|29|רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד השולט בסולק;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו – פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום.

{{ח:סעיף|30|סולק בעל היקף פעילות רחב}}
{{ח:תת|(א)}} סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
{{ח:תתת|(2)}} יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום.

{{ח:סעיף|31|רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד השולט במנפיק;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 38ב1|בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק {{ח:הערה|[צ״ל: הפיקוח על]}} שירותים פיננסיים מוסדרים}} או {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36טז|בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מנפיק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ב)}}.

{{ח:סעיף|32|מנפיק בעל היקף פעילות רחב}}
{{ח:תת|(א)}} חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף {{ח:הערה|הקטן}} האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}.

{{ח:סעיף|33|נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוטב“ – מוטב שהוא יחיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משלם“ – משלם שהוא יחיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים“ – מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב“ – נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט מזהה“ – מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות להעברת כספים בין יחידים“ – שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.
{{ח:תת|(ב)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.
{{ח:תת|(ג)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה ”היקף פעילות קטן“ לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ה)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)|(1)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י״פ תשפ״ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע״מ, לעניין הפעלת יישומן ”ביט“.}}
{{ח:תתת|(2)}} רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|34|גילוי מידע לשר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}} יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}} או על פי צו בית משפט.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם}}

{{ח:סעיף|35|חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

{{ח:סעיף|36|סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב)}} לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שפטור מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בנק הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב)}} לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}}, מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.
{{ח:תתת|(3)}} הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, בהקדם האפשרי.
{{ח:תתת|(4)}} מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתתת|(ב)}} התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} (בסעיף קטן זה – חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו.
{{ח:תתת|(2)}} הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה – בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(א) ו־(ב)}}, חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35|הסעיף האמור}} תחול במועדים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור.

{{ח:סעיף|37|קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר – שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה ”היקף פעילות קטן“ ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה ”היקף פעילות קטן“, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.

{{ח:סעיף|38|הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם}}
{{ח:ת}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|39|איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ב)}} או ביטולה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) או (ב)}}, ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור.

{{ח:סעיף|40|מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם – גם המשכיות עסקית.

{{ח:סעיף|41|הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) – בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם;
{{ח:תתת|(3)}} חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום;
{{ח:תתת|(4)}} חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם.
{{ח:תת|(ב)}} מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

{{ח:סעיף|42|תקנות לעניין שמירה על אחידות או על עניינם של לקוחות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ו־41}}, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים;
{{ח:תתת|(2)}} השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות}}

{{ח:סעיף|43|הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה על ענייני הלקוחות; בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או האישור, סוג הגוף, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|56א}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א2|56א2}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|56ג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|56ג1}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ד|56ד}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ה|ו־56ה לחוק ניירות ערך}} יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א)(2)}} הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ואינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}} הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 15ד|סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2), (3) או (4);
{{ח:תתתת|(6)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5).

{{ח:סעיף|44|הודעה על פגמים}}
{{ח:תת|(א)}} סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|45|אמצעים למניעת פגיעה}}
{{ח:ת}} סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיף האמור}}, או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא –
{{ח:תת|(1)}} להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;
{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות.

{{ח:סעיף|46|המצאת מסמכים בידי הרשות}}
{{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|47|הגדרת הסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|48|עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם בסכום מוגבל ולמספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}}, שלא הודיע לרשות על מתן השירות כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52כט}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}}, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}}, רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ד)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}}, או גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ה)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}}, חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}}, רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ו)}} הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת האמורה}} – רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

{{ח:סעיף|49|החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים}}
{{ח:ת}} על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו:
{{ח:תת|(1)}} לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52כט}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(3)}} לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 109ב1|סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(4)}} לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|סעיפים 72(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 74|ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מבטח – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א1|סעיפים 92א1 עד 92יב}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יד|92יד}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|92טז עד 92כ}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כב|92כב}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כג|ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(6)}} לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(7)}} לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}

{{ח:סעיף|50|{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראות חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או הפרה של הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת האמורה}}.

{{ח:סעיף|51|סמכויות ועדת האכיפה המינהלית}}
{{ח:ת}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים, אולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}}, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|52|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ג)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|53|איסור שיפוי וביטוח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|סעיף 56ח לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|54|סייג לתחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ז׳ {{ח:הערה|[צ״ל: פרק זה]}}}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג) או (ה)}} ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|55|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 2.5 מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי 12.5 מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ד)}};
{{ח:תתת|(2)}} עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג) או (ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|56|מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עיצום כספי;
{{ח:תתתת|(2)}} התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי;
{{ח:תתתת|(3)}} אמצעי אכיפה מינהליים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר אחר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
{{ח:תתתת|(2)}} הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
{{ח:תת|(ב)}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) תחול לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה.

{{ח:סעיף|57|אגרות}}
{{ח:ת}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, על מבקש אישור מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|58|סמכויות הנתונות למאסדר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאסדר“, של גוף פיננסי מפוקח – מאסדר מנהל חשבון התשלום, או מאסדר של בעל האישור, לפי העניין, שאינו הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“ – מנהל חשבון תשלום או בעל אישור.
{{ח:תת|(ב)}} מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו.
{{ח:תת|(ג)}} התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו על הרשות, בשינויים המחויבים, לגבי הוראות שחלות על בעלי רישיון או על בעלי אישור מאת הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו.

{{ח:סעיף|59|סייג לתחולת החוק}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|60|שינוי התוספות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד בהסכמת השר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}, ובלבד שהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה – לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|חלק א׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}.

{{ח:סעיף|61|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי לקבוע בצו מטבע חוץ שלא ייחשב מטבע חוץ לעניין {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מטבע חוץ“}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי לקבוע בצו פרט מזהה אחר או נוסף על הפרט הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33|בהגדרה ”פרט מזהה“ שבסעיף 33(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם הנגיד ועם הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על חברת תשלומים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי לקוחות; בהתקנת תקנות לפי סעיף קטן זה ישקול השר גם שיקולים של קידום התחרות ויציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של חברות תשלומים או יוזמי תשלום.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|62|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|63|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|64|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|65|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|66|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|67|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|68|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|69|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|70|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|71|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}.}}

{{ח:סעיף|72|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|73|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.}}

{{ח:סעיף|74|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן|בחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|75|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|76|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|77|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|78|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|79|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה}}

{{ח:סעיף|80|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – יום התחילה); ואולם, תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(1)(ב) עד (ה) ו־(2) עד (5)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|וסעיף 78}} ביום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות ייזום בסיסי, יחולו הוראות חוק זה, בכפוף להוראות פסקה (2), החל מתום שישה חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי הגופים המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 24 חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום תשעה חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי הגופים כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או תאגיד שבשליטתו – בתום 24 חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 30 חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום 30 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את המועדים שלהלן, ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת:
{{ח:תתת|(1)}} יום התחילה והמועד האמור בסעיף קטן (ב)(1) – לעניין כל הוראות החוק או חלקן;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים הנקובים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ד)}} דחיית המועדים כאמור בסעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי סוגים של מנהלי חשבון תשלום למשלם או סוגים של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי.

{{ח:סעיף|81|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} או רישיון סליקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו ערב יום התחילה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך שלושה חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בעיסוקו כאמור אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד כאמור שהמפקח על נותני שירותים פיננסיים החליט שלא לתת לו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 16|או 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מי שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, רשאי להמשיך בעיסוקו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה, אף שאין בידו רישיון שירותי תשלום, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסר על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך 18 חודשים מיום התחילה וכן קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה, בקשה לקבלת רישיון יכול שתוגש על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון או על ידי מי שנשלט על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1), בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, לעניין מי שערב יום פרסומו של חוק זה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי וגם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, חברה שערב יום התחילה היה בידה רישיון סליקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו ערב יום התחילה, רשאית להמשיך בעיסוקה לפי הרישיון האמור, אף שאין בידה רישיון שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסרה על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגישה בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן קיבלה מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תאגיד שאינו פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6) או (ג)}}, וערב יום התחילה עסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|סעיפים 48(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 54|ו־54(ב) לחוק שירותי תשלום}}, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום בתוך 24 חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בפעילותו זו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שערב יום התחילה היה בעל שליטה בתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), יראו אותו כבעל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות לבחון את התקיימות התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(6)}}, לבטל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לה לשם בדיקת התקיימות התנאים למתן ההיתר או ביטולו.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ה)}}, תאגיד שהוא גוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}} וערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אף שאין בידו אישור לייזום בסיסי על פי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה למאסדר יוזם התשלום לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאותו מאסדר אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתו של המאסדר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 13|סעיף 13(ב) לאותו חוק}}, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, היה פטור מחובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק האמור}} עד ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), ימשיך להיות פטור מחובת הרישוי כאמור עד ליום התחילה, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לפטור שנקבעו בתקנות האמורות; בסעיף קטן זה, ”שירותי תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}.
{{ח:תת|(ח)}} נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר ערב פרסומו של חוק זה שלט או היה בעל עניין בתאגיד שאינו מקיים את התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יד|בסעיף 36יד(ד)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66 לחוק זה}}, רשאי להמשיך לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד כאמור עד תום שנתיים מיום התחילה; ואולם, המפקח על הבנקים רשאי להתיר לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יד|אותו סעיף}} גם לאחר תום שנתיים כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|82|תקנות והוראות ראשונות|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}} וצו ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ו)}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מעשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום בסיסי, ייקבעו לכל המאוחר שישה חודשים לפני המועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(ב)(1) ו־(2)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום מתקדם, ייקבעו לכל המאוחר שנה לפני המועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(ב)(3)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר יוזם תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 39ד|סעיף 39ד(ב) לחוק שירותי תשלום}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72 לחוק זה}}, ייקבעו לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב׳ בטבת התשפ״ח (1 בינואר 2028).

{{ח:סעיף|83|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} לעניין מאגד בתקופה של שנתיים מיום התחילה, ואם דחה השר את המועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב)(2)}} – בתקופה שמיום התחילה ועד תום המועד שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|אותו סעיף}} –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א) לחוק}} כהוראת שעה;}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|84|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מיום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), על פעילות הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח (בסעיף קטן זה – תקופת הדיווח), ובכלל זה על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, מספר מקבלי הרישיון או האישור וכן מספר הגופים הפטורים מרישיון ואישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}}, בתקופת הדיווח;
{{ח:תתת|(2)}} מספר בעלי הרישיון או בעלי האישור מאת הרשות, שרישיונם או אישורם בוטל או הותלה, בתקופת הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו לפי חוק זה בתקופת הדיווח, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשל הפרתן, סכומי העיצומים הכספיים ובשל אילו הפרות הוטלו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה יום התחילה לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ג)}}, יימסר הדיווח הראשון לפי סעיף זה בתום שנה מיום התחילה הנדחה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי חשבונות תשלום שהחובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב) לחוק}} לא תחול עליהם}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם התקשרות עם מנהל חשבון התשלום למשלם, כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב, לפי העניין, באמצעים מקוונים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 47|ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 47}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכום הבסיסי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב־12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע):
{{ח:תת|(א)}} היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ־10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי – 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין מבטח – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, שבניהולה:
{{ח:תת|(א)}} היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(ב)}} היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} לעניין בנק הדואר – 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות של בעל רישיון או בעל אישור}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל רישיון שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}}, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראות או כללים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שרישיונה בוטל או הותלה והפרה הוראה שנתן יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא דאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם המשכיות עסקית, בניגוד להוראות שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא עמד בדרישות לעניין הון עצמי, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, או בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא הגיש לרשות דוח, הודעה או נתונים בהתאם להוראות מאסדר שקבעה הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} יוזם תשלום שהפר הוראה שקבע מאסדר יוזם התשלום, בהוראות מאסדר, בנושא חובות שיחולו על יוזם תשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראה שנתנה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת יושב ראש הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שלא שמרה על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים אשר שמרה כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף גדול מההיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר או שלא בהתאם לתנאים שקבעה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שלא עשתה ביטוח או המציאה ערבות, להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי או שמורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}, או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שעשתה שימוש בכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לצורך מתן שירותי תשלום, למתן אשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ו)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||עיצום כספי בשל הפרת הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ו)}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} התנה מתן גישה לחשבון תשלום למשלם בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ג)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הודיע ליוזם תשלום, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה לחשבון התשלום של המשלם, לא הודיע למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)(2)}} או שלא בהתאם להוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם שנקבעו בעניינים אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)(4)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} נתן ליוזם תשלום גישה באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בלא שיוזם התשלום הזדהה לפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שקבע מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(1), (3) או (4)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא נתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} לא נתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם אף שניתנה הרשאת גישה לחשבון בידי המשלם, או נתן ליוזם מתקדם גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה לחשבון שנתן המשלם, והכול בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(7)}})}}}}
{{ח:קטע3||זהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|ההגדרה ”הפרה“ שבסעיף 50}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||הפרה של הוראות החוק}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מי שעסק במתן שירות תשלום בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} מי שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מי ששלט בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} מי שהעביר אמצעי שליטה בחברת תשלומים לאחר, אם היה עליו לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} מי שניתנה לו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א) עד (ג)}} ולא מילא אחריה.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שעסקה בעיסוק נוסף שיושב ראש הרשות אסר עליה לעסוק בו או שעסקה בעיסוק נוסף שלא בהתאם לתנאים שהורה עליהם יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}}, אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||הפרה של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”שירותי תשלום“}} {{ח:פנימי|סעיף 59|וסעיף 59}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות תשלום שניתן בידי הממשלה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}, במסגרת פעילותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 31ט|סעיף 31ט(ה) לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, במסגרת פעילותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ לפרק ח׳ לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}} במסגרת עיסוק זה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} פעולת תשלום שלא נעשית בכספים.

{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||שירותים שאינם נכללים {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרת ”שירותי תשלום“}} והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים|תיקון: ק״ת תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ד|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, ”היקף פעילות“ – השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}})}}}}
{{ח:קטע3||מאפייני המערכת}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} ממשק מרכזי בין נותני שירות להעברת כספים בין יחידים וכן בין נותן שירות להעברת כספים בין יחידים ובין מנהלי חשבונות תשלום, בשכבת תעבורה מאובטחת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} ממשק המערכת פועל לפי תקן בין־לאומי מקובל.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>69hcx94rnboqru9rfqf04ccq8giodpv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פלא יועץ/נספח אלפא ביתא של הגאון המופלג מוהר&quot;ר צבי הירש ז&quot;ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1713001</id>
    <revision>
      <id>3019787</id>
      <parentid>2828257</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:44:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-35040-57</username>
        <id>45801</id>
      </contributor>
      <comment>/* מ */ מחלוקת</comment>
      <origin>3019787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30964" sha1="j603r8mzbo3tt1o0wv9em1e88c46cc2" xml:space="preserve">: [האלפא ביתא של הגאון ר' צבי הירש ז&quot;ל העתיק בעל &quot;פלא יועץ&quot;, כנראה, מתוך ההוצאה השלישית [ברדיטשוב תקעח]. הספר נדפס תחילה בשם אלפא ביתא, ספר אותיות מחכימות - בשנת תק&quot;ן [באחת מערי רוסיה פולין], ונדפס שנית בשנת תקנ&quot;ט בנאווי-דוואהר. בשתי ההוצאות אין זכר למחבר הספר. ורק בהוצאה השלישית, שנדפסה ע&quot;י ר' דוד אריה ב&quot;ר צבי הירש ב&quot;ר שלום זליג מנדבורנה, גילה המו&quot;ל שאביו חיבר את הספר, ואחד מבאי ביתו הדפיסו במקוצר, ורק עתה יוצא הספר בשלמות מכ&quot;י המחבר עצמו. שמואל הקטן אשכנזי]
==נספח אלפא ביתא של הגאון המופלג מוהר&quot;ר צבי הירש ז&quot;ל==
: (הנה נא הואלתי להעתיק אלפא ביתא של הגאון המפלג מוהר&quot;ר צבי הירש זלה&quot;ה זי&quot;ע, ואזכה לזכות את הרבים ואבנה גם אנכי. וראה זה מעט מחזיק את המרבה, אשרי אדם שומע לשקד על הדברים האלה לקרותם פעם אחת בשבוע או פעם אחת בחדש, ימצא חיים):
==א==
אמת יזהר לדבר אמת ושלא יצא שום דבר שקר מפיו, ולזה צריך למסר נפשו כדי להדבק בגופא דמלכא. ויהא נאמן בדבריו לקים ככל היוצא מפיו, ואפלו יהבין לה כל חללי עלמא לא ישנה בדבורו. ובכלל זה ירגיל עצמו שלא יחשב אפלו במחשבה דבר שקר והבאי. ומה שעולה במסכם בלבו איזה מדה או הנהגה טובה, וכל שכן לעשות איזה מצוה, יקים, ואפלו לא הוציא מפיו, כדי לקים ודובר אמת בלבבו:

אהבה יחזיק עצמו בכל יום ובכל עת ובכל רגע באהבת הבורא יתברך שמו, ושלא להרפות חס ושלום. ובכלל זה, אהבת התורה והמצות ואהבת בני אדם מישראל, ואפלו לפושעים, ובעד פושעים יפגיע להחזירם בתשובה. ויזכר להעלות כל האהבות שיש לו בעניני עולם הזה, או איזו אהבה רעה חס ושלום שתבוא ללבו, לבטלה ביראה ולהעלות האהבה להשם יתברך. ויזהר מאד שלא יגשם מחשבתו באהבת דבר גשמי, שלא יאהב רק הדבר הרוחני המחיה והמקים הדבר הגשמי ההוא, ויודה וישבח למי שברא חלק יפה כזה ויאהב אותו:

ארך רוח יסבל כל דבר בסבלנות גדולה ולא יבהלנו ולא יפחידנו שום דבר בעולם, ומשמועה רעה לא יירא, ויהא נכון לבו בטוח בה' תמיד, יסבל עלבונות ולא יקפיד על שום דבר בעולם, ולא ינקם משונאיו, ואפלו במחשבה לא ירצה להנקם משונאיו, ויהא בו ממדות קונו ככתוב בספר ברכת אברהם וספר תמר דבורה:

אכילה ושתיה יהיה לשם שמים, וילמד מאד בספר ראשית חכמה, שער הקדשה, פרק ט&quot;ו, ובשל&quot;ה, אות ק'. ויזהר במאכלים שיהא על צד היותר כשר, שלא יטמטם את לבו ולא יטמא גופו:
==ב==
ברכה יזהר מאד לקים מלי דברכות, לברכה בדחילו ורחימו כל מה דאפשר, וביותר ברכות הנהנין, כי כשאינו מברך כראוי, המאכל מטמטם את לבו ומשכח עבודת השם יתברך ומחטיאו חס ושלום. יזהר מאד לקים אל תהי בז לכל אדם. ואדרבא, לכל דבר שפל ימצא איזה מעלה טובה, כידוע מלבן השנים של הנבלה, וישבח הדבר הנאה הנמצא בדבר השפל, לקים כי חפץ חסד הוא. יזהר מאד מאד מן הבטלה המביאה לידי שעמום, ולא יעמד כשעור ד' אמות כי אם בדבקות הבורא או בהרהורי תורה, ואם מתגברים עליו מחשבות רעות חס ושלום, ילמד מתוך הספר דוקא, ובכח ובקול כדי לבטל המחשבות זרות:
==ג==
גמילות חסדים יזרז עצמו מאד לקים כל מה דאפשר, הן בגופו, הן בממונו, הן בדבורו, וביותר לגמל טובה למי שעשה עמו טובה:

גרות צריך לקים גר אנכי בארץ, ובכל עת הפנאי יביא מחשבה זו ללבו:

גאוה יזהר מאד מאד לבקש מהשם יתברך, ולחזק עצמו להסיר המדה הזו ממנו ולהחזירה להשם יתברך שהוא בעל הגאוה האמתי, כי לו נאה כי לו יאה, וזה גם כן נוהג בכל עת ובכל רגע:

גנות לא יגנה לשום אדם בישראל, ואף אם שואלים אותו, ואף אם הוא מן הכת שמצוה לפרסמן, מכל מקום ירחיק עצמו מזה, שלא יעורר דין על עצמו חס ושלום. ולא יצא מפיו שום דבר מגנה, ויחשב בעת הפנאי תמיד בגנות עצמו, לקים (תהלים טו ד) נבזה בעיניו נמאס:

גדר יזהר מאד לקים גדרים וסיגים הנאמרים בדברי רבותינו זכרונם לברכה, וכל הנמצא בספרי מוסר, ישמע חכם ויוסף לקח מדעתו לפי צרכו, וירשם לעצמו שלא ישתכח ממנו:
==ד==
דבור הדבור יהיה יקר מאד שלא להוציאו לבטלה, וכל שכן לכעס ולמחלקת חס ושלום, או ללשון הרע ורכילות וליצנות, או לשקר וחנפה חס ושלום. וצריך שמירה יתרה וזהירות גדולה על דבור, ביותר בביתו עם אשתו ובני ביתו, ואפלו ההכרחי ימעט כל מה שיוכל, ויחשב שכל דבור היא מרגלית טובה שהוא מעולם הדבור העליון, ואין לזרקו לאשפה ולקלפות חס ושלום. וירגיל עצמו מאד במדת השתיקה, וכשמכרח לדבר עם אדם, ידבק עצמו מאד מאד ביראת השם, ויחשב האותיות שמוציא מפיו ויעלה אותם להשם יתברך, וכן כששומע מן בני אדם דבורים, יעשה על דרך זה. יזהר מאד לקים מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות א, ו) הוי דן את כל האדם לכף זכות, ולרשע גמור שמצוה לדונו לכף חובה, יותר טוב שלא ידבר עליו, על דרך לא דברה תורה במתים. אם לא שמכרח אתה לדונו. גם יזהר שלא לומר על שום אדם מישראל שזה אין לו חלק לעולם הבא אפלו הוא רשע גמור:

דרך ארץ ילמד עד שיהא בקי בראשית חכמה מסכת דרך ארץ ובשני לוחות הברית אות ד'. ויזהר מאד שלא יוציא מפיו דבר מגנה ולא לעשות דבר מגנה, ובפרט בפני בנו ותלמידו שלא ילמדו ממנו, גם לא יצא דבור קללה מפיו לשום אדם בעולם וילמד לבני ביתו בזה, גם לא ישבע שום שבועה ואפלו בחיי ראשי. וימעט שיחה עם אשתו כל מה דאפשר, בפרט בזמן נדתה:
==ה==
הרהור יזהר מאד מאד בכל עת ובכל רגע מהרהורי עברה חס ושלום, כגון הרהור נאוף והרהור שנאת חנם, וכל השנאות הם שנאת חנם, או הרהור קנאה ותחרות, או הרהור גאוה והתפארות, או הרהור שירא מבשר ודם יותר ממה שירא מן הבורא במקום שהם נגדיים, כל אותם ההרהורים יבטל אותם ביראת השם תכף ומיד כשבאה במחשבתו, ויעלה אותם להשם יתברך. וביותר צריך לזהר מהרהור נאוף שלא ישגה בו, כי מיד יבוא לידי קשוי, והמקשה עצמו לדעת הוא בנדוי חס ושלום (נדה יג, ב). ויזהר מאד שלא להרהר במבואות המטנפות בדברי תורה, כי מוציא מן הקדשה אל הקלפות חס ושלום:

הלל טוב להלל להקדוש ברוך הוא, ולהבחין בברואיו ונפלאותיו ולהללו, וכן בכל דבר ודבר ירגיל עצמו למצא בו דבר נאות ולשבחו, ולהעלות השבח ההוא להשם יתברך, ולא לגנות לשום בריה חס ושלום, ולהלל ולשבח הצדיקים והחסידים ואנשי מעשה, ויזהר שלא יבוא חס ושלום מן השבח גנות:

הסתכלות לא יסתכל בפני אשה ולא בבגדיה, ולא יסתכל בעכו&quot;ם או בפני אדם הכועס או בפני אדם שוטה או משגע, ובפני אדם רשע ובפני אדם עצב וסר וזעף, אבל במי שהוא דבוק להשם יתברך מצוה להסתכל בפניו, שמוליד על ידי ראיתו קדשה בנפשו. ולא יסתכל חוץ לארבע אמות, ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף כשנזקקין זה לזה, ולא יסתכל בדברים טמאים ובדברים מאוסים, ולא יסתכל בפני המת, ולא יקרא כתב שעל גבי המצבה. ובכל דבר שמתר להסתכל, יחשב על הכח הרוחני שבדבר ההוא. ומצוה להסתכל בשמים ובכוכבים לקים מה שנאמר (ישעיה מ כו) שאו מרום עיניכם וכו', אבל לא בלבנה:

הדור יזהר מאד לקים והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה, לקום מפניו, ועל ידי זה יזכה לחכמה. ויהדר המצות ויהיה מן המהדרין, ויחבב המצות בכל מיני חבוב לקים הנחמדים מזהב וכו', טוב לי תורת פיך וכו'. כל זה יקים בפעל בעת שהוא עוסק בתורה ובמצות. ותפלה לא יבטל על כל הון דעלמא, מפני חבוב הדבר מצוה:
==ו==
ותרנות יהיה ותרן בממונו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על איוב שהיה מניח פרוטה וכו' (ב&quot;ב טו, ב). ועל כל דבר מצוה יהיה ותרן, ולא יקפיד בביתו על שום דבר, כי המחלקת והמריבה בבית הוא חמור מאד, רק אם יוכל לעמד בעצמו שלא יכעס, אזי אם הוא מכרח מאד להטיל אימה, יתראה לבני ביתו כאלו הוא מקפיד וכועס, אבל חס ושלום שיבוא כעס והקפדה ללבו. ואפלו על דבר מצוה לא יכעס בלבו, רק לפעמים כשהוא מכרח לשם שמים, יתראה עצמו כאלו הוא כועס, כי עוון הכעס גדול מאד. ועל הוצאות ביתו יתן כמו ברצון אשתו, אם לא יוכל לפיסה בדברים טובים, ולא יעשה מריבה, והשם יתברך יזמין לו, ויאמין באמונה כשאדם עושה לשם שמים נותנין לו צרכיו לדבר ההוא, וכשהוא עושה זאת לשם שמים להרחיק עצמו מן הכעס ומן ההקפדה אזי בודאי יזמין לו השם יתברך, ובלבד שתהא אמונה זו תקועה בלבו. ויפריש מעשר מכל מה שהשם יתברך מזמין לו, ולא יחשב שכבר נותן יותר ממעשר, כי ההפרשה עושה מצוה. ויסיר מדת הכילות מלבו, כי מדת הכילות מורה על דין, וכשהוא ותרן לדבר מצוה, יכון להמשיך השפעות החסדים עליו ועל כל ישראל:

ודוי יתודה קדם אכילתו בשבירת לב על דרך דכתיב (איוב ג כד) כי לפני לחמי אנחתי תבא, ויזכה שיהא שלחנו מזבח כפרה. ולעולם כשמתודה ישמעו אזניו מה שמוציא מפיו, ויהא עוזב:
==ז==
זריזות יהיה זריז במצות ויעשה כל מעשיו לשם שמים בזריזות ושמחה ולא בעצלות ובעצבות, כי הזריזות והשמחה מרבה חיות, וכתיב (ויקרא יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ולא שימות בהם, שהוא העצבות:

זכירה יזהר מאד לקים כל מצות שכתוב בהם זכירה, ויתחזק לזכר הדברים כל שעה:

זכיה ישתדל בכל עז ויתפלל להשם יתברך, שיזכהו להיות זוכה ומזכה לאחרים, כי הוא דבר גדול:
==ח==
חבר טוב יהיה לו תמיד, שידבר עמו עבודת השם יתברך, ויתרחק מאד מחבר רע. ויקים (תהלים נא ה), וחטאתי נגדי תמיד. ובלב נשבר יבקש מהשם יתברך שלא יחזר עוד לכסלה:

חצות יחזק עצמו מאד מאד לקום בחצות לילה, אפלו יצטרך לישן ביום כמה שעות:
==ט==
טהרה יהיה טהור בכל עת בטבילת גופו ובטבילת ידים, ותכף ומיד שהוא יכול לטלם לא ישהה הטמאה עליו אפלו כדי הלוך ארבע אמות, גם יזהר בטהרת בגדיו וכלי תשמישיו, כי זה מעורר טהרת הגוף, וטהרת הגוף מעורר טהרת הנפש:
==י==
יראה ישתדל בכל יום ויום להמשיך עליו תוספת יראת השם על ידי שילמד בספרי יראה, עד שתהיה היראה קבועה בלבו, וכל יראות עולם הזה יבטלם בלבו, בחשב כי עולם הזה הוא כחלום, ואין אדם מצטער בהקיץ על דבר שבחלום, ויעלה היראה ההיא להשם יתברך, על דרך אוי לנו מיום הדין וכו':

יאוש יחזק עצמו מאד שיתיאש מן עולם הזה, מן הנאותיו הכלות, ויעשה כל מגמתו והנאתו ושמחתו ותענוגיו אם הוא משיג דבר מהעולם הזה לעולם הבא:
==כ==
כבוד אם בא לך כבוד מבני אדם אל תהנה בו חס ושלום, ותעלהו להשם יתברך, כי לו נאה הכבוד, ויחשב בעצמו שאינו ראוי לשום כבוד לפי מעשיו, כי ישקל בפלס ומאזני משפט אשר ביד השם, כי ידין לפי מה שהוא אדם. ויברח מן הכבוד שמוציא את האדם מן העולם, ויכבד מאד יראי השם, ויכבד ספרים וכל דברי קדשה, ויכבד להשם יתברך בכל מעשיו ועניניו:

כף זכות הוי דן את כל האדם לכף זכות, כי היא מדה מעלה ויקרה, מונעת קטטה ומריבה, ונותן שלום בארץ, וגורם שמן השמים ידונו אותו לכף זכות, שיהיו לו מליצים ופרקליטין בשמים ודנין אותו לכף זכות, ומסלק המקטרגים ואין בהם כח לקטרג ומרבה כבוד שמים, כי כל עברה הוא מעוט כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא חפץ בו מאד ומראה לו חבה יתרה, ולהפך חס ושלום, כל החושד בכשרים לוקה בגופו. ונהי דלאדם רע, אפלו עושה טוב יש לדונו לכף חובה, שעושה להראות טלפים, מיהו, זהו בלב ובמחשבה, אבל לא לדבר באדם רע, כי אין סנגור וכו', ועוד, שלא יעורר קטרוג על עצמו חס ושלום. ואם יכול לבוא לידי ברור, יותר טוב שישאל אותו, ואם חטא יודיענו ויוכיחנו ומצוה קא עבד:
==ל==
לב טוב זה כולל כל המדות הטובות כמו שאמרו זכרונם לברכה, וכתיב (משלי ד כג) מכל משמר נצר לבך, רצונו לומר מכל דבר רע, מגאוה וקנאה ושנאה וחמדה רעה ומתאות הבלי העולם הזה ומאהבות וראיות רעות וכעס ועצבות והתפארות ואכזריות וכילות, ומכל דבר שהוא בכללא דרע, ישמר את לבבו כאישון בת עין, שלא ידבק בו אבק רע מהמדות רעות הנ&quot;ל. ויהיה תמיד טוב לב, ואור השכל יאיר על לבו, ויהיה תמיד בענוה ובשמחה, ואהבה עם המקום ועם הבריות. ולא יחמד ולא יתאוה לשום דבר שאינו שלו, שזה מורה על רע לבו על המקום שלא נתן לו דבר זה, ומורה על הגבהות. ואדרבא, ירחם ויאהב הבריות כל כך, שאם היה לו כל חללי עלמא, היה משפיע לעולם למלאת רצונו של כל אדם, ולא היה מעכב לעצמו כי אם כדי צרכו בצמצום, בידעו כי הכל הבל וריק, ולמה לו למלאת תאותו, רק לאחרים שלא הגיעו לידי מדה זו, מצוה וחסד עבד למלאת רצונם כאב, כבניו הקטנים ירצה, וממלא רצונם במה שהוא לרצון להם:
==ל==
לב טהור יטהר לבו מכל טמאות ויזהר בכל הדברים שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שמביאים לידי טמאה על האדם, כי הטמאות מטמאים את הלב. יש טמאות הבאות מהסתכלות עינים, יש טמאה מריח רע, ויש טמאה ממגע ידים, וטמאה היוצאת מגופו כגון זיבה וקרי, ויש טמאה מהתקרבות לאדם רע וכעסן, וכל שכן טמאה ממאכלות אסורות וכיוצא, הרבה ישמר עצמו מהן, וביותר מהרהורים רעים שהוא חמור מכל הטמאות הנזכרות. ויתפלל להקדוש ברוך הוא תמיד על לב טהור ולב טוב ועל פתיחת הלב בחכמה. ויזהר מאד משכבת זרע על בשרו או על כתנתו, ויזהר בטבילה אחר הזווג, וילמד מאד בספרי יראה איך צריך שיהיה הזווג לשם שמים ובקדשה וטהרה שלא ימשך על עצמו רוח הטמאה, וכן באכילה ושתיה, כי אכילה ושתיה וזווג המה ראש הטמאות וראש הקדשות לו ולזרעו, אשרי המטהר והמקדש עצמו בהם:

למוד ילמד תנ&quot;ך, משניות, גמרא, זהר, מדרשים, אגדות, ופוסקים, וספרי יראים מאד מאד, כי ספרי היראה מזכירים את האדם שיהיו כל מעשיו ולמודיו להשם יתברך בדבקות לעשות נחת רוח לפניו, וידבק עצמו באמונה שהוא לומד לפני הקדוש ברוך הוא, וילמד בדחילו ורחימו, ויכין עצמו מאד לזה שלא ישכח מזה, וינוח מעט בכל שעה כדי שתתישב דעתו לחשב בדבקות הבורא:
==מ==
מחילה מאד מאד תחזיק ותגביר עליך המדה הזו, למחל לכל מי שהרע לך, בין במעשה רע בין בדבור רע, אף אם אינו מבקש מחילה ממך. ותהיה מן הנעלבים ואינם עולבים וכו', שמחים ביסורים, שיש לשמח מאד אם בא לו איזה חרפה או דבר רע מן אדם, כי האדם ההוא בודאי הוא שליח מהקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמואל ב טו) ה' אמר לו קלל, והוא השבט של השם יתברך, וכי יש לאדם המכה לכעס ולנקם ולנטר להשבט המכה איתו, ואדרבא, אם יודע שנתחיב מיתה והמושל רחם עליו והכה אותו בשבט קלה ופטרו, ראוי לו לשמח באותו השבט, ומכל שכן שלא לשנא ולנקם מהשבט. ויזכר תמיד מה שכתב מורנו הרב חיים ויטל ז&quot;ל וזה לשונו, אם עיני שכל לך, היה לך לרדף ולבקש אחר מי שיחרפך ויגדפך, כי חיים הוא נותן לך. על כן יש לו לקבל בשמחה גדולה מכל אדם ומכל שכן מאשתו, שהיא בודאי אוהבת אותו, וזה סימן מבהק שהיא מכרחת על זה, על כן ימחל לה תמדד ולא ישנאה ויעבר על לא תשנא, והיא נותנת לו חיים ומחילת העון. וזהירות יתרה צריך בביתו יותר ויותר מבין אדם לחברו להתנהג במדות טובות וארך אפים:

מתון יהיה מתון מתון בכל עניניו, כי פרי המהירות חרטה, ואפלו לדבר מצוה צריך מתינות, אם היא מצוה שיש לחוש 


ו כמוצא שלל רב:

==נ==
נדיבות יהיה נדיב לב לכל אדם, לעשות צדקה וגמילות חסדים בממונו ובגופו ובכל לבבו ובכל נפשו ובעצות טובות ותנחומים וכדומה, ויתפלל על זה להשם יתברך באמרו (תהלים נא יד) ורוח נדיבה תסמכני:

נאמן רוח מכסה דבר. לא יגלה סודותיו ונסתריו לשום אדם בעולם, ולא יספר לשום אדם מה שבינו לבין אשתו הן טוב, הן רע, חס ושלום, ולא יבטיח לשום אדם דבר אלא אם כן יכול לקים תכף ומיד. וירגיל לשונו לומר איני יודע, שלא יתבדה. ולא יגלה סוד שום אדם, ולא יגלה מעשיו הטובים. ויהיו דברי תורה יוצאים נאמנים מפיו שהוא מקים אותם קשט עצמך וכו', וכשמוכיח לרבים יכלל עצמו עמהם, כמו שכתוב (עזרא י ב) אנחנו מעלנו. וכשחושדין אותו באיזה דבר, ינקה עצמו ויראה נאמנותו. וירחיק עצמו מן הערבות והפקדונות:
==ס==
ספוק מדת ההסתפקות היא אבן יקרה, שיסתפק במזון כל מה שיוכל במעוט, וימעיט הנאתו כל מה שיוכל, כי אין בא אל הקדשה רק מה שאוכל כדי חיות, והיותר הולך אל החיצונים, ויזכר זה תמיד, אם לא בשבת ויום טוב הכל הולך אל הקדשה:

סבל יסבל על מלכות שמים מאד מאד על ידי שיחזק מחשבתו מאד בכל עת ובכל רגע שהשכינה כנגדו ומלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מנה. ויחזק עצמו מאד. יסבל היראה יראת הרוממות. גם יסבל על אשתו ובני ביתו ועל כל המכבידים עליו ומבקשים חסדו לא ימנע טוב. ויסבל על תורה ומצות ולא יבל. גם יסבל עלבונות וכל מיני תוכחות הבאים עליו מהשם יתברך, ויאמר, אם לפניו הגון, לפני לא כל שכן, ויקבל עליו לסבל מאהבת השם יתברך כל רעות שבעולם אם יבואו עליו, וידמה כאלו באו עליו. ולא יתיאש מן הפרענות, רק יבקש מהשם יתברך שלא יביאהו לידי נסיון, ושאם יבוא לידי נסיון יעמד בנסיון. ויתן שבח והודאה על הרעות שלא באו עליו, על דרך שפרשו על פסוק (תהלים לב ז) אתה סתר לי, כל הנשמה תהלל יה:
==ע==
עין טובה יראה כל אדם בעין טובה, וכשמספר טובות חברו יברכהו ברחימא דלבא שישפע עליו מהשם יתברך עוד ברכה יותר ויותר, ויבקש רחמים על חברו שהמקום ימלא חסרונו, וירגיל עצמו לבשר בשורה טובה בעין טובה:

ענוה מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל האדם, וימצא בכל אדם שהוא חשוב ממנו לפי מעשיו של אדם ולפי פלס ומאזני משפט אשר ביד ה', שדן לפי מה שהוא אדם, עד שיש אפן שהמעדיף החסיר והממעיט העדיף. ועוד, כי אדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א טז ז), רחמנא לבא בעי, הנסתרות לה'. ואל יבזה אפלו לבריה קלה שבקלות, ויראה הכנעה בדבורו בנחת ולא בגערה, ויהיה שח עינים, וידבר באימה ויראה, כי עומד לפני השם יתברך מלא כל הארץ כבודו, ולא ימלא תאותו ממאכל ומשתה, כי על ידי זה לבו מתגאה. וביותר ויותר יזהר שלא יתגאה בתורה, חס ושלום, כי מביא מן הקדשה אל הקלפה. לכן יזהר מאד אפלו מפניה קלה. וגם לעולם יהיה מן העלובים ואינם עולבים, ואפלו מאשתו ובני ביתו וכיוצא אנשים שאינו ירא מהם ואינו בוש מהם, והוא לא יהא עולבן, ויתחזק מאד על זה, כי הוא דבר רם ונשא:
==פ==
פאר וכבוד לא יהנה ממנו, חס ושלום, רק ישמח ויגיל שאף על פי שהוא אינו ראוי לשום כבוד הטועים בו ומכבדים אותו מצוה קעבדי, שעושים לשם שמים וכבוד שמים מתרבה ויש נחת רוח למעלה ושכר טוב לישראל העושים רצון קוניהם:
==צ==
צניעות נקט האי כללא בידך, כל דבר שלא היית עושה למשל אם היית עומד לפני משה רבנו עליו השלום ושבעים זקנים, ככה תתנהג בסתר, זולת דברים ההכרחיים. ובכלל זה הצנע לכת עם ה' אלקיך, הוא ההתבודדות, וממעלה זו יזכה למדרגות רבות קדושות:

צרך כל דבר קטן וגדול תכף שתעלה במחשבתך שזה צריך לך מאת הבריות, תבקש מן השם יתברך שיתן בלבם ויקרבוך, ואחר כך תבקש מן הבריות, כי מידו הכל:
==ק==
קדשה יקדש עצמו במתר לו, ויקדש כל איבריו וחושיו לשמים:
==ר==
רצון ידבק רצונו ברצון הבורא יתברך שמו, ולא יהיה שום שנוי רצון אצלו, רק מה שגוזר השם יתברך עליו יהיה מרצה בו, כיון שכל עצמו לא נברא אלא לעשות רצונו יתברך, ולא יהיה חלוק אצלו בין נעשה רצונו או לא, כיון שנתקים רצון הבורא. ובכלל זה, שירגיל עצמו למלאת רצון בני אדם, ובפרט במקום מצוה כעשית שלום וכדומה, וכעבדא דרבי מאיר בההיא אתתא שרקקה בפניו וכו' (ירושלמי סוטה פ&quot;א ה&quot;ד). וכל דבר הבא עליו נגד רצונו ישמח בו כמו אם היה כרצונו, כיון שהוא מכפר עוונותיו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערכין טז ב) עד היכן יסורין, כגון אם הושיט ידו לכיס וכו', ועל ידי זה הוא נפטר מיסורין קשים. וכתוב בספרים, שיש השגחה פרטית על האדם, עד כדי שאם מבקש איזה דבר, כל שחיה ושחיה שעושה היא בהשגחה פרטית. זאת יזכר תמיד ולא יניד מחשבתו מזה, ויעשה כל מעשיו לשם שמים ברצון טוב:
==ש==
שתיקה ירגיל עצמו מאד במדה זו, ובכלל זה שישתיק מחשבותיו שלא ישוטטו בהבלי עולם הזה, רק תמיד מחשבה אחת לעבודת השם יתברך. וזה כונת אמרנו הושיענו אלקינו וקבצנו מן הגוים להודות לשם קדשך, דוק והבן:

שלום בקש שלום ורדפהו. בקשהו עם אוהביך, ורדפהו עם שונאיך, בקשהו בגופך, ורדפהו בממונך:

שמחה יהיה תמיד שמח בחלקו, שהוא חלק אלוה ממעל, עם סגלתו, חבל נחלתו אין טובה גדולה מזו. ויזהר מאד שיעשה תפלות ומצות ולמודים בשמחה גדולה ובזריזות יותר ממוצא שלל רב, וגדר לזה שיהיה טוב לב ושמח תמיד:

שבת יזהר מאד שיהיה לו מחשבות קדושות וענוה יתרה וקדשת אכילה ושתיה וזווג, וכל מעשיו שיהיו לשם שמים יותר מבימי החל, וימשיך מקדשה זו לכל השבוע:
==ת==
תשובה ישוב בכל יום ויום בתשובה שלמה להשם יתברך, ויקים (תהלים נא ה) וחטאתי נגדי תמיד. ויכנע בהכנעה יתרה להשם יתברך על שמרד בו בהיותו מיטיב עמו:

תורה לא ירפה עצמו מתורה ומצוה אפלו שעה אחת ואפלו רגע, דכתיב (איוב ז יט) לא תרפני עד בלעי רקי, לכן יעסק תמיד במצוה במחשבה או בדבור או במעשה:

תפלה יתחזק עצמו בה בכל יום ויום יותר שתהיה כראוי ונכון, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לב, ב). ויאמר אדם, צבי להיות צדיק וחסיד, אלי עזר היה לי על דבר כבוד שמך:
----
אברך לאל יעצני עזרני זכות רבים: פניך אבקש פדני וחנני נצח סלה ועד:
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ: עָזְרֵני אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵני וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: חייני חיים טובים וארוכים לעבודתך לעשות נחת רוח לפני כסא כבודך:

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.</text>
      <sha1>j603r8mzbo3tt1o0wv9em1e88c46cc2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומתי יונה יעלת חן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726788</id>
    <revision>
      <id>3019645</id>
      <parentid>3011570</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T18:28:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3019645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9924" sha1="kjalv440s0en9032uxqldmlyhj0p1mz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איומתי יונה יעלת חן
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]
| תת-סוג = אהבה דיאלוגית
| מועד =
| מחבר = ר' יצחק בן ראובן
| מיוחס ל = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = יצחק בן ראובן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2714|א-2714]]
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלפני שבועות. 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יצחק בן ראובן חזק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|י}}וֹנָה יַעֲלַת חֵן מַה לָּךְ כִּי תִבְכִּי
|-
| ||מְשִׁיחֵךְ יָבֹא לְךָ קוּמִי לָךְ וּלְכִי
|-
| ||כִּי אֲנִי מוֹשִׁיעֵךְ וְגוֹאֲלֵךְ אֲשֶׁר תְּחַכִּי
|-
| ||וְעַתָּה אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|צ}}וֹפִים אֲשֶׁר צָפוּ נְבוּאָה הַחֲרוּשָׁה
|-
| ||לִקְרֹא לַעֲזוּבָה אֲשֶׁר הַיּוֹם גְּרוּשָׁה
|-
| ||חֲשׁוּקָה לִהְיוֹת עוֹד וְגַם תִּהְיֶה דְּרוּשָׁה
|-
| ||כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה וְהַיְּרֻשָּׁה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לב ז}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|חֲ}}שַׁקְתִּיךְ יְפֵה־פִיָּה אוֹתָךְ בִּרְאוֹתִי
|-
| ||בְּעָבְרִי עָלַיִךְ בְּכָרְתִי אֶת בְּרִיתִי
|-
| ||וְעוֹד אֲנִי אֲקַבְּצֵךְ אֶל בֵּית מְנוּחָתִי
|-
| ||אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.{{ממס|שמות כג כ}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|קָ}}רַב צִיר נֶאֱמָן בְּנָתְנוֹ תּוּשִׁיָּה
|-
| ||וְצִוַּנִי לִהְיוֹת טְהוֹרָה וּנְקִיָּה
|-
| ||אִם תִּשְׁמֹרִי, וְאִם לֹא תֵּלְכִי בַּשִּׁבְיָה
|-
| ||וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.{{ממס|בראשית מא יג}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חוּנָה בְּכוּר עֹנִי בְּמַסְגֵּר מַנְעוּלָךְ
|-
| ||עוֹד תַּעֲדִי עֶדְיֵךְ בְּזֶמֶר מַהֲלָלָךְ
|-
| ||עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר הִיא מַכְלוּלָךְ
|-
| ||טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ.{{ממס|בראשית כט יט}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|נְ}}דִיבָה הָיִיתִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל פְּאֵר
|-
| ||יְצָאוּנִי בָּנַי נִין וָנֶכֶד וּשְׁאֵר
|-
| ||בְּחֹשֶׁךְ בּוֹר עָמֹק וְאֵין לִי מִי יָאֵר
|-
| ||וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר.{{ממס|בראשית כט ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|רַ}}עְיָתִי צְאִי לָךְ מִבֵּין יְדֵי צָרִים
|-
| ||אֲשֶׁר מְפַתִּים לָךְ בְּפִתּוּי דְּבָרִים
|-
| ||יַעַן לֹא אָבִית דְּלֹק אַחֲרֵי זָרִים
|-
| ||לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים.{{ממס|רות ג י}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||וַ{{סי|אֲ}}נִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|במחזור שמצא ש. ברודי הגירסא '{{סי|אֲ}}נִי', וכן צריך להיות להשלמת האקרוסטיכון.}}&lt;/noinclude&gt; בְּגָלוּת עֲצוּרָה בִּרְגָזוֹת
|-
| ||בְּהֶבְלָם פִּתּוּנִי וְיַעֲנוּנִי עַזּוֹת
|-
| ||לַעֲזֹב אֶת שִׁמְךָ וְאֶת עֵד חָזוֹת&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אחר: ׳וְאַתָּה עֵד לַחֲזוֹת׳}}&lt;/noinclude&gt;
|-
| ||יְיָ אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת.{{ממס|תהלים ז ד}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-&lt;noinclude&gt;
|}
{{הור2|שני הבתים הבאים אינם בדפוס, ונמצאו במחזור אחד כתב יד ע&quot;י ש. ברודי:}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}הַיּוֹם כַּמָּה לָּךְ בֵּין אֵצֶר וְדִישׁוֹן
|-
| ||וְלֹא אָבִית שְׁמוֹעַ נְצוּרָה כְּבַת אִישׁוֹן
|-
| ||בְּרוּכָה אַתְּ בִּתִּי הוּצַקְתְּ חֵן וְלָשׁוֹן
|-
| ||הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.{{ממס|רות ג י}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חוּנָה הָיִיתִי בְּתוֹךְ מִרְעֵה רָזֶה
|-
| ||בָּנַי נִשְׁקְעוּ בְּבוֹר גָּלוּת וְנִבְזֶה
|-
| ||מְפֻזָּרִים בְּכׇל צַד וְגַם אַתָּה תֶּחֱזֶה
|-
| ||וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה.{{ממס|שמות יד כ}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|שלשת הבתים הבאים גם כן אינם בדפוס, אבל נמצאים הם גם במחזור נירנברג (האחרון בעוד כמה כתבי יד):}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי לְקַיֵּם מִמְעוֹנִי
|-
| ||אֲמַהֵר לְהוֹצִיאֵךְ מִכּוּר הָעוֹנִי
|-
| ||הֵן אִם לֹא לְמַעֲנֵךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְמַעֲנִי
|-
| ||אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.{{ממס|תהלים קלז ה|ע&quot;פ תהלים קלז ה}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|חָ}}פַצְתִּי לשְׁמוֹעַ נְבוּאוֹת כׇּל חוֹזֶה
|-
| ||וַאֲנִי נֶאֱכַלְתִּי בְּפֵה כׇּל צָר וּבוֹזֶה
|-
| ||וְהָשֵׁב גְּמוּל לְאֹיְבַי אֲשֶׁר לְנֶגְדִּי אֶחֱזֶה
|-
| ||וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.{{ממס|בראשית מ יד}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|זְ}}רוּחָה מִבָּנוֹת חֲטוּבָה וַחֲשוּבָה
|-
| ||{{סי|קְ}}רוּאָה ׳לֹא עַמִִּי׳ כְּמוֹ אִשָּׁה עֲזוּבָה
|-
| ||בָּנַיִךְ אֲקַבֵּץ אֶל עִיר חֶפְצִי בָהּ
|-
| ||בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה.{{ממס|הושע יא ד}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|גם בית זה מצא ש. ברודי במחזור הנ&quot;ל בסוף הפיוט, ולדבריו הוא הוספה מפיוט אחר:}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|ח|3}}וּקַי הַנְּעִימִים בְּאַהֲבָה הִנְחַלְתִּיךְ
|-
| ||{{סי|זְ|3}}נַחְתִּיךְ עֵת קֶצֶף וְאַחַר רִחַמְתִּיךְ
|-
| ||{{סי|נְ|3}}דוֹדַיִךְ אֲנַהֵל כְּמוֺ לְאַט נֵהַלְתִּיךְ
|-
| ||וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.{{ממס|ירמיהו לא ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|בית זה נלקח מאהבה אחרת, המתחילה {{צ|[[איומתי שבייה בת ציון]]}}.}}
{|
|-&lt;/noinclude&gt;
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי לֶאֱסֹף נִכְבָּשַׁי
|-
| ||{{סי|הֲ|1}}לֹא אָז הַמְּלָכִים לָךְ יוֹבִילוּ שַׁי
|-
| ||{{סי|הֵ|1}}ן עַד לְאֻמִּים שַׂמְתִּי לִקְדוֹשַׁי
|-
| ||{{סי|הִ|1}}נֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי.{{ממס|ש&quot;א טז יח}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}}
|-
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|ככתוב, הבוחר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>kjalv440s0en9032uxqldmlyhj0p1mz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/410</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1726868</id>
    <revision>
      <id>3019739</id>
      <parentid>2920035</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:30:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019739</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3643" sha1="3m7ldekp167eot49qogsr4zh4fjnw7w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סגנון המשנה‬

‫תב‬
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
‫והדברים פשוטים וברורים ומבארים את עצמן.

וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי &quot;המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה&quot; פרק
ט״ו עמוד ‪218‬ גם כן בדברי המשנה ב[[זבחים לו א|זבחים ד׳ ל&quot;ו]] ([[משנה זבחים ד א|פ&quot;ד מ&quot;א]]) אשר גם שם
יותחל הפרק ״בית שמאי אומרים וכו'״ עד ״והדברים פשוטים.&quot;
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
פרק נ״א.

סוף סדור המשנה וחתימתה.

&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
ועי׳ [[משנה מעשרות ד ד|מעשרות פרק ד׳ משנה ד׳]]:

״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן פטור דברי ר׳ מאיר ר׳
אלעזר בר׳ צדוק מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור&quot;.

ולפי מה שהורגלנו נחשוב שכל המשנה מקשה אחת היא וכולה רק מחלוקת
ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק וחכמים.

ורבינו הגדול רש&quot;י ז&quot;ל במס׳ עירובין ד׳ צ&quot;ט כתב ״שותין על הגת עומד
על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתית קבע הוא ופטור מן
המעשר, (‬ראב&quot;צ) מחייב, במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע, (‬וחכמים אומרים)
על החמין חייב דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל וכו׳.״

ויפלא מאד דאיך יעלו על פי זה דברי הגמ׳ בעירובין שם ובמס׳ שבת
ד׳ י״א.

כי בעירובין שם בא במשנה ״לא יעמוד אדם בדשות היחיד וישתה ברשות
הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אס כן הכניס ראשו ורובו למקום
שהוא שותה '''וכן בגת'''.״

ועל זה באה שם מסקנת הגמ׳ ״רבא אמר (וכן בגת) לענין מעשר וכן
אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת בין בחמין בין בצונן
פטור דברי ר׳ מאיר ראב&quot;צ מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור
מפני שמחזיר את המותר&quot;.

ואם תהי׳ המשנה במס׳ מעשרות שם מקשה אחת וכולה אינה כי אם דבר
מחלוקת ר׳ מאיר ראב&quot;צ וחכמים והם הלא כל מחלוקתם אם מזיגה קובעת או לא,
איך יהי׳ זה דבר אחד עם משנתנו במס׳ עירובין.

גם לשון המשנה עצמה במס׳ מעשרות תמוה שאם הכל ענין אחד והולך
יחד הי׳ לשון המשנה צריך להיות ״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן
דברי ר׳ מאיר״.

ומה ענין ללשונו של ר״ מאיר ״שותים על הגת בין על החמין בין על
הצונן פטור דברי ר׳ מאיר.&quot;

ולאיזה צורך בא בדברי ר׳ מאיר ״פטור&quot; הלא שותים על הגת לכתחלה
הוא עוד יותר ״מפטור״.

וגם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק כיון שהוא הולך על לשון ״שותים על
הגת&quot; שבדברי ר׳ מאיר הי׳ לשונו צריך להיות ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אוסר.

דהיינו שר׳ מאיר יאמר ״שותים על הגת״ בכל ענין ור׳ אלעזר בר׳ צדוק
״אוסר״ בכל ענין.
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3m7ldekp167eot49qogsr4zh4fjnw7w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019740</id>
      <parentid>3019739</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019740</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3643" sha1="odtn0wki1m4nyxepa8apj3zjt7d81hm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סגנון המשנה‬

‫תב‬
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
‫והדברים פשוטים וברורים ומבארים את עצמן.

וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי &quot;המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה&quot; פרק
ט״ו עמוד ‪218‬ גם כן בדברי המשנה ב[[זבחים לו ב|זבחים ד׳ ל&quot;ו]] ([[משנה זבחים ד א|פ&quot;ד מ&quot;א]]) אשר גם שם
יותחל הפרק ״בית שמאי אומרים וכו'״ עד ״והדברים פשוטים.&quot;
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
פרק נ״א.

סוף סדור המשנה וחתימתה.

&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
ועי׳ [[משנה מעשרות ד ד|מעשרות פרק ד׳ משנה ד׳]]:

״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן פטור דברי ר׳ מאיר ר׳
אלעזר בר׳ צדוק מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור&quot;.

ולפי מה שהורגלנו נחשוב שכל המשנה מקשה אחת היא וכולה רק מחלוקת
ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק וחכמים.

ורבינו הגדול רש&quot;י ז&quot;ל במס׳ עירובין ד׳ צ&quot;ט כתב ״שותין על הגת עומד
על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתית קבע הוא ופטור מן
המעשר, (‬ראב&quot;צ) מחייב, במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע, (‬וחכמים אומרים)
על החמין חייב דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל וכו׳.״

ויפלא מאד דאיך יעלו על פי זה דברי הגמ׳ בעירובין שם ובמס׳ שבת
ד׳ י״א.

כי בעירובין שם בא במשנה ״לא יעמוד אדם בדשות היחיד וישתה ברשות
הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אס כן הכניס ראשו ורובו למקום
שהוא שותה '''וכן בגת'''.״

ועל זה באה שם מסקנת הגמ׳ ״רבא אמר (וכן בגת) לענין מעשר וכן
אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת בין בחמין בין בצונן
פטור דברי ר׳ מאיר ראב&quot;צ מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור
מפני שמחזיר את המותר&quot;.

ואם תהי׳ המשנה במס׳ מעשרות שם מקשה אחת וכולה אינה כי אם דבר
מחלוקת ר׳ מאיר ראב&quot;צ וחכמים והם הלא כל מחלוקתם אם מזיגה קובעת או לא,
איך יהי׳ זה דבר אחד עם משנתנו במס׳ עירובין.

גם לשון המשנה עצמה במס׳ מעשרות תמוה שאם הכל ענין אחד והולך
יחד הי׳ לשון המשנה צריך להיות ״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן
דברי ר׳ מאיר״.

ומה ענין ללשונו של ר״ מאיר ״שותים על הגת בין על החמין בין על
הצונן פטור דברי ר׳ מאיר.&quot;

ולאיזה צורך בא בדברי ר׳ מאיר ״פטור&quot; הלא שותים על הגת לכתחלה
הוא עוד יותר ״מפטור״.

וגם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק כיון שהוא הולך על לשון ״שותים על
הגת&quot; שבדברי ר׳ מאיר הי׳ לשונו צריך להיות ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אוסר.

דהיינו שר׳ מאיר יאמר ״שותים על הגת״ בכל ענין ור׳ אלעזר בר׳ צדוק
״אוסר״ בכל ענין.
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>odtn0wki1m4nyxepa8apj3zjt7d81hm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019742</id>
      <parentid>3019740</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:34:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019742</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3743" sha1="rkwraz5nra7jsr8arfsdbtfhc1a11vi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סגנון המשנה‬

‫תב‬
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
‫והדברים פשוטים וברורים ומבארים את עצמן.

וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי &quot;המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה&quot; פרק
ט״ו עמוד ‪218‬ גם כן בדברי המשנה ב[[זבחים לו ב|זבחים ד׳ ל&quot;ו]] ([[משנה זבחים ד א|פ&quot;ד מ&quot;א]]) אשר גם שם
יותחל הפרק ״בית שמאי אומרים וכו'״ עד ״והדברים פשוטים.&quot;
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
פרק נ״א.

סוף סדור המשנה וחתימתה.

&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
ועי׳ [[משנה מעשרות ד ד|מעשרות פרק ד׳ משנה ד׳]]:

״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן פטור דברי ר׳ מאיר ר׳
אלעזר בר׳ צדוק מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור&quot;.

ולפי מה שהורגלנו נחשוב שכל המשנה מקשה אחת היא וכולה רק מחלוקת
ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק וחכמים.

ורבינו הגדול רש&quot;י ז&quot;ל במס׳ [[עירובין צט ב|עירובין ד׳ צ&quot;ט]] כתב ״שותין על הגת עומד
על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתית קבע הוא ופטור מן
המעשר, (‬ראב&quot;צ) מחייב, במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע, (‬וחכמים אומרים)
על החמין חייב דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל וכו׳.״

ויפלא מאד דאיך יעלו על פי זה דברי הגמ׳ ב[[עירובין צט ב|עירובין שם]] ובמס׳ [[שבת יא א|שבת
ד׳ י״א]].

כי ב[[עירובין צט ב|עירובין שם]] בא במשנה ״לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות
הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אס כן הכניס ראשו ורובו למקום
שהוא שותה '''וכן בגת'''.״

ועל זה באה שם מסקנת הגמ׳ ״רבא אמר (וכן בגת) לענין מעשר וכן
אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת בין בחמין בין בצונן
פטור דברי ר׳ מאיר ראב&quot;צ מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור
מפני שמחזיר את המותר&quot;.

ואם תהי׳ המשנה במס׳ מעשרות שם מקשה אחת וכולה אינה כי אם דבר
מחלוקת ר׳ מאיר ראב&quot;צ וחכמים והם הלא כל מחלוקתם אם מזיגה קובעת או לא,
איך יהי׳ זה דבר אחד עם משנתנו במס׳ עירובין.

גם לשון המשנה עצמה במס׳ מעשרות תמוה שאם הכל ענין אחד והולך
יחד הי׳ לשון המשנה צריך להיות ״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן
דברי ר׳ מאיר״.

ומה ענין ללשונו של ר״ מאיר ״שותים על הגת בין על החמין בין על
הצונן פטור דברי ר׳ מאיר.&quot;

ולאיזה צורך בא בדברי ר׳ מאיר ״פטור&quot; הלא שותים על הגת לכתחלה
הוא עוד יותר ״מפטור״.

וגם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק כיון שהוא הולך על לשון ״שותים על
הגת&quot; שבדברי ר׳ מאיר הי׳ לשונו צריך להיות ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אוסר.

דהיינו שר׳ מאיר יאמר ״שותים על הגת״ בכל ענין ור׳ אלעזר בר׳ צדוק
״אוסר״ בכל ענין.
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rkwraz5nra7jsr8arfsdbtfhc1a11vi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019746</id>
      <parentid>3019742</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019746</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3802" sha1="j2gzj0qa5ydb8olhirks6g3j9akm2d1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סגנון המשנה‬

‫תב‬
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
‫והדברים פשוטים וברורים ומבארים את עצמן.

וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי &quot;המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה&quot; פרק
ט״ו עמוד ‪218‬ גם כן בדברי המשנה ב[[זבחים לו ב|זבחים ד׳ ל&quot;ו]] ([[משנה זבחים ד א|פ&quot;ד מ&quot;א]]) אשר גם שם
יותחל הפרק ״בית שמאי אומרים וכו'״ עד ״והדברים פשוטים.&quot;
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
פרק נ״א.

סוף סדור המשנה וחתימתה.

&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
ועי׳ [[משנה מעשרות ד ד|מעשרות פרק ד׳ משנה ד׳]]:

״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן פטור דברי ר׳ מאיר ר׳
אלעזר בר׳ צדוק מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור&quot;.

ולפי מה שהורגלנו נחשוב שכל המשנה מקשה אחת היא וכולה רק מחלוקת
ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק וחכמים.

ורבינו הגדול רש&quot;י ז&quot;ל במס׳ [[עירובין צט ב|עירובין ד׳ צ&quot;ט]] כתב ״שותין על הגת עומד
על הגת ושותה דכל זמן שלא הוציאו לחוץ לאו שתית קבע הוא ופטור מן
המעשר, (‬ראב&quot;צ) מחייב, במזיגה שמוזגו במים משויא ליה קבע, (‬וחכמים אומרים)
על החמין חייב דאין ראוי לחזור המותר שמקלקל וכו׳.״

ויפלא מאד דאיך יעלו על פי זה דברי הגמ׳ ב[[עירובין צט ב|עירובין שם]] ובמס׳ [[שבת יא א|שבת
ד׳ י״א]].

כי ב[[עירובין צט א|עירובין שם]] בא במשנה ״לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות
הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אס כן הכניס ראשו ורובו למקום
שהוא שותה '''וכן בגת'''.״

ועל זה באה [[עירובין צט ב|שם]] מסקנת הגמ׳ ״רבא אמר (וכן בגת) לענין מעשר וכן
אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת בין בחמין בין בצונן
פטור דברי ר׳ מאיר ראב&quot;צ מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב על הצונן פטור
מפני שמחזיר את המותר&quot;.

ואם תהי׳ המשנה במס׳ [[משנה מעשרות ד ד|מעשרות שם]] מקשה אחת וכולה אינה כי אם דבר
מחלוקת ר׳ מאיר ראב&quot;צ וחכמים והם הלא כל מחלוקתם אם מזיגה קובעת או לא,
איך יהי׳ זה דבר אחד עם משנתנו במס׳ עירובין.

גם לשון המשנה עצמה במס׳ מעשרות תמוה שאם הכל ענין אחד והולך
יחד הי׳ לשון המשנה צריך להיות ״שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן
דברי ר׳ מאיר״.

ומה ענין ללשונו של ר״ מאיר ״שותים על הגת בין על החמין בין על
הצונן פטור דברי ר׳ מאיר.&quot;

ולאיזה צורך בא בדברי ר׳ מאיר ״פטור&quot; הלא שותים על הגת לכתחלה
הוא עוד יותר ״מפטור״.

וגם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק כיון שהוא הולך על לשון ״שותים על
הגת&quot; שבדברי ר׳ מאיר הי׳ לשונו צריך להיות ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אוסר.

דהיינו שר׳ מאיר יאמר ״שותים על הגת״ בכל ענין ור׳ אלעזר בר׳ צדוק
״אוסר״ בכל ענין.
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j2gzj0qa5ydb8olhirks6g3j9akm2d1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ל א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728712</id>
    <revision>
      <id>3019706</id>
      <parentid>2939066</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:43:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14333" sha1="k2fyhsf749rg9fjf0gnxupsirb7rfui" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:

''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:

''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:

''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:

''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:

''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>k2fyhsf749rg9fjf0gnxupsirb7rfui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019709</id>
      <parentid>3019706</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T05:38:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14494" sha1="qjntv7gw7egtwi2q9z2fexpclhlmo43" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רב קדירות בפסח ישברו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רב קדירות בפסח ישברו]]
''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:

''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:

''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:

''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:

''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>qjntv7gw7egtwi2q9z2fexpclhlmo43</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019711</id>
      <parentid>3019709</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T06:17:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14713" sha1="ho1ma5o10mv2hcg2osxk5spuofmlxbh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רב קדירות בפסח ישברו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רב קדירות בפסח ישברו]]
''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן]]
''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:

''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:

''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:

''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>ho1ma5o10mv2hcg2osxk5spuofmlxbh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019712</id>
      <parentid>3019711</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T06:26:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14868" sha1="6183aik0z6138wa0ziu7dfopq0qkfhj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רב קדירות בפסח ישברו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רב קדירות בפסח ישברו]]
''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן]]
''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א דילמא אתי למיעבד במינו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_דילמא אתי למיעבד במינו]]
''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:

''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:

''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>6183aik0z6138wa0ziu7dfopq0qkfhj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019713</id>
      <parentid>3019712</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T06:35:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14987" sha1="nhts0wl9l6lgpwzirnm2xc3mhvcvxge" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רב קדירות בפסח ישברו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רב קדירות בפסח ישברו]]
''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן]]
''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א דילמא אתי למיעבד במינו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_דילמא אתי למיעבד במינו]]
''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:
[[File:תוס פסחים 2 ל א ואפילו במלחא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_ואפילו במלחא]]
''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:

''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>nhts0wl9l6lgpwzirnm2xc3mhvcvxge</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019715</id>
      <parentid>3019713</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T06:55:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15146" sha1="mxrxvkuoruhndos56659sbeepadtk4l" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|א|כט ב|ל ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד א] אמר רבא: הלכתא, {{שוליים|א}}חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדלא קא יהיב שיעורא למלתיה שמע מינה }}במשהו, כרב. {{שוליים|ב}}שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו - מותר, כרבי שמעון {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא רבי שמעון לא קניס אלא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא! - הני מילי - }}בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אפי' שהיה בעיניה ונתערב אחר הפסח. ומצאתי כתוב בשם ה&quot;ר יונה ז&quot;ל דאפילו אם ערבו במזיד מותר. ולא נהירא לי דרבא לא שרא אלא כשנתערב ממילא והוי בכלל שאר איסורים שאם בטלן במזיד אסורין. וחמץ משש שעות ולמעלה אף על פי שלוקין עליו מן התורה כיון שאין בו כרת הרי הוא כשאר איסורין ובטל בששים ומותר אף בפסח כיון שנתבטל קודם הפסח ודין תערובות חמץ במשהו אם אסור בהנאה ודין תערובת חמץ במצה יבש ביבש אם בטל ברוב ודין נותן טעם לפגם בפסח כתבתי בשילהי מסכת ע&quot;ג: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא, אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא. }}
אמר רב: קדירות בפסח ישברו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! - גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו}}. ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כותיה דשמואל דקאי כר' שמעון:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וצריך לשומרן במקום שאין הרגל מצויה שלא יטעו להשתמש בהו בפסח: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא - דרשינא לכו כרבי שמעון. - ולידרוש להו, דהא שמואל כרבי שמעון סבירא ליה! - אתריה דרב הוה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: }}תניא  {{שוליים|ד}}אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר רבא הלכתא כו'''' -  ש&quot;מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי&quot;ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:

'''שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר''' -  אפילו בנותן טעם:

'''אבל ע&quot;י תערובת לא''' -  ואפי' שהייה בעיניה ועבר עליה לא קניס . למיסר תערובת דיליה:

'''ואזדא רבא''' -  דאמר הלכה כר' שמעון לטעמיה דאמר נמי בעלמא חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה הואיל וליכא למיקנס ביה מידי ואי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר ואפילו דנכרי:

'''בני חילא''' -  נכרים אע&quot;פ שאופיהו יום זה שעבר והוא פסח:

'''אמר רב קדירות בפסח ישברו''' -  רב לטעמיה דאמר חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה ואית ליה במשהו וקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי חדא דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר&quot;ש והאי פחות מתערובת הוא ועוד דקי&quot;ל נותן טעם לפגם מותר וזה משעברו עליו ימי הפסח הופג טעמו בדופני הכלי:

'''וליעבד בהו שלא במינו''' -  דהא מודי רב לעיל דחמץ שלא בזמנו שלא במינו במשהו מותר והאי משהו חשיב להו:

'''כנדי''' -  קדרות לאחר הפסח:

'''אשוו זבינייכו''' -  אל תעלו דמיהן יותר משוויי':

'''כר&quot;ש''' -  דמותרות הקדרות הישנות לאחר הפסח:

'''כר&quot;ש ס&quot;ל''' -  כדאמרן לעיל:

'''דטחו ביה טיחיא''' -  שומן נתנו בו בקרקעיתו ונותן טעם בלחם:

'''לעולם''' -  אפילו חזר והוסק:

'''אפילו במילחא''' -  להכי נקט אפילו במילחא שאין דרך לאכול פת בלא מלח או ליפתן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב]]
'''אמר''' רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב. פסק רש&quot;י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא דע&quot;ז (דף סו.) חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי רבא אמר במשהו אביי אמר בנותן טעם משום דמר סבר בתר שמא אזלינן ומר סבר בתר טעמא אזלינן אלמא בין לאביי בין לרבא מין במינו במשהו ועוד פסק רבא בשמעתא מין במינו במשהו כרב ור&quot;ת אומר דכל אלו אינם ראיות דאין הלכה לא כר' יהודה ולא כרבי וההיא דפ' בתרא דמס' ע&quot;ז פלוגתא דאביי ורבא מצי למימר דחמירא וחלא דטבל ויין נסך דמודו ר' יוחנן ור&quot;ל שהם במשהו ודשמעתא אי גר' במשהו כרב י&quot;ל שפוסק בחמץ כרב ולא מטעמי' דרב דס&quot;ל בכל איסורין שבתורה במינו במשהו ורבא לית ליה אלא דוקא בחמץ בפסח משום חומרא דחמץ וגם רב יהודאי גאון פסק כן דדוקא בחמץ פסק רבא כרב דשאלו מקמיה כל איסורין שבתורה במשהו כרב או בנותן טעם כר&quot;י והשיב מדאמר רבא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו א&quot;כ בהא [מיהו] הלכה כרב במשהו אבל בשאר איסורין בנ&quot;ט כר' יוחנן וכר&quot;ל ועוד אומר ר&quot;ת דלא גרסי' במשהו כרב וכן משמע בה&quot;ג דלא גרס ליה וסבר רבא גם בחמץ כר' יוחנן והא דלא פסק בהדיא הלכה כר' יוחנן משום דה&quot;א דלא פסק כוותיה אלא בזמנו אבל שלא בזמנו לא דלא תקשי דרבא אדרבא דהא אמר רבא קנסא הוא דקניס ר' שמעון כדפרי' להכי איצטריך לפרש ומביא ר&quot;ת ראיה דבהדיא סבירא ליה לרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז: ושם) מין במינו בס' דקאמר אמרו רבנן בטעמא וכו' מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין שלא במינו וליכא קפילא בס' ואין לדחות דמיירי בחמרא חדתא ועינבי דהוי טעמא אחד והוי בס' משום דרבא בתר שמא אזיל ולא חשיב מינו דא&quot;כ אמאי קרי ליה מין במינו ובהקומץ רבה (מנחות כג. ושם) משני רבא דסבר ר' יהודה מין במינו וד&quot;א וכו' מכלל דאיהו לית ליה ובפ' התערובת (זבחים עט. ושם) קסבר ר&quot;א בן יעקב מין במינו בטל וסתמא דגמרא קאמר בשילהי מסכת ביצה (ד' לח: ושם) שפיר עבוד דאחיכו עליה חיטי בחיטי נהי דלרבי יהודה לא בטל לרבנן מיבטל בטיל מכלל דהכי הלכתא ורש&quot;י גופיה פסק בפרק בתרא דמס' ע&quot;ז (ד' סו.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא כרבי יוחנן דסבר בנ&quot;ט ובה&quot;ג של אספמיא פסק דחתיכה בחתיכות בנ&quot;ט ומייתי מדרבא בפ' גיד הנשה (חולין צז.) ויין נסך דקאמר התם במשהו אומר ר&quot;ת דוקא כשנתנסך לפני ע&quot;ז דאמתני' קאי דבעי תרתי דבר שבמנין ואיסורי הנאה אבל סתם יינן דשרי בהנאה בס' ובתשובת הגאונים שכתב רבינו יוסף טוב עלם מצא ר&quot;ת יין נסך שנתנסך ממנו לפני ע&quot;ז אסור בהנאה ואינו בטל אפילו באלף כמו ששנינו אלו אסורין ואיסורן איסור הנאה בכל שהוא יין נסך וכו' מכלל דשאר איסורין וסתם יינן חוץ מטבל ויין נסך בין במינו ובין שלא במינו בנ&quot;ט ובחמץ בפסח לא עשה ר&quot;ת מעשה אע&quot;ג דבשאלתות דרב אחאי נמי איתא דרבא אית ליה גם בחמץ בנ&quot;ט:

''' [וע&quot;ע''' תוס' חולין צז. ד&quot;ה אמר רבא]:
[[File:תוס פסחים 2 ל א אמר רב קדירות בפסח ישברו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_אמר רב קדירות בפסח ישברו]]
''' אמר''' רב קדירות בפסח ישברו. בפ' בתרא דמס' ע&quot;ז (דף סח: ושם) גבי עכברא בשיכרא מספקא ליה אי קסבר רב נותן טעם לפגם אסור או מותר ועכבר' בשיכרא אשבוחי משבח ואי ס&quot;ל מותר אפ&quot;ה קאמר הכא שפיר ישברו דנ&quot;ט לפגם דוקא בדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור דגזרינן שאינו בת יומא אטו בת יומא ועוד דהתם שרי לפי שפוגם טעמו כמו שהוא בעין אבל הכא אינו פוגם אלא מחמת ששהה בדופני הכלי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_לשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן]]
''' לשהינהו''' עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן. תימה לר&quot;י נהי דסבירא לן דטעמא דחמץ בקדירה חשיב משהו שאין רגילין להשתמש הרבה ביחד מ&quot;מ הא תנן אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' איסורא דרבנן אין מבטלין דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם שאסרו עד ששים הואיל שיכול להוסיף ולבטל האיסור ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתנור בי&quot;ט שמרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|ד|ב}} דהתם איסור מוקצה אין לו שורש מן התורה אבל מידי דאית לי' שורש מן התורה לא ומפרש ה&quot;ר יוסף הואיל ואיכא תרתי לטיבותא שהוא נותן טעם לפגם ומשהו שלא במינו בכה&quot;ג מבטלין ולדבריו צ&quot;ל דה&quot;פ וליעבד שלא במינו אי ס&quot;ל לרב נותן טעם לפגם מותר ור&quot;י מפרש דכיון שהקדירות של חרס הן אם יהיו אסורין ואין להם תקנה זה חשוב דיעבד ואע&quot;ג דלענין איסור קדירה שאין בת יומא אסרינן לה אע&quot;פ שאין לה תקנה משום דהתם בלע איסור הרבה אבל הכא ליכא אלא משהו והואיל ושלא במינו הוא יכול לבטל וכדיעבד דמי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א דילמא אתי למיעבד במינו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_דילמא אתי למיעבד במינו]]
''' דילמא''' אתי למיעבד במינו. לעיל לא גזר שלא במינו אטו מינו דהא לא שכיח שיתערב לו חמץ אבל הכא להתיר לבשל בהן איכא למיגזר:
[[File:תוס פסחים 2 ל א ואפילו במלחא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_ואפילו במלחא]]
''' ואפילו''' במלחא. והא דאמר בכיצד צולין (לקמן עו:) פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלו בכותח אבל במלח שרי התם לא אסירא אלא מטעם ריח דליכא איסור כולי האי:
[[File:תוס פסחים 2 ל א דילמא אתי למיכליה בכותח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_א_דילמא אתי למיכליה בכותח]]
''' דילמא''' אתי למיכליה בכותח. ותימה וליכליה בכותח דהא נותן טעם בנ&quot;ט הוא כדאמר בפ' כל הבשר (חולין קיא: ושם) דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח וי&quot;ל דקאמר התם נמי צנון שחתכו בסכין אסור לאוכלו בכותח ופרש&quot;י משום חורפא דצנון בלע טפי מדגים רותחים שעלו בקערה ולפי זה דגים שנתבשלו בקדירה אסור לאוכלן בכותח דע&quot;י בישול בלעי יותר מדאי וכן נמי הכא מחום התנור בלעי טפי ולפי' אחר שפ&quot;ה שם דצנון אסור לפי שפעמים שהשמנונית קרוש על הסכין ואינו ניכר ואיכא בצנון טעם בשר ממש קשה הכא כיון שנתקנח התנור יפה או הוסק פעם אחרת אמאי אסור לאוכלו בכותח וי&quot;ל דשומן שעל החרס אינו יכול לקנח יפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|א}}</text>
      <sha1>mxrxvkuoruhndos56659sbeepadtk4l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ל ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728713</id>
    <revision>
      <id>3019751</id>
      <parentid>2939067</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:54:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27993" sha1="7qgmqgn4wx5ixub0aq8ntl3fcf2xw4r" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|ב|ל א|לא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד ב] אין טשין את התנור באליה, ואם טש - כל הפת כולה אסורה, עד שיסיק את התנור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואי שני להו ועביד להו כעין תורא שרי דכיון דשני בהו מידע ידיע דלהיכרא עבד להו הכי דלא ליתו בהו לידי תקלה ולפיכך מותרין}}:{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, הא הוסק התנור - מיהא שרי, תיובתא דרבא בר אהילאי! תיובתא. אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי, אמאי קאמר רב קדירות בפסח ישברו? - אמר ליה: התם - תנור של מתכת, הכא בקדירה של חרס. ואיבעית אימא: הא והא בשל חרס, זה - הסיקן מבפנים, וזה - הסיקן מבחוץ. וכי תימא הכי נמי ליעבד ליה הסקה מבפנים - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חייס עליה משום דפקעה. הלכך, }}האי בוכיא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאפי בה חמירא כוליה שתא אסירא למיפא בה מצה בפסח משום - ד}}הסיקו מבחוץ הוא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ואסור. }}ואי מלייה גומרי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והסיקו מבפנים }}- שפיר דמי.  
{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל קדירות אפי' מלינהו גומרי אסירי משום דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא עביד להו היסיקא שפיר. אבל אם הוחזרו לכבשן ונתלבנו כתב רבינו אבי העזרי ז&quot;ל יש אומר שאין מועיל לקדירות ליבון על ידי החזרת כבשונות דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא מלבין להו שפיר וכן כתב זקני רבינו אב&quot;ן ז&quot;ל. ושגגה היא בידם דלא אמרו חכמים כן אלא היכא דמתלבן מבחוץ ולא מבפנים. אי נמי ע&quot;י מילוי גומרי דחייש לפקיעה אבל כשמחזירן לכבשן מתלבן מבפנים ומבחוץ כי השלהבת עולה לו בכל צדדין ולא פקעה וכן מוכח בפרק דם חטאת (דף צו א) דפריך וליהדרינהו לכבשונות ומשני אין עושין כבשונות בירושלים. ומשמע הא עושין כבשונות בירושלים שרי. והא דאמר רב קדירות בפסח ישברו ולא אמר תקנת ליבון בכבשן. משום דאי מלבן להו ה&quot;ל פנים חדשות באו לכאן והראשון הוי כמו שבור. אבל בהיסק בלא כבשן אין כאן פנים חדשות באו לכאן ע&quot;כ דבריו. וכן כתב בשאלתות פרשת ראשי המטות [סי' קלז] דכלי חרס שרי בהחזרת כבשונות וכן דעת התוס'. ויראה לי דדוקא החזרת כבשונות שמצרפין בהן כלי חרס חדשים כי ההיא דפרק דם חטאת כיון דהכניסו להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי. אבל לתנורין שלנו לא דאיכא למיחש דחייס עלייהו ויוציאן מן התנור קודם שנתלבנו היטב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רבינא לרב אשי: }}הני סכיני בפסחא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|היכי עבדינן להו? אמר ליה: לדידי חדתא קא עבדינן. - אמר ליה: תינח מר דאפשר ליה, דלא אפשר ליה מאי? - אמר ליה: אנא כעין חדתא קאמינא; קתייהו בטינא, ופרזלייהו בנורא, והדר מעיילנא לקתייהו ברותחין. והלכתא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|מגעיל להו ולקתייהו }}ברותחין, ובכלי ראשון.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍וקודם לכן צריך לשופו ולנקותו יפה דבענין אחר לא יפלוט. ותניא בסיפרי אך את הזהב ואת הכסף מכאן שצריך להעביר החלודה. הילכך סכינין שיש בהן גומות. ואין יכול לנקותן יפה בתוך הגומות לא מהני בהו הגעלה וצריכין ליבון}} אמר רב הונא בריה דרב יהושע: עץ פרור מגעילו ברותחין ובכלי ראשון. קסבר: כבולעו כך פולטו{{הל&quot;מ-ריף-ראש|. נקוט האי כללא בידך דמאני דאעא ומני דפרזלא ושאר מיני מתכות ובורמי דגללי דאישתמש בהו חמירא כולה שתא בכלי ראשון צריך למיגעלינהו בכלי ראשון והני דאישתמש בהו בכלי שני כגון קערות וכיוצא בהן כי שדי עלייהו רותחין בכלי שני ומשהי להו בגוייהו עד דפלטן שפיר דמי דגמרינן להו מגיעולי נכרים דכתיב בהן כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר [עבודה - זרה ע&quot;ה ע&quot;ב] ת&quot;ר הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע&quot;י צונן כגון כוסות וצלוחיות וקיתוניות מדיחן ומטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע&quot;י האור כגון שפודין ואסכלאות מלבנן ומטבילן והן טהורין [עבודה - זרה ע&quot;ו ע&quot;א] כיצד מגעילן אמר רב הונא מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה: ויורה גדולה מאי עביד לה ת&quot;ש דההיא יורה דהוה בי רב עוקבא אהדר לה [עבודה - זרה ע&quot;ו ע&quot;ב] לישא אפומא ומליא מיא וארתח אמר רבא מאן חכים למעבד הכי אלא רב עוקבא דגברא רבא הוא וקסבר כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות. והני מילי בשאר ימות השנה אבל בפיסחא דאסיר למעבד בלישא עביד לה גדנפא דטינא ומרתח לה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פסק ר' שלמה בן אדרת שצריך להגעיל היורה הגדולה קודם שיגעילו הכלים. וכן הורו ריב&quot;א ורבינו אברהם בן רבינו שמואל ז&quot;ל בשפייר&quot;א וכן הורה ה&quot;ר יהודה במגנצ&quot;א וכן נהג ר' אליעזר ז&quot;ל בגרמייז&quot;א וכן פסק רש&quot;י. ומפרש יורה גדולה מאי כלומר כיצד יש להגעילה קודם שיגעיל בה שאר כלים ומפרש הש&quot;ס ע&quot;י גדנפא. ורבינו יואל ז&quot;ל לא היה עושה גדנפא אלא לפיד אש או אבן רותחת היה משליך לתוך היורה בעודה רותחת והמים רותחין עולה על פני שפתה ועדיף טפי מהתזת הניצוצות וכן כתב אבי העזרי ז&quot;ל. וכתב עוד יש מרבותינו חולקין על דבר זה ומפרשים יורה גדולה במאי איורה דעלמא קאי. והדין עמהן דמה תקנה יש בדבר זה. דא&quot;ת בשביל שלא תאסר פליטתה את הכלים שמגעילין בה. אכתי איכא חשש דפליטת כלים הראשונים תאסור את הכלים שמגעילין בה אחר כך. ע&quot;כ צריכין למימר בעוד שטרודין לפלוט לא בלעי. א&quot;כ אפי' לא הכשירוה נמי עכ&quot;ד. ואין דבריו נראים לי דפליטת כלים הראשונים אינה אוסרת את האחרונים דכל כלי וכלי שמכניסין בו פליטת איסורו בטל בס' במי היורה. אבל היורה הגדולה אין במים שבתוכה ס' לבטל את פליטתה דבכולה משערינן הלכך צריך להגעילה תחלה. וכן נמצא בתשובת הגאונים מדיח יורה גדולה ומגעילה ברותחין ומכשירה ושוטפה בצונן ומפליטתה מחמץ תחלה ואח&quot;כ מרתיח בה מים רותחין בלי שיעור ומגעיל בה יורות קטנות סכינים ועץ פרור וכלים הצריכין הגעלה בכלי ראשון. ויזהר שלא ינוחו המים מן הרותחים שאם ינוחו המים מן הרותחים אסור להגעיל בהן כלים. ונוטלן ושוטפן בצונן ואח&quot;כ ממלא היורה הגדולה וסובב שפתה בטיט ומגעילה כמשפט הראשון ושופכה ושוטפה. וכל זה מיירי כשהיורה הגדולה היא בת יומא אז צריך להכשירה תחלה וכן נמי כלי שהוא בן יומו אין להגעיל אלא אם כן יש במי יורה הגדולה ששים לבטל פליטת הכלי דהיינו כל עובי דופני הכלי דבכולי משערינן. דאם אין בו ששים כל הנפלט ממנו חוזר ונבלע בתוכו ושומן בחמין הוי טעם לשבח. דלא שרינן חמין של נכרים בפרק אין מעמידין (דף לח ב) אלא משום דסתם כלים של נכרים אינן בני יומן. אבל אם אינן בני יומן מותר להגעילו אפילו אין במים ששים לבטל את הכלי. ואף על פי שטעם הפגום הנפלט ממנו חוזר ונבלע בתוכו והוה ליה כקודם הגעלה אין בו חשש דהוה כנותן טעם בר נותן טעם שנפלט מן הכלי למים וחוזר ונבלע בכלי וכולן היתר כיון שנפגם הטעם. וכן נמי אם היורה גדולה אינה בת יומא אינו צריך להכשירה מטעם שפירשתי. ולא גזרינן להגעיל בכלי שאין בת יומא אטו כלי שהיא בת יומא וכן להגעיל כלי שאין בן יומו אטו כלי שהוא בן יומו כי היכי דאסרינן לבשל בכלי שאין בן יומו אטו כלי שהוא בן יומו. דהתם ראוי לגזור שאם יבשל בכלי בן יומו התבשיל אסור מן התורה. וגם בישול תבשיל שעושין בני הבית בקל יטעו אם נתיר לכתחלה לבשל בכלי שאין בן יומו כך יבשלו בכלי שהוא בן יומו. אבל הכא אם יחזור ויבלע מעט מן הנפלט דבר מועט הוא ונותן טעם בר נותן טעם הוא. וגם הבא להכשיר כלי אינו רגיל לטעות. ובערב הפסח קודם שעה חמישית דשעת היתר הוא מותר להגעיל אפי' בן יומו משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם החמץ נותן טעם בכלי והכלי במים וחוזר ונבלע בכלי וכולהו היתר. והוי כמו דגים שעלו בקערה (חולין דף קיב) דמותר לאוכלן בכותח. ואפילו לדברי המפרשים עלו אין נתבשלו לא הכי שרי. דהתם הבשר הנבלע בדגים חשוב טעם כי נבלע אוכל באוכל שדגים ראויין לאכילה והבשר נותן בהם טעם לשבח הלכך אסור לאוכלן בכותח אם נתבשלו בקדירה אבל הכא טעם החמץ הנפלט מן הכלי למים וחוזר ונבלע בדופני הכלי אינו חשוב טעם כשיחזור ויפלוט בפסח לתוך התבשיל. ומחבת שמטגנין בה כתב אבי העזרי הוגד לי בשם אבא מורי אחר פטירתו שהיה מצריכה ליבון. דמדמי לה לתנור שאופין בו דבעי היסק. ולא זכיתי לדון לפניו. דנראה לי דסגי לה בהגעלה והכי נהוג עלמא. חדא דחזינא דלענין חיובי חלה יהיב הש&quot;ס חד דינא לטיגון ולבשול. ותו דלא חלקו חכמים בין יורה ליורה אף על גב שיש יורה שמטגנין בה חלב. ותו דתניא בשילהי תוספתא [פ&quot;ט דמסכת ע&quot;ג] היורות ומחמי חמין וטיגון וקומקמוס מדיחן ברותחין ע&quot;כ דבריו. וי&quot;א דפעמים שמטגנין בה ונתייבש השמן ונאפה מה שבתוכה בלא שמן וה&quot;ל כמאפה תנור ונבלע בתוכה ע&quot;י האור בלא משקה ולכך צריכה ליבון כמו שפודין ואסכלאות. ולא נהירא לי דאם באנו לחוש לזה אם כן כל קדירות של מתכת פעמים מחסרים המרק ומקדיח והתבשיל נשרף ונדבק לדופני הקדירה וצריך ליבון ולא מצינו מי שחשש לזה אלא היינו טעמא דאע&quot;פ שנשרף ונדבק לדופן הקדירה לחלוחית משקה יש בתבשיל אלא שהוא יבש אצל דופני הקדירה ולא מיקרי תשמישו ע&quot;י האור להצריכו ליבון. ומחבת או יורה שיש בו טלאי אין מגעילין אותן לפי שהבלוע שתחת הטלאי אינו נפלט על ידי הגעלה. ואין לומר דכל מה שעתיד לפלוט ע&quot;י תשמישו (חמץ) +חמין+ יפלוט בהגעלה זו ומה שלא יפלוט עתה לא יפלוט לעולם דאת&quot;ל כן א&quot;כ תועיל הגעלה לכלי חרס אלא ודאי פולט תדיר מעט מעט ה&quot;נ תחת הטלאי אינו נפלט בהגעלה ופולט תדיר מעט מעט: }}
בעו מיניה מאמימר: הני מאני דקוניא מהו לאישתמושי בהו בפסחא? ירוקא לא תיבעי לך - דודאי אסירי. כי תיבעי לך - אוכמי וחיורי מאי? והיכא דאית בהו קרטופני - לא תיבעי לך, דודאי אסירי. כי תיבעי לך - דשיעי מאי? אמר להו: {{שוליים|ג}}חזינא להו דמידייתי, אלמא בלעי ואסירי. והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם. ומאי שנא לענין יין נסך, דדריש מרימר: {{שוליים|ד}}מאני דקוניא, בין אוכמא בין חיורי ובין ירוקי - שרי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכי תימא: יין נסך - דרבנן, חמץ - דאורייתא. כל דתקון רבנן - כעין דאורייתא תקון. }}אמר ליה: זה תשמישו על ידי חמין, וזה תשמישו על ידי צונן {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דדרש מרימר לענין יין נסך דקוניא ירוקי שרי לית הלכתא כותיה דקיי&quot;ל כרב זביד דאמר ירוקי אסירי משום דמיצריף וכבר ברירנא לה במס' ע&quot;ז ודקא מקשינן הכא מדאמימר לאו מירוקי קא מקשינן אלא מחיורי ואוכמי קא מקשינן:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| פר&quot;ת ז&quot;ל מאני דקוניא היתוך זכוכית שמחפין בהן כלי חרס. ואף על גב דכלי זכוכית שלם לא בלע כיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי. כתב רבינו האי ז&quot;ל כלי עץ המצופין בסמנין ומשתמשין בהן בחמץ ככלי חרס דמי ואין משתמשין בהן בפסח: }}
אמר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבא בר אבא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|רב חנן בר רב יצחק }}אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: {{שוליים|ה}}כל הכלים {{הל&quot;מ-רק-ריף|כלי חרס }}שנשתמשו בהן חמץ בצונן - משתמש בהן מצה, {{הל&quot;מ-רק-ראש|יש ספרים דגרסינן בצונן. ונראה דלא גרסינן בצונן אלא אפי' בחמין מותר להשתמש בהן במצה. כיון שכל השנה לא נשתמש בהן חמץ כי אם בצונן לא בלע ומותר להשתמש בהן מצה אפי' בחמין}} חוץ מן בית שאור, {{הל&quot;מ-רק-ראש|דאע&quot;פ שלא נשתמש בו אלא צונן }}הואיל שחימוצו קשה{{הל&quot;מ-רק-ראש| אסור להשתמש מצה בחמין. אבל בצונן מותר להניח במצה אפויה אבל ללוש בו מצה אסור אף על גב דצונן הוא דממהר להחמיץ.}}. אמר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי }}אביי: {{שוליים|ו}}ובית חרוסת כבית שאור שחימוצו קשה דמי{{הל&quot;מ-רק-ראש| תחלה פרש&quot;י דמיירי הכא בלא הגעלה אבל ע&quot;י הגעלה שרי ושוב חזר בו ואמר אף על פי שמדוכות של נכרים מותרות ע&quot;י הגעלה הנהו דאסירי מחמת חמוצו קשה אינו יוצא אף ע&quot;י הגעלה. וכן פרש&quot;י דהגעלה לא מהניא ברחים של פילפל של עץ. דאגב חורפא של פלפל בלע טפי. וכן גדולי שפייר&quot;א רבינו שמריה ורבינו אברהם ורבינו יהודה היו אוסרין בית שאור אפי' בהגעלה ואין נראה לר&quot;י דבלוע על ידי צונן לא יפלוט בהגעלה. ולכאורה משמע דקאי אכלים שנשתמש בהם בצונן חמץ משתמש בהן מצה בלא שום תקון חוץ מבית שאור שאין משתמש בו בלא הכשר אבל על ידי הכשר שרי. וכן פירש בערוך [ערך] בית שאור כיון דחריף הוא הוי כרותח ובלע ואין משתמש בו אלא בהגעלה. וכן כתב ה&quot;ר אלעזר מגרמיז&quot;א ז&quot;ל בחיבורו הנקרא ספר רוקח (סי' רנ&quot;ז) בשם אביו הריב&quot;ק. וכן כתב ה&quot;ר יצחק אבן גיאת ז&quot;ל ואבי העזרי וכן עמא דבר. ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר יום טוב ז&quot;ל כתב שקבל מרבותיו דוקא ללוש בה מצה קא אסר הכא לפי שכח התבלין גורם לעיסה להחמיץ כדאמרי' לקמן (דף מ)[ד] שחרוסת מחמיץ את הקמח. לפי זה גרסינן שפיר משתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור לאשמועינן דחוץ מבית שאור מיירי אפי' בצונן כגון ללוש בהן מצה. ורי&quot;ף גורס כל כלי חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור וגם ר&quot;ח גורס כן.}}. אמר רבא: {{שוליים|ז}}הני אגני דמחוזא, הואיל ותדירי למילש בהו חמירא, ומשהו בהו חמירא - כבית שאור שחימוצו קשה דמי{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - פשיטא! - מהו דתימא: כיון }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב }}דרויחא - ושליט בהו אוירא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא בלעי, קא משמע לן. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אסירי והאידנא נהוג עלמא דלא לאישתמושי בפיסחא במאני דפחרא עתיקי אבל בחדתי שפיר דמי:}}
משנה. {{שוליים|ח}}נכרי שהלוה את ישראל על חמצו, אחר הפסח מותר בהנאה, {{שוליים|ט}}וישראל שהלוה את נכרי על חמצו, אחר הפסח אסור בהנאה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. איתמר, בעל חוב: אביי אמר: למפרע הוא גובה, ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כל היכא דאקדיש לוה וזבין לוה - כולי עלמא לא פליגי דאתי מלוה וטריף, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''טשין''' -  לשון טח:

'''מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי''' -  ושמעינן דהיסק מועיל לכלי חרס קדירות בפסח אמאי ישברו יסיקם ויתלבנו:

'''א&quot;ל''' -  רב מוקים ליה לההוא דקתני עד שיוסק דמשמע הא הוסק שרי בתנור של מתכת אבל של חרס התורה העידה עליו שאינו יוצא מידי דופיו לעולם:

'''חייס עלייהו''' -  ואי שרית ליה על ידי היסק פנים מורה היתירא וסמיך אהיסק בחוץ:

'''בוכיא''' -  כלי שהוא מרעפים שקורין טיילי&quot;ש {{קטן|(טיולי&quot;ש: רעפים)}}  ואופין ומטגנין בו ככר:

'''לדידי חדתא עבדא''' -  לצורכי עושין סכינים חדשים:

'''למר אפשר ליה''' -  שהרי עשיר אתה:

'''קתייהו בטינא''' -  להגן עליהם שלא ישרפם האור:

'''והלכתא''' -  לא צריך לאותבינהו בנורא אלא פרזלייהו כי קתייהו נמי סגי להו בהגעל' ברותחין:

'''עץ פרור''' -  שמגיסין בו הקדרה:

'''כבולעו כך פולטו''' -  כבולעו מתוך כלי ראשון כך פולטו בכלי ראשון:

'''קונייא''' -  פלומי&quot;ר {{קטן|(לכסות, למשוח בעופרת)}}  בלע&quot;ז ושל חרס הוא וטוח באבר:

'''ירוקי''' -  עשויין מקרקע שחופרים ממנה צריף אלו&quot;ם {{קטן|(צָריף [ראה שבת נ.])}}  בלע&quot;ז והוא עז ובולע לעולם:

'''ה&quot;ג ירוקי לא תיבעי לך דודאי אסירי דמצרפי ובלעי''' -  דמצרפי צריף:

'''קרטופני''' -  בקעים:

'''כי תיבעי לך דשיעי''' -  שהן חלקים:

'''דמידייתי''' -  פולטין המשקין מדופנן החיצון ובלע&quot;ז טרשטדט&quot;ש {{קטן|(טרישטריש&quot;ט: מחלחל)}}  וכיון דמידייתי ודאי בלעי והואיל ובלעי שוב אינן פולטין שהתורה העידה על כלי חרס שכיון שבלע אינו יוצא מידי דופיו לעולם שהרי בכלי עץ ומתכות כתב לך ישטף תעבירו באש ומורק ושוטף אבל בכלי חרס ישבר:

'''חמץ''' -  תשמישו ע&quot;י חמין כל השנה אבל יין נסך לא נשתמש בו אלא צונן:

'''בית חרוסת''' -  כלי שנותנין בו חומץ וכל דבר שיש לו קיהוי ורגילין ליתן בו קמח ועשוי לטבל בו בשר כל ימות השנה והקמח מתחמץ מחמת הקיהוי ולשון חרוסת קיהוי אייגירו&quot;ש {{קטן|(איגרו&quot;ם: חמיצוּת)}}  בלע&quot;ז:

'''בית שאור''' -  כלי שהאשה שורה ומנחת בו את השאור ונותנתו בעיסה ופעמים שהוא שוהה שם בלילה:

'''אגני''' -  עריבות מיי&quot;ץ {{קטן|(עֲרֵבוֹת (משארות, ארגזים ללוש בהם את הבצק))}} :

'''מתני' נכרי שהלוה את ישראל''' -  מעות על חמצו קודם הפסח ועבר עליו הפסח מותר בהנאה ולקמיה בגמרא מוקי לה כשהרהינו אצלו בביתו ושוהה אצל הנכרי כל ימות הפסח דכיון דמטא זמניה ולא פרעיה ומחוסר גוביינא נמי לא הוה שהרי אצלו נתון איגלאי מילתא למפרע דמשעה שהרהינו אצלו הוה דידיה:

'''ישראל שהלוה את הנכרי כו'''' -  נמי כיון דהרהינו אצלו ומטא זמניה ולא פרעי' מההיא שעתא דאוזפיה קם ליה ברשותיה:

'''גמ' בעל חוב''' -  המלוה את חבירו ושיעבד לו נכסיו שאם לא אפרע לך עד יום פלוני גבה מנכסי והגיע זמן ולא פרע:

'''אביי אמר למפרע הוא גובה''' -  גבייתו שגבה עכשיו איגלאי מילתא דמשעה שהלווהו עמדו נכסיו הללו בחזקתו:

'''ורבא אמר''' -  אינן בחזקתו אלא מיכן ולהבא ולקמיה מפרש למאי נפקא מינה:

'''כל היכא דאקדיש לוה''' -  נכסיו בתוך הזמן:

'''או זבין לוה''' -  מוכרן לאחרים:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  אפילו לרבא דאמר עד עכשיו היו ברשות לוה מודה הוא דאין מכירתו לאחרים מכירה ואין הקדישו הקדש שהרי ממושכנין הן למלוה ואף על גב שהן שלו אינן ברשותו ורחמנא אמר ([[ויקרא  כז]]) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו:

'''דאתי מלוה וטריף''' -  מן הלקוחות בחנם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל ב והלכתא אידי ואידי ברותחין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_ב_והלכתא אידי ואידי ברותחין]]
'''והלכתא''' אידי ואידי ברותחין. תימה דתניא בתוספתא דע&quot;ז הסכין והשפוד והאסכלא מלבנן באור ובפרק קמא דחולין (דף ח: ושם) אמר כגון שליבנה באור אלמא צריך ליבון ותירץ ר&quot;ת דאמר בירושלמי דמיירי בסכינים ארוכים שצולין בהם בשר דומיא דשפוד וכן ההוא דחולין ועוד יש לחלק בין התירא בלע ובין איסורא בלע כדמחלק רב אשי בשילהי מסכת ע&quot;ז והא דמצריך להו רב אשי הכא ליבון מחמיר על עצמו היה: 

'''התורה''' העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם דכתיב ביה ישבר. וא&quot;ת תיפוק ליה דחזינן להו דמידייתי והיינו אחר הגעלה דאי לפני הגעלה שאר כלים נמי מידייתי וי&quot;ל דלעולם מיירי קודם הגעלה וכמו שפ&quot;ה בע&quot;ז (דף לד.) דמידייתי בחוץ וכיון דמידייתי מבחוץ בלעי טפי וא&quot;ת והלא יוצא מידי דופיו ע&quot;י כבשונות דבזבחים בפ' דם חטאת (דף צו. ושם) פריך וליהדרינהו לכבשונות ואמאי קדירות במקדש ישברו ומשני לפי שאין כבשונות בירושלים הא יש כבשונות שרו בחזרה לכבשונות וכן לעיל אמר (אבל) קדירה לא דלמא חייס עלה הא לאו הכי שרי קדירות בהיסק מבפנים וכן אמר אי מליא גומרי שפיר דמי ואור&quot;ת דזה לא חשיב יוצא מידי דופיו דכיון שהסיקו נעשה ככלי חדש שכן דרך כלי חרס כשעושין אותו נותנו אותו בכבשן להסיקו וא&quot;ת והיכי מייתי ראיה מדכתיב ישבר דילמא גזירת הכתוב הוא דאפי' תלאו באויר התנור בעי התם רבא בר חמא אי קפיד רחמנא אבישול בלא בלוע או לא וי&quot;ל דלכלי נחושת מועיל שטיפה ומריקה אפילו בבישול ובלוע א&quot;כ מה שהקפיד בכלי חרס אבישול בלא בלוע היינו לפי שעשאו כבישול וכבלוע ולר&quot;ת יש להקשות תנור שנטמא אמאי חולקין לשלשה כיון דחשיב כאחד ליעבד ליה היסק ותו לא ונראה לרשב&quot;א דמיירי בקדרה שאין דרכה להסיק כשמחזירין אותה לכבשונות אז פנים חדשות באו לכאן אבל תנור כל שעה ושעה מסיקו מבפנים ולאו כפנים חדשות דמי וצריך שבירה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|ב}}</text>
      <sha1>7qgmqgn4wx5ixub0aq8ntl3fcf2xw4r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019795</id>
      <parentid>3019751</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28302" sha1="cdwlpj2f3dy3jw6sldqf279wemscasv" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ל|ב|ל א|לא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ל עמוד ב] אין טשין את התנור באליה, ואם טש - כל הפת כולה אסורה, עד שיסיק את התנור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואי שני להו ועביד להו כעין תורא שרי דכיון דשני בהו מידע ידיע דלהיכרא עבד להו הכי דלא ליתו בהו לידי תקלה ולפיכך מותרין}}:{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, הא הוסק התנור - מיהא שרי, תיובתא דרבא בר אהילאי! תיובתא. אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי, אמאי קאמר רב קדירות בפסח ישברו? - אמר ליה: התם - תנור של מתכת, הכא בקדירה של חרס. ואיבעית אימא: הא והא בשל חרס, זה - הסיקן מבפנים, וזה - הסיקן מבחוץ. וכי תימא הכי נמי ליעבד ליה הסקה מבפנים - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חייס עליה משום דפקעה. הלכך, }}האי בוכיא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאפי בה חמירא כוליה שתא אסירא למיפא בה מצה בפסח משום - ד}}הסיקו מבחוץ הוא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ואסור. }}ואי מלייה גומרי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והסיקו מבפנים }}- שפיר דמי.  
{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל קדירות אפי' מלינהו גומרי אסירי משום דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא עביד להו היסיקא שפיר. אבל אם הוחזרו לכבשן ונתלבנו כתב רבינו אבי העזרי ז&quot;ל יש אומר שאין מועיל לקדירות ליבון על ידי החזרת כבשונות דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא מלבין להו שפיר וכן כתב זקני רבינו אב&quot;ן ז&quot;ל. ושגגה היא בידם דלא אמרו חכמים כן אלא היכא דמתלבן מבחוץ ולא מבפנים. אי נמי ע&quot;י מילוי גומרי דחייש לפקיעה אבל כשמחזירן לכבשן מתלבן מבפנים ומבחוץ כי השלהבת עולה לו בכל צדדין ולא פקעה וכן מוכח בפרק דם חטאת (דף צו א) דפריך וליהדרינהו לכבשונות ומשני אין עושין כבשונות בירושלים. ומשמע הא עושין כבשונות בירושלים שרי. והא דאמר רב קדירות בפסח ישברו ולא אמר תקנת ליבון בכבשן. משום דאי מלבן להו ה&quot;ל פנים חדשות באו לכאן והראשון הוי כמו שבור. אבל בהיסק בלא כבשן אין כאן פנים חדשות באו לכאן ע&quot;כ דבריו. וכן כתב בשאלתות פרשת ראשי המטות [סי' קלז] דכלי חרס שרי בהחזרת כבשונות וכן דעת התוס'. ויראה לי דדוקא החזרת כבשונות שמצרפין בהן כלי חרס חדשים כי ההיא דפרק דם חטאת כיון דהכניסו להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי. אבל לתנורין שלנו לא דאיכא למיחש דחייס עלייהו ויוציאן מן התנור קודם שנתלבנו היטב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רבינא לרב אשי: }}הני סכיני בפסחא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|היכי עבדינן להו? אמר ליה: לדידי חדתא קא עבדינן. - אמר ליה: תינח מר דאפשר ליה, דלא אפשר ליה מאי? - אמר ליה: אנא כעין חדתא קאמינא; קתייהו בטינא, ופרזלייהו בנורא, והדר מעיילנא לקתייהו ברותחין. והלכתא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|מגעיל להו ולקתייהו }}ברותחין, ובכלי ראשון.{{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍וקודם לכן צריך לשופו ולנקותו יפה דבענין אחר לא יפלוט. ותניא בסיפרי אך את הזהב ואת הכסף מכאן שצריך להעביר החלודה. הילכך סכינין שיש בהן גומות. ואין יכול לנקותן יפה בתוך הגומות לא מהני בהו הגעלה וצריכין ליבון}} אמר רב הונא בריה דרב יהושע: עץ פרור מגעילו ברותחין ובכלי ראשון. קסבר: כבולעו כך פולטו{{הל&quot;מ-ריף-ראש|. נקוט האי כללא בידך דמאני דאעא ומני דפרזלא ושאר מיני מתכות ובורמי דגללי דאישתמש בהו חמירא כולה שתא בכלי ראשון צריך למיגעלינהו בכלי ראשון והני דאישתמש בהו בכלי שני כגון קערות וכיוצא בהן כי שדי עלייהו רותחין בכלי שני ומשהי להו בגוייהו עד דפלטן שפיר דמי דגמרינן להו מגיעולי נכרים דכתיב בהן כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר [עבודה - זרה ע&quot;ה ע&quot;ב] ת&quot;ר הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע&quot;י צונן כגון כוסות וצלוחיות וקיתוניות מדיחן ומטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע&quot;י האור כגון שפודין ואסכלאות מלבנן ומטבילן והן טהורין [עבודה - זרה ע&quot;ו ע&quot;א] כיצד מגעילן אמר רב הונא מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה: ויורה גדולה מאי עביד לה ת&quot;ש דההיא יורה דהוה בי רב עוקבא אהדר לה [עבודה - זרה ע&quot;ו ע&quot;ב] לישא אפומא ומליא מיא וארתח אמר רבא מאן חכים למעבד הכי אלא רב עוקבא דגברא רבא הוא וקסבר כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות. והני מילי בשאר ימות השנה אבל בפיסחא דאסיר למעבד בלישא עביד לה גדנפא דטינא ומרתח לה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פסק ר' שלמה בן אדרת שצריך להגעיל היורה הגדולה קודם שיגעילו הכלים. וכן הורו ריב&quot;א ורבינו אברהם בן רבינו שמואל ז&quot;ל בשפייר&quot;א וכן הורה ה&quot;ר יהודה במגנצ&quot;א וכן נהג ר' אליעזר ז&quot;ל בגרמייז&quot;א וכן פסק רש&quot;י. ומפרש יורה גדולה מאי כלומר כיצד יש להגעילה קודם שיגעיל בה שאר כלים ומפרש הש&quot;ס ע&quot;י גדנפא. ורבינו יואל ז&quot;ל לא היה עושה גדנפא אלא לפיד אש או אבן רותחת היה משליך לתוך היורה בעודה רותחת והמים רותחין עולה על פני שפתה ועדיף טפי מהתזת הניצוצות וכן כתב אבי העזרי ז&quot;ל. וכתב עוד יש מרבותינו חולקין על דבר זה ומפרשים יורה גדולה במאי איורה דעלמא קאי. והדין עמהן דמה תקנה יש בדבר זה. דא&quot;ת בשביל שלא תאסר פליטתה את הכלים שמגעילין בה. אכתי איכא חשש דפליטת כלים הראשונים תאסור את הכלים שמגעילין בה אחר כך. ע&quot;כ צריכין למימר בעוד שטרודין לפלוט לא בלעי. א&quot;כ אפי' לא הכשירוה נמי עכ&quot;ד. ואין דבריו נראים לי דפליטת כלים הראשונים אינה אוסרת את האחרונים דכל כלי וכלי שמכניסין בו פליטת איסורו בטל בס' במי היורה. אבל היורה הגדולה אין במים שבתוכה ס' לבטל את פליטתה דבכולה משערינן הלכך צריך להגעילה תחלה. וכן נמצא בתשובת הגאונים מדיח יורה גדולה ומגעילה ברותחין ומכשירה ושוטפה בצונן ומפליטתה מחמץ תחלה ואח&quot;כ מרתיח בה מים רותחין בלי שיעור ומגעיל בה יורות קטנות סכינים ועץ פרור וכלים הצריכין הגעלה בכלי ראשון. ויזהר שלא ינוחו המים מן הרותחים שאם ינוחו המים מן הרותחים אסור להגעיל בהן כלים. ונוטלן ושוטפן בצונן ואח&quot;כ ממלא היורה הגדולה וסובב שפתה בטיט ומגעילה כמשפט הראשון ושופכה ושוטפה. וכל זה מיירי כשהיורה הגדולה היא בת יומא אז צריך להכשירה תחלה וכן נמי כלי שהוא בן יומו אין להגעיל אלא אם כן יש במי יורה הגדולה ששים לבטל פליטת הכלי דהיינו כל עובי דופני הכלי דבכולי משערינן. דאם אין בו ששים כל הנפלט ממנו חוזר ונבלע בתוכו ושומן בחמין הוי טעם לשבח. דלא שרינן חמין של נכרים בפרק אין מעמידין (דף לח ב) אלא משום דסתם כלים של נכרים אינן בני יומן. אבל אם אינן בני יומן מותר להגעילו אפילו אין במים ששים לבטל את הכלי. ואף על פי שטעם הפגום הנפלט ממנו חוזר ונבלע בתוכו והוה ליה כקודם הגעלה אין בו חשש דהוה כנותן טעם בר נותן טעם שנפלט מן הכלי למים וחוזר ונבלע בכלי וכולן היתר כיון שנפגם הטעם. וכן נמי אם היורה גדולה אינה בת יומא אינו צריך להכשירה מטעם שפירשתי. ולא גזרינן להגעיל בכלי שאין בת יומא אטו כלי שהיא בת יומא וכן להגעיל כלי שאין בן יומו אטו כלי שהוא בן יומו כי היכי דאסרינן לבשל בכלי שאין בן יומו אטו כלי שהוא בן יומו. דהתם ראוי לגזור שאם יבשל בכלי בן יומו התבשיל אסור מן התורה. וגם בישול תבשיל שעושין בני הבית בקל יטעו אם נתיר לכתחלה לבשל בכלי שאין בן יומו כך יבשלו בכלי שהוא בן יומו. אבל הכא אם יחזור ויבלע מעט מן הנפלט דבר מועט הוא ונותן טעם בר נותן טעם הוא. וגם הבא להכשיר כלי אינו רגיל לטעות. ובערב הפסח קודם שעה חמישית דשעת היתר הוא מותר להגעיל אפי' בן יומו משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם החמץ נותן טעם בכלי והכלי במים וחוזר ונבלע בכלי וכולהו היתר. והוי כמו דגים שעלו בקערה (חולין דף קיב) דמותר לאוכלן בכותח. ואפילו לדברי המפרשים עלו אין נתבשלו לא הכי שרי. דהתם הבשר הנבלע בדגים חשוב טעם כי נבלע אוכל באוכל שדגים ראויין לאכילה והבשר נותן בהם טעם לשבח הלכך אסור לאוכלן בכותח אם נתבשלו בקדירה אבל הכא טעם החמץ הנפלט מן הכלי למים וחוזר ונבלע בדופני הכלי אינו חשוב טעם כשיחזור ויפלוט בפסח לתוך התבשיל. ומחבת שמטגנין בה כתב אבי העזרי הוגד לי בשם אבא מורי אחר פטירתו שהיה מצריכה ליבון. דמדמי לה לתנור שאופין בו דבעי היסק. ולא זכיתי לדון לפניו. דנראה לי דסגי לה בהגעלה והכי נהוג עלמא. חדא דחזינא דלענין חיובי חלה יהיב הש&quot;ס חד דינא לטיגון ולבשול. ותו דלא חלקו חכמים בין יורה ליורה אף על גב שיש יורה שמטגנין בה חלב. ותו דתניא בשילהי תוספתא [פ&quot;ט דמסכת ע&quot;ג] היורות ומחמי חמין וטיגון וקומקמוס מדיחן ברותחין ע&quot;כ דבריו. וי&quot;א דפעמים שמטגנין בה ונתייבש השמן ונאפה מה שבתוכה בלא שמן וה&quot;ל כמאפה תנור ונבלע בתוכה ע&quot;י האור בלא משקה ולכך צריכה ליבון כמו שפודין ואסכלאות. ולא נהירא לי דאם באנו לחוש לזה אם כן כל קדירות של מתכת פעמים מחסרים המרק ומקדיח והתבשיל נשרף ונדבק לדופני הקדירה וצריך ליבון ולא מצינו מי שחשש לזה אלא היינו טעמא דאע&quot;פ שנשרף ונדבק לדופן הקדירה לחלוחית משקה יש בתבשיל אלא שהוא יבש אצל דופני הקדירה ולא מיקרי תשמישו ע&quot;י האור להצריכו ליבון. ומחבת או יורה שיש בו טלאי אין מגעילין אותן לפי שהבלוע שתחת הטלאי אינו נפלט על ידי הגעלה. ואין לומר דכל מה שעתיד לפלוט ע&quot;י תשמישו (חמץ) +חמין+ יפלוט בהגעלה זו ומה שלא יפלוט עתה לא יפלוט לעולם דאת&quot;ל כן א&quot;כ תועיל הגעלה לכלי חרס אלא ודאי פולט תדיר מעט מעט ה&quot;נ תחת הטלאי אינו נפלט בהגעלה ופולט תדיר מעט מעט: }}
בעו מיניה מאמימר: הני מאני דקוניא מהו לאישתמושי בהו בפסחא? ירוקא לא תיבעי לך - דודאי אסירי. כי תיבעי לך - אוכמי וחיורי מאי? והיכא דאית בהו קרטופני - לא תיבעי לך, דודאי אסירי. כי תיבעי לך - דשיעי מאי? אמר להו: {{שוליים|ג}}חזינא להו דמידייתי, אלמא בלעי ואסירי. והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם. ומאי שנא לענין יין נסך, דדריש מרימר: {{שוליים|ד}}מאני דקוניא, בין אוכמא בין חיורי ובין ירוקי - שרי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכי תימא: יין נסך - דרבנן, חמץ - דאורייתא. כל דתקון רבנן - כעין דאורייתא תקון. }}אמר ליה: זה תשמישו על ידי חמין, וזה תשמישו על ידי צונן {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דדרש מרימר לענין יין נסך דקוניא ירוקי שרי לית הלכתא כותיה דקיי&quot;ל כרב זביד דאמר ירוקי אסירי משום דמיצריף וכבר ברירנא לה במס' ע&quot;ז ודקא מקשינן הכא מדאמימר לאו מירוקי קא מקשינן אלא מחיורי ואוכמי קא מקשינן:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| פר&quot;ת ז&quot;ל מאני דקוניא היתוך זכוכית שמחפין בהן כלי חרס. ואף על גב דכלי זכוכית שלם לא בלע כיון דמחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן בלע טפי. כתב רבינו האי ז&quot;ל כלי עץ המצופין בסמנין ומשתמשין בהן בחמץ ככלי חרס דמי ואין משתמשין בהן בפסח: }}
אמר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבא בר אבא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|רב חנן בר רב יצחק }}אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: {{שוליים|ה}}כל הכלים {{הל&quot;מ-רק-ריף|כלי חרס }}שנשתמשו בהן חמץ בצונן - משתמש בהן מצה, {{הל&quot;מ-רק-ראש|יש ספרים דגרסינן בצונן. ונראה דלא גרסינן בצונן אלא אפי' בחמין מותר להשתמש בהן במצה. כיון שכל השנה לא נשתמש בהן חמץ כי אם בצונן לא בלע ומותר להשתמש בהן מצה אפי' בחמין}} חוץ מן בית שאור, {{הל&quot;מ-רק-ראש|דאע&quot;פ שלא נשתמש בו אלא צונן }}הואיל שחימוצו קשה{{הל&quot;מ-רק-ראש| אסור להשתמש מצה בחמין. אבל בצונן מותר להניח במצה אפויה אבל ללוש בו מצה אסור אף על גב דצונן הוא דממהר להחמיץ.}}. אמר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי }}אביי: {{שוליים|ו}}ובית חרוסת כבית שאור שחימוצו קשה דמי{{הל&quot;מ-רק-ראש| תחלה פרש&quot;י דמיירי הכא בלא הגעלה אבל ע&quot;י הגעלה שרי ושוב חזר בו ואמר אף על פי שמדוכות של נכרים מותרות ע&quot;י הגעלה הנהו דאסירי מחמת חמוצו קשה אינו יוצא אף ע&quot;י הגעלה. וכן פרש&quot;י דהגעלה לא מהניא ברחים של פילפל של עץ. דאגב חורפא של פלפל בלע טפי. וכן גדולי שפייר&quot;א רבינו שמריה ורבינו אברהם ורבינו יהודה היו אוסרין בית שאור אפי' בהגעלה ואין נראה לר&quot;י דבלוע על ידי צונן לא יפלוט בהגעלה. ולכאורה משמע דקאי אכלים שנשתמש בהם בצונן חמץ משתמש בהן מצה בלא שום תקון חוץ מבית שאור שאין משתמש בו בלא הכשר אבל על ידי הכשר שרי. וכן פירש בערוך [ערך] בית שאור כיון דחריף הוא הוי כרותח ובלע ואין משתמש בו אלא בהגעלה. וכן כתב ה&quot;ר אלעזר מגרמיז&quot;א ז&quot;ל בחיבורו הנקרא ספר רוקח (סי' רנ&quot;ז) בשם אביו הריב&quot;ק. וכן כתב ה&quot;ר יצחק אבן גיאת ז&quot;ל ואבי העזרי וכן עמא דבר. ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר יום טוב ז&quot;ל כתב שקבל מרבותיו דוקא ללוש בה מצה קא אסר הכא לפי שכח התבלין גורם לעיסה להחמיץ כדאמרי' לקמן (דף מ)[ד] שחרוסת מחמיץ את הקמח. לפי זה גרסינן שפיר משתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור לאשמועינן דחוץ מבית שאור מיירי אפי' בצונן כגון ללוש בהן מצה. ורי&quot;ף גורס כל כלי חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור וגם ר&quot;ח גורס כן.}}. אמר רבא: {{שוליים|ז}}הני אגני דמחוזא, הואיל ותדירי למילש בהו חמירא, ומשהו בהו חמירא - כבית שאור שחימוצו קשה דמי{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. - פשיטא! - מהו דתימא: כיון }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב }}דרויחא - ושליט בהו אוירא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא בלעי, קא משמע לן. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אסירי והאידנא נהוג עלמא דלא לאישתמושי בפיסחא במאני דפחרא עתיקי אבל בחדתי שפיר דמי:}}
משנה. {{שוליים|ח}}נכרי שהלוה את ישראל על חמצו, אחר הפסח מותר בהנאה, {{שוליים|ט}}וישראל שהלוה את נכרי על חמצו, אחר הפסח אסור בהנאה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. איתמר, בעל חוב: אביי אמר: למפרע הוא גובה, ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כל היכא דאקדיש לוה וזבין לוה - כולי עלמא לא פליגי דאתי מלוה וטריף, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''טשין''' -  לשון טח:

'''מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי''' -  ושמעינן דהיסק מועיל לכלי חרס קדירות בפסח אמאי ישברו יסיקם ויתלבנו:

'''א&quot;ל''' -  רב מוקים ליה לההוא דקתני עד שיוסק דמשמע הא הוסק שרי בתנור של מתכת אבל של חרס התורה העידה עליו שאינו יוצא מידי דופיו לעולם:

'''חייס עלייהו''' -  ואי שרית ליה על ידי היסק פנים מורה היתירא וסמיך אהיסק בחוץ:

'''בוכיא''' -  כלי שהוא מרעפים שקורין טיילי&quot;ש {{קטן|(טיולי&quot;ש: רעפים)}}  ואופין ומטגנין בו ככר:

'''לדידי חדתא עבדא''' -  לצורכי עושין סכינים חדשים:

'''למר אפשר ליה''' -  שהרי עשיר אתה:

'''קתייהו בטינא''' -  להגן עליהם שלא ישרפם האור:

'''והלכתא''' -  לא צריך לאותבינהו בנורא אלא פרזלייהו כי קתייהו נמי סגי להו בהגעל' ברותחין:

'''עץ פרור''' -  שמגיסין בו הקדרה:

'''כבולעו כך פולטו''' -  כבולעו מתוך כלי ראשון כך פולטו בכלי ראשון:

'''קונייא''' -  פלומי&quot;ר {{קטן|(לכסות, למשוח בעופרת)}}  בלע&quot;ז ושל חרס הוא וטוח באבר:

'''ירוקי''' -  עשויין מקרקע שחופרים ממנה צריף אלו&quot;ם {{קטן|(צָריף [ראה שבת נ.])}}  בלע&quot;ז והוא עז ובולע לעולם:

'''ה&quot;ג ירוקי לא תיבעי לך דודאי אסירי דמצרפי ובלעי''' -  דמצרפי צריף:

'''קרטופני''' -  בקעים:

'''כי תיבעי לך דשיעי''' -  שהן חלקים:

'''דמידייתי''' -  פולטין המשקין מדופנן החיצון ובלע&quot;ז טרשטדט&quot;ש {{קטן|(טרישטריש&quot;ט: מחלחל)}}  וכיון דמידייתי ודאי בלעי והואיל ובלעי שוב אינן פולטין שהתורה העידה על כלי חרס שכיון שבלע אינו יוצא מידי דופיו לעולם שהרי בכלי עץ ומתכות כתב לך ישטף תעבירו באש ומורק ושוטף אבל בכלי חרס ישבר:

'''חמץ''' -  תשמישו ע&quot;י חמין כל השנה אבל יין נסך לא נשתמש בו אלא צונן:

'''בית חרוסת''' -  כלי שנותנין בו חומץ וכל דבר שיש לו קיהוי ורגילין ליתן בו קמח ועשוי לטבל בו בשר כל ימות השנה והקמח מתחמץ מחמת הקיהוי ולשון חרוסת קיהוי אייגירו&quot;ש {{קטן|(איגרו&quot;ם: חמיצוּת)}}  בלע&quot;ז:

'''בית שאור''' -  כלי שהאשה שורה ומנחת בו את השאור ונותנתו בעיסה ופעמים שהוא שוהה שם בלילה:

'''אגני''' -  עריבות מיי&quot;ץ {{קטן|(עֲרֵבוֹת (משארות, ארגזים ללוש בהם את הבצק))}} :

'''מתני' נכרי שהלוה את ישראל''' -  מעות על חמצו קודם הפסח ועבר עליו הפסח מותר בהנאה ולקמיה בגמרא מוקי לה כשהרהינו אצלו בביתו ושוהה אצל הנכרי כל ימות הפסח דכיון דמטא זמניה ולא פרעיה ומחוסר גוביינא נמי לא הוה שהרי אצלו נתון איגלאי מילתא למפרע דמשעה שהרהינו אצלו הוה דידיה:

'''ישראל שהלוה את הנכרי כו'''' -  נמי כיון דהרהינו אצלו ומטא זמניה ולא פרעי' מההיא שעתא דאוזפיה קם ליה ברשותיה:

'''גמ' בעל חוב''' -  המלוה את חבירו ושיעבד לו נכסיו שאם לא אפרע לך עד יום פלוני גבה מנכסי והגיע זמן ולא פרע:

'''אביי אמר למפרע הוא גובה''' -  גבייתו שגבה עכשיו איגלאי מילתא דמשעה שהלווהו עמדו נכסיו הללו בחזקתו:

'''ורבא אמר''' -  אינן בחזקתו אלא מיכן ולהבא ולקמיה מפרש למאי נפקא מינה:

'''כל היכא דאקדיש לוה''' -  נכסיו בתוך הזמן:

'''או זבין לוה''' -  מוכרן לאחרים:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  אפילו לרבא דאמר עד עכשיו היו ברשות לוה מודה הוא דאין מכירתו לאחרים מכירה ואין הקדישו הקדש שהרי ממושכנין הן למלוה ואף על גב שהן שלו אינן ברשותו ורחמנא אמר ([[ויקרא  כז]]) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו:

'''דאתי מלוה וטריף''' -  מן הלקוחות בחנם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 ל ב והלכתא אידי ואידי ברותחין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_ב_והלכתא אידי ואידי ברותחין]]
'''והלכתא''' אידי ואידי ברותחין. תימה דתניא בתוספתא דע&quot;ז הסכין והשפוד והאסכלא מלבנן באור ובפרק קמא דחולין (דף ח: ושם) אמר כגון שליבנה באור אלמא צריך ליבון ותירץ ר&quot;ת דאמר בירושלמי דמיירי בסכינים ארוכים שצולין בהם בשר דומיא דשפוד וכן ההוא דחולין ועוד יש לחלק בין התירא בלע ובין איסורא בלע כדמחלק רב אשי בשילהי מסכת ע&quot;ז והא דמצריך להו רב אשי הכא ליבון מחמיר על עצמו היה: 
[[File:תוס פסחים 2 ל ב התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם דכתיב ביה ישבר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_ל_ב_התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם דכתיב ביה ישבר]]
'''התורה''' העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם דכתיב ביה ישבר. וא&quot;ת תיפוק ליה דחזינן להו דמידייתי והיינו אחר הגעלה דאי לפני הגעלה שאר כלים נמי מידייתי וי&quot;ל דלעולם מיירי קודם הגעלה וכמו שפ&quot;ה בע&quot;ז (דף לד.) דמידייתי בחוץ וכיון דמידייתי מבחוץ בלעי טפי וא&quot;ת והלא יוצא מידי דופיו ע&quot;י כבשונות דבזבחים בפ' דם חטאת (דף צו. ושם) פריך וליהדרינהו לכבשונות ואמאי קדירות במקדש ישברו ומשני לפי שאין כבשונות בירושלים הא יש כבשונות שרו בחזרה לכבשונות וכן לעיל אמר (אבל) קדירה לא דלמא חייס עלה הא לאו הכי שרי קדירות בהיסק מבפנים וכן אמר אי מליא גומרי שפיר דמי ואור&quot;ת דזה לא חשיב יוצא מידי דופיו דכיון שהסיקו נעשה ככלי חדש שכן דרך כלי חרס כשעושין אותו נותנו אותו בכבשן להסיקו וא&quot;ת והיכי מייתי ראיה מדכתיב ישבר דילמא גזירת הכתוב הוא דאפי' תלאו באויר התנור בעי התם רבא בר חמא אי קפיד רחמנא אבישול בלא בלוע או לא וי&quot;ל דלכלי נחושת מועיל שטיפה ומריקה אפילו בבישול ובלוע א&quot;כ מה שהקפיד בכלי חרס אבישול בלא בלוע היינו לפי שעשאו כבישול וכבלוע ולר&quot;ת יש להקשות תנור שנטמא אמאי חולקין לשלשה כיון דחשיב כאחד ליעבד ליה היסק ותו לא ונראה לרשב&quot;א דמיירי בקדרה שאין דרכה להסיק כשמחזירין אותה לכבשונות אז פנים חדשות באו לכאן אבל תנור כל שעה ושעה מסיקו מבפנים ולאו כפנים חדשות דמי וצריך שבירה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|ל ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|ל|ב}}</text>
      <sha1>cdwlpj2f3dy3jw6sldqf279wemscasv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים לא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728714</id>
    <revision>
      <id>3019804</id>
      <parentid>2939068</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:12:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12020" sha1="1bm4kad4rkd5s3evcduikjt6esx27hr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|א|ל ב|לא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד א] ואתי מלוה ופריק. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מוסיף עוד דינר, ופודה את הנכסים האלו. כי פליגי - דזבין מלוה, וקדיש מלוה. אביי אמר: למפרע הוא גובה; כיון דמטא זמניה ולא פרעיה - איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי, ושפיר אקדיש, ושפיר זבין. ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כיון דאילו הוו ליה זוזי - הוה מסליק להו בזוזי - אישתכח דהשתא קא קני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רמי בר חמא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, וזקפן עליו במלוה, ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון, ואתא שמעון ופייסיה בזוזי - דינא הוא דאתו בני ראובן ואמרי ליה לשמעון: אנן מטלטלי שבק אבון גבך, ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי. ואמר רבא: אי פיקח שמעון - מגבי להו ארעא, והדר גבי לה מינייהו. דאמר רב נחמן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם - בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי חוזר וגובה אותה מהן, דכמאן דגבו מחיים דאבוהון דמי. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי חוזר וגובה אותה מהן? הא הוי כמאן דזבין יתמי נכסי דמי, ואילו קני יתמי נכסי, מי קא משתעבדי לבעל חוב? - שאני התם, דאמר להו: כי היכי דמשתעבדנא ליה לאבוכון - משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון, מדרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לנושה בחבירו מנה, וחבירו בחבירו, שמוציאין מזה ונותנין לזה - תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. }}
תנן: נכרי שהלוה את ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי מותר בהנאה. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי מותר בהנאה? ברשותא דישראל הוה קאי! - הכא במאי עסקינן - }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקימנא אליבא דרבא }}כשהרהינו אצלו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא כתנאי: ישראל שהלוה לנכרי על חמצו - לאחר הפסח אינו עובר. משום רבי מאיר אמרו: עובר. מאי לאו בהא קמיפלגי; דמר סבר: למפרע הוא גובה, ומר סבר: מכאן ולהבא הוא גובה? - ותסברא? אימא סיפא: אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו - לאחר הפסח דברי הכל עובר. והא איפכא מיבעי ליה! למאן דאמר התם אינו עובר - הכא עובר, למאן דאמר התם עובר - הכא אינו עובר! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואתי מלוה ופריק''' -  מן ההקדש בדבר מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון וגובה חובו כדתנן בערכין בפרק שום היתומים הקדיש בתשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף מלוה זה על הלואתו דינר ופודה את הנכסים הללו מיד הקדש בדינר זה ונוטלן בחובו ודינר דיהיב מפרש טעמא התם שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואף על גב דאמר רבא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|נט|ב}} הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דוקא קדושת הגוף קאמר רבא כגון קונמות או בהמה לקרבן או בגד שפירסו על המת כי ההיא דיבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סו|ב}} גבי איצטלא דמילתא דפירסוה יתמי אמיתנא דהוה משתעבד לכתובת האשה דאמר רבא קנייא מיתנא אבל קדושת דמים לא אמרינן:

'''כי פליגי דאקדיש מלוה''' -  בתוך הזמן את הקרקע המשועבד לו ולא הקדיש את החוב אלא הקרקע והשתא כשהגיע הזמן ולא פרעו זה והוא בא לגבותה מן הלוה חוזר בו מן ההקדש:

'''כיון דאילו הוה ליה זוזי''' -  ללוה ביום הזמן הוה מסלק ליה למלוה מן הקרקע בזוזי אישתכח שלא היה הקרקע קנוי לו עדיין אלא עכשיו כשהוא גובה אותה בחובו היא נקנית לו:

'''באחריות''' -  שמא יטלנה בעל חוב דראובן משמעון בשביל חוב ששיעבדה לו ראובן שישלם לו ראובן זה מעותיו לשמעון ולא היו לו נכסים עוד על דבר אחריות זה:

'''וזקפן עליו במלוה''' -  שלא היו מעות לשמעון שפסק על שדה זו וכתב לראובן שטר עליהן ושיעבד נכסיו לו עליהן:

'''ומת ראובן''' -  המוכר ובא בעל חובו וטורפה משמעון ועדיין לא נתן שמעון המעות לראובן ולא ליתומיו ופייסיה שמעון לבעל חוב דראובן באותן מעות:

'''דינא הוא''' -  אע&quot;ג דאבוהון קביל עליה אחריות מכירה זו אפילו הכי יכולין בני ראובן לבא על שמעון ולומר אנן מטלטלי שבק אבוך גבך לא היית חייב עליו אלא מעות ולא היה לך ליתנן לבעל חוב ולא לעכבן בשביל אחריות מכירתך דמטלטלי דיתמי לא שיעבדום חכמים לבעל חוב דקרקע של יתומים הוא דאמרינן בעל חוב גובה אותה בחובת אביהן משום דמחיים חל שיעבודא עליהן אבל על מעות שלא היו בעין לא חייל שיעבודו מחיים עליהן וכשהן בעין אין כאן לוה ולבעלי המעות דהיינו יתומים לא הלוה זה כלום:

'''ואמר רבא''' -  גרסינן:

'''אי פיקח''' -  זה שמעון יטעון ויאמר להם אין לי מעות לפרוע לכם אלא קרקע יש לי ונותנה להם בחובותם וחוזר וגובה אותם מהם בשביל אחריות מכירה שקבל אביהן עליו דהשתא כי אגבי להו הא ארעא איגלאי מילתא דלאו מטלטלי הוא דשביק גביה אלא קרקע:

'''בעל חוב''' -  אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן אלמא אמרינן הנוטל קרקע בחובו מאותה שעה שנתן לו המעות נקנית לו:

'''אא&quot;ב''' -  אמרינן איגלאי מילתא למפרע שהיתה קנויה לאביהן קרקע זה שגבו בחוב אביהן משום הכי בע&quot;ח אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן דכמאן דגבי לה מחיים דאבוהון דמי:

'''אלא אי אמרת''' -  כל הגובה קרקע בחובו אינה קנויה לו אלא מגבייה ואילך אמאי בעל חוב אחר חוזר וגובה אותה מהן לא יהא דבר זה אלא כמי שקנו יתומים קרקע במעות שלהן מי הוה משתעבדא לבעל חוב: 

'''שאני התם דאמר להו כי היכי דמשתעבדנא לאבוכון משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון מדרבי נתן''' – לעולם מכאן ולהבא הוא גובה ומאי דאמר רב נחמן בעלמא בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן משום דאמר להן בעל חוב ליתומים מכח מי באתם וגביתם קרקע זו מכח שיעבוד של אביכן וכי היכי דמשתעבדא לאבוכון קרקע זו של לוה שלוה מאביכם משתעבדא נמי לדידי שהייתי מלוה של אביכן והמחויב לו כלום משועבד לי מדרבי נתן הלכך קדם שיעבודי עליה אפילו אצל לוה שהיתה ברשותו ושמעון נמי אמר להו לבני ראובן כי היכי דהוי נכסיי משועבדין לאביכם בשביל חובו היו משועבדין גם לעצמי מכח אביכן שהיה לוה אצלי מחמת אחריות המכירה מדר' נתן דמה לי אני מה לי אחר הלכך אע&quot;פ שלא היתה קנויה לאביכם מחיים חל שיעבודי עליה אצל עצמי:

'''לאשר אשם לו''' -  לאשר הלוהו לו לא נאמר אלא לאשר אשם לו לאשר הקרן שלו בבבא קמא אמרינן אשם זה קרן:

'''תנן נכרי שהלוה כו'''' -  קס&quot;ד השתא בשלא מסרו לו אלא שיעבדו לו כשאר לווים שאם לא אתן לך עד יום פלוני בא לביתי וגבה מחמץ זה:

'''כשהרהינו אצלו''' -  בביתו של נכרי נתנו קס&quot;ד השתא דטעמא משום דהוה ליה תורת משכון ובעל חוב קונה משכון:

'''ישראל שהלוה את הנכרי על חמצו''' -  קודם הפסח לאחר הפסח אינו עובר אם נהנה ממנו:

'''מאי לאו''' -  בשלא הרהינו ובהא קמיפלגי דת&quot;ק סבר מכאן ולהבא הוא גובה כו':

'''אימא סיפא דברי הכל עובר''' -  ואי טעמא משום להבא ולמפרע הוא איפכא הוה לן לאפוכי פלוגתייהו בהא ולא לאשויי דעתייהו דלמאן דאמר לעיל ברישא עובר אלמא למפרע הוא גובה הכא הוה ליה למימר אינו עובר משום דבשעת הלואה קם ליה ברשות נכרי ולמאן דאמר התם כו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 לא א באחריות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_באחריות]]
'''באחריות.''' שלא באחריות פשיטא דיתן ליורשיו אפילו לא זקפן עליו במלוה אבל באחריות קמ&quot;ל דה&quot;א יעכבם לעצמו דה&quot;ל כתופס מחיים קמ&quot;ל דלא חשיב ליה כתופס מחיים כיון דזקפן עליו במלוה:

''' ופייסיה''' בזוזי. רבותא נקט אף על פי שנתן מעות לא מצי למימר המעות שנתחייבתי לאביכם נתתי לו:

''' משתעבדנא''' לב&quot;ח דאבוכון מדרבי נתן. וא&quot;ת גבי מטלטלים נמי נימא הכי ונראה לר&quot;י דדוקא גבי קרקע שייך למימר הכי דבת שיעבוד היא דכשהקרקע זו משועבדת לראובן חשבינן ליה כאילו היא בידו דהא אם מכרה או משכנה חוזר ראובן וגובה אותה ולכך משועבדת נמי לבע&quot;ח אבל מטלטלים אין להחשיבם כאילו הם ביד ראובן כיון שאילו מכרם או משכנם אין גובה מהן ומכאן יש להוכיח דהלכה כרבי נתן דהא רבא קאי כוותיה בשמעתין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|א}}</text>
      <sha1>1bm4kad4rkd5s3evcduikjt6esx27hr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019809</id>
      <parentid>3019804</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:20:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3019809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12147" sha1="78b372fqdwgl4w9n2crcqnyggpuc065" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|א|ל ב|לא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד א] ואתי מלוה ופריק. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מוסיף עוד דינר, ופודה את הנכסים האלו. כי פליגי - דזבין מלוה, וקדיש מלוה. אביי אמר: למפרע הוא גובה; כיון דמטא זמניה ולא פרעיה - איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי, ושפיר אקדיש, ושפיר זבין. ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כיון דאילו הוו ליה זוזי - הוה מסליק להו בזוזי - אישתכח דהשתא קא קני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רמי בר חמא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, וזקפן עליו במלוה, ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון, ואתא שמעון ופייסיה בזוזי - דינא הוא דאתו בני ראובן ואמרי ליה לשמעון: אנן מטלטלי שבק אבון גבך, ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי. ואמר רבא: אי פיקח שמעון - מגבי להו ארעא, והדר גבי לה מינייהו. דאמר רב נחמן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם - בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי חוזר וגובה אותה מהן, דכמאן דגבו מחיים דאבוהון דמי. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי חוזר וגובה אותה מהן? הא הוי כמאן דזבין יתמי נכסי דמי, ואילו קני יתמי נכסי, מי קא משתעבדי לבעל חוב? - שאני התם, דאמר להו: כי היכי דמשתעבדנא ליה לאבוכון - משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון, מדרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לנושה בחבירו מנה, וחבירו בחבירו, שמוציאין מזה ונותנין לזה - תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. }}
תנן: נכרי שהלוה את ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי מותר בהנאה. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי מותר בהנאה? ברשותא דישראל הוה קאי! - הכא במאי עסקינן - }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקימנא אליבא דרבא }}כשהרהינו אצלו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא כתנאי: ישראל שהלוה לנכרי על חמצו - לאחר הפסח אינו עובר. משום רבי מאיר אמרו: עובר. מאי לאו בהא קמיפלגי; דמר סבר: למפרע הוא גובה, ומר סבר: מכאן ולהבא הוא גובה? - ותסברא? אימא סיפא: אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו - לאחר הפסח דברי הכל עובר. והא איפכא מיבעי ליה! למאן דאמר התם אינו עובר - הכא עובר, למאן דאמר התם עובר - הכא אינו עובר! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואתי מלוה ופריק''' -  מן ההקדש בדבר מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון וגובה חובו כדתנן בערכין בפרק שום היתומים הקדיש בתשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף מלוה זה על הלואתו דינר ופודה את הנכסים הללו מיד הקדש בדינר זה ונוטלן בחובו ודינר דיהיב מפרש טעמא התם שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואף על גב דאמר רבא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|נט|ב}} הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דוקא קדושת הגוף קאמר רבא כגון קונמות או בהמה לקרבן או בגד שפירסו על המת כי ההיא דיבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סו|ב}} גבי איצטלא דמילתא דפירסוה יתמי אמיתנא דהוה משתעבד לכתובת האשה דאמר רבא קנייא מיתנא אבל קדושת דמים לא אמרינן:

'''כי פליגי דאקדיש מלוה''' -  בתוך הזמן את הקרקע המשועבד לו ולא הקדיש את החוב אלא הקרקע והשתא כשהגיע הזמן ולא פרעו זה והוא בא לגבותה מן הלוה חוזר בו מן ההקדש:

'''כיון דאילו הוה ליה זוזי''' -  ללוה ביום הזמן הוה מסלק ליה למלוה מן הקרקע בזוזי אישתכח שלא היה הקרקע קנוי לו עדיין אלא עכשיו כשהוא גובה אותה בחובו היא נקנית לו:

'''באחריות''' -  שמא יטלנה בעל חוב דראובן משמעון בשביל חוב ששיעבדה לו ראובן שישלם לו ראובן זה מעותיו לשמעון ולא היו לו נכסים עוד על דבר אחריות זה:

'''וזקפן עליו במלוה''' -  שלא היו מעות לשמעון שפסק על שדה זו וכתב לראובן שטר עליהן ושיעבד נכסיו לו עליהן:

'''ומת ראובן''' -  המוכר ובא בעל חובו וטורפה משמעון ועדיין לא נתן שמעון המעות לראובן ולא ליתומיו ופייסיה שמעון לבעל חוב דראובן באותן מעות:

'''דינא הוא''' -  אע&quot;ג דאבוהון קביל עליה אחריות מכירה זו אפילו הכי יכולין בני ראובן לבא על שמעון ולומר אנן מטלטלי שבק אבוך גבך לא היית חייב עליו אלא מעות ולא היה לך ליתנן לבעל חוב ולא לעכבן בשביל אחריות מכירתך דמטלטלי דיתמי לא שיעבדום חכמים לבעל חוב דקרקע של יתומים הוא דאמרינן בעל חוב גובה אותה בחובת אביהן משום דמחיים חל שיעבודא עליהן אבל על מעות שלא היו בעין לא חייל שיעבודו מחיים עליהן וכשהן בעין אין כאן לוה ולבעלי המעות דהיינו יתומים לא הלוה זה כלום:

'''ואמר רבא''' -  גרסינן:

'''אי פיקח''' -  זה שמעון יטעון ויאמר להם אין לי מעות לפרוע לכם אלא קרקע יש לי ונותנה להם בחובותם וחוזר וגובה אותם מהם בשביל אחריות מכירה שקבל אביהן עליו דהשתא כי אגבי להו הא ארעא איגלאי מילתא דלאו מטלטלי הוא דשביק גביה אלא קרקע:

'''בעל חוב''' -  אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן אלמא אמרינן הנוטל קרקע בחובו מאותה שעה שנתן לו המעות נקנית לו:

'''אא&quot;ב''' -  אמרינן איגלאי מילתא למפרע שהיתה קנויה לאביהן קרקע זה שגבו בחוב אביהן משום הכי בע&quot;ח אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן דכמאן דגבי לה מחיים דאבוהון דמי:

'''אלא אי אמרת''' -  כל הגובה קרקע בחובו אינה קנויה לו אלא מגבייה ואילך אמאי בעל חוב אחר חוזר וגובה אותה מהן לא יהא דבר זה אלא כמי שקנו יתומים קרקע במעות שלהן מי הוה משתעבדא לבעל חוב: 

'''שאני התם דאמר להו כי היכי דמשתעבדנא לאבוכון משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון מדרבי נתן''' – לעולם מכאן ולהבא הוא גובה ומאי דאמר רב נחמן בעלמא בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן משום דאמר להן בעל חוב ליתומים מכח מי באתם וגביתם קרקע זו מכח שיעבוד של אביכן וכי היכי דמשתעבדא לאבוכון קרקע זו של לוה שלוה מאביכם משתעבדא נמי לדידי שהייתי מלוה של אביכן והמחויב לו כלום משועבד לי מדרבי נתן הלכך קדם שיעבודי עליה אפילו אצל לוה שהיתה ברשותו ושמעון נמי אמר להו לבני ראובן כי היכי דהוי נכסיי משועבדין לאביכם בשביל חובו היו משועבדין גם לעצמי מכח אביכן שהיה לוה אצלי מחמת אחריות המכירה מדר' נתן דמה לי אני מה לי אחר הלכך אע&quot;פ שלא היתה קנויה לאביכם מחיים חל שיעבודי עליה אצל עצמי:

'''לאשר אשם לו''' -  לאשר הלוהו לו לא נאמר אלא לאשר אשם לו לאשר הקרן שלו בבבא קמא אמרינן אשם זה קרן:

'''תנן נכרי שהלוה כו'''' -  קס&quot;ד השתא בשלא מסרו לו אלא שיעבדו לו כשאר לווים שאם לא אתן לך עד יום פלוני בא לביתי וגבה מחמץ זה:

'''כשהרהינו אצלו''' -  בביתו של נכרי נתנו קס&quot;ד השתא דטעמא משום דהוה ליה תורת משכון ובעל חוב קונה משכון:

'''ישראל שהלוה את הנכרי על חמצו''' -  קודם הפסח לאחר הפסח אינו עובר אם נהנה ממנו:

'''מאי לאו''' -  בשלא הרהינו ובהא קמיפלגי דת&quot;ק סבר מכאן ולהבא הוא גובה כו':

'''אימא סיפא דברי הכל עובר''' -  ואי טעמא משום להבא ולמפרע הוא איפכא הוה לן לאפוכי פלוגתייהו בהא ולא לאשויי דעתייהו דלמאן דאמר לעיל ברישא עובר אלמא למפרע הוא גובה הכא הוה ליה למימר אינו עובר משום דבשעת הלואה קם ליה ברשות נכרי ולמאן דאמר התם כו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 2 לא א באחריות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_באחריות]]
'''באחריות.''' שלא באחריות פשיטא דיתן ליורשיו אפילו לא זקפן עליו במלוה אבל באחריות קמ&quot;ל דה&quot;א יעכבם לעצמו דה&quot;ל כתופס מחיים קמ&quot;ל דלא חשיב ליה כתופס מחיים כיון דזקפן עליו במלוה:
[[File:תוס פסחים 2 לא א ופייסיה בזוזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_ופייסיה בזוזי]]
''' ופייסיה''' בזוזי. רבותא נקט אף על פי שנתן מעות לא מצי למימר המעות שנתחייבתי לאביכם נתתי לו:

''' משתעבדנא''' לב&quot;ח דאבוכון מדרבי נתן. וא&quot;ת גבי מטלטלים נמי נימא הכי ונראה לר&quot;י דדוקא גבי קרקע שייך למימר הכי דבת שיעבוד היא דכשהקרקע זו משועבדת לראובן חשבינן ליה כאילו היא בידו דהא אם מכרה או משכנה חוזר ראובן וגובה אותה ולכך משועבדת נמי לבע&quot;ח אבל מטלטלים אין להחשיבם כאילו הם ביד ראובן כיון שאילו מכרם או משכנם אין גובה מהן ומכאן יש להוכיח דהלכה כרבי נתן דהא רבא קאי כוותיה בשמעתין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|א}}</text>
      <sha1>78b372fqdwgl4w9n2crcqnyggpuc065</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3019694</id>
      <parentid>3019535</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T22:33:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף ליום כיפור */</comment>
      <origin>3019694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="237016" sha1="467osvy5a5g8cslegz17dut7880ty55" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=הערות=</text>
      <sha1>467osvy5a5g8cslegz17dut7880ty55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום שבת זכור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732666</id>
    <revision>
      <id>3019729</id>
      <parentid>3017398</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:08:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>התוספות למועדים השונים, לפי כ&quot;י פרמה 1904, דפים 91–92. טורים נוספים נדפסו אצל פליישר ע&quot;פ כ&quot;י אוקספורד 1100 שאינו סרוק.</comment>
      <origin>3019729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10624" sha1="5jotb8uhnpi54zuv1f36dwyyilbpbzd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= יום שבת זכור השמיע בסיני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]]
| מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה, מתוך כל יו&quot;ט שני, רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת (וכן מנהג וורמייזא וק&quot;ק), ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט). בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דפוס/&gt;{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ&lt;קטע סוף=דפוס/&gt;{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}}
{{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}}
{{סוף}}
==תוספות==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|לשבת ראש חודש}}
בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ כְּרֹב גֻּדְלוֹ הַלְלוּהוּ{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְשַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יְשֻׁרוּן מֵרֶדֶת שַׁחַת פְּדָעֵהוּ{{ש}}
חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא שְׁנֵיהֶם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּרָב־עַם הַלְלוּהוּ
{{הור2|לשבת בראשית}}
טִפַּח שָׁמַיִם וְיָסַד אֶרֶץ לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם בִּדְבַר יְיָ וּצְבָאָם בְּרוּחַ פִּיהוּ{{ש}}
וְעַם זוּ יָצַר לְסַפֵּר תְּהִלּוֹת עוֹז כֹּחוֹ בִּנְעִים זְמִירוֹת רוּם נָשָׂא יָדֵהוּ
{{הור2|לשבת חנוכה}}
בְּנֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר אֵל נִסִּי יְנוֹסֵס סֶלָה וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ{{ש}}
בִּנְפוֹל יָוָן כֵּן יֹאבְדוּ כָּל קַרְנֵי רְשָׁעִים שְׁבִיב נֵרָם יִדְעַךְ מְאוֹר אֵל יֶהְדֳּפֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת שקלים}}
כֶּסֶף יִשְׁקֹל עַמִּי אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לַאֲשֶׁר קָנָהוּ{{ש}}
חִנָּם נִמְכַּר עַמִּי לֹא בְכֶסֶף יִגָּאֵל יִשָּׂא אֶת רֹאשׁוֹ עַל אֶבְרָתוֹ יִשָּׂאֵהוּ{{ש}}
לְכִכְּרֵי כֶסֶף יַטְרִים לְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד אֲשֶׁר בִּי חָשַׁק וָאֲפַלְּטֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת זכור}}
זָכוֹר וְזָכוֹר נִתְאָמוּ עֲדֵי אוֹבֵד לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וָאֶקֹּב נָוֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת פרה}}
אֶחָד קָדוֹשׁ נָתַן טָהוֹר מִטָּמֵא אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת החדש}}
כִּימֵי צֵאת עַמִּי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה כֵּן נִפְלָאוֹת בִּישׁוּעָתִי אַרְאֵהוּ{{ש}}
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה רִאשׁוֹן לָכֶם הוּא
{{הור2|לשבת הגדול}}
בְּשַׁבָּת גָּדוֹל לֹא יַחְדֹּל יְשׁוּעוֹת מִגְדּוֹל לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
{{הור2|לפסח שחל בשבת}}
חַג הַמַּצּוֹת שִׁמְרוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרוֹ לַייָ חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ{{ש}}
הִבִּיטָה עֵינִי בְּשׁוּרַי טִבּוּעָם בְּיַם סוּף אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ
{{הור2|לשבועות שחל בשבת}}
כָּל שׁוֹמֵר אֵשׁ דָּת יְמִין עֹשֶׁר וְכָבוֹד אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ{{ש}}
מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן בְּאִמְרֵי שָׂשׂוֹן שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ
{{הור2|לשבת נחמו}}
עַמִּי וְצִיּוֹן נַחֲמוּ כְּאִישׁ אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אֲנַחֶמְכֶם אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא{{ש}}
וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי אֲשֶׁר בּוֹ אֶתְפָּאַר שׂוֹרֵק אֶטָּעֵהוּ{{ש}}
לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם הַבְּעֵרָה בְּחוֹמַת אֵשׁ סָבִיב פְּאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי בְּיָדֶיךָ כּוֹנְנֵהוּ
{{הור2|לראש השנה שחל בשבת}}
בַּכֵּסֶה לְיֹם חַגֵּנוּ שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ זִכְרוֹן תְּרוּעָה חֹק לְיִשְׁרָאֵל הוּא{{ש}}
תֶּקַע וְאִגֶּרֶת בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ בְּיוֹם עֹנֶג חָק־עוֹלָם לֹא יַעַבְרֶנְהוּ
{{הור2|לשבת שובה}}
שׁוֹבָב יֶחֱרַד עַל דְּבָרִי יְהִי מוֹדֶה וְעוֹזֵב וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ וְחַטָּאִים מוֹרֶה מִי כָמֹהוּ
{{הור2|לסוכות שחל בשבת}}
בְּצֵל סֻכָּה וְצֵל שַׁדַּי אֶתְלוֹנָן בִּפְרִי עֵץ הָדָר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ{{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ אֶתְכַּסֶּה וְחוֹמְסִי תְּכַסֶּה בוּשָׁה תְּנַתֵּק מוֹסְרוֹתָיו וְתַשְׁלִיךְ עֲבוֹתֵהוּ
{{הור2|לשמיני עצרת שחל בשבת}}
יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת פְּזַר קְשַׁב לְעַצְמוֹ גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וַיְנַשְּׂאֵהוּ{{ש}}
שֹׂבַע שְׂמָחוֹת בְּבֵית הַשּׁוֹאֵבָה מֵי שָׂשׂוֹן חַשְׁרַת מַיִם מַשְׁאַבִּים מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ
{{הור2|לשבת נשואין}}
כַּלָּה כְּגַנָּה תַּצְמִיחַ וְחָתָן לֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי יְהִי רַעֲנָן עָלֵהוּ{{ש}}
כַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ בִּמְשׂוֹשׂ חָתָן כִּי יְכַהֵן פְּאֵר צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ{{ש}}
כַּלָּה עֶדְיָהּ בְּקִשּׁוּרֶיהָ עֲדִי זָהָב כִּי תַעְדֶה וְחֶסֶד לְחָתָן אֵל יְבוֹנְנֵהוּ
{{הור2|לשבת ברית מילה}}
חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת יְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וּבְיוֹם רָעָה יְיָ יְמַלְּטֵהוּ{{ש}}
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכָר לָנוּ בְּדָמָיו יִחְיֶה יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ{{ש}}
הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ הַקָּטָן לָאֶלֶף יוּחַן לֹא יוּאָר כִּי בָרוּךְ הוּא
{{הור2|לשאר שבתות}}
לְוֵה עָלַי וַאֲנִי אֶפְרַע עַל יְיָ תִּתְעַנַּג הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ{{ש}}
בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:יוסף קמחי]]
[[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]]
[[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]]</text>
      <sha1>5jotb8uhnpi54zuv1f36dwyyilbpbzd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019796</id>
      <parentid>3019729</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:49:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3019796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10630" sha1="iivgvzcjhj001t6006rlxcptrrrmhui" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= יום שבת זכור השמיע בסיני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]]
| מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]]
| מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה, מתוך כל יו&quot;ט שני, רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת (וכן מנהג וורמייזא וק&quot;ק), ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט).}}{{ש}} בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דפוס/&gt;{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ&lt;קטע סוף=דפוס/&gt;{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}}
{{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}}
{{סוף}}
==תוספות==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|לשבת ראש חודש}}
בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ כְּרֹב גֻּדְלוֹ הַלְלוּהוּ{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְשַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יְשֻׁרוּן מֵרֶדֶת שַׁחַת פְּדָעֵהוּ{{ש}}
חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא שְׁנֵיהֶם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּרָב־עַם הַלְלוּהוּ
{{הור2|לשבת בראשית}}
טִפַּח שָׁמַיִם וְיָסַד אֶרֶץ לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם בִּדְבַר יְיָ וּצְבָאָם בְּרוּחַ פִּיהוּ{{ש}}
וְעַם זוּ יָצַר לְסַפֵּר תְּהִלּוֹת עוֹז כֹּחוֹ בִּנְעִים זְמִירוֹת רוּם נָשָׂא יָדֵהוּ
{{הור2|לשבת חנוכה}}
בְּנֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר אֵל נִסִּי יְנוֹסֵס סֶלָה וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ{{ש}}
בִּנְפוֹל יָוָן כֵּן יֹאבְדוּ כָּל קַרְנֵי רְשָׁעִים שְׁבִיב נֵרָם יִדְעַךְ מְאוֹר אֵל יֶהְדֳּפֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת שקלים}}
כֶּסֶף יִשְׁקֹל עַמִּי אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לַאֲשֶׁר קָנָהוּ{{ש}}
חִנָּם נִמְכַּר עַמִּי לֹא בְכֶסֶף יִגָּאֵל יִשָּׂא אֶת רֹאשׁוֹ עַל אֶבְרָתוֹ יִשָּׂאֵהוּ{{ש}}
לְכִכְּרֵי כֶסֶף יַטְרִים לְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד אֲשֶׁר בִּי חָשַׁק וָאֲפַלְּטֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת זכור}}
זָכוֹר וְזָכוֹר נִתְאָמוּ עֲדֵי אוֹבֵד לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וָאֶקֹּב נָוֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת פרה}}
אֶחָד קָדוֹשׁ נָתַן טָהוֹר מִטָּמֵא אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ
{{הור2|לשבת פרשת החדש}}
כִּימֵי צֵאת עַמִּי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה כֵּן נִפְלָאוֹת בִּישׁוּעָתִי אַרְאֵהוּ{{ש}}
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה רִאשׁוֹן לָכֶם הוּא
{{הור2|לשבת הגדול}}
בְּשַׁבָּת גָּדוֹל לֹא יַחְדֹּל יְשׁוּעוֹת מִגְדּוֹל לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
{{הור2|לפסח שחל בשבת}}
חַג הַמַּצּוֹת שִׁמְרוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרוֹ לַייָ חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ{{ש}}
הִבִּיטָה עֵינִי בְּשׁוּרַי טִבּוּעָם בְּיַם סוּף אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ
{{הור2|לשבועות שחל בשבת}}
כָּל שׁוֹמֵר אֵשׁ דָּת יְמִין עֹשֶׁר וְכָבוֹד אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ{{ש}}
מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן בְּאִמְרֵי שָׂשׂוֹן שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ
{{הור2|לשבת נחמו}}
עַמִּי וְצִיּוֹן נַחֲמוּ כְּאִישׁ אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אֲנַחֶמְכֶם אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא{{ש}}
וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי אֲשֶׁר בּוֹ אֶתְפָּאַר שׂוֹרֵק אֶטָּעֵהוּ{{ש}}
לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם הַבְּעֵרָה בְּחוֹמַת אֵשׁ סָבִיב פְּאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי בְּיָדֶיךָ כּוֹנְנֵהוּ
{{הור2|לראש השנה שחל בשבת}}
בַּכֵּסֶה לְיֹם חַגֵּנוּ שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ זִכְרוֹן תְּרוּעָה חֹק לְיִשְׁרָאֵל הוּא{{ש}}
תֶּקַע וְאִגֶּרֶת בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ בְּיוֹם עֹנֶג חָק־עוֹלָם לֹא יַעַבְרֶנְהוּ
{{הור2|לשבת שובה}}
שׁוֹבָב יֶחֱרַד עַל דְּבָרִי יְהִי מוֹדֶה וְעוֹזֵב וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ וְחַטָּאִים מוֹרֶה מִי כָמֹהוּ
{{הור2|לסוכות שחל בשבת}}
בְּצֵל סֻכָּה וְצֵל שַׁדַּי אֶתְלוֹנָן בִּפְרִי עֵץ הָדָר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ{{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ אֶתְכַּסֶּה וְחוֹמְסִי תְּכַסֶּה בוּשָׁה תְּנַתֵּק מוֹסְרוֹתָיו וְתַשְׁלִיךְ עֲבוֹתֵהוּ
{{הור2|לשמיני עצרת שחל בשבת}}
יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת פְּזַר קְשַׁב לְעַצְמוֹ גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וַיְנַשְּׂאֵהוּ{{ש}}
שֹׂבַע שְׂמָחוֹת בְּבֵית הַשּׁוֹאֵבָה מֵי שָׂשׂוֹן חַשְׁרַת מַיִם מַשְׁאַבִּים מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ
{{הור2|לשבת נשואין}}
כַּלָּה כְּגַנָּה תַּצְמִיחַ וְחָתָן לֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי יְהִי רַעֲנָן עָלֵהוּ{{ש}}
כַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ בִּמְשׂוֹשׂ חָתָן כִּי יְכַהֵן פְּאֵר צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ{{ש}}
כַּלָּה עֶדְיָהּ בְּקִשּׁוּרֶיהָ עֲדִי זָהָב כִּי תַעְדֶה וְחֶסֶד לְחָתָן אֵל יְבוֹנְנֵהוּ
{{הור2|לשבת ברית מילה}}
חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת יְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וּבְיוֹם רָעָה יְיָ יְמַלְּטֵהוּ{{ש}}
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכָר לָנוּ בְּדָמָיו יִחְיֶה יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ{{ש}}
הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ הַקָּטָן לָאֶלֶף יוּחַן לֹא יוּאָר כִּי בָרוּךְ הוּא
{{הור2|לשאר שבתות}}
לְוֵה עָלַי וַאֲנִי אֶפְרַע עַל יְיָ תִּתְעַנַּג הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ{{ש}}
בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:יוסף קמחי]]
[[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]]
[[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]]</text>
      <sha1>iivgvzcjhj001t6006rlxcptrrrmhui</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/דף שער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744016</id>
    <revision>
      <id>3019821</id>
      <parentid>3019537</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:52:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3019821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3242" sha1="rrdummc5q2j4wfzoty0r64z4ocidndc" xml:space="preserve">&lt;gallery mode=&quot;packed&quot; heights=&quot;300&quot;&gt;
File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ&quot;א.jpg|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק&quot;ק פרנקפורט דמיין, תנ&quot;א לפ&quot;ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ&quot;ץ
&lt;!-- מקום למהדורת פפד&quot;ם תע&quot;ג --&gt;
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד&quot;ם תפ&quot;ה.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד&quot;ם בשנת ה'תפ&quot;ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק&quot;י, דפוס משלם זלמן בן אהרן
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ&quot;ו.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז חמ&quot;ד (פיורדא?) תקכ&quot;ו
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק&quot;ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב&quot;ד פוסוויילר.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק&quot;ל, הובאו לדפוס ע&quot;י מאיר מנהיימר מפוסוויילר
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ&quot;ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ&quot;ב, בדפוס איצק בן ליב, ע&quot;י רפאל בן קאפמן מפיורדא
File:דפ השער של סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז עם סליחות נוספות על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ&quot;ח, עם הסכמת הרב ידידיאה טיאה וייל.jpg|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז וסליחות נוספות מגאוני עולמים על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ&quot;ח, ע&quot;י לייב ב&quot;ב משטראסבורג, בדפוס הירש בן משה ווירמש
File:דף השער של &quot;סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס&quot;, פיורדא תקע.jpg|סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס, פיורדא תק&quot;ע, בדפוס איצק בן דוד צירנדארף
File:סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, מהדורה ב'.pdf|page=5|סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפ&quot;ב, ע&quot;י אפרים האדאמאר, אחת משתי מהדורות דומות באותה שנה
File:סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ&quot;ב.pdf|page=3|סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ&quot;ב, S. Arnstein und Söhne
File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ&quot;ח.pdf|page=3|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ&quot;ח
&lt;/gallery&gt;</text>
      <sha1>rrdummc5q2j4wfzoty0r64z4ocidndc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/409</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744174</id>
    <revision>
      <id>3019663</id>
      <parentid>3019458</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T20:47:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019663</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3743" sha1="skuldn1u3c3m1sa82bpnxxa0hvulrh5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪838

סוף סגנון המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
ועל כן באו תחלה דברי בית הלל לבית שמאי לפי שהיא הוכחה לדין
הקדש טעות ממקומו.

ואחרי דברי יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו וכו׳ נשאל
לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״ נסדר &quot;אמרו להם
בית הלל לבית שמאי אי אתם '''מודים''' בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה
בעדר&quot;.

ועל כן נבין גם עיקר הדבר איך בא מחלוקת בית שמאי ובית הלל בדין
הקדש טעות במס׳ נזיר.

וביותר עוד שיותחל מזה הפרק, והלא אין זה מענין הדברים לפני זה.

וכבר עמדו על זה גם התוס׳ הביאם התוס׳ יום טוב וכתבו:

״בית שמאי אומרים הקדש טעות וכו' ומשום דבתר הכי איירי בנזירות
בטעות נקט הני פלוגתייהו במכילתין, וכן משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל
דבסמוך גבי מי שנדר ונשאל לחכם וכו׳ אמרו להם בית הלל לבית שמאי אי
אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות וכו'״.

וכבודם הגדול במקומו אבל דבריהם תמוהים כי תירוצם הראשון ״משום
דבתר הכי איירי בנזירות בטעות וכו'״ וזה תמוה דאגב גררא שייך לאמר במקום
שעיקר הדבר בא תחלה, ואחר זה באו דברים שאינם מענין המס׳ אבל נשנו אגב
גררא, ולא שיהי׳ הדבר להיפך שתחלה יבואו דברים אגב גררא, מפני שאחר זה
יבואו דברים כאלה מענין המס׳{{שוליים|(עג)}}.

ואת אשר כתבו ״וכן משום פלוגתא דב״ש וב&quot;ה דבסמוך גבי מי וכו׳ אמרו
להם בית הלל וכו'״ תמוה עוד יותר שהרי גבי מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם וכו׳
אין מחלוקת כלל בין בית שמאי ובית הלל.

אבל רבותינו לא דקדקו בזה מפני שלא הוברר לא דבר יסוד הסשנה ודברי
התנאים עליה, ולא דבר הסגנון האחרון של המשנה, מה שבתחלה באמת לא
הי' כן.

וכן הדבר כי בתחלה ביסוד המשנה באו הדברים מן ״מי שנדר בנזיר ונשאל
לחכם וכו'״.

ולהתחיל מדין יסוד המשנה ולסדר מיד אחר זה ״אמרו להם בית הלל
לבית שמאי אי אתם מודים '''בזה''' שהוא הקדש טעות וכו'״ זה הרי הוא לגמרי
דבר שאי אפשר שהרי אין אנו יודעין עדין מחלוקת בית שמאי ובית הלל מה היא.

על כן בסדור האחרון בשעה שסדרו דברי בית שמאי ובית הלל במשנה
סדרו תחלה דברי ב״ש וב״ה בדין הקדש טעות.

ואחר זה דין יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיד ונשאל לחכם וכו׳ היתה לו
בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״.

ויחד עם זה יכלו כבר לסדר מיד אחר זד‪&lt;,..‬אמרו בית הלל לבית שמאי אי‬
‫אתם מ ו ד י ם ב ז ה שד‪.‬וא הקדש טעות שתצא ־ותרעד‪ .‬בעדר״‪.‬‬
‫הערה )ע״ג( והמקומות המעטים הימאים מן הכלל‪ ,‬הנם כולם על הדרך אשר נתבאר‬
‫בפנים‪.‬‬
‫^ ליי ^חיייך »זזי׳ זה זממו סעם הדבר‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>skuldn1u3c3m1sa82bpnxxa0hvulrh5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019738</id>
      <parentid>3019663</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019738</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3818" sha1="q8ltb165zwyt07u9u8p01w0wim0t589" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪838

סוף סגנון המשנה
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
ועל כן באו תחלה דברי בית הלל לבית שמאי לפי שהיא הוכחה לדין
הקדש טעות ממקומו.

ואחרי דברי יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו וכו׳ נשאל
לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״ נסדר &quot;אמרו להם
בית הלל לבית שמאי אי אתם '''מודים''' בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה
בעדר&quot;.

ועל כן נבין גם עיקר הדבר איך בא מחלוקת בית שמאי ובית הלל בדין
הקדש טעות במס׳ נזיר.

וביותר עוד שיותחל מזה הפרק, והלא אין זה מענין הדברים לפני זה.

וכבר עמדו על זה גם התוס׳ הביאם התוס׳ יום טוב וכתבו:

״בית שמאי אומרים הקדש טעות וכו' ומשום דבתר הכי איירי בנזירות
בטעות נקט הני פלוגתייהו במכילתין, וכן משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל
דבסמוך גבי מי שנדר ונשאל לחכם וכו׳ אמרו להם בית הלל לבית שמאי אי
אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות וכו'״.

וכבודם הגדול במקומו אבל דבריהם תמוהים כי תירוצם הראשון ״משום
דבתר הכי איירי בנזירות בטעות וכו'״ וזה תמוה דאגב גררא שייך לאמר במקום
שעיקר הדבר בא תחלה, ואחר זה באו דברים שאינם מענין המס׳ אבל נשנו אגב
גררא, ולא שיהי׳ הדבר להיפך שתחלה יבואו דברים אגב גררא, מפני שאחר זה
יבואו דברים כאלה מענין המס׳{{שוליים|(עג)}}.

ואת אשר כתבו ״וכן משום פלוגתא דב״ש וב&quot;ה דבסמוך גבי מי וכו׳ אמרו
להם בית הלל וכו'״ תמוה עוד יותר שהרי גבי מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם וכו׳
אין מחלוקת כלל בין בית שמאי ובית הלל.

אבל רבותינו לא דקדקו בזה מפני שלא הוברר לא דבר יסוד הסשנה ודברי
התנאים עליה, ולא דבר הסגנון האחרון של המשנה, מה שבתחלה באמת לא
הי' כן.

וכן הדבר כי בתחלה ביסוד המשנה באו הדברים מן ״מי שנדר בנזיר ונשאל
לחכם וכו'״.

ולהתחיל מדין יסוד המשנה ולסדר מיד אחר זה ״אמרו להם בית הלל
לבית שמאי אי אתם מודים '''בזה''' שהוא הקדש טעות וכו'״ זה הרי הוא לגמרי
דבר שאי אפשר שהרי אין אנו יודעין עדין מחלוקת בית שמאי ובית הלל מה היא.

על כן בסדור האחרון בשעה שסדרו דברי בית שמאי ובית הלל במשנה
סדרו תחלה דברי ב״ש וב״ה בדין הקדש טעות.

ואחר זה דין יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיד ונשאל לחכם וכו׳ היתה לו
בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״.

ויחד עם זה יכלו כבר לסדר מיד אחר זה &quot;אמרו בית הלל לבית שמאי אי
אתם '''מודים בזה''' שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר״.
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
-------------------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נ/&gt;
{{שולייםלמטה|(עג)}} והמקומות המעטים היוצאים מן הכלל, הנם כולם על הדרך אשר נתבאר
בפנים.

אבל לא להיפך שיהי׳ זה עצמו טעם הדבר.
&lt;קטע סוף=הערות נ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q8ltb165zwyt07u9u8p01w0wim0t589</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744206</id>
    <revision>
      <id>3019682</id>
      <parentid>3019614</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019652] תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)</comment>
      <origin>3019682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2045" sha1="1c6k34ywd9l294nvspg894wxditidi7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNfe2QJbUP+GY9MjQzgPS9kc{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|סעיף 22(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר–חוקר“ – אדם שהממונה הסמיכו לפי סעיפים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 21|21}} ו־{{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|22}} ל{{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת הכשרה מתאימה}}
{{ח:ת}} למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
{{ח:תתת|(2)}} סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|3|תוקף}}
{{ח:ת}} תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1c6k34ywd9l294nvspg894wxditidi7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019696</id>
      <parentid>3019682</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T23:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019685] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3019696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2045" sha1="k7fjkzg4g4ngq3kd3dko2j42hdjsofc" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNfe2QJbUP+GY9MjQzgPS9kc{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|סעיף 22(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר–חוקר“ – אדם שהממונה הסמיכו לפי סעיפים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 21|21}} ו־{{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|22}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק}}ל.

{{ח:סעיף|2|קביעת הכשרה מתאימה}}
{{ח:ת}} למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
{{ח:תתת|(2)}} סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|3|תוקף}}
{{ח:ת}} תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k7fjkzg4g4ngq3kd3dko2j42hdjsofc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019799</id>
      <parentid>3019696</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019786] הגהה</comment>
      <origin>3019799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2728" sha1="1z8p1nxr4mci9805oyvdiux6kor3kz0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6080.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|סעיף 22(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001 פקעו והוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה)|בתקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה), התשס״ב–2002}}. {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303824.pdf|בתיקון מס׳ 39}} בוטלו ההסדרים שעניינם הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח, והוחלפו בהסדרים חדשים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 20א|סעיף 20א לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר–חוקר“ – אדם שהממונה הסמיכו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22|ו־22 לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת הכשרה מתאימה}}
{{ח:ת}} למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
{{ח:תת|(2)}} סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|3|תוקף}}
{{ח:ת}} תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)}}
* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1z8p1nxr4mci9805oyvdiux6kor3kz0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744210</id>
    <revision>
      <id>3019679</id>
      <parentid>3019620</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019653] תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)</comment>
      <origin>3019679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8233" sha1="13mm2tf88avyw5yefvz3ospyxgfetkh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשנ״ה, 858|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/HiehF7UL8gSftjhlpLxrKMnt+jmJtuj02EXA1cfSAkk{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשס״ב, 804|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNZAunOCRFMQfIsG7O6COysg{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 35ה לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה לאישור תובענה ייצוגית וניהולה}}

{{ח:סעיף|2|הגשת בקשה}}
{{ח:ת}} תובע המבקש לאשר תובענה כייצוגית יצרף לתובענה שהוא מגיש בקשה על כך, בהתאם לפרק כ׳ לתקנות סדר הדין, ויציין בה את הפרטים שבתקנה 3 (להלן – הבקשה).

{{ח:סעיף|3|פרטי הבקשה}}
{{ח:ת}} אלה פרטי הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים על הקבוצה המיוצגת המוצעת;
{{ח:תתת|(2)}} המספר המרבי המשוער של חברי הקבוצה;
{{ח:תתת|(3)}} השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
{{ח:תתת|(4)}} הנימוקים המצדיקים אישור ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית על פי התנאים שבסעיף 35ב לחוק;
{{ח:תתת|(5)}} שכר הטרחה שנקבע לעורך הדין שינהל את התביעה.

{{ח:סעיף|4|דין בקדם משפט}}
{{ח:ת}} לבית המשפט בדונו בבקשה יהיו גם הסמכויות הנתונות לשופט בקדם משפט לפי פרק י״ג לתקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|5|אישור בשינויים}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בכל שינוי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, בין בשינוי הפרטים שלפי תקנה 3, כולם או מקצתם, ובין בשינויים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בית המשפט את הבקשה ואישר את התובענה בשינויים, רשאי התובע לשנות את כתב התובענה לפיהם או לחזור בו מתביעתו; חזר בו התובע מתביעתו, ימחק בית המשפט את התובענה ויחולו הוראות תקנה 6.

{{ח:סעיף|6|דחיית בקשה לאישור}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית משום שלא שוכנע כי נתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 35ב לחוק, כולם או מקצתם, ידחה את הבקשה ואולם אין בדחיה כאמור כדי למנוע –
{{ח:תתת|(1)}} מהתובע להגיש תובענה אחרת בשמו הוא;
{{ח:תתת|(2)}} מתובע אחר להגיש תובענה ייצוגית בשם אותה קבוצה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אישור תובענה כתובענה ייצוגית}}

{{ח:סעיף|7|אישור הבקשה}}
{{ח:ת}} בהחלטה המאשרת תובענה כתובענה ייצוגית –
{{ח:תתת|(1)}} תוגדר הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה;
{{ח:תתת|(2)}} יפורטו עילת התביעה והסעד הנתבע;
{{ח:תתת|(3)}} יוגדרו השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
{{ח:תתת|(4)}} יינתנו הוראות בענין הדיון בתובענה כפי שיראה בית המשפט לנכון;
{{ח:תתת|(5)}} יינתנו הוראות בדבר אופן פרסום ההחלטה ונוסחו ומי שישא בהוצאות הפרסום.

{{ח:סעיף|8|הודעה על תובענה ייצוגית}}
{{ח:ת}} בהודעה על ההחלטה שתפורסם כאמור בתקנה 7, ייכללו לפחות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ומענו של התובע;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים הנזכרים בתקנה 7(1) ו־(2);
{{ח:תתת|(3)}} שמו ומענו של עורך הדין שינהל את התובענה;
{{ח:תתת|(4)}} ציון העובדה שפסק דין בתובענה הייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט, בכפוף לפסקה (5);
{{ח:תתת|(5)}} הודעה שיראו מי שנמנה עם הקבוצה כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, זולת, אם הודיע לבית המשפט, במכתב רשום, על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט או תוך תקופה ארוכה ממנה, שמטעם מיוחד אישר בית המשפט לאדם פלוני לפי בקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פסק דין בתובענה ייצוגית ודרכי הוכחת נזק}}

{{ח:סעיף|9|תביעות הנובעות מפסק דין}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט כי הוכחה עילת התביעה, רשאי הוא להורות שכל חבר הקבוצה יוכיח את זכותו לסעד המבוקש באמצעות תצהיר, שבו יפרט את הנזק שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על אופן פרסום החלטתו לפי תקנת משנה (א) לחבר הקבוצה; ההודעה יכול שתימסר במסירה אישית ויכול שתפורסם בעיתון יומי או בכל דרך אחרת או נוספת שתיראה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור את חברי הקבוצה או חלקם מהגשת תצהירים אם ראה שבנסיבות הענין תכביד הגשתם יתר על המידה על חברי הקבוצה, ורשאי הוא להורות כי יוכיחו את הנזק בדרך אחרת שתיראה לו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|10|הסתלקות תובע}}
{{ח:תת|(א)}} הסתלקות של תובע אחד מייצוג הקבוצה, באישור בית המשפט לפי סעיף 35ד לחוק, אין בה כדי להשפיע על ניהול התובענה בידי תובעים אחרים, אם היו כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} הסתלקו כל התובעים מייצוג הקבוצה, ימחק בית המשפט את התביעה הייצוגית.

{{ח:סעיף|11|תחולת תקנות סדר הדין}}
{{ח:ת}} בכל ענין של סדר דין בדיון בבקשה או בתובענה ייצוגית או בניהולן, שלא נקבע בתקנות אלה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים

א׳ באדר א׳ התשנ״ה (1 בפברואר 1995)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>13mm2tf88avyw5yefvz3ospyxgfetkh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019797</id>
      <parentid>3019679</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019791] הגהה</comment>
      <origin>3019797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9791" sha1="8t0zidkziyrozowa04tmf0kxm6ddubq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשנ״ה, 858|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5663.pdf}}; {{ח:תיבה|התשס״ב, 804|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6174.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 35ה|סעיף 35ה}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|וסעיף 108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} שעניינו תובענות ייצוגית בוטל {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 33|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}} שקבע הסדרים כלליים לעניין תובענות ייצוגיות. משכך אין עוד תוקף לתקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה לאישור תובענה ייצוגית וניהולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: אישור תובענה כתובענה ייצוגית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פסק דין בתובענה ייצוגית ודרכי הוכחת נזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה לאישור תובענה ייצוגית וניהולה}}

{{ח:סעיף|2|הגשת בקשה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} תובע המבקש לאשר תובענה כייצוגית יצרף לתובענה שהוא מגיש בקשה על כך, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 50|לפרק כ׳ לתקנות סדר הדין}}, ויציין בה את הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 3|שבתקנה 3}} (להלן – הבקשה).

{{ח:סעיף|3|פרטי הבקשה}}
{{ח:ת}} אלה פרטי הבקשה:
{{ח:תת|(1)}} פרטים על הקבוצה המיוצגת המוצעת;
{{ח:תת|(2)}} המספר המרבי המשוער של חברי הקבוצה;
{{ח:תת|(3)}} השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
{{ח:תת|(4)}} הנימוקים המצדיקים אישור ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית על פי התנאים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 35ב|שבסעיף 35ב לחוק}};
{{ח:תת|(5)}} שכר הטרחה שנקבע לעורך הדין שינהל את התביעה.

{{ח:סעיף|4|דין בקדם משפט}}
{{ח:ת}} לבית המשפט בדונו בבקשה יהיו גם הסמכויות הנתונות לשופט בקדם משפט לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י״ג לתקנות סדר הדין}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|5|אישור בשינויים}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בכל שינוי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, בין בשינוי הפרטים שלפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, כולם או מקצתם, ובין בשינויים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בית המשפט את הבקשה ואישר את התובענה בשינויים, רשאי התובע לשנות את כתב התובענה לפיהם או לחזור בו מתביעתו; חזר בו התובע מתביעתו, ימחק בית המשפט את התובענה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}.

{{ח:סעיף|6|דחיית בקשה לאישור}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית משום שלא שוכנע כי נתקיימו התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 35ב|בסעיף 35ב לחוק}}, כולם או מקצתם, ידחה את הבקשה ואולם אין בדחיה כאמור כדי למנוע –
{{ח:תת|(1)}} מהתובע להגיש תובענה אחרת בשמו הוא;
{{ח:תת|(2)}} מתובע אחר להגיש תובענה ייצוגית בשם אותה קבוצה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אישור תובענה כתובענה ייצוגית}}

{{ח:סעיף|7|אישור הבקשה}}
{{ח:ת}} בהחלטה המאשרת תובענה כתובענה ייצוגית –
{{ח:תת|(1)}} תוגדר הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה;
{{ח:תת|(2)}} יפורטו עילת התביעה והסעד הנתבע;
{{ח:תת|(3)}} יוגדרו השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
{{ח:תת|(4)}} יינתנו הוראות בענין הדיון בתובענה כפי שיראה בית המשפט לנכון;
{{ח:תת|(5)}} יינתנו הוראות בדבר אופן פרסום ההחלטה ונוסחו ומי שישא בהוצאות הפרסום.

{{ח:סעיף|8|הודעה על תובענה ייצוגית}}
{{ח:ת}} בהודעה על ההחלטה שתפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}, ייכללו לפחות פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שמו ומענו של התובע;
{{ח:תת|(2)}} הפרטים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(1) ו־(2)}};
{{ח:תת|(3)}} שמו ומענו של עורך הדין שינהל את התובענה;
{{ח:תת|(4)}} ציון העובדה שפסק דין בתובענה הייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט, בכפוף לפסקה (5);
{{ח:תת|(5)}} הודעה שיראו מי שנמנה עם הקבוצה כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, זולת, אם הודיע לבית המשפט, במכתב רשום, על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט או תוך תקופה ארוכה ממנה, שמטעם מיוחד אישר בית המשפט לאדם פלוני לפי בקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פסק דין בתובענה ייצוגית ודרכי הוכחת נזק}}

{{ח:סעיף|9|תביעות הנובעות מפסק דין}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט כי הוכחה עילת התביעה, רשאי הוא להורות שכל חבר הקבוצה יוכיח את זכותו לסעד המבוקש באמצעות תצהיר, שבו יפרט את הנזק שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על אופן פרסום החלטתו לפי תקנת משנה (א) לחבר הקבוצה; ההודעה יכול שתימסר במסירה אישית ויכול שתפורסם בעיתון יומי או בכל דרך אחרת או נוספת שתיראה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור את חברי הקבוצה או חלקם מהגשת תצהירים אם ראה שבנסיבות הענין תכביד הגשתם יתר על המידה על חברי הקבוצה, ורשאי הוא להורות כי יוכיחו את הנזק בדרך אחרת שתיראה לו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|10|הסתלקות תובע}}
{{ח:תת|(א)}} הסתלקות של תובע אחד מייצוג הקבוצה, באישור בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 35ד|סעיף 35ד לחוק}}, אין בה כדי להשפיע על ניהול התובענה בידי תובעים אחרים, אם היו כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} הסתלקו כל התובעים מייצוג הקבוצה, ימחק בית המשפט את התביעה הייצוגית.

{{ח:סעיף|11|תחולת תקנות סדר הדין}}
{{ח:ת}} בכל ענין של סדר דין בדיון בבקשה או בתובענה ייצוגית או בניהולן, שלא נקבע בתקנות אלה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|א׳ באדר א׳ התשנ״ה (1 בפברואר 1995)}}
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8t0zidkziyrozowa04tmf0kxm6ddubq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744212</id>
    <revision>
      <id>3019668</id>
      <parentid>3019616</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019656] צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990</comment>
      <origin>3019668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2632" sha1="dr6rg864waemoatuliinj0gdvrprshb" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/w80f~Prs3AmfZxwdABtI7aYk0nC+D5Svh4qpUisQd2g{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשנ״ב, 428|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/gRZAx227hPCwS7bvkJGkVcpKkUs9jjuKeB4UgwhVerw{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשנ״ג, 315|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/bMMl8kD79jjAGdMyfpq2Cc6320QOvI8R66LqNNRUWvU{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

{{ח:סעיף|2|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט״ז בכסלו התשנ״ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומן יחולו הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}}
{{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
{{ח:תתת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
{{ח:תתת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dr6rg864waemoatuliinj0gdvrprshb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744215</id>
    <revision>
      <id>3019673</id>
      <parentid>3019615</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019655] צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987</comment>
      <origin>3019673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2734" sha1="6nutdhwq4s06xa168jyweabmzvaw3rt" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/My6Y+w7iWybGNfmBHrkDeSBW+Zifuj1l4i2FrgJjuWg{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשמ״ח, 444|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0ksOuNuF+Y1xFNNaR8~mQiiA{{=}}}}; {{ח:תיבה|804|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון) (תיקון טעות)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0krHQjMQ8~5MleIT7kDRM2TQ{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, וסעיפים 5, 15 ו־47 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

{{ח:סעיף|2|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ״א בחשון התשמ״ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומו יחולו הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}}
{{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
{{ח:תתת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
{{ח:תתת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6nutdhwq4s06xa168jyweabmzvaw3rt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744218</id>
    <revision>
      <id>3019676</id>
      <parentid>3019618</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019654] צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)</comment>
      <origin>3019676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5925" sha1="5t69la8wdqs8838sk9mdtwv5028nz96" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/0Z2M4GAj8rvZ4P3PvrS7d3dE2q6Q0YBQX2Tj8ukuq~I{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו לפקודת סימני סחורות, ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות בוטלו על פי סעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שבו נקבעו הוראות מקבילות; על פי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981: משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום: ”בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981“.}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כל מוצר מהמוצרים המנויים בתוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכל“ – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

{{ח:סעיף|2|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יצרן}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

{{ח:סעיף|3|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יבואן}}
{{ח:ת}} הוראות סעיף 2 יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור בסעיף 2.

{{ח:סעיף|4|מכירה על־&lt;wbr&gt;ידי משווק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

{{ח:סעיף|5|תקופה לחיסול המלאי}}
{{ח:ת}} המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
{{ח:תתת|(1)}} תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
{{ח:תתת|(2)}} תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

{{ח:סעיף|6|איסור החזקה}}
{{ח:ת}} לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור בסעיף 5, לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|8|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

{{ח:סעיף|9|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960“.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 1}}

{{ח:תתת|1.}} מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה
{{ח:תתת|2.}} תכשירי שיזוף
{{ח:תתת|3.}} אבקות לעור הגוף
{{ח:תתת|4.}} מלחי אמבט
{{ח:תתת|5.}} צבע פנים
{{ח:תתת|6.}} משחות וקרמים לפנים ולידים
{{ח:תתת|7.}} מי־קולון (Eau de Co'ogne), מי־פנים ובושם
{{ח:תתת|8.}} מרחיקי שיער בכל צורה שהיא
{{ח:תתת|9.}} צבע לשיער
{{ח:תתת|10.}} משחות וקרמים לשיער
{{ח:תתת|11.}} תמיסות לשיער
{{ח:תתת|12.}} אבקות ונוזלים לפה
{{ח:תתת|13.}} צבע לצפרניים
{{ח:תתת|14.}} מסירי צבעים

* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום שר המסחר והתעשיה

י״ח בתשרי התש״ך (20 באוקטובר 1959)
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5t69la8wdqs8838sk9mdtwv5028nz96</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019780</id>
      <parentid>3019676</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:05:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019716] הגהה</comment>
      <origin>3019780</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6178" sha1="rt80s8q7gew44ho5xhjs5xbb3soy20m" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960}}
{{ח:קטע3||צו בדבר אריזת תמרוקים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1078.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לפקודת סימני סחורות {{ח:הערה|[כיום: סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981])}}}}, ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות}} בוטלו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|בסעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} והוחלפו בהוראות מקבילות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כל מוצר מהמוצרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכל“ – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

{{ח:סעיף|2|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יצרן}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

{{ח:סעיף|3|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יבואן}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:סעיף|4|מכירה על־&lt;wbr&gt;ידי משווק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

{{ח:סעיף|5|תקופה לחיסול המלאי}}
{{ח:ת}} המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
{{ח:תת|(1)}} תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
{{ח:תת|(2)}} תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

{{ח:סעיף|6|איסור החזקה}}
{{ח:ת}} לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|8|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

{{ח:סעיף|9|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960“.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} תכשירי שיזוף

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} אבקות לעור הגוף

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מלחי אמבט

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} צבע פנים

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} משחות וקרמים לפנים ולידים

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} מי־קולון (Eau de Cologne), מי־פנים ובושם

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} מרחיקי שיער בכל צורה שהיא

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} צבע לשיער

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} משחות וקרמים לשיער

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} תמיסות לשיער

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} אבקות ונוזלים לפה

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} צבע לצפרניים

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} מסירי צבעים

{{ח:חתימות|ט״ז בכסלו תשכ״א (5 בדצמבר 1960)}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום שר המסחר והתעשיה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rt80s8q7gew44ho5xhjs5xbb3soy20m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019801</id>
      <parentid>3019780</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019785]</comment>
      <origin>3019801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6175" sha1="ao2fwtuqc4901dhc01ppwl29xuqa07b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960}}
{{ח:קטע3||צו בדבר אריזת תמרוקים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1078.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לפקודת סימני סחורות {{ח:הערה|[כיום: סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}, ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות}} בוטלו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|בסעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} והוחלפו בהוראות מקבילות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כל מוצר מהמוצרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכל“ – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

{{ח:סעיף|2|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יצרן}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

{{ח:סעיף|3|אריזה על־&lt;wbr&gt;ידי יבואן}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:סעיף|4|מכירה על־&lt;wbr&gt;ידי משווק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

{{ח:סעיף|5|תקופה לחיסול המלאי}}
{{ח:ת}} המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
{{ח:תת|(1)}} תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
{{ח:תת|(2)}} תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

{{ח:סעיף|6|איסור החזקה}}
{{ח:ת}} לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|8|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

{{ח:סעיף|9|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960“.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} תכשירי שיזוף

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} אבקות לעור הגוף

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מלחי אמבט

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} צבע פנים

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} משחות וקרמים לפנים ולידים

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} מי־קולון (Eau de Cologne), מי־פנים ובושם

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} מרחיקי שיער בכל צורה שהיא

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} צבע לשיער

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} משחות וקרמים לשיער

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} תמיסות לשיער

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} אבקות ונוזלים לפה

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} צבע לצפרניים

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} מסירי צבעים

{{ח:חתימות|ט״ז בכסלו תשכ״א (5 בדצמבר 1960)}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום שר המסחר והתעשיה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ao2fwtuqc4901dhc01ppwl29xuqa07b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מסחר ברכב משומש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744219</id>
    <revision>
      <id>3019665</id>
      <parentid>3019617</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019657] תקנות מסחר ברכב משומש</comment>
      <origin>3019665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18954" sha1="su9ryjjj8aq2twpoa6c79fv62vyad63" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/n2zQTfuIgtJThnF6OPlMtARocB4v3lGUm8e+LiSpQ~Y{{=}}}}.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו־11 לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שבו נקבעו הוראות מקבילות. לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום ההוראות המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. נוסף על כך, לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר מכוון לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק א|חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק: {{מוקטן|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים}}
{{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור בסעיף 2 לחוק כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת.

{{ח:סעיף|2|הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה}}
{{ח:ת}} עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים בטופס שבחלק א׳ של התוספת.

{{ח:סעיף|3|הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}}
{{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים בטופס שבחלק ב׳ של התוספת.

{{ח:סעיף|4|חתימת הסכמים}}
{{ח:ת}} הסכם לפי תקנות 3 או 4 לתקנות אלה ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר.

{{ח:סעיף|5|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}}}

{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}
{{ח:קטע4||טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|א.}} פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;שם המוכר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגורים&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;שמות הבעלים הקודמים&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגורים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ ת.ז.&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ב.}} פרטי הרכב המוצע למכירה
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:12%;&quot;&gt;מספר הרכב&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:18%;&quot;&gt;תוצר וארץ הייצור&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:16%;&quot;&gt;דגם ושנת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:16%;&quot;&gt;מספר הקילומטרים שבהם הופעל&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:38%;&quot;&gt;הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ג.}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ד.}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:28%;&quot;&gt;המכלל&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:18%;&quot;&gt;תאריך התיקון&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:54%;&quot;&gt;תיאור התיקון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:7.5em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.2em; text-align:right; vertical-align:top;&quot;&gt;&lt;ol style=&quot;margin:0; padding-right:1.6em;&quot;&gt;
&lt;li&gt;מנוע&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מערכת הבלמים&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;הגה ומתלה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;שלדה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;תושבת&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מכלל בטיחותי אחר&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ה.}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ו.}} שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ז.}} הצהרת המוכר
{{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, יש לקרוא: ”בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981“.}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;width:12em; border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חתימת המוכר

{{ח:תת|ח.}} פרטי העוסק – הרוכש את הרכב
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;רכב העוסק&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;מענו&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;פרטים מזהים אחרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;תיאור מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ט.}} תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום

&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; border:0; text-align:center; margin:0.8em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת המוכר
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם המוכר הוא תאגיד)
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת העוסק
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}}}

{{ח:תת|א.}} פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב:
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;שם העוסק&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;מענו&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;שם הבעלים הקודמים&lt;br&gt;(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגוריו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;תיאור מקום העסק&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ב.}} פרטי הרכב המוצע למכירה:
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:12%;&quot;&gt;מספר הרכב&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:18%;&quot;&gt;תוצרו וארץ הייצור&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:16%;&quot;&gt;הדגם ושנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:16%;&quot;&gt;מס׳ הקילומטרים בהם הופעל&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:38%;&quot;&gt;ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ג.}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ד.}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים:
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:28%;&quot;&gt;המכלל&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:18%;&quot;&gt;תאריך התיקון&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white; width:54%;&quot;&gt;תיאור התיקון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:7.5em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.2em; text-align:right; vertical-align:top;&quot;&gt;&lt;ol style=&quot;margin:0; padding-right:1.6em;&quot;&gt;
&lt;li&gt;מנוע&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מערכת הבלמים&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;היגוי ומתלה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;שלדה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;תושבת&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מכלל בטיחותי אחר&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ה.}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ו.}} הצהרת העוסק
{{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, יש לקרוא: ”בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981“.}}
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;width:12em; border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} חתימת המוכר

{{ח:תת|ז.}} פרטי הקונה:
&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;ת״ז&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;פרטים נוספים לזיהוי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;background:white;&quot;&gt;פרטים על תאגיד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;padding:0.1em;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ח.}} פרטים על שימוש מיוחד ברכב
{{ח:תתת|(1)}} הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ט.}} תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום

&lt;table style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; border:0; text-align:center; margin:0.8em 0;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת הקונה
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם הקונה הוא תאגיד)
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת המוכר
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם המוכר הוא תאגיד)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)

* '''מאיר עמית'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>su9ryjjj8aq2twpoa6c79fv62vyad63</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019798</id>
      <parentid>3019665</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019788] הגהה</comment>
      <origin>3019798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15462" sha1="c0w6xv8h7hy4wl9skm8f3vp0h3r7l4n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}}
{{ח:קטע3||תקנות המסחר ברכב משומש}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3823.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 2}}, [[[[+#5|סעיפים 23]] {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 11|+#27ו־11}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} {{ח:הערה|[כיום: {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 4(א)(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 5|5}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|ו־37}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}]}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

&lt;מבוא&gt; {{ח:הערה|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, שבו נקבעו הוראות מקבילות.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים}}
{{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|בסעיף 2 לחוק {{ח:הערה|[כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}} כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת.

{{ח:סעיף|2|הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה}}
{{ח:ת}} עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בטופס שבחלק א׳ של התוספת}}.

{{ח:סעיף|3|הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}}
{{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת}}.

{{ח:סעיף|4|חתימת הסכמים}}
{{ח:ת}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4 לתקנות אלה}} ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר.

{{ח:סעיף|5|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק א פרט א}}
{{ח:ת}} פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שם המוכר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגורים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;שמות הבעלים הקודמים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגורים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ ת.ז.&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק א פרט ב}}
{{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;12%&quot;&gt;מספר הרכב&lt;/th&gt;&lt;th width-&quot;18%&quot;&gt;תוצר וארץ הייצור&lt;/th&gt;&lt;th width-&quot;16%&quot;&gt;דגם ושנת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;16%&quot;&gt;מספר הקילומטרים שבהם הופעל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;38%&quot;&gt;הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק א פרט ג}}
{{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק א פרט ד}}
{{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המכלל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך התיקון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור התיקון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מנוע
{{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים
{{ח:תת|3.}} הגה ומתלה
{{ח:תת|4.}} שלדה
{{ח:תת|5.}} תושבת
{{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק א פרט ה}}
{{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק א פרט ו}}
{{ח:ת}} שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק א פרט ז}}
{{ח:ת}} הצהרת המוכר
{{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}.
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }}

{{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק א פרט ח}}
{{ח:ת}} פרטי העוסק – הרוכש את הרכב
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;רכב העוסק&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מענו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;20%&quot;&gt;פרטים מזהים אחרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|ט.}} תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }}

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק ב פרט א}}
{{ח:ת}} פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שם העוסק&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מענו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקום עסקו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מקום מגוריו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור מקום העסק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רח׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק ב פרט ב}}
{{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;12%&quot;&gt;מספר הרכב&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;&quot;18%&quot;&gt;תוצרו וארץ הייצור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;16%&quot;&gt;הדגם ושנת הייצור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;16%&quot;&gt;מס׳ הקילומטרים בהם הופעל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;38%&quot;&gt;ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק ב פרט ג}}
{{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק ב פרט ד}}
{{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המכלל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך התיקון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור התיקון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מנוע
{{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים
{{ח:תת|3.}} הגה ומתלה
{{ח:תת|4.}} שלדה
{{ח:תת|5.}} תושבת
{{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק ב פרט ה}}
{{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק ב פרט ו}}
{{ח:ת}} הצהרת העוסק
{{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}.
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }}

{{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק ב פרט ז}}
{{ח:ת}} פרטי הקונה:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ת״ז&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטים נוספים לזיהוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פרטים על תאגיד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק ב פרט ח}}
{{ח:ת}} פרטים על שימוש מיוחד ברכב
{{ח:תת|(1)}} הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור:
{{ח:תת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|ט||עוגן=תוספת חלק ב פרט ט}}
{{ח:ת}} תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה:
{{ח:ת}} &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}}

{{ח:חתימות|ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)}}
* '''מאיר עמית'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c0w6xv8h7hy4wl9skm8f3vp0h3r7l4n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/הסכמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744222</id>
    <revision>
      <id>3019648</id>
      <parentid>3019613</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T19:15:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3019648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5919" sha1="jqxv05iypzusskyxywoccsf04x39rw5" xml:space="preserve">=הסכמות הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר&quot;ר בנימן וואלף{{הערה|ראו עליו [https://www.judaisme-alsalor.fr/histoire/rabbins/reichsho/reischo.htm כאן] (צר.)}} נר&quot;ו אב&quot;ד ור&quot;מ דק&quot;ק פוסוויילר{{הערה|הוא הכינוי היהודי לעיר [[w:en:Bouxwiller|בוקסוויילר]] אשר בצפון אלזס, שהיתה אז מרכז יהודי חשוב.}} יע&quot;א=
נדפסה ב[[:קובץ:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק&quot;ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב&quot;ד פוסוויילר.pdf|מהדורת קארלסרוא תק&quot;ל (1770)]]{{הערה|שהובאה לדפוס ע&quot;י מאיר מנהיימר מפוסוויילר, כנראה גיסו של הרב.}}:{{ש}}
&lt;big&gt;&lt;big&gt;תשואת&lt;/big&gt; חן חן ירבה וחן יפרוץ לרוב בקרב הארץ. ברב סליחות חדשים לבקרים. לארץ ולדרים. לפי מנהג מדינתינו מסודרים. בהיות כי רבים המבקשים לא מצאו מבוקשם אף בדמים יקרים. כי הישנות ספו תמו כלו מן בלאות והיו אך הלכו חסורי מחסרים. ולזאת אנו משבחים ומפארים. המאיר אור חדש לישרים. ה&quot;ה התורני הקצין כהר&quot;ר &lt;big&gt;מאיר מנהיים&lt;/big&gt; יצ&quot;ו. חד מיושבי עירנו העיר ה' את רוחו הנדיבה. ודעתו לחזור להביא על מזבח הדפוס דפסת מרובה. והשבתי למשפט כי גם זה יהיה עמו אות לטובה. וינצל מכל תועבה לאו שבכללות וגזירה שוה. לכל נפש לבל ירים איש את ידו במעל ובמתכנתו לא יעשו כמהו הן ע&quot;י עצמו או גירי דלי' משך &lt;big&gt;עשרה שנים&lt;/big&gt; מיום כלות הדפוס בלתי רשות מהתורני כהר&quot;ר &lt;big&gt;מאיר&lt;/big&gt; הנ&quot;ל. והעובר לטרקי היו' דרבנן ויהי' נרדף עד חרמה ועד חובה. והשומע ישכון בטח בנחת ושובה. לעבוד את ה' מאהבה. חותם פה &lt;big&gt;פוסוויילר&lt;/big&gt; יום שנכפל בו כי טוב ד' שבט &lt;big&gt;כישר&lt;/big&gt; לפ&quot;ק:
{{שמאל|בנימן ה&quot;ק &lt;big&gt;וואלף&lt;/big&gt; חפ&quot;ק &lt;big&gt;פוסוויילר&lt;/big&gt;:}}&lt;/big&gt;

=הסכמות הרב הגאון הגדול המפורסם [[W:ידידיה טיאה וייל|מהור&quot;ר טיאה נר&quot;ו]] אב&quot;ד ור&quot;ם דק&quot;ק [[W:יהדות קרלסרוהה|קרלסרוא]] יע&quot;א=
נדפסה ב[[:קובץ:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ&quot;ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|מהדורת פיורדא תקמ&quot;ב (1782)]]:
&lt;big&gt;&lt;big&gt;רבים&lt;/big&gt; מבקשים. על לב להשים. לשוב אל ה' ולהתפלל בהיותו קרוב. אך נעדר מהם הסליחות. אשר תקנו הקדושים אשר בארץ. כי ספו תמו אף הבלאות. בכן התעורר הקצין כהר&quot;ר איצק מפירדא. להיות מדפיס ועולה. על מזבח הדפוס. מנהג מדינות עלזוז יעלה אך מתירא פן יסיגו אחרים גבולו ויהי' מדפיס ויורד. בכן שיחר פני לתמכו ולסעדו. והנני לפעלו ישר והנני גוזר בחרם שלא ירום איש את ידו להדפיס הסליחה. מנהג מדינות עלזוז. מיום כלות הדפוס תוך עשר שנים. ולהשומע יונעם. ב&quot;ד המדבר פה קרלסרוא. יום ג' י&quot;א מנחם . יבוא אלינו &lt;big&gt;מבשר&lt;/big&gt; לפ&quot;ק.{{שמאל|ידידי' המכונה טיאה חפ&quot;ק הנ&quot;ל ומדינות [[W:באדן (מדינה)|באדין]] יע&quot;א:}}&lt;/big&gt;

=והסכמת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הגדול המפורסם חכם הכולל אב&quot;ד ור&quot;מ דק&quot;ק קארלסרוא והמדינה ומדינות באדין=
נדפסה במהדורת קארלסרוא תקנ&quot;ח (1798):{{ש}}
&lt;big&gt;&lt;big&gt;נהרא&lt;/big&gt; נהרא פשטי'. בעניני תפלה וסליחות ברהטי'. ובפרט במדינות עלזוז מנהגם מסודרים ומשונים. משער{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;משאר&quot;.}} מדינות אשכנז בכל ענינים. וחלילה לבטל מנהגם כאשר הם מקובלים מדורות ראשונים. כי לכל מנהג יש שער למעלה בשמי העליונים. לעשות כוונים. וכבר נדפס סדר סליחות שלהם בשנת מבש&quot;ר זה כמה שנים. ומרוב זמנים. ספו תמו הישנים. וכעת התעורר המדפיס פה קהלתינו כמר &lt;big&gt;הירש ווירמש&lt;/big&gt; להעלות מחדש אלו סליחות עם תחנונים. לזכות גדולים עם קטנים. עם הוספת עוד סליחות מקדמונים. אך יבהלוהו רעיונים. פן יבא אחר ויגרום לו היזק להדפיס כדמיונים. ואין לדחות הבלה זו להבלה של שער{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;שאר&quot;.}} סליחות כי אין להם קונים. וכדי לזכות רבים אמרתי שדבריו מהוגנים. והנני גוזר על כל מדפיסים שלא יודפס שום סליחות מנהג עלזוז מהיום &lt;big&gt;עשר שנים&lt;/big&gt; הן ע&quot;י עצמו או ע&quot;י אחרים בחרם הקדמונים. והמדפיס ומאזים יזכה לבנין תל תלפיות שכל פיות אליו פונים. פה &lt;big&gt;קארלסרוא&lt;/big&gt; יום ג' כ&quot;ג כסליו &lt;big&gt;ונבשר&lt;/big&gt; בשורה טובה לפ&quot;ק &lt;big&gt;{{שמאל|ידידי'&lt;/big&gt; המכונה &lt;big&gt;טיאה ווייל&lt;/big&gt; מפראג חבק&quot;ק &lt;big&gt;קארלסרוא ומדינות באדין&lt;/big&gt;:&lt;/big&gt;}}
==הערות==</text>
      <sha1>jqxv05iypzusskyxywoccsf04x39rw5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019803</id>
      <parentid>3019648</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3019803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5929" sha1="t3jahl537pr5abgznij1bi5vrmh16pw" xml:space="preserve">=הסכמות הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר&quot;ר בנימן וואלף{{הערה|ראו עליו [https://www.judaisme-alsalor.fr/histoire/rabbins/reichsho/reischo.htm כאן] (צר.)}} נר&quot;ו אב&quot;ד ור&quot;מ דק&quot;ק פוסוויילר{{הערה|הוא הכינוי היהודי לעיר [[w:en:Bouxwiller, Bas-Rhin|בוקסוויילר]] אשר בצפון אלזס, שהיתה אז מרכז יהודי חשוב.}} יע&quot;א=
נדפסה ב[[:קובץ:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק&quot;ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב&quot;ד פוסוויילר.pdf|מהדורת קארלסרוא תק&quot;ל (1770)]]{{הערה|שהובאה לדפוס ע&quot;י מאיר מנהיימר מפוסוויילר, כנראה גיסו של הרב.}}:{{ש}}
&lt;big&gt;&lt;big&gt;תשואת&lt;/big&gt; חן חן ירבה וחן יפרוץ לרוב בקרב הארץ. ברב סליחות חדשים לבקרים. לארץ ולדרים. לפי מנהג מדינתינו מסודרים. בהיות כי רבים המבקשים לא מצאו מבוקשם אף בדמים יקרים. כי הישנות ספו תמו כלו מן בלאות והיו אך הלכו חסורי מחסרים. ולזאת אנו משבחים ומפארים. המאיר אור חדש לישרים. ה&quot;ה התורני הקצין כהר&quot;ר &lt;big&gt;מאיר מנהיים&lt;/big&gt; יצ&quot;ו. חד מיושבי עירנו העיר ה' את רוחו הנדיבה. ודעתו לחזור להביא על מזבח הדפוס דפסת מרובה. והשבתי למשפט כי גם זה יהיה עמו אות לטובה. וינצל מכל תועבה לאו שבכללות וגזירה שוה. לכל נפש לבל ירים איש את ידו במעל ובמתכנתו לא יעשו כמהו הן ע&quot;י עצמו או גירי דלי' משך &lt;big&gt;עשרה שנים&lt;/big&gt; מיום כלות הדפוס בלתי רשות מהתורני כהר&quot;ר &lt;big&gt;מאיר&lt;/big&gt; הנ&quot;ל. והעובר לטרקי היו' דרבנן ויהי' נרדף עד חרמה ועד חובה. והשומע ישכון בטח בנחת ושובה. לעבוד את ה' מאהבה. חותם פה &lt;big&gt;פוסוויילר&lt;/big&gt; יום שנכפל בו כי טוב ד' שבט &lt;big&gt;כישר&lt;/big&gt; לפ&quot;ק:
{{שמאל|בנימן ה&quot;ק &lt;big&gt;וואלף&lt;/big&gt; חפ&quot;ק &lt;big&gt;פוסוויילר&lt;/big&gt;:}}&lt;/big&gt;

=הסכמות הרב הגאון הגדול המפורסם [[W:ידידיה טיאה וייל|מהור&quot;ר טיאה נר&quot;ו]] אב&quot;ד ור&quot;ם דק&quot;ק [[W:יהדות קרלסרוהה|קרלסרוא]] יע&quot;א=
נדפסה ב[[:קובץ:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ&quot;ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|מהדורת פיורדא תקמ&quot;ב (1782)]]:
&lt;big&gt;&lt;big&gt;רבים&lt;/big&gt; מבקשים. על לב להשים. לשוב אל ה' ולהתפלל בהיותו קרוב. אך נעדר מהם הסליחות. אשר תקנו הקדושים אשר בארץ. כי ספו תמו אף הבלאות. בכן התעורר הקצין כהר&quot;ר איצק מפירדא. להיות מדפיס ועולה. על מזבח הדפוס. מנהג מדינות עלזוז יעלה אך מתירא פן יסיגו אחרים גבולו ויהי' מדפיס ויורד. בכן שיחר פני לתמכו ולסעדו. והנני לפעלו ישר והנני גוזר בחרם שלא ירום איש את ידו להדפיס הסליחה. מנהג מדינות עלזוז. מיום כלות הדפוס תוך עשר שנים. ולהשומע יונעם. ב&quot;ד המדבר פה קרלסרוא. יום ג' י&quot;א מנחם . יבוא אלינו &lt;big&gt;מבשר&lt;/big&gt; לפ&quot;ק.{{שמאל|ידידי' המכונה טיאה חפ&quot;ק הנ&quot;ל ומדינות [[W:באדן (מדינה)|באדין]] יע&quot;א:}}&lt;/big&gt;

=והסכמת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הגדול המפורסם חכם הכולל אב&quot;ד ור&quot;מ דק&quot;ק קארלסרוא והמדינה ומדינות באדין=
נדפסה במהדורת קארלסרוא תקנ&quot;ח (1798):{{ש}}
&lt;big&gt;&lt;big&gt;נהרא&lt;/big&gt; נהרא פשטי'. בעניני תפלה וסליחות ברהטי'. ובפרט במדינות עלזוז מנהגם מסודרים ומשונים. משער{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;משאר&quot;.}} מדינות אשכנז בכל ענינים. וחלילה לבטל מנהגם כאשר הם מקובלים מדורות ראשונים. כי לכל מנהג יש שער למעלה בשמי העליונים. לעשות כוונים. וכבר נדפס סדר סליחות שלהם בשנת מבש&quot;ר זה כמה שנים. ומרוב זמנים. ספו תמו הישנים. וכעת התעורר המדפיס פה קהלתינו כמר &lt;big&gt;הירש ווירמש&lt;/big&gt; להעלות מחדש אלו סליחות עם תחנונים. לזכות גדולים עם קטנים. עם הוספת עוד סליחות מקדמונים. אך יבהלוהו רעיונים. פן יבא אחר ויגרום לו היזק להדפיס כדמיונים. ואין לדחות הבלה זו להבלה של שער{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;שאר&quot;.}} סליחות כי אין להם קונים. וכדי לזכות רבים אמרתי שדבריו מהוגנים. והנני גוזר על כל מדפיסים שלא יודפס שום סליחות מנהג עלזוז מהיום &lt;big&gt;עשר שנים&lt;/big&gt; הן ע&quot;י עצמו או ע&quot;י אחרים בחרם הקדמונים. והמדפיס ומאזים יזכה לבנין תל תלפיות שכל פיות אליו פונים. פה &lt;big&gt;קארלסרוא&lt;/big&gt; יום ג' כ&quot;ג כסליו &lt;big&gt;ונבשר&lt;/big&gt; בשורה טובה לפ&quot;ק &lt;big&gt;{{שמאל|ידידי'&lt;/big&gt; המכונה &lt;big&gt;טיאה ווייל&lt;/big&gt; מפראג חבק&quot;ק &lt;big&gt;קארלסרוא ומדינות באדין&lt;/big&gt;:&lt;/big&gt;}}
==הערות==</text>
      <sha1>t3jahl537pr5abgznij1bi5vrmh16pw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:אליעזר.גרין</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744223</id>
    <revision>
      <id>3019646</id>
      <parentid>3019635</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T18:53:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות בספר החוקים */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3019646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="319" sha1="cfhff0lokz9yyuvjyib1brm1zupcgq4" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cfhff0lokz9yyuvjyib1brm1zupcgq4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019647</id>
      <parentid>3019646</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T19:06:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות בספר החוקים */ תגובה</comment>
      <origin>3019647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="602" sha1="284iwfpqvvdl2bwhrx53z0lc1rkvw8q" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>284iwfpqvvdl2bwhrx53z0lc1rkvw8q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019659</id>
      <parentid>3019647</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T19:51:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות בספר החוקים */ תגובה למשתמש אליעזר.גרין ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3019659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1031" sha1="57dajqbfi34fyogwroima6xik9w04c1" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)
:: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>57dajqbfi34fyogwroima6xik9w04c1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019783</id>
      <parentid>3019659</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות בספר החוקים */</comment>
      <origin>3019783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2081" sha1="h65g9nxcsekfxgllqe1ury35f6ki0vg" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)
:: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT)

היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>h65g9nxcsekfxgllqe1ury35f6ki0vg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019792</id>
      <parentid>3019783</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:31:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות בספר החוקים */</comment>
      <origin>3019792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2399" sha1="qlq9p54zrotx1zcxayknikq9cwgi63j" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)
:: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT)

----

היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT)

ראיתי שיש לך משתמש נוסף. בבקשה תבצע את כל העריכות שלך עם אותו שם משתמש, כדי להקל עלי את עבודת הסריקה והבדיקה. בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:31, 14 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qlq9p54zrotx1zcxayknikq9cwgi63j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המסחר ברכב משומש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744231</id>
    <revision>
      <id>3019687</id>
      <parentid>3019644</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019650] חוק המסחר ברכב משומש</comment>
      <origin>3019687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7850" sha1="9u6ktv151lg8ahddu7e7z1xr8uuc5sc" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|148464}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_209427.PDF}}.

'''חוק זה בוטל בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981'''.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משומש“ – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי פקודת התעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור כוזב“ – תיאור שניתן בניגוד ל{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}};
{{ח:ת}} לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו בפקודת התעבורה אם אין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|2|מסירת פרטים על רכב משומש}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר –
{{ח:תתת|(1)}} תוצרו וארץ ייצורו;
{{ח:תתת|(2)}} הדגם ושנת הייצור;
{{ח:תתת|(3)}} בעליו הקודמים;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול;
{{ח:תתת|(5)}} השימושים העיקריים שנעשו בו;
{{ח:תתת|(6)}} התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} מספר הקילומטרים שבהם הופעל;
{{ח:תתת|(8)}} מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור.
{{ח:תת|(ה)}} כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות.

{{ח:סעיף|3|הסכמים בכתב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}}; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה.
{{ח:תת|(ג)}} טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|4|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהפר הוראה מהוראות סעיפים {{ח:פנימי|סעיף 2|2}} ו־{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}} שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או את נכונותו.

{{ח:סעיף|5|אמצעים נוספים}}
{{ח:ת}} בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|6|ביטול עסקה}}
{{ח:תת|(א)}} נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין פסקאות (2) עד (7) ל{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה.

{{ח:סעיף|7|נטל הראיה}}
{{ח:ת}} היה תיאור כוזב במודעה כאמור ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור.

{{ח:סעיף|8|פיצויים}}
{{ח:ת}} הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

{{ח:סעיף|9|שמירת תרופות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|10|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:סעיף|11|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977).

{{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה.

* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9u6ktv151lg8ahddu7e7z1xr8uuc5sc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019695</id>
      <parentid>3019687</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T23:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3019690] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3019695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7850" sha1="bv0ou1mst5t7wstwrz3ahc6wqke9ukh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|148464}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_209427.PDF}}.

'''חוק זה בוטל בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981'''.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משומש“ – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי פקודת התעבורה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור כוזב“ – תיאור שניתן בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}}ל;
{{ח:ת}} לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו בפקודת התעבורה אם אין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|2|מסירת פרטים על רכב משומש}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר –
{{ח:תתת|(1)}} תוצרו וארץ ייצורו;
{{ח:תתת|(2)}} הדגם ושנת הייצור;
{{ח:תתת|(3)}} בעליו הקודמים;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול;
{{ח:תתת|(5)}} השימושים העיקריים שנעשו בו;
{{ח:תתת|(6)}} התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} מספר הקילומטרים שבהם הופעל;
{{ח:תתת|(8)}} מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור.
{{ח:תת|(ה)}} כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות.

{{ח:סעיף|3|הסכמים בכתב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}}ב.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}}ב; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה.
{{ח:תת|(ג)}} טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|4|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהפר הוראה מהוראות סעיפים {{ח:פנימי|סעיף 2|2}} ו־{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)}} שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים ב{{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}ב או את נכונותו.

{{ח:סעיף|5|אמצעים נוספים}}
{{ח:ת}} בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|6|ביטול עסקה}}
{{ח:תת|(א)}} נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקאות (2) עד (7) סעיף 2(א)}}ל, והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה.

{{ח:סעיף|7|נטל הראיה}}
{{ח:ת}} היה תיאור כוזב במודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}ב, או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור.

{{ח:סעיף|8|פיצויים}}
{{ח:ת}} הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

{{ח:סעיף|9|שמירת תרופות}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|10|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:סעיף|11|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977).

{{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה.

* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bv0ou1mst5t7wstwrz3ahc6wqke9ukh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המסחר ברכב משומש</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744232</id>
    <revision>
      <id>3019650</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:35:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977  &lt;מאגר 148464&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_209427.PDF)).  '''חוק זה בוטל בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981'''.  __TOC__  @ 1. הגדרות : בחוק זה – :- &quot;רכב משומש&quot; – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא מוצע...&quot;</comment>
      <origin>3019650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6918" sha1="487a5babtvb09wzib5rj5e9or2nz91r" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977

&lt;מאגר 148464&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_209427.PDF)).

'''חוק זה בוטל בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981'''.

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בחוק זה –
:- &quot;רכב משומש&quot; – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן;
:: (2) נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי פקודת התעבורה;
:: (3) הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ;
:- &quot;עוסק&quot; – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה;
:- &quot;תיאור כוזב&quot; – תיאור שניתן בניגוד ל[[סעיף 2|סעיף 2(ה)]];
: לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו בפקודת התעבורה אם אין כוונה אחרת משתמעת.

@ 2. מסירת פרטים על רכב משומש
: (א) עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר –
:: (1) תוצרו וארץ ייצורו;
:: (2) הדגם ושנת הייצור;
:: (3) בעליו הקודמים;
:: (4) הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול;
:: (5) השימושים העיקריים שנעשו בו;
:: (6) התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות;
:: (7) מספר הקילומטרים שבהם הופעל;
:: (8) מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו.
: (ב) הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי.
: (ג) לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו.
: (ד) הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור.
: (ה) כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות.

@ 3. הסכמים בכתב
: (א) עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים ב[[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]].
: (ב) עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים ב[[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]]; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה.
: (ג) טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות.

@ 4. עונשין
: (א) עוסק שהפר הוראה מהוראות סעיפים [[סעיף 2|2]] ו־[[סעיף 3|3]], דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות.
: (ב) המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים ב[[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]] שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים ב[[סעיף 2]] או את נכונותו.

@ 5. אמצעים נוספים
: בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע.

@ 6. ביטול עסקה
: (א) נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין פסקאות (2) עד (7) ל[[סעיף 2|סעיף 2(א)]], והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה.
: (ב) בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה.

@ 7. נטל הראיה
: היה תיאור כוזב במודעה כאמור ב[[סעיף 2|סעיף 2(א)]], או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור.

@ 8. פיצויים
: הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

@ 9. שמירת תרופות
: חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין.

@ 10. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול על המדינה.

@ 11. ביצוע ותקנות
: שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 12. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977).

@ 13. הוראת מעבר
: הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה.

* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התחבורה</text>
      <sha1>487a5babtvb09wzib5rj5e9or2nz91r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019690</id>
      <parentid>3019650</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3019690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6918" sha1="l04n49veovke55s5c8a5ddlx0sffwcq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977

&lt;מאגר 148464&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_209427.PDF)).

'''חוק זה בוטל בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981'''.

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בחוק זה –
:- &quot;רכב משומש&quot; – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן;
:: (2) נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי פקודת התעבורה;
:: (3) הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ;
:- &quot;עוסק&quot; – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה;
:- &quot;תיאור כוזב&quot; – תיאור שניתן בניגוד [[סעיף 2|סעיף 2(ה)]]ל;
: לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו בפקודת התעבורה אם אין כוונה אחרת משתמעת.

@ 2. מסירת פרטים על רכב משומש
: (א) עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר –
:: (1) תוצרו וארץ ייצורו;
:: (2) הדגם ושנת הייצור;
:: (3) בעליו הקודמים;
:: (4) הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול;
:: (5) השימושים העיקריים שנעשו בו;
:: (6) התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות;
:: (7) מספר הקילומטרים שבהם הופעל;
:: (8) מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו.
: (ב) הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי.
: (ג) לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו.
: (ד) הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור.
: (ה) כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות.

@ 3. הסכמים בכתב
: (א) עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים [[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]]ב.
: (ב) עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים [[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]]ב; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה.
: (ג) טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות.

@ 4. עונשין
: (א) עוסק שהפר הוראה מהוראות סעיפים [[סעיף 2|2]] ו־[[סעיף 3|3]], דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות.
: (ב) המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים [[סעיף 2|סעיף 2(א) ו־(ד)]] שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים ב[[סעיף 2]]ב או את נכונותו.

@ 5. אמצעים נוספים
: בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע.

@ 6. ביטול עסקה
: (א) נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין [[סעיף 2|פסקאות (2) עד (7) סעיף 2(א)]]ל, והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה.
: (ב) בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה.

@ 7. נטל הראיה
: היה תיאור כוזב במודעה כאמור [[סעיף 2|סעיף 2(א)]]ב, או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור.

@ 8. פיצויים
: הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

@ 9. שמירת תרופות
: חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין.

@ 10. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול על המדינה.

@ 11. ביצוע ותקנות
: שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 12. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977).

@ 13. הוראת מעבר
: הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה.

* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התחבורה</text>
      <sha1>l04n49veovke55s5c8a5ddlx0sffwcq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744233</id>
    <revision>
      <id>3019652</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:37:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001  &lt;מקור&gt; ((ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNfe2QJbUP+GY9MjQzgPS9kc=)).  בתוקף סמכותי לפי סעיף 22(א)(1) לח...&quot;</comment>
      <origin>3019652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1643" sha1="cmtnfhuo2mich2uagcnj35qdbisfc0p" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNfe2QJbUP+GY9MjQzgPS9kc=)).

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 22(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- &quot;הממונה&quot; – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי [[סעיף 19 לחוק הגנת הצרכן|סעיף 19 לחוק]];
:- &quot;מבקר–חוקר&quot; – אדם שהממונה הסמיכו לפי סעיפים [[סעיף 21 לחוק הגנת הצרכן|21]] ו־[[סעיף 22 לחוק הגנת הצרכן|22]] ל[[חוק הגנת הצרכן|חוק]].

@ 2. קביעת הכשרה מתאימה
: למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
:: (2) סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

@ 3. תוקף
: תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)</text>
      <sha1>cmtnfhuo2mich2uagcnj35qdbisfc0p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019685</id>
      <parentid>3019652</parentid>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3019685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1643" sha1="tlwhn2ytcnh5ztmvut6fiugxyq4tlm4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNfe2QJbUP+GY9MjQzgPS9kc=)).

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 22(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- &quot;הממונה&quot; – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי [[סעיף 19 לחוק הגנת הצרכן|סעיף 19 לחוק]];
:- &quot;מבקר–חוקר&quot; – אדם שהממונה הסמיכו לפי סעיפים [[סעיף 21 לחוק הגנת הצרכן|21]] ו־[[סעיף 22 לחוק הגנת הצרכן|22]] [[חוק הגנת הצרכן|חוק]]ל.

@ 2. קביעת הכשרה מתאימה
: למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
:: (2) סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

@ 3. תוקף
: תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)</text>
      <sha1>tlwhn2ytcnh5ztmvut6fiugxyq4tlm4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019786</id>
      <parentid>3019685</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:28:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1863" sha1="eqg6a0goafxz9w7r0tw77ap567hn7ac" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשס״א, 320|תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|6080)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 22(א)(1)]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה), התשס״א–2001 פקעו והוחלפו [[בתקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה), התשס&quot;ב-2002]]. [[19:303824|בתיקון מס' 39]] בוטלו ההסדרים שעניינם הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח, והוחלפו בהסדרים חדשים לפי [[סעיף 20א לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- &quot;הממונה&quot; – הממונה על הגנת הצרכן שמונה לפי [[סעיף 19 לחוק]];
:- &quot;מבקר–חוקר&quot; – אדם שהממונה הסמיכו לפי [[+|סעיפים 21]] [[ו־22 לחוק]].

@ 2. קביעת הכשרה מתאימה
: למבקר–חוקר תהיה הכשרה כמפורט להלן:
: (1) שלוש שנות עבודה בפועל בביקורות ובחקירות;
: (2) סיום השתלמויות למבקרים–חוקרים של 200 שעות, שערך משרד התעשיה והמסחר בשיתוף עם משטרת ישראל, בנושאי חקירות ודיני הגנת הצרכן.

@ 3. תוקף
: תוקף תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)
&lt;חתימה&gt; אהוד ברק שר התעשיה והמסחר</text>
      <sha1>eqg6a0goafxz9w7r0tw77ap567hn7ac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744234</id>
    <revision>
      <id>3019653</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:38:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995  &lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״ה, 858|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/HiehF7UL8gSftjhlpLxrKMnt+jmJtuj02EXA1cfSAkk=)); ((התשס״ב, 804|תקנות הגנת הצרכן (סדרי...&quot;</comment>
      <origin>3019653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7376" sha1="gpf6x5y4iw42jizl5xxycve5utbabb3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״ה, 858|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/HiehF7UL8gSftjhlpLxrKMnt+jmJtuj02EXA1cfSAkk=)); ((התשס״ב, 804|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/xlqStGPIFxi6PpTgfw5XNZAunOCRFMQfIsG7O6COysg=)).

בתוקף סמכותי לפי סעיף 35ה לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, אני מתקין תקנות אלה:

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- &quot;בקשה&quot; – בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית;
:- &quot;תקנות סדר הדין&quot; – [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984]].

== פרק ב׳: בקשה לאישור תובענה ייצוגית וניהולה ==

@ 2. הגשת בקשה
: תובע המבקש לאשר תובענה כייצוגית יצרף לתובענה שהוא מגיש בקשה על כך, בהתאם לפרק כ' לתקנות סדר הדין, ויציין בה את הפרטים שבתקנה 3 (להלן – הבקשה).

@ 3. פרטי הבקשה
: אלה פרטי הבקשה:
:: (1) פרטים על הקבוצה המיוצגת המוצעת;
:: (2) המספר המרבי המשוער של חברי הקבוצה;
:: (3) השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
:: (4) הנימוקים המצדיקים אישור ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית על פי התנאים שבסעיף 35ב לחוק;
:: (5) שכר הטרחה שנקבע לעורך הדין שינהל את התביעה.

@ 4. דין בקדם משפט
: לבית המשפט בדונו בבקשה יהיו גם הסמכויות הנתונות לשופט בקדם משפט לפי פרק י״ג לתקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 5. אישור בשינויים
: (א) בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בכל שינוי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, בין בשינוי הפרטים שלפי תקנה 3, כולם או מקצתם, ובין בשינויים אחרים.
: (ב) קיבל בית המשפט את הבקשה ואישר את התובענה בשינויים, רשאי התובע לשנות את כתב התובענה לפיהם או לחזור בו מתביעתו; חזר בו התובע מתביעתו, ימחק בית המשפט את התובענה ויחולו הוראות תקנה 6.

@ 6. דחיית בקשה לאישור
: החליט בית המשפט שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית משום שלא שוכנע כי נתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 35ב לחוק, כולם או מקצתם, ידחה את הבקשה ואולם אין בדחיה כאמור כדי למנוע –
:: (1) מהתובע להגיש תובענה אחרת בשמו הוא;
:: (2) מתובע אחר להגיש תובענה ייצוגית בשם אותה קבוצה.

== פרק ג׳: אישור תובענה כתובענה ייצוגית ==

@ 7. אישור הבקשה
: בהחלטה המאשרת תובענה כתובענה ייצוגית –
:: (1) תוגדר הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה;
:: (2) יפורטו עילת התביעה והסעד הנתבע;
:: (3) יוגדרו השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
:: (4) יינתנו הוראות בענין הדיון בתובענה כפי שיראה בית המשפט לנכון;
:: (5) יינתנו הוראות בדבר אופן פרסום ההחלטה ונוסחו ומי שישא בהוצאות הפרסום.

@ 8. הודעה על תובענה ייצוגית
: בהודעה על ההחלטה שתפורסם כאמור בתקנה 7, ייכללו לפחות פרטים אלה:
:: (1) שמו ומענו של התובע;
:: (2) הפרטים הנזכרים בתקנה 7(1) ו־(2);
:: (3) שמו ומענו של עורך הדין שינהל את התובענה;
:: (4) ציון העובדה שפסק דין בתובענה הייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט, בכפוף לפסקה (5);
:: (5) הודעה שיראו מי שנמנה עם הקבוצה כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, זולת, אם הודיע לבית המשפט, במכתב רשום, על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט או תוך תקופה ארוכה ממנה, שמטעם מיוחד אישר בית המשפט לאדם פלוני לפי בקשתו.

== פרק ד׳: פסק דין בתובענה ייצוגית ודרכי הוכחת נזק ==

@ 9. תביעות הנובעות מפסק דין
: (א) החליט בית המשפט כי הוכחה עילת התביעה, רשאי הוא להורות שכל חבר הקבוצה יוכיח את זכותו לסעד המבוקש באמצעות תצהיר, שבו יפרט את הנזק שנגרם לו.
: (ב) בית המשפט יורה על אופן פרסום החלטתו לפי תקנת משנה (א) לחבר הקבוצה; ההודעה יכול שתימסר במסירה אישית ויכול שתפורסם בעיתון יומי או בכל דרך אחרת או נוספת שתיראה לבית המשפט.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור את חברי הקבוצה או חלקם מהגשת תצהירים אם ראה שבנסיבות הענין תכביד הגשתם יתר על המידה על חברי הקבוצה, ורשאי הוא להורות כי יוכיחו את הנזק בדרך אחרת שתיראה לו.

== פרק ה׳: שונות ==

@ 10. הסתלקות תובע
: (א) הסתלקות של תובע אחד מייצוג הקבוצה, באישור בית המשפט לפי סעיף 35ד לחוק, אין בה כדי להשפיע על ניהול התובענה בידי תובעים אחרים, אם היו כאלה.
: (ב) הסתלקו כל התובעים מייצוג הקבוצה, ימחק בית המשפט את התביעה הייצוגית.

@ 11. תחולת תקנות סדר הדין
: בכל ענין של סדר דין בדיון בבקשה או בתובענה ייצוגית או בניהולן, שלא נקבע בתקנות אלה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 12. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים

א׳ באדר א׳ התשנ״ה (1 בפברואר 1995)</text>
      <sha1>gpf6x5y4iw42jizl5xxycve5utbabb3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019791</id>
      <parentid>3019653</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7549" sha1="5dh7w5n7ls9r00qt7enimiv0maw72ic" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״ה, 858|תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|5663)); ((התשס״ב, 804|תיקון|6174)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 35ה]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), [[+|וסעיף 108]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(([[פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] שעניינו תובענות ייצוגית בוטל [[#סעיף 33|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]] שקבע הסדרים כלליים לעניין תובענות ייצוגיות. משכך אין עוד תוקף לתקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ״ה–1995.))

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- &quot;בקשה&quot; – בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית;
:- &quot;תקנות סדר הדין&quot; – [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984]].

== פרק ב׳: בקשה לאישור תובענה ייצוגית וניהולה ==

@ 2. הגשת בקשה (תיקון: תשס&quot;ב)
: תובע המבקש לאשר תובענה כייצוגית יצרף לתובענה שהוא מגיש בקשה על כך, בהתאם [[סעיף 50|לפרק כ' לתקנות סדר הדין]], ויציין בה את הפרטים [[שבתקנה 3]] (להלן – הבקשה).

@ 3. פרטי הבקשה
: אלה פרטי הבקשה:
: (1) פרטים על הקבוצה המיוצגת המוצעת;
: (2) המספר המרבי המשוער של חברי הקבוצה;
: (3) השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
: (4) הנימוקים המצדיקים אישור ניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית על פי התנאים [[שבסעיף 35ב לחוק]];
: (5) שכר הטרחה שנקבע לעורך הדין שינהל את התביעה.

@ 4. דין בקדם משפט
: לבית המשפט בדונו בבקשה יהיו גם הסמכויות הנתונות לשופט בקדם משפט לפי [[פרק י|פרק י״ג לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 5. אישור בשינויים
: (א) בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בכל שינוי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, בין בשינוי הפרטים שלפי [[תקנה 3]], כולם או מקצתם, ובין בשינויים אחרים.
: (ב) קיבל בית המשפט את הבקשה ואישר את התובענה בשינויים, רשאי התובע לשנות את כתב התובענה לפיהם או לחזור בו מתביעתו; חזר בו התובע מתביעתו, ימחק בית המשפט את התובענה ויחולו הוראות [[תקנה 6]].

@ 6. דחיית בקשה לאישור
: החליט בית המשפט שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית משום שלא שוכנע כי נתקיימו התנאים המפורטים [[בסעיף 35ב לחוק]], כולם או מקצתם, ידחה את הבקשה ואולם אין בדחיה כאמור כדי למנוע –
: (1) מהתובע להגיש תובענה אחרת בשמו הוא;
: (2) מתובע אחר להגיש תובענה ייצוגית בשם אותה קבוצה.

== פרק ג׳: אישור תובענה כתובענה ייצוגית ==

@ 7. אישור הבקשה
: בהחלטה המאשרת תובענה כתובענה ייצוגית –
: (1) תוגדר הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה;
: (2) יפורטו עילת התביעה והסעד הנתבע;
: (3) יוגדרו השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה;
: (4) יינתנו הוראות בענין הדיון בתובענה כפי שיראה בית המשפט לנכון;
: (5) יינתנו הוראות בדבר אופן פרסום ההחלטה ונוסחו ומי שישא בהוצאות הפרסום.

@ 8. הודעה על תובענה ייצוגית
: בהודעה על ההחלטה שתפורסם כאמור [[בתקנה 7]], ייכללו לפחות פרטים אלה:
: (1) שמו ומענו של התובע;
: (2) הפרטים הנזכרים [[בתקנה 7(1) ו־(2)]];
: (3) שמו ומענו של עורך הדין שינהל את התובענה;
: (4) ציון העובדה שפסק דין בתובענה הייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט, בכפוף לפסקה (5);
: (5) הודעה שיראו מי שנמנה עם הקבוצה כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, זולת, אם הודיע לבית המשפט, במכתב רשום, על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט או תוך תקופה ארוכה ממנה, שמטעם מיוחד אישר בית המשפט לאדם פלוני לפי בקשתו.

== פרק ד׳: פסק דין בתובענה ייצוגית ודרכי הוכחת נזק ==

@ 9. תביעות הנובעות מפסק דין
: (א) החליט בית המשפט כי הוכחה עילת התביעה, רשאי הוא להורות שכל חבר הקבוצה יוכיח את זכותו לסעד המבוקש באמצעות תצהיר, שבו יפרט את הנזק שנגרם לו.
: (ב) בית המשפט יורה על אופן פרסום החלטתו לפי תקנת משנה (א) לחבר הקבוצה; ההודעה יכול שתימסר במסירה אישית ויכול שתפורסם בעיתון יומי או בכל דרך אחרת או נוספת שתיראה לבית המשפט.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור את חברי הקבוצה או חלקם מהגשת תצהירים אם ראה שבנסיבות הענין תכביד הגשתם יתר על המידה על חברי הקבוצה, ורשאי הוא להורות כי יוכיחו את הנזק בדרך אחרת שתיראה לו.

== פרק ה׳: שונות ==

@ 10. הסתלקות תובע
: (א) הסתלקות של תובע אחד מייצוג הקבוצה, באישור בית המשפט לפי [[סעיף 35ד לחוק]], אין בה כדי להשפיע על ניהול התובענה בידי תובעים אחרים, אם היו כאלה.
: (ב) הסתלקו כל התובעים מייצוג הקבוצה, ימחק בית המשפט את התביעה הייצוגית.

@ 11. תחולת תקנות סדר הדין
: בכל ענין של סדר דין בדיון בבקשה או בתובענה ייצוגית או בניהולן, שלא נקבע בתקנות אלה, יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 12. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; א׳ באדר א׳ התשנ״ה (1 בפברואר 1995)
&lt;חתימה&gt; דוד ליבאי שר המשפטים</text>
      <sha1>5dh7w5n7ls9r00qt7enimiv0maw72ic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744235</id>
    <revision>
      <id>3019654</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:40:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960  &lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/0Z2M4GAj8rvZ4P3PvrS7d3dE2q6Q0YBQX2Tj8ukuq~I=)).  בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו לפקודת סימני סחורות, ולאחר התייע...&quot;</comment>
      <origin>3019654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5181" sha1="eymm0fm1fe2u5cw44evss47vwd7jkmt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/0Z2M4GAj8rvZ4P3PvrS7d3dE2q6Q0YBQX2Tj8ukuq~I=)).

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו לפקודת סימני סחורות, ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:
: ((סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות בוטלו על פי סעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שבו נקבעו הוראות מקבילות; על פי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981: משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום: &quot;בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981&quot;.))

@ 1. הגדרות
: בצו זה –
:- &quot;תמרוק&quot; – כל מוצר מהמוצרים המנויים בתוספת;
:- &quot;מיכל&quot; – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
:- &quot;יצרן&quot; – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

@ 2. אריזה על־ידי יצרן
: (א) יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

@ 3. אריזה על־ידי יבואן
: הוראות סעיף 2 יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור בסעיף 2.

@ 4. מכירה על־ידי משווק
: (א) לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

@ 5. תקופה לחיסול המלאי
: המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
:: (1) תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
:: (2) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

@ 6. איסור החזקה
: לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור בסעיף 5, לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

@ 7. תחילה
: תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

@ 8. שמירת דינים
: צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

@ 9. תחולה
: הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

@ 10. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960&quot;.

== התוספת ==
: ((סעיף 1))

:: 1. מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה
:: 2. תכשירי שיזוף
:: 3. אבקות לעור הגוף
:: 4. מלחי אמבט
:: 5. צבע פנים
:: 6. משחות וקרמים לפנים ולידים
:: 7. מי־קולון (Eau de Co'ogne), מי־פנים ובושם
:: 8. מרחיקי שיער בכל צורה שהיא
:: 9. צבע לשיער
:: 10. משחות וקרמים לשיער
:: 11. תמיסות לשיער
:: 12. אבקות ונוזלים לפה
:: 13. צבע לצפרניים
:: 14. מסירי צבעים

* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום שר המסחר והתעשיה

י״ח בתשרי התש״ך (20 באוקטובר 1959)</text>
      <sha1>eymm0fm1fe2u5cw44evss47vwd7jkmt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019716</id>
      <parentid>3019654</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T07:07:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5305" sha1="o4qcwohjjs0wwy7pff9x0j8e6ssp5ui" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960
=== צו בדבר אריזת תמרוקים ===

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|1078)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו]] [[חוק הגנת הצרכן|לפקודת סימני סחורות (([כיום: סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981])))]], ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:
----
(([[סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות]] בוטלו [[בסעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] והוחלפו בהוראות מקבילות [[בחוק האמור]].)) &lt;!-- ((על פי [[סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. בהתאם [[לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום: &quot;בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981&quot;.)) --&gt;

@ 1. הגדרות
: בצו זה –
:- &quot;תמרוק&quot; – כל מוצר מהמוצרים המנויים [[בתוספת]];
:- &quot;מיכל&quot; – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
:- &quot;יצרן&quot; – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

@ 2. אריזה על־ידי יצרן
: (א) יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

@ 3. אריזה על־ידי יבואן
: הוראות [[סעיף 2]] יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור [[בסעיף 2]].

@ 4. מכירה על־ידי משווק
: (א) לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

@ 5. תקופה לחיסול המלאי
: המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
: (1) תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
: (2) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

@ 6. איסור החזקה
: לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור [[בסעיף 5]], לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

@ 7. תחילה
: תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

@ 8. שמירת דינים
: צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

@ 9. תחולה
: הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

@ 10. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960&quot;.

== התוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====

@ 1. : מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה
@ 2. : תכשירי שיזוף
@ 3. : אבקות לעור הגוף
@ 4. : מלחי אמבט
@ 5. : צבע פנים
@ 6. : משחות וקרמים לפנים ולידים
@ 7. : מי־קולון (Eau de Cologne), מי־פנים ובושם
@ 8. : מרחיקי שיער בכל צורה שהיא
@ 9. : צבע לשיער
@ 10. : משחות וקרמים לשיער
@ 11. : תמיסות לשיער
@ 12. : אבקות ונוזלים לפה
@ 13. : צבע לצפרניים
@ 14. : מסירי צבעים

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בכסלו תשכ&quot;א (5 בדצמבר 1960)
&lt;חתימה&gt; לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום שר המסחר והתעשיה</text>
      <sha1>o4qcwohjjs0wwy7pff9x0j8e6ssp5ui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019784</id>
      <parentid>3019716</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:15:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3019784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5304" sha1="6b3p5mqprjtri004vcqzy3g8o2nq1tp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), התשכ״א–1960
=== צו בדבר אריזת תמרוקים ===

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|1078)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו]] [[חוק הגנת הצרכן|לפקודת סימני סחורות (([כיום: סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]], ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:
----
(([[סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות]] בוטלו [[בסעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] והוחלפו בהוראות מקבילות [[בחוק האמור]].)) &lt;!-- ((על פי [[סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. בהתאם [[לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום: &quot;בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981&quot;.)) --&gt;

@ 1. הגדרות
: בצו זה –
:- &quot;תמרוק&quot; – כל מוצר מהמוצרים המנויים [[בתוספת]];
:- &quot;מיכל&quot; – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
:- &quot;יצרן&quot; – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

@ 2. אריזה על־ידי יצרן
: (א) יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

@ 3. אריזה על־ידי יבואן
: הוראות [[סעיף 2]] יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור [[בסעיף 2]].

@ 4. מכירה על־ידי משווק
: (א) לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

@ 5. תקופה לחיסול המלאי
: המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
: (1) תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
: (2) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

@ 6. איסור החזקה
: לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור [[בסעיף 5]], לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

@ 7. תחילה
: תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

@ 8. שמירת דינים
: צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

@ 9. תחולה
: הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

@ 10. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960&quot;.

== התוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====

@ 1. : מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה
@ 2. : תכשירי שיזוף
@ 3. : אבקות לעור הגוף
@ 4. : מלחי אמבט
@ 5. : צבע פנים
@ 6. : משחות וקרמים לפנים ולידים
@ 7. : מי־קולון (Eau de Cologne), מי־פנים ובושם
@ 8. : מרחיקי שיער בכל צורה שהיא
@ 9. : צבע לשיער
@ 10. : משחות וקרמים לשיער
@ 11. : תמיסות לשיער
@ 12. : אבקות ונוזלים לפה
@ 13. : צבע לצפרניים
@ 14. : מסירי צבעים

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בכסלו תשכ&quot;א (5 בדצמבר 1960)
&lt;חתימה&gt; לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום שר המסחר והתעשיה</text>
      <sha1>6b3p5mqprjtri004vcqzy3g8o2nq1tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019785</id>
      <parentid>3019784</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T09:16:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3019785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5302" sha1="delam1letiptqlnr5zbeqhkfvmuoekg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960
=== צו בדבר אריזת תמרוקים ===

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשכ״א, 484|צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|1078)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|סעיפים 15ב, 15ד ו־15ו]] [[חוק הגנת הצרכן|לפקודת סימני סחורות (([כיום: סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]], ולאחר התייעצות בועדה המייעצת, אני מצווה לאמור:
----
(([[סעיפים 15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות]] בוטלו [[בסעיף 40(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] והוחלפו בהוראות מקבילות [[בחוק האמור]].)) &lt;!-- ((על פי [[סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. בהתאם [[לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981]], אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום: &quot;בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981&quot;.)) --&gt;

@ 1. הגדרות
: בצו זה –
:- &quot;תמרוק&quot; – כל מוצר מהמוצרים המנויים [[בתוספת]];
:- &quot;מיכל&quot; – לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
:- &quot;יצרן&quot; – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור תמרוקים.

@ 2. אריזה על־ידי יצרן
: (א) יצרן יארוז את התמרוקים המיוצרים על ידיו באופן שכמות התמרוק ונפח המיכל שבו הוא נארז, יתאימו במכירה לצרכן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותרת אריזת משחות וקרמים בשפופרות מעיכות (Collapsible Tubes) מכל גודל שהוא ואריזת מי־קולון בבקבוקים מכל גודל שהוא.

@ 3. אריזה על־ידי יבואן
: הוראות [[סעיף 2]] יחולו גם על משווק שייבא תמרוקים (להלן – יבואן) שאינם ארוזים במיכלים כאמור [[בסעיף 2]].

@ 4. מכירה על־ידי משווק
: (א) לא ימכור משווק תמרוק אלא במיכל שבו הוא נארז על־ידי יצרן או יבואן עם תכנו המלא ובלי לפגוע בסגור שנעשה על ידיהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר למכור לצרכן במיכל אחר משחות, קרמים ומי־קולון, ובלבד שהוצאו בזמן המכירה ישר מהמיכל כאמור בסעיף קטן (א). הוראה זו תחול על משחות וקרמים רק אם הם נארזו בשפופרת מעיכה.

@ 5. תקופה לחיסול המלאי
: המלאי הקיים של תמרוקים ביום פרסום צו זה ברשומות (להלן – יום הפרסום) שלא נארז בהתאם להוראות צו זה, יחוסל –
: (1) תוך חודש אחד מיום הפרסום – על ידי יצרן ויבואן;
: (2) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום – על ידי משווק שאינו יבואן.

@ 6. איסור החזקה
: לאחר תום התקופה לחיסול המלאי כאמור [[בסעיף 5]], לא יחזיק יצרן, יבואן או משווק שאינו יבואן לשם מכירה תמרוקים שלא נארזו בהתאם להוראות צו זה.

@ 7. תחילה
: תחילתו של צו זה היא כתום שבוע ימים מיום פרסומו.

@ 8. שמירת דינים
: צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.

@ 9. תחולה
: הוראות צו זה לא יחולו על תמרוקים המיוצאים למעשה מהארץ.

@ 10. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960&quot;.

== התוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====

@ 1. : מרחיקי ריחות ותכשירים נגד הזעה
@ 2. : תכשירי שיזוף
@ 3. : אבקות לעור הגוף
@ 4. : מלחי אמבט
@ 5. : צבע פנים
@ 6. : משחות וקרמים לפנים ולידים
@ 7. : מי־קולון (Eau de Cologne), מי־פנים ובושם
@ 8. : מרחיקי שיער בכל צורה שהיא
@ 9. : צבע לשיער
@ 10. : משחות וקרמים לשיער
@ 11. : תמיסות לשיער
@ 12. : אבקות ונוזלים לפה
@ 13. : צבע לצפרניים
@ 14. : מסירי צבעים

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז בכסלו תשכ&quot;א (5 בדצמבר 1960)
&lt;חתימה&gt; לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום שר המסחר והתעשיה</text>
      <sha1>delam1letiptqlnr5zbeqhkfvmuoekg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744236</id>
    <revision>
      <id>3019655</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:41:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987  &lt;מקור&gt; ((ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/My6Y+w7iWybGNfmBHrkDeSBW+Zifuj1l4i2FrgJjuWg=)); ((התשמ״ח, 444|צו הגנת הצרכן (סי...&quot;</comment>
      <origin>3019655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2465" sha1="kabxev3yrh8x78yg9nye2zk7ltcbqa1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/My6Y+w7iWybGNfmBHrkDeSBW+Zifuj1l4i2FrgJjuWg=)); ((התשמ״ח, 444|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0ksOuNuF+Y1xFNNaR8~mQiiA=)); ((804|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון) (תיקון טעות)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0krHQjMQ8~5MleIT7kDRM2TQ=)).

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, וסעיפים 5, 15 ו־47 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;עודפי יצוא&quot; – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

@ 2. הוראת שעה
: בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ&quot;א בחשון התשמ&quot;ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומו יחולו הוראות צו זה.

@ 3. סימון עודפי יצוא
: הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
:: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
:: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987)</text>
      <sha1>kabxev3yrh8x78yg9nye2zk7ltcbqa1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744237</id>
    <revision>
      <id>3019656</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:41:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34870-39</username>
        <id>45793</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990  &lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/w80f~Prs3AmfZxwdABtI7aYk0nC+D5Svh4qpUisQd2g=)); ((התשנ״ב, 428|צו הגנת הצרכן (סי...&quot;</comment>
      <origin>3019656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2362" sha1="i4ou9yimjanck2srwrtqi4xfl5jws30" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/w80f~Prs3AmfZxwdABtI7aYk0nC+D5Svh4qpUisQd2g=)); ((התשנ״ב, 428|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/gRZAx227hPCwS7bvkJGkVcpKkUs9jjuKeB4UgwhVerw=)); ((התשנ״ג, 315|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/bMMl8kD79jjAGdMyfpq2Cc6320QOvI8R66LqNNRUWvU=)).

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;עודפי יצוא&quot; – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

@ 2. הוראת שעה
: בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט&quot;ז בכסלו התשנ&quot;ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומן יחולו הוראות צו זה.

@ 3. סימון עודפי יצוא
: הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
:: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
:: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר

כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990)</text>
      <sha1>i4ou9yimjanck2srwrtqi4xfl5jws30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מסחר ברכב משומש</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744238</id>
    <revision>
      <id>3019657</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:44:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978  &lt;מקור&gt; ((ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/n2zQTfuIgtJThnF6OPlMtARocB4v3lGUm8e+LiSpQ~Y=)).  בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו־11 לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (להלן – החוק), ובאישור וע...&quot;</comment>
      <origin>3019657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16521" sha1="m19sjof7racf866dxz1ooaide10tyzc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/n2zQTfuIgtJThnF6OPlMtARocB4v3lGUm8e+LiSpQ~Y=)).

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו־11 לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
: ((חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שבו נקבעו הוראות מקבילות. לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום ההוראות המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. נוסף על כך, לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר מכוון לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

__TOC__

@ 1. מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים
: עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור בסעיף 2 לחוק כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת.

@ 2. הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה
: עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים בטופס שבחלק א׳ של התוספת.

@ 3. הסכם למכירת רכב על ידי עוסק
: עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים בטופס שבחלק ב׳ של התוספת.

@ 4. חתימת הסכמים
: הסכם לפי תקנות 3 או 4 לתקנות אלה ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר.

@ 5. השם
: לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“.

== תוספת ==
: (([[סעיף 3|תקנה 3]]))

=== חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק ===
==== טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק ====

: א. פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | שם המוכר
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | מקום מגורים
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | שמות הבעלים הקודמים
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | מקום מגורים
|-
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ ת.ז.
! style=&quot;background:white;&quot; | עיר
! style=&quot;background:white;&quot; | רח׳
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד
! style=&quot;background:white;&quot; | עיר
! style=&quot;background:white;&quot; | רח׳
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ב. פרטי הרכב המוצע למכירה
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white; width:12%;&quot; | מספר הרכב
! style=&quot;background:white; width:18%;&quot; | תוצר וארץ הייצור
! style=&quot;background:white; width:16%;&quot; | דגם ושנת ייצור
! style=&quot;background:white; width:16%;&quot; | מספר הקילומטרים שבהם הופעל
! style=&quot;background:white; width:38%;&quot; | הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ג. השימושים העיקריים שנעשו ברכב
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ד. התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white; width:28%;&quot; | המכלל
! style=&quot;background:white; width:18%;&quot; | תאריך התיקון
! style=&quot;background:white; width:54%;&quot; | תיאור התיקון
|- style=&quot;height:7.5em;&quot;
| style=&quot;padding:0.2em; text-align:right; vertical-align:top;&quot; |
&lt;ol style=&quot;margin:0; padding-right:1.6em;&quot;&gt;
&lt;li&gt;מנוע&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מערכת הבלמים&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;הגה ומתלה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;שלדה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;תושבת&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מכלל בטיחותי אחר&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ה. מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ו. שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ז. הצהרת המוכר
: הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977.
: ((בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, יש לקרוא: ”בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981“.))
: &lt;div style=&quot;width:12em; border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: חתימת המוכר

: ח. פרטי העוסק – הרוכש את הרכב
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | רכב העוסק
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | מענו
! style=&quot;background:white;&quot; | מקום עסקו
! style=&quot;background:white;&quot; | פרטים מזהים אחרים
|-
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד
! style=&quot;background:white;&quot; | עיר
! style=&quot;background:white;&quot; | רח׳
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
! style=&quot;background:white;&quot; | תיאור מקום עסקו
! style=&quot;background:white;&quot; |
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ט. תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ולראייה באנו על החתום

{| style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; border:0; text-align:center; margin:0.8em 0;&quot;
| style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot; |
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת המוכר
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם המוכר הוא תאגיד)
| style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot; |
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת העוסק
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד)
|}

=== חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק ===
: (([[סעיף 4|תקנה 4]]))

: א. פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב:
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;2&quot; | שם העוסק
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | מענו
! style=&quot;background:white;&quot; | מקום עסקו
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;2&quot; | שם הבעלים הקודמים&lt;br&gt;(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)
! style=&quot;background:white;&quot; colspan=&quot;3&quot; | מקום מגוריו
|-
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | עיר
! style=&quot;background:white;&quot; | רח׳
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
! style=&quot;background:white;&quot; | תיאור מקום העסק
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | עיר
! style=&quot;background:white;&quot; | רח׳
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ב. פרטי הרכב המוצע למכירה:
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white; width:12%;&quot; | מספר הרכב
! style=&quot;background:white; width:18%;&quot; | תוצרו וארץ הייצור
! style=&quot;background:white; width:16%;&quot; | הדגם ושנת הייצור
! style=&quot;background:white; width:16%;&quot; | מס׳ הקילומטרים בהם הופעל
! style=&quot;background:white; width:38%;&quot; | ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ג. השימושים העיקריים שנעשו ברכב:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ד. התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים:
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white; width:28%;&quot; | המכלל
! style=&quot;background:white; width:18%;&quot; | תאריך התיקון
! style=&quot;background:white; width:54%;&quot; | תיאור התיקון
|- style=&quot;height:7.5em;&quot;
| style=&quot;padding:0.2em; text-align:right; vertical-align:top;&quot; |
&lt;ol style=&quot;margin:0; padding-right:1.6em;&quot;&gt;
&lt;li&gt;מנוע&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מערכת הבלמים&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;היגוי ומתלה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;שלדה&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;תושבת&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;מכלל בטיחותי אחר&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ה. מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ו. הצהרת העוסק
: הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977.
: ((בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, יש לקרוא: ”בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981“.))
: &lt;div style=&quot;width:12em; border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: חתימת המוכר

: ז. פרטי הקונה:
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; text-align:center; font-size:85%; line-height:1.15; background:white; margin:0.4em 0;&quot;
|-
! style=&quot;background:white;&quot; | שם משפחה
! style=&quot;background:white;&quot; | שם פרטי
! style=&quot;background:white;&quot; | ת״ז
! style=&quot;background:white;&quot; | מס׳ הבית
! style=&quot;background:white;&quot; | פרטים נוספים לזיהוי
! style=&quot;background:white;&quot; | פרטים על תאגיד
|- style=&quot;height:1.2em; line-height:1.2em;&quot;
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
| style=&quot;padding:0.1em;&quot; |
|}

: ח. פרטים על שימוש מיוחד ברכב
:: (1) הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
:: (2) הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ט. תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

: ולראייה באנו על החתום

{| style=&quot;width:100%; border-collapse:collapse; border:0; text-align:center; margin:0.8em 0;&quot;
| style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot; |
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת הקונה
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם הקונה הוא תאגיד)
| style=&quot;width:50%; border:0; padding:0.2em 3em;&quot; |
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חתימת המוכר
&lt;div style=&quot;height:1em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם משפחה
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
שם פרטי
&lt;div style=&quot;height:0.4em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
חותמת (אם המוכר הוא תאגיד)
|}

ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)

* '''מאיר עמית'''&lt;br&gt;שר התחבורה</text>
      <sha1>m19sjof7racf866dxz1ooaide10tyzc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019788</id>
      <parentid>3019657</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:09:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11693" sha1="r96ourzqucw5hvjos2i86lzpamra9nn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978
=== תקנות המסחר ברכב משומש ===

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|3823)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#4|סעיפים 2]], [[[[+#5|סעיפים 23]] [[+#27ו־11]] [[חוק הגנת הצרכן=החוק|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977]] (([כיום: [[+|סעיפים 4(א)(3)]], [[+|5]] [[+|ו־37]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]]])) (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

&lt;מבוא&gt; ((חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי [[סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]], שבו נקבעו הוראות מקבילות.)) &lt;!-- ((לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום ההוראות המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. נוסף על כך, לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר מכוון לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.)) --&gt;

@ 1. מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים
: עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור [[סעיף 4 לחוק|בסעיף 2 לחוק (([כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]] כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת.

@ 2. הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה
: עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק א תוספת|בטופס שבחלק א׳ של התוספת]].

@ 3. הסכם למכירת רכב על ידי עוסק
: עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק ב תוספת|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת]].

@ 4. חתימת הסכמים
: הסכם לפי [[תקנות 3]] [[או 4 לתקנות אלה]] ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר.

@ 5. השם
: לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====

=== חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק ===
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}}

@ א. : פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! colspan=&quot;3&quot; | שם המוכר !! colspan=&quot;3&quot; | מקום מגורים !! colspan=&quot;3&quot; | שמות הבעלים הקודמים !! colspan=&quot;3&quot; | מקום מגורים
|-
! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת.ז. !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}

@ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
|-
! width=&quot;12%&quot; | מספר הרכב !! width-&quot;18%&quot; | תוצר וארץ הייצור !! width-&quot;16%&quot; | דגם ושנת ייצור !! width=&quot;16%&quot; | מספר הקילומטרים שבהם הופעל !! width=&quot;38%&quot; | הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || ||
|}

@ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;
|-
! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון
|-
| : 1. מנוע
: 2. מערכת הבלמים
: 3. הגה ומתלה
: 4. שלדה
: 5. תושבת
: 6. מכלל בטיחותי אחר
| ||
|}

@ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ו. : שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ז. : הצהרת המוכר
: הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]].
: {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }}

@ ח. : פרטי העוסק – הרוכש את הרכב
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;
|-
! colspan=&quot;3&quot; | רכב העוסק !! colspan=&quot;3&quot; | מענו !! מקום עסקו !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;20%&quot; | פרטים מזהים אחרים
|-
! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום עסקו
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || || || || ||
|}

: ט. תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ : ולראייה באנו על החתום
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }}

=== חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק ===
==== ((([[תקנה 4]]))) ====

@ א. : פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
|-
! colspan=&quot;2&quot; | שם העוסק !! colspan=&quot;3&quot; | מענו !! מקום עסקו !! colspan=&quot;2&quot; | שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}} !! colspan=&quot;3&quot; | מקום מגוריו
|-
! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום העסק !! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}

@ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה:
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
|-
! width=&quot;12%&quot; | מספר הרכב !! width=&quot;&quot;18%&quot; | תוצרו וארץ הייצור !! width=&quot;16%&quot; | הדגם ושנת הייצור !! width=&quot;16%&quot; | מס׳ הקילומטרים בהם הופעל !! width=&quot;38%&quot; | ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || ||
|}

@ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width:100%;&quot;
|-
! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון
|-
| : 1. מנוע
: 2. מערכת הבלמים
: 3. הגה ומתלה
: 4. שלדה
: 5. תושבת
: 6. מכלל בטיחותי אחר
| ||
|}

@ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ו. : הצהרת העוסק
: הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]].
: {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }}

@ ז. : פרטי הקונה:
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
|-
! שם משפחה !! שם פרטי !! ת״ז !! מס׳ הבית !! פרטים נוספים לזיהוי !! פרטים על תאגיד
|- style=&quot;height: 40px;&quot;
| || || || || ||
|}

@ ח. : פרטים על שימוש מיוחד ברכב
: (1) הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב:
:: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
: (2) הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור:
:: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ ט. : תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה:
: &lt;div style=&quot;border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

@ : ולראייה באנו על החתום
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}}

&lt;פרסום&gt; ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)
&lt;חתימה&gt; מאיר עמית שר התחבורה</text>
      <sha1>r96ourzqucw5hvjos2i86lzpamra9nn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הנשיא חיים וויצמן (גמלה ועזבון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744239</id>
    <revision>
      <id>3019658</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:49:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק הנשיא חיים ווייצמן (גימלה ועזבון), תשי״ג–1953  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשי״ג, 94|חוק הנשיא חיים וייצמן (גימלה ועזבון)|https://fs.knesset.gov.il//2/law/2_lsr_210247.PDF)).  __TOC__  @ 1. גימלה לאלמנת הנשיא : לורה ווייצמן, אלמנתו של נשיא המדינה המנוח חיים ווייצמן, תשולם מאוצר המדינה גימלה כל ימי...&quot;</comment>
      <origin>3019658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1132" sha1="jbd1t103u7jtu89havrxi2ge5orhkr7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הנשיא חיים ווייצמן (גימלה ועזבון), תשי״ג–1953

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשי״ג, 94|חוק הנשיא חיים וייצמן (גימלה ועזבון)|https://fs.knesset.gov.il//2/law/2_lsr_210247.PDF)).

__TOC__

@ 1. גימלה לאלמנת הנשיא
: לורה ווייצמן, אלמנתו של נשיא המדינה המנוח חיים ווייצמן, תשולם מאוצר המדינה גימלה כל ימי חייה.

@ 2. שיעור הגימלה ומועד תשלומה
: הגימלה תהיה תמיד שווה למשכורתו של חבר ממשלה ותשולם עם תשלום המשכורת לחברי הממשלה.

@ 3. פטור ממס
: הגימלה תהיה פטורה ממסי ממשלה.

@ 4. פטור ממס עזבון
: עזבונו של נשיא המדינה המנוח חיים ווייצמן יהיה פטור ממס עזבון.

@ 5. ביצוע
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר</text>
      <sha1>jbd1t103u7jtu89havrxi2ge5orhkr7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019800</id>
      <parentid>3019658</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>כבר קיים</comment>
      <origin>3019800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744240</id>
    <revision>
      <id>3019660</id>
      <timestamp>2026-06-13T19:59:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשע״ד, 402|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37)|https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_577390.pdf)).  __TOC__  @ 1. הוספת סעיף 13א1 : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק העיקרי).))  @ 2. הוספת תוספת רביעית : ((הנוסח שולב בחוק הגנת ה...&quot;</comment>
      <origin>3019660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2235" sha1="n5a124xw3okjn0vo10kq4ay1ux8j7j3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשע״ד, 402|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37)|https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_577390.pdf)).

__TOC__

@ 1. הוספת סעיף 13א1
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק העיקרי).))

@ 2. הוספת תוספת רביעית
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 3. תחילה, תחולה והוראות מעבר
: (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול על עסקאות שנעשו מיום פרסומו (בסעיף זה – יום הפרסום).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ביטול עסקה המנויה בפרט 1 לתוספת הרביעית לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 2 לחוק זה, שנעשתה ערב יום הפרסום יחולו תנאים אלה:
:: (1) העסקה תבוטל במסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2);
:: (2) ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מועד מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד; לעניין זה, &quot;המועד השנתי&quot; – התקופה בשנה הקלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;
:: (3) עוסק לא יגבה דמי ביטול או סכום כלשהו בשל הביטול, יהא כינויו אשר יהא, ואולם הוא רשאי שלא להשיב לצרכן את החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש בה בעד התקופה שממועד כניסת הביטול לתוקף ואילך; בסעיף זה, &quot;מחיר יחידת נופש&quot; – כמשמעותו בסעיף 14א(ב)(9) לחוק העיקרי.

* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''נפתלי בנט'''&lt;br&gt;שר הכלכלה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>n5a124xw3okjn0vo10kq4ay1ux8j7j3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה (הוראות מעבר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744241</id>
    <revision>
      <id>3019662</id>
      <timestamp>2026-06-13T20:05:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה (הוראות מעבר), התשס״ז–2007  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשס״ז, 158|חוק עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300018.pdf)).  __TOC__  @ 1. הגדרות : בחוק זה – :- &quot;בית משפט צבאי בחבל עזה&quot; – בית משפט צבאי או בית משפט...&quot;</comment>
      <origin>3019662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9820" sha1="jxpf2rzjupzqlvog38zmy5senn67vif" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה (הוראות מעבר), התשס״ז–2007

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשס״ז, 158|חוק עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300018.pdf)).

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בחוק זה –
:- &quot;בית משפט צבאי בחבל עזה&quot; – בית משפט צבאי או בית משפט צבאי לערעורים, שכוננו לפי הצו;
:- &quot;הצו&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון (אזור חבל עזה), התש״ל–1970, שהוציא מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור חבל עזה;
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
:- &quot;מאסר&quot; – לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס ומאסר על תנאי, בין שהופעל ובין שטרם הופעל;
:- &quot;שופט צבאי־משפטאי&quot; – כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי.

@ 2. דין עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה
: עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה לפני תחילתו של חוק זה, יבוצע בישראל, ודינו, בכפוף להוראות חוק זה, לכל דבר וענין לרבות לענין חנינה, קציבה, הקלה בעונש או שחרור מוקדם ממאסר, כדין עונש מאסר שנגזר בישראל.

@ 3. חישוב תקופת המאסר
: (א) גזר בית משפט צבאי בחבל עזה עונש מאסר, כאמור בסעיף 2, תהיה תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בישראל, התקופה שנגזרה על ידי בית המשפט הצבאי כאמור, גם אם העונש שנגזר חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי הדין בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראות סעיף 41 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, לא יחולו על עונש מאסר עולם שגזר בית משפט צבאי בחבל עזה, כאמור בסעיף 2, ויראו עונש מאסר עולם כאמור כעונש מאסר לתקופה בלתי קצובה.

@ 4. הפעלת מאסר על תנאי
: (א) גזר בית משפט צבאי בחבל עזה עונש מאסר על תנאי, או הומר עונש מאסר שגזר בית משפט צבאי כאמור לעונש מאסר על תנאי, במסגרת החלטה בדבר הקלה בעונש שניתנה בהתאם לצו, יראו את עונש המאסר על תנאי, לענין הפעלתו, כאילו נגזר בידי בית משפט בישראל.
: (ב) אוזכרה בגזר הדין שבו נגזר עונש מאסר על תנאי או בהחלטה בדבר הקלה בעונש, שבמסגרתה הומר עונש מאסר לעונש מאסר על תנאי, כאמור בסעיף קטן (א), עבירה לפי הוראת דבר חקיקה שהוציא מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור חבל עזה, יראו את גזר הדין או את ההחלטה כאמור כמאזכרים עבירה הדומה לה במהותה לפי הדין בישראל.

@ 5. ערעור על פסק דין של בית משפט צבאי בחבל עזה
: (א) בסעיף זה –
:- &quot;בית המשפט הצבאי לערעורים&quot; – בית המשפט הצבאי לערעורים שכונן לפי הצו;
:- &quot;בית משפט צבאי בחבל עזה&quot; – למעט בית המשפט הצבאי לערעורים;
:- &quot;בית הדין הצבאי לערעורים&quot; – כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי.
: (ב)(1) מוקם בזה בית דין צבאי מיוחד לערעורים (להלן – בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים), אשר ידון בערעורים לפי סעיף זה ובמשפטים חוזרים לפי סעיף 7.
:: (2) מקום מושבו של בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים ייקבע על ידי ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – הרמטכ״ל).
:: (3) הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה שופטים לבית הדין הצבאי המיוחד לערעורים מקרב שופטים צבאיים־משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים.
:: (4) הרמטכ״ל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ימנה מבין השופטים שמונו כאמור בפסקה (3), נשיא לבית הדין הצבאי המיוחד לערעורים.
:: (5) מותב בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים יורכב על ידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים־משפטאים של בית דין זה; בית הדין ידון בשלושה, ואולם בהתקיים אחת מהנסיבות המנויות בסעיף 215 לחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים, ידון בחמישה.
: (ג) פסק דין שנתן בית משפט צבאי בחבל עזה לפני תחילתו של חוק זה, ושביום ח׳ באלול התשס״ה (12 בספטמבר 2005) (בסעיף זה – המועד הקובע) טרם חלף המועד להגשת ערעור עליו בהתאם לצו, ניתן לערעור, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה לפני בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים.
: (ד) היה ערעור על פסק דין של בית משפט צבאי בחבל עזה תלוי ועומד במועד הקובע בבית המשפט הצבאי לערעורים בהתאם לצו, ידון בו בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים, ורשאי הוא להמשיך ולדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הצבאי לערעורים.
: (ה) בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים ידון בערעורים לפי סעיף זה בהתאם לדין שלפיו דן בית המשפט הצבאי לערעורים ויהיו לו כל הסמכויות שהיו לבית המשפט הצבאי לערעורים, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות סעיף זה.
: (ו) הוראות סעיפים 221, 222, 224, 324 עד 326ב, 405(ב), 414, 419 עד 422, 424 עד 435, 436 למעט הסיפה של פסקה (1)(ה) החל במילים &quot;או לבטלו ולהחזיר&quot;, 439 ו־440 לחוק השיפוט הצבאי יחולו, בשינויים המחויבים, על הליכי ערעור לפני בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים.
: (ז) בכל ענין של סדרי דין שלא הוסדר בחוק זה ינהג בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים בדרך הנראית לו צודקת ויעילה בנסיבות הענין.

@ 6. דין פסק דין של בית משפט צבאי מיוחד לערעורים
: לענין סעיפים 2 עד 4, דין פסק דין של בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים כדין פסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים שניתן לפני תחילתו של חוק זה.

@ 7. משפט חוזר
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים (בסעיף זה – נשיא בית הדין הצבאי לערעורים), רשאי להורות על עריכת משפט חוזר למי שניתן עליו פסק דין חלוט בבית המשפט הצבאי בחבל עזה, בבית המשפט הצבאי לערעורים ובבית הדין הצבאי המיוחד לערעורים בהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 445(ב) לחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים.
: (ב) הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על עריכת משפט חוזר, יורכב מותב מיוחד של בית דין צבאי מיוחד לערעורים ולפניו יתברר המשפט.
: (ג) הוראות סעיפים 446 עד 449, 451 עד 455, 456א ו־457 לחוק השיפוט הצבאי יחולו על משפט חוזר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום שבו נאמר בסעיפים האמורים, למעט בסעיפים 448 ו־456א, &quot;בית הדין הצבאי לערעורים&quot; או &quot;בית הדין&quot;, ייקרא &quot;בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים&quot;.
: (ד) סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ״ד–1984, לא יחול על פסקי דין של בית המשפט הצבאי בחבל עזה, בית המשפט הצבאי לערעורים ובית הדין הצבאי המיוחד לערעורים.

@ 8. סופיות הדיון
: החלטה ופסק דין בערעור, החלטה על משפט חוזר והחלטה ופסק דין במשפט חוזר לפי חוק זה הם סופיים, ואין עליהם ערעור.

@ 9. תחולת תקנות שעת חירום
: אסיר שהוראות חוק זה חלות עליו, לא יחולו עליו עוד הוראות תקנה 6(א) לתקנות שבתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967.

@ 10. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;ממלאת מקום נשיא המדינה
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''דניאל פרידמן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>jxpf2rzjupzqlvog38zmy5senn67vif</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות מסחר ברכב משומש</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744242</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות מסחר ברכב משומש" />
    <revision>
      <id>3019666</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64" sha1="g5mkjg7504vifhsadjvaqbzvzxtd74a" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות מסחר ברכב משומש]]</text>
      <sha1>g5mkjg7504vifhsadjvaqbzvzxtd74a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות מסחר ברכב משומש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744243</id>
    <revision>
      <id>3019667</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744244</id>
    <redirect title="צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990" />
    <revision>
      <id>3019669</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr" xml:space="preserve">#הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]]</text>
      <sha1>kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין - עודפי יצוא) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744245</id>
    <redirect title="צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990" />
    <revision>
      <id>3019670</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr" xml:space="preserve">#הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]]</text>
      <sha1>kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744246</id>
    <redirect title="שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990" />
    <revision>
      <id>3019671</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123" sha1="p33jo3967mgxzjqjqpjv6mted1z1zje" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]]</text>
      <sha1>p33jo3967mgxzjqjqpjv6mted1z1zje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744247</id>
    <revision>
      <id>3019672</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744248</id>
    <redirect title="שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987" />
    <revision>
      <id>3019674</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123" sha1="1w6srx8of9rky67obns1987fqcg9ysz" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]]</text>
      <sha1>1w6srx8of9rky67obns1987fqcg9ysz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744249</id>
    <revision>
      <id>3019675</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744250</id>
    <redirect title="שיחה:צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)" />
    <revision>
      <id>3019677</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" sha1="ca194gu8qk81yrm4u3h4xh75gb0w2pr" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)]]</text>
      <sha1>ca194gu8qk81yrm4u3h4xh75gb0w2pr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744251</id>
    <revision>
      <id>3019678</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744252</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)" />
    <revision>
      <id>3019680</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112" sha1="bj2oa14dqpz5sjcwjfoluhyjew0iu38" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)]]</text>
      <sha1>bj2oa14dqpz5sjcwjfoluhyjew0iu38</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744253</id>
    <revision>
      <id>3019681</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:00:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744254</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)" />
    <revision>
      <id>3019683</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="1u6jphb8n8fhsd9hwtp9wlfo47obt8s" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>1u6jphb8n8fhsd9hwtp9wlfo47obt8s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744255</id>
    <revision>
      <id>3019684</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק המסחר ברכב משומש</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744256</id>
    <redirect title="שיחה:חוק המסחר ברכב משומש" />
    <revision>
      <id>3019688</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3019688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" sha1="d0dd9kpszezyo88n021phwk1w5rtejs" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק המסחר ברכב משומש]]</text>
      <sha1>d0dd9kpszezyo88n021phwk1w5rtejs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק המסחר ברכב משומש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744257</id>
    <revision>
      <id>3019689</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:01:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3019689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת</title>
    <ns>5</ns>
    <id>1744258</id>
    <revision>
      <id>3019693</id>
      <timestamp>2026-06-13T21:16:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34878-39</username>
        <id>45796</id>
      </contributor>
      <comment>/* דחוף ! מחפשת את האור החיים על פרשות השבוע בהדפסה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3019693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="471" sha1="jxnj3ksdz0b3extqr7i8dhb7x2fb6xv" xml:space="preserve">== דחוף ! מחפשת את האור החיים על פרשות השבוע בהדפסה ==

שבוע טוב, מחפשת בדחיפות את הפירושים של אור החיים שלכם על פרשות השבוע '''מודפס '''איך אני יכולה להשיג ??

תודה מראש, ליאת 052-5666522 [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-34878-39|&amp;#126;2026-34878-39]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-34878-39|שיחה]] 00:16, 14 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jxnj3ksdz0b3extqr7i8dhb7x2fb6xv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומה המשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744259</id>
    <revision>
      <id>3019697</id>
      <timestamp>2026-06-14T04:29:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;*מחבר: רבי שלום שבזי *סימן: אלשבזי אֲיֻמָּה הַמְשִׁי / דִּגְלֵי הֲמוֹנַי מִמְּצוּלָה {{ש}} לְדוֹדֵךְ בִּקְשִׁי / יָקִים לְסֻכָּה הַנְפוּלה {{ש}} לְחַסְדוֹ דִרְשִי / תִּהְיִי בְּרֹב שִׂמְחָה סְגֻלָה {{ש}} וְהַנְחִי בָנִים {{ש}} עֲדַת אֵיתָנִים {{ש}} שֶׁהֶם נֶאֱמ...&quot;</comment>
      <origin>3019697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3876" sha1="2bzj95h56u9n9zuk9bb8kk6ghai190u" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: אלשבזי
אֲיֻמָּה הַמְשִׁי / דִּגְלֵי הֲמוֹנַי מִמְּצוּלָה {{ש}}
לְדוֹדֵךְ בִּקְשִׁי / יָקִים לְסֻכָּה הַנְפוּלה {{ש}}
לְחַסְדוֹ דִרְשִי / תִּהְיִי בְּרֹב שִׂמְחָה סְגֻלָה {{ש}}
וְהַנְחִי בָנִים {{ש}}
עֲדַת אֵיתָנִים {{ש}}
שֶׁהֶם נֶאֱמָנִים {{ש}}
בְּאֶרֶץ קָדְשִׁי / נִשְׂמַח בְּבוֹא כַּלָּה כְּלוּלָה {{ש}}
וּמַה טוֹב שָׁרְשִׁי / צַמֶּרֶת אֶרֶז הַשְּׁתוּלָה:

לְדוֹדִי חוֹשֵׁק / כִּי הוּא מְנַת כּוֹסִי וְחַלְקִי {{ש}}
וּמִיַּד עוֹשֵׁק / הוּא גּוֹאֲלִי תָּמִיד וְחַזְקִי {{ש}}
וְדָתוֹ נוֹשֵׁק / הוּא יִתְּנָה צָרְכִּי וְסָפְקִי {{ש}}
מְפַרְנֵס לְכֹל {{ש}}
וְזַן וּמְכַלְכֵּל {{ש}}
עַל יַד בַּת כֹּל {{ש}}
בְּחֵן וּבְרַחְשִׁי / טוּבוֹ בְּכָל מָקוֹם מְמֻלָּא {{ש}}
וְקָו הַשִּׁשִּׁי / הִנְחִיל עֲדָתוֹ הָאֲצֻלָּה:

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נוֹרָא, / מָעוֹן כָּל הַבְּרָכוֹת {{ש}}
לְשֻׁלְחָן עָרַךְ לָנוּ, / וְרֹב טוֹבוֹת מְשׁוּכוֹת {{ש}}
יְעוֹרֵר חַדְרֵךְ / וִיפַרְנְסָה שוֹנֵי הֲלָכוֹת {{ש}}
יְצַו אֶרְאֶלִּים {{ש}}
וְהַגַּלְגַּלִים {{ש}}
לְהוֹסִיף טַלִּים {{ש}}
וְיַזְרִיח שִׁמְשִׁי / וִיקוֹמְמָה קִרְיָה שְׁכוּלָה {{ש}}
וְיָרוּם רָאשִׁי / נַפְשִׁי בְּחֵן תִּהְיֶה גְּאֻלָּה:

בְּלִיל חָלַמְתִּי / וַאֲנִי בְּאוּזַל הַבְּנוּיָה {{ש}}
וְנִתְחַבַּרְתִּי / עִם הַיְּשִׁיבה הַשְׁרוּיָה {{ש}}
וְאָז שָׂמַחְתִּי / לִשְׁתוֹת בְּחֵן כּוֹסִי רְוָיָה {{ש}}
וְשָׂמַח לִבִּי {{ש}}
בַּמִּשְׁתֶּה עִנְבִּי {{ש}}
מִשְׁמָר אִנְבִּי {{ש}}
וְגֶפֶן שִׁבְשִׁי / הֵם כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָה {{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי פָּאֵר, / שִׂמְחִי כְּאַוְלָא:

זְכוּת הַתּוֹרָה / תָּגֵן עָלַי שִׁבְטֵי עֲדָתִי {{ש}}
בַּקֶּרֶן אוֹרָה / אַל חַי יְסוֹבֵב נַחַלָתִי {{ש}}
יְצַו מְהֵרָה חַסְדוֹ, / יְהֵא חֵלֶק מָנָתִי {{ש}}
יְקַנֵּא לִשְׁמוֹ {{ש}}
וְיַצִּיל עַמּוֹ {{ש}}
וְאֵשׁ דָּת לָמוֹ {{ש}}
בְּיוֹם וּבְרַמְשִׁי / תַּנְהִיר לְדַרְכִּי הַסְּלוּלָה {{ש}}
יְחִידָה חוּשִׁי / רַב לָךְ בְּיָם טָבַע מְצוּלָה:

יִלּוֹד מִשַּׁתָּא / שִׁית לִבְּךָ לְחָבֵר שִׁיר נְגִינָה {{ש}}
וְקַח לְךָ רֵאשִׁית / תּוֹרַת אֱמֶת חָכְמָה וּבינָה {{ש}}
בְּמִּדָּה שִּׁשִּׁית / קוּמָה אֲמָרַי הֶאֱזִינָה {{ש}}
לְצוּר יַחֵדָה {{ש}}
וְהָכֵן צֵידָה {{ש}}
וְקָרְבָּן תּוֹדָה {{ש}}
וְטוֹב לֹא תִּנְשִׁי / סוֹד הַתְּעוּדָה לֹא יְסוּלָּא {{ש}}
וְתָשׁוּב חָפְשִׁי / חַטָּתְךָ תִּהְיֶה מְחוּלָה:
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:שירה (דיואן)]]</text>
      <sha1>2bzj95h56u9n9zuk9bb8kk6ghai190u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019699</id>
      <parentid>3019697</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:31:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3925" sha1="f50g7xu7tz7fcfe8kxhvyeyaqgim2w3" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: אלשבזי
אֲיֻמָּה הַמְשִׁי / דִּגְלֵי הֲמוֹנַי מִמְּצוּלָה {{ש}}
לְדוֹדֵךְ בִּקְשִׁי / יָקִים לְסֻכָּה הַנְפוּלה {{ש}}
לְחַסְדוֹ דִרְשִי / תִּהְיִי בְּרֹב שִׂמְחָה סְגֻלָה {{ש}}
וְהַנְחִי בָנִים {{ש}}
עֲדַת אֵיתָנִים {{ש}}
שֶׁהֶם נֶאֱמָנִים {{ש}}
בְּאֶרֶץ קָדְשִׁי / נִשְׂמַח בְּבוֹא כַּלָּה כְּלוּלָה {{ש}}
וּמַה טוֹב שָׁרְשִׁי / צַמֶּרֶת אֶרֶז הַשְּׁתוּלָה:

לְדוֹדִי חוֹשֵׁק / כִּי הוּא מְנַת כּוֹסִי וְחַלְקִי {{ש}}
וּמִיַּד עוֹשֵׁק / הוּא גּוֹאֲלִי תָּמִיד וְחַזְקִי {{ש}}
וְדָתוֹ נוֹשֵׁק / הוּא יִתְּנָה צָרְכִּי וְסָפְקִי {{ש}}
מְפַרְנֵס לְכֹל {{ש}}
וְזַן וּמְכַלְכֵּל {{ש}}
עַל יַד בַּת כֹּל {{ש}}
בְּחֵן וּבְרַחְשִׁי / טוּבוֹ בְּכָל מָקוֹם מְמֻלָּא {{ש}}
וְקָו הַשִּׁשִּׁי / הִנְחִיל עֲדָתוֹ הָאֲצֻלָּה:

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נוֹרָא, / מָעוֹן כָּל הַבְּרָכוֹת {{ש}}
לְשֻׁלְחָן עָרַךְ לָנוּ, / וְרֹב טוֹבוֹת מְשׁוּכוֹת {{ש}}
יְעוֹרֵר חַדְרֵךְ / וִיפַרְנְסָה שוֹנֵי הֲלָכוֹת {{ש}}
יְצַו אֶרְאֶלִּים {{ש}}
וְהַגַּלְגַּלִים {{ש}}
לְהוֹסִיף טַלִּים {{ש}}
וְיַזְרִיח שִׁמְשִׁי / וִיקוֹמְמָה קִרְיָה שְׁכוּלָה {{ש}}
וְיָרוּם רָאשִׁי / נַפְשִׁי בְּחֵן תִּהְיֶה גְּאֻלָּה:

בְּלִיל חָלַמְתִּי / וַאֲנִי בְּאוּזַל הַבְּנוּיָה {{ש}}
וְנִתְחַבַּרְתִּי / עִם הַיְּשִׁיבה הַשְׁרוּיָה {{ש}}
וְאָז שָׂמַחְתִּי / לִשְׁתוֹת בְּחֵן כּוֹסִי רְוָיָה {{ש}}
וְשָׂמַח לִבִּי {{ש}}
בַּמִּשְׁתֶּה עִנְבִּי {{ש}}
מִשְׁמָר אִנְבִּי {{ש}}
וְגֶפֶן שִׁבְשִׁי / הֵם כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָה {{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי פָּאֵר, / שִׂמְחִי כְּאַוְלָא:

זְכוּת הַתּוֹרָה / תָּגֵן עָלַי שִׁבְטֵי עֲדָתִי {{ש}}
בַּקֶּרֶן אוֹרָה / אַל חַי יְסוֹבֵב נַחַלָתִי {{ש}}
יְצַו מְהֵרָה חַסְדוֹ, / יְהֵא חֵלֶק מָנָתִי {{ש}}
יְקַנֵּא לִשְׁמוֹ {{ש}}
וְיַצִּיל עַמּוֹ {{ש}}
וְאֵשׁ דָּת לָמוֹ {{ש}}
בְּיוֹם וּבְרַמְשִׁי / תַּנְהִיר לְדַרְכִּי הַסְּלוּלָה {{ש}}
יְחִידָה חוּשִׁי / רַב לָךְ בְּיָם טָבַע מְצוּלָה:

יִלּוֹד מִשַּׁתָּא / שִׁית לִבְּךָ לְחָבֵר שִׁיר נְגִינָה {{ש}}
וְקַח לְךָ רֵאשִׁית / תּוֹרַת אֱמֶת חָכְמָה וּבינָה {{ש}}
בְּמִּדָּה שִּׁשִּׁית / קוּמָה אֲמָרַי הֶאֱזִינָה {{ש}}
לְצוּר יַחֵדָה {{ש}}
וְהָכֵן צֵידָה {{ש}}
וְקָרְבָּן תּוֹדָה {{ש}}
וְטוֹב לֹא תִּנְשִׁי / סוֹד הַתְּעוּדָה לֹא יְסוּלָּא {{ש}}
וְתָשׁוּב חָפְשִׁי / חַטָּתְךָ תִּהְיֶה מְחוּלָה:
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:שירה (דיואן)]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>f50g7xu7tz7fcfe8kxhvyeyaqgim2w3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בהתכ&quot;ז גזרו על העטרות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744260</id>
    <revision>
      <id>3019700</id>
      <timestamp>2026-06-14T04:34:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;*מחבר: רבי שלום שבזי. נכתב על רקע גזירת העטרות שנגזרה על יהודי תימן בשנת ה'תכ&quot;ז ליצירה בְּהַתְכַּ״ז גָּזְרוּ עַל הָעֲטָרוֹת / בְּנֵי אָמָה לְבַזּוֹת אֶת זְקֵנָי {{ש}} אֵל קַנָּא יְקַנֵּא עַל עֲלוּבִים / וְיָסִירָה בְּעֵת רָצוֹן יְגוֹנָי:  לְבַת גַּלִּים יְ...&quot;</comment>
      <origin>3019700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1976" sha1="oefbbnis117sipv1y7q9mfr13ixaq3d" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי. נכתב על רקע גזירת העטרות שנגזרה על יהודי תימן בשנת ה'תכ&quot;ז ליצירה
בְּהַתְכַּ״ז גָּזְרוּ עַל הָעֲטָרוֹת / בְּנֵי אָמָה לְבַזּוֹת אֶת זְקֵנָי {{ש}}
אֵל קַנָּא יְקַנֵּא עַל עֲלוּבִים / וְיָסִירָה בְּעֵת רָצוֹן יְגוֹנָי:

לְבַת גַּלִּים יְהֶא מָגֵן וְצִנָּה / יְרַחֵמָה עֲלֵי שִׁבְטֵי הֲמוֹנָי {{ש}}
שְׁכִינָה לַמְּדִי זְכוּת עַל פְּזוּרִים / תְּעוֹרֵר לְסַנְהֶדְּרֵי גְּאוֹנָי:

בְּגִין אָבוֹת וְתוֹרָה הַתְּמִימָה / וְתַנָּאִים בְּטַעְמֵי הֶגְיוֹנָי {{ש}}
זְדוֹן קָמִים וּמַחְשָׁבְתָּם לְהָרַע / וְחֶמְדָּתָם לְגַלּוֹת אֶת קְלוֹנָי:

יְסִיתוּנוּ בְּהַבְלֵיהֶם וְרִשְׁעָם / חֲמוֹל עָלַי מֵחֶרְפַּת שְׁכֵנָי {{ש}}
מוֹשֵׁל עַל הֲמוֹן מַעְלָה וּמַטָּה / יְהֶא עֶזְרִי יְצַו חַסְדּוֹ לְפָנָי:

שְׁאוֹן פַּחְדּוֹ יִשְׁפֹּךְ עַל מְשַׂנְאָי / וּבִרְצוֹנוֹ יְנַחֵם רַעֲיוֹנָי {{ש}}
תְּשׁוּבַת דָּל אֲשֶׁר נִכְלָם בְּתֵימָן / יְקַבֵּלָה וְיָדִין כָּל מְעַנָּי:

אֲשֶׁר נִזְכָּר בְּסוֹד שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת / וְיֵחוּד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ {{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְעָם גּוֹלֶה וּמֻבְטָח / כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְיָ:
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:נשוד]][[קטגוריה:קינות]]</text>
      <sha1>oefbbnis117sipv1y7q9mfr13ixaq3d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019731</id>
      <parentid>3019700</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T08:09:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שירים במשקל המרובה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3019731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2030" sha1="0v7haw6h4fmhukx344j9oh7d6vfolxb" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי. נכתב על רקע גזירת העטרות שנגזרה על יהודי תימן בשנת ה'תכ&quot;ז ליצירה
בְּהַתְכַּ״ז גָּזְרוּ עַל הָעֲטָרוֹת / בְּנֵי אָמָה לְבַזּוֹת אֶת זְקֵנָי {{ש}}
אֵל קַנָּא יְקַנֵּא עַל עֲלוּבִים / וְיָסִירָה בְּעֵת רָצוֹן יְגוֹנָי:

לְבַת גַּלִּים יְהֶא מָגֵן וְצִנָּה / יְרַחֵמָה עֲלֵי שִׁבְטֵי הֲמוֹנָי {{ש}}
שְׁכִינָה לַמְּדִי זְכוּת עַל פְּזוּרִים / תְּעוֹרֵר לְסַנְהֶדְּרֵי גְּאוֹנָי:

בְּגִין אָבוֹת וְתוֹרָה הַתְּמִימָה / וְתַנָּאִים בְּטַעְמֵי הֶגְיוֹנָי {{ש}}
זְדוֹן קָמִים וּמַחְשָׁבְתָּם לְהָרַע / וְחֶמְדָּתָם לְגַלּוֹת אֶת קְלוֹנָי:

יְסִיתוּנוּ בְּהַבְלֵיהֶם וְרִשְׁעָם / חֲמוֹל עָלַי מֵחֶרְפַּת שְׁכֵנָי {{ש}}
מוֹשֵׁל עַל הֲמוֹן מַעְלָה וּמַטָּה / יְהֶא עֶזְרִי יְצַו חַסְדּוֹ לְפָנָי:

שְׁאוֹן פַּחְדּוֹ יִשְׁפֹּךְ עַל מְשַׂנְאָי / וּבִרְצוֹנוֹ יְנַחֵם רַעֲיוֹנָי {{ש}}
תְּשׁוּבַת דָּל אֲשֶׁר נִכְלָם בְּתֵימָן / יְקַבֵּלָה וְיָדִין כָּל מְעַנָּי:

אֲשֶׁר נִזְכָּר בְּסוֹד שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת / וְיֵחוּד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ {{ש}}
שָׁלוֹם רָב לְעָם גּוֹלֶה וּמֻבְטָח / כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְיָ:
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:נשוד]][[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרובה]]</text>
      <sha1>0v7haw6h4fmhukx344j9oh7d6vfolxb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעתי קול תוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744261</id>
    <revision>
      <id>3019702</id>
      <timestamp>2026-06-14T04:38:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;*מחבר: רבי שלום שבזי *סימן: שלם (בן) יוסף *שיר לברית מילה שָׁמַעְתִּי קוֹל תֹּף וְגַם מָחוֹל {{ש}} קוֹל אוֹמֵר שָׁלוֹם עֲלֵי נִמּוֹל:  לַתּוֹרָה יִזְכֶּה וְיָבִינָה {{ש}} לֵידַע סוֹד מִקְרָא וְגַם מִשְׁנָה {{ש}} עִם בַּעֲלֵי תִּקְוָה וְהָעֶדְנָה {{ש}} בִּזְכוּת...&quot;</comment>
      <origin>3019702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2757" sha1="axmloadlmcqcldlwc4u6eduaojainah" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: שלם (בן) יוסף
*שיר לברית מילה
שָׁמַעְתִּי קוֹל תֹּף וְגַם מָחוֹל {{ש}}
קוֹל אוֹמֵר שָׁלוֹם עֲלֵי נִמּוֹל:

לַתּוֹרָה יִזְכֶּה וְיָבִינָה {{ש}}
לֵידַע סוֹד מִקְרָא וְגַם מִשְׁנָה {{ש}}
עִם בַּעֲלֵי תִּקְוָה וְהָעֶדְנָה {{ש}}
בִּזְכוּת אִישׁ חֶסֶד אֲשֶׁר קִבַּל:

מִזֻּהְמַת נָחָשׁ אֲשֶׁר זָרַק {{ש}}
יֶלֶד זֶה טָהַר וְגַם רָחַק {{ש}}
מֵי חֶסֶד עַל לְחָיָיו הוּרַק {{ש}}
מִנּוֹעַר עוֹל יוֹצְרוֹ סָבַל:

יוֹם נִמּוֹל קִיַּם לְמִצְוָתוֹ {{ש}}
נִתְרַחַק נָחָשׁ וְזֻהְמָתוֹ {{ש}}
נִסְתַּלַּק רָשָׁע וְעָרְמָתוֹ {{ש}}
וַיִּבְרַח נִרְדָּף וּמִתְבָּהֵל:

וְסוֹד זֶה מִנִּפְלְאוֹת אֵל רָם {{ש}}
שֶׁצִּוָּם בּוֹ עַל יְדֵי אַבְרָם {{ש}}
וּשְׁנִיָּה צִוָּה לְבֶן עַמְרָם {{ש}}
בַּפֶּסַח לֹא יֹאכְלָה עָרֵל:

שַׂמֵּחַ צוּרִי בְּנֵי אִישׁ תָּם {{ש}}
וּזְכוֹר יוֹם נַמְתָּ וְהִבְטַחְתָּם {{ש}}
שֶׁתָּחִישׁ תִּלְחוֹם לְמִלְחַמְתָּם {{ש}}
וּתְקַבֵּץ נִדְחָם וְגַם תַּחְמוֹל:

פָּנֶיךָ הָאֵר וְהַצִּילֵם {{ש}}
זְכוּת אָבוֹת תִּזְכּוֹר וְתַגְבילֵם {{ש}}
תְּשִׁיBֵם אַרְצָם וְנַחְלָתָם {{ש}}
כִּי אַתָּה עוֹנֶה לְכָל שׁוֹאֵל:

נַפְשֵׁנוּ צוֹפָה חֲסָדֶיךָ {{ש}}
הַצִּילָה לִבנֵי בְרִיתֶךָ {{ש}}
זְכוֹר צִדְקַת עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ {{ש}}
הַר צִיּוֹן יִשְׂמַח וְגַם יָגֵל:

עָלֵינוּ רַחֵם וְהוֹשִׁיעַ {{ש}}
מִמָּרוֹם תַּביט וְתּוֹפִיעַ {{ש}}
בַּת גַּלִּים תִּשְׂמַח וְתַרְגִּיעַ {{ש}}
יוֹם תָּשִׁיב מִקְדָּשׁ וְהַהַרְאֵל:

אֶחְתּוֹם שִׁיר בִּשְׁבח אֲשֶׁר בָּרָא {{ש}}
כָּל נִברָא תִּכֵּן וְגַם קָרָא {{ש}}
הוּא פוֹדֶה עַמּוֹ בְּעֵת צָרָה {{ש}}
הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל:
[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>axmloadlmcqcldlwc4u6eduaojainah</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019703</id>
      <parentid>3019702</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T04:39:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3019703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2804" sha1="mim940u0zvljz8igzzmpgxom8mgznex" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: שלם (בן) יוסף
*שיר לברית מילה
שָׁמַעְתִּי קוֹל תֹּף וְגַם מָחוֹל {{ש}}
קוֹל אוֹמֵר שָׁלוֹם עֲלֵי נִמּוֹל:

לַתּוֹרָה יִזְכֶּה וְיָבִינָה {{ש}}
לֵידַע סוֹד מִקְרָא וְגַם מִשְׁנָה {{ש}}
עִם בַּעֲלֵי תִּקְוָה וְהָעֶדְנָה {{ש}}
בִּזְכוּת אִישׁ חֶסֶד אֲשֶׁר קִבַּל:

מִזֻּהְמַת נָחָשׁ אֲשֶׁר זָרַק {{ש}}
יֶלֶד זֶה טָהַר וְגַם רָחַק {{ש}}
מֵי חֶסֶד עַל לְחָיָיו הוּרַק {{ש}}
מִנּוֹעַר עוֹל יוֹצְרוֹ סָבַל:

יוֹם נִמּוֹל קִיַּם לְמִצְוָתוֹ {{ש}}
נִתְרַחַק נָחָשׁ וְזֻהְמָתוֹ {{ש}}
נִסְתַּלַּק רָשָׁע וְעָרְמָתוֹ {{ש}}
וַיִּבְרַח נִרְדָּף וּמִתְבָּהֵל:

וְסוֹד זֶה מִנִּפְלְאוֹת אֵל רָם {{ש}}
שֶׁצִּוָּם בּוֹ עַל יְדֵי אַבְרָם {{ש}}
וּשְׁנִיָּה צִוָּה לְבֶן עַמְרָם {{ש}}
בַּפֶּסַח לֹא יֹאכְלָה עָרֵל:

שַׂמֵּחַ צוּרִי בְּנֵי אִישׁ תָּם {{ש}}
וּזְכוֹר יוֹם נַמְתָּ וְהִבְטַחְתָּם {{ש}}
שֶׁתָּחִישׁ תִּלְחוֹם לְמִלְחַמְתָּם {{ש}}
וּתְקַבֵּץ נִדְחָם וְגַם תַּחְמוֹל:

פָּנֶיךָ הָאֵר וְהַצִּילֵם {{ש}}
זְכוּת אָבוֹת תִּזְכּוֹר וְתַגְבילֵם {{ש}}
תְּשִׁיבם אַרְצָם וְנַחְלָתָם {{ש}}
כִּי אַתָּה עוֹנֶה לְכָל שׁוֹאֵל:

נַפְשֵׁנוּ צוֹפָה חֲסָדֶיךָ {{ש}}
הַצִּילָה לִבנֵי בְרִיתֶךָ {{ש}}
זְכוֹר צִדְקַת עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ {{ש}}
הַר צִיּוֹן יִשְׂמַח וְגַם יָגֵל:

עָלֵינוּ רַחֵם וְהוֹשִׁיעַ {{ש}}
מִמָּרוֹם תַּביט וְתּוֹפִיעַ {{ש}}
בַּת גַּלִּים תִּשְׂמַח וְתַרְגִּיעַ {{ש}}
יוֹם תָּשִׁיב מִקְדָּשׁ וְהַהַרְאֵל:

אֶחְתּוֹם שִׁיר בִּשְׁבח אֲשֶׁר בָּרָא {{ש}}
כָּל נִברָא תִּכֵּן וְגַם קָרָא {{ש}}
הוּא פוֹדֶה עַמּוֹ בְּעֵת צָרָה {{ש}}
הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל:
[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>mim940u0zvljz8igzzmpgxom8mgznex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744262</id>
    <revision>
      <id>3019708</id>
      <timestamp>2026-06-14T04:44:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>דיווח על טעות</comment>
      <origin>3019708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="501" sha1="t8n40vpfw7y3uerb1d61haotsp540dx" xml:space="preserve">== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1781412276484&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
השיר צריך להכלל בקטגוריה &quot;נשוד&quot; במקום &quot;שירה (דיואן)&quot;, מאחר שמשקלו אינו שירה אלא שיר - נשוד דווח על ידי: [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 07:44, 14 ביוני 2026 (IDT)


&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1781412276484&quot; /&gt;</text>
      <sha1>t8n40vpfw7y3uerb1d61haotsp540dx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י על תהלים קיא ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744263</id>
    <revision>
      <id>3019710</id>
      <timestamp>2026-06-14T06:13:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לביא82</username>
        <id>39705</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{ניווט לקטע ברש&quot;י|תהלים|קיא|ו}}&lt;/noinclude&gt; {{צ|כח מעשיו הגיד לעמו}} - כשנתן להם נחלת גוים הודיעם כחו וגבורתו, ומדרש תנחומא כתב לישראל מעשה בראשית להודיעם שהארץ שלו ובידו להושיב בה כל מי שירצה ולעקור אלו ולהושיב אחרים שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם...&quot;</comment>
      <origin>3019710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="565" sha1="r3fhvpok2bf9p1v9ogg408b7788did0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט לקטע ברש&quot;י|תהלים|קיא|ו}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|כח מעשיו הגיד לעמו}} - כשנתן להם נחלת גוים הודיעם כחו וגבורתו, ומדרש תנחומא כתב לישראל מעשה בראשית להודיעם שהארץ שלו ובידו להושיב בה כל מי שירצה ולעקור אלו ולהושיב אחרים שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם שכבשתם ארץ שבעה גוים.

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קיא ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r3fhvpok2bf9p1v9ogg408b7788did0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכט</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744264</id>
    <revision>
      <id>3019719</id>
      <timestamp>2026-06-14T07:50:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naiman</username>
        <id>3188</id>
      </contributor>
      <comment>/* טעות איות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3019719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="222" sha1="hysnic067dp9qeq4fvpl3y7yo75qki2" xml:space="preserve">== טעות איות ==

סעיף ב': &quot;כי לשלג יאמר הוה ארץ&quot; -&gt; &quot;כי לשלג יאמר הוא ארץ&quot; [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:50, 14 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hysnic067dp9qeq4fvpl3y7yo75qki2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/411</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744265</id>
    <revision>
      <id>3019749</id>
      <timestamp>2026-06-14T08:44:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪840  סוף סידור המשנה וחתימתה &lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt; אבל לשונו הוא ״ראב&quot;צ מחייב״ וזה שב רק על לשונו של ר׳ מאיר ״פטור״ אשר שניהם תמוהים כמבואר.  וכן תמוה גם לשון חכמים, ואם הלכו דבריהם על ״שותים על הגת״ היו גם דבריהם צריכים להיות ״וחכמים אומרים שותים על הצונן אב...&quot;</comment>
      <origin>3019749</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4227" sha1="ezae3k2v1e9qdld8a15umyy6acsgx8o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪840

סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
אבל לשונו הוא ״ראב&quot;צ מחייב״ וזה שב רק על לשונו של ר׳ מאיר ״פטור״
אשר שניהם תמוהים כמבואר.

וכן תמוה גם לשון חכמים, ואם הלכו דבריהם על ״שותים על הגת״ היו
גם דבריהם צריכים להיות ״וחכמים אומרים שותים על הצונן אבל לא על החמין״.

אף גם זאת שאם ישובו דבריהם על ״שותים על הגת&quot; אז הי׳ צריך להיות
בדבריהם צונן תחלה.

לאמר שבצונן הדין כן אבל לא בחמין{{שוליים|(עד)}}.

אבל כל לשון המשנה, וכל דברי הגמ׳ על זה פשוטים ומובנים.

כי דברי המשנה במס׳ מעשרות ״שותין על הגת״ זה הוא יסוד המשנה
וענין שלם לעצמו.

ולא קאי כלל על מזיגה ולא דברו מזה כי אם דין שמותר לשתות על
הגת, ואין חוששים שמא יוציא חוץ לגת, שזה קובע למעשר.

והן דברי המשנה בעירובין לפרש יחד גם דברי המשנה במעשרות‪.‬‬
‫״לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים וכו׳ אלא אם הבנים‬
‫ראשו ורובו למקום שהוא שותה ו כ ן ב גת &quot; ‪.‬‬
‫והן דברי הגמ׳ ’בעירובין לפרש דברי המשנה שם ״רבא אמר לענין מעשר‬
‫וכן אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת וכו׳״‪.‬‬
‫ובדור האהרון להתנאים בימי שלפי השמד נחלקו ר׳ מאיר ור׳ אלעזר ברי‬
‫צדוק וחכמים‪ ,‬בדין יזה של יםוד המשנה{{שוליים|(עה)}} איך הדין במזיגה‪.‬‬
‫אם דין המשנה ״שותין על הגת״ הוא דוקא יין לבד או גם במזיגה‪ ,‬ואם‬
‫מזינת צונן לבד או נם מזינת חמין‪ ,‬והוא לגמרי ענין לעצמו ועל כן בא לשונם כן‪:‬‬
‫״בין על החמין בין על הצונן‪.‬פטור דברי ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק‬
‫מ ח י י ב וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פ ט ו ר ‪.‬‬
‫כי בהיות כל זה ענין לעצמו ומחלוקתם אם מזינה קובעת או לא‪ ,‬בא■ אצל‬

‫כולם פטור וחייב‪.‬‬
‫ובימי סוף סידור המשנה או בחתימתה נקבעו הדברים כן בכל לשונם כמו‬
‫•‬
‫שהוא אצל יסוד המשנה‪.‬‬
‫והדברים מאירים ומעידין על עצמם‪.‬‬
‫ובנמ׳ במס׳ עידובין ושבת הובא שם כל המשנה אף שלענין הדברים■ שם‬
‫נדרש רק עצם הדין של ״שותין על הגת'״ מפני הסיום בדברי חכמים ״מפני‬
‫שמחזיר את המותר&quot; שזה הוא טעם יסוד ־המשנה‪.‬‬

------------------

{{שולייםלמטה|(עד)}} ובמשגה שבירושלמי ובגט׳ עידובין■ שהובא משנה זו נאמר שם תחת ״פפור׳‬
‫בדברי ר׳ מאיר ״ופטור״‪.‬‬
‫אבל הוא רק הגהה‪ ,‬וכמו שהוא במשנה שבמשניות ״פטור״ כן צייד להיות‪.‬‬
‫כי ימה יועיל להגיה ״ופטור״ למען ילכו הדבדים יחד‪ ,‬והלא ״שותין על הגת״ הוא הרבה‬
‫יותר מפטור‪.‬‬
‫וכב^־ הערנו בפנים שגם כל לשון המשנה תמוה גם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק גם בדברי‬
‫^‬
‫הבמים‪.‬‬
‫וכי גם כל ענין דברי הגט׳ בעירובין ומס׳ שכת לא יעלו לפי זה‪.‬‬

{{שוליים|(עה)}} כבר נתבאר לנו שהרבה דיני ופירושי יסוד המשנה נתבארו אז יחד עם זקן
הדור ר׳ אלעזר בר׳ צדוק.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ezae3k2v1e9qdld8a15umyy6acsgx8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019814</id>
      <parentid>3019749</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3019814</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4012" sha1="o8snn6ra9lavwndb4adadza09r21p0u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪840

סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
אבל לשונו הוא ״ראב&quot;צ מחייב״ וזה שב רק על לשונו של ר׳ מאיר ״פטור״
אשר שניהם תמוהים כמבואר.

וכן תמוה גם לשון חכמים, ואם הלכו דבריהם על ״שותים על הגת״ היו
גם דבריהם צריכים להיות ״וחכמים אומרים שותים על הצונן אבל לא על החמין״.

אף גם זאת שאם ישובו דבריהם על ״שותים על הגת&quot; אז הי׳ צריך להיות
בדבריהם צונן תחלה.

לאמר שבצונן הדין כן אבל לא בחמין{{שוליים|(עד)}}.

אבל כל לשון המשנה, וכל דברי הגמ׳ על זה פשוטים ומובנים.

כי דברי המשנה במס׳ מעשרות ״שותין על הגת״ זה הוא יסוד המשנה
וענין שלם לעצמו.

ולא קאי כלל על מזיגה ולא דברו מזה כי אם דין שמותר לשתות על
הגת, ואין חוששים שמא יוציא חוץ לגת, שזה קובע למעשר.

והן דברי המשנה בעירובין לפרש יחד גם דברי המשנה במעשרות.

״לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים וכו׳ אלא אם הכניס
ראשו ורובו למקום שהוא שותה '''וכן בגת'''&quot;.

והן דברי הגמ׳ בעירובין לפרש דברי המשנה שם ״רבא אמר לענין מעשר
וכן אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר דתנן שותין על הגת וכו'״.

ובדור האחרון להתנאים בימי שלפי השמד נחלקו ר׳ מאיר ור׳ אלעזר בר'
צדוק וחכמים, בדין זה של יסוד המשנה{{שוליים|(עה)}} איך הדין במזיגה.

אם דין המשנה ״שותין על הגת״ הוא דוקא יין לבד או גם במזיגה, ואם
מזיגת צונן לבד או גם מזיגת חמין, והוא לגמרי ענין לעצמו ועל כן בא לשונם כן:

״בין על החמין בין על הצונן פטור דברי ר׳ מאיר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק
'''מחייב''' וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן '''פטור'''.

כי בהיות כל זה ענין לעצמו ומחלוקתם אם מזיגה קובעת או לא, בא אצל
כולם פטור וחייב.

ובימי סוף סידור המשנה או בחתימתה נקבעו הדברים כן בכל לשונם כמו
שהוא אצל יסוד המשנה.

והדברים מאירים ומעידין על עצמם.

ובגמ׳ במס׳ עירובין ושבת הובא שם כל המשנה אף שלענין הדברים שם
נדרש רק עצם הדין של ״שותין על הגת״ מפני הסיום בדברי חכמים ״מפני
שמחזיר את המותר&quot; שזה הוא טעם יסוד המשנה.
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נא/&gt;
{{שולייםלמטה|(עד)}} ובמשנה שבירושלמי ובגמ׳ עירובין שהובא משנה זו נאמר שם תחת &quot;פטור&quot;
בדברי ר׳ מאיר ״ופטור״.

אבל הוא רק הגהה, וכמו שהוא במשנה שבמשניות ״פטור״ כן צריך להיות.

כי מה יועיל להגיה ״ופטור״ למען ילכו הדברים יחד, והלא ״שותין על הגת״ הוא הרבה
יותר מפטור.

וכבר הערנו בפנים שגם כל לשון המשנה תמוה גם בדברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק גם בדברי
חכמים.

וכי גם כל ענין דברי הגמ׳ בעירובין ומס׳ שבת לא יעלו לפי זה.

{{שוליים|(עה)}} כבר נתבאר לנו שהרבה דיני ופירושי יסוד המשנה נתבארו אז יחד עם זקן
הדור ר׳ אלעזר בר׳ צדוק.

&lt;קטע סוף=הערות נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o8snn6ra9lavwndb4adadza09r21p0u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744266</id>
    <revision>
      <id>3019789</id>
      <timestamp>2026-06-14T10:15:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-34973-52</username>
        <id>45802</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 61), התשפ״א–2020  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשפ״א, 98|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 61)|https://fs.knesset.gov.il//23/law/23_lsr_590500.pdf)).  __TOC__  @ 1. הוספת סעיפים 16ב ו־16ג : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))  @ 2. החלפת סעיף 21ג : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))  @ 3...&quot;</comment>
      <origin>3019789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3674" sha1="m02ym5o0dhc0mnuehm6nw1nkf2sxw84" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 61), התשפ״א–2020

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשפ״א, 98|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 61)|https://fs.knesset.gov.il//23/law/23_lsr_590500.pdf)).

__TOC__

@ 1. הוספת סעיפים 16ב ו־16ג
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 2. החלפת סעיף 21ג
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 3. תיקון סעיף 21ד
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 4. תיקון סעיף 22ג
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 5. תיקון סעיף 23
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 6. הוספת תוספת שישית
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

@ 7. תחילה
: ((הוראת התחילה התייחסה לסעיפים 1, 4(1) ו־6 לחוק זה.))

@ 8. דיווח לכנסת
: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על יישומו של חוק זה, בעניינים אלה ובמועדים כמפורט לצדם:
:: (1) התקדמות ההליכים להקמת המאגר כאמור בסעיף 16ב(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה – אחת לשישה חודשים, החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) ועד למועד שבו יודיע הממונה לוועדת הכלכלה של הכנסת כי הושלמו ההליכים להקמת המאגר;
:: (2) מספר הצווים המינהליים להפסקת הפרה שהוצאו לפי סעיף 21ג לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, מהות ההפרה שבשלה הוצא כל צו, נסיבות ההפרה וההוראה שניתנה לעוסק בצו, בחלוקה לפי צווים שהוצאו לפני שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב) של אותו סעיף, וצווים שהוצאו לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות כאמור – אחת לשנה במשך ארבע שנים, החל מיום כ״ז בכסלו התשפ״ב (1 בדצמבר 2021);
:: (3) סך כל מספרי הטלפון שצרכנים ביקשו להוסיף למאגר וסך כל מספרי הטלפון שצרכנים ביקשו להסיר מהמאגר כאמור בסעיף 16ב(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה – אחת לשנה במשך ארבע שנים, החל מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022);
:: (4) מספר העיצומים הכספיים שהוטלו לפי החוק וסכומם –
::: (א) לפי סעיף 22ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, בהתייחס, בין היתר, למהות ההפרה שבשלה הוצא הצו כאמור באותו סעיף – אחת לשנה במשך ארבע שנים, החל מיום כ״ז בכסלו התשפ״ב (1 בדצמבר 2021);
::: (ב) לפי סעיף 22ג(ב)(16ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, בהתייחס, בין היתר, למקרים ולנסיבות המנויים בתוספת השישית לחוק העיקרי, כנוסחה בחוק זה – אחת לשנה במשך ארבע שנים, החל מיום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024).

* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''עמיר פרץ'''&lt;br&gt;שר הכלכלה והתעשייה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>m02ym5o0dhc0mnuehm6nw1nkf2sxw84</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744267</id>
    <revision>
      <id>3019790</id>
      <timestamp>2026-06-14T10:17:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשפ״ד, 1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il//25/law/25_lsr_4642902.pdf)).  __TOC__  == פרק א': תיקון חוק הגנת הצרכן...&quot;</comment>
      <origin>3019790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2837" sha1="h9b38a9mswq4f1ex84hytqcgoti5d22" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשפ״ד, 1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il//25/law/25_lsr_4642902.pdf)).

__TOC__

== פרק א': תיקון חוק הגנת הצרכן ==

@ 1. תיקון חוק הגנת הצרכן – מס׳ 68
: ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.))

== פרק ב': תיקון חוק שירותי תשלום ==

@ 2. תיקון חוק שירותי תשלום – מס׳ 3
: ((הנוסח שולב בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.))

== פרק ג': תיקון חוק ההוצאה לפועל ==

@ 3. תיקון חוק ההוצאה לפועל – מס׳ 76
: ((הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.))

@ 4. תחילה
: ((הוראת התחילה קבעה את יום תחילתו של החוק ואת סמכות שר הכלכלה והתעשייה לדחות את מועד התחילה בצו.))

@ 5. דיווח לכנסת – הוראת שעה
: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, עד ל־1 ביוני בכל שנה, במשך חמש שנים החל מתום השנה הקלנדרית שבה חל יום תחילתו של חוק זה, על העניינים המפורטים להלן לגבי הודעות הקביעה שמסר לפי הוראות פרק ה׳2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, כנוסחו בחוק זה (להלן – הדין החדש), בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ועל קשיים ביישום הוראות של חוק זה, אם ישנם:
:: (1) מספר הודעות הקביעה;
:: (2) פרטים על אודות מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה וכן פרטים על אודות העוסק המפר;
:: (3) אם קבע כי עוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתאם להוראות סעיף 22לו לדין החדש – גם פרטים כאמור בפסקה (2) לגבי בעל הזיקה, בציון הנסיבות שהתקיימו לגבי הפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה שבשלהן ניתנה לגביו הודעת הקביעה.

* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ניר ברקת'''&lt;br&gt;שר הכלכלה והתעשייה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>h9b38a9mswq4f1ex84hytqcgoti5d22</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019793</id>
      <parentid>3019790</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T10:37:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3019793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3023" sha1="hsxt1vi6ju4tejd5p3m31ej8dfv8m4p" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024

&lt;מאגר תיקון 2216839&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשפ״ד, 1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)).

== פרק א': תיקון [[חוק הגנת הצרכן]] ==

@ 1. &lt;!-- תיקון מס׳ 68 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].))

== פרק ב': תיקון [[חוק שירותי תשלום]] ==

@ 2. &lt;!-- תיקון מס׳ 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019]].))

== פרק ג': תיקון [[חוק ההוצאה לפועל]] ==

@ 3. &lt;!-- תיקון  מס׳ 76 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967]].))

@ 4. תחילה
: תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); ואולם, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על תשעה חודשים.

@ 5. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, עד ל-1 ביוני בכל שנה, במשך חמש שנים החל מתום השנה הקלנדרית שבה חל יום תחילתו של חוק זה, על העניינים המפורטים להלן לגבי הודעות הקביעה שמסר לפי הוראות [[=הדין החדש|פרק ה'2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], כנוסחו בחוק זה (להלן - הדין החדש), בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ועל קשיים ביישום הוראות של חוק זה, אם ישנם:
: (1) מספר הודעות הקביעה;
: (2) פרטים על אודות מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה וכן פרטים על אודות העוסק המפר;
: (3) אם קבע כי עוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתאם להוראות [[סעיף 22לו לדין החדש]] - גם פרטים כאמור בפסקה (2) לגבי בעל הזיקה, בציון הנסיבות שהתקיימו לגבי הפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה שבשלהן ניתנה לגביו הודעת הקביעה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* ניר ברקת שר הכלכלה והתעשייה
* יריב לוין שר המשפטים
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>hsxt1vi6ju4tejd5p3m31ej8dfv8m4p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744268</id>
    <redirect title="צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987" />
    <revision>
      <id>3019806</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]]</comment>
      <origin>3019806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="eq962ge1bsnxb0fft2rcbvojxp22jn9" xml:space="preserve">#הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]]</text>
      <sha1>eq962ge1bsnxb0fft2rcbvojxp22jn9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744269</id>
    <redirect title="צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990" />
    <revision>
      <id>3019807</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:15:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]]</comment>
      <origin>3019807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr" xml:space="preserve">#הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]]</text>
      <sha1>kke33kadjge7v4r8n5t4o1opknupazr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744270</id>
    <revision>
      <id>3019812</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:31:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|זה הכוונה שייך בשעה שאומרים שלש עשרה מדות לכל דבור ודבור}}{{ש}} {| |- |יְיָָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;אני הוא קודם שיחטא |- |יְיָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;אני הוא לאחר שיחטא וישוב |- |אֵל || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;מידת הרחמים אפילו לכותי |- |רַחוּם || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;למי שיש לו זכות |- |וְחַנּו...&quot;</comment>
      <origin>3019812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1114" sha1="ardx7jmti2j2h31zjk6yoc096yldpre" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|זה הכוונה שייך בשעה שאומרים שלש עשרה מדות לכל דבור ודבור}}{{ש}}
{|
|-
|יְיָָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;אני הוא קודם שיחטא
|-
|יְיָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;אני הוא לאחר שיחטא וישוב
|-
|אֵל || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;מידת הרחמים אפילו לכותי
|-
|רַחוּם || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;למי שיש לו זכות
|-
|וְחַנּוּן || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;למי שאין לו זכות
|-
|אֶרֶךְ אַפַּיִם || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;מאריך אף לרשעים אולי ישובו
|-
|וְרַב חֶסֶד || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;לצריכים
|-
|וֶאֱמֶת || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;לשלם שכר טוב לעושי רצונו
|-
|נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;כשאדם עושה טוב
|-
|נֹשֵׂא עָוֹן || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;לעושה במזיד
|-
|וָפֶשַׁע || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;המורדים להכעיס
|-
|וְחַטָּאָה || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;העושים בשגגה 
|-
|וְנַקֵּה || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;לשבים
|-
|}</text>
      <sha1>ardx7jmti2j2h31zjk6yoc096yldpre</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3019813</id>
      <parentid>3019812</parentid>
      <timestamp>2026-06-14T11:33:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3019813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1282" sha1="39o0robea5n0wrawdlqdgwzxlgv5ydg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|זה הכוונה שייך בשעה שאומרים שלש עשרה מדות לכל דבור ודבור}}{{ש}}
{|
|-
|יְיָָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|אני הוא קודם שיחטא}}
|-
|יְיָ || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|אני הוא לאחר שיחטא וישוב}}
|-
|אֵל || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|מידת הרחמים אפילו לכותי}}
|-
|רַחוּם || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|למי שיש לו זכות}}
|-
|וְחַנּוּן || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|למי שאין לו זכות}}
|-
|אֶרֶךְ אַפַּיִם || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|מאריך אף לרשעים אולי ישובו}}
|-
|וְרַב חֶסֶד || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|לצריכים}}
|-
|וֶאֱמֶת || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|לשלם שכר טוב לעושי רצונו}}
|-
|נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|כשאדם עושה טוב}}
|-
|נֹשֵׂא עָוֹן || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|לעושה במזיד}}
|-
|וָפֶשַׁע || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|המורדים להכעיס}}
|-
|וְחַטָּאָה || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|העושים בשגגה}}
|-
|וְנַקֵּה || ||&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{שמאל|לשבים}}
|-
|}</text>
      <sha1>39o0robea5n0wrawdlqdgwzxlgv5ydg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/412</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744271</id>
    <revision>
      <id>3019815</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:38:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬  ‫תכא &lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt; ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו במשנה דמעשרות רק בעירובין.&quot;  אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר&quot;ש במעשרות שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזי...&quot;</comment>
      <origin>3019815</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4306" sha1="k9s1mlncfofh0x3f66egw5csf49ewnr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬

‫תכא
&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו
במשנה דמעשרות רק בעירובין.&quot;

אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר&quot;ש במעשרות
שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזיר את המותר
ופירוש הוא.&quot;

וכן הדבר שזה פירנש הוא‪ ,‬אבל לא פירוש מאחד האחרונים שנכתב על‬
‫הגליון‪-‬ובא בטעות בפנים כי אם פירוש שלמדו כבר התנאים יחד עם יסוד המשנד‪..‬‬
‫ולפנינו בדברינו בחתומת המשנה יבואר כל ענין הדבר הזה אשר הוא‬
‫‪.‬‬
‫במקומות הרבד‪ .‬מאד‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 592‬כי ביהוד בסדר זרעים וטהרות הביאו‬
‫הדברים בכל צביונם‪ .‬לבארם מפני שהחליטו לבלי לסדר סדר של נמרא שם‪.‬‬
‫ובפרט במקום הזה אשר יכלו לכלול כל זה בקצרדי‪ ,‬ועל כן הביאו כל‪.‬‬
‫■‬
‫הדבר כמו שהוא‪.‬‬
‫ובפסחים ם״נ מ*ז ואחר זה משנה ח׳ באו אחר זה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה‬
‫‪,‬‬
‫וחכמים לבארם ובא שם‪:‬‬
‫״ההולך לשחוט את פסחו וכו׳ אם יכול לחזור ולבער וכו׳ ואם לאו‬
‫מבטלו בלבו וכו׳ וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיקז בידו בשר קדש אם עבר‬
‫י‬
‫צופים וכו׳ ואם לאו חוזר וכו׳‪.‬‬
‫ו ע ד כ ‪ fe‬ה ה ן ח ו ז ר י ן ר׳ מאיר אומר זה וזה )חמ^י ובשר קדש(‬
‫בכביצד‪ .‬ר׳ יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בבזית וחמץ‬
‫בכביצד‪,‬״‪.‬‬

‫&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;

‫פרס נ״ב‪.‬‬

&lt;קטע התחלה=פרק נב/&gt;
‫ובמס׳ מקואות פיז מ׳־א בא בדברי יסוד המשנה‪:‬‬
‫״יש מעלין את המקור‪ .‬ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא‬
‫פוסלין‪ ,‬אלו מעלין ולא פוסלין השלג ודיברד וד‪.‬כםור ודיגליד וד‪.‬מלח וד‪.‬טיט‬
‫ה נ ר ו ק וכו׳‪.‬״ ־‬
‫ועל דין יסוד המשנד‪ ,‬נחלקו ר׳ אליעזר ו ד יהושע והתנאים מדור האחרון‪,‬‬
‫'‬
‫ובא בפרק ב׳ משנד‪ ,‬י׳‪■:‬‬
‫״מקוד‪ .‬שיש בד‪ .‬ארבעים סאד‪ .‬מים וטיט ר׳ אליעזר אומר מטבילין במים‬
‫ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר במים ובטיט‪ ,‬באיזה טיט מטבילין בטיט‬
‫שד‪.‬מים צפים על נביו‪ ,‬היו המים מצד אחד מודד‪ ,‬דיד‪.‬ושע שמטבילין במים ואין‬
‫מטבילין־בטי‪-‬ט‪ ,‬באיזה טיט אמרו בטיט שד‪.‬קנד‪ ,‬יויד מאליו דברי ר׳ מאיר ר׳ יד‪.‬ודה‬
‫אומר מקום שאין קני‪ ,‬המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שד‪,‬משקולת‬
‫יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ד׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד רי‬
‫אלעזר בר׳ צדוק אומד הנמדד בלוג״‪.‬‬
‫וכבר הרגישו בזה נם רבותינו בעלי ־התום׳ שכל זד‪ .‬קאי על דין טיט הנרוק‬
‫שביסוד המשני‪ .‬וכתבו בזבחים ד* כיב בדיה למעוטי ‪:‬‬
‫ ״נראד‪ .‬דט*ט הנדוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו ודגי תנן‬‫במס׳ מקואות פיב מ״י מקור‪ .‬שיש בו ארבעים סאד‪ .‬מים וטיט ד׳ אליעזר אומר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k9s1mlncfofh0x3f66egw5csf49ewnr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744272</id>
    <revision>
      <id>3019816</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018  &lt;מאגר 2073356&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס״ח תשע״ח, 732|חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל|20:502711)); ((תשפ״ו, 614|תי...&quot;</comment>
      <origin>3019816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18446" sha1="21nsm151g4jfs0j0vr5rrys4bt7kb5x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018

&lt;מאגר 2073356&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס״ח תשע״ח, 732|חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל|20:502711)); ((תשפ״ו, 614|תיקון|25:13479239)). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ״ו --&gt;

__TOC__

@ 1. מטרת החוק (תיקון: תשפ״ו)
: חוק זה מטרתו להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור, באמצעות קביעת הוראות לעניין הקפאה של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום ולשפות את המדינה ואת נפגעי הטרור בשל הנזק שנגרם מפעילות טרור.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ״ו)
: בחוק זה –
:- ”הוראות חוקי היישום“ – הוראות [[פרק ה' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994]], והוראות [[פרק ב' לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ה–1995]];
:- ”ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי“ – כמשמעותה [[בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק המאבק בטרור“ – [[חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016]];
:- ”כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור“ – כסף או שווה כסף, ששילמה הרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, לכל אחד מאלה:
:: (1) לפעיל טרור, בתקופת מאסרו או מעצרו או לאחר שחרורו, או לבני משפחתו, בשל היותו פעיל טרור;
:: (2) לאסיר או לעצור, שאינו פעיל טרור, בתקופת מאסרו או מעצרו או לאחר שחרורו, או לבני משפחתו, בשל ביצוע או ניסיון לביצוע של עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור;
:- ”המפקד הצבאי באזור“ – מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון;
:- ”פעיל טרור“ – כל אחד מאלה:
:: (1) מי שהורשע בעבירה מהעבירות כמפורט להלן או שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור:
::: (א) עבירת טרור כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]];
::: (ב) עבירה לפי [[פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948]], [[חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005]], או [[תקנה 84]] או [[85 לתקנות ההגנה (שעת חירום)]], כנוסחם ערב ביטולם [[בחוק המאבק בטרור]], או עבירת ביטחון כהגדרתה [[בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]], כנוסחו ערב ביטולו [[בחוק המאבק בטרור]];
:: (2) מי שמוחזק במעצר לפי [[חוק סמכויות שעת־חירום (מעצרים), התשל״ט–1979]];
:: (3) מי שהורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו [[בתקנות ההגנה (שעת חירום)]], בעבירה לפי [[חלק ג' לתקנות האמורות]];
:: (4) מי שהורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)]] בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או [[בתקנות ההגנה (שעת חירום)]] כתוקפן באזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)]], או מי שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור;
:: (5) מי שמוחזק במעצר לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות [[פרק ט' לצו בדבר הוראות ביטחון]];
:: (6) מי שמוחזק מכוח צו כליאה או מכוח הוראת כליאה זמנית, שהוצאו לפי הוראות [[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002]];
:: (7) מי שביצע עבירה מהעבירות כאמור בפסקה (1) או (4) ולא הועמד לדין בשלה, או שנהרג במהלך ביצוע עבירה כאמור או במהלך ניסיון לביצועה או הכנה לה;
:- ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – [[צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש״ע–2009]], שהוציא המפקד הצבאי באזור, כתוקפו מעת לעת;
:- ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)]];
:- ”תקנות ההגנה (שעת חירום)“ – [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
:- ”תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)“ – [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
:- ”השר“ – שר הביטחון.

@ 3. דיווח שנתי בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור
: (א) השר יביא לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, בתום כל שנה, דין וחשבון המפרט נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, באותה שנה (בסעיף זה – דוח).
: ((דוחות לפי סעיף 3(א) מפורסמים [[באתר המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור]].))
: (ב) בוצעה בשנה שקדמה למתן הדוח הקפאת כספים לפי הוראות סעיף 4, יכלול הדוח, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), נתונים בדבר השפעת ההקפאה כאמור בהיבטי ביטחון לאומי ויחסי החוץ של המדינה.
: (ג) השר יציג את הדוח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ד) השר יפרסם את הדוח לאחר אישורו על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ואולם רשאי הוא שלא לפרסם מידע מתוכו שיש בגילויו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.

@ 4. הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה
: (א) מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, יוקפא בכל חודש, סכום השווה לחלק השנים עשר מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור בשנה הקודמת, בהתאם לדוח לגבי אותה שנה כפי שאושר בידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 3(א).
: (ב) הביא השר לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח כאמור בסעיף 3, ולפיו לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור בשנה שאליה מתייחס הדוח, רשאית ועדת השרים להחליט על העברת הכספים שהוקפאו לפי סעיף קטן (א), לרשות הפלסטינית, כולם או חלקם; החלטת ועדת השרים לפי סעיף קטן זה תפורסם לציבור.

@ 5. ניכוי כספים בשל נזקי טרור (תיקון: תשפ״ו)
: (א) שר האוצר יגיש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, עד 28 בפברואר בכל שנה, דוח שבו יפורטו כל אלה:
:: (1) סך התגמולים החודשיים ששולמו בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בשל פגיעות איבה שביצעו מתוגמלי טרור;
:: (2) סך הפיצויים ששולמו בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בשל נזקי מלחמה שנגרמו עקב פעולות איבה שביצעו מתוגמלי טרור;
:: (3) סך הסכומים שנפסקו לזכות תובעים כאמור בסעיף 2(ד)(2) לחוק פיצויים לדוגמה ונפתחו תיקי הוצאה לפועל לשם גבייתם, סך הסכומים שניתנו לגביהם צווי עיקול זמניים בהליכים כאמור באותו סעיף וסך הסכומים שצווי עיקול זמניים לגביהם בוטלו, והכול לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח;
:: (4) סך הפיצויים שפעילי טרור שהם תושבי האזור חויבו בהם לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, במהלך השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, כלפי נפגעי עבירת טרור, ומהווים חוב כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995;
:: (5) סך הכספים שהוקפאו במצטבר לפי סעיף 4 מיום תחילתו של חוק זה, וטרם נעשה בהם שימוש.
: (ב) לשם הכנת הדוח כאמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) (א) הרשות המאשרת כמשמעותה בסעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תמסור לשירות הביטחון הכללי את רשימת נפגעי האיבה שנפגעו בפגיעות איבה ובאילו פגיעות איבה נפגעו.
::: (ב) שירות הביטחון הכללי יודיע למוסד לביטוח לאומי אילו מפגיעות האיבה בוצעו בידי מתוגמל טרור, ובלבד שאין במסירת מידע כאמור כדי לחשוף מידע מודיעיני או לשבש הליכי חקירה או משפט.
::: (ג) המוסד לביטוח לאומי יחשב, על בסיס הנתונים שקיבל לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב), את סך התגמולים החודשיים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ויעביר למשרד האוצר את הנתונים כאמור;
:: (2) שירות הביטחון הכללי יעביר לרשות המסים בישראל את המידע שמסר למוסד לביטוח לאומי לפי פסקה (1)(ב), ובלבד שאין במסירת מידע כאמור כדי לחשוף מידע מודיעיני או לשבש הליכי חקירה או משפט; רשות המסים בישראל תחשב, על בסיס הנתונים שקיבלה כאמור, את סך הפיצויים ששולמו כאמור בסעיף קטן (א)(2) ותעביר למשרד האוצר את הנתונים כאמור;
:: (3) בית משפט שנתן פסק דין כאמור בסעיף קטן (א)(3) יעביר העתק מפסק הדין למשרד האוצר; מערכת ההוצאה לפועל תעביר את רשימת תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד הרשות הפלסטינית כאמור באותו סעיף קטן ותיקי בית המשפט שבעקבותיהם נפתחו אותם תיקי ההוצאה לפועל, לרבות סכום החוב העדכני, למשרד האוצר;
:: (4) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יעביר למשרד האוצר את סך החובות העדכניים בשל פיצויים כאמור בסעיף קטן (א)(4).
: (ג)(1) אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור לפי סעיף 3, תקבע הוועדה, עד 31 במרץ בכל שנה, סכום נוסף על הסכום שהוקפא לפי סעיף 4, שינוכה בכל שנה מהכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, לשם שיפוי בשל הוצאות שנגרמו מנזקי הטרור על בסיס המידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), ובלבד שלא יעלה על סכום הניכוי המרבי.
:: (2) בטרם תקבע את סכום הניכוי, תשמע ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי את עמדת גורמי הביטחון, ובהחלטתה תביא בחשבון, בין השאר, את הדוח בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור לפי סעיף 3, את מדיניות התשלומים של הרשות הפלסטינית ואת הסכום שהוקפא לפי סעיף 4, וכן תשקול ענייני חוץ וביטחון.
:: (3) ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקבע בהחלטתה את אופן פריסת הניכוי לפי סעיף זה לאורך השנה.
: (ד) הסכום שקבעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף קטן (ג) יועבר לאוצר המדינה; ואולם –
:: (1) נוכחה ועדת השרים כי על יסוד המידע שנמסר לה לפי סעיף קטן (א)(4), יש חובות בשל אי־תשלום פיצויים לנפגעי עבירות טרור, תורה על העברת הסכום הדרוש למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לשם תשלום החובות האמורים, בסכום שלא יעלה על הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג);
:: (2)(א) נוכחה ועדת השרים כי סכום הכספים שהוקפאו לפי סעיף 4 נמוך מההפרש שבין סך הסכומים שנפסקו לזכות תובעים והסכומים שנקבעו לגביהם צווי עיקול זמניים ובין סך הסכומים שצווי עיקול זמניים לגביהם בוטלו (בסעיף זה – סכום התביעות), והכול כאמור בסעיף קטן (א)(3), תורה על צירוף הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג), למעט הסכום כאמור בפסקה (1), לסכומים שהוקפאו כאמור.
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), עלה הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג) על ההפרש בין סכום התביעות ובין סכום הכספים שהוקפאו לפי סעיף 4, תורה על צירוף סכום בגובה ההפרש האמור לסכומים שהוקפאו כאמור.
: (ה) החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף זה יובאו לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך לאחר הינתנן.
: (ו) בסעיף זה –
:- ”האזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
:- ”התקפה“ – כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]];
:- ”חוק מס רכוש וקרן פיצויים“ – [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]];
:- ”חוק פיצויים לדוגמה“ – [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024]];
:- ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970]];
:- ”מתוגמל טרור“ – אזרח או תושב ישראל או תושב האזור, שבהתאם למדיניות התשלומים של הרשות הפלסטינית, יש יסוד סביר להניח שהיא משלמת לו או לבן משפחתו כספים בזיקה לטרור;
:- ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו בסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, למעט נזק שנגרם מהתקפה;
:- ”סכום הניכוי המרבי“ – סכום הכולל את שני אלה:
:: 25% מהסכום שדווח לפי סעיף קטן (א)(1),
:: ו־100% מהסכום שדווח לפי סעיף קטן (א)(2);
:- ”פגיעת איבה“ – פגיעה כאמור בפסקאות (1) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, למעט פגיעה שנגרמה מהתקפה;
:- ”תגמול חודשי“ – תגמול המשתלם בהתאם להוראות פרק שני לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, או בהתאם להוראות סעיפים 4, 4א ו־4ג לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], כפי שהוחלו על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

@ 6. דיווח על כספים שהוקפאו בשל העברת כספים לרצועת עזה (תיקון: תשפ״ו)
: שר האוצר ידווח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על סך הכספים שהוקפאו מהכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם לחוקי היישום, כנגד כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשע״ח (2 ביולי 2018).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* ראובן ריבלין נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>21nsm151g4jfs0j0vr5rrys4bt7kb5x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744273</id>
    <revision>
      <id>3019817</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:43:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ח-2008  &lt;מאגר 2000611&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ח, 236|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|17:300873)), ((390|תיקון|17:300877)).   == פרק א': מ...&quot;</comment>
      <origin>3019817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10588" sha1="jire3dwsv3vchxjz70ufh4yl0tqe0ui" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר 2000611&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ח, 236|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|17:300873)), ((390|תיקון|17:300877)).


== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לשם שיפור מצבם הכלכלי של קשישים נזקקים, ולקבוע הסדרים לסיוע לניצולי שואה.

== פרק ב': הבטחת הכנסה ==

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ח) &lt;!-- תיקון חוק הבטחת הכנסה - מס' 32 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] (להלן - חוק הבטחת הכנסה).))

@ 3. תיקון חוק הבטחת הכנסה - תחילה ותחולה
: תחילתה של התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בפרק זה, ביום כ&quot;ה באדר ב' התשס&quot;ח (1 באפריל 2008), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

== פרק ג': סיוע לניצולי שואה ==

@ 4. &lt;!-- תיקון חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים - מס' 2 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - חוק ההטבות).))

@ 5. תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה
: (א) תחילתו של חוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה).
: (ב) מי שערב יום התחילה היה מוכר בידי הרשות המוסמכת כמי שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה &quot;ניצול שואה נזקק&quot;, שבסעיף 1 לחוק ההטבות, כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו עליו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) לגבי מי שמקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, כי מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 4 רישה לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה;
:: (2) לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, כי מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה;
:: (3) לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, כי מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 5א(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקצבה חודשית לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בעד התקופה שתחילתה ביום י&quot;ט בתשרי התשס&quot;ח (1 באוקטובר 2007), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות האמורות בסעיף 3(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, וזאת על אף הוראות סעיף 6א לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה:
::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(2);
::: (ב) הוא הגיש בקשה לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, לקבלת ההטבות האמורות, עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), או שהגיש בקשה כאמור לאחר מועד זה וקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם נמנע ממנו להגיש את הבקשה עד המועד האמור, והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות סעיף 2 האמור, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבות האמורות;
:: (2) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקבלת הנחה בארנונה, לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות, לפי סעיפים 3(ב)(3) ו-(4), 4(2) ו-(3) או 5(א)(1) לחוק ההטבות, כנוסחם בפרק זה, לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת הטבה כאמור:
::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי העניין;
::: (ב) הוא הגיש בקשה, לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות סעיף 2 האמור, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה;
:: (3) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות לפי סעיף 5א(ב)(1) או (2) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות כאמור:
::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(3);
::: (ב) הוא הגיש בקשה, לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות סעיף 2 האמור, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה;
:: (4) מי שזכאי למענק הטבות לפי סעיפים 5(א)(1) או 5א(ב)(2) לחוק ההטבות, כנוסחם בפרק זה, בעד שנת 2008, אינו זכאי למענק הטבות לפי סעיף 5 לחוק ההטבות, כנוסחו ערב יום התחילה, בעד אותה שנה;
:: (5) תחילתם של סעיפים 3(ב)(2) ו-4(1) לחוק ההטבות, כנוסחם בפרק זה, ביום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009); לא תשולם קצובת הבראה ונופש לפי הסעיפים האמורים בעד התקופה שקדמה ליום תחילתם.
: (ד) בשנת 2008 יקראו את סעיף 5(א)(1) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, כך שבמקום &quot;ב-1 בינואר של כל שנה&quot; יבוא &quot;ב-1 באפריל 2008&quot;.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ההסכם עם גרמניה&quot; ו&quot;הרשות המוסמכת&quot; - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה.

@ 6. הסדר זמני לתשלום לניצולי שואה ששהו במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך
: (א) בסעיף זה, &quot;ההסדר הזמני&quot; - הסדר למתן הטבה לניצולי שואה זכאים יוצאי מחנות וגטאות, לפי החלטת הממשלה מס' 2898 מיום כ&quot;ח בטבת התשס&quot;ח (6 בינואר 2008).
: (ב) תוקף ההסדר הזמני יפוג ביום התחילה.
: (ג) מי שהוכר לפי ההסדר הזמני כזכאי להטבה, יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בלא צורך בהגשת בקשה לפי סעיף 2 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; לעניין זה, &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כהגדרתה בסעיף 5(ה).
: (ד) שולמו לזכאי להטבות לפי ההסדר הזמני, לא ישולמו לו אותן הטבות, לפי חוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, בעד אותה תקופה.
: (ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה שניתנה מכוח ההסדר הזמני רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים, ויחולו הוראות סעיף 6 לחוק ההטבות; נפתח הליך בבית משפט בעניין החלטה כאמור לפני יום התחילה, יעביר בית המשפט את הדיון בהליך האמור לוועדת העררים בהתאם להוראות סעיף 6 האמור, אלא אם כן החליט אחרת.
: (ו) הוראות סעיף 8א לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, יחולו גם על הטבה שניתנה לפי ההסדר הזמני.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ו באדר א' התשס&quot;ח (3 במרס 2008); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 358, מיום י&quot;ד בשבט התשס&quot;ח (21 בינואר 2008), עמ' 346.

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט ראש הממשלה
* רוני בר-און שר האוצר
* יצחק הרצוג שר הרווחה והשירותים החברתיים
* שמעון פרס נשיא המדינה
* דליה איציק יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>jire3dwsv3vchxjz70ufh4yl0tqe0ui</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שנת הכספים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744274</id>
    <revision>
      <id>3019818</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:45:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק שנת הכספים, התשנ&quot;א-1990  &lt;מאגר 2001243&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;א, 30|חוק שנת הכספים|12:211706)).  __TOC__  @ 1. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]].))  @ 2. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))  @ 3. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]].))  @ 4...&quot;</comment>
      <origin>3019818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3192" sha1="9wxmta9o2khm67speos4rkpv7l5c5fp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שנת הכספים, התשנ&quot;א-1990

&lt;מאגר 2001243&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;א, 30|חוק שנת הכספים|12:211706)).

__TOC__

@ 1. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 2. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))

@ 3. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]].))

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ&quot;א-1961]].))

@ 5. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 6. : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, התשי&quot;ט-1959]].))

@ 7. : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי&quot;ט-1959]].))

@ 8. : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד-1963]].))

@ 9. : ((הנוסח שולב [[בחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 11. הרחבה לחיקוקים אחרים
: שר האוצר רשאי, בהסכמת השר הממונה על ביצועו של חיקוק ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את תקופת שנת הכספים, שנת התקציב, שנת העסקים או מונח כיוצא באלה, המצויינים באותו חיקוק, בהתאם להוראת סעיף 1, לרבות התיאומים הנדרשים כאמור בסעיף 12.

@ 12. הוראות מעבר לשנת 1991
: (א) על אף האמור בסעיף 3(א)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה, התקציב לשנת הכספים 1991 יהיה לתקופה של תשעה חדשים.
: (ב) על אף האמור בכל חיקוק, לרבות חוק זה, הביטוי &quot;שנת כספים&quot;, לצורך שנת 1991, משמעו התקופה מאחד באפריל 1991 עד שלושים ואחד בדצמבר 1991.
: (ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם שר הממונה על ביצועו של חיקוק, לקבוע בתקנות הוראות המתאימות את הוראותיו של אותו חיקוק לשנת הכספים 1991, בהתחשב בתקופתה של שנה זו.

@ 13. הארכת תוקף
: תקפן של תקנות שעת חירום (מיסוי הכנסות פיננסיות מסויימות), התש&quot;ן-1990, מוארך בזה עד יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;א (15 בינואר 1991).

@ 14. תחולה ותחילה
: (א) סעיפים 1 עד 11 יחולו החל בשנת 1992.
: (ב) תחילתו של סעיף 13 ביום כ&quot;ה בכסלו התשנ&quot;א (12 בדצמבר 1990).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה בכסלו התשנ&quot;א (12 בדצמבר 1990).

&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג נשיא המדינה
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* דב שילנסקי יושב ראש הכנסת
* יצחק מודעי שר האוצר</text>
      <sha1>9wxmta9o2khm67speos4rkpv7l5c5fp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744275</id>
    <revision>
      <id>3019820</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:51:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ט-1989  &lt;מאגר 2001214&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ט, 77|חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)|12:210686)).  __TOC__  @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- &quot;שדה תעופה&quot; ו&quot;שדה התעופה אילת&quot; - כמשמעותם [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]]; :- &quot;שדה התעופה החדש&quot; - שדה התעופ...&quot;</comment>
      <origin>3019820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3476" sha1="47z6s2e4ufk18cv0zxfa3ijfqodny5q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ט-1989

&lt;מאגר 2001214&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ט, 77|חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)|12:210686)).

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;שדה תעופה&quot; ו&quot;שדה התעופה אילת&quot; - כמשמעותם [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;שדה התעופה החדש&quot; - שדה התעופה שיוקם בעין עברונה.

@ 2. הוראות מיוחדות
: עד היום שבו יאשר שר התחבורה את שדה התעופה החדש (להלן - יום האישור), יחולו הוראות אלה:
: (1) שדה התעופה אילת יוסיף לשמש כשדה תעופה;
: (2) בשדה התעופה אילת לא יינתנו היתרים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965 (להלן - חוק התכנון) ולא ייעשה שימוש בו אלא למטרות המתיישבות עם המשך פעילותו כשדה תעופה;
: (3) על אף האמור בפסקה (2) לא יינתן היתר להארכת המסלולים בשדה התעופה אילת אלא באישור המועצה הארצית לתכנון ובניה ובהתאם לתנאים שקבעה;
: (4) סעיף 196א ופרק ט' לחוק התכנון, לא יחולו לגבי שדה התעופה אילת;
: (5) בכל השטחים הנכללים בתכניות, שאינם כלולים בשדה התעופה אילת, לא ייעשה שימוש ולא יינתנו היתרים לפי חוק התכנון, אלא בהתאם למגבלות הנוגעות לבטיחות הטיסה ובהתייעצות עם שר התחבורה;
: לעניין זה, &quot;התכניות&quot; - &quot;שינוי מס' 23 לתכנית מיתאר מקומית מס' 101/02/2 אילת מזרח&quot;, שהודעה על הפקדתו פורסמה בילקוט הפרסומים 3479, התשמ&quot;ז, עמ' 2400, ו&quot;שינוי מס' 22 לתכנית מפורטת מס' 114/03/2 מרכז עירוני ראשי לאילת&quot;, שהודעה על הפקדתו פורסמה בילקוט הפרסומים 3504, התשמ&quot;ח, עמ' 374, וכל שינוי בהם או כל תכנית שתבוא במקומם או תשנה אותם.

@ 3. אישור התכניות
: לענין אישור התכניות יחולו הוראות סעיף 109(ב) לחוק התכנון, כאילו היו תכנית ששר הפנים החליט כי היא טעונה אישורו.

@ 4. עדיפות
: הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בתכניות כאמור בסעיף 2(5) או בכל דין אחר.

@ 5. ביטול שדה התעופה אילת
: שדה התעופה אילת יחדל לשמש שדה תעופה במועד שקבע שר התחבורה בצו, שלא יהיה מאוחר מ-60 ימים מיום האישור.

@ 6. ביצוע
: שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 7. תחילה ותוקף
: תחילתו של חוק זה 15 ימים מיום פרסומו ותוקפו עד המועד שקבע שר התחבורה לפי סעיף 5.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;א בתמוז התשמ&quot;ט (24 ביולי 1989).

&lt;חתימות&gt;
* חיים הרצוג נשיא המדינה
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* משה קצב שר התחבורה</text>
      <sha1>47z6s2e4ufk18cv0zxfa3ijfqodny5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744276</id>
    <revision>
      <id>3019822</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:53:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות), התשמ&quot;ה-1985  &lt;מאגר 2001042&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 203|חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)|11:210443)).  @ 1. הפחתת עמלות : לא יחוב אדם בכל עמלה, דמי שמירה או תשלום כיוצא בהם בשל החזקת מניות כמשמעותן בהסדרים לרכישת ניירות ערך בנקאיים ש...&quot;</comment>
      <origin>3019822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1008" sha1="20kbj5ygwg17mn1wsfvapwf65u2chsl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות), התשמ&quot;ה-1985

&lt;מאגר 2001042&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 203|חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)|11:210443)).

@ 1. הפחתת עמלות
: לא יחוב אדם בכל עמלה, דמי שמירה או תשלום כיוצא בהם בשל החזקת מניות כמשמעותן בהסדרים לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסמו בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט&quot;ז בחשון התשמ&quot;ה (23 באוקטובר 1983), שנחסמו בפקדון למשמרת בהתאם להסדר כאמור, אלא בשיעור כולל שאינו עולה על 0.1% לשנה מערכן, ואם חל עליו סעיף 3(ו) להסדר כאמור - יהיה פטור מכולם.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ג באב התשמ&quot;ה (31 ביולי 1985).

&lt;חתימות&gt;
* שמעון פרס ראש הממשלה
* חיים הרצוג נשיא המדינה</text>
      <sha1>20kbj5ygwg17mn1wsfvapwf65u2chsl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744277</id>
    <revision>
      <id>3019824</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר, תשי&quot;א-1951  &lt;מאגר 2001224&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 108|חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר|1:209533)).  __TOC__  @ 1. סמכות להוציא שטרי-חסכון צמודי-דולר : (א) שר האוצר מורשה בזה להוציא, בשם מדינת ישראל, ניירות-ערך שייקראו &quot;שטרי-חסכון צמודי-דולר&quot; (להלן - שטרי-חסכון). :...&quot;</comment>
      <origin>3019824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5780" sha1="r3fsu5gfqz0j0epf97x7pevd1ijii9n" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר, תשי&quot;א-1951

&lt;מאגר 2001224&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 108|חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר|1:209533)).

__TOC__

@ 1. סמכות להוציא שטרי-חסכון צמודי-דולר
: (א) שר האוצר מורשה בזה להוציא, בשם מדינת ישראל, ניירות-ערך שייקראו &quot;שטרי-חסכון צמודי-דולר&quot; (להלן - שטרי-חסכון).
: (ב) שטרי החסכון יוצאו בסדרות.
: (ג) שטרי החסכון ייערכו לזכות הבעלים הרשומים, ולא יהיו ניתנים להעברה, לערבות או לשעבוד.

@ 2. הגבלות על רכישת שטרי-חסכון
: (א) שטרי-חסכון לא יוצאו לחבר בני אדם, בין מאוגד ובין בלתי מאוגד, אלא אם שר האוצר הורה אחרת, בתקנות, אם דרך כלל ואם לסוגים.
: (ב) שר האוצר יקבע, בתקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים, את הערך הנקוב המכסימלי של שטרי-חסכון שניתן להוציא לאדם אחד.
: (ג) שר האוצר רשאי להורות, בתקנות, שלא יוצאו שטרי-חסכון, אלא לאדם ששילם, בעד תקופה שנקבעה בתקנות, מס לפי פקודת מס הכנסה, 1947; ורשאי הוא, בתקנות, לקבוע סוגים של בני אדם שאותה הוראה לא תחול עליהם.

@ 3. תנאי שטרי-החסכון
: (א) שטר-חסכון ישא ריבית או יגדיל את הסכום שתמורתו הוצא (להלן - הקרן) הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות.
: (ב) שר האוצר יקבע, בתקנות, את סך כל ערכם הנקוב של שטרי-חסכון של כל סדרה וסדרה, דרכי פדיונם ומועדיו, ושיעורי הריבית שלהם או גדילת קרנם בכל שנה, ובלבד שסך כל הריבית או הגדילה עד למועד הפדיון לא יעלה על ממוצע של 3.5 אחוז מן הערך הנקוב לכל שנה.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, בתקנות, מועד שלפני מועד הפדיון הקבוע לפי סעיף קטן (ב), שבו ייעשה אחד משנים אלה, הכל כפי שיורה שר האוצר, בהודעה שפורסמה ברשומות לא יאוחר מששה חדשים לפני אותו מועד:
:: (1) ייפדו שטרי החסכון על ידי תשלום הקרן בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד אותו מועד;
:: (2) ייהפכו שטרי החסכון לשטרי-חסכון למוכ&quot;ז.
: (בחוק זה, פרט לסעיפים 1 ו-2, הביטוי שטר-חסכון כולל שטר-חסכון למוכ&quot;ז).
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לגבי כל סדרה של שטרי-חסכון לפני הוצאתה, ולא יהיו ניתנות לשינוי.

@ 4. זכות לדרוש פרעון לפני מועד הפדיון
: בעל שטר-חסכון זכאי, על ידי מתן הודעה מוקדמת של שלושים יום, לדרוש בכל עת, לפני מועד הפדיון, או - אם נקבע מועד לפי סעיף 3(ג) - לפני אותו מועד, את פרעון סכום הקרן של שטר החסכון, בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד תום זמן ההודעה המוקדמת.

@ 5. הצמדה לשער הדולר
: (א) בעד כל לירה מהסכומים העומדים לתשלום לפי שטרי החסכון ישולם בלירות סכום השווה ל-2.80 דולר (מטבע של ארצות הברית של אמריקה) לפי שער הקניה הגבוה ביותר שהיה קבוע לדולר בישראל תוך ששת החדשים שלפני מועד הפדיון. ואולם, אם במועד הפדיון לא תהיה קיימת על פי החוק הגבלה על השימוש החפשי בדולרים בישראל, ייעשה התשלום בדולרים לפי שער חליפין של 2.80 דולר ללירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו -
:: (1) על פרעון אותו חלק מהערך הנקוב של שטרי-חסכון שהוצאו לאדם אחד - העולה על הערך הנקוב המכסימלי שנקבע על פי סעיף 2(ב);
:: (2) על פרעון מוקדם של שטר חסכון על פי דרישת בעלו לפי סעיף 4.

@ 6. תשלום ובטחון
: הקרן והריבית המשתלמים לפי שטרי החסכון, ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך רכושה.

@ 7. פטור ממס בולים
: שטרי החסכון פטורים ממס בולים.

@ 8. חתימה
: שטרי החסכון ישאו את חותם חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.

@ 9. ערך נקוב ושאר התנאים
: ערכם הנקוב של שטרי החסכון, צורתם, צורתם, סימונם ושאר תנאיהם ייקבעו בתקנות, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות לפי סעיף 3.

@ 10. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אלא שתקנות לפי הסעיפים 2 ו-3 טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך אוצר המדינה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בניסן תשי&quot;א (10 באפריל 1951).

&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* אליעזר קפלן שר האוצר
* חיים וייצמן נשיא המדינה</text>
      <sha1>r3fsu5gfqz0j0epf97x7pevd1ijii9n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744278</id>
    <revision>
      <id>3019825</id>
      <timestamp>2026-06-14T11:58:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סרגון.17.גרין</username>
        <id>45803</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה), תשל&quot;ז-1977  &lt;מאגר 2000629&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 310|חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)|9:208337)).  @ 1. ועדת העבודה והרווחה : כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חיקוק לועדת העבודה של הכנסת או לועדת השירותים הציבוריים של הכנסת יהיו נתוני...&quot;</comment>
      <origin>3019825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1016" sha1="0j8ctixdx5xo4jyiwywflfayywd2hk5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה), תשל&quot;ז-1977

&lt;מאגר 2000629&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 310|חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)|9:208337)).

@ 1. ועדת העבודה והרווחה
: כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חיקוק לועדת העבודה של הכנסת או לועדת השירותים הציבוריים של הכנסת יהיו נתונים לועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם הכנסת רשאית, בהחלטה על-פי הצעת ועדת הכנסת, לקבוע כי סמכות או תפקיד כאמור יהיו נתונים לועדה אחרת של הכנסת.

@ 2. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ז (28 ביוני 1977).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ט באב תשל&quot;ז (3 באוגוסט 1977).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין ראש הממשלה
* אפרים קציר נשיא המדינה</text>
      <sha1>0j8ctixdx5xo4jyiwywflfayywd2hk5</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>